חומר רקע
ט "ז
בתמוז התשפ"ג
5 ביולי
2023
1
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב
ורבני שכונות), התשפ"ג –
2023
–
ריכוזיות, שליטה ו הגברת הניכור הציבורי כלפי ה ממסד הרבני
א.
תקציר
הצעת החוק מכפיפה את הרבנים המקומיים בישראל למועצת הרבנות הראשית כ"סמכות רוחנית
עליונה", ופוגעת בכוח הרשות המקומית ובייצוג הנשי בתהליכי בחירתם. קבלת הצעת החוק תיצור ניכור
בציבור כלפי הרב המקומי והממסד הרבני בכלל, וכן תפגע משמעותית ביוזמות הספורות אותן מפעילים
כיום רבנים מקומיים בהתאמה לרוח קהילתם. אנו ממליצים להתנגד להצ .עת החוק במתכונתה זו
ב .
רקע ועיקרי הצעת החוק
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג –
2023
(להלן: הצעת החוק), הונחה על שולחן הכנסת ביוזמת חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן, וביום
28.6.23
.התקבלה במליאת הכנסת בקריאה טרומית
בניגוד לכותרת הצעת החוק, זו אינה עוסקת רק בהסדרת תהליכי בחירת הרבנים המקומיים, אלא תחולתה
רחבה משמעותית, ונוגעת גם למשך .כהונתם ואף להיקף שיקול הדעת ההלכתי הנתון להם הצעת החוק
פותחת בהסדרת אופיו של מוסד הרבנות בישראל כמדרג היררכי חד, ומכפיפה את כלל הרבנים
המקומיים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל, שתוגדר כ"סמכות הדתית ההלכתית והרוחנית
העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני"
(סעיף2
להצעת החוק). בהמשך לכך מסדירה ההצעה
.באופן ריכוזי את תהליכי בחירת הרבנים המקומיים ואת משך כהונתם
אשר להיבטי המינוי ומשך הכהונה, יצוין כי ברקע הצעת החוק עומדות תקנות שירותי הדת היהודיים
(בחירות רבני עיר), התשפ"ב–
2022
(להלן: התקנות), אשר הותקנו בת .קופת כהונת הממשלה הקודמת
אותן תקנות קבעו הסדר שחיזק את כוחה של מליאת הרשות המקומית בבחירת רבני ערים, קבע רף
תחתון לייצוג נשים, שלא יפחת מ-
40%
מקרב חברי האסיפה הבוחרת, וקצב את כהונת רבני העיר לעשור
.שנים עד קיומן של בחירות חדשות
על פי הצעת החוק, התקנות הק יימות, שחיזקו את הרשויות המקומיות ואת הייצוג הנשי בתהליך בחירת
,הרבנים המקומיים יבוטלו
(סעיף36
להצעה). את ההסדר הקבוע בתקנות, יחליף הסדר ריכוזי ושונה
ט "ז
בתמוז התשפ"ג
5 ביולי
2023
2
,משמעותית. ראשית בנוגע להנעת תהליך מינוי רב מקומי, מקנה הצעת החוק לשר לשירותי דת סמכות
לכפות את תהליך המי
נוי אף ביחס לערים, שכונות או יישובים שלא כיהן בהם רב קודם לכן
(סעיפים8
,
18
,
25
,להצעת החוק). שנית בנוגע לתהליך הבחירה עצמו, ההסדר הכלול בהצעת החוק מחליש את
כוחה של הרשות המקומית, מגדיל את כוחו של השר, ומשלב באספה הבוחרת
אף את
חברי מועצת
הרבנות הראשית
, שאינם כלולים בה כיום . בנוסף קובעת הצעת החוק רף נמוך משמעותית לייצוג נשי
מקרב חברי האסיפה הבוחרת (כ15%
-
20%
, במקום40%
לפי התקנות הקיימות). שלישית, בנוגע למשך
,כהונתם של הרבנים המקומיים ההסדר בהצעת החוק מבטל את קציבת כהונתם של רבני הערים, וקובע
תקופת כהונה בלתי מוגבלת עד גיל75
.
ג.
קשיים מרכזיים בהצעת החוק
מכלול רכיבי הצעת החוק מתאפיינים במכנה משותף מרכזי– הג ברת מאפייני הריכוזיות, הכוח והשליטה
בממסד הרבני בישראל . מאפיינים אלה מעלים קשיים ניכרים במישורים רבים, ולהלן נתמקד בעיקריים
.שבהם
1.
אשר להכפפת כלל הרבנים האזוריים באופן חד למועצת הרבנות הראשית, והכתרתה בתואר
""הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה–
מבנה מערכתי
"צבאי" וריכוזי זה זר לרוח
ההלכה היהודית,
.המייחסת חשיבות רבה לאופי הקהילה המקומית, מסורותיה וערכיה
2.
במישור המעשי, במציאות הקיימ ת מתאפיין הממסד הרבני כבר כיום ברמת ריכוזיות גבוהה ובכוח
רב המוקנה לתפיסות הלכתיות מחמירות, אך עודו מאפשר אוטונומיה הלכתית מסוימת לרבנים
.מקומיים אוטונומיה מוגבלת זו היא שמאפשרת כיום את הפעלתן של יוזמות מקומיות ספורות
בתחום שירותי הדת, התואמות יותר את רוחו
של הציבור המקומי באותן קהילות, בגדר "כבשות
הרש" במערכת מחמירה. קבלת הצעת החוק תוביל בסבירות גבוהה לפגיעה באותן "כבשות
הרש" ואף להעלמתן , ובכך למחיקת אותם אלמנטים ספורים המאפשרים כיום להעניק לציבור
.המקומי שירותי דת באופן התואם מעט יותר את השקפת עולמו בראייתנו תוצאות אלה יגררו
פגיעה משמעותית בציבור המקומי, ואף פגיעה באמון הציבור בכללותו במוסד הרבני, המצוי
ממילא בשפל .
1
3.
,אשר לתהליכי בחירת הרבנים, באותה רוח החלשת כוח הרשות המקומית וחיזוק ייצוג השר
ומועצת הרבנות תוביל ל"הצנחת" רבנים שרוחם אינה תואמת כלל את
,רוח הציבור המקומי
.ואף את כפיית מינויים במקומות שבהם הציבור המקומי אינו מעוניין בכך
כל זאת, בעוד חלק
1
'ר תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ינקוב מדד הדמוקרטיה הישראלית2022
83
-
82
(
2022
).
רמת
האמון ברבנות שנמדדה בקרב הציבור היהודי עמדה על30%
- רמה נמוכה יותר מהממוצע הרב -
.שנתי
ט "ז
בתמוז התשפ"ג
5 ביולי
2023
3
ניכר מתקציב שכר הרבנים יוטל על הרשות המקומית. מנגנון זה אינו סביר, וקל לשער את רמת
ההתנגדות שיעורר בקרב הציבור המקומי, הן ביחס לרב "מוצנח" שרוחו אינה תוא מת את רוח
הציבור, והן ביחס לממסד הרבני בכללותו. על כך מתווספת פגיעתה של הצעת החוק בייצוג
הנשי בתהליכי בחירת רבני עיר בהתאם לדין הקיים–
,"ייצוג שאף הוא בגדר "כבשת הרש
בהינתן שמשרות רבני העיר עצמן חסומות כיום בפני נשי ם.
4.
,לבסוף, אשר למשך כהונתם של רבני ערים
מבטלת את הצעת החוק את קציבת הכהונה
שהונהגה בתקנות, ומעמידה את גיל פרישת הרבנים על75
,. מהלך זה מנוגד למנהל התקין
ומאפשר כהונה ארוכה בת עשרות שנים במשרה שהיא בעלת מאפיינים של נבחר ציבור, גם
במצבים של אי-
התאמה בין הרב לציבור המקומי או של קשיי תפקוד.
ד.
סיכום
ההסדר הריכוזי בהצעת החוק
יגביר את הניכור הציבורי ביחס לממסד הרבני ,
יגרור התנגדות ניכרת, ויפגע
משמעותית ביוזמות הספורות אותן מפעילים כיום רבנים מקומיים בהתאמה לרוח קהילתם. אנו ממליצים
.להתנגד להצעת החוק במתכונתה זו
מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-
אילן