הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2199160 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת מירב כהן אורנה ברביבאי ניסים ואטורי דוד ביטן ______________________________________________ פ/3710/25 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית), התשפ"ג–2023 דברי הסבר ביום ל' בתשרי התשפ"א (18.10.2020), החליטה הממשלה בהחלטה מספר 450, על תכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים, שמטרתה לאגד את כל הפעולות הדרושות להעמדת כלים נוספים באכיפה, בחקיקה ובהסברה לשם מיגור התופעה עד תום, וכן לאפשר לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להילחם בתופעות דומות שעלולות לצוץ כנגד ציבור הצרכנים, והצרכנים הפגיעים בפרט. סעיף 9 להחלטה כאמור, הטיל על שר הכלכלה והתעשייה לקדם תיקון לחוק הגנת הצרכן שלפיו עוסק הפונה באופן יזום לצרכן בהצעה שיווקית בשפה נוספת מלבד השפה העברית, יחויב לספק את עיקרי העסקה במסמך בכתב באותה שפה נוספת וזאת בתנאי שהעוסק מחויב מכוח החוק או רישיון לספק מסמך בכתב כאמור. לפיכך מוצע כי בכל עסקה בה העוסק פונה לצרכן בפנייה שיווקית, שלא בבית העסק, בשפה שאינה השפה העברית והוא נדרש לספק מסמך עיקרי עסקה לצרכן למשל, בעסקאות מתמשכות לפי סעיף 13ג, בעסקאות מתמשכות בעניין שירותי רפואה לפי סעיף 13ה, בעסקאות בעניין רכישה של יחידת נופש לפי סעיף 14א, בעסקאות מכר מרחוק לפי סעיף 14ג, בעסקת רוכלות לפי סעיף 14, רישיונות והיתרים של משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, ודינים אחרים, יחויב העוסק להציע לצרכן מסמך עיקרי עסקה בשפה בה נעשתה הפנייה השיווקית. מסמך זה יימסר לצרכן במועד הקבוע בהוראה החוקית כאמור. הרשות זיהתה כי קיימת תופעה לפיה במסגרת פנייה שיווקית (בכל דרך שהיא – אינטרנט, פלאיירים, טלפון) פונה העוסק לצרכן בשפה מסוימת כדי לשכנע אוכלוסיות הדוברות את אותה שפה להתקשר בעסקה, אולם לאחר ביצוע העסקה עם הצרכן, מסמכי הגילוי/עיקרי העסקה אותם מחויב העוסק למסור לצרכן, נמסרים לצרכן בשפה העברית, ולא בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית. פרקטיקה זו אינה מאפשרת לצרכן לעבור על עיקרי העסקה בכתב, ולבחון בין היתר האם הם תואמים את עיקרי השיחה בע"פ, והאם הוא רוצה להישאר בעסקה או לבטלה מקום בו קיימת לו זכות שכזו. בהתאם, מוצע כאמור לחייב עוסק להעביר לצרכן מסמך ובו פירוט של עיקרי העסקה בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית. בסעיף 1(א) לתיקון, מוצע לחייב עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית שלא בבית העסק ויש לגביו חובה מכוח חוק או רישיון או דין אחר, למסור לצרכן מסמך בכתב, לרבות טופס גילוי הכולל את עיקרי העסקה, לאפשר לצרכן לקבל מסמך המפרט את עיקרי העסקה בשפה בה פנה העוסק לצרכן בפנייה השיווקית כהגדרתה בסעיף זה. הסעיף יחול אף אם העסקה עצמה נעשתה בשפה העברית, שכן קיימת הנחה לפיה הפנייה השיווקית בשפה השגורה אצל הצרכן היא ששכנעה את הצרכן ליצור קשר עם העוסק. פנייה שיווקית על פי סעיף זה היא - פנייה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה יובהר כי מסמך עיקרי העסקה יימסר לצרכן ביחס לכל עסקה שנעשתה עמו, אף אם הפנייה השיווקית של העוסק בשפה שאינה עברית הייתה לעסקה מסוימת בלבד. על פי הסעיף הפנייה השיווקית יכולה להיות למשל באינטרנט (אתר אינטרנט או מודעת פרסום באינטרנט), פלאייר, בטלפון. יובהר כי סעיף זה לא יחול על פנייה שיווקית בבית העסק כלומר כאשר צרכן נכנס לבית העסק והעוסק פונה אליו בשיחה בשפה אותה דובר הצרכן. בסעיף 1(ב) לתיקון, מוצע לקבוע כי עוסק שפנה בפנייה שיווקית בשפה שאינה עברית כאמור, יציע לצרכן לקבל את מסמך עיקרי העסקה בשפה העברית או בשפה בה בוצעה הפנייה השיווקית והעוסק יספק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בשפה על פי בחירת הצרכן. בסעיף 1(ג) לתיקון, מוצע לקבוע כי החובה לאפשר מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה בה בוצעה הפנייה השיווקית, תחול על כל עסקה שנעשתה עם צרכן, אף אם הפנייה השיווקית, כאמור, נעשתה לעניין עסקה מסוימת בלבד. יכול להיות מצב בו הפנייה השיווקית נעשתה לעניין מסוים אולם במהלך השיחה שלאחר הפנייה השיווקית משכנע העוסק את הצרכן להתקשר בעוד עסקה או בעסקה אחרת. יובהר כי חובה זו תחול גם אם בסופו של דבר נעשתה עסקה בעניין השונה ממה שהוצע בפנייה השיווקית. בסעיף 2 לתיקון, מוצע לתקן את סעיף 22ג לחוק ולהוסיף למדרג הנמוך של העיצומים הכספיים שבסעיף 22ג(א), עיצום כספי בשל אי מסירת מסמך עיקרי עסקה לצרכן בניגוד להוראת סעיף 16א1. בסעיף 3 לתיקון, מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה היא 90 ימים מיום פרסומו, זאת כדי לאפשר היערכות של עוסקים לקראת כניסתו לתוקף. הצעת חוק זו מבוססת על תזכיר חוק שהוגש בשנת 2022 על ידי משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד לשוויון חברתי. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשפ"ג (10.07.2023) הוספת סעיף 16א1 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16א יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16א יבוא: "מסירת מסמך עיקרי עסקה [בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית "מסירת מסמך עיקרי עסקה [בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית "מסירת מסמך עיקרי עסקה [בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית 16א1. (א) עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית, שלא בבית העסק, בשפה שאינה עברית, יאפשר לצרכן לקבל מסמך בכתב, לרבות טופס גילוי המפרט את עיקרי העסקה (להלן – מסמך עיקרי עסקה) בשפה בה בוצעה הפנייה השיווקית כאמור, בין אם העסקה עצמה נעשתה בעברית ובין אם בשפה זרה. (ב) עוסק כאמור בסעיף קטן (א) יציע לצרכן לקבל את מסמך עיקרי העסקה בשפה העברית או בשפה בה בוצעה הפנייה השיווקית; העוסק יספק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בשפה אותה בחר הצרכן. (ג) החובה לאפשר קבלת מסמך עיקרי עסקה בשפה בה בוצעה הפנייה השיווקית, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תחול על כל עסקה שנעשתה עם צרכן, אף אם הפנייה השיווקית, כאמור, נעשתה לעניין עסקה מסוימת בלבד. (ד) לעניין סעיף זה – "פנייה שיווקית" – פנייה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה; "מסמך עיקרי עסקה" – מסמך בכתב שעוסק חייב למסור לצרכן מכוח חוק או לפיו, או מכוח רישיון, היתר או דין אחר." תיקון סעיף 22ג 2. בסעיף 22ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (35ה) יבוא: בסעיף 22ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (35ה) יבוא: בסעיף 22ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (35ה) יבוא: בסעיף 22ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (35ה) יבוא: בסעיף 22ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (35ה) יבוא: "(35ו) לא הציע או לא סיפק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בהתאם להוראות סעיף 16א1." "(35ו) לא הציע או לא סיפק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בהתאם להוראות סעיף 16א1." "(35ו) לא הציע או לא סיפק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בהתאם להוראות סעיף 16א1." "(35ו) לא הציע או לא סיפק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בהתאם להוראות סעיף 16א1." "(35ו) לא הציע או לא סיפק לצרכן מסמך עיקרי עסקה בהתאם להוראות סעיף 16א1." תחילה 3. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.