חומר רקע

דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 1 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 גברים מסורבי גט– הצד השקוף של תופעת סרבנות הגט דוד ברלינר1 תוכן עניינים 1 הקדמה ................................ ................................ ................................ ...................... 2 2 היקף תופעת מסורבי הגט ................................ ................................ ............................ 4 3 הסעדים הניתנים לגברים מסורבי- גט ................................ ................................ ............ 5 3.1 גירושין בעל כורחה של האישה ................................ ................................ .......... 5 3.2 היתר אישה שניה ................................ ................................ ............................. 6 3.3 סנקציות בגין סרבנות ................................ ................................ ....................... 9 3.3.1 מאסר ................................ ................................ ................................ .. 9 3.3.2 צווי הגבלה ................................ ................................ ......................... 12 3.3.3 פיצויים נזיקיים ................................ ................................ .................. 15 3.3.4 קנסות ................................ ................................ ............................... 16 3.3.5 הרחקות דרבנו תם ................................ ................................ .............. 18 3.4 סי כום ביניים– מסורבי-גט לא מקבלים סעדים למצוקתם ................................ . 19 4 היתר אישה שניה– בין תיאוריה (ומיתוס) למציאות ................................ ..................... 21 4.1 הגבלות הדין האזרחי והדתי על מתן ההיתר ................................ ...................... 22 4.2 כמות ההיתרים הניתנים בפועל ................................ ................................ ....... 25 4.3 האפקטיביות של היתר הנישואין כסעד................................ ............................. 26 4.4 היתר הנישואין– ""עושר שמור לבעליו לרעתו ................................ .................. 26 5 סוף דבר ................................ ................................ ................................ ................... 27 5.1 השוני בין מסורבים למסורבות ................................ ................................ ........ 27 5.2 סיכום והמלצות ................................ ................................ ............................. 30 1 עו"ד דוד ברלינר הוא מרצה (מן החוץ) בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר- ,אילן דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן , ו עמית מחקר במכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט. תודתי נתונה לד"ר יואב מזא"ה 'ולפרופ ;עמיחי כהן על הערותיהם החשובות אשר עיצבו את המאמר למתכונתו הנוכחית לכב' הרב אוריאל אליהו , דיין בביה"ד ,הרבני בנתניה, כב' הרב משה אמסלם, אב"ד בביה"ד הרבני באשדוד ו הרב אליהו בן-דהן, מנהל בתי הדין הרבניים , שחלקו עימי את ניסיונם הפרקטי בבתי הדין הרבני ים ותובנותיהם המשמעותיות ;לגבי סוגיית סרבנות הגט למר שמעון אלחרר מהנהלת בתי הדין הרבניים על העזרה באיסוף הנתונים הסטטיסטיים, ולד"ר מרים ברלינר על הערותיה ועל ;ניתוח הנתונים הסטטיסטיים ,לפרופ' אבישלום וסטרייך ,פרופ' בנימין שמואלי פרופ' עמיחי רדזינר, טו"ר מש ה ליבוביץ ו עו"ד תמיר דורטל, על הערותיהם לטיוטות מוקדמות של המאמר ,. לבסוף תודה לעוזרי המחקר יצחק קאהן .ידידיה סטרוק ואיתן קלפיש ,למען הסר ספק הדברים האמורים במאמר זה הינם על דעת הכותב בלבד. דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 2 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 1 הקדמה בעבר תופעת סרבנות - הגט הייתה בעיה של נשים בלבד, שכן לפי דין תורה גבר יכ ו ל לגרש את אשתו גם ללא הסכמתה, ומאידך לסרב להתגרש כשהאשה רוצה בכך. 2 מציאות משפטית וחברתית זו השתנתה החל מ ה מאה ה- 11 , עת חכמי אשכנז, ובראשם רבנו גרשום, תיק נו שאסור לגרש א י שה בעל כורחה :(להלן )''חרם דרבנו גרשום', ובקיצור 'חדר"ג . במרוצת השנים תקנה זו התקבלה בכל .קהילות ישראל3 בימינו האיסור לגרש א י שה ללא הסכמתה קבוע גם בחוק הישראלי ומהווה עבירה ,פלילית4 ובתי המשפט מכירים בגירושין ב כפייה .כעילה לתביעה נזיקית5 בנוסף, פוסקים רבים קבעו שגירושין בעל כורחה של הא י שה הם חסרי תוקף. 6 חרם ד רבנו גרשום הביא לבס יס עקרוני של שוויון בכל הנוגע לאפשרות להתגרש , בכך ש יש צורך ב הסכמה הן של הגבר והן של האישה כדי לסיים את הנישואין . 7 ,אמנם תופעת הלוואי של מציאות משפטית זו היא שכל אחד מהצדדים יכול לסרב להתגרש, ולהחזיק את הצד השני כבול בקשר .נישואין לא רצוני8 2 משנה, יבמות פרק יד, משנה א: "...אינו דומה האיש המגרש לאשה מתגרשת שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינ;ו מוציא אלא לרצונו"; רמב"ם גירושין פ"א ה"ב שו"ע אה"ע קיט, ו. יצויין כי עם הגירושין הבעל היה מחויב לשלם לאישה 'פיצוי'. לפי ההלכה הבעל מתחייב ב'כתובה' על סכום כסף שייתן במקרה ויגרש את אשתו, כאשר מטרת הכתובה הייתה "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי, בב א קמא, דף פ"ט, עמוד א'). בנוגע לשאלה האם חיוב ,'הכתובה הוא מהתורה או מדרבנן ר' תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י עמוד א'. עם זאת ר' רמ"א אה"ע קיט, ו, כי האפשרות של הגבר לגרש את אשתו שלא לרצונה היה אף במקרים בהם לגבר לא היה כסף לשלם את הכתובה והנדוניה של האישה. (אם כי הדבר נתון במחלוקת. ר' לעניין זה אנציקלופדיה התלמודית כרך יז, עמ' שפב, בהערה41 ). יצויין בעניין זה כי כיום בתי הדין לא מעכבים גירושין כאשר אין לבעל כסף לשלם הכתובה (ר' הרב אוריאל לביא "זכותה של האשה לעכב את "הגירושין עד להבטחת תשלום הכתובה עטרת דבורה 330 .))(תשס"ט 3 שו"ת הר"ן סי' לח: "...ודבר זה פשט איסורו בכל ישראל..." ; שו"ת חתם סופר חלק ג, סימן א: "...ונתקבלה בכל מקום..."; שם, חלק ו' סימן ע': "חרם דבע"כ חמיר טפי ונתפשט בכל מקום ובכל זמן...". לגישה הסבורה שחלק 'מהקהילות לא קיבלו את התקנה, ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק אה"ע סי' א'; הרב אוריאל לביא ""הרחקות דר"ת "כנגד אשה שאינה מסכימה להתגרש עטרת דבורה 335 (תשס"ט); בנימין שמואלי "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט (חלק ב) התנגשות חזיתית בין דיני הנזיקין לדיני המשפח "?ה הדתיים שו"ת ועוד 14 , 2 , 5 (התשע"ז) (להלן: שמואלי "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט (חלק ב)"), שכתב כי התקנה פשטה כמעט בכל תפוצות ישראל. ר' עוד לעניין זה אנציקלופדיה התלמודית כרך יז, בעמ' שצ, בהערה126-128 . תקנה זו זכתה לכינוי "חרם דרבנו גרשום" בשל החרם שנג .זר על מי שעובר על התקנה 4 'ס181 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 , ס"ח226 '(להלן: חוק העונשין). איסור דומה הופיע קודם לכן בס181 א בפקודת ,החוק הפלילי1936 '(כפי שקבע ס8 לחוק שיווי זכויות האישה, תשי"א- 1981 .) 5 'העוולה הנזיקית היא הפרת חובה חקוקה לפי ס63 לפקודת 'הנזיקין [נוסח חדש] (כאשר החובה היא ס181 לחוק העונשין). כיוון שהמציאות שגבר יהודי יגרש את אשתו בעל כרחה הפכה כמעט לתיאורטית, הרי שהמקרים בהם נעשה שימוש בסעיף181 )'לחוק העונשין הם כנגד גברים מוסלמים, ולא כנגד גברים יהודים. [ר' לדוגמה תמ"ש (משפחה חד 5370/04 .ע.פ.פ. נ' ג.ס.ח.מ ,(פורסם בנבו29.7.2007 )'); תמ"ש (משפחה נצ34994-06-10 .ש.א. נ' ס.ד ,(פורסם בנבו 9.4.2012 .]) עם זאת, לפי "נשים ומשפחה בישראל: דו- שנתון סטטיסטי", מרכז רקמן108 (רות הלפרין- קדרי ואחרות ,)(עורכות2014 ), בין השנים2008-2011 נפתח תיק אחד נ.גד יהודי בעבירה של התרת נישואין בעל כורחה של האישה 6 ר' דוד משה נבון מגן דוד- שו"ת בהלכות אישות קידושין וגיטין59 ( 2000 ), שמביא מחלוקת האם ניתן לגרש בע"כ בזה"ז– ומביא שלרע"א בשם הר"ם מינ"ץ לא ניתן ואין הגט כלום, ושבפת"ש מובא בשם ב"ש שאם חדר"ג דומה לתקנ ;ת חז"ל אז יש לומר שבזה"ז אם עבר וגירש אינה מגורשת. ר' עוד לעניין זה המקורות הרבים שהביא שם, שם אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, טור שצז- שצח, בהערות208-215 ; וכן ר' שמואלי "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט (חלק ב)", לעיל ה"ש3 , בהערה17 .שסיכם שלרוב הדעות, אם הבעל גרש את אשתו בעל כורחה למרות החרם, האשה מגורשת מכל מקום לטעמנו שאלה זו פחות רלוונטית במדינת ישראל שכן גם לסוברים שגירושין בע"כ בעלי תוקף הר 'י לפי ס 177 .לחוק העונשין, המדינה לא תכיר בגירושין הללו ללא אישור של בית הדין 7 ר' שו"ת הרא"ש, כלל מב סימן א, כי מטרת חדר"ג היתה "להשוות כח האשה לכח האיש"; זרח ורהפטיג "כפיית גט 'להלכה ולמעשה" בעמ199-198 .לצד העמדה העקרונית של השוויון יש גם הבדלים .לעני 'ין זה ר ,בין היתר שם, שם 'בעמ199 . "ר' עוד אצל אברהם גרוסמן "האישה במשנתו של ר' שמחה משפירא מים מדליו 13 , 177 , 179 ,)(התשס"ב כי במאות ה- 12 וה- 13 היו מקומות בהם "נתנה למעשה התקנה בידי הנשים היהודיות כוח עדיף על זה של בעליהן בסוגיית הגירושין", וזאת במקומות "בהם פעלה במקביל גם "תקנת מורדת- ""דינא דמתיבתא– שקבעה כי אישה שתבקש להתגרש בטענת מאיס עלי, יכפו את הגבר לגרשה, בתוספות כתובה, גם אם לא הביאה האשה אמתלא כלשהי לדבריה. לעניין תקנת מורדת ר' עוד אבי גורמן:בין מסורת לחידוש סוגיות מסדר נשים 113-123 ( 2020) (ל הלן: אבי גורמן בין מסורת לחידוש) ; "אלימלך וסטרייך "עלייתה ושחיקתה של עילת המורדת שנתון המשפט העברי כא123 (התשנ"ח- )התש"ס ; אברהם גרוסמן חסידות ומורדות– נשים יהודיות באירופה בימי הביניים ,(מהדורה שניה .)התשס"ג 8 לצד הקביעה שכל אחד מהצדדים יכול לסרב להתגרש גם נקבע כי לבית הדין נתונה הסמכות לכפות כל אחד מהצדדים 'להתגרש. ר' לעניין זה שו"ת הרא"ש, מב, א "כמו שהאיש כופין אותו להוציא, אף האשה כופין אותה לקבל גט"; ע דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 3 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ,למרות השינוי במצב המשפטי סרבנות- גט ה משיכה להיתפס כ" "בעיה נשית , 9 והדיון בתופעת הגברים-המסורבים נדחק לשולי השיח הציבורי – עד לאחרונה . בספטמבר2022 נכנסה לראשונה - לאחר יותר מיובל שנים– אישה לכלא בשל סירובה להתגרש. פחות משנה קודם לכן, באוקטובר 2021 , נערכה חתונתם של שולי רנד וצופית גרנט, שעה שרנד עדיין נשוי לאשתו מיכל, וזאת לאחר שקיבל מבית הדין הרבני היתר לשאת אישה שניה. שני המקרים זכו לסיקור תקשורתי נרחב, ועוררו דיון ציבורי ביחס לתופעת הגברים מסורבי- הגט: מה ההגדרה של 'גבר מסורב גט'? מה היקף התופעה? מה היחס בינה לבין תופעת הנשים המסורבות, ובכלל זאת האם ראוי לתת לגברים- מסורבים סעדים דומים לאלו הניתנים לנשים- מסורבות? האם מתן היתר אישה שניה הינו סעד .לגיטימי לטיפול בסרבנות? ועוד ,המשותף ל'סרבנות הנשית' וה'סרבנות הגברית' הוא שבשני המקרים ישנו צד שמסרב להתגרש ובכך הופך את הצד השני למסורב- גט. לצד זאת, קיימים הבדלים מהותיים בין שתי התופעות - שמקורם בהבדלים חברתיים, פיזיולוגיים ודתיים- משפטיים בין גברים לנשים– המשפיעים על .היחס החברתי והמשפטי לכל אחת מהתופעות10 הבדלים אלו עמדו בבסיס היחס השונה שקיבלה כל אח ת מהתופעות בשיח הציבורי והאקדמי, והביאה להשרשת כמה הנחות יסוד ביחס לתופעת :הגברים המסורבים (1 ) כמעט אין גברים מסורב י-גט ( ; 2 ) הפגיעה האישית והמשפחתית בגברים ;מסורבים אינה חמורה(3) גברים מסורבי -גט מקבלים מענה אפ קטיבי יעיל ומהיר ממערכת המשפט; (4) לגברים מסורבי-גט (בניגוד לנשים מסורבות) יש פתרון הלכתי- משפטי שהופך את הבעיה שלהם לפתירה בנקל: קבלת היתר לשאת אישה.שניה הנחות -יסוד אלה הובילו בין היתר לכך שהמחוקק ומערכת המשפט הגבילו את מתן הסעדים לגברים מסורבי-גט , ולכך שתופעת הגברים המסורבים לא זכ ת ה להתייחסות מחקרית נאותה. המאמר יטען כי הנחות היסוד כאמור אינן תואמות את המציאות החברתית והמשפטית הנוהגת כיום במדינת ישראל , ומבוסס ו ת על נתונים שגויים, ולמצער חסרים :. בין היתר יראה המאמר כי על אף שמקובל לחשוב שני תן לספור את כמות הגברים המסורבים 'על שתי ידיים', למעשה כמות הגברים- ;המסורבים גבוהה מכמות הנשים המסורבות11 האפשרות לקבל ''היתר אישה שניה הפכה כמעט לתיאורטית , ובניגוד לפרסומים הרשמיים לפיהם למעלה מעשרה גברים בשנה מקבלים היתר לשאת אישה שניה, בפועל הוא ניתן למ סורבי- .גט רק אחת לכמה שנים12 באשר להטלת סנקציות אופרטיביות על נשים- סרבניות, כדוגמת מאסר וצווי הגבלה, המאמר יראה כי בניגוד למשתמע מהפרסומים הרשמיים, סנקציות אלה מוטלות בפועל רק במקרים בודדים ונדירים (בממוצע, אחת לכמה שנים). הסיב ות לכך היא מגבלות פרוצדורליו ת משמעותיות שהטיל המחוקק בנוגע לאפשרות להטיל סנקציות על נשים-סרבניות ., וגישת בתי הדין הרבניים ביחס לתופעת הגברים המסורבים החלק הראשון במאמר יעסוק בהיקף תופעת מסורבי-הגט . החלק השני יסקור את הסעדים הניתנים ל מסורבים, ויראה כי בפועל כמעט לא נעשה בהם .שימוש החלק השלישי ידון בסעד של היתר אישה .שניה, ויראה כי בניגוד למיתוס שהתפתח לגביו, הוא אינו מהווה כיום פתרון לבעיית המסורבים בחלק האחרון ידון המאמר בהבדלים בין מסורבות- הגט למסורבי- ה,גט ויציג כמה שאלות בנוגע /(גדול) תשכב147 , פד"ר 'ה, עמ131: "...כשם שכופין את הב על לגרשה כש... האשה מעוגנת על ידו, הוא הדין כשהוא "מעוגן על ידה"; ר' עוד לעניין זה זרח ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה שנתון המשפט העברי ג- ד153 , 190 .)(תשל"ז 9 ר' להלן הערה211 . 10 ר' להלן בטקסט הנלווה להערות199 - 209 11 להלן בפרק2 12 להלן פרק4.2 דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 4 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 להשפע ה שיש לשוני כאמור על היחס הראוי של מערכת המשפט לכל אחת מהתופעות. לבסוף יציע המאמר שינויים בדרכים להתמודדות עם תופעת המסורבים , ובכלל זאת ביטול הצורך באישור נשיא בתי הדין הרבניים הדרוש כדי שפסיקות של בתי הדין להטלת סנקציות על סרבניות- גט ייכנסו לתוקף ,וכן שינ וי היחס של מערכת המשפט כלפי התופעה וההתמודדות עימה. כשלב ביניים, יו מלץ להגביר את השימוש בסנקציית הקנס, שהינה כיום הסנקציה היחידה שבסמכות בית הדין להטיל .ללא צורך באישור של גורם נוסף 2 היקף תופעת מסורבי הגט הדעה הרווחת בציבור היא שישנן בישראל בין אלפי לעשרות-אלפי נשים מסורבות -גט , 13 ו כי לעומת "זאת את מספר הגברים המסורבים "ניתן לספור על שתי ידיים. 14 בהתאם לכך, כאשר ה רשויות וארגונים אזרחיים החלו לבדוק את ,היקף תופעת הסרבנות הממצאים הראשונים שפורסמו כללו התייחסות לנשים -מסורבות .בלבד15 הפעם הראשונה בה הוצגו ממצאים שכללו נתונים גם על גברים-מסורבים הייתה בשנת2005 , ובאופן מפתיע התברר ש ישנם יותר מסורבים ממסורבות. מאז ביצעה הנהלת בתי הדין מספר בדיקות לאמ די ת היקפי סרבנות הגט - כל פעם על פי הגדרה שו נה של התופעה - ובכל המקרים מספר המסורבים היה גדול ממספר המסורבות. ונפרט . בשנת2005 הציג יועמ"ש בתי הדין הרבניים נתונים בנוגע להיקפי סרבנות הגט בפני הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. ההגדרה לפיה נאמדו מספר מקרי הסרבנות הייתה תיקי גירושין שעניינם לא הסתיים בת .וך שנה מרגע פתיחת התיק המ מצאים העלו כי בשנת2003 היו963 תיקים שהיו ,פתוחים שנה ומעלה כאשר .מרבית התיקים נפתחו דווקא על ידי גברים16 ,כמה שנים לאחר מכן 13 ,ר' לדוגמה פרוטוקול הדיון בוועדה לקיום מעמד האישה23.3.2005, שם טענה פרופ' רות הלפרין- קדרי, על בסיס מעקר שנערך על ידי מרכז רקמן לקידום מעמד האישה וקואליציית "עיקר", כי בישראל ישנן למעלה מ- 100,000 נשים שהיו– או שנמצאות בהווה– במצב של סרבנות גט וסחטנות גט. ר' עוד שם כי נתון זה התקבל על ידי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה כנתון הרשמי של הוועדה בנוגע להיקף התופעה. נתון גבוה- בהרבה פורסם בשנת2019 על ידי ארגון "מבוי סתום", ולפיו "אחת מכל5 נשים בי שראל נקלעת למצב של סרבנות גט" (הפרסום הופיע בעמוד הפייסבוק של הארגון ביום8.7.2019 , והובא בין היתר גם במהדורות החדשות של רשת ב' ביום25.11.2019 ). לביקורת על נתונים אלה ר' דוד ברלינר ויואב מזא"ה "מסרבים, אבל הרבה פחות: סרבנות גט במאה ה- 21 "השילוח 20 , 92 ( 2020 .) 14 ר' דברי אלה גרה, מנכ"לית שדולת הנשים, כפי שצוטטה אצל עמירם ברקת" לראשונה: רבנים שלחו סרבנית גט למאסר" ( אתר וואלה5.4.2004 ,) https://goo.gl/8qvtjs , כי יש בישראל כ5,000 מסורבות, וכי לעומת זאת את מספ ר המסורבים "אפשר לספור על שתי ידיים". ר' עוד יחיאל קפלן ורונן פרי "על אחריותם בנזיקין של סרבני- "גט עיוני משפט (כח3 ) 869 , 777 ( 2005), שטוענים כי "סרבנות-גט מצד נשים נדירה בהרבה מסרבנות- גט מצד גברים" (למרות שאינם מביאים אסמכתא לדבריהם או נתונים בנוגע להיקפי התופעה). תפיסה זו הייתה גם עמדת המחוקק, והשפיע על היחס שלו לתופעת מסורבי הגט (ר' לדוגמה דברי חה"כ אברהם רביץ, ודברי חה"כ דוד צוקר, בדיונים במליאת הכנסת בנוגע להצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ"ה– 1995 , מיום21.2.1995 . 15 ר ' אורלי לוטן "מסורבות גט בישראל: מתוקן" (הכנסת– ,מרכז המחקר והמידע2005 ), שבסוף שנת2004 היו238 מסורבות גט, ובאוגוסט2005 היו135 מסורבות, וזאת בהתאם להגדרה כי "סרבנות גט" הינה כל מקרה שבו חלפו שלושה חודשים מעת שבית הדין נתן פסק דין לגירושין באחת משתי הר ,)"מות הגבוהות ("חיוב לגט" או "כפייה לגט ואחד הצדדים סירב למלא את החלטת בית הדין; או מקרה שבו כבר הוחלט להטיל סנקציות על סרבן הגט (מבלי קשר למשך הזמן שעבר מאז פסק הדין). הדו"ח לא כלל נתונים לגבי גברים מסורבים. על פי הגדרה קרובה התקבל נתון דומה ע"י בתי הדין הרבניים ב- 2004 (בתשובה לבג"ץ). לפי נתון זה בשנת2003 היו בישראל200 מסורבות גט; ההגדרה כללה כל מי שבעלה חויב בגט, וחלפו30 .יום מאז פסק הדין והאישה טרם קיבלה את הגט (בג"ץ6751/04 סבג נ' בית הדין הרבני הגדול ), פ"ד נט(ג817 , 854 ( 2004)). גם במקרה זה לא פורס מו נתונים לגבי כמות הגברים המסורבים. נתון נוסף פורסם ב דו"ח מבקר המדינה54 ב לשנת2003 ', עמ521 – 523 , שבדק את היקפי הסרבנות על פי הגדרה של כל פסק דין לגירושין גם ברמות החיוב הנמוכות ("המלצה להתגרש" או "מצווה להתגרש") שטרם ניתן בו גט, ומצא שבספטמבר 2003 היו465 תיקים כאלה. לא ברור אם נתון זה מתייחס רק לנשים או גם לגברים, אך בהשוואה לנתונים שפורסמו על פי הגדרות מצמצמות יותר (כאמור לעיל), נראה כי הוא מתייחס לנשים- מסורבות בלבד. ממצאי מחקר שניסה לאמוד את כמות מסורבות הגט, בהתאם לסקר שערכו מרכז רקמן וקואליציית "עיקר " בשנת2004 ', הוצגו על ידי פרופ הלפרין-קדרי בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה שהתקיים בכנסת ב- 23.3.2005 בנושא "היקף תופעת סרבנות הגט – הסחטנות הגלויה והסחטנות הסמויה– פרסום ממצאי סקר ראשון הבודק את היקף תופעת מסורבות הגט". גם מחקר זה כלל נתונים לגבי נשים מסו .רבות בלבד 16 ר' דברי היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקובי, בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, ביום 23.3.2005 . .ר' עוד שם כי רוב התיקים הסתיימו בשנה העוקבת דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 5 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 בשנת2007 , הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה דו"ח בנושא הסרבנות , וההגדרה שניתנה בו לסרבנות- גט הי יתה תיקי גירושין שהיו פתוחים במשך שנתיים ומעלה של ב סירוב אחד הצדדים להתגרש . הדו"ח מצא כי בסוף2006 היו כ- 370 :תיקים כאלו בכ- 190 מהם מדובר היה בגברים מסורבי -גט ; ובכ- 180 מהם מדובר היה בנשים מסורבות-גט. 17 דו"ח נוסף על היקפי סרבנות הגט פורסם על ידי הנהלת בתי הדי ן הרבניים בפברואר2017 . 18 בדו"ח זה הוגדרה "סרבנות גט" כמקרה בו ניתן פסק דין לגירושין ברמה של "חיוב", "כפייה" או "מצווה .להתגרש", והגט לא סודר במועד שנקבע על ידי בית הדין19 לפי הגדרה זו נמצא כי בשנת2012 היו לכל היותר42 נשים מסורבות ו- 53 גברים מסורבים; בשנ ת2013 היו37 נשים מסורבות ו- 57 גברים מסורבים; בשנת2014 היו52 נשים מסורבות ו- 56 גברים מסורבים; בשנת2015 היו74 נשים מסורבות ו- 83 גברים מסורבים; ובשנת2016 היו142 נשים מסורבות ו- 143 .גברים מסורבים אמנם הנתונים המוצגים בדו"חות אינם נקיים מבעיות , ו לא ניתן לדעת לפיהם את ההיקף המדויק .של תופעת הסרבנות20 ,לצד זאת ניתן להסיק מהדו"חות כי היקף תופעת מסורבי- ,הגט לא זניח כלל .ואף עולה בהיקפו על תופעת המסורבות 3 הסעדים הניתנים לגברים מסורבי- גט בעקבות קבלת חרם דרבנו גרשום והיווצרות תופעת מסורבי הגט, נדרשה מערכת המשפט לתת :מענה לבעיה. את סוגי הסעדים שהתפתחו ניתן לחלק לשלושה (1 ) סעד שמבטל את בעיית .הסרבנות: היתר לגרש את האישה בעל כורחה(2) סעד שנועד "לעקוף" את בעיית הסרבנות: היתר .לשאת אישה שניה(3 )סעדים שנועדו להפעיל לחץ על האישה כדי שתסכים להתגרש: סנקציות . להלן נסקור את הסעדים השונים , ונראה את היקף השימוש שנעשה בכל אחד מהם . 3.1 גירושין בעל כורחה של האישה אמנם ההלכה והחוק הישראלי אסרו על גבר לגרש את אשתו ללא הסכמתה , 21 אך לצד זאת נקבע שבמקרים מסוימים בית הדין יוכל לתת לגבר היתר לגרש את אשתו בעל כורחה- באמצעות זריקת .)הגט לרשותה (כגון לבגדיה או לחצרה22 מדובר לכאורה בסעד האולטימטיבי לבעיית מסורבי-הגט , שכן הוא מביא לפתרון מלא, מהיר וודאי 17 בתי הדין הרבניים "בישראל כיום כ- 180 נשים מסורבות גט וכ- 180 "גברים מסורבי גט1 ( 2007). ל נתונים נוספים לפי הגדרה זו ראו ירון אונגר ואורלי אלמגור- לוטן "סרבנות גט בישראל: רקע הלכתי, משפטי, היקף התופעה והדרכים "לטיפול בה14-15 (הכנסת- ,מרכז המחקר והמידע2011 :) (להלן אונגר ואלמגור- .)"לוטן "סרבנות גט בישראל 18 הנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החל טות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 ( "בנושאי סרבנות גט2017 .) 19 לפי ההלכה היהודית (וממילא גם לפי הדין הישראלי), בתי הדין הרבניים אינם יכולים לכונן את הגירושין, אך הם יכולים לפסוק שעל הזוג להתגרש. מקובל לחלק את פסקי הדין לגירושין לארבע רמות חיוב, על פי חומרה (מהקל לחמור): "המלצה להתגרש", "מצווה להתגרש", "חיוב לגט" ו"כפ ייה לגט". הרלוונטיות לענייננו של הסיווג לרמות החיוב השונות היא השאלה אילו סנקציות יטיל בית הדין על הצד שמסרב להתגרש, שככל שרמת החיוב עולה כך ישתמשו בסנקציות חריפות יותר. ר' עוד לעניין זה ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 ', בעמ87 ו- 91 . 20 'ברלינר ומזא"ה, שם, בעמ93 - 91 ;רות הלפרין- קדרי "סוד הנשים הנעלמות- על הפער בנתוני היקף בעיית מסורבות "הגט בישראל להיות אשה יהודיה 83 ( עורכת)טובה כהן, התשס"ט. 21 ר' לעיל הער ות3-5 . 22 'ר 'ס181 לחוק העונשין, התשל"ז- שעם מתן היתר כאמור יהיה מותר לגבר לגרש את אשתו בניגוד לרצונה1977 . כיוון שמבחינה מעשית כיום לא משתמשים בסעד זה כפיתרון לסרבנות-גט (ר' להלן בטקסט הנלווה להערה 26 ), לא נפרט את המקרים (=החריגים) בהם בית הדין יכול להתיר את חרם דרבנו גרשום האוסר על גירושין בע"כ, רק נציין כי חריגים אלה דומים לחריגים שנקבעו בנו גע לתקנת רבנו גרשום שאסרה על נישואים פוליגמיים (ר' לעניין זה גורמן בין מסורת לחידוש , לעיל ה"ש7 ', בעמ127 ) (לפירוט החריגים העיקריים שנקבעו ביחס לאיסור לשאת אישה שניה ר' להלן בהערה 31 '). לצד האמור, ר' שם, שם, בעמ144-129 כי במהלך השנים פוסקי ההלכה התייחסו בצורה שונה לכל אחד מהאיסורים (איסור הפוליגמיה והאיסור על ג .ירושין בעל כורחה של האישה) והחריגים להתרתם דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 6 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ,)של הבעיה (בניגוד לסעדים האחרים שלא בהכרח מביאים לסיום הסרבנות23 וכל זאת מבלי לפגוע באופן ישיר באישה (בניגוד לסנקציות) ומבלי לעודד פוליגימיה .)(בניגוד להיתר לשאת אישה שניה בנוסף, לפי החוק הישראלי, הענקת סעד זה פשוטה יותר בהשוואה להענקת סעדים אחרים. בעוד שסעדים אחרים דורשים הן החלטה של בית הדין הרבני והן החלטה של גורם נו סף, 24 כדי לגרש .אישה בעל כורחה מספיקה החלטה שיפוטית שמחייבת את האישה להתגרש25 למרות זאת בתי הדין נמנעים באופן גורף משימוש בהענקת סעד זה למסורבי- .גט26 הסיבה העיקרית לכך היא שיקולי- .מדיניות, וטמונה באפקטיביות של הסעד27 סעד זה נתפס כפוגע בצורה בוטה מידי בשוויון, שכן מחד הוא כופה על האישה באופן מוחלט את רצון הגבר להתגרש, ומאידך אין אפשרות לתת אותו כנגד גבר- .סרבן28 באופן מעט אבסודרי, האפקטיביות של הסעד עומד ת בעוכריו - שדווקא בשל יעילותו ., נמנעים מלהשתמש בו 3.2 היתר אישה שניה סעד נוסף שנועד להתמודד עם סרבנות גט מצד נשים הוא היתר -אישה- שניה" :(להלן היתר נישואין"). בעבר גבר יכול היה לשאת יותר מאישה אחת , וכך היה נהוג בתקופת המקרא. בעקבות שינויים חברתיים ,וכלכליים נוהג זה הצטמצם29 ובמאה ה- 11 אף נאסר כליל באשכנז30 (בכפוף .)לחריגים בהם בית הדין יכול להתיר לגבר לשאת אישה שניה31 בקהילות "עדות המזרח" השינוי 23 מה שמבדיל את הסעד של גירושין בעל כורחה מהסעדים האחרים הוא שבכל הסעדים האחרים הצד הסרבן יכול .להמשיך לסרב. הסעד של גירושין בעל כורחה הוא היחיד בו ניטלת מהצד הסרבן (האישה) היכולת להמשיך בסירובה 24 ר' להלן בהמשך הפ :רק כי 'היתר אישה שניה דורש אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול (ס179 ,לחוק העונשין התשל"ז- 1977 ); 'הטלת צווי הגבלה דורשת אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול (ס1 (ג) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 , ס"ח139 :(להלן "חוק קיום פסקי דין של גירושין" " או חוק הקיום " או "החוק"); ( הטלת מאסר דורשת או אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול שם, שם) או החלטה של בית המשפט המחוזי '(ס6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– 1953 , ס"ח165 ). הסנקציה היחידה שלא דורשת אישור 'של גורם נוסף היא הטלת קנס (או מאסר) מכוח ס7א)(א לחוק בתי דין דתיים)(כפיית ציות ודרכי דיון תשט"ז- 1956 – ע ם זאת הטלת קנס (או מאסר) כאמור דורשת הודעה לנשיא/ת בית המשפט, שיכול/ .ה לבטל את הקנס, או להפחיתו 25 'ס181 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . 26 מקרה יוצא דופן לעניין זה הוא פסק הדין של בית הדין הרבני בצפת משנת1998 , שהובא אצל הרב אוריאל לביא "גט שניתן לאשה בעל כרחה באמצע "ות בית הדין עטרת דבורה 344 (התשס"ט), בו החליט בית הדין לגרש את האישה בעל ,כרחה. באותו מקרה הגבר כבר קיבל היתר נישואין, והאישה גרה עם גבר זר. בנוסף ההליכים בתיק נמשכו עשור וסירובה של האשה נובע ממניעי נקמנות וכדי שהגט לא ייטיב את מצב הבעל. על אף שכאמור ניתן גט בעל כורחה, בגלל .ספקות שונים בכשרות הגט, סודר לבסוף גט נוסף 27 להימנעות כאמור ניתנו גם הנמקות הלכתיות (ר' לעניין זה הדיון והמקורות שהובאו אצל עמיחי רדזינר "רבינו גרשום "'במדינת ישראל: כפיית גט מול היתר נישואין ושורשי 'מנהג בתי הדין דיני ישראל לד351 , בטקסט הנלווה להערה 113 (תשפ"א) (להלן: רדזינר "רבנו גרשום במדינת ישראל")), אך נראה כי גם במקרה זה, כמו במקרה של אי השימוש .בסנקציית המאסר, שהנימוקים ההלכתיים אינם חד משמעיים ובעיקר מבארים מדיניות קיימת ולא יוצרים אותה לעניין ההנמקות שניתנו בעניין הע דפת היתר הנישואין על המאסר להלן בהערות61-60 . 28 ר' להלן בטקסט הנלווה להערה67 כי גם הסעד של היתר נישואין יכול להינתן רק לגבר ולכן נתפס כפוגע בשוויון. עם זאת, הסעד של היתר אישה שניה נחשב כפחות פוגע בשוויון שכן הוא לא מונע מהאישה את המשך הסירוב להתגרש ואת המשך הפגיעה בבעל . 29 ר' מרדכי עקיבא פרידמן ריבוני נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר (תשמ"ו) כי כבר בזמן התלמוד, בארץ ישראל היחס לפוליגמיה היה שלילי (ואף יש שסברו שהדבר אסור). לעומת זאת בבבל "אותו יחס שלילי לפוליגאמיה לא היה קיים" (שם, 'בעמ10 ). 30 קביעת האיסור מיוחסת לרבנו גרשום מאור הגולה (להלן: רגמ"ה), שהטיל חרם על מי שישא שתי נשים :(להלן )חדר"ג. לעיון מורחב בתקנת חדר"ג והשפעתם בקהילות אשכנז ר' אלימלך וסטרייך תמורות במעמד האישה במשפט העברי – מסע בין מסורות)(תשס"ב ; אלימלך וסטרייך "הגנת מעמד הנישוא ין של האשה היהודייה בישראל: מפגש בין "מסורות משפטיות של עדות שונות פלילים ז273 )(תשנ"ט '. וכן ר אבי גורמן בין מסורת לחידוש , לעיל ה"ש7 ', בעמ 132-124 ; אברהם גרוסמן חסידות ומורדות– נשים יהודיות באירופה בימי- הביניים132-122 ,(מהדורה שניה ;)תשס"ג אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, טור שפו- שצ; הרב מלמד שמחת הבית וברכתו 270 ,(מהדורה ראשונה )התשע"ד'. לטעמים השונים שניתנו לתקנה זו ר גם אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, טור שעט- שפ; דוד משה נבון מגן דוד- שו"ת בהלכות אישות קידושין וגיטין53 ( 2000 .)ר' אלימלך וסטר ייך תמורות במעמד האישה במשפט העברי– מסע בין מסורות (תשס"ב) כי השינויים התפרסו על פני זמן רב. ר' בין היתר שם, 'בעמ9-10 ש כתב כי "... התקנות כגורם מהפכני בקביעת מעמד האישה לא היו בבחינת אירוע חד- פעמי שהתממש במעשה החקיקה. התהליך השיפוטי שבסיסו בפסיקה ובפרשנות המתמשכת והולכת וזורמת בסביבות השונות, הוא שעיצב וגי ב ש את התקנות ועשה אותן "...למחוללות השינוי. 31 עיקר החריגים הם מקרים בהם שמבחינה הלכתית אסור לבני הזוג לחיות ביחד , כדוגמת מקרים בהם הנישואים ;'אסורים מדין 'חייבי לאוין ו מקרים בהם מבחינה הלכתית טוב ,או צריך שבני הזוג יפרדו כדוגמת מקרה בו האשה דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 7 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 היה איטי ומדורג יותר, אך גם בהם הפוליגמיה הוגבלה, ו לעיתים נאסרה, ב מרוצת השנים (בכפוף )לחריגים. 32 בשנת1950 החליטה מועצת הרבנות הראשית לאסור נשיאת שתי נשים על כל העדות היהודיות ,במדינת ישראל33 .וכך פסק גם בית המשפט העליון34 בנוסף קבע המחוקק עונש של5 שנות מאסר ,בגין נישואים פוליגמיים35 .ובתי המשפט הכירו בפוליגמיה כעוולה נזיקית36 לצד האיסור, נ קבע בחוק כי גבר י כול לקבל מבית הדין הרבני היתר לשאת אשה שניה , 37 אלא שעל מנת לקבלו על הגבר לעמוד ב מספר תנאים שהציבו מערכת ה משפט הישראלי ת ו ההלכה היהודית . 38 ,המקרה "הקלאסי" בו מוענק היתר נישואין הוא כאשר מסיבה רפואית, חברתית או הלכתית .האישה לא יכולה להתגרש39 לדוגמה, כאשר לאישה אין "כשירות משפטית" לתקופה ממושכת בשל .מצבה הפיזי, הנפשי או השכלי40 מקרה נוסף בו מעניקים לגבר היתר נישואין הוא כאשר האישה אמנם כשירה מבחינה משפטית להתגרש, אלא שבית הדין לא מעוניין משיקולים חברתיים/הלכתיים שיהיו גירושין. למשל כאשר יש לאי שה מחלת נפש שגורמת לה להיות פגיעה עוברת על דת. בחלק ממקרים אלה תכלית ההיתר לשאת אשה שניה היא לעודד את בני הזוג להתגרש וכדי למנוע עגינות של הגבר. בחלק אחר של המקרים תכלית ההיתר הייתה שלא יצטרכו לאלץ את הגבר לגרש את אשתו. לדוגמה במקרה בו הזוג נשוי )עשר שנים ולא נולדו להם ילדים (ולגבר אין ילד/ה מנישואים קודמים- לפי ההלכה במקרה כזה היה על בני הזוג להתגרש על מנת שהגבר יוכל לקיים את המצווה ללדת ילדים. על מנת שלא יצטרכו להתגרש התירו לגבר לשאת במקרה זה אשה שניה על מנת לקיים המצווה. ר' עוד לעניין זה אנציק לופדיה תלמודית כרך יז, טור תיא- .תטו חריג נוסף הוא כשמצבה הרפואי של האשה לא מאפשר לה להתגרש , כדוגמת מקרה שהאשה השטתתה לגמרי. החריג הרלוונטי לעניינו הוא מקרים בהם האישה מחויבת על פי הדין להתגרש, אך מסרבת לעשות כן. להרחבה נוספת בעניין החריגים לתקנת חדר"ג ר' ו סטרייך תמורות במעמד האישה במשפט העברי , לעיל ה"ש30 ; אלימלך וסטרייך "עילות "להתרת חרם דרבנו גרשום בימי הביניים המאוחרים דיני ישראל טז39 (תשנ"א- תשנ"ב); אלימלך וסטרייך "עילות להתרת חרם דרבנו גרשום באיטליה במאות החמש-עשרה והשש- "עשרה מחקרי משפט ט 227 (תשמ')"ב גורמן בין מסורת לחידוש , לעיל ה"ש7 ', בעמ129-127 . 32 ר' ספרו המונומנטלי של מרדכי עקיבא פרידמן ריבוני נשים בישראל , לעיל ה"ש29 ; גרוסמן חסידות ומורדות , לעיל ה"ש30 , 'בעמ152-135 . "ר' עוד לעניין זה אלימלך וסטרייך "עילות להתרת חרם דרנו גרשום בימי הביניים המאוחרים , לעיל ה"ש31 ; אלימלך וסטרייך "הגנת מעמד הנישואין של האשה היהודייה בישראל", לעיל ה"ש30 ; בן ציון אליאש "החקיקה הרבנית בפסיקה הרבנית– "התעלמות ושברה דיני ישראל י- יא177 , 198 (תשמ"ד). השוני בין הקהילות הי ה בדרגת התוקף של האיסור, בסנקציות שיוטלו על מי שיפר את האיסור, ובדרך להתיר א ת האיסור. על אף האמור, היו .קהילות בודדות, כדוגמת הקהילה היהודית בתימן, בה המשיכו לשאת שתי נשים 33 ב'חרם ירושלים' אשר נקבע בכינוס הרבנות הראשית לישראל בשנת1950 נקבע בתקנה ב כי: "אסור לאיש ולאישה מישראל לארס או להתארס עם אישה שניה על אשתו הראשונה אם לא בהיתר- נישואין מאושר בחתימת הרבנים הראשים לישראל" (הובא אצל בנציון שרשבסקי דיני משפחה 452 (מהדורה רביעי ,ת1993 .) אמנם יש הסוברים כי אין כיום תוקף לחדר"ג (ר' לעניין זה אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, טור שפד-שפו, וכן שם בטור תמח- תמט בהערות829- 830 ), ויש דיינים הסוברים דיינים הסוברים שהחרם לא חל על גברים ספרדים. מכל מקום גם הם יסכימו כי גבר יהודי כיום במדינת ישרא.ל לא יכול לשאת אשה שניה ,ר' עוד לעניין זה אליעזר מלמד, לא שוויון, כן טובת המשפחה בשבע 48 ( 18.5.2017 .) כי למעשה כיום חדר"ג אשה שניה נוהג בכל קהילות ישראל 34 ע"פ112/50 ,יוסיפוף נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל פ"ד ה 481 , 504 ( 1951 :)"חדר"ג... כוחו יפה בארץ, ו הוא "מחייב את כל הבא בשעריה . 35 'ס176 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 : "נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש 'שנים". ר' עוד ס182(א), שם, הקובע כי דינו של המסדר נישואין אסורים דינו מאסר6 חודשים. ר' עוד לעניין קביעת האיסור בחוק הפלילי אצל "עמיחי רדזינר "ראשונים לציון מעצבים חוק פלילי: הרבנים עוזיאל ויוסף ואיסור הביגמיה YouTube ( 25.8.2014 ) https://www.youtube.com/watch?v=rxMpcGv84SI . 36 ר' לדוגמה תמ"ש (משפחה י- )ם26680/05 ה.ג. נ' ט.ג ,. (פורסם בנבו16.5.2007 .) 37 'ס179 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . 38 ר' להלן בפרק4.1 . 39 ר' ד"נ10/69 בורונובסקי נ' הרב הראשי לישראל הרב נסים(, פ"ד כה1 ) 7 ( 1971 :) (להלן פרשת בורונובסקי); הנחיות היועץ המשפטי לממשלה21.631 , סעיף5 ..ג4. למען הסר ספק, נתייחס במאמר זה רק להיתרי נישואין הניתנים על ידי ,בתי הדין הרבניים, ולא להיתרי נישואין הניתנים על ידי בתי משפט לענייני משפחה לקטינים המעוניינים להינשא 'בהתאם לס5 לחוק גיל הניש ואין, התש"י – 1950 . 40 לדוגמה, כשהאישה מאושפזת לצמיתות בבית חולים, או חסרת כל יכולת לתפקד (ר' לעניין זה הרב אוריאל לביא ""היתר נישואין לבעל שאשתו עקרה עטרת דבורה 3 (התשס"ט)), או כשהיא השתגעה ונשארה במצב זה לפחות שנתיים (ר' עוד לעניין זה אצל שרשבסקי דיני משפ חה , לעיל ה"ש33 ', בעמ68 , או כשהיא מחוסרת הכרה או חסרת כשרות משפטית. ר' עוד בעניין זה (מחלת נפש) אצל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה "מתן היתר לריבוי ניש "ואין26.631 '(התשל"ה), בס4 .ז. לעניין הכשירות המשפטית יצויין כי יש הבדל בין כשירות משפטית לפי החוק הישראלי לבין .הכשירות המשפטית הנדרשת לפי ההלכה, אך לא נכנס להבדלים אלו במאמר זה דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 8 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 לניצול41 - בית הדין רוצה שיהיה מי שישמור וידאג לאישה, ולכן במקום לאפשר לגבר ל התגרש , בית הדין מתיר לו .לשאת אישה שניה42 עילה נוספת לקבלת היתר נישואין היא סרבנות- .גט בכל המקרים בהם ניתן היתר נישואין, הדבר נעשה רק לאחר שהובטחו זכויותיה של האישה .הראשונה43 היתרון הגדול של היתר אישה שניה כסעד למסורבי- גט הוא .במקרים בהם האישה ברחה ונעלמה44 במקרים אלה הטלת סנקציות על האישה -הסרבנית אינה אפקטיבית, ואז במקום להפעיל חוקרים כדי למצוא את האישה )(על מנת להטיל עליה סנקציות , ניתן לתת לבעל היתר לשאת .אישה שניה יתרון נוסף של סעד זה טמון בכך ש הוא אינו פ וגע באופן ישיר באישה - .הסרבנית45 מנגד, יש לסעד של היתר אישה שניה חיסרון משמעותי ביחס לסעדים האחרים. בעוד ש הסעדים האחרים נועדו להביא לסיום סרבנות הגט, היתר אישה שניה לא מתמודד באופן ישיר עם בעיית הסרבנות אלא רק מצמצם את הנזקים שלה, שכן עם קבלת ההיתר הגבר לא משתחרר מהנישואין הלא-רצויים, אלא שאחת הבעיות המרכזיות שנובעות מהסרבנות– חוסר האפשרות החוקית להתחתן פעם נוספת– .לכאורה נפתרת46 [בנוסף, סעד זה נתפס כפוגע בשוויון, שכן הוא יכול להינתן רק לגברים-מסורבים ]ולא לנשים מסורבות47 בפועל כיום היתר אישה שניה בגין סרבנות- גט ניתן במקרים חריגים ולעיתי ם רחוקות . כך למשל 41 במקרה כזה תיקנו חז"ל שלא לתת לה גט, פן ינהגו בה מנהג הפקר. דוגמה נוספת בה לא יאפשרו לבעל להתגרש הוא כאשר האישה "עתים חלימה, עתים שוטה", כלומר שיש תקופות בהן מחלת הנפש מתפרצת ותקופות בהן היא נראית בריאה, ובתקופות בהן המחלה מתפרצת יש חשש ש"ינהגו בה מנהג הפקר". ר' עוד לעניין זה אצל שרשבסקי דיני משפחה , לעיל ה"ש33 ', בעמ225 . וכן ר' שם שלא מספיק שהאישה תהיה "בלתי שפויה בדעתה" אלא שגם מדובר יהיה ."במקרה בו "אי אפשר לו להמשיך לחיות עימה 42 ר' להלן בהערה43 . 43 לגבי החיובים של הבעל כלפי אשתו הראשונה, והתנאים בהם הוא צריך לעמוד כדי לקבל היתר נישואין, במקרים ה"קלאסיים" ר' שרשבסקי דיני משפחה , לעיל ה"ש33 ', בעמ68-70 , 335-336 . לדוגמה לדאגה לרווחת האישה )'הראשונה כתנאי למתן היתר נישואין ר' תיק (אז' נת999238/2 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו10.11.2015 ). במקרה זה ה אשה הייתה במצב גופני, נפשי ושכלי קשה. היא לא הייתה מזהה איש (פרט לבעלה), אף לא את ילדיה, והייתה לה מטפלת24/7 . הגבר קיבל היתר לשאת אישה שניה רק לאחר שהתחייב להמשיך לטפל באשתו הראשונה, והסכים לעקל את הדירה המשותפת על מנת להבטיח את צרכי אשתו, ולאחר שחויב על ידי בית הדין במזונותיה, רפואתה, המדור שלה, הוצאות המדור, וכל צרכיה עד יום מותה. זו הסיבה שפעמים רבות המשפחה ו/או האפוטרופוס של האשה לא )מתנגדים לבקשת הגבר להיתר נישואין. (ר' דוגמה לעניין זה תיק (אז' ת"א1161605/1 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו 15.4.2018 .)) מקרה נוסף בו יינתן היתר נישואין הוא כשיש "העדרות" של לפחות שבע שנים של האשה, לדוגמה כאשר האשה נמצאת בשבי או במדינה שאין אפשרות סבירה שתצא משם (פד"ר ג271 ). בימינו מקרים אלה לא מצויים. עוד מקרה בו ניתן היתר נישואין הוא מקרה בו האשה נידונה לתקופה ארוכה בכלא (פד"ר יג340 ). למותר לציין שבמקרה בו ביה"ד סבור כי הבעל לא יכול לפרנס את שתי הנשים בצורה ראויה, ביה"ד לא ייתן לגבר היתר נישואין. ר' עוד לעניין "זה הרב אוריאל לביא "היתר נישואין לבעל שאשתו עקרה עטרת דבורה 3 .)(התשס"ט הדאגה לזכויות האישה הראשונה מתבצעת גם כ אשר מדובר בסרבנית גט, כך ש היא תקבל את ה גט באופן מיידי כשתחליט להסכים לקבלו. לכן בכל מקרה בו ניתן היתר נישואין לגבר עליו: להשליש בידי בית הדין גט לאשתו הראשונה, לתת לבית הדין הוראות בלתי חוזרות למסור את הגט לאשה כאשר היא תוכל ו/או תרצה לקבלו, וכן להשליש בידי בית הדין את סכום הכתובה של אשתו הראשונה וכן כל סכום אחר (כדוגמת פיצויים) שיקבע בית הדין, במזומן (או בביטחונות. ר' עוד לעניין זה תקנה קעד2 ;)) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל (התשנ"ג שרשבסקי דיני משפחה , לעיל ה"ש33 ', בעמ70 . דוגמה לעניין זה אצל הרב אוריאל לביא "היתר חרם דרבינו גרשם לאחר פירוד ממושך "וגירושין בערכאות עטרת דבורה 1 (התשס"ט), על מקרה בו בני הזוג היה פרודים12 שנה וגרים במדי נות שונות. מזה 8 שנים הזוג גרוש אזרחית, לפי פסק דין סופי שניתן באנגליה (בהליך אותו יזמה האשה). ביה"ד התיר לגבר לשאת אשה שניה, לאחר קבלת היתר100 רבנים, ורק לאחר שישליש בביה"ד גט וצ'ק על סך הכתובה, ולאחר שיתחייב להתייצב .לדיון בעתיד 44 הטלת סנקציות אפקטיבית כאשר האישה נוכחת ויש למה מה להפסיד. אם האישה נעלמה אזי כמעט אין משמעות להטלת הסנקציות (אלא אם לאישה יש רכוש ומדובר בסנקציות כלכליות). במקרה כזה סעד של היתר אישה שניה יהיה יותר אפקטיבי שכן הוא עשוי להקל על מצוקת הגבר המסורב (ר' להלן בטקסט הנלווה להערות192-185 , 198 . למקרים נוספים בהם יש להיתר אישה שניה יתרון ר' להלן בהערות65 ו- 71 . 45 ר' להלן הערות61 , 63 - 64 . 46 ר' לעניין זה להלן בהערה185. לעניין הנזקים של סרבנות-הגט שממשיכים ללוות את מסו רב- הגט גם לאחר קבלת היתר אישה שניה ר' להלן בטקסט הנלווה להערות192-188 . 47 ל דיון בשאלה הא ם באמת סעד זה פוגע בשוויון, ר' להלן בפרק3.3.1.1 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 9 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 בשנים2021 - 2016 רק שני מסורבי-גט קיבלו היתר נישואין . 48 3.3 סנקציות בגין סרבנות סוג סעדים נוסף שנועד לתת מענה למסורבי-הגט ה וא סנקציות אזרחיות שמוטלות על סרבנית - הגט, במטרה לשכנע אותה להסכים להתגרש . 49 להלן נפרט את סוגי הסנקציות השונים . 3.3.1 מאסר הפעם הראשונה שהמחוקק התייחס לסוגיית הסנקציות הייתה בשנת1953 – אז נחקק חוק שיפוט ,בתי דין רבניים50 ו בו האפשרות להטיל מאסר במקרה של סרבנות-גט. הסמכות להטלת מאסר הייתה של בית המשפט המחוזי, א לא שכדי ל הפעילה נדרשו החלטות מקדימות של שני גורמים :נוספים החלטה של"בית הדין הרבני על "כפייה לגט, ו החלטה של היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאכוף את פסק הדין של בית הדין . 51 הצורך בהחלטה של שלושה ,גורמים, בנוסף לחסמים נוספים שהציב המחוקק52 הביאו לכך שהשימוש בסנקציית המאסר לפי .חוק זה לא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו53 על מנת להגביר את השימוש בסנקציה זו , קבע המחוקק בשנת1995 שגם לבית הדין הרבני תהיה סמכות להטיל מאסר בגין סרבנות (ללא צורך בהחלטה של היועמ"ש ו/או של,)ביהמ"ש המחוזי54 ו קבע כי בסמכו תו לעשות כן בכל מקרה בו פסק הדין לגירושין לא בוצע (ולא רק במקרה בו פסק הדין היה ברמה של כפייה .)לגט55 לצד זאת נקבע כי כאשר הצד המסרב הוא האישה הרי ש בנוסף להחלטה של בית הדין הרבני על המאסר, צריך גם אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול :(להלן "נשיא בתי הדין" א" ו הנשיא"). 56 48 על פי בדיקת ההחלטות של בית הדין הרבני הגדול בשנים2018 - 2016 עלה כי באותם שנים אישר בית הדין הרבני הגדול12 היתרי נישואין, מתוכם רק אחד ניתן למסורב- גט. בנוסף, מבדיקת ההחלטות מינואר2019 ועד יולי2021 עלה כי בתקופה זו ניתן היתר נישואין אחד (לשולי רנד). כלומר בשש השנים האחרונות ניתנו שתי היתרי נישואין בלבד למסורבי גט. ר' עוד להלן בטקסט הנלווה להערות184-180 כי אמנם לפי הנתונים הרשמיים של הנהלת בתי הדין הרבניים, בכל שנה ניתנים כ- 10 .היתרי נישואין אך למעשה מדובר במידע שגוי יש לציין כי ככל הנראה בעבר ניתנו יותר היתרי נישואין למסורבים. ר' לעניין זה ב נציון שרשבסקי ומיכאל קורינאלדי דיני משפחה182 , הערה109 ( 2015 ) כי משנת2009 'חלה ירידה דרסטית בכמות התירי הנישואין הניתנים; וכן ר ורהפטיג, "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ191 שכתב על סמך פסקי דין משנות השישים כי ישנה "נטיה להקל בכפייה על האשה על ידי מתן היתר לבעל לשא ת ."אשה על אשתו, מאשר בכפייה על האיש ליתן לאשה גט פיטורין 49 מדובר בסנקציות אזרחיות, ולא פליליות– כלומר, הן אינן 'עונש' שמוטל אל האישה, אלא נחשבות ככלי שכנוע .אזרחי. לכן, ברגע שהאישה מסכימה להתגרש הסנקציות מוסרות 50 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– 1953 , ס"ח165 :. (להלן .)חוק שיפוט בתי דין רבניים 51 'ס6 .לחוק שיפוט בתי דין רבניים 52 סעיף6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים הציב מספר תנאים מקדמיים כדי שלבית המשפט המחוזי תהיה סמכות להטיל מאסר בגין סרבנות: (א) נדרש פסק דין לגירושין ברמה של "כפייה לגט" (ר' להלן בהערה80 כי פסקי דין אלה היו יחסית נדירים); (ב) פסק הדין לגירושין היה צריך להיות סופי, כלומר לאחר ערעור או בחלוף המועד לערעור; (ג) המאסר יכול היה להינתן רק לאחר שישה חודשים מעת מתן פסק הדין לגי רושין (בשנת1995 תוקן החוק כך שיהיה צורך רק ב 60 יום); (ד) רק היועץ המשפטי לממשלה, ולא אחד הצדדים, יכול היה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאכוף את .פסק הדין 53 ר' עוד לעניין זה אצל ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 ', בעמ 95 - 96 . 'ר עוד להלן בהערה59 כי המקרה היחיד בו סירב היועמ"ש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להטיל מאסר בגין סרבנות , היה מקרה בו הצד הסרבן היה האישה. 54 'ס3 (ב) לחוק קיום פסקי דין של גירושין. ואמנם החוק הגביל את המאסר כאמור לתקופה של10 שנים, אך בפועל בית הדין קבע כי בסמכותו להטיל את המאסר ל"תקופה בלתי קצובה" (תיק (אז' י- )ם622918/19 פלונית נ' פלוני ( 31.5.2011 )). ר' עוד לעניין זה ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 , בהערה42 . 55 'ס1 (ב) לחוק קיום פסקי דין של גירושין קובע כי לעניין הטלת סנקציות "אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון ."של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת 56 'ס1 '(ג) לחוק קיום פסקי דין של גירושין. אפשרות נוספת של בית הדין להטיל מאסר הינה מכוח ס7א)(א לחוק בתי דין דתיים)(כפיית ציות ודרכי דיון תשט"ז- 1956 . בפועל נעשה בחוק זה שימוש כדי לכפות מאסר בהקשר של סרבנות גט רק כנגד גברים-סרבנים ולא כנגד נשים- סרבניות. ר' לעניין זה להלן בהערה85 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 10 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 על אף שהמאסר הינו כלי האכיפה האפקטיבי והיעיל ביותר , 57 הי ו רק שני מקרים הם ב הוכנס ו נשים- סרבניות למאסר בשל סירוב ן להתגרש – הראשון לפני יותר מיובל שנים, והשני בספטמבר 2022 . 58 הסיבה לכך הי א מדיניות מערכת המשפט וגורמי אכיפת החוק, לפיה מאסר ה ינו אמצעי כפייה שיש לעשות בו שימוש כלפי גברים בלבד. 59 שני טעמים :מרכזיים עומדים בבסיס מדיניות זו ,הראשון שיקולי תדמית - בית הדין נמנע מלהטיל מאסר על נשים מחשש שהדבר יפגע בתדמית ו .הציבורית60 השני , קיומו של סעד חלופי, פוגעני פחות כלפי האישה-הסרבנית : היתר לבעל לשאת אישה שניה . 61 57 "ר' עדו אבגר "נתונים על סנקציות שהוטלו במטרה להביא לקיום פסקי דין של גירושין7 (הכנסת– מרכז המחקר ,והמידע2021 )") (להלן: אבגר "נתונים על סנקציות שהוטלו כי ברוב גדול של המקרים בהם סרבן מוטל במעצר, הוא נותן את הגט תוך ימים ספורי ,ם. ר' עוד בהקשר זה דבריו של הרב מימון ראש אגף עגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים בישיבת ועדת בתי דין רבניים של לשכת עורכי הדין מיום18.2.2020 " : 99 אחוז מהאנשים אחרי לילה אחד במעצר – נותנים גט"; ר' ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', עמ212 , כי מתוך30 בקשות שהוגשו ליועמ"ש עד שנת1975 ., רק מקרה אחד לא בא על פתרונו באופן מהיר לצורך השוואה, ר' להלן בהערה87 בנוגע ליעילות של צווי .ההגבלה 58 הפעם הראשונה בה הוכנסה אישה- סרבנית לכלא בהוראת בית הדין הרבני הייתה בספטמבר 2022 . קודם לכן, לא לא נכנסה אישה לכלא בגין סרבנות-גט בהוראה של בית הדין הרבני. ר' לעניין זה דברי יועמ"ש בתי הדין הרבניים, עו"ד ( שמעון יעקבי, בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט18.12.2018 ): "... אני לא מדבר על מאסר. שום אישה לא הוכנסה למאסר למרות שיש לבית הדין את הסמכות לעשות את זה, אני לא בעד הדבר הזה". (ר' עוד ה רב שלמה דיכובסקי ""אכיפת גרושין תחומין כה132 , 135 , כי נכון לשנת2005 מעולם לא הוכנסה אשה לכלא בגין סרבנות גט). אמנם היו מקרים בודדים בהם בתי הדין האזוריים פסקו עונשי מאסר כנגד נשים (ר' לדוגמה תיק (אז' י- )ם271499/17 'פלוני נ פלונית ,(פורסם בדעת18.7.2011 ) , אך למעשה מעולם לא הוכנסה אישה לכלא בגין סרבנותה. לרוב הסיבה לכך הייתה )הימנעות נשיא בית הדין הרבני הגדול לאשר מאסר כנגד סרבניות גט (ר' לדוגמה תיק (אז' ת"א1006595 'פלוני נ פלונית (פורסם בנבו23.10.2018 )). ר' לעניין זה שמעון יעקבי "עדכוני פסיקה ונושאים נו "ספים כנס הדיינים- התשע"ו 195 , 209 (עורכים שמעון יעקבי ויחיאל חיים פריימן , 2017 ) כי עד אותו מועד נמנע נשיא בית הדין הרבני הגדול לאשר מאסר כנגד סרבניות גט. היה גם מקרה בו )'ביה"ד האזורי פסק חמש שנות מאסר (תיק (אז' רח פלוני נ' פלונית 1110808/11 ( 26.1.2021 )) , הנשיא אישר מאסר של שנה )(תיק (גדול1125604/8 ( 25.3.2021 )) , אך בג"ץ עיכב את ביצוע המאסר, ובפועל האישה לא נכנסה למאסר (התיק בסוף נגמר בהסכם) (ר' בג"ץ2448/21 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ,(פורסם בנבו10.5.2021). ר' עוד לעניין זה רדזינר "רבינו גרשום במ דינת ישראל", לעיל ה"ש27 , בטקסט הנלווה להערה23 'שהמקרים בהם הורה בית הדין האזורי על מאסר אישה הוא מספר זעום של מקרים. עם זאת ר ורהפטיג "כפיית גט להל כה ולמעשה", לעיל ה"ש8 , בהערה395 , שכתב בשנת1967 : "ברם, ידוע לי על מקרה אחד בו פסק בית הדין האזורי בפתח תקוה... כפיית גט על האשה. באותו מקרה הושמה האשה במאסר וכעבור זמן קצר הסכימה לקבל הגט ושוחררה". ההבדל בין הנתונים שהובאו לעיל לבין דבריו של ורהפטיג הם הגורם שהוציא את צו ,המאסר והמועד בו המאסר ניתן. המאסר עליו דיבר ורהפטיג הוטל על ידי בית המשפט המחוזי לפני יותר מיובל שנים לעומת זאת הנתונים שהו.באו על ידי בתי הדין מתייחסים למאסרים על ידי בית הדין הרבני 59 לעמדת בתי הדין ובתי המשפט העליון ר' להלן בפרק4.1 ובפרק4.4 . גם היועץ המשפטי לממשלה יצר הבחנה מגדרית בעניין זה, כאשר המקרה היחיד בו סירב היועמ"ש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאכוף את הגירושין בדרך של מאסר, היה מקרה בו הצד הסרבן היה האישה( 'זרח והרפטיג "כפיית גט" בעמ201-200 ) . עמדה זו של היועמ"ש אושרה על ידי בית ה משפט העליון בבג"ץ85/54 זאדה נ' היועץ המשפטי לממשלה , פד"י ח738 ( 1954 ). ר' עוד לעניין עמדתו של היועמ"ש בסוגיה זו אצל רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 ', בעמ384 . בנוסף, המקרים היחידים בהם החליטה פרקליטות המדינה להגיש כתב אישום פלילי בגין סרבנות- .גט הייתה כנגד גברים סרבנים 60 ר' לעיין זה דבריו של הרב משה ביטון, מזכיר בית הדין הרבני בירושלים, בראיון שאמר לתוכנית זמן אמת "גברים במלכודת" (עונה 1 , פרק8 ) כאן– ,תאגיד השידור הישראלי1.9.2017 https://did.li/IZD5q (דקה25 – 26 ) : "את מנסה לתאר לעצמך אישה אזוקה המובלת לניידת משטרתית? בית הדין מנסה לעשות את המקסימום כדי גם למנוע את ...המאסר שלהן"; "השם שלו (של בית הדין. ד.ב.) כרגע הוא לא הכי טוב בעולם מספיק שיש תמונה אחת שיש אישה אזוקה בבית חולים על מנת שכל התדמית של בית הדין תהיה לשלילי או לחיוב". בנוסף, בדוא"ל מהנהלת בתי הדין ביום5.3.2020 נמסר, על פי דברי הרב הראשי הרשל"צ הרב שלמה עמאר, כי בית הדין נמנע מלהטיל מאסר על נשים משום "רגישות העניין" (סיבה .)נוספת שהוצגה על ידו היא שיש "כלים נוספים" לפעול נגד נשים 61 מערכת המשפט רצתה להימנע משימוש בסעד שיכניס את האישה למאסר , וזאת בשל פגיעתו הקשה . הנימוק ההלכתי לכך הינו ש"אין דרכן בכך", ובלשון השופט אגרנט בפרשת בורונובסקי, לעיל ה"ש39 ', בעמ47 : "...בית הדין הרבני הגדול בא להביע את דעתו השלילית על השימוש באמצעי מאסר כדי לסייע לכפיית קבלת הגט על ידי האשה. כשאני לעצמי סבורני שיש לברך על התפתחות הזאת. הואיל והאמצעי של מאסר הינה ו מטבעו אמצעי כפייתי, שהוא חריף למדי' קל וחומר, אם מפעילים אותו כלפי האשה". סיבה מרכזית נוספת היא שיקולים פוליטיים של בית הדין (לעניין זה ר' רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 ', בעמ387-379 , שאחת הסיבות היא שעד1995 מאסר דרש גם החלטה של בית המשפט המחוזי; ולעומת זאת כדי לתת היתר נישואין היה צריך רק אישור של גורמים מתוך המערכת הדתית...). לא הבאתי טעם זה למעלה כיוון שטעם זה שייך רק לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט. לסיבות ,נוספות מדוע מערכת המשפט בכלל, ובתי הדין בפרט, העדיפו לתת היתר אישה שניה ולא להשתמש בסנקציית המאסר ר' שם, שם; ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ200-201 ; הרב אוריאל לביא "כפיית גירושין "באמצעות מאסר עטרת דבורה 339 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 11 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 3.3.1.1 היתר נישואין מול מאסר " הן מאסר והן היתר אישה שניה נחשבים לסעדים חריפים הניתנים במקרים של כפייה "לגט. 62 עם ,זאת יש הבדל מהותי בין שני הסעדים. מאסר הוא סנקציה המוטלת על האישה, ומטרתו היא הפעלת לחץ ישיר על האישה באמצעות פגיעה בה. לעומת זאת, היתר אישה שניה איננו באמת ' אמצעי כפייה' , 63 ,שכן הוא סעד שניתן לגבר ולא פוגע באישה באופן ממשי. בניגוד למאסר היתר אישה שניה לא מתמו .דד באופן ישיר עם בעיית הסרבנות אלא רק מצמצם את הנזקים שלה64 לכאורה, כיוון שכל אחד מהסעדים מתמודד עם בעיית סרבנות הגט מזוית שונה, היה מקום לשקול להציב את שניהם בארגז הכלים של בתי הדין בבואם להתמודד עם סרבנות- ' גט ברמה של כפייה לגט', ושבכל מקרה ומקרה בית הדי ן ישתמש בסעד היעיל והמתאים בנסיבות העניין65 (ובמקרים בהם שימוש בסעד אחד לא מספיק, יוטלו שני הסעדים במקביל). אלא שבתי הדין הרבניים ובית " המשפט העליון נקטו בגישה לפיה יש לבחור כלי כפייה ." אחד: או מאסר או היתר נישואין66 סיבה מרכזית לכך הייתה החשש לפגיעה בשווי ון. לפי ההלכה היהודית (והחוק בישראל), אישה לעולם לא תוכל להיות נשואה ליותר מגבר אחד. ממילא, בכל הנוגע לסוגיית סרבנות הגט, הסעד של היתר נישואין רלוונטי רק למסורבי- גט ולא למסורבות. במציאות משפטית זו, מתן שני סעדים משמעותיים ברמה של כפייה לגט (מאסר והיתר נישו אין) לגברים מסורבים, בעוד נשים יקבלו רק סעד אחד (מאסר), יביא לחוסר שוויון. [ואמנם סעד של "מזונות מעוכבת" ניתן רק לנשים - מסורבות67 – .]אך הסעד של היתר נישואין נחשב למשמעותי יותר מבין השניים, מערכת המשפט העדיפה את השימוש בסעד של היתר נישואין, וקבעה שככלל יש ל הימנע מהכנסת נשים למאסר: "... לגבי האשה כפיה היא מתן היתר לבעל לשאת אשה על אשתו ."ולא מאסרה של האשה68 העדפה זו השתרשה באופן כה עמוק עד שמבחינת הרב הראשי הרשל"צ 62 ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ200 - 201 . לצד זאת להלן בהערה162 כי ההיתר יכול להינתן גם כשיש חיוב גט. בנוסף ר' ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 ', בעמ96 כי בימינו יש מקרים בהם בתי הדין משתמשים .בסנקציית המאסר גם במקרים של חיוב לגט 63 ר' לעניין זה בג"ץ235/68 ר' ב' נ' הרב הראשי לישראל (פד"י כג1 ) 462 , 475 ( 1969 ); ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ168 . 64 ר' לעיל בטקסט הנלווה להער ה46 ולהלן בהערה185. לעניין הנזקים של הסרבנות שממשיכים ללוות את מסורב - ה גט גם לאחר קבלת היתר אישה שניה ר' להלן בטקסט הנלווה להערות192-188 . לצד האמור, לעיתים השימוש במתן היתר אישה שניה היא "כאמצעי לכפייה עקיפה של האשה להתגרש" (אלימלך וסטרייך "עילות להתרת חרם דרנו גרשום "בימי הביניים המאוחרים דיני ישראל טז39 , 41 ,"(תשנ"ב)). ר' עוד בעניין זה רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל לעיל ה"ש27 , בהערה7 , שמטרת בתי הדין הרבניים במתן היתר אישה שניה הוא לגרום לאישה להסכים להתגרש (ולא .)לתת לגבר להתחתן עם אישה שניה 65 לטעמי, בכל הנוגע למטרה של סיום הנישואים הכפויים, במרבית המקרים היעילות של המאסר תהיה גבוהה יותר מהיעילות של היתר נישואין, וזאת בעיקר כיו ון שהיתר הנישואין לא פוגע באישה בצורה ישירה ומצבה של האישה למעשה לא משתנה אם תסכים או תסרב להתגרש. במילים אחרות, אין לה כביכול מניע חיצוני.להסכים להתגרש אדרבה, יש למה מניע להמשיך לסרב (בין אם מתוך נקמנות ורצון לגרום נזקים לגבר (ר' להלן בטקסט הנלווה להערות 190-188 ) ובין אם מסיבות כלכליות (ר' להלן בהערות192-191 , והערה148 .) זו אחת הסיבות מדוע גברים מסורבים .רבים לא מעוניינים בהיתר נישואין אלא מעדיפים את סעד המאסר[ אגב, בפעם היחידה בישראל שהכניסו סרבנית גט לכלא (פרט למקרה בספטמבר2022 ,) היא הסכימה לקבל גט "כעבור זמן קצר" (ר' ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ195 )] . עם זאת, יש חולקים הסוברים כי היתר נישואין הינו כלי אפקטיבי יותר לעניין זה מאשר הטלת סנקציות (ר' ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ200 ). ונראה ש"אלה ואלה דברי "אלוקים חיים– .שיש מקרים בהם מאסר יהיה יותר אפקטיבי, ויש מקרים בהם היתר הנישואין יהיה יותר אפקטיבי 66 ר' אצל רדזינר "ר בינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 , בהערה66 , את המקורות בהם דיינים עוסקים בשאלה איזה משני הסעדים עדיף. שאלה זו נדונה בבתי הדין באופן עקרוני, במנותק מהנסיבות הספציפיות של התיקים במסגרתם הוא נדון. כלומר, את בתי הדין פחות עניינה שאלת היעילות של הסעד במקרה הספציפי, אלא הם רצו ללכת .לפי כלל קבוע שיעדיף את אחד מהשניים 67 "מזונות מעוכבת מחמתו להינשא" או "מזונות עונשיים" הם מזונות אישה מוגדלים המוטלים על סרבני גט. ר' לעניין סעד זה אצל ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 ', בעמ95 . 68 ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ205 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 12 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ."הרב יצחק יוסף הדרך של כפיית אישה באמצעות מאסר "אינה מעשית69 מנקודת מבט שוויונית החלטה זו של מערכת המשפט יכולה להיראות תמוהה, שכן אם רוצים ליצור שוויון בין המינים, היה צריך לכאורה להעדיף דווקא את סנקציית המאסר. [תמיהה זו מתחדדת נוכח העובדה שהן בתי המשפט והן המחוקק רואים בעצם האפשרות של גברים מסורבים לקבל .]היתר נישואין כפוגעת בשוויון70 הסיבה להעדפ ת השימוש בסעד של היתר נישואין לא הייתה משיקולי יעילות ורצון לתת מענה מהיר לגבר המסורב. אדרבה, ברוב המקרים דווקא סעד המאסר ,יעיל יותר בהשגת התוצאה הרצויה71 והדרך לקבלתו מהירה יותר . 72 העדפת הפתרון של היתר נישואין הייתה כיוון שהוא פחות פוגעני כלפי האישה-הסרבנ ית . 73 מכל מקום, לאחר שהוחלט כי כפיית- גט על נשים תהיה באמצעות היתר אישה שניה לבעל, ולא באמצעות מאסר, ניתן להבין מדוע לצד מאות צווי המאסר שהוטלו על גברים- ,סרבנים74 רק אישה אחת נכנסה לכלא בחמישים השנים האחרונות בגין סרבנות-גט. 75 לצד זאת היה ניתן לצפות כי גבר ים מסורבים יקבלו במקרים המתאימים היתר אישה שניה. בפועל לא כך היה: למעט מקרים נדירים, גברים- .מסורבים לא זוכים לקבל אף אחד משני הסעדים76 3.3.2 צווי הגבלה כאשר החליט המחוקק בשנות החמישים לתת למערכת המשפט את האפשרות להטיל סנקציות בגין 69 ר' רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 , בטקסט הנלווה להערה19 , שמביא את דברי הרב יוסף ש"במקרה של אישה סרבנית גט דרך הסנקציות של מאס ."ר, כידוע, אינה מעשית 70 ר' בג"ץ301/63 שטרייט נ' הרב הראשי לישראל ,(פורסם בנבו10.7.1964 ) (להלן: "פרשת שטרייט"); להלן פרק4.4 . 71 ר' לעיל הערה65. לצד זאת יש מקרים בהם הסעד של היתר אישה שניה יהיה יעיל יותר. המק רה המובהק הוא כאשר האישה 'נעלמה', ואז במקום לחפש אותם ולכפות עליה לקבל גט, ניתן לתת היתר אישה שניה. מקרה נוסף הוא כאשר .הסנקציות, כולל מאסר, אינן עוזרות 72 הליך קבלת היתר נישואין ארוך מהליך קבלת סעד המאסר. מאסר נגד גבר- סרבן דורש רק החלטה של בית הדין .האזורי מאסר נגד אישה- סרבנית דורש בנוסף גם אישור של נשיא בתי הדין הרבניים. לעומת זאת כדי לקבל היתר אישה שניה נדרשים אישורים נוספים והליכים פרוצדוראליים נוספים. ר' לעניין זה להלן בטקסט הנלווה להערות 168- 173 . 73 ר' לעיל הערה61 . 74 על פי הדו"חות השנתיים של הנהלת בתי הדין הרבניים ניתנו בטווח של10 שנים, משנת2006 עד2015, כ- 158 צווי מאסר נגד סרבני גט [יש סתירה בין הדו"ח השנתי לשנת2014 והדו"ח לשנת2015 בנוגע לכמות צוו י המאסר לשנת 2014 , וכן יש סתירה בין הדו"ח לשנת2015 לדו"ח לשנת2016 , בנוגע לכמות צווי המאסר שהוצאו לשנת2015 . לפי החישוב המצמצם בין השנים2006-2015 ניתנו142 , ולפי החישוב המרחיב ניתנו באותם שנים174 צווי מאסר. בנוסף קיימת סתירה בין הנתונים המופיעים בדו"חות השנתיים לבין הנתונים שפרסמו בהנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 ( "בנושאי סרבנות גט2017 ), לפיהם בשנים2012-2016 ניתנו69 צווי מאסר)]. בנוגע לשנים2016-2019 אזי לפי הדו"חות השנתיים של הנהלת בתי הדין הרבניים ניתנו28 ,צווי מאסר אך לפי נתוני שב"ס באותם שנים היו כלואים בפועל בבתי הכלא77 ,"סרבני גט (אבגר "נתונים על סנקציות שהוטלו לעיל ה"ש57 ', בעמ6 ). הפער הגד ול בין הנתונים שהוצגו בדו"חות השנתיים של הנהלת בתי הדין, ובין הנתונים של שב"ס אינם ניתנים לגישור (ר' שם, שם, שם), ובפרט שהיה מצופה שיהיו יותר צווי מאסר מאשר אנשים שנכנסו בפועל למאסר (שכן יש סרבנים שמסכימים להתגרש עם הוצאת הצו ולפני כניסתם לכלא בפועל). מכל מקום, בהתאם לנתונים ניתן להעריך בצורה גסה כי בטווח של14 שנה (בין השנים2006-2019) היו כ- 200 סרבני- גט שהוטל עליהם מאסר (ואם לשפוט על פי נתוני שב"ס כאמור הרי שהמספרים גבוהים בהרבה) [עוד יצויין בהקשר זה, שצו מאסר שמוצע נגד גבר - סרבן הינו בעל תחולה מיידית]. ר "' עוד יפעת שחק "מעוכבות גט ומסורבות גט בישראל3 (הכנסת - מרכז המחקר ,והמידע2003 ), כי מעת חקיקת חוק אכיפת פסקי דין לגירושין ב1995 ועד סוף שנת2002 הוצאו סה"כ26 צווי מאסר נגד סרבני- גט; ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', עמ212 , כי עד שנת1974 היו30 פניות ליועמ"ש להפעלת צווי כפיה במאסר– בכ- 10 מתוכם ניתן צו מאסר על ידי בית המשפט המחוזי, ובכ- 20 מתוכם הגט ניתן עוד ,לפני הפניה של היועמ"ש לבית המשפט (ר' עוד שם שמציין כי לא כל פיסקי הדין של בתי הדין בהם ניתנו צווי הכפייה פ ורסמו בקבצי פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. לכן לטעמי לא ניתן ללמוד מכמות צווי הכפיה שפורסמו בשנים לאחר מכן על כמות המאסרים שהוטלו). לנתונים נוספים בעניין סנקציית המאסר ר' הנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 בנושאי( "סרבנות גט2017); "נשים ומשפחה בישראל: דו- שנתון סטטיסטי", מרכז רקמן84 (רות הלפרין- ,)קדרי ואחרות (עורכות2014 ). לגבי השנים שבין1975-2005 אין לנו נתונים על כמות המאסרים שהוטלו על סרבנים (ולטעמנו לא ניתן להסיק זאת מכמות צווי הכפייה שניתנו באותם שנים על ידי בתי הדין הרבניים, שכן לא כל צווי הכפייה פורסמו בקבצי פסקי הדין של בתי הדין הרבניים (ר' לעניין זה ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', עמ212 .) 75 ר' לעיל הערה58 . 76 ר' לעיל הערות48 ו- 58 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 13 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 :סרבנות גט, הוא נתן כלי אחד בלבד .מאסר77 אמנם היה ,מדובר בסנקציה אפקטיבית ביותר78 אך לא היה בה די כדי להתמודד עם תופעת הסרבנות, בין היתר משום שהפעילו אות ה רק בתיקים בהם רמת החיוב להתגרש הייתה של ""כפייה לגט79 - שמהווים פחות מ1% מה תיקים . 80 כאשר בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20 החלה לעלות המודעות הציבורית לבעיית סרבנות הגט ( בפרט למצוקת הנשים המסורבות ,) 81 המחוקק החל לחפש .דרכים נוספות להתמודד עם הבעיה הפתרון המרכזי שנמצא היה לתת כלי אכיפה אפקטיביים ביד י בית הדין הרבני, אשר יוכלו להיות מופעלים גם בפסקי דין לגירושין קלים יותר , 82 ולשם כך חוקק בשנת1995 את חוק בתי דין רבניים )(קיום פסקי דין של גירושין :(להלן "חוק הקיום" " או החוק)" . 83 בחוק נקבעו, במהלך השנים, שורה ארוכה של סנקציות שבסמכות בית הדין להטיל בגין סרבנות גט (כלפי גברים ונשים כאחד) :, ובכללן ;מניעת יציאה מהארץ; מניעת החזקת דרכון ישראלי או תעודת מעבר; מניעת החזקת רישיון נהיגה מניעת שימוש במשרה על פי דין; מניעת עיסוק במקצוע המוסדר על פי דין; מניעת הפעלת עסק ;הדורש רישוי; מניעת החזקת חשבון בנק ,עיקול נכסים ועוד84 - כאשר הפרה של מגבלה שהוטלה .יכולה להוביל למאסר85 אם הצד הסרבן הינו אסיר/ה או עציר /ה , בית הדין יכול להטיל עלי ו מגבלות נוספות. בין היתר ניתן לשלול מה צד הסרבן : חופשות, ביקורים, מכתבים, החזקת חפצים אישיים, עבודה בכלא, קניית מצרכים, שחרור על תנאי או שחרור מנהלי, השתתפות במסגרות לימודיות בכלא, לבישת בגדים אישיים, וקבלת מזון בכשרות מיוחדת. נוסף על כך, בית הדין יכול להורות על הכנסת ה צד הסרבן לבידוד, ובעוד ו בבידוד למנוע מ מנו קיום קשר טלפוני ואפשרות להחזיק אמצעי כתיבה ו חומר י 77 'ס6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים; לעיל בטקסט הנלווה להערות50 - 51 . 78 ר' לעיל הערה57 . 79 לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים היה אפשר להטיל מאסר רק בכפיה לגט, והאפשרות להטיל מאסר גם במקרים אחרים התאפשרה רק עם חקיקת חוק קיום פסקי דין של גירושין בשנת1995 '(או קודם לכן לפי ס7א)(א לחוק בתי דין דתיים )(כפיית ציות ודרכי דיון תשט"ז- 1956 , אלא בפועל לא נעשה שימוש באופציה זו לצורך מאסר בגין סרבנות גט עד לשנת 2011 (ר' לעניין זה ברלינר ומאז"ה, לעיל ה"ש13 , הערה43 ) . למעשה גם כיום מטילים מאסר בעיקר במקרים של כפיה 'לגט (ר' לעניין זה שם, שם, בעמ95 .) 80 לפי סקירתו של אביעד הכהן "אם תרצו– "אין זו עגונה: הטלת סנקציות על סרבן גט ועל משפחתו פרשת השבוע גיליון358 (משרד המשפטים– ,המחלקה למשפט עברי2009 ), בשנת1997 ניתנו רק2 ;"פסקי דין ברמה של "כפייה בשנת1998 ניתנו4 פסקי דין כאלה; בשנת1999 ניתנו8 פסקי "כפייה"; בשנת2000 ניתנו10 פסקי "כפייה", ומני אז המספר עומד על9 – 10 פסקים בשנה (למעט קפיצה בשנת2007 שבה ניתנו18 חיובים). לפי " :נשים ומשפחה בישראל דו- "שנתון סטטיסטי מרכז רקמן 89-88 (רות הלפרין- ,)קדרי ואחרות (עורכות2018 ), בשנת1998 היו בסך הכול6 מקרים של כפיית גט; בשנת1999 היו9 מקרים; ובשנת2001 היו11 מקרים. בהתאם לנתונים שנמסרו לנו על ידי הנהלת ב תי הדין, בשנת2017 פסקי הדין ברמת "כפייה" היו0.85% מפסקי הדין; בשנת2018 - 0.53% ברמה של "כפייה". לנתונים בדבר היקפי פסקי הדין לכפיית גט בשנים2005 – 2009 ראו אונגר ואלמגור- ,לוטן, סרבנות גט בישראל לעיל ה"ש17 ', בעמ13 . במאמר מוסגר יצוין כי נגד גברים נפסקים יותר פסקי דין ברמה "כפייה", מאשר נגד נשים– ולעיתים מדובר בפער מהותי [לדוגמה, לפי סכימת הנתונים הסטטיסטים שפורסמו בהנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 ( "בנושאי סרבנות גט2017 ), פסקי דין ברמה של "כפייה" ניתנים בכ- 1.2% מפסקי הדין לגירושין נגד גברים וכ- 0.2% .]מפסקי הדין כנגד נשים 81 ר' עמיחי רדזינר " שובו של רבנו תם: הטלת הרחקות דתיות, חברתיות וכלכליות על סרבני גט "בבתי הדין הרבניים שנתון המשפט העברי לא 179 , בטקסט הנלווה להערות167-161 ;)"(להלן: רדזינר "שובו של רבנו תם וכן ר' המקורות "שהובאו אצל שי זילברברג ועמיחי רדזינר "תחייתה של עילת 'מות הנישואין': שיטת רבינו ירוחם בבית הדין הרבני משפטים מט113 , הערה251 (תשע"ט). 82 דברי המבוא להצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ד- 1994 , הצעות חוק2281 ', בעמ495 , 15.6.1994 : "הצעת חוק זו מטרתה לרתום מכשיר הלכתי לפתרון מצוקתן של נשים מעוכבות גט, בנסיבות שאין בהן ."עילה למתן צו כפיה 83 חוק בתי דין רבניים (קיום פ סקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 , ס"ח139 . 84 'ס2-2 א .לחוק קיום פסקי דין של גירושין 85 'וזאת לפי ס7א)(א לחוק בתי דין דתיים)(כפיית ציות ודרכי דיון תשט"ז- 1956 . )'ר' לדוגמה ר' תיק (אז' חי 1078402/11 פלונית נ' פלוני ( 30.5.2018 ) ,בו הטיל בית הרבני בחיפה סנקציות מכוח החוק על סרבן הגט ירון אטיאס ובהן צו הגבלה המונע ממנו להחזיק רישיון נהיגה. לאחר שהתגלה שאטיאס נהג ברכבו, שלח אותו בית הדין למאסר של שבוע ימים בגין הפרת צו ההגבלה. הנשיאה חיות אישרה את המאסר בבש"פ4266/18 פלונית נ' פלוני ,(פורסם בנבו 31.5.2018 .)") (להלן: "פרשת אטיאס דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 14 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 .קריאה86 ,על אף האפקטיביות הגבוהה של הצווים87 נעשה בהם שימוש מועט ביותר כנגד סרבניות- גט, עד שניתן לספור על שתי ידיים את מספר התיקים בהם הוטלו בפועל סנקציות נגד נשים- .סרבניות88 גם במקרה זה הסיבה למיעוט השימוש בסעד נובעת ממדיניות המ חוקק ובתי - .הדין חוק ה קיום קובע כי צווי ההגבלה כנגד גברים-סרבנים יינתנו ,על ידי בית דין רבני בערכאה ראשונה89 וייכנסו לתוקף באופן מיידי . 90 לעומת זאת, כדי לתת צו-הגבלה נגד אישה- סרבנית צריך בנוסף להחלטה של בית הדין הרבני גם אישור של נשיא בתי הדין . 91 ' האישור הנדרש מאת הנשיא איננו אישור טכני' . בטרם נותן הנשיא את החלטתו עליו לקיים דיון ,במעמד הצדדים ולשמוע את טענותיהם92 .והחלטתו נתונה לביקורת שיפוטית של בג"ץ93 ,בנוסף נקבע נוהל (בלתי רשמי) לפיו לא ייקבע דיון בפני הנשיא בטרם ההחלטה לסנקציות הפכה לחלוטה " :(להלן הנוהל "). לכן, אם האישה-הסרבנית מגישה ערעור על ההחלטה לה טיל עליה סנקציות , הרי ש קודם י ידון הערעור בפני 'הרכב-רגיל' בבית הדין הרבני הגדול, ורק אם הערעור יידחה ייקבע דיון לאישור הסנקציות בפני ה נשיא. 94 על מנת שהסנקציות המוטלות בגין סרבנות- גט תהינה אפקטיביות צריך שכניסתן לתוקף תהיה מהירה. לכן קבע המחוקק שככלל הגשת ערעור על החלטה להטלת סנקציות לא תעכב את כניסת 86 'ס2 (א7 .) לחוק קיום פסקי דין של גירושין 87 ר' להלן בהערה214 'כי לאורך השנים הוטלו צווי הגבלה במאות תיקי סרבנות. לעניין האפקטיביות של הצווים ר אבגר "נתונים על סנקציות שהוטלו", לעיל ה"ש57 ', בעמ5 , כי בין70% - 89% מהתיקים בהם הוטלו סנקציות בשנים 2016-2019 הם הוטלו במסגרת הליכי גירושין שהסתיימו בגירושין; וכן ר' "נשים ומשפחה בישראל- דו- שנתון ( "סטטיסטי2014 ), לעיל ה"ש5 ', בעמ84 , ביחס לתיקים בהם הוטלו סנקציות בין השנים2008-2012, בכ- 78% מהתיקים ניתן גט (נכון למועד הפקת הנתונים בשנת2013). יצויין כי לא ברור מהמקורות הנ"ל האם כלו לים בהם גם תיקים בהם הוצאו צווי הגבלה כנגד נשים שלא אושרו על ידי הנשיא. לטעמי, כדי לבדוק את האפקטיביות של צווי ההגבלה צריך לבדוק רק צווי הגבלה שהוטלו בפועל (קרי צווים נגד גברים וצווים נגד נשים שזכו לאישור הנשיא). אם הסטטיסטיקות שהובאו בעניין זה כוללות גם ת יקים בהם הסנקציות לא אושרו, הרי שלמעשה האפקטיביות של הצווים .גבוהה מזו שהוצגה 88 ר' להלן בהערות214 כי לפי הפרסומים הרשמיים של המדינה מדובר כביכול בעשרות רבות של נשים נגדן הוצאו צווי הגבלה. עם זאת ר' להלן בהערה215 כי הנתונים בפרסומים הרשמיים מטעים, שכן הם מציגים את כמות הצווים והתיקים בהם הטיל בית הדין הרבני האזורי צווי הגבלה, ולא את הצווים והתיקים שזכו לאישור הנשיא. מנתונים שנמסרו על ידי הנהלת בתי הדין במרץ2020 היו עד אותה עת "מקר ים בודדים" בהם אושרו סנקציות נגד נשים. בפועל ידוע לנו על חמישה מקרים )'בהם הנשיא אישר את הסנקציות (ייתכן ויש מקרים בודדים נוספים): תיק (אז' חי 514847/9 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו15.1.2018 ) – הסנקציות הוטלו ביום24.12.2015 , ואושרו על ידי הנשיא קרוב לשנתיים לאחר מכן ביום21.11.2017 ; ( תיק 'אז )פ"ת1198536/1 ;בו הוטלה לבסוף גם סנקציית מאסר )'תיק (אז 1195770/2 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו3.3.2021 ); בג"ץ6617/18 'פלונית נ בית הדין הרבני הגדול ,(פורסם בנבו 12.11.2018 ); ר' רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 , בהערה20 ), על תיק נוסף (תיק (אז' ת"א 1006595/8 פל וני נ' פלונית ,(פורסם בנבו20.3.2017 .) בו אישר הרב הראשי את "הסנקציות הקלות" אך לא אישר מאסר ר' עוד פרסום הידיעה באוקטובר2018 על ידי הנהלת בתי הדין ידיעה תחת הכותרת "לראשונה בתולדות בתי הדין "מעבודתה פוטרה והיא גט סרבנית אישה כנגד הגבלה צווי הופעלו - https://www.gov.il/he/departments/news/news_agunot - עם זאת כנראה מדובר באי- דיוק שכן ידוע לנו על .מקרה קודם אחד לפחות בו אושרו סנקציות נגד אישה סרבנית 89 'ס1 .(א) לחוק קיום פסקי דין של גירושין 90 'ס4(א2) לחוק קיום פסקי דין של גירושין קובע כי "צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו". בנוסף, סעיף4 א(א) לחוק קובע כי במקרה בו סרבן הגט הגיש ערעור על צו הגבלה שהוטל עליו, הרי שככלל ביצוע צו ההגבלה לא יעוכב בעקבות .הגשת הערעור. עיכוב ביצוע צו ההגבלה יכול להינתן רק בהחלטה של בית הדין הרבני הגדול, שחייב לנמק את החלטתו 91 'ס1 .(ג) לחוק קיום פסקי דין של גירושין 92 'ס1 (ה) לחוק קיום פסקי דין של גירושין. ר' שם, שם, כי רק במקרה בו לא התייצב צד לדיון, אף כי זומן כדין, יוכל .הצו להינתן בהעדרו 93 ר' להלן הערות158 - 159 . 94 'ר )'תיק (אז' נת289554/29 פלוני נ' פלונית ( 19.10.2016 ): "עם זאת ידוע לנו שהנוהל הוא שבמקרים בהם מוגש ערעור, התיק לא מועבר לעיונו ולטיפולו של נשיא בית הדין הרגדול, אלא רק אחרי החלטה סופית בערעור". ר' עוד לעניין זה אצל "משה ליבוביץ "סנקציות אפקטיביות כנגד סרבניות וסרבני גט משפט צדק6 , 22 , 23 ( 2018 .) דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 15 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 הסנקציות לתוקף95 - וכך אכן הנוהג כאשר הסנקציות מוטלות על גברים- .סרבנים96 הוראה זו של המחוקק מביאה לכך שעד שמגיע מועד הדיון ב ערכאת ה ,ערעור, פעמים רבות שהערעור מתייתר שכן סרבן -הגט כבר 'נשבר' מהסנקציות ונתן את הגט . 97 לעומת זאת, הצורך באישור הנשיא במקרה של סרבנות-נשית, מביא לכך שלאישה - הסרבנית יש כ ביכול אפשרות ערעור כפולה– בפני בית הדין הרבני הגדול ובפני הנשיא– ועד ש שתי "ערכאות "הערעור לא יתנו את אישורן הסנקציות לא תיכנסנה.לתוקף98 בנוסף, ההחלטה של נשיא בית הדין הגדול כפופה לביקורת שיפוטית של בג"ץ, דבר שיכול לעכב בחודשים ארוכים נוספים את הכניסה .לתוקף של הסנקציות99 ,למעשה הצורך באישור הנשיא בשילוב הנוהל שלא יקבע דיון בפני הנשיא בטרם ניתנה הכרעה של ערכאת הערעור, גורם לעיכוב של חודשים רבים בכניסת צווי ההגבלה ,לתוקף100 ולא פעם גם .לאובדן האפקטיביות של הצווים101 מחד, הנוהל עומד לכאורה בסתירה לחוק הקובע כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע צו ה.הגבלה102 מאידך, רוחו של הנוהל מהווה המשך למגבלות שהציב המחוקק על נתינת צווי הגבלה נגד סרבניות- .גט המגבלו ת והנוהל אינם רק "הגבלות פרוצדוראליות " אלא משקפ ים עמדה עקרונית לפיה צווי- הגבלה נגד סרבניות- גט צריכים להינתן במשורה . האבחנה המגדרית שיצר המחוקק אותתה לבתי הדין מהי ה"מדיניות הרצויה" בכל הנוגע להטלת צווי הגבלה על נשים- סרבניות, והם בהתאם גיבשו מדיניות לפיה יש להימנע מלהטיל צווי הגבלה כנגד נשים )(למעט מקרים חריגים . 103 3.3.3 פיצויים נזיקיים כלי נוסף להתמודדות עם סרבנות- גט ּפּותח על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, שהכירו בתחילת 95 סעיף4 )א(א ,קובע כי: "ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו ההגבלה ."ואולם בית הדין הרבני הגדול רשאי, מטעמים שיירשמו, להורות על עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור יתרה מכך, כדי להגביר את היעילות של הסנקציות קבע המחוקק בסעי פים4-4א לחוק מועדים קצובים ויחסית קצרים לדיון ולהכרעה בצווי ההגבלה– .בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור 96 'ר עוד לעניין זה אצל ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 , בהערות57 - 59 .ובטקסט הנלווה אליהן 97 הדבר ניכר במיוחד כאשר הסנקציה הינה מאסר. ר' לעניין זה לעיל בהערה57 , שברוב גדול של התיקים בהם מוטל .מאסר, הסרבן 'נשבר' תוך מספר ימים ומסכים לתת את הגט 98 ר' לעניין זה הביקורת של בית הדין בנתניה בתיק289554/29 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש94 : "...בית הדין לא יכול להימנע מלהביע דעתו על סרבול ההליכים בהטלת צווי הגבלה נגד האישה– החלטה על צו זה נתונה לכאורה לשתי :ערעאות ערעור ערכאת אחת היא בית ...הדין הגדול הערכאה הנוספת היא אישורו של נשיא בית הדין הגדול להחלטה למתן צו הגבלה... במקרים שבהם מוגש ערעור לבית הדין הגדול, מתעכב ומתאחר ההליך שבו מובאים צווי ההגבלה לאישורו של נשיא בית הדין הגדול– ."דבר הגורם לאיבוד האפקטיביות של צווים אלו 99 אמנם עתיר ה לבג"ץ לא מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע צווי ההגבלה/מאסר, אך בג"ץ יכול להוציא צו לעיכוב ביצוע צווי ההגבלה/מאסר, ובכך לעכב את כניסתן הסנקציות לסנקציות. דוגמה למקרה בו הוצע צו עיכוב ביצוע כאמור ר' בג"ץ2448/21 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים (פורסם ,בנבו10.5.2021 .) יצויין כי בניגוד לנשים, גברים לא יכולים לעתור לבג"ץ בסיטואציה מקבילה. ההחלטה של הנשיא מוגדרת כהחלטה מינהלית, ולכן יש לאישה זכות לעתור נגדה לבג"ץ. לעומת זאת, ההחלטות בעניינו של גבר סרבן נכנסות לתוקף לאחר קבלת ההחלטה על ידי בית הדין הרבני ה אזורי, והגבר נגדו התקבלו ההחלטות לא יכול לעתור בעניין לבג"ץ לפני שהוא מיצה הליכים וערער לבית הדין הרבני הגדול. ובפרק הזמן עד לדיון והחלטה בערכעת הערעור (דבר שיכול לקחת חודשים ארוכים), הגבר- הסרבן כבר יהיה .נתון תחת הסנקציות 100 ליבוביץ , לעיל ה"ש94 ', בעמ23 - 24 . 101 תיק289554/29 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש94 . 102 'ס4 ."...א(א) לחוק קובע כי "ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו ההגבלה ואמנם הנוהל לא קובע עיכוב ביצוע, אך למעשה זו התוצאה– שכן הנוהג קובע למעשה שלא יינתן אישור לצו ההגבלה .עד הכרעה בערעור 103 מדיניות זו מתבטאת בכך שלאורך השנים הוטלו צווי הגבלה במאות תיקי סרבנות נגד גברים, אך כנגד נשים ניתנו צווים בפועל במקרים בודדים בלבד. ר' לע נ יין זה להלן בהערות215-214 . ביטוי נוסף למדיניות זו ניתן למצוא בדיווח לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על יי שום חוק בתי הדין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה– 1995 שהוגש ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ביום16.8.2016 , בהערה15 , כי ישנם מצבים בהם בית הדין סבור שכלל אין לדון בצווי הגבלה כנגד אישה סרבנית בשל מצבה הרפואי. סיבה נוספת למיעוט צווי ההגבלה נגד נשים היא שגברים נמנעים מלבקש צווי הגבלה כדי שלא יצטרכו לאחר מכן להמתין3 שנים עד לבקשת היתר נישואין (ר' לעניין להלן בהערה174 .) דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 16 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 שנות האלפיים בסרבנות כעוולה נזיקית המזכה את המסורב/ .ת בפיצויים104 הפיצויים הנזיקיים התגלו כסעד אפקטיבי בצמצום תופעת הסרבנות , 105 בעיקר זו של הנשים המסורבות . באשר לגברים המסורבים האפקטיביות של הסעד מצומצמת יותר . ראשית, כיוון ש אין הכרה גורפת לזכותם לקבל סעד זה, ויש פסיקות הקובעות כי גברים, בניגוד לנשים, לא זכאים ל פיצויים . 106 שנית, כיוון ששופטים רבים פוסקים לגברים פיצויים נזיקיים נמוכים (בהשוואה לאלו .)שנפסקים למסורבות107 שלישית, במקרים בהם האישה זכאית למזונות על אף סרבנותה, הרי שהאפקטיביות של הפיצויים תפחת משמעותית , ולעיתים אף תבוטל. הסיבה לכך היא ש הן הפיצויים והן המזונות הינם רק עד מתן הגט– ולכן אם גובה הפיצוי שיוטל על האישה- הסרבנית קרוב לגובה המזונות שהיא מקבלת ., הרי שהיא תהיה אדישה לפיצויים שיוטלו עליה108 3.3.4 קנסות סעד כלכלי נוסף וא ה הטלת קנס ל פי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) ,תשט"ז- 1956 " :(להלן חוק כפיית ציות)" , המסמיך את ב תי - הדין להטיל קנסות (ואף מאסר) לפי פקודת ביזיון " :בית המשפט (להלן הפקודה)" . 109 הטלת הקנס לא דורשת אישור של נשיא בתי הדין (כפי שדרוש בהטלת סנקציות לפי חוק הקיום) ,. לצד זאת יש להודיע על הטלת הקנס לנשיא/ ת בית המשפט העליון ,אשר יכול/ה לבטל את הקנס ,או ל הפחיתו . 110 מבין שלל הסנקציות שבית הדין יכול להטיל על סרבניות- ,גט במקרים רבים קנס הינו הסנקציה 104 ר' לעניין זה ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 , בטקסט הנלווה להערות68 - 72, כי בתחילה הת קבלו תביעות לפיצויים רק במקרים שבהם ניתן פסק דין לגירושין בדרגה של "כפייה" או "חיוב"; בשלב שני הוכרה זכאות לפיצויים גם בפסקי דין בדרגה של "מצווה להתגרש" או "המלצה להתגרש"; וכיום ישנם שופטים הפוסקים פיצויים אף במקרים שבהם לא היה כלל פסק דין לגירושין. נוסף על כך, הוכרה אחריותם הנזיקית של צדדים שלישיים שסייעו לסרבן הגט להתמיד בסירובו או עודדו אותו לעשות זאת. ובכמה מקרים חויבו הצדדים השלישיים בפיצויים עוד בטרם נקבעה אחריותו של .סרבן הגט עצמו לעיון נוסף ורחב בהתפתחות תביעות הנזיקין בגין סרבנות- 'גט ר בנימין שמוא לי "הדור הבא של "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט כדי להשיג את הגט ו"כלל האחריות" של קלברזי ומלמד משפטים מא153 ( 2011 ) . לדיון בסוגי ית תביעות הנזיקין בגין סרבנות דרך המנסרה של מטרות דיני הנזיקין ר' בנימין שמואלי "פיצוי נזיקי "למסורבות גט המשפט יב285 )(התשס"ז 105 עמיחי רדזינר "'לא המדרש עיקר אלא המעשה': על סידור גטין לאחר תביעות נזיקין ועל מדיניות הפרסום של ,"הפסיקה הרבנית משפטים מה5 , 77 (תשע"ה); ברלינר ומזא"ה, לעי ל ה"ש13 ', בעמ99-98 . 106 בנימין שמואלי "סרבנות גט- עילה נשית, גברית או עצמאית המאפשרת לפצות גם גברים מסורבי גט? בין צדק "חלוקתי, צדק מתקן והגברת כוח המיקוח של המסורב/ת עיוני משפט לט545 , 566 :(התשע"ז) (להלן שמואלי "סרבנות גט– עילה נשית, גברית או עצמאית"). ר' עוד אצל בנימין שמוא "לי "אין סימטריה בסרבנות גט הארץ 15.11.2021 https://did.li/NVarl ., כי מדובר בשופטים מעטים 107 ר' בנימין שמואלי "אין סימטריה בסרבנות גט", שם, כי: "רוב השופטים פוסקים פיצוי, אך אם נקבע בפסיקה תעריף של כ- 50 אלף שקל לכל שנת סרבנות כלפי אישה, התעריף יהיה נמוך יות ר כשמדובר בסרבנות כלפי בעל, שכן יש לו עקרונית דרכי מוצא"; שמואלי "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט (חלק ב)", לעיל ה"ש3 ', בעמ5 , הטוען כי אין קו אחיד בפ סיקה בנוגע לשאלה האם אישה מסורבת מקבלת יותר פיצויים נזיקיים מגבר מסורב; ר' עוד לעניין זה עמדת המשנה לנשיאה כב' השופט מלצר בבע"מ997/15 פלונית נ' פלוני 'פס37 ,(פורסם בנבו27.4.2021 .) 108 אם האישה מסכימה להתגרש אז אמנם היא לא תשלם יותר פיצויים אבל גם לא תקבל יותר מזונות - אישה, ואם היא תמשיך בסירובה, אז היא תוכל לממן את הפיצויים באמצעות המזונות שהיא מקבלת. ר' להלן בהערה148 כי יש מקרים בהם הפיצויים שנפסקים נמוכים מהמזונות והמדור שהאישה קיבלה בשנות סרבנותה. במקרים אלה לאישה משתלם מבחינה .כלכלית להמשיך לסרב 109 'ס7א)(א לחוק בתי דין דתיים)(כפיית ציות ודרכי דיון "תשט ז- 1956 " :(להלן חוק כפיית ציות)" :. הסעיף קובע כי "לבית דין, כשהוא דן בענין שבשיפוטו, יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים6 ו-7 לפקודת בזיון בית המשפט, בשינויים ."המחוייבים על אף שהקנסות שבית הדין הרבני מטיל הם מכוח חוק כפיית ציות, לשם הנוחות (וכדי למנוע בלבול עם .הסנקציות המוטלות מכוח חוק הקיום), המאמר יפנה לפקודת בזיון בית המשפט במקום לחוק כפיית ציות 110 'ס7א(ב) לחוק כפיית ציות : "הודעה בכתב על קנס או מאסר שהוטלו מכוח סעיף קטן (א) תינתן מיד לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם "ביקש זאת, לבטל את הקנס או המאסר או לשנותם לקולה. ההליך שמתקיים בבית המשפט העליון מוגדר כהליך בש"פ (בקשות שונות פלילי), ולרוב נדון בדן יחיד על ידי הנשיא/ה או שופט אחר שהנשיא/ה מינה לכך. לעיתים הנשיא/ה מצרפ/ת .להרכב עוד שני שופטים, או מעביר/ה את התיק להרכב אחר של בית המשפט העליון מעניין לציין כי כאשר בית- משפט עושה שימוש בקנס או מאסר לצורך כפיית ציות (בהתאם לסעיף6 לפקודת ביזיון בית המשפט), הוא לא מחויב במתן הודעה לנשיא/ת בית המשפט העליון. ר' עוד לעניין זה רפי ר כס "סנקציות המוטלות "בבתי הדין והביקורת השיפוטית של נשיא בית המשפט העליון73 , 76-75 כנס הדיינים– התשע"ח( 2019 .) דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 17 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 היעילה ביותר, שכן למעשה זו הסנקציה האכיפה היחידה שניתן להטיל באופן מיידי (ללא צורך באישור של נשיא בתי הדין .) 111 על אף היעילות הגבוהה של סנקציית ה קנס, בפוע ל נעשה ב ה שימוש מועט ביותר. סיבה ראשונה לכך היא חוסר המודעות של עורכי דין(ודיינים) ל אפשרות להטיל קנס ות בגין סרבנות- .גט112 סיבה נוספת היא ש בית המשפט העליון הטיל מ גבלות על השימוש בסנקציי ה זו , והמשמעותית מביניהן היא שלא ניתן להטיל ה לפני שהוטלו צווי הגבלה לפי חוק הקיום - ורק אם צווי ההגבלה אינם .מביאים לסיום הסרבנות, ניתן להטיל קנסות מכוח הפקודה113 מדובר במגבלה קשה ביותר– שכן האפקטיביות של הקנס נעוצה בכך ש)(בניגוד לסנקציות אחרות .ניתן להטילו באופן מיידי ו אם כדי להטיל ו צריך קודם להטיל סנקציות מכוח החוק (הדורשות אישור של נשיא בתי הדין) הרי שהאפקטיביות של הקנס יורדת באופן משמעותי, והוא הופך ללא- .רלוונטי במקרים רבים לצד האמור, נראה כי בחלק מהמקרים ניתן בכל זאת להטיל קנס באופן מיידי- אף בטרם הוטלו סנקציות מכוח החוק – וזאת כאשר נסיבות התיק הספציפי מביאות למסקנה כי הטלת צווי הגבלה .מכוח החוק לא יביאו לסיום הסרבנות114 זאת ועוד, ניתן למצוא בפסיקה גם גישות לפיהן ב תיקי סרבנו ת - גט יש להקל בתנאים שנקבעו להטלת קנסות לפי הפקודה. ביטוי לכך ניתן למצוא למשל 111 בנוסף, קנס הינו סנקציה כלכלית, הנחשבת ליעילה 'ו'חריפה בהשוואה לסנקציות רבות אחרות . (ר' עוד לעניין זה להלן בהערה 113 .) אעיר כי רשמתי בטקסט"ש למעשה זו הסנקציה האכיפה היחידה " שכן אמנם ניתן מכוח חוק כפיית ציות )(והפקודה להטיל גם מאסר, אך בפועל לא ייעשה שימוש באופציה זו לפני ש נעשה שימוש בסנקציות לפי חוק אכיפת פ .סקי דין של גירושין:עד היום נעשה שימוש במאסר לפי הפקודה בגין סרבנות בשני סוגי מקרים אחרי שסרבן ישב בכלא10 שנים, ולא ניתן היה להמשיך את המאסר לפי חוק אכיפת פסקי דין של גירושין [ר' תיק (אז' י- )ם 622918/19 פלונית נ' פלוני ( 31.5.2011). פסק הדין של בית הדין ה אזורי קיבל את אישורו של בית הדין הרבני הגדול )בתיק (גדול809968/2 פלוני נ' פלונית ( 27.11.2011), ואושר על ידי בית המשפט העליון ב בש"פ4072/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ( ,פורסם בנבו7.4.2013 ) . ר' עוד לעניין תיק זה אצל ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 , בטקסט הנלווה להערות45-43 ] ; וכן במקרה בו הסרבן הפר צו הגבלה שהוטל עליו( 'ר ,לדוגמה פרשת אטיאס לעיל ה"ש85 ) ,. זאת ועוד בפועל בתי הדין עשו שימוש בסנקציית המאסר לפי חוק כפיית ציות רק נגד גברים-סרבנים, ולא נגד נשים- סרבניות (לצד זאת ר' קריאתו של מנהל בתי הדין הרבניים בפועל (דאז) יועמ"ש בתי הדין, הרב שמעון יעקובי "עדכוני פסיקה "ונושאים נוספים195 , 209 ( כנס הדיינים– התשע"ו ( 2017 ) כי "אם קנס שהוטל אינו אפקטיבי דיו, יש מקום לשקול להחמיר את הסנקציה בדרך של הטלת מאסר לפי חוק... כ"...פיית ציות. אגב, סעד נוסף שאינו דורש אישור של גורם נוסף הוא היתר לגרש את האישה בעל כורחה, אלא שאין מדובר בסנקציה נגד האישה, ולכן לא הבאתיו כאן. (ר' עוד לסעד של גירושין בע"כ לעיל בפרק3.1 ). עוד אעיר כי רשמתי ש זו "הסנקציה האכיפה היחידה" שכן אמנם גם הרחקות דרבנו תם ניתן להטיל ללא צורך באישור, אלא שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הרחקות דרבנו תם אינן אכיפות (ר' לעיל בהערה 124). בנוסף , בפועל לא מטילים הרחקות דרבנו תם נגד נשי ם '(ר לעיל בהערה 127 ) 112 .חוסר ההיכרות של עורכי דין עם כלי זה מוביל לכך שהם לא מבקשים להטיל סנקציה זו ,ר' עוד לעניין זה ליבוביץ לעיל ה"ש94 ', בעמ25 . 113 בבש''פ4072/12 פלוני נ' בית הדין הגדול ,(פורסם בנבו7.4.2013 ), נדון היחס בין פקודת ביזיון בית המשפט לחוק כפיית ציות ונקבע כ י הליכי -אכיפה מכוח הפקודה הינם שיוריים להליכים מכוח החוק. כלומר לפני שבית- הדין פונה לשימוש בפקודה, עליו לעשות שימוש באמצעי האכיפה שנקבעו בחוק כפיית הציות (וזאת בהתבסס על פ סיקות 'מוקדמות יותר ליחס בין הפקודה לחוקים אחרים. לדוגמא ר רע"פ7148/98 עזרא נ' זלזניאק ', פס12 ( 17.6.1999 ) שם סיכמה השופטת שטרסברג- כהן כי: "התוצאה... מתיישבת עם הכלל שגובש בפסיקה, לפיו אין להזקק להליכי בזיון "כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית .) ר ' לדוגמה בש''פ17 / 8644 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו 25.12.2017 ) בו ביטלה הנשיאה חיות קנס בסך300 לשבוע שהוטל על סרבנית₪ - גט, וזאת בשל אי מיצוי סנקציות מכוח .החוק "תנאי השיוריות" מלגם בתוכו גם את "עקרון הדרך החמורה פחות" לפיו בכל הנוגע לאכיפת הוראות שיפוטיו ת יש ללכת מהאמצעי הקל אל החמור (לכלל זה ר' בין היתר רע"פ7148/98 עזרא נ' זלזניאק ', פס12 ( 17.6.1999 )). בהתאם לכך על בית הדין קודם לנסות לעשות שימוש באמצעים 'קלים' לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, ורק אם הם לא מביאים לסיום הסרבנות, הרי שאפשר לעשות שימוש בא מצעים החריפים שמאפשרת הפקודה. תנאי נוסף שנקבע בפסיקה הוא "עקרון המדתיות" לפיו גובה הקנס המוטל צריך להיות 'מידתי'. לעניין זה ר' לדוגמה בש''פ701/18 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו11.2.2018 ) בו הפחיתה הנשיאה חיות קנס בסך1,000 לשבוע שהטיל בית הדין הרבני על₪ ס רבנית- גט, וקבעה כי בשל הנסיבות האישיות והרפואיות של האישה (אשר לא קיבלו ביטוי בהחלטת בית הדין) הקנס שהוטל אינו מידתי, והעמידה את הקנס על250 . לשבוע בלבד₪ ,ר' עוד דברי היועמ"ש לשיפוט הרבני, הרב שמעון יעקבי "עדכוני פסיקה וחקיקה והערות בעבודת בית הדין127 , 139 כנס הדיינים– התשע"ג ( 2014 ), שהבהיר כי אין לעשות שימוש בסעיף7 א(א) לחוק כפיית ציות לשם ביצוע פסק דין ."לגירושין, "למעט מקרים נדירים שיש קושי בדרכי האכיפה לפי חוק... קיום פסקי דין של גירושין לדיון נרחב בסמכות בית הדין להטיל קנסות מכוח הפקודה, והמגבלות ה חלות על בית הדין בהקשר זה, ר' רפי רכס , לעיל ה"ש110 . 114 ,ר' לעניין זה דברי סגן היועמ"ש לשיפוט הרבני רפי רכס, לעיל ה"ש110 , 'בעמ79 - 78 שכתב: "להערכתנו, אם בית הדין הרבני יבהיר ויסביר בצורה ברורה בהחלטתו כי במקרה המסוים שלפניו אין מקום ואין כל תועלת בהטלת הגבלות המנויות בחוק קיום פסקי דין של גירושין, נראה כי גם הנשיאה או נשיא בית המשפט העליון לא ידרוש שבית הדין יטיל תחילה הגבלות אלה לחי נם על הסרבן או סרבנית הגט, קודם שיפנה למיצוי אפשרויות הכפייה של הטלת קנס לפי חוק ."...כפיית ציות ודרכי דיון. זאת כפי שכתבה הנשיאה נאור בהחלטתה... ונראה שאף הנשיאה חיות תסכים לדבריה דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 18 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 בפסיקת הנשיאה נאור שאישרה קנס בסך2,000 לשבוע שהוטל על סרבנית₪ -גט תמה קריצלר , .מבלי לעמוד על הדרישה כי קודם הטלת הקנס יוטלו סנקציות מכוח החוק115 3.3.5 הרחקות דרבנו תם סט נוסף של סנקציות שניתן להפעיל בגין סרבנות- גט הוא "הרחקות-דרבנו- ."תם מערכת סנקציות זו התפתחה בדין הדתי בימי הביניים, ובמסגרתה ניתנה לבית הדין סמכות להורות על כל סנקציה חברתית עקיפה כנגד הצד הסרבן, 116 כדוגמת הוראה לציבור "להתרחק ממנו ככל האפשר", לא לעשות ל ו כל טובה, וכן להימ ,נע מלסחור איתו, מלמול את בניו או לקוברם, מדיבור עמו, מאירוחו .משאילה בשלומו, ועוד117 באופן מסורתי הסנקציות שהוטלו במסגרת הרחקות דרבנו תם היו "סנקציות חברתיות" אשר .הוצאתן לפועל הייתה נעשית בידי הקהילה לכן בימינו ,ש רוב האנשים אינם תלויים חברתית וכלכלית בקהי,לה שלהם סנקציות אלה אינן אפקטיביות (למעט כלפי אנשים שחיים בקהילות )דתיות ומגובשות. 118 ,לצד האמור בעשור האחרון בתי הדין הפכו את הרחקות דרבנו- תם למעין סעיף- סל להטלת סנקציות והחלו להטיל מכוחן גם סנקציות שאכיפתן נעשית על ידי המדינה. בין הסנקציות המודרניות שבתי הדין מטילים ניתן למצוא לדוגמה צו להפסקת שירותים ,קונסולריים119 צו לאי- ,מתן סיוע משפטי לסרבן120 ,מתן הרשאה לעשיית שיימינג121 קביעה כי סרבן- ,גט השוהה במאסר לא יזכה לראות את ילדיו ולא יקבל אוכל בכשרות מהודרת122 וכאשר הסרבן שוהה בבידוד ,הוראה שיש להפרידו מכבודתו לא.לאפשר לו לקרוא ולכתוב, ועוד123 אמנם בית המשפט העליון קבע כי הרחקות דרבנו תם אינן אכיפות במדינת ישראל, שכן הן אינן מוסדרות בחקיקה של הכנסת, אך בפועל הוא התיר לב תי הדין הרבניים להטילן (להוציא סנקציות 115 בש''פ15 / 4926 קריצלר נ' קריצלר ,(פורסם בנבו9.8.2015 )'), שאישר את הקנס שהוטל בתיק (אז' חי563566/9 קריצלר נ' קריצלר ( 14.7.2015 ) , בסך2,000 . לכל שבוע בו תמשיך האישה לסרב לקבל גט₪ אמנם לפני שבית הדין הטיל קנס על האישה לפי הפקודה, הוא הטיל עליה סנקציות מכוח החוק, והן אושרו על ידי נשיא בי ת הדין הרבני הגדול. עם 'זאת, ר רפי רכס, לעיל ה"ש110 , 'בעמ78 כי מידע זה לא עמד בפני הנשיאה כאשר היא אישרה את החלטת בית הדין :על הטלת קנס "אומנם במקרה זה בית הדין הרבני... הורה קודם לכן על מתן ההגבלות המצויות בסעיף2 (א)..., אך .בהחלטה להטלת הסנקציות שהונחה בפני הנשיאה נאור, הדבר לא צוין ולא בא לידי ביטוי על ידי בית הדין הרבני למרות זאת הנשיאה אישרה את הקנס שנתן בית הדין בלא להזכיר את הצורך ב מיצוי תחילה של ההגבלות שבחוק קיום פסקי דין של גירושין". ר' עוד לעניין זה דברי הנשיאה נאור בבש"פ5377/15 פלוני נ' פלונית ,(לא פורסם 25.10.2016 )), אשר הובאו בתיק (גדול810388 פלוני נ' פלונית ,, פס' יג (פורסם בנבו8.6.2017 ), ש"...יש בנמצא מספר פסקי דין המציגים גישה רחבה בנוגע לשימוש האפשרי בסעיף7 א לחוק כאמצעי לאכיפת פסקי דין של בתי הדין "...הרבניים, נראה שגישה רחבה זו מתמקדת בראש ובראשונה בפסקי דין לענייני גירושין ובראשם סוגיות של סירוב גט. 'להרחבה נוספת על גישת הנשיאה נאור לעומת גישת הנשיאה חיות ר רפי רכס, לע יל ה"ש110 , 'ובפרט בעמ77-79 . 116 ,ראו בדברי הרמ"א שולחן ערוך , אבן העזר, סימן קנד, סעיף כא: "בכל חמרא שירצו בית דין יכולין להחמיר בכהאי ,גונא .)ומלבד שלא ינדו אותו". נידוי נחשב לדעת הרמ"א כסנקציה ישירה בדומה למלקות (ומאסר 117 רשימת הסנקציות שניתן להטיל מכוח הרחקות דרבנו תם אינה סגורה (ר' שם, שם, שם), ובדברי הפוסקים ניתן למצוא מגוון סנקציות נוספות שניתן להטיל על סרבן הגט, כדוגמת הוראה לציבור להימנע מלהאכילו, מלהשקותו .ומלבקר אותו בעת חוליו, ועוד 118 ר' עוד לעניין זה ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 ', בעמ94 - 95 ו- 97 . 119 )'תיק (אז' חי589779/18 פלונית נ ' בן-חיים ,(לא פורסם17.7.2012 .) 120 ר' עוד לעניין זה רדזינר "שובו של רבנו תם", לעיל ה"ש81 , בפרק5.2 . 121 ר' לדוגמה תיק (אז' ת"א- )יפו982610/1 פריד נ' פריד ,(לא פורסם3.3.2016 )'); תיק (אז' חי589779/18 'פלונית נ בן-חיים (לא פורסם17.7.2012). השימוש בסנקציית השיימינג זכתה לאישורו של בי ת המשפט העליון בבג"ץ5185/13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,(פורסם בנבו28.2.2017 ). [הצורך באישור לעשיית השיימינג נובע מכך .]שהליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה הינם חסויים, ולכן יש צורך בהחלטה שיפוטית כדי להסיר את החיסיון 'לדיון נוסף בסנקציה זו רBenjamin Shmueli , Hybrid Incentives: Carrots, Sticks, or Carrots Which Become Sticks? (2017). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2977408 122 )תיק (גדול1- 64 - 8455 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו17.9.2008 ). סנקציה זו קיבלה את אישורו של בית המשפט העליון (בג"ץ1677/09 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ,(פורסם בנבו9.9.2009 )). לדוגמה נוספת ראו תיק (גדול809968/2 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו27.11.2011 ). בשנת2017 'סנקציה זו נקבע בס2 א לחוק קיום פסקי דין של גירושין, ולכן כיום היא מוטלת מכוח החוק ולא מכוח הרחקות.דרבנו תם 123 לדוגמאות נוספות ר' ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 ', בעמ97 - 99 . יצויין כי רבות מסנקציות אלה הוכנסו בשנים .האחרונות לחוק הקיום, וכיום מוטלות מכוח החוק ולא מכוח הרחקות דרבנו תם דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 19 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ספציפיות כדוגמת מניעת קבורה .) 124 למעשה , לא פעם היעילות של סנקציות אלה גבוהה מזו של צווי .ההגבלה המוטלים מכוח החוק125 ,מכל מקום ,על אף האפקטיביות של הרחקות דרבנו תם המודרניות126 ככל הידוע לנו בתי הדין עושים בהם שימוש רק נגד גברים-סרבנים ולא נגד נשים - .סרבניות127 3.4 סיכום ביניים – מסורבי- גט לא מקבלים סעד ים למצוקתם בשנים הראשונות אחרי קום המדינה המחוקק ומערכת המשפט נתנו דעתם רק ל תיקים הקשים של סרבנות הגט– תיקי הכפייה לגט (המהווים פחות מ% 1 .)מהתיקים128 ביחס לתיקים אלה התפתחו משנות החמישים של המאה העשרים שני מסלולים להתמודדות עם סרבנות הגט - אחד לגברים .ואחד לנשים הסעד לנשים -מסורבות היה הטלת מאסר כנגד הגבר (וכן מזונות עונשיים); 129 והסעד לגברים-מסורבים היה קבלת היתר נישואין. לגבי שאר תיקי הסרבנות , מערכת המשפט לא הצליחה לתת מענה אפקטיבי , עד שב שנת 1995 נחקק חוק הקיום , שמטרתו העיקרית הייתה מתן כלי אכיפה ה מתאימים גם לתיקי סרבנות שאינם ברמה של.כפייה לגט130 חקיקת חוק הקיום לא רק נתנה כלי- אכיפה רבים ומגוונים להתמודדות עם סרבנות - ,הגט אלא גם סימלה שינוי תודעתי ביחס לתופעה, ויצירת גישה חדשה ובלתי- מתפשרת ש ל .מלחמה בסרבנות131 עם זאת, שינוי הגישה של המחוקק ומערכת המשפט, פסח במידה רבה על קבוצת הגברים- המס.ורבים בהתאם, כאשר ב שנת 1995 המחוקק הכניס לספר החוקים הישראלי את חוק הקיום - החוק המרכזי שמסדיר את סמכות בתי הדין הרבניים להטיל סנקציות בגין סרבנות גט– הוא הגביל את האפשרות להטיל סנקציות על נשים-סרבניות . לדוגמה, צו הגבלה)(או צו מאסר נגד גבר- סרבן ניתן על .ידי בית הדין האזורי והתחולה שלו מיידית132 ,כמו כן המחוקק קבע כי במקרה בו סרבן הגט הגיש ערעור על צו הגבלה שהוטל עליו, הרי שככלל ביצוע צו ההגבלה לא יעוכב בעקבות הגשת .הערעור133 לעומת זאת כדי להטיל צו- הגבלה נגד אישה סרבנית צריך, בנוסף להחלטה של בית הדין ,הרבני גם אישור של נשיא בתי הדין , 134 (שיכול להינתן רק לאח ר שהנשיא קיים דיון במעמד ,הצדדים135 .)ואשר כפוף לביקורת שיפוטית של בג"ץ136 ,בנוסף בתי הדין ובית המשפט העליון קבעו כי" ככלל כפיית גט" ,נגד גברים תהיה באמצעות מאסר 124 בג"ץ5185/13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,(פורסם בנבו8.2.2017 2 ,"); רדזינר "שובו של רבנו תם לעיל ה"ש81 , בפרק6 . 125 ר' רדזינר "שובו של רבנו תם", לעיל ה"ש81 , בטקסט הנלווה להערה111 , וכן בהערה268 . 126 ר' שם, שם, בטקסט הנלווה להערה109 כי הרחקות דרבנו תם יכולות להיות יעילות יותר מצווי הגבלה. לעוצמת סנקציית השיימינג ר' שם בטקסט הנל ווה להערה216 . 127 ר' לעניין זה שם, שם, בטקסט הנלווה להערה7. 128 ר' לעיל הערה80 . 129 ר' לעיל הערה67 כי "מזונות/מעוכבת עונשיים ." הם מזונות אישה מוגדלים המוטלים על סרבני גט 130 ר' לעיל הערה82 . 131 הגישה החדשה מתבטאת, בין היתר, בסט הרחב והחסר -תקדים של סנקציות שהמחוקק קבע שניתן להטיל בגין סרבנות-גט , בשימוש הנרחב בסנקציות על ידי בתי הדין הרבניים (ר' להלן בהערות214-213 ), ביצירת כלי- אכיפה נוספים על ידי ערכאות השיפוט (כדוגמת הרחקות דרבנו תם מודרניות ופיצויים נזיקיים), בגישה סלחנית לשימוש של מערכות המשפט והמנהל הישראליות באמצעים שחוקיותם מוטלת בספק (לעניין זה ר' ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 , 'בעמ101 ) , ועוד – 'כפי שמפורט שם, שם, בעמ101-100 , 104 . ר' עוד רדזינר "שובו של רבנו תם", לעיל ה"ש81 , בהערות 180-172 , שבמידה רבה חוק הקיום היה זה שהביא לשינוי היחס של מערכת המשפט כלפי התופעה. 132 'ס4(א2 .") לחוק קיום פסקי דין של גירושין: "...צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו 133 'ס4 )א(א לחוק קיום פסקי דין של גירושין: " ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו ההגבלה..". לצד זאת קבע המחוקק בהמשך הסעיף כי "ואולם בית הדין הרבני הגדול רשאי, מטעמים ."שיירשמו, להורות על עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור 134 'ס1 .(ג) לחוק קיום פסקי דין של גירושין 135 'ס1 (ה) לחוק קיום פסקי דין של גירושין ; לעיל הערה92 . 136 ר' להלן הערות158 - 159 .בנוגע למשמעות הקביעה כי החלטות הרב הראשי הינן החלטות מנהליות ולא שיפוטיות דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 20 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ו נגד נשים .באמצעות היתר אישה שניה137 לרוב, לפני שבית הדין הרבני משתמש באמצעי כפייה הוא מנסה קודם ל'שכנע' את הסרבן בסנקציות קלות יותר, ורק אם הן לא עוזרות הוא מטיל גם אמצעי כפייה . כאשר ,הצד הסרבן הוא הגבר המחוקק לא הטיל כל מגבלה על מועד הטלת צו המאסר ו נגד , ולכן הוצאתו תעשה זמן יחסית קצר לאחר שהסנקציות האחרות לא סייעו . לעומת זאת, המחוקק קבע כי אם הוצא צו הגבלה נגד אישה- סרבנית, הרי שבית הדין לא ידון בבקשת הבעל להיתר .נישואין במשך שלוש שנים138 בנוסף, הטלת מאסר כנגד גבר- סרבן נעשית בהחלטה של בית הדין האזורי. לעומת זאת, היתר אישה שניה (או צו מאסר נגד האישה) דורש בנוסף גם אישור של נשיא בתי הדין139 - שהזמן הדרוש )לקבלתו (אם בכלל ארוך . 140 ,זאת ועוד המחוקק מנע מגברים-מסורבים רבים את עצם האפשרות לפנות לב ית הדין בבקשה להטלת סנקציות נגד האישה-הסרבנית . ביולי2018 נכנס לתוקפו תיקון4 לחוק שיפוט בתי דין )רבניים (נישואין וגירושין , 141 שהעניק סמכות שיפוט לבתי הדין הרבניים במקרים של סרבנות גט של יהודים שאינם אזרחי מדינת ישראל או תושביה, אשר במדינות בהם הם מתגוררים אין דרך :חוקית והלכתית לכפיית גט (להלן " תיקון4 .)" 142 תיקון4 התברר כאפקטיבי ביותר, והביא לשחרור עשרות נשים מהתפוצות מעגינותן( וזאת על אף שהכניסה לישראל בתקופת זמן קצרה זו הוגבלה .)בשל מגיפה הקורונה143 עם זאת, גברים מסורבים מהתפוצות אינם יכולים לקבל סיוע דומה מבית ..." :הדין, שכן החוק העניק סמכות שיפוט לבית הדין רק כאשר הצד המסורב הוא האישה לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעת גט לפי דין תורה שהגישה אישה יהודייה נגד אישה היהודי ."... 144 אי- תחולת תיקון4 (וכן תיקון5 משנת2021) על גברים -מסורבים אינה מקרי ת , ואינה נובעת מחוסר הכרה של המחוקק ב בעיית הגברים המסורבים. אדרבה, הצעת החוק הממשלתית של תיקון4 נוסחה בלשון שוויונית והציעה להעניק לבית הדין סמכות ב"תביעה לגירושין בין בני זוג יהודים ,"שנישאו על פי דין תורה145 אלא שבמהלך הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, הוחלט כי סמכות בית הדין תהיה רק ב"תביעת גט... שהגישה אישה יהודייה נגד אישּה ."...היהודי146 מדיניות מר ו סנת זו כלפי תופעת ה גברים-ה מסורבים אינה מנת חלקו של המחוקק בלבד, אלא גם 137 ר ' לעיל בהערה 138 'ס1 ;(ו) לחוק קיום פסקי דין של גירושין להלן בהערה174 . 139 'ס1 .(ג) לחוק קיום פסקי דין של גירושין 140 לפי הנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 "בנושאי סרבנות גט 5 ( 2017 ), משך זמן הטיפול הממוצע לקבלת היתר נישוא ין מבית הדין האזורי הוא כשנה ושלושה חודשים, וכעשרה .חודשים בבית הדין הרבני הגדול עם זאת, משך הזמן האמור כולל את כל התיקים בהם ניתנו היתרי נישואין (שאחוז תיקי הסרבנות בתוכם קטן), ולא ניתן ל למוד מהם מה משך הזמן הממוצע לקבלת היתר נישואין בתיקי סרבנות בדווקא . לצד האמור, ר' להלן בהערה195 , כי לא פעם לוקח זמן רק לקבל היתר נישואין בתיקי סרבנות גט. בהקשר זה יצוין כי הסטטיסטיקה שפורסמה על ידי הנהלת בתי הדין בנוגע לזמן הממוצע לטיפול בבקשות להיתרי נישואין היא מרגע הגשת הבקשה להיתר ני שואין, אך לא פעם עוברות מספר שנים עד שמתקבל 'חיוב גט' נגד האישה, שרק לאחריו 'ניתן בכלל להגיש בקשה להיתר נישואין. ר עוד לעניין זה במקורות שהובאו להלן בהערה195 . 141 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 . 142 'ס4ב1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 . סעיף4ב1 'לחוק נחקק במסגרת תיקון מס4 לחוק כהוראת שעה לשלוש שנים, ובשנת2021 'נחקק שוב במסגרת תיקון מס5 , כהוראת שעה עד ליוני2027 . 143 דברי ההסבר להצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירו 'שין) (תיקון מס5 והוראת שעה), התשפ"ב- 2021 ; 'דברי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב בדיון מס1423 , דברי הכנסת חוב' ב', ישיבה59 בדיון לקריאה 'שנייה ושלישית של הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס5 והוראת שעה), התשפ"ב- 2021 . 144 'ס4ב1 )(א לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 . 145 'ס2 'להצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס4) (סמכות בין- ,)לאומית בתביעה לגירושין התשע"ח- 2018 , הצעות חוק הממשלה1207 ( 28.2.2018 .) 146 'ס4ב1 )(א לחוק שיפוט בתי דין ר בניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 . נימוק חלקי להצדקת היחס השונה בין גברים לנשים במקרה זה הוא שבחו"ל ניתן, פעמים רבות, לקבל היתר נישואין בקלות רבה יותר מאשר בארץ (אין צורך )באישור של נשיא ביה"ד הרבני הגדול, ומבחינת החוק האזרחי יש בד"כ גירושין אזרחיים . לצ ד זאת, הדבר לא נכון .בכל המדינות, ולכן אין הצדקה למנוע כליל מגברים מחו"ל קבלת סעד בארץ דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 21 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 של.מי שמופקד על שחרור המסורבים מכבלי עגינותם: בתי הדין הרבניים בתי הדין עושים שימוש מינורי בכלי האכיפה שהועמדו בידיהם, ובמקרים הבודדים בהם מסורבי - ,הגט מקבלים מענה .הדבר נעשה לאחר שנים של עיגון147 ,יתרה מכך קיימי ם מקרים בהם לא זו בלבד שהגבר המסורב לא מקבל סעד למצוקתו, אלא שבתי הדין אף "מעודדים" את המשך הסרבנות של .האישה ,כידוע הזכאות של אישה למזונות ומדור נמשכת עד הגירושין בלבד, דבר שמהווה תמריץ כלכלי לאישה - הסרבנית לסרב להתגרש . סירוב בתי הדין להטיל סנקציות על האיש ה-הסרבנית מחד, ומאידך הקביעה שהגבר- המסורב יצטרך להמשיך לשלם מזונות, לעיתים במשך עשרות שנים, מעודדת הלכה למעשה את האישה- .הסרבנית להמשיך לעגן את הגבר148 4 היתר אישה שניה– בין תיאוריה )(ומיתוס למציאות המדיניות לפיה יש ל הגביל את השימוש בסנקציות כנגד נשים-סרבניו ת, נובע ת בעיקר מהתפיסה שלגברים מסורבי-גט יש סעד חלופי: היתר אישה שניה , 149 וקשורה בשלוש הנחות יסוד שהתפתחו 147 )ר' לדוגמה תיק (גדול2- 21 - 4827 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו18.12.2007 ), בו בית הדין הסכים להטיל צווי הגבלה על האישה רק לאחר20 שנים. וכן ר' לעיל בהערה88 כי אחת הפעמים היחידות בה אושרו סנקציות על ידי נשיא בתי הדין הרבניים הייתה בשנת2018 , בבג"ץ6617/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ,(פורסם בנבו12.11.2018 .) הסנקציות בתיק זה אושרו רק "לאחר מאות החלטות שניתנו זה מכבר ושאותן מיאנה העותרת למלא לאורך שמונה וחצ 'י שנים ארוכות" (שם, שם, בפס9 .)לצד האמור יש מקרים בהם סד- הזמנים קצר יותר. כך לדוגמה ב )'תיק (אז 1195770/2 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש88 - תיק הגיר ושין נפתח ביום7.3.2019 והסנקציות אושרו על ידי הנשיא ביום 16.2.2021 . גם קבלת היתר לשאת אישה שניה יכולה לקחת שנים ארוכות. ר' לדוגמה תמ"ש749-07-46 פלונית נ' פלוני ,(פורסם בנבו29.6.2014 ), שם הצדדים נפרדו בשנת1994 , ובשנת1997 ניתן כנגד האישה 'חיוב- גט' על יד י ערכאת הערעור – בית הדין הרבני הגדול. הבעל קיבל היתר אישה שניה רק בשנת2008 . לדוגמאות נוספות ר' להלן בהערה195 . מדיניות זו של בתי הדין הרבניים מתבטאת גם בנוהל של ביה"ד שלא להביא לדיון לפני נשיא בתי הדין הרבניים תיקים בהם נצרך אישורו להטלת סנקציות בטרם ההחלטה על הטלת הסנקציות הפכה לחלוטה (קרי, עד אחרי ה כרעה של )ערכאת הערעור – .דבר שמעכב בחודשים רבים את הטלת הסנקציות (לעניין ה נוהל ר' לעיל בהערה94 .) 148 ר' לדוגמה דנג"ץ2789/18 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ', פס2-1 ,(פורסם בנבו25.6.2018 ). בתיק זה יחסי הצדדים עלו על שרטון בשנת1991 ומשנת1998 הם מנהלים שורה של הליכים משפטיים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לעניינים משפחה. בכל השנים בהם האישה סירבה לקבל גט, הבעל נדרש להמשיך לשלם לה מזונות אישה. רק בינ ואר 2018 קבע בית הדין הרבני הגדול כי הבעל פטור ממזונות האישה החל מסוף דצמבר2014 , אך עם זאת קבע כי הבעל יהיה מחויב להמשיך לספק לאישה מדור בעין; בע"מ3151/14 פלונית נ' פלוני ,(פורסם בנבו5.11.2015 ), שם נקבע כי על אף שהאישה סרבנית, ושהסרבנות אינה נובעת מרצון לשלום בית אלא כדי לזכות ביתרונות בהליכים המשפטיים בין הצדדים, היא תהיה זכאית למזונות אישה. בשל התנהלות האישה וסרבנותה בית המשפט לענייני משפחה החליט ;לקצוב את המזונות לשנתיים ,בית המשפט המחוזי האריך את הזמן בו תקבל האישה מזונות בשנתיים ורבע נוספות ובית המש פט העליון קבע כי מזונות האישה לא יוקצבו בזמן, והאישה תמשיך לקבל מזונות עד ש"...יחול שינוי 'בנסיבותיהם של בני הזוג, ובכלל זה הנסיבות הנוגעות להתדיינות בבית הדין הרבני" (שם, שם, פס65 ,). ר' עוד שם, שם 'בפס18 לפסק דינו של כב' השופט זילברטל כי בית המשפט מודע לכך ש"ההחלטה שלא לקצוב את מזונותיה של ."המבקשת עלולה להוות תמריץ עבורה ועבור נשים נוספות בנסיבות דומות להמשיך ולעמוד בסירובן להתגרש לכאורה היה ניתן לבטל את הכדאיות הכלכלית של האישה להמשיך לסרב באמצעות פסיקת פיצויים נזיקיים בגין הסרבנות. הבעיה היא שלא פעם ג ובה הפיצויים הנזיקיים שנפסקים הינו קרוב ואף נמוך מגובה תשלום דמי המזונות ושווי המדור שהאישה מקבלת כל עוד היא מסרבת, ולכן משתלם לאישה להמשיך לסרב. ר' לדוגמה תמ"ש21162/07 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו21.1.2010), שם נדרש הגבר המסורב (ע"י בית הדין) לשלם מזונו ת אישה בסך של1,800 מדור ספציפי בדירת הבעל (שווי דמי השכירות היה בגובה של+ בחודש₪ 3,000 אחזקת מדור (וכן נקבע+ ) בחודש₪ שאם האישה תעזוב את הדירה אז מזונותיה יעמדו על סך של2,500 בחודש). בתביעת הנזיקין שהוגשה נקבע שהגבר₪ זכאי לפיצוי לפי חישוב של40,000 ₪ לשנה (כלומר, כ - 3,333 לשנה). וכן ר' לדוגמה תמ"ש₪ 46820-03-10 'אלמוני נ פלונית ,(פורסם בנבו4.9.2012 ), שם הגבר היה מסורב במשך29 שנים, כאשר הוא נדרש לשלם במהלך השנים מזונות אישה (בהוראת בית הדין), והאישה המשיכה להתגורר בדירה המשותפת של הצדדים. בית המשפט ל ענייני משפחה פסק פיצויים נזיקיים בגין הסרבנות בסך של25,000 עבור כל שנה (שהם כ₪ 2083 .) לחודש₪ זאת ועוד, לא פעם בית הדין מתנה את חיוב האישה בגט בכך שהגבר יתחייב שלא יגיש תביעת נזיקין נגד האישה הסרבנית (ולחילופין, שיוותר על הפיצויים שכבר נפסקו לו), ובכך גם יורדת ההרתעה של הפיצויים הנזיקיים. ר' לדוגמה לעניין זה דנג"ץ2789/18 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ', פס2 ,(פורסם בנבו25.6.2018 .) 149 הגישה לפיה כיוון ש גברים יכולים לקבל היתר אישה שניה, הרי שיש להגביל את האפשרות שלהם לקבל סעד של ,סנקציות נגד האישה הסרבנית מקבל ת ביטוי רחב בדברי מחוקקים ושופטים. ר' לדוגמה דברי חה"כ רחל עזריה בדיון מיום18.12.2018 'בועדת החוקה, חוק ומשפט (פרוטוקול מס736 ) שעסק בהצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקין– מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח- 2017, שביקשה להחיל את החוק רק נגד גברים סרבנים, ולא נגד נשים סרבניות, כיוון שגברים יכולים לקבל היתר מאה רבנים. וכן ר' שם דברי חה"כ ענת ברקו. נימוק זה היווה גם ,שיקול מרכזי בגישתם של שופטים שונים כי סרבנות גט מהווה עילה לפיצויים רק כאשר הצד המסורב הוא האישה ולא כאשר הצד המסורב הוא ה גבר ( בנימין שמואלי "אין סימטריה בסרבנות גט", לעיל ה"ש106 ,, "...ישנם שופטים מעטים, הסבורים שלבעל מסורב אין זכאות לפיצוי מכיוון שיש לו דרכי ;)"מוצא, ולו תיאורטיות ובגישתם של שופטים אחרים לפיה גברים- מסורבים אמנם זכאים לפיצויים בגין סרבנות, אלא שהם יהיו נמוכים בהשוואה לפיצויים שיינתנו לאישה- מסורבת (ר' עמדת המשנה לנשיאה מלצר בבע"מ997/15 פלונית נ' פלוני 'פס37 ,(פורסם בנבו27.4.2021 ) כי דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 22 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ביחס לסעד זה : ראשית, גברים-מסורבים יכולים )(כמעט תמיד- מבחינה הלכתית ומשפטית- לקבל .היתר אישה שניה150 ,שנית בית הדין מעניק היתרים אלה ביד רחבה למסורבי-גט. 151 ,שלישית מדובר בפתרון האולטימטיבי למסורבי- .גט, ושבקיומו אין צורך בסעדים אחרים להלן נדון בהנחות יסוד אל ה ונראה כי הן אינן תואמות את המציאות החברתית והמשפטית הקיימת כיום במדינת .ישראל 4.1 הגבלות הדין האזרחי והדתי על מתן ההיתר בכדי שגבר יוכל לקבל מבית הדין הרבני היתר לשאת אישה שניה, על המקרה לעמוד בתנאים שונים שהציבה ההלכה היהודית והדין הישראלי. תנאים אל ה הביאו לכך שברוב גדול של המקרים כלל .לא ניתן לקבל היתר נישואין .ונפרט בבתי הדין הרבניים השתרש נוהג שאין לתת היתר נישואין אלא במקרים של 'חיוב' גט' או כפייה 'לגט , 152 ו פסקי דין ברמות חיוב אלו ניתנים רק ב כ- 10% - 15% .מהתיקים153 בנוסף , לפי החוק, תנאי לקבלת היתר הנישואין הוא שנשיא בית הדין הרבני הגדול:(להלן " הנשיא " " או הרב הראשי )" .יאשר את מתן ההיתר154 בהקשר זה קבע בית המשפט העליון, ,בפרשת בורונבסקי155 מספר קביעות שהגבילו מאוד את המקרים בהם ניתן יהיה לקבל אישור כאמור: (1) בית המשפט צמצם את העילות הדתיות )(החריגים לחרם דרבנו גרשום בגינן יכול הנשיא לאשר היתר נישואין . 156 (2) נקבע כי הסמכות ושיקול הדעת שניתן לנשיא לאשר היתרי נישואין, הוענק ו על מנת שיפקח ויגביל את .השימוש בהיתרים157 (3) נקבע ש אישור הנשיא .מהווה מעשה מינהלי ולא שיפוטי158 בכך בית "...בפני ,הגבר שאשתו מסרבת לקבל גט עומדת האפשרות לקבל היתר לשאת אישה שנייה... הבדל זה אמור להשפיע מנקודת מבט אזרחית, לכל הפחות על שיעור ;הנזק שבגינו נפסק הפיצוי ,"שמואלי "אין סימטריה בסרבנות גט לעיל ה"ש106 : ""...התעריף יהיה נמוך יותר כשמדובר בסרבנות כלפי בעל, שכן יש לו עקרונית דרכי מוצא) . נראה כי המקור לגישה זו נעוץ באבחנה שנעשתה בכל הנוגע לדרכי ההתמודדות עם מקרים קשים שמצדיקים "כפיה לגט", לגביהם התפתחו ער וצים נפרדים לגברים ונשים בכל הנוגע להתמודדות עם סרבנות- גט (ר' לעיל בפרק3.3.1.1 ). לאחר מכן הדבר התפתח לכדי תפיסה כוללת לפיה כיוון שגברים יכולים לקבל היתר אישה שניה, הרי שיש להגביל את האפשרות להטיל .)סנקציות נגד נשים סרבניות (גם במקרים שאין בהם חיוב או כפיה לגט 150 ר' לדוגמה קפלן ופרי "על אחריותם בנזיקין של סרבני- גט", לעיל ה"ש14 ', בעמ777 שכתבו כי "במקרים המעטים שבהם האשה היא זו שמסרבת ליתן גט ניתן לפתור את בעייתו של הא יש על- ."ידי מתן היתר נישואין 151 ר' להלן בהערה179 - 180 . בעבר היה לתפיסה זו יסוד להתבסס עליו שכן בעבר היתרי נישואין היו ניתנים ביד יותר רחבה מאשר בימינו (ר' לעניין זה לעיל בהערה48), לצד זאת, כיום מסורבי גט מקבלים היתר נישואין במקרים נדירים ביותר (אחת לכמה שנים) (לעיל הערה48 .) 152 רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 , 'בעמ352 . 153 אבגר "נתונים על סנקציות שהוטלו", לעיל ה"ש57, ב 'עמ2 : "מתשובה של הנהלת בתי הדין הרבניים על בקשת חופש מידע מאוגוסט2020 עולה כי פסקי דין מסוג חיוב או כפייה היוו רק9% מכלל פסקי הדין לגירושין שניתנו בשנים 2016-2020 ." נתון זה כולל את פסקי הדין מסוג חיוב או כפייה שניתנו נגד גברים ונשים. בהתאם לנתונים שהתקב לו מהנהלת בתי הדין לשנים2008-2009 , 2017 - 2018 , כמות החיובים והכפיות שניתנים נגד גברים גבוהה מאלו הניתנים נגד נשים, וכך גם עולה מדוחות של הנהלת בתי הדין. [לדוגמה, לפי סכימת הנתונים הסטטיסטים שפורסמו בדו"ח הנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין ה רבניים בין השנים2012 – 2016 ( "בנושאי סרבנות גט2017 ,) פסקי דין ברמה של "כפייה" ניתנים בכ- 1.2% מפסקי הדין לגירושין נגד גברים וכ- 0.2% .])מפסקי הדין כנגד נשים בהתאם לכך כמות חיובי הגט וכפיית הגט נגד גברים נמוכה מ9% . מנגד, על פי נתונים שהתקבלו מהנהלת בתי הדין לשנים2008-2009 , 2017-2018 , כמות החיובים והכפיות גובהה יותר ועומדת על כ15% ( 'לפירוט בעניין זה ר ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש13 , בהערה26 ובטקסט הנלווה להערה61 שם הובא נתון לפיו פסקי הדין ברמה של כפייה וחיוב לגט מהווים16-19 אחוזים מפסקי הדין לגירושין (של גברים ונשים יחד). ר' עוד אצל אונגר ואלמגור- לוטן "סרבנות גט ביש ראל", לעיל ה"ש17 ', בעמ13 . 154 'ס179 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . 155 פרשת בורונובסקי, לעיל ה"ש39 . 156 כך למשל נקבע כי אין בכוח הרב הראשי לאשר היתר כאשר העילה היחידה היא שהנישואים הראשונים נערכו בטקס אזרחי פרשת בורונובסקי, לעיל ה"ש39 ', בעמ28-29 "; בג ץ235/68 ר' ב' נ' הרבנים הראשיים לישראל , לעיל ה"ש63 , 'בעמ473 . ר' עוד פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל 264 ( 1995 .) 157 פרשת בורונובסקי, לעיל ה"ש39 . יוער כי בעבר (וכך היה בזמן פרשת בורונובסקי) היה צורך באישורם של שני 'הרבנים הראשיים לישראל. כיום די בהיתר מעת הרב הראשי המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול (ס179 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 .) 158 פרשת בורונובסקי, לעיל ה"ש39 ', בעמ25 ; פרשת שטרייט, לעיל ה"ש70 ', בעמ610 , 641 , 642 . (זאת בניגוד להחלטת .)בית הדין בדבר היתר נישואין, המהווה החלטה שיפוטית דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 23 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ,המשפט העליון הכפיף את היתרי הנישואין לביקורתו השיפוטית159 ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה הקובעות כי ההיתרים יינתנו בעיקר במקרים בהם האישה אינה במצב פיזי, נפשי או שכלי המאפשר לה להתגרש , ופחות במקרים של סרבנות - ,גט160 וש ..."הרבנים הראשיים יאשרו היתר רק במקרים יוצאים מן הכלל"ותוך דאגה לבל ייגרם עוול לאשה. 161 העמדה לפיה היתר נישואין למסורבי- גט צריך להינתן במקרים נדירים בלבד אומצה גם על ידי בתי הדין הרבניים. בתי הדין קבעו שלא די שהגבר - המסורב יהיה זכאי מבחינה הלכתית ואזרחית לקבל היתר אישה שניה (שהם כ10% - 15% ,)מהתיקים162 אלא שעל המקרה לעמוד בתנאים מהותיים נוספים- כדוגמת קיומה של עילת גירושין חזקה ואפסיות הסיכוי לחדש את הקשר בין בני הזוג , 163 כאשר משך הזמן שהגבר מסורב- גט לא י הווה שיקול לנתינת ההיתר , 164 וכל זאת תחת המגבלה העקרונית שהיתר נישואין יינתן רק במקרים נדירים . 165 לצד ההגבלות המהותיות שהטיל בית המשפט העליון , הוס פו י המחוקק , מועצת הרבנות הראשית ,ובית הדין הרבני הגדול מהמורות פרוצדוראליות כבדות על .מבקש ההיתר166 כדי לקבל היתר אישה שניה צריך פסק דין של בית הדין האזורי, ושפסק הדין יהיה סופי (כלומר, במקרה של ערעור יש .)צורך גם באישור בית הדין הרבני הגדול167 לאחר מכן עובר "פסק הדין לקבלת "אישור עקרוני מאת נשיא בתי הדין . 168 הבחינה הנדרשת מנשיא בתי הדין יחסית מצומצמת- עליו לבחון את התיק ולהחליט האם לאשר 159 ר' עוד בעניין זה ר' בנציון שרשבסקי ומיכאל קורינאלדי דיני משפחה181 ( 2015 ). בנוסף ר' פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל 265 ( 1995 ) כי נראה שבית המשפט העליון יתערב במ קרים שיש במתן ההיתר משום גרימת "עוול .חמור" לאשה, כדוגמת מקרה בו ההיתר ניתן כיוון שהנישואים הראשונים היו אסורים מבחינה דתית 160 "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה "מתן היתר לריבוי נישואין26.631 '(התשל"ה). בפרט ר' ס4 '.ז, ס5 ..ג6 'וס5 ..ג3 . יצויין כי הנחיות אלה נקב עו מספר שנים לאחר פרשת בורונובסקי, לעיל ה"ש39 . 161 'ס5 ..ג4 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה21.631 , לעיל ה"ש160 . 162 ר' לעיל הערה152 - 153 שיש צורך בפסק דין של חיוב או כפיה לגט, ואלו ניתנים בכ- 10% - 15% .מהתיקים נגד נשים על אף האמור, ככל הנראה האחוזים נמוכים אף יותר שכן מקרים אלה כוללים בתוכם גם תיקים שבית המשפט העליון קבע פרשת בו רונובסקי, לעיל ה"ש39 , כי לא ניתן לקבל בהם היתר אישה שניה , וממילא אחוז הגברים שיכול פוטנציאלית לקבל היתר נישואין נמוך.יותר 163 /ר' תיק (גדול) נא884 פלונית נ' פלוני ( 21.6.1992 ), שם למרות שמדובר היה בטענת מאיס עלי באמתלא מבוררת של הבעל, לא התיר לו בית הדין לשאת אשה שניה; )תיק (גדול9698/21/1 אלמוני נ' אלמונית ,(פורסם בנבו20.5.2002 ,) שם חויבה האישה בגט לאחר30 שנות פירוד לאחר שנקבע שאין יותר סיכוי לשלום בית. ר' עוד ישי כהן "בתי הדין "הרבניים: יש יותר סרבניות גט מסרבני גט כיכר השבת ( 14.2.2017 ) http://www.kikar.co.il/221793.html , שם הובאו דברים בשם בית הדין הרבני שלא די שיהיה פסק דין לגירושין ברמה של חיוב או כפייה לגט, אלא גם נדרש שהא."שה תהיה "סרבנית גט קשה 164 ר' לדוגמה תיק470386/20 פלוני נ' פלונית ( 26.6.2014 ) בו בית הדין לא נתן לגבר היתר נישואין, על אף פירוד של20 שנים. ר' עוד בג"ץ3332/09 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ,(פורסם בנבו7.2.2021 ) שבג"ץ מאשר את גישת בית הדין לפיה פירוד ממו שך אינו מהווה עילה לחיוב בגט; פרשת שטרייט, לעיל ה"ש70 ', בעמ615 '. על אף האמור ר בזילברברג ורדזינר "תחייתה של עילת מות הנישואין", לעיל ה"ש81 , 'על השינויים הדרמטיים שחלו בהקשר לעילת 'מות הנישואין בשנים האחרונות בבתי הדין, וההשפע ה שיכולה להיות לשינויים אלה גם בהקשר של היתר הנישואין. ר' עוד לעניין קיומה של עילת גירושין בהלכה במקרים של פירוד ממושך את המקורות שהובאו בג"ץ3332/09 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , לעיל ה"ש164 ', בפס5 . 165 )'"מילתא דלא שכיחה" (תיק (אז' חי1- 64 - 8014 ג.פ נ' ג.י ( 23.1.2008 .)) דוגמה נוספת למקרה שהיה מתאים מבחינה /הלכתית לקבלת היתר, אך הוא לא ניתן, ר' תיק (גדול) נא884 פלונית נ' פלוני ( 21.6.1992 .) ר' עוד בעניין זה ברוך קרא ""חדש ברבנות: שוויון לנשים הארץ ( 13.3.2002 ) http://news.walla.co.il/item/195715 , שכאשר הרב ישראל מאיר לאו היה רב ראשי והגורם המוסמך לאשר היתרי נישואין, הוא קבע כי לא יתנו היתרי נישואין לגברים מסורבי גט כאשר הדרישות הכספיות הן המכשול לגט, אלא הם יינתנו רק כאשר העיגון נובע ממכשולים אובייקטיבים כגון מחלת נפש .של האשה או היעדרות לתקופה ארוכה 166 ר' שרשבסקי וקורינאלדי דיני משפחה , לעיל ה"ש159 ', בעמ 181 - 182 : "למעשה, "דרך הייסורים" העומדת בפני בעל המבקש היתר נישואין היא ממושכת ובעלת שלבים אחדים, באופן שניתן לומר שהמחוקק הגביל במידה ניכרת את האפשרות של הבעל להשיג היתר נישואין, על ידי."הענקת שורה של זכויות דיוניות, חסרות תקדים, לאישה דווקא 'המחוקק קבע כי בנוסף להחלטת בית הדין הרבני האזורי צריך גם אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול (ס179 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977). מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול, אשר התקינו את תקנון הדיון בב תי הדין .הוסיפו פרוצדורות נוספות, כפי שיפורטו להלן 167 'ס179 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . 168 (תקנה קעד1 ) לתקנות הדיון בבתי- .)"הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: "תקנון הדיון בבתי הדין דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 24 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 .או לדחות את החלטת בית הדין האזורי169 ,בפועל התפתח נוהג לפיו בטרם הנשיא נותן החלטה הוא מקיים דיון במעמד הצדדים- )ולמעשה מהווה מעין ערכאת ערעור (נוספת על החלטת בית הדין .האזורי170 לאחר קבלת ה"אישור העקרוני" התיק עובר לאישורם של מאה רבנים (במקרה בו ,)ההיתר דורש זאת171 ומשם מוחזר התיק לבית הדין ה "אזורי, על מנת שידאג לביצוע "התנאים .שבהיתר172 לאחר קבלת האישורים וביצוע התנאים, מועבר ההיתר שוב לנשיא בתי הדין לצורך .'קבלת 'אישור סופי רק לאחר קבלת האישור הסופי יכול בית הדין הרבני האזורי לתת את הצו .הדרוש לביצוע פסק הדין להיתר הנישואין173 בנוסף המחוקק קבע כי אם ניתן צו הגבלה כנגד סרבנית - גט, הרי שבית הדין לא ידון בבקשת הבעל להיתר נישואין, אלא בתום שלוש שנים מהוצאת .הצו174 גם במקרה בו יצליח מסורב -הגט לקבל פסק דין להיתר נישואין מבית - הדין האזורי (ופסק הדין לא יבוטל על ידי ערכאת הערעור), הדבר לא מבטיח כי מסורב - ,הגט אכן ייזכה לקבל את ההיתר. כאמור בנוסף לפסק דין סופי של בית הדין הרבני, נדרש גם אישור של נשיא בתי הדין , וממילא מתן ההיתר תלוי בפועל (גם) בתפיסה של הנשיא .לגבי הסוגיה175 יש נשיאים שלדעתם מדובר בסעד לגיטימי שראוי לעשות בו שימוש, אך יש נשיאים שדעתם הפוכה. כ ך לדוגמה, הרב יצחק יוסף תומך במתן היתרי נישואים לגברים מסורבים ., לפחות ברמה ההצהרתית176 לעומתו, הרב ישראל - ,מאיר לאו התפאר בכך שבכל תקופת כהונתו כנשיא בתי הדין לא הסכים לחתום ולו על היתר נישואין אחד 169 ר' לעיל בטקסט הנלווה להערה157 , כי נשיא בתי הדין אמור לוודא שנעשה שימוש מבוקר ומצומצם בהליך של מתן היתר נישואין. לצד זאת, הנשיא איננו מהווה ערכאת ערעור נוספת ובטח שאינו אמור לדון בתיק כאילו היה ערכאה ראשונה (כפי .)שלא פעם נעשה בפועל 170 בכך, הליך שצריך היה להימשך מספר שבועות נמשך בין חודשים ארוכים למספר שני ם. ר' לדוגמה תיק (אז' ת"א- )יפו 340541/14 פלוני נ' פלונית ( 22.1.2012 ) שלאחר שנקבע שהאישה חייבת לקבל גט (וערעורה של האישה נדחה על ידי בית הדין הגדול), והאישה עמדה ב סירובה, קבע בית הדין כי הוא "מתיר לבעל לשאת אישה אחרת על אשתו" ו התיק הועבר לאישורו של הנשיא הראשל"צ הרב עמאר. נשיא בתי הדין נמנע מלקבל החלטה וקבע כי "יש להשיב התיק "לביה"ד האזורי, שישתדל להביאם להסכם גירושין . מאז ועד היום- יותר מעשר שנים אחרי מתן ההיתר על ידי בית הדין הרבני– הגבר ממשיך להיות מסורב-גט ועדיין לא קיבל אישור סופי לשאת איש ה .שניה ר' עוד לעניין אורך הזמן לקבלת היתר אישה שניה להלן בהערה 195 . ר' עוד בנוגע לדיון המתנהל בפני נשיא בתי הדין בהליך מתן האישור העקרוני אצל ליבוביץ , לעיל ה"ש94 ', בעמ27 שכתב כי מדובר ב"מנהג שאין לו כל מקור בחוק ו/או בהלכה ולמעשה ."רק מסרבל את ההליך וגורם לכך שבפועל לא יינתנו כלל היתרים שכאלה לגברים מסורבי גט 171 לגבי יוצאי עדות אשכנז, עליהם חל חרם דרבנו גרשום, ההלכה דורשת כי כתנאי לקבלת היתר נישואין יהיה הסכמה מ- 100 רבנים, משלוש ארצות שונות. למקור הדרישה ולטעמים העומדים בבסיסה ר' אליעזר הללה ומיכאל ויגודה "מקורו ומהותו של היתר מאה רבנים" (משרד המשפטים– המחלקה למ ,שפט עברי2012 ;) אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, טור תנ, ו- טור תמז- תמח, בהערות819-821 . 172 (תקנה קעד2 ) לתקנות הדיון בבתי הדין. בין היתר נדרש מבקש ההיתר "להשליש גט", כלומר לכתוב גט ולהותירו בידי בית הדין, על מנת שהגט יינתן לאשה בעת שתיעתר לקבלו. בכך מונע בית ה דין מצב בו בעתיד האישה תסכים להתגרש אך הגבר יחליט כי הוא כבר לא מעוניין לגרשה. כ"כ נדרש מבקש ההיתר להפקיד את סכום הכתובה או ערובה לתשלום הכתובה בבית הדין. תנאי זה נקרא "השלשת הכתובה", ומטרתו שסכום הכתובה יינתן לאשה ללא דיחוי ברגע שהאישה תסכים להתגרש. במקרי ם המתאימים מחויב הגבר גם למלא אחר הוראות שיבטיחו את תשלום מזונות הראשונה, תשלום המדור שלה, ובהוצאותיה הרפואיות (ר' לעניין זה לעיל בהערה43 .) 173 תקנה ק(עד3 ') לתקנות הדיון בבתי הדין; ס179 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . 174 'ס1(ו) לחוק קיום פסקי דין של גירושין . ר' עוד בהקשר זה דבריו של כב' הדיין הרב דיכובסקי בתיק (גדול) (לא ,פורסם24.3.2003 ) פסק דין של בית הדין הרבני הגדול כי "בעל אינו יכול לפעול בשני המסלולים בעת ובעונה אחת. הוא אינו יכול לדרוש הפעלת צו(ו)י אכיפה כנגד אשתו סרבנית הגט, ולחילופין היתר נישואין. ע ליו לבחור באפשרות אחת )'בלבד, ובחירה זו תקפה לשלוש שנים, מבלי אפשרות לחזרה". ר' עוד תיק (אז' חי545570/14 פלוני נ' פלונית (פורסם ,בנבו17.9.2014 .) כי בשל כך יש גברים שנמנעים מלבקש צווי הגבלה נגד הנשים הסרבניות 175 ר' לדוגמה בג"ץ160/75 ביטון נ' הרב הראשי ליש ראל(, פד"י ל1 ) 309 ( 1976 ). במקרה זה, בית הדין הרבני האזורי נתן היתר והוא אושר על ידי הרב הראשי, הראשל"צ הרב עובדיה יוסף, אך הרב הראשי הרב שלמה גורן סירב לחתום על ההיתר (באותה עת נדרש אישורם של שני הרבנים הראשיים לצורך מתן ההיתר). הגבר פנה לבג"ץ בדרישה לחיי ב את הרב גורן לחתום על ההיתר, אך בג"ץ דחה את העתירה. (לצד זאת יש לציין כי הרב גורן כן חתם במקרים אחרים .)על היתר אישה שניה 176 ר' רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 ', בעמ356 , שמביא את דברי הרב יוסף לפיהם בתקופתו "היתרי הנישואין לאישה שנייה התרבו פי כמה" ומעיר על כך בהערה19 ש"קשה לדעת אם הייתה עלייה במתן היתרי הנישואין בתקופתו". לפי הנתונים להלן בהערות184-179 .נראה כי בפועל לא הייתה עלייה במתן ההיתרים בתקופתו דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 25 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 למסורב- .גט177 יוצא אם כן כי על מנת לקבל היתר נישואין צריך את אישורם הן של בית הדין האזורי, הן של נשיא בתי הדין, ובמקרים רבים גם החלטה תומכת של בי ת הדין הרבני הגדול ו/או של בית המשפט .העליון178 די שעמדתו של אחד מהגורמים .תהיה נגד מתן ההיתר, כדי שזה לא יינתן 4.2 כמות ההיתרים הניתנים בפועל הנחת היסוד השניה נוגעת לכמות ההיתרים הניתנים בפועל. בהקשר זה רווחת הדעה שהיתר אישה שניה ניתן על ידי בית הדין בקלות וביד רחבה, וכי בכל שנה ניתנים בין עשרה לכמה עשרות היתרי ם . 179 המקור לתפיסה זו בנתונים לא- מדויקים המפורסמים על ידי גורמים שונים. יש שפרסמו נתונים לפיהם ניתנים בכל שנה עשרות היתרי נישואין , 180 והנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה במספר הזדמנויות שבכל שנה ניתנים ק צת יותר מ- 10 .היתרים181 למעשה מדובר במידע שגוי ומטעה. שגוי מפני שכמות היתרי הנישואין האמיתית עומדת על5-3 ,היתרים בשנה182 ומטעה מפני שרוב גדול של היתרי הנישואין לא ניתנים למסורבי- גט, אלא לגברים שהנשים שלהם לא יכולות להתגרש מסיבות רפואיות (או שהן יכולות להתגר ש אך בית הדין מעדיף שלא יתגרשו כדי .)שיהיה מי שידאג להן183 כך למשל בשנים2018 - 2016 אישר בית הדין הרבני הגדול סה"כ12 היתרי 177 'ר שמעון כהן "התופעה המושתקת של גברים עגונים" ערוץ7 ( 20.6.2017 ) https://did.li/GYXfT , שהביא את דברי עו"ד דיבון כי "בשעתו התפאר הרב לאו בכ ך שבקדנציה שלו הוא לא חתם על היתר נישואין שמחייב חתימה של הרבנים "הראשיים". וכן ר' לעניין זה ברוך קרא "חדש ברבנות: שוויון לנשים הארץ ( 13.3.2002 ) https://did.li/X0pTY . 178 'שכן, כדי לקבל היתר אישה שניה צריך שפסק הדין של בית הדין הרבני יהיה סופי (ס179 לחוק ה עונשין, התשל"ז- 1977 ), ולכן אם הוגש ערעור על פסיקת בית הדין הרבני האזורי, הרי שפניה לנשיא בתי הדין יכולה להיות רק לאחר שבית הדין הרבני הגדול יכריע בסוגיה. לגבי ה'אישור' של בית המשפט - כיוון שאישור הרב הראשי מהווה 'החלטה מנהלית', הרי שניתן לתקוף את ההחלטה בב"ג ץ (ר' לעניין זה לעיל בהערה159 .) 179 ר' הדיון בועדת החוקה, חוק ומשפט מיום28.2.2017 ,"בנושא "חשש להיתר פוליגמיה בחסות הרבנות הראשית .ובפרט ר' דברי בתיה כהנא וסיוון יעקובסון שם 180 ר' לדוגמה "נשים ומשפחה בישראל- דו- ( "שנתון סטטיסטי2014 ), לעיל ה"ש5 ', בעמ105 , שם פורסם כי בשנת2010 ניתנו76 היתרי נישואין, בשנת2011 - 69 היתרים, ובשנת2012 - 75 היתרים. (עם זאת יש לציין כי לאחר זמן חזר בו מרכז רקמן מהנתונים שפרסם בעניין זה). וכן ר' לדוגמה דבר י בתיה כהנא בדיון בועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 28.2.2017 בנושא "חשש להיתר פוליגמיה בחסות הרבנות הראשית", שטענה כי "במהלך חמש השנים האחרונות הנתונים מראים על120 היתרים שזו כמות עצומה. כי ניתנו אישורים ל- 72 בביה"ד האזורי. ההיתרים ניתנים ברוחב ."...לב 181 לפי ה נהלת בתי הדין הרבניים "נתונים בנושאי סרבנות גט", לעיל ה"ש34 , מתחילת שנת2012 ועד יום7.2.2012 אושרו בסה"כ53 היתרי נישואין על ידי בית הדין הרבני הגדול. נתון זה גם הובא גם על ידי יועמ"ש בתי הדין, שמעון יעקבי, בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בדיון ביום28.2.2017 של הכנסת שאמר כי "בחמש השנים האחרונות מ- 2012 עד סוף2016 ניתנו53 פס"ד סופיים- היתרי נישואין של נשיא ביה"ד הגדול". לפי "נשים ומשפחה בישראל - דו- ( "שנתון סטטיסטי2014 ), לעיל ה"ש5 ', בעמ105 (בהתאם למכתב שקיבלו מהנהלת בתי הדין הרבניים, ניתנו בבד"ר היתרי נישואין: בשנת2004 -2 ; 2005 - 12 ; 2006 - 11 ; 2007 - 17 ; 2008 - 14 (אלו נתונים שפורסמו במהדורה נוספת )באמצעות מדבקה שהודבקה על התונים המקוריים שפורסמו . גם בכל הנוגע לכמות תיקי הבקשות להיתרים שנפתחות מידי שנה ישנם סתירות בין המקורות השונים: ר' לעניין זה הנתונים השונים שפורסמו בדוחות השנתיים שמפרסמת הנהלת בתי הדין הרבניים; שרשבסקי ו קורינאלדי דיני משפחה , לעיל ה"ש159 ', בעמ182 ; הנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 ( "בנושאי סרבנות גט2017 .) 182 ר' לעיל הערה48 כי בשנים2018 - 2016 אושרו בסה"כ12 היתרי נישואין. בנוסף, להנהלת בתי הדין יש להם דו"ח פנימי שבדק את הבקשות על פני שנים רבות יותר, ובדיקה זו הגיעה למסקנה לפיה בכל שנה ניתנים3-5 .היתרי נישואין הסיבה בגינה בדוח ות השנתיים פורסמו נתונים שגויים היא בשל אופ ן בדיקת הנתונים .)(שבוצע על ידי חברה חיצונית הבדיקה נעש ת ה על ידי סכימה של מספר התיקים שסווגו כ"היתר נישואין", אלא שלמעשה לעיתים מדובר באותם בני .זוג, ולמעשה באותו תיק כלומר בתיק מסוים יכולים להיות מספר דיונים בנוג ע להיתר נישואין מסוים. הבדיקה ספרה .את כל דיון ודיון בתיק כהיתר נפרד שניתן, למרות שמדובר באותו תיק 183 מדובר בנתון מטעה שכן הוא מפורסם בדוחות ובנתונים שהנהלת בתי הדין מוסרת בנוגע לסרבנות גט ודרכי ההתמודדות עימה, ובכך יוצר תחושה כאילו היתרי הנישואין ניתנים ל מסורבי- .גט ר' לדוגמה דו"ח של הנהלת בתי הדין הרבניים "נתונים על החלטות בתי הדין הרבניים בין השנים2012 – 2016 ( "בנושאי סרבנות גט2017 ), וממנו עולה כי בשנים2012-2016 ניתנו53 היתרי נישואין לגברים, לעומת69 צווי מעצר שניתנו כסעד למסורבות - גט. הנהלת בתי הדין הדה דה את נתוני הדו"ח משנת2017 באמצעי התקשורת, כחלק מניסיונה לשפר את תדמיתה הציבורית, והדגישה את השוויון לכאורה בכפיית גט על סרבני וסרבניות הגט. (ר' לדוגמה ישי כהן "בתי הדין הרבניים: יש יותר סרבניות "גט מסרבני גט כיכר השבת ( 14.2.2017 ) http://www.kikar.co.il/221793.html , :שהביא ציטוט מ'בית הדין' כי "מעניין להיווכח כי מספר הגברים שהוטל עליהם עונש מאסר בשל סרבנות גט דומה (או קרוב) למספר הנשים שניתן "היתר לבעליהן לשאת אישה שנייה). בפועל, המציאות רחוקה מזו שמשתקפת מהדו"ח – שכן היתרי נישואין לגברים - מסורבים ניתנים רק אחת לכמה שנים (ר' לעיל הערה48 ,) ולא עשרות כפי שמצטייר מהדו"ח . לעניין המקרים בהם ניתנים רוב היתרי הנישואין ר' לעיל בטקסט הנלווה להערות43-39 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 26 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 נישואין, מתוכם רק אחד ניתן למסורב- .גט184 4.3 האפקטיביות של היתר הנישואין כסעד הנחת היסוד השלישית נוגעת לאיכות והאפקטיביות של היתר- .הנישואין מנקודת מבטה של מערכת המשפט מדובר ב'סעד האולטימטיבי'. שכן, מחד, הוא משחרר את הגבר "מהכפיה שהושתה עליו ,"כתוצאה מסרבנות אשתו185 ,ומאידך הוא עושה כן מבלי לפגוע באופן ישיר באישה186 ובכך מהווה "אמצעי שפגיעתו פחותה". בנוסף, במקרים שונים השימו ש בסעד זה יכול להיות אפקטיבי יותר .מהשימוש במאסר או בסנקציות אחרות187 אלא שמנקודת המבט של הגבר- .המסורב, במקרים רבים מדובר בסעד לא מספק גם במקרים הנדירים בהם מסורב - הגט מקבל היתר נישואין הרי שלא אחת הוא יתקשה למצוא א י שה שתסכים .להינשא לו בעודו נשוי לאחרת188 בנוסף, היתר הנישואין אינו פו ת ר בעי ה :מהותית של מסורב הגט הכבילה הכפויה לאדם אחר בקשר נישואין, וממילא גם הפגיעה בחירותו, בכבודו, ובזכותו לקיום .זוגיות189 זאת ועוד, ה'פתרון' של היתר הנישואין מונע לעיתים ממסורב - הגט לקבל מהמדינה הטבות המגיעות לאנשים גרושים, ומ הווה מטרד רציני בהיותו רשום כנשוי במוסדות כדוגמת מס .הכנסה, קופת חולים, בנקים וכיוצ"ב190 היתר הנישואין גם אינו מהווה פתרון לסוגיות רכושיות שונות , כדוגמת זכויות פנסיוניות191 וירושה . 192 4.4 סיכום ביניים- היתר הנישואין : ""עושר שמור לבעליו לרעתו ,לסיכום התפתחה תפיסה לפיה לגברים מסורבי - גט יכולים (כמעט) תמיד לקבל היתר לשאת אישה שניה, ושבהינתן סעד זה אין כמעט .צורך במתן סעדים נוספים ,למעשה בימינו המציאות הפוכה 184 ר' לעיל הערה48 . 185 בע''מ997/15 פלונית נ' פלוני , פס ' 43 ,לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר (פורסם בנבו27.4.2021 .) ר' לעלן בהערה 189 .את עמדתו החולקת של כב' השופט מזוז בפסק הדין 186 ר' לעיל הערה61 . 187 ורהפטיג "כפיית גט להלכה ולמעשה", לעיל ה"ש8 ', בעמ200 : "אמצעי זה (=היתר נישואין לבעל. ד.ב.) הוא קל יותר 'כלפי האשה, ויחד עם זה יותר אפקטיבי לגופו של ענין". וכן ר' שם, בעמ201 , שבג"ץ שם (בג"ץ235/68 ר' ב' נ' הרבנים הראשיים לישראל , לעיל ה"ש63 . ד.ב.) אישר את עמדת בתי הדין הרבניים ש"הדרך הנאותה לכוף על האשה גירושין מבעלה... היא באמצעות מתן היתר נשואין לבעל לשאת אשה על אשתו, אמצעי שהוא פחות חמור ויותר יעיל ומתאים מאשר כליאת האשה במאסר...". לטעמי, יש לחלוק על קביעות אלה. ייתכן ויש מקרים בהם מתן היתר נישואין לגבר הינו 'אמצעי כפיה' אפקטיבי יותר מאשר הטלת סנקציות, אך לטעמי במרבית המקרים הטלת סנקציות תהיה יעילה ומהירה יותר – .שכן הפגיעה שלהן בסרבנית הינה פגיעה ישירה ומשמעותית, וממילא יש יותר סיכוי שתסכים להתגרש 'ר עוד לעניין זה לעיל בהערה65 . 188 וכדברי התלמוד ,הבבלי כתובות, סד ע"א: "דאמר כיון דאגידא בי לא קא יהבו לי אחריתי". ר' לעניין זה הרב אוריאל לביא ""כפיית גירושין באמצעות מאסר עטרת דבורה339 (התשס"ט); בע''מ997/15 פלונית נ' פלוני, לעיל ה"ש185 , ב 'פס2 לפסק דינו של כב' השופט מזוז; תיק749-07-13 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש147 ; תמ"ש18561/07 'ש' ד' נ' ר 'ד ,(פורסם בנבו26.5.2010 ) . בנוסף, תהיה לו בעיה להתחתן במדינות שונות בעולם בהן .הפולגמיה אסורה לחלוטין 189 ר' בעניין זה דברי ההסבר לתיקון8 )לחוק בתי דין רבניים (הוספת הגבלות על סרבני גט במאסר , תשע"ז- 2017 ; תמ"ש21162/07 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש148 , 'בפס59 , 61 ; תמ"ש18561/07 'ש' ד' נ' ר' ד , לעיל ה"ש188 . ר' עוד לעניין זה בע"מ997/15 פלונית נ' פלוני ', פס2 ,לעמדת כב' השופט מזוז (פורסם בנבו27.4.2021 ,): "ואשר לגופו של ענין איני סבור, כעמדת חברי, כי בנקודת זמן זו, של קבלת היתר נישואין לשאת אישה שניה "היה המשיב משוחרר מהכפייה ,שהושתה עליו כתוצאה מסרבנות אשתו", כלשונו, שכן גם לאחר קבלת היתר הנישואין, ואף לאחר שנשא אישה שניה הוא עדיין אינו משוחרר מהכפייה הנובעת מסרבנות המבקשת. זאת, בשל המשך הסטאטוס שלו כנשוי למבקשת (נוסף על אשתו השנייה), סטאטוס בו."אינו חפץ, וכאשר על פי פסק דין חלוט הוא זכאי להפסקתו . 190 תיק (אז' י- )ם271499/17 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו18.7.2011 .) 191 )ר' לדוגמה תיק (גדול2- 21 - 4827 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו18.12.2007 ), בו סירובה של האישה להתגרש נבא ."מהחשש ש"לאחר אריכות ימיו לא תקבל את הפנסיה 192 ( לא פעם האישה הסרבנית תזכה לרשת את הגבר המסורב, וזאת אף אם התחתן בשנית ר' לדוגמה ע"א247/97 סבג נ' סבג(, פ"ד נג4 ) 49 ( 1999 ) ) . זה יקרה במצבים בהם אין צוו.אה, ופסק הדין לגירושין לא היה ברמה של כפייה לגט 'ר עוד לעניין זה ולהשפעות כלכליות נוספות ר' שרשבסקי דיני משפחה , לעיל ה"ש33 , 'בעמ71 . לתמריץ כלכלי נ וסף להמשך הסרבנות ר' לעיל בטקסט הנלווה להערה148 .) לצד האמור, יש לציין שלחלק מהסוגיות הרכושיות ניתן כיום למצוא פתרון באמצעות 'ס5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 ( 'שחוקק במסגרת תיקון מס4 לחוק בשנת 2008), ה אפשר לבצע חלוקת ממון בין בנ.י הזוג אף בטרם התגרשו דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 27 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 והאפשרות של מסורב- .גט לקבל 'היתר נישואין' כמעט ואינה קיימת193 המדיניות הכללית בבתי הדין מצדדת בהימנ עות ממתן היתר אישה שניה, גם במקרים המתאימים מבחינה אזרחית ,והלכתית. מדיניות זו מתבטאת הן במיעוט היתרי אישה שניה שניתנים בפועל למסורבים194 והן במשך .)הזמן הארוך שקבלת ההיתר יכולה לקחת (לעיתים עשרות שנים195 גישת בתי הדין הביאה לכך שגם במקרים מובהקים של סרבנות, אשר נמשכת שנים ארוכות, לא יינתן סעד של היתר .נישואין, והגבר לא ישוחרר מעגינותו196 למעשה היתר הנישואין הפך מ ''סעד אולטימטיבי לסעד ש לכל היותר מקל , במקרים מסוימים, על עוצמת הפגיעה של מסורב -הגט . ברוב המקרים היתר הנישואין יותר מזיק לגבר- המסורב מאשר מועיל לו, שכן האפשרות התיאורטית של חלק קטן מהגברים - המסורבים לקבל היתר אישה ,שניה197 הביאה לכך שרוב מסורבי-הגט לא יקבלו מענה הולם למצוקתם. 198 5 סוף דבר 5.1 השוני בין מסורבים למסורבות במאמר הראתי, בין היתר , את היחס השונה של המחוקק ומערכת המשפט לגברים- מסורבים בהשוואה לנשים- מסורבות. מקור היחס השונה מצוי בקיומם של הבדלים חברתיים, פיזיולוגיים והלכתיים- .משפטיים בין גברים לנשים הבדל ראשון הוא מידת ה( פגיעה ביכולת לקיים זוגיות מבחינה.)הלכתית וחברתית199 יחסי מין של א ישה נשואה עם כל גבר שאינו בעלה נחשבים לאיסור תורה חמור ,. לעומת זאת קיום יחסי מין של גבר נשוי עם אישה שאינ נ ה אשתו אמנם אסורים לפי ההלכה, א ך חומרת האיסור תלויה בשאלת המעמד האישי של האישה ; כאשר אם האישה הזרה אינה נשואה ואינה נידה הרי ש יש אומרים 193 ר' לעיל בהערה48 , כי בעבר היו ניתנים יותר היתרי נישואין .ביחס לימינו 194 ר' לעיל בהערה48 , כי בשש השנים האחרונות ניתנו רק שני היתרי-נישואין למסורבי-גט . 195 ר' להלן בהערה140, בנוגע לזמן הממוצע שעובר מרגע הגשת הבקשה להיתר נישואין ועד קבלתו . מהתיקים הידועים )לנו מדובר על כמה שנים מרגע הגשת הבקשה להתגרש ועד שמתקבל היתר הנישואין. ר' לדוגמה תיק (גדול9698/21/1 אלמוני נ' אלמונית ,(פורסם בנבו20.5.2002 ). במקרה זה הזוג פרוד30 שנים, לאחר שהאשה עזבה את הבית. בית הדין הגדול קבע כי האשה מורדת בגבר וש יש מאיסה בין הצדדים, וכן שהאשה מעכבת את קבלת הגט כדי להפיק רווח רכושי, וחייב את הזוג להתגרש. אחרי כל זאת ביה"ד קבע כי אם האשה תסרב לקבל גט הרי שביה"ד ידון בהיתר )נישואין לגבר; תיק (אז' אשדוד7874/4 פלוני נ' פלונית ( 23.04.2013). במקרה זה האשה ברחה מהבית בשנ ת2002 לחו"ל, ובשנת2005 הצדדים התגרשו אזרחית. הגבר פנה מספר פעמים לבית הדין בבקשה לקבל היתר נישואין, לו היה זקוק בין היתר כדי שבת זוג ו החדשה תוכל לעבור טיפולי פוריות (בשנת2010 ). בסופו של דבר בית הדין נתן לגבר היתר נישואין, אך רק בשנת2013 ; תיק749-07-13 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש147 , שם נפרדו הצדדים ב1994 , והיתר הנישואין התקבל בשנת2008. יש מקרים בהם משך הזמן קצר יותר - ר' לדוגמה תמ"ש18561/07 'ש' ד' נ' ר' ד (פורסם ,בנבו26.5.2010 ) שם תביעת הגירושין הוגשה באוקטובר2003 , והיתר הנישואין אושר באוגוסט2008 . 196 ר' לדוגמה תיק470386/20 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש164 , בו בית הדין לא נתן לגבר היתר נישואין, על אף פירוד של20 .שנים מקרה נוסף הוא זה של גבר שהיה מסורב-גט כ- 50 ,שנה ו לא קיבל היתר נישואין אף לאחר שהסכים להיכנע ל'סחטנות גט' מצד אשתו ולוותר על זכויותיו בדירה בה גרה אישתו בתמורה להבטחתה להסכים להתגרש ( http://www.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/News/news/Pages/get.aspx ) . 197 על ההגבלות ההלכתיות וההגבלות של בית המשפט העליון בנוגע למקרים בהם ניתן לקבל היתר- נישואין ר' לעיל בטקסט הנלווה להערות165-152 . 198 ר' עוד בעניין זה שמעון כהן "התופעה המושתקת של גברים עגונים" ערוץ7 ( 2017 20.6. ) http://www.inn.co.il/News/News.aspx/349007 , שהביא את דבריו של עו"ד דיבון כי "באופן רגיל מקובל לחשוב שלאישה עגונה לא ניתן למצוא פתרון כי הגט חייב להיות מרצונו של הגבר ולכן היא נשארת עגונה, ואילו אצל גברים ניתן לקבל היתר נישואין שייתן פתרון, אבל המצב ה וא הפוך. בבתי הדין הרבניים יש פתיחות ונכונות לפתור בעיות של ."עגינות נשים ולגבי גברים הרבה פחות. היתרי נישואין ניתנים במשורה רבה 199 שמואלי "סרבנות גט– עילה נשית, גברית או עצמאית", לעיל ה"ש106 ', בעמ552 'ובעמ559 . ר' שם בהערה12 שמובן שמבחינה טכנית האישה יכולה לקיים יחסי מין, אך ההשלכות הקשות האפשריות של פעולה כזו מפחיתים את .הסיכוי שהיא תעשה כן דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 28 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 שמדובר באיסור דרבנן בלבד. 200 )בשל כך נשים רבות (בפרט דתיות תמנענה מקיום זוגיות חדשה בהיותן מסורבות, בעוד שגברים- .מסורבים רבים לא יציבו לעצמם מגבלה דומה201 .הבדל שני נוגע לפגיעה ביכולת להוליד ילדים202 כאשר אישה נשואה מביאה לעולם ילד עם גבר שאינו בעלה הרי שכמעט תמיד הילד יהי.ה ממזר, ויהיה מנוע מלהתחתן כדת משה וישראל203 לעומת זאת אם גבר נשוי מביא לעולם ילד עם אישה שאינה .אשתו, הרי שהילד לא יהיה ממזר .ההשפעה של הבדל זה מועצמת נוכח תקופת הפוריות הקצרה של האישה204 הבדל שלישי הוא בדין "גט מעושה". אם כפו על גבר לתת גט לאשתו בניגוד לה לכה הרי שהגט יהיה "מעושה", קרי, בטל מעיקר ו. 205 במקרה כזה הצדדים ייחשבו כנשואים לפי ההלכה, ואם לאישה נולדו ילדים לאחר מתן הגט הם יהיו "ממזרים". לכן, בית הדין יהיה זהיר בהטלת סנקציות על גברים- ,סרבנים, שמא הגט ייחשב ל'מעושה'. לעומת זאת, אם כפו על אישה לקבל גט בניגוד לדין הרי שהגט לא יהיה "מעושה", וממילא ניתן יהיה להטיל עליה סנקציות בקלות רבה יותר (מבחינה .)הלכתית הבדל נוסף נוגע לסעד של היתר אישה שניה, ש רק לגברים יש אפשרות לקבלו. מדובר לכאורה בהבדל משמעותי, שבעוד שסעדים אחרים נועדו להפעיל לחץ על הצד הסרבן להסכים להתגרש, אך מותירים בידיו את היכולת להתמיד בסירובו ולהמשיך לעגן, הרי שהיתר הנישואין מאיין את הכוח )של הצד הסרבן (האישה וכביכול הופך את הסירוב לחסר משמעות. [מצד שני, קיים סעד שניתן רק לנשים- )מסורבות, והוא "מזונות עונשיים". לפי ההלכה והחוק, אישה זכאית (במקרים מסוימים 200 מגן אברהם, אבן העזר, סימן כו, ס"ק א ,. לעומת זאת, לדעת רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות פרק א, הלכה ד מדובר באיסור תורה: "... כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן הת ו."רה לפי שבעל קדשה 201 הבדל נוסף,, שקשור להבדל כאמור הוא שכאשר אשה נואפת הרי שתהיה חייבת להתגרש מבעלה, ותהיה מנועה מלהתחתן עם הגבר איתו נאפה. לעומת זאת גבר נשוי שנאף לא צריך להתגרש מאשתו, וגם יוכל בעתיד להתחתן עם "האשה איתה נאף. ר' עוד לעניין אבחנה זו בין גברים לנשים בהקשר של השפעת סרבנות גט על המסורב/ת בבג ץ 6751/04 סבג נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים )נט(ג817 (( 2004 ')), בעמ840 ; שמואלי "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט (חלק ב)", לעיל ה"ש3 , 'בעמ5 . טענה נוספת שמועלת 'בנוגע להבדל בין גברים לנשים סביב 'סוגיית הניאוף היא שהאישה תמנע מקיום קשר זוגי חדש כיוון שניאוף מצידה עלול לפגוע בזכויותיה במישורים שונים בבית הדין (שמואלי "סרבנות גט– עילה נשית, גברית או עצמאית", לעיל ה"ש106 ', בעמ552 ). לטעמי, יש בעייתיות בהעלאת הטענה בהקשר להבדלים בין גברים לנשים בנוגע .לגירושין שכן אמנם ניאוף עלול לפגוע בזכויות האישה, אך הוא יכול לפגוע במידה דומה גם בזכויות הגבר הנואף לדוגמה, אם אישה בוגדת הרי שהדבר מהווה עילת גירושין לבעל והאישה תפסיד את כתובתה ; מן העבר השני, אם הגבר בוגד באשתו אז הדבר יהווה עילת גירושין לאישה והבעל יצטרך לשלם כתובה. אדרבה, מבחינה כלכלית לא פעם יהיה זה הגבר שעלול להיפגע יותר שכן לעיתים הוא יצטרך לשלם מזונות אישה , בעוד ש אישה נואפת לעולם לא תצטרך לשלם מזונות לגבר . 202 שמואלי "סרבנות גט– עילה נשית, גברית או עצמאית", לעיל ה"ש106 ', בעמ552 'ובעמ559. הבדל זה ק שור קשר הדוק להבדל הקודם, ולכן פעמים רבות הם מובאים יחד. כמובן שאין מדובר על יכולת פיזית להביא ילדים, אלא על .יכולת דתית וחברתית 203 ש ,ולחן ערוך א,בן העזר סימן ,ד סעיף א. ואמנם יש בני זוג איתם מותר לממזר/ת להתחתן, אך כמעט תמיד הילדים שלהם יהיו גם הם ממזרים. המקרה היחיד בו הילדים לא יהיו ממזרים הוא כאשר ממזר התחתן עם שפחה, אך בימינו אופציה זו אינה ישימה . ר' עוד לעניין זה אליעזר מלמד פניני הלכה משפחה , ו, ט . אמנם בשנים האחרונות עוצמת בעיית הממזרות פחתה– הן כיוון שבתי הדין החלו להשתמש בכלי של 'הפקעת קידו 'שין ?כדי להתיר ממזרות (עמיחי רדזינר ואבישלום וסטרייך "מה בין מסורבות גט לממזרים על מהפכנות ויצירתיות "בפסיקת בתי הדין הרבניים מחקרי משפט לג, התשפ"א- 2021), והן בשל ההתקדמות הטכנולוגית- רפואית שמאפשרת להיכנס להריון באמצעות הפריה חוץ גופית או הזרעה מלאכותית . במקרים אלה הילד לא יהיה ממזר, שכן דין ממזר חל רק כאשר הילד נולד בתוצאה מבעילה אסורה (אליעזר מלמד פניני הלכה משפחה), ו, ח; אג"מ אה"ע א, י . מכל מקום, ברור שגם כיום בעיית הממזרות עדיין נוכחת ו מעצימה את הנזק של נשים-מסורבות . 204 לשימוש בהבדלים אלה בפסיקה ר' לדוגמה תמ"ש (משפחה ת"א- )יפו10 - 02 - 35371 .א.א.ל. ב נ' ח.ב ,(פורסם בנבו 11.10.2011 ) "יפים לעניין זה דבריו של כב' השו' איתי כץ בתמ"ש18561/07 לעיל: "בבואנו לבחון את האינטרסים הנפגעים כתוצאה מסרבנות גבר ליתן גט ואת ההצדקות למתן ס עד של פיצוי נזיקי, נקל לראות כי אותם אינטרסים נמצאים נפגעים וההצדקות למתן הסעד יפות גם במקרה הפוך של סרבנות אישה לקבל גט. יחד עם זאת, יש לתת את )הדעת לשוני מבחינת הנזקים וכימותם כנגזרת של שוני בין המינים; כך למשל שוני פיזיולוגי (פגיעה באפשרות להרות או שוני ."מבחינת האפשרויות ההלכתיות כדוגמת היתר מאה רבנים הניתן לגברים בשונה מנשים 205 ר' לעניין זה שמואלי "סרבנות גט– עילה נשית, גברית או עצמאית", לעיל ה"ש106 ', בעמ587 - 586 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 29 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 למזונות מבעלה, ובמקרה של סרבנות -ג ט יינתנו מזונות מוגדלים. לעומת זאת, גבר לעולם לא יהיה .זכאי למזונות מאשתו206 .]בנוסף, הזכאות למזונות מהווה תמריץ לאישה לסרב להתגרש207 בשל ההבדלים בהלכה היהודית בין גברים לנשים, הנזק הפוטנציאלי של מסורבות- גט (ולמצער, של חלקן) גבוה מזה של מסורבי- .גט ללא ספק הה שלכות של סרבנות- ,גט על אישה צעירה, דתייה שרוצה להביא ילדים לעולם, הן הקשות ביותר, והנזק שייגרם לגבר- מסורב לעולם לא ישווה לסבלה של אותה עגונה. האם בשל כך ראוי לקבוע יחס שונה למסורבות ולמסורבים, באופן שיקנה למסורבות סעדים מוגברים בהשוואה לאלו הניתנים למסורבי ם, או שמא יש להסתכל על סרבנות - גט כבעיה חברתית שאינה תלוית מגדר? לחילופין, האם לא ראוי להסתכל על כל מסורבת ומסורב כאינדיבידואל ולתת להם סעד ללא תלות בשאלה האם יש מסורב או מסורבת אחרים שסובלים יותר? שאלות אלו מועצמות נוכח העובדה שבמקרים רבים אין הבדל בנזק שנ גרם לגבר- המסורב ולאישה-המסורבת. לדוגמה, אם נשווה את מצבו של מסורב- גט דתי בן50 למצבה של מסורבת- גט חילונית בת50 – .לכאורה לא יהיה הבדל בנזק שייגרם לכל אחד מהם208 זאת ועוד, אם יוחלט שראוי להבחין בין מסורבות למסורבים בשל פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם להם, האם רא וי שניצור אבחנה דומה גם בתוך כל אחת מהקבוצות. לדוגמה, האם ראוי להעניק למסורבת- גט דתיה בת30 סעדים מוגברים ביחס לאלו שיינתנו למסורבת- גט חילונית בת50? ההשוואה בין נשים - מ סורבות לגברים- ,מסורבים, והשאלות הנורמטיביות בדבר היחס הראוי לכל אחת מהתופעות יעמדו במרכז.ו של מאמר המשך209 מכל מקום, אף אם תהיה קביעה נורמטיבית שיש לתת יחס שונה לגברים- מסורבים באופן קטגוריאלי, לא יהיה זה ראוי שלא להכיר במצוקתם של הגברים- המסורבים ולשלול מהם סעדים אפקטיביים באופן גורף– .כפי שקורה כיום במקרים רבים אדרבה , מעבר לחשיבות העצמית בהכר ה והטיפול בתופעת הגברים -המסורבים, העיסוק בתופעה יועיל גם לטיפול בתופעת הנשים- המסורבות. בסוגיות אחרות בתחום דיני המשפחה (כדוגמת מזונות, הסדרי- ,)שהות, וחלוקת רכוש הכרה בזכויות של צד אחד באה לא פעם על חשבון הצד השני. לא כן בסוגיית סרבנות הגט. ההכרה בתופעת הגב רים -המסורבים ובמצוקתם אינה גורעת מזכויותיהן של הנשים- .המסורבות ,אדרבה מתן סעדים הולמים ואפקטיביים לגברים- מסורבים תסייע גם לנשים -המסורבות. סרבנות- גט הינה תופעה חברתית חמורה בכל צורה בה היא מופיע ה , וכל סיוע להוקעתה יתרום למיגורה , על שלל צורותיה ,. לכן מלחמה בסרבניות-גט, תועיל לא רק למסורבי- .הגט, אלא גם למסורבות210 206 ר' ברלינר ומזא"ה, לעיל ה"ש19 ', בעמ95, כי 'מזונות מעוכבת/עונשיים' הם למעשה מזונות- אישה מיוחדים ומוגדלים המוטלים על סרבני גט. כיוון שבישראל מזונות בן-זוג של יהודים הם חד- צדדיים, כך שרק הבעל מחויב בהם כלפי אשתו ולא להפך , הר י ש'מזונות עונשיים' מוטלים רק כלפי סרבני- .גט גברים 207 ר' לעיל בהערה148 שיש גברים שעל אף היותם מסורבי- גט נדרשו לשלם מזונות לאישה הסרבנית במשך שנים .ארוכות, דבר שהיווה תמריץ משמעותי לאישה להמשיך בסרבנותה 208 הסיבה לכך היא שההבדלים בין גברים לנשים שציינו לעיל אינם באי.ם לידי ביטוי במקרה זה סוגיית הממזרות רלוונטית רק ביחס לאנשים צעירים בגיל הפוריות , ו בכל הנוגע להימנעות מקיום זוגיות חדשה, הרי ש גם הגבר- הדתי יימנע מקיום זוגיות חדשה. אדרבה, ייתכן שמצבו של הגבר-הדתי יהיה קשה יותר מזה של האישה- החילונית שכן הגבר- הדתי לא יקיים זוגיות חדשה כל עוד לא התחתן מחדש, בעוד האישה- החילונית לא בהכרח תטיל על עצמה מגבלה .שכזו 209 לדיון נרחב )בשאלות אלו (ונוספות בהקשר של פיצויים בגין סרבנות-גט בבתי המשפט לענייני משפחה, ר' בנימין שמואלי "סרבנות גט – עילה נשית, גברית או עצמאית", לעיל ה"ש106 . 210 ר' עוד בעניין זה שמואלי "סרבנות גט – עילה נשית, גברית או עצמאית", לעיל ה"ש106 , ..." שכתב בין היתר כי הכרה בעילה גברית של סרבנות גט אינה באה על- חשבון העילה הנשית. אדרבה... ההכרה בסרבנות כעוולה בכל מקרה ,תקדם בראש ובראשונה נשים שרוצות להיחלץ ממבוי סתום" (שם ,שם 'בעמ601 ), וכי "היתרון המרכזי בהליך החיזוק ההדדי הוא צמצום תופעת הסרבנות כ ולה– הן לרווחת הנשים המסורבות, הן לרווחת הגברים המסורבים, הן לרווחת ,הילדים והמשפחות המורחבות, והן להגדלת הרווחה המצרפית של החברה כולה" (שם ,שם 'בעמ606). ר' עוד שם, ,שם 'בעמ608-601 .שדן בסוגיה זו בהרחבה דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 30 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 5.2 סיכום והמלצות ,לסיכום על אף שבשני העשורים האחרונים התברר שתופעת הגברים מסורבי- הגט הינה תופעה משמעותית (שאף עולה בהיקפה על תופעת מסורבות - הגט), עדיין רווחת התפיסה שתופעת סרבנות הגט נוגעת בעיקר לנ .שים211 סיבה מרכזית לכך היא הנחת- יסוד שהתקבעה ,בתודעה הציבורית לפיה גברים מסורבי- גט יכולים בנקל לקבל היתר אישה שניה, ובכך לפתור את בעיית היותם .מסורבים212 בהתאם לכך התגבשה מדיניות לפיה הטלת סנקציות על נשים סרבניות צריכה להיעשות רק במקרים נדירים וקשים של סרבנ ות, אך במקרים "רגילים" יש להעדיף את השימוש בסעד של היתר אישה שניה. :ואכן לעומת מאות צווי המאסר שהוצאו נגד סרבני- הגט בשניים וחצי העשורים ,האחרונים הוכנסה למאסר רק סרבנית -גט אחת (ו רק גברים-מסורבים בודדים קיבלו היתר אישה .)שניה213 מבין אלפי צווי ההגבלה שהוטלו ב,תיקי סרבנות214 בודדים בלבד הוטלו כנגד נשים 211 ר' לדוגמה דברי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חה"כ גלעד קריב, בישיבת הועדה מיום6.10.2021 '(פרוטוקול מס 68) שעסקה בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 :) שאמר "...כולנו מסכימים שהיא שאלה משמעותית מאוד ושהיא עומדת ביסוד חובתם של בתי הדין הרבניים להביא מזור למצוקתן של נשים רבות. תעלה פה "...גם האמירה שהמצוקה הזו לעתים גם מצוקתם של גברים ; דברי חה"כ רויטל סויד בדיון מיום18.12.2018 בועדת 'החוקה, חוק ומשפט (פרוטוקול מס736 ) שעסק בהצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקין – מרשם סרבנים אינטרנטי), התשע"ח- 2017 , שפתחה את דבריה ב מילים "... הצעת חוק שיכולה להביא מזור להרבה ."מאוד נשים, ואולי גם לגברים, אבל בעיקר לנשים, למסורבי הגט למיניהם ביטוי לכך הוא שבהצעות חוק רבות שמוגשות בנושא סרבנות הגט, מצויין שמטרתן לתת מענה דווקא לנשים המסורבות. ר' לדוגמה (הצעת חוק בתי- דין רבניים (קיום פ סקי דין של גירושין) (תיקון– סמכות בית משפט לענייני משפחה), התש"ע- 2010 : "הצעת חוק זו נועדה להקל במעט על מצוקתן של נשים אלה"; הצעת חוק בתי- דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון– הפקעת זכויות), התשס"ט- 2009 :) "הצעה זו באה לאזן בין הצורך לשמור על סמכות ם של בתי-הדין הרבניים... לבין הצורך החברתי... לסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט"; (הצעת חוק בתי- דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון– מתן צווי הגבלה ופיקוח על יישום החלטות בית-הדין), התש"ע- 2010 ): "תיקון החוק נועד לסייע לבתי-הדין הרבני ים ליישם בפועל את החוק, על מנת להתקדם צעד נוסף בפתרון בעייתן החמורה של העגונות ומסורבות ."הגט הכלואות בכבלי נישואיהן התייחסות דומה ניתן למצוא גם אצל ראשי מערכת אכיפת החוק. לדוגמה, לאחר עבודה משותפת פרקליטות המדינה והנהלת בתי הדין הרבניים, פרסם פרקליט המדינ ה בנובמבר2016 .הנחיה בנוגע להעמדה לדין פלילי של סרבני גט (הנחיית פרקליט המדינה מספר2.24 – מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן ( או קבלת גט10.11.2016 " :) (להלן הנחיית פרקליט המדינה2.24 "). [ההנחיות מכירות בכך שיש אפשרות שהצד 'המסורב יהיה הגבר (ר' ס7 להנחיית פרקליט המדינה2.24 : "סרבנות גט'' מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואין בניגוד לרצונו"), אבל מלשון ההנחיות נראה שמדובר במקרה שהוא כביכול תיאורטי, שכן ההנחיה מנוסחת בל שון לפיה הצד הסרבן הוא הגבר, והצד המסורב הוא תמיד האישה( 'ר' לדוגמה ס3 להנחיית פרקליט המדינה2.24 : "המסרב לתת גט פוגע בחירויות זכויות בסיסיות של המסורבת ... בנוסף, המסרב בדרך כלל אף גורם, כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית וחברתית לבת הזוג . כל אלו כרוכים מניה ובי "ה, בפגיעה ב"שלומו של אדם– הרי היא מסורבת הגט '"; ס10 :להנחיות "נקטיה בהליך פלילי נגד סרבן גט .:הינה בעלת שלוש תכליות עיקריות.. (2 ) מיצוי הדין עם מבצע העבירה... הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו :במערכת השלטונית..." (ההדגשות אינן במקור. ד.ב.)]. ר' עוד בעניין זה גיל רונן "סרבנות גט הפרקליטות מטעה את "הציבור ערוץ7 ( 17.11.2016 ) https://www.inn.co.il/news/333716 , שמספר שפנה לדובר משרד המשפטים בבקשת הבהרה בנוגע להודעת המשרד לפיה מרבית הסרבנים הם גברים, ושתגובת הדובר הייתה שהוא ביקש קישור למידע לפיו מספר המסורבים אינו פחות ואף עולה על מספר המסורבות. ר' עוד בעניין זה ודוגמה נוספת ליחס השונה שמקבלים מסורבים לעומת מסורבות, ר' התייחסות יועמ"ש בתי הדין כפי שניתנה לטובה צימוקי וקובי נחשוני "פ :רקליט המדינה "תישקל חקיקה פלילית של סרבני גטYNET 14.11.2016 . https://did.li/Dw1YH , אשר מזכירה רק את מסורבות .הגט ומתעלמת מקיומם של הגברים המסורבים 212 לעיל הערה149 . 213 לגבי כמות המאסרים שהוטלו על גברים- סרבנים ר' לעיל בהערה74. לגבי כמות המאסרים שהו טלו על נשים - ס רבניות ר' לעיל הערה 58 . לגבי כמות המסורבים שקיבלו היתר אישה שניה ר' לעיל בהערה48 . 214 על פי הדוחות השנתיים של הנהלת בתי הדין הרבניים לשנים2015 - 2013 הוטלו באותן שנים524 צווי הגבלה נגד 133 גברים- סרבנים (אין בדוחות השנתיים לשנים אלו נתונים בנוגע לצווי הגבלה שהוטלו נגד נשים). על פי הדוחות השנתיים של הנהלת בתי הדין הרבניים לשנים2015-2019 , באותן שנים הטילו בתי הדין913 צווי הגבלה בגין סרבנות גט, מתוכם769 צווים נגד180 סרבני ם, ו- 144 צווים נגד36 סרבניות. לגבי נתונים ביחס לשנים1995-2012 : הדוחות השנתיים של הנהלת בתי הדין בשנים2006-2012 כוללים נתונים רק לגבי כמות צווי ההגבלה שהוצאו כנגד גברים- ס רבנים, אבל לא את כמות הגברים נגדם הוצאו הצווים. ר' עוד "נשים ומשפחה בישראל- דו-שנתו( "ן סטטיסטי2014 ,) לעיל ה"ש5 ', בעמ86-87 ; פרוייקט פא"י16-18 ,(מרכז רקמן2011); אונגר ואלמגור- לוטן "סרבנות גט בישראל", לעיל ה"ש15 ', בעמ16 בנוגע לכמות צווי ההגבלה שניתנו בשנים2005-2009 ( נגד גברים194 ( צווים) ונשים58 צו וים); יפעת "שחק "מעוכבות גט ומסורבות גט בישראל3 (הכנסת - ,מרכז המחקר והמידע2003 ), כי מעת חקיקת חוק אכיפת פסקי דין לגירושין ב1995 ועד סוף שנת2002 הוצאו סה"כ998 צווי הגבלה, ב312 .תיקים דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 31 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 .סרבניות215 גברים - ,מסורבים לא נהנים מהעדנה המחודשת של הרחקות דרבנו תם216 ובמקרים .רבים הפיצויים הנזיקיים שנפסקים לטובתם נמוכים רק בשל היותם גברים217 מתן סעדים לאישה- מסורבת נעשה לרוב בסד- ,זמנים קצר ואילו מתן סעד לגבר- .מסורב לוקח בממוצע מספר שנים218 ו בעוד מסורבות - גט מהתפוצות זכאיות לפנות לבית הדין הרבני בישראל לקבלת סעד, דרכם של גברים- .מסורבים מהתפוצות לבית הדין חסומה219 במאמר זה הראנו שהתפיסות שנוצרו ביחס לגברים- מסורבים בכלל, וביחס לאפשרות שלהם לקבל היתר אישה שניה בפרט, אינן משקפות את המציאות החברתית והמשפטית השוררת כיום במדינת .ישראל בימינו הסעד של היתר הנישואין אמנם קיים ברמה ההצהרתית, אך כמעט ולא קיים ברמה המעשית. אדרבה, קיומו ברמה ההצהרתית, גורם לכך שמסורבי -גט רבים לא יקבלו מענה כלשהו מ :מערכת המשפט, והם יוצאים קרחים מכאן ומכאן הם ,גם לא יכולים לקבל היתר נישואין ובשל האופציה התיאורית לקבל היתר נישואין, הם גם לא מקבלים .סעד של סנקציות לטעמי, ברירת המחדל להתמודדות עם תופעת מסורבי - הגט צריכה להיות הטלת סנקציות (צווי הגבלה ומאסר), ואילו הסעד של קבלת היתר אישה שניה צריך להישמר למקרים הנדירים בהם האישה ברחה ונעלמה. שינוי הגישה נכון מכמה טעמים: ראשית, משיקולי יעילות– במרבית המקרים הטלת סנקציות יעילה.יותר בהבאה לסיום הסרבנות מאשר מתן היתר אישה שניה220 שנית, קבלת היתר נישואין איננה סעד רלוונ טי עבור רוב הגברים המסורבים– בין אם מפני ש אינם יכולים לקבלו ,מסיבות הלכתיות או משפטיות .ובין אם מפני שקבלתו לא תועיל להם221 ,שלישית מבחינה ציבורית יש עדיפות ללחוץ על האישה- הסרבנית להסכים להתגרש, מאשר להפוך את .הפוליגמיה לדבר מקובל222 צעד ראשון בשינוי הגישה צריך להיות הסרת המגבלות שהטיל המחוקק בנוגע להטלת סנקציות על ,נשים סרבניות .כך שהאפשרות להטילן תהיה זהה לאפשרות להטיל סנקציות על גברים סרבנים כלומר, יש לבטל את הצורך באישור נשיא בתי הדין בהטלת צווי הגבלה או מאסר נגד נשים - ,סרבניות ולשקול לאפשר לגברים-מ סורבים מהתפוצות גישה לבתי הדין בישראל. במקביל, יש לדרוש מ בתי הדין הרבניים שלא להימנע מהטלת סנקציות על נשים- סרבניות בשל שיקולי 215 אמנם על פי הפרסומים הרשמיים של המדינה משמע כי לאורך השנים הוטלו ס נקציות נגד נשים- סרבניות בעשרות תיקים[ ר' הדוחות השנתיים של הנהלת בתי הדין הרבניים לשנים2016-2019; אונגר ואלמגור- לוטן "סרבנות גט בישראל", לעיל ה"ש17 ', בעמ16 ; אבגר "נתונים על סנקציות שהוטלו", לעיל ה"ש57 ', בעמ3 . לעניין דו"ח זה ר' דברי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חה"כ גלעד קריב, בישיבת הועדה מיום6.10.2021 '(פרוטוקול מס68 ) שעסקה בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995 ) כי "כשמדובר בתחקיר ובעובדות, אז ניירות הרקע "והמחקר של הממ"מ ושל הלשכה המשפטית הם בעצם יציר הכפיים של הבית הזה], אלא שהנתונים המוצגים בדו"חות הנ"ל מטע ים. הן בפרסומים של הנהלת בתי הדין הרבניים והן בפרסומים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מוצגים זה לצד זה מספר הסרבנים ומספר הסרבניות עליהם הוטלו סנקציות בשל סרבנותם. כיוון שהסנקציות המוטלות על סרבנים חלות באופן מיידי (ר' לעיל בהערה90 ,) נוצר רושם מטעה לפיו כך המצב גם לגבי הסנקציות המוטלות על נשים למרות שהדבר לא נכון. למעשה, רוב רובן של הסנקציות המוטלות על נשים- סרבניות אינן חלות בפועל שכן כניסתן לתוקף מ ותנת באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, וזה ניתן פעמים בודדות ב25 השנים האחרונות (ר' לעיל בהערה 88 ) [אעיר שהשימוש בביטוי החריף "מטעים" בו השתמשתי נובע מכך ש בחלק מהדוחות כלל לא מצויין שיש שוני בין גברים לנשים בנוגע לתחולת הסנקציות, ובחלק מהדוחות מצוין שהטלת סנקציות נגד נשים דורשת גם אישור של נשיא בית הדין הרבני, אך לא ברור מהדו"ח האם הנתונים המופיעים בו הם של הסנקציות שאושרו בפועל על ידי הנשי א או לא (בפועל, הנתונים המוצגים בדוחות הנתונים הם של הסנקציות שהוטלו על ידי בתי הדין האזורי, ולא רק אלה שקיבלו אישור מהנשיא) ] 216 ר' לעיל בטקסט הנלווה להערה127 . 217 ר' לעיל בטקסט הנלווה להערות107 - 108 . 218 ר' לעיל הערה147 . 219 ר' לעיל בטקסט הנלווה להערות142 - 144 . 220 ר' לעיל בהערה65 . 221 ר' לעיל פרקים4.1 ו- 4.3 . 222 ר' עוד לעניין זה רדזינר "רבינו גרשום במדינת ישראל", לעיל ה"ש27 ', בעמ358 . דוד ברלינר ""גברים מסורבי גט – יתכנו שינויים בגרסה הסופית 32 Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4142747 ,תדמית223 אלא להפעיל את הסמכות שניתנה להם על ידי המחוקק ו להילחם .בתופעה הפסולה הסרת המגבלות כאמור תאפשר הטלת סנקציות בפועל ובצורה א ,פקטיבית על נשים סרבניות ותעזור למגר את התופעה הפסולה של סרבנות- .גט כשלב ביניים– עד שיוסרו המגבלות הפרוצדוראליות שהטיל המחוקק על הטלת סנקציות נגד נשים סרבניות – יש להגביר את השימוש בסנקציית הקנס, שהינה כיום הסנקציה היעילה ביותר נגד סרבניות-גט , שכן היא היח ידה שבית הדין יכול להטיל ללא צורך באישור של גורם נוסף. 224 ,בנוסף יש לבטל לאלתר את הנוהג שלא לקבוע דיון לאישור סנקציות המוטלות מכוח החוק כל עוד לא ניתן פסק-דין בערכאת הערעור , שכן הנוהג עומד בסתירה להוראת המחוקק ב סעיף4א(א) לחוק הקיום , ומביא לכך .שבמקרים רבים הסנקציות המוטלות אינן אפקטיביות225 ביצוע השינויים כאמור לא רק יעזור לגברים-מסורבים, אלא יסייע גם לנשים- מסורבות, ויאפשר התמודדות טובה יותר עם התופעה החברתית הפסולה של סרבנות-גט . 226 223 ר' לעיל בהערה60 כי בתי הדין נמנעים מהכנסת נשים למאסר בשל שיקולי תדמי .ת 224 לעניין יעילות הקנס ביחס לסנקציות אחרות ר' לעיל בהערה111 ובטקסט הנלווה אליה. למקרים בהם ניתן היום להגביר את השימוש בסנקציית הקנס ר' לעיל בהערות115-114 . 225 'ס4 א(א) קובע כי ככלל הגשת ערעור לא ת .עכב ביצוע של צו הגבלה ר' עוד לעניין זה לעיל בטקסט הנלווה להערות 101-92 ; תיק289554/29 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש94 . 226 ר' לעיל בטקסט הנלווה להערה210 .