חומר רקע
1
י"ז בתמוז, התשפ"ג
6 ביולי
2023
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
:הנדון
הצעת חוק
( תובענות ייצוגיות 'תיקון מס15
), התש
פ"ג–
23
20
תובענות ייצוגיות– רקע
חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–
2006
(להלן–
)החוק,
מסדיר הגשת תובענות בשם קבוצת בני אדם, כאשר
מתעוררות
שאלות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים בקבוצה. מנגנון זה מאפ שר מימוש זכות הגישה
לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מההפרה.וניהול יעיל והוגן של תביעות
סעיף3 לחוק קובע כי
בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש רק בנוגע לעילות התביעה המנויות בתוספת השנייה
.לחוק, או אם נקבעה הוראה מפורשת המתירה הגשת תובענה ייצוגית בחוק ספציפי
לעניין זה, נקבעו בתוספת
:השנייה, בין היתר, עילות התביעה הבאות
תוספת שניה
(סעיף3
)(א–
תביעה שניתן להגיש בה)בקשה לאישור תובענה ייצוגית
1.
תביעה נגד
עוסק., כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו
...
11
.
תביעה נגד
רשות
.להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר
בסעיף3(א) סיפ
ה הוגדר
ה רשות באמצעות הפניה
לסעיף2
:לחוק בתי משפט לענינים מינהליים
"
""רשות–
כהגדרתה בסעיף2
.לחוק בתי משפט לענינים מינהליים "
"
""רשות–
רשות מרשויות;המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין
הגנות הניתנות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות
פרט11
לתוספת השני
הי קובע כי ניתן
להגיש תובענה ייצוגית נגד
רשות
,להשבת סכומים שגבתה שלא כדין
שהם
תשלומי חובה .
כמו כן, ניתן להגיש תובענה ייצוגית
נגד רשות
במקרים
שהרשות נכנסת לגדר אחת מעילות ה
תביע
ה
אחרות המנויות
,בתוספת
למשל כאשר הרשות פעלה בכובעה כ"עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן
, בהתאם ל פרט1
.לתוספת
חוק
תובענות ייצוגיות מבחין בין הרשות כנתבעת ל,נתבעים אחרים מתוך הכרה במעמדה הייחודי של המדינה
כבעל
דין .
בהסדר המעוגן בחוק מוצג איזון בין הרצון לאפשר
שימוש בתובענה ייצוגית ככלי להרתעת הרשות מפני הפרת
,הדין ולהפסקת גבייה שלא כדין
ובין ה חשש כי ללא הגבלות על כלי
זה
,תיווצר פגיעה קשה בתקציבה של הרשות
וכיוצא מכך
, ב
כספי
.הציבור1 על כן, בין היתר, זוכ:ה הרשות למספר רב של הגנות בחוק ובהן אלו
1
בג"ץ2171/06
שני כהן 'נ
יו"ר הכנסת - שם נקבע כי ההגנות הניתנות לרשות בחוק הן חוקתיות.
2
סעיף3
)(א–
לא תוגש תביעה נגד רשות לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי
הפעלה של סמכויות פיקוח ביחס לאותו צד.שלישי
סעיף8
()(ב1
)
– הו
גשה בקשה לאישור תובענה נגד רש
ות
ושוכנע בית המשפט כי התובענה תגרום לנזק חמור
לציבור באופן העולה על התועלת מניהול התובענה, רשאי הוא להתחשב בכך בהחלטה
ה אם לאשר את
.התובענה
סעיף20
()(ד1
)
–
הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה בתובענה נגד רשות, רשאי הוא, בעת קביעת שיעור
הפיצויים, להתחשב בנזק שעלול להיגרם מקביעה כאמור
לציבור, לעומת התועלת לחברי הקבוצה התובעת.
יוער, כי במקרים בהם הרשות נתבעת לפי פרט11
:זוכה הרשות לשתי הגנות נוספות
סעיף9
)(ב– בית המשפט לא יאשר תביעת השבה נגד רשות אם זו הודיעה כי היא חדלה מהגבייה
(הגנה
זו רלוונטית לתביעה לפי פרט11
)בלבד.
סעיף21
–
חבות הרשות בתביעה להשבה תהיה
מוגבלת לתקופה של עד
24
החודשים שקדמו למועד
אישור הבקשה לתובענה
(הגנה זו רלוונטית לתביעה לפי פרט11
)בלבד.
שתי ההגנות לפי פרט11
נוספו לחוק, בד בבד עם הוספת פרט11
,לתוספת, כחלק מפשרה שהושגה בין הממשלה
שהעדיפה שלא תתאפשר ,תביעה להשבת מיסים
ל
חברי ו
ועדת חוקה חוק ומשפט
שהעדיפו שלא תהיה כלל מגבלת
עילות כקבוע בתוספת השניה2 .
""תביעה נגד רשות להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר
תנאי להתקיימות עילה להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט11
,ל
השב
ת סכום שנגבה שלא כדין נגד רשות,
הוא היותו של ה סכום שנגבה
תשלום חובה .
בפסיקה מקובלת
ה
הבחנה
בין"מס,"
"מחיר"
"ו"אגרה: מס הוא תשלום חובה שאינו משתלם כתמורה עבור שירות
מסוים , אלא
נועד למימון צרכים ציבוריים כללי
ים; מחיר
הוא תשלום רצוני, הניתן בעבור
תמורה מידית וישירה
ו
עומד בזיקה ישירה לשווי התמורה3; ואילו אגרה,
הניצבת,בין מס למחיר
היא תשלום חובה הניתן
בעבור
שירות
,מסוים שאינו חייב
להלום באופן מלא את שווי .השירות
בהתאם ל ,הבחנות המתוארות
אם הרשות גבתה מן הפרט "מחיר"
,, גם אם הגבייה הייתה שלא כדין
לא
ניתן יהיה
להגיש
בקשה
לאישור
תובענה ייצוגית להשבה לפי פרט
11
,משום שלא מדובר בתשלום חובה
. כך נ
קבע
במספר
פסקי דין
בהם נמצא כי ה
סכום
שגבתה הרשות הוא"מחיר" ולא תשלום חובה , למשל, תשלום בעבור קבלת מידע
רפואי, תשלום בע
בור סיור שמציעה רשות לתושבי
ה
, תשלום בעבור שירות הסעה בין צ
די גבול
המדינה מטעם רשות
שדות התעופה, עמלת הפקדה לחשבון של אסיר בבנק הדואר4,
.ועוד
2
דנ"מ5519/15
יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב
האזורי
בע"מ (נבו17.12.2019
)
, כב' הנשיאה חיות בפסקה36
', כב
השופט הנדל בפסקה10
; אלון קלמנט,קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות
התשס"ו־2006
', עמ132
,; רשף חן
תובענות ייצוגיות נגד רשויות השלטון ', עמ41
(התשפ"ב-
2022
)
;
3
בגץ1195/10
מרכז השלטון
המקומי
'נ
הרשות הממשלתית למים ולביוב.
4
:ראו עע"מ1859/15
קפלן
'נ
משרד הבריאות ;
)תצ (ת"א13
-
10
-
64309
שפיר נ' רשות הטבע והגנים ירושלים ;
)תצ (מרכז15
-
01
-
54497
שפיק
'נ
רשות שדות התעופה ; עעמ2796/13
מגאדבה
'נ שירות בתי הסוהר- מדינת ישראל.
3
"הרשות כ"עוסק
לפי פרט1 לתוספת, נית
ן להגיש תובענה ייצוגית נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין הלקוח. עוסק מוגדר בחוק הגנת
הצרכן כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". סעיף42
לחוק הגנת הצרכן קובע כי
ד ין המדינה
כעוסק כדין כל עוסק אחר .
,לפיכך
ניתן
להגיש נגד הרשות תביעה רגילה או תובענה ייצוגית כאשר היא פעלה
כעוסק ,
ובמקרים כאלה לא יעמדו לה ההגנות
המוענקות לרשות.
היכולת לראות במדינה עוסק תואמת לתפיסה המקובלת
לפיה
רשות ציבורית יכולה לפעול בשני כובעים –
בכובע
שלטוני, ובכובע מסחרי-
עסקי. בהתאם לכך, יכול והרשות תוכפף בצד מערכת הדין הציבורי
גם ל דין הפרטי, והכל
בהתאם לסוג הפעילות שביצעה.
ההבחנה בין סוגי הפעילויות שמבצעת הרשות
התוותה בפסיקה.
5
נקבע כי כאשר נמצא כי הרשות מבצעת פעולה
מסחרית, לגביה לא ניתן להבדיל בינה לבין כל גוף פרטי אחר, יהיה ניתן לראות בה עוסק .
אמות המידה שנמנו
בפסיקה לעניין זה, בין היתר, הם היתרונות המסחריים הצומחים לרשות מן הפעילות, השיקולים העסקיים
.שבבסיסה וכפיפות הרשות לחוק מס ערך מוסף אמת מידה מרכזית נוספת לזיהוי ,היותה של הפעילות מסחרית
היא ביצוע הפעילות דרך קבע, ולא באופן ארעי. זאת,
משום שתכלית דיני הגנת הצרכן היא לצמצם את פערי המידע
.והכוח העומדים לטובת עוסק שנהנה מיתרונות כלכליים מעצם מומחיותו וניסיונו, לעומת הצרכן
להלן, מספר דוגמאות מ
הפסיקה ל
שירותים שונים
הניתנים מן ,המדינה לפרט
שנטען כי משתקפים מהם
סממנים
צרכניים-עסקיים:
-
נפסק כי
אספקת חניה לתושבים היא עניין צרכני (לעומת הטלת קנס בגין חניה אסורה וגבייתו , לגביהן נקבע
כי
אינן
)חלק מן הפן הצרכני של השירות6.
-
נפסק כי גביית תשלום בג ין
השתתפות בקורס השתלמות בנהיגה
אשר
קיימת לגביו
,חובת השתתפות לפי דין
אינה פעילות עסקית אלא פעילות שלטונית, על א.ף שהיא מבוצעת על ידי גוף פרטי7
-
בעניין
שועלי8
נאמר כדוגמא כי כאשר יבקש משרד ממשלתי
למכור את צי הרכב הישן שלו
לכל החפצים לקנות
."מכוניות, אין הבחנה בין המשרד לבין כל גוף פרטי המוכר את צי הרכב שלו, ולכן יחשב המשרד כ"עוסק
-
בעניין מי הגליל נקבע כי
בגביית תעריפי מים וביוב פועלים תאגידי המים והביוב כ"עוס
ק" וכי בי
נ ם
ובין ה צרכן
מתקיימים יחסי עוסק-
.לקוח בכל הנוגע לגביית תשלומים בגין שירותי מים וביוב בפרט נקבע
ש תשלומים
ה נוגעים לתעריפי המים והביוב, לרבות ריבית, הם"מחיר"
ולא"מס, אגרה
או
תשלום חובה אחר"
ולכן אינם
באים בגדר סעיף11
.
9
רמ"י– רשות או עוסק ביחס לגביית דמי חכירה ותשלומים הנלווים אליהם
.רמ"י היא רשות מרשויות המדינה ותפקידה הוא לנהל את מקרקעי ישראל מכוח חוק מקרקעי ישראל10
סמכו
יו ת
רמ"י
כולל
ו ,ת יסודות של משפט ציבורי ופרטי כאחד, וככל שאר הרשויות גם לגבי רמ"י
ניתן למצוא מקר
ים
שבהם
היא פועלת בכובע
ש
ל עוסק .
5
רע"א2701/97
מדינת ישראל'נ צ'רטוק –
משרד התחבורה
טען שהוא אינו עוסק בעניין גביית דמי השתתפות בקורס השתלמות בנהיגה
(
3.2.02
).
6
ע"א3613/97
אזוב נ' עיריית ירושלים (
10.2.02
).
7
עניין
צ'רטוק.
8
'המ' (חי)
24480/97
שועלי נ' מינהל מקרקעי ישראל (
27.9.98
).
9 ד נמ5519/15
יוסף אחמד יונס נ' מי הג ליל
תאגיד המים והביוב האזורי בע"
מ(
7.12.19
1).
10
חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-
1960
– "מטרות רשות מקרקעי ישראל
4
באשר ל
גביית דמי חכירה בעבור נכס
ים אות
ם מ חכירה
רמ"י , נקבע בפסיקה כי מדובר בפעילות מסחרית. זאת
משום
שהבסיס לגביית דמי החכירה הוא הסכמי, מו תאפשר רק כאשר עוגנה אפשרות הגבייה בחוזה או
שהתקבלה
הסכמת החוכר לכך.
11
בנוסף, רמ"י מנהלת יחסי מחכיר-חוכר
רבים
ומתמשכים,
ובשל כך
היא נהנית מ יתרונות
כלכליים על פני הצרכנים .
"לכן נפסק כי דמי חכירה אינם "מס, אגרה או תשלום חובה אחר12
, וניתן יהיה להגיש
תובענה ייצוגית להשבה בגין
גבייתם שלא כדין על פי עילות חוק הגנת הצרכן
לפי פרט1, מבלי
שיעמדו לרמ"י
הה
גנות
מכוח היותה.רשות13
באופן דומה, נקבע
בעניין אסל14
לגבי מתן
פטור מדמי היתר
(שהם דמי חכירה מהוונים בעבור היתר לבניה נוספת
במקרקעין
על זו שהיה זכאי לה החוכר)לפי חוזה החכירה המקורי ,
כי האופי הדומיננטי של הפעילות הוא
מסחרי.
זאת, משום שבהחלטות הפטור דבק
האופי ההסכמי
של דמי ה
היתר,
אמירות של רמ"י העידו על
תפיסתה את עצמה
כפועלת ,גם משיקולים מסחריים התקיימו
ה
תכלי
ו ת של ,דיני הגנת הצרכן חיובה
של רמ"י
במע"מ על עסקאות
.חכירה והיתר, ועוד משכך , נקבע כי
ניתן
להגיש תובענה ייצוגית כנגד רמ"י
להשבת
הסכומים שגבתה
שלא כדין
לפי פרט1
, וזאת
בכובעה
של רמ"י
כ ,""עוסק
ובמקרה כזה לא יעמדו לה ההגנות העומדות לרשות שמוגשת נגדה
תובענה לפי פרט
11
.
דין דומה ננקט גם כלפי משרד השיכון כשעסק במכירת דירות. משום שהדירות נמסרו לשיווק לציבור, מחירן נקבע
בהתאם לשווי השוק שלהן ודובר בפעילות מרכזית ורבת שנים של ,המשרד (דבר שהיה בו כדי ליצור פערי מידע
)ניסיון ומומחיות בין המשרד לרוכשים.
וכן
בעניין תאגידי המים כמת
וא
ר לעיל .
15
יש לציין, כי
בנוגע לחיוב בהוצאות רישום פרצלציה לשטח שרמ"י הח
כ"ירה לפרט, נפסק כי היא אינה "עוסק ,
שכן בכל הקשור להסדרת הפרצלציה ורישום זכויות החכירה פעלה רמ"י כרשות שלטונית, לצורך ה גשמת מטרות
.ציבוריות שהוצבו על ידי הממשלה16
המדינה ביקשה
לבטל את קביעת בית המשפט ב,עניין אסל
,לתקן את חוק תובענות ייצוגיות
ו לקבוע כי תובענה
ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין,
ניתן יהיה להגיש אך ורק כתובענה נגד
רשות לפי פרט11
לתוספת השנייה לחוק
ולא כתובענה נגד עוסק לפי פרט1
לתוספת השנייה לחוק. ההצעה היתה
."גם ביחס לסכומים שאינם תשלומי חובה ורמ"י פעלה בהם כ"עוסק בפברואר2018
תוקן צו תובענות ייצוגיות
,)(תיקון התוספת השניה לחוק
התשע"ח-
2018
באישור ועדת החוקה. יוער כי
הוספת רמ"י
לפרט
11
העניק
ה ל ה
,"את ההגנות שיש בחוק במקרה של תביעה כנגד "רשות שפורטו לעיל, כגון האפשרות להימנע מאישור תובענה
ייצוגית נגדה במקרה שבו הודיעה רמ"י על חדילה מהגבייה שלא כדין (סעיף9
)(ב) לחוק
או צמצום החבות לשנתיים
שקדמו להגשת התביעה בלבד (סעיף21
)ודנ"מ מנירב17
.
1
א. רשות מקרקעי ישראל תפעל, במסגרת תפקידיה–
(1)
לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה
להשארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין
;שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור
(2)
".לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין
11
ע"א6518/98
אביב
'נ
מינהל מקרקעי ישראל ;
6651/99
הדר
'נ
קק"ל.
12
בש"א30630/08
הומינר 'נ
מינהל מקרקעי ישראל (
8.10.12
).
13
( "לעומת זאת, פעילות רמ"י בכל הקשור להסדרת פרצלציה או רישום זכויות החכירה היא פעילות שלטונית ולא פעילות כ"עוסק
מ"י
'נ שועלי ,הומינר.) בדומה נפסק כי תשלום פיצויים בעקבות הפקעה היא פעולה שלטונית, שהמדינה לא נחשבת לעניינה כ"ע."וסק
14
עע"מ7715/12
ישראל אסל ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל (
2.11.2014
) .
15
)בש"א (ת"א12685/02
לוי נ' משרד השיכון(
29.6.06
)
ומי הגליל–
.ה .ש9.
16
עניין
שועלי.
17
דנ"מ8626/17
מ"י נ' עופר מנירב, רו"ח (
11.11.20
).
5
בעקבות תיקון הצו הוגש בג"ץ
יאיר אברהם18
, ובו נטען, ולבסוף אף נקבע, כי הצו נקבע תוך חריגה של שרת
המשפטים מהסמכות שהוקנתה לה לפי סעיף30(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע
כי"השר ,
באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת ,רשאי ,
בצו–
(
1
) לשנות את התוספת הראשונה; (
2
) להוסיף על התוספת השניה ,לאחר התייעצות עם שר האוצר;
(
3
) להוסיף על התוספת השלישית".
לאחר שהמדינה לא הצליחה להביא לתיקון החוק משך כארבע שנים (לרבות
באמצעות השלמת קידומו של תזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקונים שונים), התש"ף-
2020
) הורה בית המשפט
ביום24.10.22
על ביטול הצו
. עם זאת,
בית המשפט השעה את הצו המוחלט לתקופה של12
,חודשים וזאת "על
מנת לאפשר לשר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקדם הליך חקיקה, אשר יעגן בחקיקה
ראשית .את שנקבע בצו. בית המשפט הבהיר כי בתקופת הביניים ימשיך לחול ההסדר החוקי שנקבע בצו
התיקון המוצע
תוספת שניה
(סעיף3
)(א–
)תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית
...
11
. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר ;
וכן תביעה נגד רשות מקרקעי
ישראל להשבת סכומים שנגבו שלא כדין; תביעה כאמור נגד רשות מקרקעי ישראל תוגש בפרט זה בלבד;
וכן תביעה
נגד רשות מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-
1960
, להשבת סכומים שגבתה
שלא כדין במסגרת פעילותה לפי אותו חוק, אף אם אינם בגדר תשלום חובה; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה
בלבד;
'הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס15), התשפ"ג-
2023
מציעה לקבוע בחקיקה ראשית את
הקבוע כיום בצו
תובענות ייצוגיות (תיקון התוספת השניה לחוק), התשע"ח-
2018
ו
לבטל את מה שנקבע בפרשת אסל.
,לפי המוצע
תובענה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין ניתן יהיה להגיש אך ורק כתובענה
נגד רשות לפי פרט11
לתוספת השנייה לחוק
ולא כתובענה נגד עוסק לפי פרט1 לתוספת השנייה לחוק,
,זאת גם
ביחס לסכומים שאינם תשלומי חובה ו רמ"י פעלה בהם"כ"עוסק .
בדברי
ההסבר
להצעה נ
כתב , כי התיקון יימנע התדיינויות בכל תיק ותיק בשאלה אם מדובר ברשות כאמור בפרט
11
בתוספת השניה. כמו כן נאמר כי "ההצדקות להענקת ההגנות שקבועות בחוק עבור "רשות
גם לרמ ,"י
בשל
העובדה ש רמ"י היא גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, הפועל ככל רשות מרשויות המדינה
.ומיוצג בערכאות המשפטיות על ידי פרקליטות המדינה
:המצב לאחר תיקון החוק
רשות רמ"י
השבת מס, אגרה או תשלום חובה
שנגבו שלא כדין
פרט11
–
.עם הגנות הרשות
פרט11
–
.אפשר אך עם הגנות הרשות
השבת
תשלום שאינו תשלום
חובה
שנגבה שלא כדין (אך לא
)"בכובעה של המדינה כ"עוסק
אין אפשרות
לתבוע בתביעה
.ייצוגית אפשר להגיש תביעה
.אישית
פרט11
– עם הגנות הרשות
מכוח9
)(ב
ו-
21
.
18
בג"ץ3715/18
עו"ד
יאיר אברהם
( נ' שר המשפטים25.10.22
).
6
כשהיא
הרשות
נגד
תביעה
בכובעה כ עוסק
פרט1 – ללא הגנות הרשות
בהתאם לפס"ד אסל–
ניתן להגיש
דרך פרט1 – ללא ההגנות
גם על גביה
שלא כדין .וגם בעילות אחרות
בעקבות התיקון–
לפי פרט1
(ללא
)ההגנות–
.רק בעילות נוספות
שאלות והערות לדיון
1.
לפי התיקון המוצע, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית כנגד רמ"י בעילה של השבת סכום שנגבה שלא כדין, לפי
פרט1
,
אלא רק לפי פרט11
.מאחר ש לפי פסק דין אסל האפשרות להגיש תובענה ייצוגית כנגד רמ"י בעילה של
השבת סכום שנגבה שלא כדין שאינו תשלום חובה קיימת היום מכוח פ רט1
בכובעה כ"עוסק", ומבלי שעומדות
לרמ"י ההגנות הניתנות לרשות
, הרי שעל פניו
מדובר בתיקון שיש בו בעיקר צמצום ,אפשרות התביעה כנגד רמ"י
.ויש לתת על כך את הדעת
2.
מה ההצדקה
ליצירת הבחנות בין
רמ"י לבין רשויות אחרות של המדינה, שאותן ניתן יהיה להמשיך ולתבוע בתביעה
להשבת סכום שנגבה שלא כדין לפי פרט1
"(ככל שהן פועלות כ"עוסק"), ומבלי שיוענקו להן הגנות של "רשות ?
3.
מוצע כי הממשלה תביא בפני הוועדה נתונים לגבי
היקף
התובענות הייצוגיות שהוגשו כנגד רמ"י כ"עוסק" לפי פרט
1
, בדגש על תובענות שהוגשו מאז שניתן פסק דין אסל, וזאת בהשוואה לתובענות ייצוגיות שהוגשו כנגד שאר
.רשויות המדינה
4.
תשומת הלב שהתיקון המוצע מגביל את היכולת להגיש תובענות ייצוגיות נגד רמ"י לפרט11
בגין סכומים
שנגבו
שלא כדין בלבד, וכי אין בתיקון המוצע כדי לחסום את האפשרות להגיש תביעה אישית כנגד רמ"י, או כדי לחסום
את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית כנגד רמ"י בפעילותה כ"עוסק" בגין עילות צרכניות אחרות לפי פרט1
שאינן
השבת סכומים שנגבו שלא כדין (כגון תובענה לפיצויים ב .)של הטעיה
5.
הדיון בתובענות ייצוגיות לפי פרט11
צפוי להתנהל בבית משפט לעניינים מנהליים. הדיון בתובענות ייצוגיות לפי
פרט1
לכאורה אמור
ל כאורה
להתקיים בבית המשפט לעניינים מינהל
י ים גם כן(סעיף 5
()(ב2))
אך לאור פסק הדין
בעניין אסל תביעה נגד הרשות לפי פרט1
איננה מתייחסת למילוי תפקידה של רשות 'לפי דין ולכן לא באה בגדרי ס
5
()(ב2
') וס2 לחו
ק בתי משפט לעניינים מנהליים , כך שנראה כי ההליך יידון
בית ב משפט מחוזי19
.
מה המשמעות
האופרטיבית מקום בו קיימות בגין מקרה אחד שתי עילות–
אחת לפי פרט1
והשניה לפי פרט11
?
19
לפי הפסיקה בעניין אסל (רובינשטיין בס' ל"ד ל"ה) תביעה נגד הרשות לפי פרט1
איננה מתייחסת למילוי תפקידה לפי דין ולכן לא באה
'בגדרי ס5
()(ב2
') וס2 לחו
ק בתי משפט לעניינים מנהליים.