חומר רקע
נייר עמדה בחירת רבנים1
בס"ד
תמוז
,התשפ"ג75
למדינת ישראל
נייר עמדה ראשוני :
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות
רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–
0202
,
/פ2//6/05
רקע
,הצעת החוק עוסקת בהסדרת מעמדם של רבני ערים רבני ישובים ורבנים אזוריים
בהיבטי הליך הבחירה, הגדרת התפקיד והיקפו. עקרי תחום זה עוגנו עד היום בנהלים
,משתנים אותם קבע שר הדתות ובנוהגים שהשתרשו. הסדרת תחום זה בחקיקה
.תנהיר את התהליכים ותגביר את היציבות והוודאות בתחומי הבחירה והתפקיד
החקיקה תאפשר טיוב של מערכת הרבנות המקומית הממלכתית. לאור חשיבותה
של מערכת הרבנות הממלכתית יש לקיים דיון עומק בהצעת החוק.
:עקרונות ראשוניים לבחינת הצעת החוק
בפרק זה נציב את העקרונות לבחינת הצעת החוק:
המישור התורני :
את היסודות למינוי הנהגה רוחנית לעם ישראל, ניתן לאתר בעת יסודה של המערכת
" :הזו על ידי משה רבינו ִׁהָ בּו לָכֶם אֲנָשִׁ ים חֲכָמִׁ ים ּונְבֹנִׁים וִׁ ידֻעִׁ ים לְש בְ טֵ יכֶם וַאֲשִׁ ימֵ ם
בְ רָ אשֵ יכֶם .". היסודות העולים מן הפסוק הם כי למשוואת המינוי, שני חלקים: א
הקריטריונים למועמדים להנהגה הרוחנית הם: חכמה, תבונה, מוכרות ומקובלות
ציבורית. ב. המינוי עצמו הוא בסמכות ההנהגה הרוחנית הלאומית. שני עקרונות
אלו מנוסחים גם ב
לשון חז"ל : א. הסכמת הציבור;
" :במסכת ברכות אין מעמידין
פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור
". ב. מינוי על ידי הנהגה לאומית;
במסכת
" :סנהדרין
אֵ ין עוֹשִׁ ין סַ נְהֶ דְ רִׁ ּיוֹת לִׁשְ בָ טִׁ ים ,אֶ לָא עַ ל פִׁ י בֵית דִׁ ין שֶ ל שִׁ בְ עִׁ ים וְ אֶ חָ ד"
. עם
היחלשותו של המרכז הרוחני הלאומי החל להתבסס הרעיון כי המינוי הוא אוטונומיה
של הקהל עצמו. לאור חזרתנו לארצנו וכינונו מחדש של מרכז לאומי יש לעצב מחדש
את המודל של 'הבו לכם -
'ואשימם-
הסכמת הקהל והמלצתו
ו מינוי ע"י הסמכות
הלאומית הרבנית. מודל זה יכונה
להלן
בשם מודל ה"ציץ"אליעזר.
המישור התפיסתי:
מעמדה של הרבנות הממלכתית במדינת ישראל הוא פועל יוצא של תפיסת עולם
ביחס למודלים שונים של יחסי דת ומדינה,
בדגש על ייחודה של מדינת ישראל כמדינה
נייר עמדה בחירת רבנים0
.יהודית
ל
תפישתו של הרב קוק
,מייסדה של הרבנות הראשית לישראל הרבנות
הממלכתית תפקידה עיצוב פניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, וחשיפת נקוד
ת
היהדות
.בתוך ייעודי החול של המדינה
את חשיבותה של הרבנות ניסח הרב קוק
באמירתו
"הרי שאלת הרבנות היא ממש שאלת החיים לאומתנו". הנגזרת המעשית
של תפיסת הרב קוק היא שהגדרת הרבנות חורגת מ
הגדרתה כ מערכת לסיפוק שרותי
,דת
והיא עולה לכדי הגדרתה כרשות אוטונומית ת
רבותית,
.מנהיגה ומתוות דרך
מעמדם של הרבנים :
מעמדם של הרבנים נידון בספרות
בשתי צורות התייחסות מרכזיות: נבחרי ציבור
ופקידות. כל הגדרה גוזרת מרחב פעולה ומערכת מחויבויות. נבחרי ציבור נבחרים
בהליך ציבורי וזכאים למרחב הנהגה. פקידי ציבור נבחרים בהליך פקידותי ומחויבים
למשימות ספציפיות. בפסיקת בתי המשפט ישנה הבנה כי מעמדם של הרבנים הוא
.מקצתו נבחרי ציבור ומקצתו פקידי ציבור נקודת המבט של נייר עמדה זה מוסיפה
קומה המגדירה את
מעמדם של הרבנים
כ
ייחודי,
.ביחס לשתי הגדרות אלו הרבנים
.הם גם נושאי דבר היהדות, המופיע בעולם מלמעלה למטה, ומשם מקור סמכותם
המישור המעשי:
במשך השנים
עשתה הר בנות עבודת קודש בקידום היהדות בישראל. לצד הפעילות
,המבורכת נצטברו גם ליקוים במערכת הרבנות הממלכתית. בבואנו לבחון את החוק
.עלינו להביא בחשבון את שיפורה וייעולה של מערכת הרבנות הממלכתית
דרך עקרונות אלו ניתן לבחון את הצעת החוק לאור תפיסות היסוד ולדייק את סעיפ י
.החוק
:מן הכלל אל הפרט
הצעת חוק זו מציעה לראשונה לקבוע את סדר מינוי הרבנים המקומיים בחקיקה
ראשית. עצם העניין הוא מבורך. ראויים הם ענייני הרבנות בישראל להיות מוסדרים
בחקיקה ראשית ולא בתקנות משנה. על מנת להתייחס להצעה כראוי נקדים בסקירה
של התקנות שקדמו לה.והעקרונות שעמדו בבסיסן
העקרונות בבסיס התקנות למינוי רבנים
העקרונות הבסיסיים שעמדו בבסיס התקנות הם שניים: א. הרבנות צריכה להיות
,עצמאית ולכן עליה להיבחר ע"י מי שרואה בה סמכות וחפץ בהצלחתה. כלומר
נייר עמדה בחירת רבנים2
הציבור הדתי הוא הכוח המכריע בבחירת הרבנים. ב. הציבור הדתי המק ומי הוא
.שייבחר את הרב המקומי
עקרונות אלו משקפים את
הדברים
שכתב הרב סולוביצ'יק1
" :
אם משרת הרבנות
קשורה באופן בלעדי בהוראה, דין והרבצת תורה,
אז לא תחול ההלכה של'
אין ממנים
נס פר
על הציבור אא"כ
נ
מלכים בציבור' לבחירת רב, נ ומ
וי לרבנות נכנס ב
ג דר מינוי
סנהדרין
או די
י
נים סתם שמבוצע מלמעלה למטה.
..
אולם אם רבנות באה לידי ביטוי
בפונקציות חברתיות פוליטיות(דאגה לצרכי הכלל, חס,ד קה דצ, י
צוג וכיוצא בזה)
אז
הרב אי
נ ו רק מורה הוראה
יי דו
ן צ
קד, אלא גם פרנס ומי
נו
יו זקוק להסכם הקהל.
למותר לה
ד גיש כי
ד ול ת
ות הרב
נות אישרה את ההג
דר
ה הש
ייה נ.
הרב היה לא רק מורה
דק צ
אלא גם רועה
נ
אמן של קהילתו.
..עכ"פ כל החקירה הזו אין לה שי
י כות לאיסור
בנוגע להתערבות ה'רשות' בבחירת רב ולהיבחרות לרבנות בכחה של מלכות.
כאשר
הרמב"ם מצ
יי
ן את המלך כממ
נ
ה ד
יי
נים הוא מתיחס להולך ב
ד'רכי ה,
תלמיד חכם
ומוקיר רבנן,
ולא'שררה' שאיננה מכיר באו
ט
וריטטה של התורה ובעצמו אי
נ נו שומר
מצ
וו
ת איש רשות כזה אסור לערב אותו במי
נויים ד
ם תיי...".
השינויים בתקנות מעת לעת
בתקנות)העדות הדתיות (ארגונן) (בחירות רבני עיר, תשכ"ו-
1665
נקבע כי הרכב הגוף
.הבוחר יהיה בנוי מנציגי הרשות המקומית, נציגי המועצה הדתית ונציגי בתי הכנסת
חשוב להדגיש כי נציגי בתי הכנסת היוו52%
מהגוף הבוחר ונציגי המועצה הדתית
05%
ממנו. למעשה בהרכב זה לפחות75%
.מהנציגים הם דתיים נציגי בתי הכנסת
ונציגי המועצה הדתית ,. חשוב להבין המועצות הדתיות הוקמו כדי ששירותי הדת
.יתנהלו ע"י הציבור הדתי בצורה עצמאית בשנת1662
נקבעו התקנות למינוי חברי
( ,המועצה הדתית/5%
,נציגי הרשות המקומית/5%
נציגי השר ו־12%
נציגי הרבנות
המקומית), על מנת להבטיח שליטה של הציבור הדתי בשירותי הדת כפי
'שכתב פרופ
אליעזר דון יחיא2 :
"
ההסכם שהושג קבע כי יש להבטיח שבכל המועצות הדתיות יהיה
רוב לנציגי המפלגות הדתיות , ולשם כך יש להעניק לשר הדתות ולרבנות המקומית
את הסמכות למנות ביחד55%
מחברי המועצה הדתית, בהנחה שחזקה על גופים אלה
שידאגו להבטחת רוב לנציגי
מפלגות דתיות ."
בשנת167/
בתקנות שר הדתות לעניין בחירת רבני עיר3
נקבע כי הרכב חדש לגוף
" :הבוחר
שליש חברי האסיפה הבוחרת יהיו נציגי מועצת הרשות
המקומית, שליש
1
'חמש דרשות עמ100
.
2
'מוסדות דתיים במערכת הפוליטית, עמ07
.
3 תקנות בחירות רבני עיר תשל"ה -
167/
,
סעיף6.
נייר עמדה בחירת רבנים/
נציגי המועצה הדתית ושליש נציגי בתי הכנסת"
. היחס השתנה אך נשאר כוח מכריע
.לציבור הדתי המקומי
שינוי נו
סף התרחש ב שנת0227
.
,בתקנות החדשות הרכב הגוף הבוחר הוחזר לחלוקה
שנהגה לפני שנת
167/
:
52%
נציגי ,בתי הכנסת05%
נציגי ה
מועצה המקומית ו-
05%
נציגי ה
מועצה הדתית .
השר שינה גם את הרכב ועדת הבחירות הממנה את נציגי בתי
הכנסת וה.גביר בה את כוחו הוא
בשנת021/
התחולל שינוי משמעותי בהרכב הגוף הבוחר. בסעיף8
לתקנות דאז נקבע
כי
חברי האסיפה הבוחרת ימונו כלהלן:
מחצית החברים ימונו בידי מועצת הרשות
המקומית; רבע מהחברים ימונו בידי בתי הכנסת ,
שמינית מהחברים יהיו רבנים
הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחו מי הרשות המקומית שימונו בידי
השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית;
שמינית מהחברים יהיו נציגי ציבור מתחומי
הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל, שימונו בידי השר בהסכמת ראש הרשות המקומית .
.למעשה הכוח המכריע בגוף הבוחר עבר לרשות המקומית ולשר הדתות
בתקנות משנת0200
נגרעו נצ .יגי בתי הכנסת מהגוף הבוחר לגמרי עוד נקבע כי מחצית
.מנציגי הציבור ימונו ע"י השר ומחציתם ימונו ע"י מועצת הרשות המקומית למעשה
.הושלם מהפך בהרכב הגוף הבוחר הנותן לרשות המקומית ולשר הדתות שליטה בו
נקודה נוספת הראויה לציון היא כי התקנות לדורותיהן נתנו לשר חופש פעולה
בקידום תהליך הבחירה או עצירתו. כתוצאה מכך במקרים רבים לא נבחר רב מקומי
למרות הצורך בדבר כיוון שהשר לא ראה.את הדבר עין בעין עם הציבור המקומי
ההצעה הנוכחית
הצעת החוק נוכחית משנה את הרכב הגוף הבוחר. היא נסמכת על השינויים שנעשו
עד כה אך מוציאה את נציגי הציבור שממנה הרשות המקומית ומכניסה במקומם את
.חברי מועצת הרבנות הראשית
אין אנו מתיימרים להתייחס בנייר זה לכל ענייני הצעת החוק. בנייר זה נתייחס למספר
נקודות בלבד. הנקודות אליהן נתייחס נוגעות ל עניין הרכב הגוף הבוחר ולסמכות השר
.בהנעת תהליך הבחירה
נקודות התייחסות
1.
לדעתנו,
בסעיף8
(א) להצעת החוק צריך לקבוע בצורה ברורה כי יש חיוב על
השר להניע תהליך בחירות בהתקיים אחד מן התנאים המפורטים. אין
נייר עמדה בחירת רבנים5
להסתפק בנתינת רשות לשר. לדעתנו יש לקבוע תקופה מקסימלית של2
ח
ודשים להתחלת תהליך הבחירה
.ולקצוב את זמן הימשכו
0.
לדעתנו,
בסעיף12
להצעת החוק אין לבנות את הרכב הגוף הבוחר על גבי
השינויים המוטעים שנעשו בו. יש להחזיר את נציגי בתי הכנסת לגוף הבוחר
ולתת להם משקל של52%
בו. אנו מודעים לקושי בתהליך בחירת נציגי בתי
הכנסת מבחינה מעשית ומשפטית. לדעתנו ניתן לבנות תהליך שוויוני המטיל
את האחריות להשתתפות בהליך על בתי הכנסת החפצים בכך. הדבר יחזק את
הקשר בין הציבור הדתי המקומי לרב הנבחר. בנוסף, כלל חברי המועצה
המקומית יהוו22.2%
.מחברי הגוף הבוחר16.6%
הנוספים יהיו נציג
ים
מתוך
ציבור העובד
ים
.באספקת שירותי הדת ברשות המקומית
2.
לדעתנו,
הגוף הבוחר יוגדר כגוף ממליץ, מעין ועדת איתור. הוא ימליץ על
מועמד אחד או יותר לגוף הממנה שהוא המוסד התורני הגבוה–
מועצת
,הרבנות הראשית
אליה יצורפו
ארבעה ת"ח מהרשות המקומית. 2
ראשי
ישיבות גבוהות הממוקמות ברשות המקומית, ורב העיר הקודם. (ראש הישיבה
,הוותיק ביותר בתפקידו ראש הישיבה ,הגדולה ביותר
ראש הישיבה ש תלמידיה
משרתים בצבא באחוז הגבוה ביותר.)
סיכום
.נייר עמדה זה מציג עקרונות ראשוניים לבחינת הצעת החוק
עיגון התקנות לבחירת רבנים בחקיקה ראשית
ו הינ
.תהליך חיובי חקיקה שכזו צריכה
להיות נאמנת לעקרו
נות תוך שהיא יוצרת
מודל
מיטבי
.לשיפור תיפקודה של הרבנות
לאור ז,את המ
לצת נייר זה ה
י
א כי בה
י
נתן שהמציאות דוחקת
לטיוב הרבנות בטווח
המיידי, ובה
י נתן כי הצעת חוק שכזו דורשת דיוני עומק תוגדר הצעת החוק כהוראת
שעה על מנת לאפשר לערוך בה בקלות יתירה שיפורים בהתאם למציאות המתפ
ת.חת
.נשמח להרחיב בעניין במסגרת תהליך החקיקה