חומר רקע
הצעת נוסח–
)ביקורת שיפוטית: סבירות (פרופ' יואב דותן
הפעלת שיקול דעת
1
.
רשות מינהלית תמלא את סמכויותיה ותפקידיה בהגינות, בשוויון ובתום לב, ללא משוא פנים וללא
.שיקולים זרים, תוך הפעלת שיקול דעת ותוך שמירה על טובת הציבור
2
.סבירות
(א). רשות מינהלית תקבל החלטה מינהלית לאחר שנתנה משקל ראוי לכל אחד מהשיקולים הנוגעים
.לעניין ובכפוף לאמור בסעיף זה
)(ב סעיף זה לא יחול על החלטות מדיניות כללית של הממשלה או על החלטות כאמור של רשויות אחרות
.שאושרו על ידי הממשלה
(ג( )
1) סעיף זה לא יחול על החלטות מדיניות כללית של שרי ;ם או החלטות כאמור שאושרו על ידי שרים
.החלטות כאמור יתקבלו ללא שרירות או גחמנות
(
2
;) סעיף זה לא יחול על החלטות פרטניות של הממשלה או החלטות כאמור שאושרו על ידי הממשלה
.החלטות כאמור יתקבלו ללא שרירות או גחמנות
)(ד
אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בחובתה ש
ל רשות מינהלית לפ עול בהגינות, תוך שמירה על טוהר
.מידות ומינהל תקין ועל יסוד תשתית עובדתית מתאימה ומספקת
(ה) אין באמור בסעיף זה בכדי לפגוע בחובתה של רשות מינהלית לפעול מתוך הגנה על חירויות הפרט
כאמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק ובדי.נים הקיימים לעניין זה
3
.
טוהר המידות
)(א
תוקם ועדה מייעצת לשמירה על טוהר המידות בממשלה ,
אשר תדון בכשירות למשרה של נבחר ציבור
או עובד ציבור בכיר אשר הועמד לדין בעבירות חמורות .הוועדה תוכל להמליץ על אי מינוי ,סיום כהונה ,
או
השעיה מתפקיד .חברי הועדה יהיו :
שופט בית משפט עליון או מחוזי בדימוס(יושב ראש ,)
שימונה בידי
נשיא בית המשפט העליון ;שר לשעבר ,שימונה בידי ראש הממשלה ;
ומשפטן הכשיר לשמש כשופט בית
המשפט העליון ,שימונה בידי יו״ר הכנסת ,בהתייעצות עם יו״ר האופוזיציה ;
לא ימונה לחבר הוועדה מי
שבמהלך חמש השנים שק
דמו למינוי היה פעיל בחיים הפוליטיים ,
ובמהלך כהונתו לא יהיה חבר הוועדה
לבחינת השעיה שמונה לפי אותן פסקאות פעיל בחיים הפוליטיים.
)(ב
הועדה תפרסם לציבור את מסקנותיה והמלצותיה.
)(ג
אם החליטה הממשלה לדחות את המלצת הועדה להימנע ממינוי שר ,לסיים את כהונתו ,או לה שעותו
מתפקיד ,ההמלצות יובאו לדיון והחלטה בכנסת.
)(ד על החלטות הועדה יחול סעיף2
()(ג2
.) לעיל
דברי הסבר
הנוסח הנוכחי מבחין בין'שני סטנדרטים שונים של 'סבירות '. האחד הוא סטנדרט הסבירות 'האיזונית
המקובל כיום בפסיקת בית המשפט העליון והאחר הוא סטנדרט סבירות מצומצם (כזה שהיה מקובל
בפסיקת בית המשפט העליון עד לשנת1980
,) שלפיו החלטה תיפסל אך ורק בשל חוסר סבירות קיצונית
.כלומר במקרים שבהם ההחלטה היא שרירותית או גחמנית
יצוין כי בשיטות משפט אחרות (קנדה, ארצות
הברית, אוסטרליה, צרפת ועוד) ההבחנה האמורה משמשת לצורך קביעת סדרי הביקורת השיפוטית
.ונדירים מאוד המקרים שבהם סטנדרט הסבירות האיזונית מוחל על החלטות מדיניות כלליות כלומר, בדרך
כלל, הסטנדרט של 'שרירותי או גחמני' (או כי .ו"ב) הם הסטנדרטים הנוהגים
הנוסח הנוכחי מבחין בין
שני סוגים של החלטות : החלטות מדיניות כלליות הנוגעות לענייני הציבור
והחלטות פרטניות )(אינדיבידואליות.הנוגעות לעניינו של פרט בודד או של קבוצה קטנה וידועה של פרטים
ההצדקות הנוגעות לביקורת סבירות רחבה על החלטו ת פרטניות רחבות יותר מאלו הנוגעות להחלטות
,מדיניות כלליות משום שלגבי החלטות מדיניות כלליות קיימים מנגנוני ביקורת חילופיים חזקים (הכנסת
התקשורת, ארגוני פעולהNGOs
, והציבור בכללו). מנגנונים אלו אינם קיימים, ומכל מקום עוצמתם היא
חלשה בהרבה לגבי החלטות פרטניות
,המתקבלות על ידי המינהל הציבורי באלפיהן מידי יום ביומו. לפיכך
,ההצדקה לביקורת שיפוטית נמרצת (בעילת הסבירות האיזונית) חזקה יותר לגביהן. מאידך, המחיר
מנקודת ראות דמוקרטית, של התערבות שיפוטית בהחלטות מדיניות כלליות הוא גבוה בהרבה מאשר
בהחלטות פרטניות משום שה חלטות כאלו מבטאות את ההעדפות של הציבור בכללו, באמצעות נציגיו
.הנבחרים יותר מאשר החלטות פרטניות
הנוסח הנוכחי גם מבחין, לעניין השימוש בסטנדרטים של ביקורת, בין דרגים .שונים של המינהל הציבורי
החלטות של הממשלה הנבחרת פטורות מביקורת סבירות בכלל משום שהחלטות כאלה
נהנות מרמה
גבוהה של לגיטימציה ציבורית ומתקבלות לאחר שהדרגים המקצועיים הגבוהים ביותר (לרבות משרד
המשפטים) חיוו לגביהן את דעתם. לעומת זאת החלטות מדיניות של שרים כפופות לסטנדרט המצומצם
.יותר (שרירותי וגחמני) אך אינן פטורות מביקורת הסבירות לחלוטין ולבסוף, החל ,טות פרטניות של שרים
.כפופות לביקורת הסבירות האיזונית במלואה