הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2023 ביולי10 1647 כ"א בתמוז התשפ"ג עמוד ,)) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה37 'הצעת חוק החברות (תיקון מס 1198 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2023-הנידמה למסהתשפ"ג הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1198 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות37 'הצעת חוק החברות (תיקון מס 2023-שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג 10.7.2023 ,, כ"א בתמוז התשפ"ג1647 - הצעות חוק הממשלה 92 תיקון סעיף .1 (א), במקום92 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1999-בחוק החברות, התשנ"ט :) יבוא12( פסקה יקבע בהתחשב, בין- )  בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב12(" השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר - 219 הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף החוק- (להלן1999-חוק החברות, התשנ"ט כללי או חוק החברות), קובע הוראות ממשל תאגידי הנוגעות לפעילותה של כל חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף, בארץ חברה ציבורית). שוק ההון הישראלי- או בחו"ל (להלן ,מתאפיין בריבוי חברות ציבוריות שלהן מבנה בעלות ריכוזי יש בהן בעל שליטה. בהתאם, הוראות הממשל- כלומר התאגידי בחוק החברות מכוונות במידה רבה לטיפול בבעיית נציג שנובעת ממבנה הבעלות הריכוזי, כמבואר להלן. עם זאת, בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן וחלקן בהון הנסחר בבורסה בישראל של חברות שמבנה הבעלות ,בהן מבוזר, כלומר שאין בהן בעל שליטה. כפי שיבואר להלן מבנה בעלות זה מתאפיין בבעיית נציג שונה מזו שמאפיינת מבנה בעלות ריכוזי. הצעת חוק זו מציעה התאמות בכללי הממשל התאגידי בחוק החברות כדי שייתנו מענה טוב יותר לבעיית נציג העשויה להתעורר בחברות שאין בהן בעל שליטה, בשביל להבטיח בצורה נאותה את עניינם של ציבור המשקיעים בחברות כאלה. בחברות ציבוריות בעיית נציג עשויה להתקיים בשל קיומם של פערי מידע ניכרים בין בעלי המניות מהציבור לבין בעל מניות שהוא בעל השליטה בחברה או בין בעלי המניות מהציבור לבין ההנהלה. זאת מאחר שהביזור המאפיין את המשקיעים מהציבור, יוצר להם תמריץ כלכלי מופחת, ולעיתים גם יכולת פחותה, לפקח באופן אפקטיבי על פעילותם של בעל השליטה או של ההנהלה. מאפייניה של בעיית הנציג משתנים בין חברה שיש בה בעל שליטה לבין חברה שהבעלות בה מבוזרת. בחברות שיש בהן בעל שליטה הוראות הממשל התאגידי מכוונות להתמודדות עם בעיית הנציג בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט ("בעיית נציג אופקית"), ומטרתן להבטיח ניהול חברה לטובת כלל בעלי המניות ומניעת ניצול מעמדו של בעל השליטה באופן המיטיב עימו על חשבון החברה או בעלי המניות מקרב הציבור. לעומת זאת, בחברות שמבנה הבעלות שלהן מבוזר ואין בהן בעל שליטה, בעיית הנציג האופיינית היא בין ציבור בעלי המניות המבוזר של החברה לבין מנהלי החברה העוסקים בניהולה השוטף ("בעיית נציג אנכית"), וכללי הממשל התאגידי נועדו למנוע שימוש בכוחה ובמעמדה של הנהלת החברה באופן שמקדם את האינטרסים שלה על חשבון טובת החברה וציבור בעלי המניות. הצעת חוק זו נועדה לטייב את כללי הממשל התאגידי החלים על חברות שאין בהן בעל שליטה, כדי לתת מענה טוב יותר לבעיית הנציג המאפיינת חברות מסוג זה. עיקר התיקונים המוצעים עוסקים בהגדרת שליטה, בהרכב הדירקטוריון, ובכלל זה החלפת החובה למנות דירקטורים חיצוניים בחובה לקיומו של רוב בלתי תלוי בדירקטוריון, וכן בטיוב הליך מינוי הדירקטורים ובאופן אישור עסקאות עם בעלי מניות דומיננטיים. הצעת החוק היא תוצר של הליך שכלל בחינה ומחקר מעמיקים ושמיעת גורמים רלוונטיים בשוק ובאקדמיה. התיקונים מבוססים על כללי הממשל התאגידי הנוהגים במדינות שונות בעולם בתחום זה, לאחר התאמתם למציאות הישראלית. יחד עם קידום תיקון חקיקה זה מקודם גם תיקון ,)לתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה . נוסף על כך, במקביל לקידום הצעת חוק2007-התשס"ז זו ייבחן הצורך בהתאמת ההקלות לחברות שאין בהן ,בעל שליטה שניירות הערך שלהן נסחרים מחוץ לישראל מכוח תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן .2000-רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התש"ס הצעת החוק פורסמה בעבר בהצעות חוק הממשלה ), והיא2022 ביוני20( , מיום כ"א בסיוון התשפ"ב1562 - מתפרסמת כעת בשנית. לחוק קובע את סמכויות הדירקטוריון92 סעיף 1 סעיף ) של12( ואת תפקידיו, ובין השאר קובע בפסקה סעיף קטן (א) כי הדירקטוריון "בחברה ציבורית ובחברה יקבע את המספר המזערי- פרטית שהיא חברת איגרות חוב הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית- (בחוק זה240 ופיננסית); הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי כאמור בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים ".219 שנקבע בתקנון לפי סעיף .884 '; התשפ"ב, עמ189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1199 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות (א) - (בחוק זה240 בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף ;)דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון- בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה (ב) " מדיניות המינויים).- הרצוי וכשירותם הרצויה של חבריו (להלן 115 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי115 בסעיף בסעיף קטן (א), לפני "מספר חבריה" יבוא "בחברה ציבורית שיש בה בעל שליטה )1( ;"ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( )  בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מספר חבריה של ועדת ביקורת לא1"(א יפחת משלושה ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים אשר אחד מהם לפחות ;"הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. בסעיף קטן (ד), אחרי "יהיה דירקטור חיצוני" יבוא "ובחברה שאין בה בעל שליטה )3( דירקטור בלתי תלוי".- א116 תיקון סעיף .3 א לחוק העיקרי, במקום "ואחד מהם לפחות דירקטור חיצוני" יבוא "ובחברה116 בסעיף אחד מהם לפחות דירקטור חיצוני".- שיש בה בעל שליטה 117 תיקון סעיף 4.- לחוק העיקרי117 בסעיף 4א)" יבוא "עסקאות(–4) ו( ,)1(270 א), במקום "עסקאות כאמור בסעיף1( בפסקה )1( ;")4ב(–4א) ו( ,)4( ,)1(270 כאמור בסעיף ) המוצעת מותירה הסדר זה, שיחול על כלל12( פסקה החברות הציבוריות והחברות הפרטיות שהן חברות איגרות חוב, ומוסיפה הוראה שתחול על חברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה, כחלק מהסדרת הליך מינוי דירקטורים ד118ג ו־118 בחברה שאין בה בעל שליטה, בסעיפים 6 להצעת החוק). מוצע להוסיף לתפקידי המוצעים (סעיף הדירקטוריון, בחברה שאין בה בעל שליטה, תפקיד נוסף לקבוע בהתאם לסוג החברה, גודלה, היקף פעילותה- ומורכבותה את הרכב הדירקטוריון והכשירות הרצויה ,של חבריו. במסגרת זאת, יידרש הדירקטוריון להתוות על בסיס מאפייני החברה, צרכיה ואתגריה, את התמהיל הרצוי של החברים בדירקטוריון החברה ואת הכישורים שלדעת הדירקטוריון צריכים להיות לחבריו, כבסיס להליך בחירת המועמדים לכהונה כדירקטורים שיוצעו מטעם הדירקטוריון לאסיפה הכללית. יובהר כי אין בהסדר המוצע לגבי בחירת מועמדי הדירקטוריון לכהונת דירקטור, כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה להציע מועמד לכהונת דירקטור כחלק מזכותו להציע )66(ב נושא לסדר היום של האסיפה הכללית לפי סעיף לחוק. לנוכח התיקון המוצע להלן, לקבוע חובת מינוי סעיפים רוב דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון חברה 5– ו3 ,2 שאין בה בעל שליטה, ומנגד לבטל את החובה להצעת12 למנות דירקטורים חיצוניים בחברה כזו (סעיף החוק), מוצע להתאים את הרכבי ועדת הביקורת וועדת התגמול בחברה שאין בה בעל שליטה. ,לגבי ועדת הביקורת בחברה שאין בה בעל שליטה לחוק ולקבוע שהרכב ועדת115 מוצע לתקן את סעיף הביקורת יכלול רוב דירקטורים בלתי תלויים, שאחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בשאר (ב) לחוק, ויושב115 חברי הוועדה יתקיימו הוראות סעיף ראש הוועדה יהיה דירקטור בלתי תלוי. כמו כן מוצע לתקן א לחוק שעניינו מניין חוקי לקבלת החלטה116 את סעיף בוועדת הביקורת, כך שלא תידרש נוכחותו של דירקטור חיצוני בדיון ובקבלת החלטות בוועדת הביקורת, בחברה שאין בה בעל שליטה, שבה, כאמור, מוצע לבטל את החובה למנות דירקטורים חיצוניים. ,לגבי ועדת התגמול בחברה שאין בה בעל שליטה א לחוק שכותרתו "מינוי ועדת118 מוצע לתקן את סעיף תגמול" ולקבוע בו כי הרכבה של ועדת התגמול יכלול רוב של דירקטורים בלתי תלויים, בשאר חברי הוועדה יתקיימו , לחוק לעניין תנאי כהונתם והעסקתם244 הוראות סעיף ויושב ראש הוועדה יהיה דירקטור בלתי תלוי. לנוכח ההסדר המוצע בעניין אישור עסקאות עם 4 סעיף ) להצעת החוק25– ו21 בעל עניין מהותי (סעיפים לחוק הקובע את תפקידי ועדת117 מוצע לתקן את סעיף הביקורת, ולקבוע כי ועדת הביקורת תהיה אמונה על סיווגן ועל אישורן של עסקאות חריגות עם בעל עניין מהותי. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1200 א".275 " יבוא "עד275 ), במקום "עד2( בפסקה )2( א118 תיקון סעיף .5 - א לחוק העיקרי118 בסעיף בסעיף קטן (ב), לפני "מספר חבריה" יבוא "בחברה ציבורית שיש בה בעל שליטה )1( ;"ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב :אחרי סעיף קטן (ב) יבוא )2( )  בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מספר חבריה של ועדת תגמול1"(ב לא יפחת משלושה, רוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים אשר אחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ושאר חבריה יהיו דירקטורים ; יושב244 שתנאי כהונתם והעסקתם הם בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף ;"ראש הוועדה יהיה דירקטור בלתי תלוי. ), לפי העניין".1בסעיף קטן (ד), אחרי "בסעיף קטן (ב)" יבוא "או (ב )3( הוספת סימן י"א 6.:ב לחוק העיקרי יבוא118 אחרי סעיף "סימן י"א: ועדת מינויים מינוי הוועדה ג.118 דירקטוריון חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, ימנה (א) ועדת מינויים).- מקרב חבריו ועדת מינויים (בחוק זה מספר חבריה של ועדת מינויים לא יפחת משלושה ורוב (ב) חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. (ב) עד (ה) יחולו על ועדת115 הוראות סימן ח' וסעיף (ג) מינויים, בשינויים המחויבים; ואולם יושב ראש דירקטוריון שסווג כדירקטור בלתי תלוי יהיה רשאי להיות חבר בה. ועדת ביקורת יכולה לשמש גם ועדת מינויים. (ד) תפקידי הוועדה ד.118 :תפקידיה של ועדת המינויים הם (א) מוצע להוסיף בסופו של הפרק השלישי של 6 סעיף החלק השלישי בחוק העוסק בדירקטוריון, את סימן י"א המוצע שעניינו ועדת מינויים. בשל החשיבות היתרה של תפקיד הפיקוח של הדירקטוריון על הנהלת החברה בחברה שאין בה בעל שליטה, מוצע להסדיר את הליך הצעת המועמדים שיכהנו כדירקטורים מטעם הדירקטוריון, לאסיפה הכללית. הגורם המרכזי המציע מועמדים לכהונה בדירקטוריון הוא דירקטוריון החברה, הקובע את סדר היום של האסיפה 66 לחוק, וזאת נוסף על זכותם של בעלי הכללית לפי סעיף מניות להציע מועמדים כחלק מזכותם להציע נושא לסדר היום. כדי להבטיח כי הליך בחירת המועמדים ייעשה ,באופן עצמאי, תוך ויסות השפעת ההנהלה על תהליך זה נקבעה במדינות רבות הוראת ממשל תאגידי בדבר הקמת , ועדת מינויים- ועדת דירקטוריון בלתי תלויה לעניין זה הניצבת בלב הליך בחירת מועמדים לכהונה בדירקטוריון. בהתאם לכך, מוצע כי בחברות שאין בהן בעל שליטה ימנה דירקטוריון החברה ועדת מינויים, שהרכבה דומה להרכב ועדת ביקורת. עוד מוצע להבהיר כי ועדת ביקורת תוכל לשמש גם כוועדת מינויים כדי לפשט את הרכבי ועדות החובה של הדירקטוריון. - לוועדת המינויים מוצעים שני תפקידים: האחד המלצה על הרכב הדירקטוריון הרצוי או קביעה שלו אם גיבוש רשימת מועמדים- הדירקטוריון הסמיכה לכך; השני ,מומלצים לדירקטוריון לצורך הצעתם לאסיפה הכללית או קביעה שלהם אם הדירקטוריון הסמיכה לכך. הוועדה תפעל מתוך שיקול דעת עסקי עצמאי ומקצועי ותשקלל את הסיכונים העסקיים והאסטרטגיה העסקית של החברה בהמלצותיה. שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות ותנאים לגבי אופן ביצוע תפקידי הוועדה. מוצע להבהיר, כי הליך בחירת המועמדים בידי ועדת המינויים ייעשה בנוגע למועמדים המוצעים בידי דירקטוריון החברה בלבד ולא בנוגע למועמדים שמוצעים מזכויות ההצבעה1% מכוח זכותו של בעל מניות המחזיק באסיפה הכללית, להציע מועמד כנושא בסדר יומה של האסיפה הכללית. ד ב ר י ה ס ב ר 1201 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו להמליץ לדירקטוריון על מדיניות המינויים )1( , או אם הוסמכה לכך על ידי92 כמשמעותה בסעיף ; לקבוע את המדיניות כאמור- הדירקטוריון להמליץ לדירקטוריון על המועמדים שיוצעו )2( ,מטעמו לאסיפה הכללית, בהתאם למדיניות המינויים לקבוע את- או אם הוסמכה לכך על ידי הדירקטוריון המועמדים שיוצעו כאמור. ,השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך (ב) הוראות ותנאים בנוגע לאופן ביצוע תפקידי הוועדה, וכן רשאי הוא לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי חברות, בתנאים שיקבע. הוראות סעיף זה לא יחולו על מועמדים שהציע בעל (ג) "66(ב). מניה מכוח זכותו לפי סעיף 219 תיקון סעיף .7 - לחוק העיקרי219 בסעיף בסעיף קטן (ג), במקום "לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור" יבוא "דירקטורים )1( ;"בלתי תלויים לפחות בשיעור האמור בסעיף קטן (ד), במקום "הדירקטור החיצוני" יבוא "הדירקטור הבלתי תלוי". )2( 220 תיקון סעיף .8 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם קביעה אחרת בתקנון של חברה ציבורית220 בסעיף ".222 כפופה להוראות סעיף 222 תיקון סעיף .9 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם קביעה אחרת בתקנון של חברה ציבורית222 בסעיף :כפופה להוראות אלה לחוק עוסק במספר הדירקטורים219 סעיף 7 סעיף בחברה. סעיף קטן (ד) קובע, ברישה, כי "בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו ". בהמשך239 לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור בסעיף להצעת החוק) שלפיו בחברה שאין12 לתיקון המוצע (סעיף בה בעל שליטה תהיה חובה למנות רוב דירקטורים בלתי ,תלויים ותבוטל החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים (ד) לחוק, לתיקון219 מוצע להתאים את ההוראות בסעיף האמור. לחוק קובע: "כהונתם של דירקטורים222 סעיף סעיפים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום 9– ו8 האסיפה השנתית שתתקיים לראשונה לאחר מועד המינוי, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון". מינוי דירקטורים בידי האסיפה הכללית של בעלי המניות נחשב ,לכלי בקרה ופיקוח מרכזי של בעלי המניות על הדירקטוריון ובייחוד כך בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה. החוק קובע ברירת מחדל שלפיה תקופת הכהונה של דירקטור תהיה עד לאסיפה השנתית הבאה. יחד עם זאת, החוק מאפשר להתנות על ברירת מחדל זו. כך לדוגמה, חברת "רשאית לקבוע בתקנון מנגנון של "דירקטוריון מדורג תקופות כהונה ארוכות יותר- ), כלומרstaggered board( כאשר מדי שנה מתחלפים רק חלק מחברי הדירקטוריון. יש הרואים מנגנון זה כמעודד חשיבה לטווח ארוך אצל הדירקטורים, מגביר את יציבות הרכב הדירקטוריון ומאפשר לדירקטורים לצבור ידע וניסיון לאורך תקופת כהונה ארוכה יותר. מוצע לאפשר לחברות אפוא לאמץ בתקנונן מנגנון כזה. ואולם פריסת המנגנון של "דירקטוריון מדורג" לאורך תקופה ארוכה מדי עלולה להקשות על משקיע חיצוני להשתלט על החברה באמצעות החלפת הדירקטוריון המכהן, ולפגוע בפיקוח של האסיפה הכללית על הדירקטוריון. לפיכך, מוצע להגביל את התקופה של דירוג לא- הדירקטוריון, בחברה ציבורית, לשלוש שנים, כלומר יהיה ניתן למנות דירקטורים לתקופת כהונה העולה על שלוש שנים בלי לחזור לאסיפה הכללית. יובהר, כי הוראה זו אינה מונעת את האפשרות לשוב ולמנות את אותו דירקטור לכהונות נוספות, אם אין הגבלה אחרת על כך (כגון הגדרת ,דירקטור בלתי תלוי או הוראה בתקנון החברה). כמו כן מוצע כי בכל זמן נתון, מרבית הדירקטורים יוחלפו בתוך שנתיים. זאת, כדי להבטיח שהשימוש באפשרות זו יהיה ליצירת דירוג בתחלופת הדירקטורים, ולא רק להארכה של תקופת הכהונה עד לבחירה מחדש. ההוראות המוצעות נועדו לאפשר לגורם חיצוני המעוניין לרכוש את השליטה בחברה למנות את רוב חברי הדירקטוריון בתוך תקופה של שנתיים לכל היותר, ולהחליף את הדירקטוריון כולו בתוך שלוש שנים ממועד ההשתלטות; יצוין כי מגבלות אלה ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1202 כהונתו של דירקטור תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השלישית )1( ;שתתקיים לאחר מועד המינוי בכל עת, כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה )2( השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותה עת. 237 תיקון סעיף .10 גם- (ו) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה237 בסעיף את מי שאינו בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או בעל כשירות מקצועית, בהתאם לכשירותו של הדירקטור המוחלף". תיקון כותרת 'סימן ה .11 :בחלק השישי לחוק העיקרי, בפרק הראשון, במקום כותרת סימן ה' יבוא .""סימן ה': דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי 239 תיקון סעיף .12 - לחוק העיקרי239 בסעיף ;"בסעיף קטן (א), אחרי "בחברה ציבורית" יבוא "שיש בה בעל שליטה )1( :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( )  בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה רוב הדירקטורים שיכהנו יהיו בלתי1"(א ב, כדירקטור בלתי תלוי בחברה כאמור249 תלויים; בלי לגרוע מהוראות סעיף יסווג מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד מהדירקטורים הבלתי תלויים יהיה בעל מומחיות ,)(א240 חשבונאית ופיננסית ושבשניים מהם לפחות מתקיימות ההוראות לפי סעיף ;"בשינויים המחויבים. :אחרי סעיף קטן (ד) יבוא )3( )  בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, שבמועד מינוי דירקטור בלתי תלוי1"(ד כל חברי הדירקטוריון הבלתי תלויים שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור הבלתי "תלוי הממונה בן המין השני. נוהגות כבר כיום מכוח הפרשנות של רשות ניירות ערך 64ב לחוק ניירות ערך. מגבלות אלה יחולו גם בנוגע לסעיף לדירקטורים ראשונים, אשר ההסדר בנוגע אליהם קבוע לחוק.220 בסעיף (ו) לחוק כדי להתאים237 מוצע לתקן את סעיף10 סעיף את ההוראות הנוגעות לדירקטור חליף בחברה )(ד237 שאין בה בעל שליטה, ולקבוע, בדומה להוראת סעיף הקיימת, כי לדירקטור חליף יכול להתמנות רק מועמד בעל כשירות מקצועית דומה לדירקטור שהוא מחליף. לחוק קובע כי בחברה ציבורית ובחברה239 סעיף סעיפים פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו שני 12– ו11 דירקטורים חיצוניים. בחברה שאין בה בעל שליטה הוראה זו אינה מתאימה. דירקטור חיצוני הוא דירקטור נעדר זיקה לחברה, אשר החוק קובע לגביו הוראות ,נוספות, ובהן תמיכה של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט תקופת כהונה בת שלוש שנים, הגבלת האפשרות להעבירו מכהונתו ועוד. הוראות אלה לגבי כהונתו של דירקטור חיצוני נועדו להבטיח את עצמאותו ולהגן עליו מפני העברתו מכהונה, כחלק מהמענה בחוק לבעיית הנציג שבין בעל השליטה לבעלי מניות המיעוט. ואולם הגנה זו אינה נדרשת בחברה שאין בה בעל שליטה. בחברה כזו כל הדירקטורים אמורים לעמוד למבחן הבחירה מחדש (או ההעברה מכהונה) בידי האסיפה הכללית. לכן מוצע לבטל את החובה למינוי שני דירקטורים חיצוניים בחברות שאחן בהן בעל שליטה. תחת זאת, מוצע לקבוע חובה, כמקובל במדינות אחרות בעולם, כי רוב חברי הדירקטוריון יהיו בלתי תלויים. דרישה כזו מעוגנת כיום כהוראה מומלצת בתוספת הראשונה לחוק, ומוצע להופכה להוראה מחייבת. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי בחברה שאין בה בעל שליטה, לפחות אחד מהדירקטורים הבלתי תלויים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, והשאר יהיו בעלי כשירות מקצועית, בדומה לדרישה הקיימת בנוגע לדירקטורים חיצוניים, וכדי לשמור על מקצועיות הרכב הדירקטוריון. ד ב ר י ה ס ב ר 1203 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו 240 תיקון סעיף .13 - (ב) לחוק העיקרי240 בסעיף ; יימחקו- "המילים "או מי שמחזיק בדבוקת שליטה )1( ;"אחרי "יושב ראש הדירקטוריון" יבוא "דירקטור )2( בהגדרה "תאגיד אחר", במקום "או בעל השליטה בה" יבוא "בעל השליטה בה, או )3( יושב ראש הדירקטוריון, דירקטור, המנהל הכללי, בעל- בחברה שאין בה בעל שליטה מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים". 242 תיקון סעיף .14- לחוק העיקרי242 בסעיף ;"בכותרת ובסעיף קטן (א), אחרי "דירקטורים חיצוניים" יבוא "ובלתי תלויים )1( :אחרי סעיף קטן (ב) יבוא )2( "(ג)  דירקטורים חיצוניים ודירקטורים בלתי תלויים ראשונים שמינוים נדרש , ימונו בידי האסיפה הכללית שתכונס לא יאוחר משלושה239 לפי הוראות סעיף חודשים מהמועד שבו הפכה החברה לחברה שאין בה בעל שליטה, או לחברה שיש בה בעל שליטה, לפי העניין. (ד)  מי שמכהן כדירקטור בלתי תלוי בחברה שהפכה לחברה שאין בה בעל - שליטה, או לחברה שיש בה בעל שליטה, לפי העניין ;רשאי להמשיך ולכהן בחברה כדירקטור בלתי תלוי לפי הוראות סימן זה )1( ניתן למנותו לדירקטור חיצוני בחברה, לפי הוראות סימן זה, ולא יראו )2( ".245 מינוי כאמור כמפסיק את רצף הכהונה לעניין סעיף ,(ב) לחוק קובע את דרישות אי–התלות240 סעיף13 סעיף או העצמאות, של דירקטור חיצוני ובלתי תלוי. לגבי חברה שאין בה בעל שליטה, קובע הסעיף דרישה של העדר זיקה "למי שהוא, במועד המינוי, יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים". כדי להבטיח עצמאות של הדירקטורים הבלתי תלויים, מוצע להוסיף דרישה של היעדר זיקה לכל דירקטור, ולא רק ליושב ראש הדירקטוריון. על פי ההסדר המוצע בחוק זה, יחולו הוראות סעיפים שונות לגבי הרכב הדירקטוריון כאשר יש בחברה 16– ו14 בעל שליטה, וכאשר החברה היא בלא בעל שליטה. שוני זה מחייב הסדרים שיחולו כאשר חל שינוי במקרה של פיזור שליטה קיימת- במצב השליטה בחברה או במקרה של רכישת שליטה בחברה שהייתה קודם לכן חברה שאין בה בעל שליטה. לחוק שעניינם245– ו242 מוצע לתקן את סעיפים ,דירקטורים חיצוניים ראשונים ומשך כהונה בהתאמה ולקבוע כי בחברה ציבורית שהפכה לחברה שאין בה בעל שליטה, תקוים החובה למנות רוב דירקטורים בלתי תלויים לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהמועד שהפכה לחברה שאין בה בעל שליטה. באופן דומה, חברה ציבורית שהפכה לחברה שיש בה בעל שליטה תידרש למנות דירקטורים חיצוניים לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהמועד שבו הפכה לחברה שיש בה בעל שליטה. זאת בדומה ללוח ,(א) לחוק242 הזמנים הקצוב כיום לחברה מכוח סעיף למלא את חובת מינוי הדירקטורים החיצוניים כאשר חברה הופכת לציבורית. עוד מוצע, כי כאשר חברה ציבורית הופכת לחברה שאין בה בעל שליטה, דירקטור חיצוני או בלתי תלוי המכהן בחברה עובר למועד שינוי מבנה השליטה יוכל להמשיך לכהן בה כדירקטור בלתי תלוי אם אין לו זיקה למי מהגורמים שהזיקה אליהם אסורה בחברה שאין בה (ב) לחוק. כמו כן, מוצע לקבוע240 בעל שליטה לפי סעיף כי ממועד הפיכת החברה לחברה שאין בה בעל שליטה לא יחולו על דירקטור חיצוני שכיהן בה עובר לכך ההוראות הנוגעות לתקופת כהונתו ופיטוריו, ובמקום זאת הוא ימשיך לכהן כדירקטור בלתי תלוי עד לתום האסיפה הכללית הקרובה שעל סדר יומה מינוי דירקטורים בלתי תלויים. זאת ועוד, מוצע לקבוע כי כאשר חברה שאין בה בעל שליטה הופכת לחברה עם בעל שליטה, דירקטור בלתי תלוי שכיהן בחברה עובר למועד שינוי סטטוס השליטה יוכל להמשיך ולכהן כדירקטור בלתי תלוי אם מתקיימים בו תנאי ,הזיקה הרלוונטיים, ואף להתמנות מחדש כדירקטור חיצוני ובלבד שמתקיימות בו הוראות סימן ה' לפרק הראשון בחלק ,השישי לחוק שעניינו דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי לחוק. כמו240 ובייחוד תנאי הכשירות הקבועים בסעיף כן, מי שכיהן כדירקטור בלתי תלוי ומונה לדירקטור חיצוני ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1204 243 תיקון סעיף .15 לחוק העיקרי, אחרי "דירקטור חיצוני אחד" יבוא "ובחברה ציבורית שאין243 בסעיף לפחות דירקטור בלתי תלוי אחד".- בה בעל שליטה 245 תיקון סעיף .16: לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא245 בסעיף "(ג)  הפכה חברה לחברה ציבורית שאין בה שליטה, יחולו הוראות אלה על דירקטור :חיצוני שמכהן בה תקופת כהונתו תסתיים לפי הוראות סעיף קטן (א) או בתום האסיפה הכללית )1( הראשונה שעל סדר יומה מינוי דירקטורים בלתי תלויים, שתתקיים לאחר הפיכת ;החברה לחברה שאין בה בעל שליטה, לפי המוקדם שבהם ניתן לשוב ולמנותו לדירקטור בלתי תלוי, ויחולו לעניין זה הוראות )2( ;)(ד242 סעיף "לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב). )3( 248 תיקון סעיף .17 : לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא248 בסעיף "(א)  פחת מספרם של הדירקטורים החיצוניים או הבלתי תלויים המכהנים מהשיעור , יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת, למועד מוקדם ככל האפשר, שעל239 המנוי בסעיף "סדר יומה מינוי דירקטורים כאמור. ג249 תיקון סעיף .18 - ג לחוק העיקרי249 בסעיף האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא "ובחברה שאין בה בעל שליטה יחולו על )1( ;", בשינויים המחויבים241–(ד) ו239 דירקטור בלתי תלוי גם הוראות סעיפים :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( המוחל בסעיף קטן (א), דירקטור בלתי תלוי המכהן244 "(ב)  על אף האמור בסעיף כיושב ראש דירקטוריון חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, או כדירקטור בלתי 4 לתוספת הראשונה, רשאי לקבל גמול שנתי נוסף תלוי מוביל כמשמעותו בפרט :, ובלבד שיתקיימו כל אלה244 על הגמול הקבוע בסעיף ;הגמול כאמור הוא בהתאם למדיניות התגמול של החברה )1( ;273 הגמול כאמור אושר לפי סעיף )2( עקב שינוי מבנה השליטה, יובאו בחשבון השנים שבהן כיהן כדירקטור בלתי תלוי לעניין מגבלת שנות הכהונה לחוק.245 שלו כדירקטור חיצוני לפי סעיף לחוק שעניינו השתתפות בוועדות243 סעיף15 סעיף קובע חובת כהונה של דירקטור חיצוני אחד לפחות בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון. מוצע לקבוע כי בחברות שאין בהן בעל שליטה, בכל ועדה כאמור יכהן לפחות דירקטור בלתי תלוי אחד. לחוק קובע חובה לזמן אסיפה מיוחדת248 סעיף17 סעיף במקרה שמספר הדירקטורים החיצוניים פחת משניים. מוצע כי חובה זו תחול גם במצב שבו לא מתקיים רוב של הדירקטורים הבלתי תלויים הנדרש בחברה שאין בה בעל שליטה. ג הקובע הוראות שיחולו249 מוצע לתקן את סעיף18 סעיף על דירקטור בלתי תלוי, ולאפשר תשלום גמול לדירקטור בלתי תלוי המכהן כיושב ראש הדירקטוריון בחברה שאין בה בעל שליטה, מעבר לגמול המוסדר לחוק. זאת, כדי לעודד את כהונתם244 בתקנות לפי סעיף של דירקטורים בלתי תלויים כיושבי ראש דירקטוריון בחברות שאין בהן בעל שליטה. עם זאת, נדרש לוודא כי הגמול הנוסף לא יפגע באי־תלותו של יושב ראש שסווג כבלתי תלוי. לפיכך נדרשת קביעה של ועדת התגמול כי אין בתשלום הגמול הנוסף כדי לפגוע באי־תלותו של יושב הראש. התגמול הנוסף ייקבע לפי מדיניות התגמול הטעונה א לחוק, ויאושר לפי267 אישור האסיפה הכללית לפי סעיף לחוק המסדיר אישור עסקאות עם דירקטור באשר273 סעיף לתנאי כהונתו והעסקתו. ד ב ר י ה ס ב ר 1205 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו ועדת התגמול קבעה שאין בגמול כאמור כדי לפגוע באי־תלותו של )3( "הדירקטור הבלתי תלוי. 265 תיקון סעיף .19(ג) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "חיצוני" יבוא "בלתי תלוי".265 בסעיף א267 תיקון סעיף .20 א(א) לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "מדיניות התגמול טעונה אישור האסיפה267 בסעיף הכללית" יבוא "מדיניות התגמול בחברה ציבורית טעונה אישור האסיפה הכללית". 270 תיקון סעיף .21 - לחוק העיקרי270 בסעיף )1( - )1( בפסקה )(א; יימחקו- "בפסקת משנה (א), המילים "ובבעלותה המלאות )(ב; יימחקו- "בפסקת משנה (ב), המילים "ובבעלות מלאה )2( :4א) יבוא( אחרי פסקה 4ב)  עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה עם מי שמחזיק(" בעשרה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה (בפרק בעל עניין מהותי), או עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה- זה עם אדם אחר שלבעל עניין מהותי יש בה עניין אישי;". 271 החלפת סעיף .22 : לחוק העיקרי יבוא271 במקום סעיף "עסקאות שאינן חריגות עם נושא משרה .271 ), שאינה1(270 עסקה של חברה, שמתקיים בה האמור בסעיף עסקה חריגה, טעונה אישורים אלה, אלא אם כן נקבעה דרך :אישור אחרת בתקנון לחוק מעגן את זכותו של דירקטור265 סעיף19 סעיף ) לקבלת מידע לצורך מילוי תפקידו. סעיף קטן (ג ,מסדיר את האפשרות של דירקטור חיצוני, במקרה הצורך לפנות לבית המשפט להבהרת זכותו לעיין גם במסמכים של חברה קשורה, כאשר הדבר חשוב לביצוע תפקידו של הדירקטור החיצוני. מוצע להקנות זכות זו גם לדירקטורים בלתי תלויים, הן בחברות עם שליטה והן בחברות בלי שליטה. זאת בשל מעמדם העצמאי והמשקל הניתן להם בממשל התאגידי, למשל בדרך של חיוב כהונתם בוועדות הסטטוטוריות בחברה, וכדי לאפשר להם פיקוח משמעותי ואפקטיבי על הנעשה בחברה ובחברות קשורות. 24–) ו3(23 ,20 סעיפים ) (תנאי כהונה20 'חוק החברות (תיקון מס והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות איגרות ), הוסיף20 תיקון- (להלן2012-חוב), התשע"ב לחוק החברות הוראות שונות בכל הנוגע לתגמול נושאי משרה, בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב. מוצע להקל עם חברות פרטיות שהן חברות איגרות חוב ולבטל את הצורך באישור האסיפה הכללית למדיניות התגמול ולעסקאות תגמול של בעל השליטה ושל המנכ"ל, וכן ))(ב2()(ג272 ,א267 לחריגה ממדיניות התגמול (סעיפים ) לחוק).3()(ג275–ו מלמד כי אישור20 הניסיון שהצטבר מאז תיקון האסיפה הכללית בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אינו בעל תרומה רבה למנגנוני הבקרה על התגמול בחברה. )2(–) ו1(23– ו22 ,)1(21 סעיפים - הפרק החמישי לחלק השישי לחוק (להלן הפרק החמישי) עוסק בהליכי אישור של עסקאות עם בעלי עניין. הליכי האישור שמותווים בפרק זה נועדו להתמודד עם בעיות נציג שמאפיינות התקשרות של החברה עם בעל השליטה ועם נושאי משרה בה, או עם צדדים שלישיים כאשר לבעל השליטה או לנושא המשרה יש עניין אישי בהתקשרות עימם. : שכותרתו "עסקאות שאינן חריגות" קובע כך271 סעיף ), שאינה עסקה1(270 "עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף חריגה, טעונה אישור הדירקטוריון, אלא אם כן נקבעה דרך אישור אחרת בתקנון". לחוק, באופן המבחין בין271 מוצע לתקן את סעיף עסקאות עם נושא משרה שהוא דירקטור לבין עסקאות עם נושא משרה שאינו דירקטור. לגבי התקשרות בעסקה שאינה חריגה עם דירקטור, מוצע לקבוע כי היא טעונה אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, ולא רק אישור הדירקטוריון כפי שקבוע היום. לחוק שעניינו272 כמו כן מוצע לתקן את סעיף עסקאות חריגות עם נושא משרה ועסקאות עם נושא משרה שאינו דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו ולקבוע ,כי עסקה חריגה עם דירקטור, גם אם אינה עסקת תגמול תהיה טעונה אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב רגיל. זאת, בדומה להוראה הקיימת ביחס לאישור תנאי כהונה והעסקה של דירקטורים. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1206 עסקה עם נושא משרה שאינו דירקטור, או עם אדם )1( אישור- אחר, שלנושא משרה כאמור יש בה עניין אישי ;הדירקטוריון עסקה עם דירקטור או עם אדם אחר, שלדירקטור יש בה )2( אישור הדירקטוריון, ובחברה פרטית שהיא חברת- עניין אישי אישור ועדת הביקורת קודם- איגרות חוב או בחברה ציבורית "לאישור הדירקטוריון. 272 תיקון סעיף .23 - לחוק העיקרי272 בסעיף )" יבוא "עם נושא משרה שאינו דירקטור או1(270 בסעיף קטן (א), אחרי "בסעיף )1( ;"עם אדם אחר שלנושא משרה כאמור יש בה עניין אישי :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( ) עם דירקטור או עם1(270 )  עסקה של חברה שמתקיים בה האמור בסעיף1"(א אדם אחר שלדירקטור יש בה עניין אישי, שהיא עסקה חריגה, טעונה אישור הדירקטוריון ולאחריו אישור האסיפה הכללית, ובחברה פרטית שהיא חברת טעונה אישור ועדת הביקורת קודם לאישור- איגרות חוב או בחברה ציבורית ;"הדירקטוריון. " ובמקום- )(ב), לפני "האסיפה הכללית" יבוא "בחברה ציבורית2()בסעיף קטן (ג )3( "שבחברה ציבורית מתקיים" יבוא "שמתקיים". 275 תיקון סעיף .24 תימחק.- )3( (ג) לחוק העיקרי, פסקה275 בסעיף א275 הוספת סעיף .25 : לחוק העיקרי יבוא275 אחרי סעיף "עסקה עם בעל עניין מהותי א.275 4ב), טעונה אישור(270 עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף ועדת הביקורת ולאחר מכן אישור הדירקטוריון ויחולו לעניין "(ד), בשינויים המחויבים.275 זה הוראות סעיף ההסדר הקיים שבו עסקאות עם דירקטורים, שאינן עסקאות תגמול, מובאות לאישור הדירקטוריון בלבד, אף אם הן חריגות, אינו עולה בקנה אחד עם הליכי האישור האחרים בפרק החמישי לחוק, שככלל מעמידים עסקה עם אורגן לאישורו של אורגן גבוה יותר. ההסדר המוצע יחול גם בחברות שיש בהן בעל שליטה, ואולם הקושי מתחדד בהעדרו של בעל שליטה שלו הכוח והתמריץ לפקח על הדירקטורים ועבודת הדירקטוריון. כחלק מהתיקון המוצע, מוצע להרחיב את היקף העסקאות בתוך אשכול חברות שלא ייחשבו עסקאות ,עם נושא משרה או שלנושא משרה יש בהן עניין אישי , כך שיכללו גם עסקה בין חברה270 ) בסעיף1( לפי פסקה אם וחברה בת או בין שתי חברות אחיות, גם כאשר אין מדובר בחברות בבעלות מלאה בתוך אשכול החברות. זאת, מהטעם שעסקאות כאלה נחשבות כעסקאות שלבעל השליטה, כלומר חברת האם או בעל השליטה בחברת האם, יש בהן עניין אישי, וממילא ייבחנו ויאושרו ככאלה בהתאם להוראות החוק. 25–) ו2(21סעיפים לחוק מגדיר "בעל שליטה" לעניין תחולת268 סעיף הפרק החמישי, באופן הכולל בעל שליטה כהגדרתו בחוק או יותר מזכויות ההצבעה25% וכן בעל מניה המחזיק באסיפה הכללית של החברה, אם אין אדם אחר המחזיק מזכויות ההצבעה, ומחיל לגבי עסקאות חריגות50% מעל לחוק). הגדרה זו חלה275 עימו הליך אישור מחמיר (סעיף או יותר בחברה שאין25% גם לגבי בעל מניות המחזיק בה בעל שליטה. עם זאת, בחברה שאין בה בעל שליטה עשויים גם בעלי עניין מהותיים המחזיקים בשיעורי החזקה קטנים יותר, להיות בעלי מעמד משפיע בחברה, בעיקר בשל השפעתם על תוצאות ההצבעה באסיפה הכללית בנושאים שההנהלה מעוניינת בקידומם. מעמד זה של בעלי עניין מהותיים עלול להטות את שיקול הדעת של מנהלי החברה בהתקשרויות עימם או בהתקשרות שיש להם עניין אישי בה. בעיית הנציג הנוצרת בנסיבות אלה הביאה מדינות שהשווקים בהן מתאפיינים בבעלות מבוזרת, לקבוע כללי ד ב ר י ה ס ב ר 1207 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו 280 תיקון סעיף .26- לחוק העיקרי280 בסעיף בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "או בעל השליטה" יבוא "לעסקה של )1( 4ב) לא יהיה תוקף כלפי( 4) עד(270 חברה עם נושא משרה בה או לעסקה כאמור בסעיף ;"החברה, נושא משרה, בעל שליטה או בעל ענין מהותי בסעיף קטן (ב), אחרי "נושא המשרה" יבוא "של בעל העניין המהותי". )2( א363 תיקון סעיף .27 - א(ב) לחוק העיקרי363 בסעיף :) יבוא11(–) ו10( במקום פסקאות )1( )  בחברה לא מכהנים שני דירקטורים חיצוניים לפחות או רוב דירקטורים10(" ימים, ולעניין90, במשך למעלה מ־239 בלתי תלויים, בניגוד להוראות סעיף דירקטורים חיצוניים ראשונים ודירקטורים בלתי תלויים ראשונים כאמור בסעיף ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי90 במשך למעלה מ־- 242 ;אותו סעיף - )  בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני, ובחברה שאין בה בעל שליטה11( ,במועד מינוי דירקטור בלתי תלוי, כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד לא מונה דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי בן המין השני, בניגוד להוראות ;";ג, בהתאמה249(ד) ו־239 סעיף - )" יבוא "ובחברה שאין בה בעל שליטה1()1(א240 ), אחרי "סעיף12( בפסקה )2( לא מכהן דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית בניגוד להוראת ;")1(א239 סעיף ), אחרי "דירקטור חיצוני אחד לפחות" יבוא "ובחברה שאין בה בעל13( בפסקה )3( דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות".- שליטה אישור מיוחדים לעסקאות עם בעלי מניות המחזיקים . מוצע לאמץ הסדר25%–בשיעורים הנמוכים באופן ניכר מ כזה גם לגבי חברות שאין בהן בעל שליטה, ולקבוע בסעיף " לחוק שכותרתו "עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים270 4ב) המוצעת, ולפיה בחברה שאין בה בעל( את פסקה שליטה, עסקה חריגה עם "בעל עניין מהותי" המוגדר כבעל או יותר מסוג מסוים של10% מניה המחזיק בשיעור של אמצעי שליטה, תהיה טעונה אישור לפי הפרק החמישי. הוראה מוצעת זו מקילה יחסית גם מבחינת רף ההחזקות לפי הגדרת בעל מניה מהותי).5% ולא10%( הרלוונטי א לחוק שיקבע כי275 עוד מוצע להוסיף את סעיף הליך האישור הדרוש לעסקה חריגה עם בעל עניין מהותי טעון אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון. מוצע להסתפק- בהליך אישור זה, ולא לחייב אישור האסיפה הכללית, אשר מטיל נטל משמעותי על אישור עסקאות, כאשר לעת הזו לא נמצאו נתונים המעידים על כך שבעסקאות מעין אלה קיים כשל שוק המצדיק הסדר מחמיר יותר. עוד מוצע להחיל את (ד) לחוק גם על אישור עסקאות מהסוג275 הוראות סעיף האמור, בשינויים המחויבים, ובייחוד לעניין הבחינה אם העסקה כוללת חלוקה ותוצאות בחינה זו. האישורים הקבועים לעסקאות שונות בפרק26 סעיף החמישי לחוק, הם תנאי להתקשרות באותן לחוק מבהיר כי עסקאות שלא אושרו280 עסקאות. סעיף בהתאם לקבוע בפרק האמור, לרבות אם נפל בהליך האישור לא- פגם מהותי, או שנעשו בחריגה מהותית מן האישור יהיו תקפות כלפי החברה, נושא משרה או בעל השליטה. מוצע להבהיר כי הוראה זו תחול לגבי כל עסקה הטעונה אישור בהליך הקבוע בפרק החמישי לחוק, ולא רק לפי לחוק.280 אותם סעיפים המפורטים בסעיף א לחוק מעניק סמכות לרשות ניירות363 סעיף27 סעיף ערך להטיל עיצום כספי על הפרת הוראה מהוראות הממשל התאגידי שקובע החוק בכל הנוגע לתאגידים מדווחים. מוצע להוסיף הפרות שבשלהן ניתן להטיל עיצום כספי כאשר מופרות החובות למנות רוב בלתי תלוי, דירקטור בלתי תלוי בן המין השני, דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית וחובת כהונת דירקטור בלתי תלוי בוועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1208 תיקון התוספת הראשונה .28 - בתוספת הראשונה לחוק העיקרי : יבוא1 במקום פרט )1( "שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים בחברה שיש בה בעל שליטה .1 בחברה ציבורית שיש בה בעל שליטה ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים יהיה ;"לפחות שליש מקרב חברי הדירקטוריון. :4 יבוא אחרי פרט )2( "דירקטור בלתי תלוי מוביל 4א. דירקטוריון של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה (א) (ג), ימנה121 שהאסיפה הכללית שלה החליטה כאמור בסעיף את אחד הדירקטורים הבלתי תלויים לדירקטור בלתי תלוי :מוביל שתפקידיו יהיו ;אישור סדר היום של ישיבות הדירקטוריון )1( מילוי מקומו של יושב ראש הדירקטוריון כאשר )2( ;הוא נמצא בניגוד עניינים או נעדר כינוס ישיבה, אחת לשנה לפחות, בנוכחות )3( הדירקטורים הבלתי תלויים בלבד. לדרישת הדירקטור הבלתי תלוי המוביל יקיים (ב) "דירקטוריון החברה ישיבה בנושא שיפרט. התוספת הראשונה לחוק כוללת הוראות ממשל28 סעיף תאגידי מומלצות אשר חברה רשאית לקבוע א) לחוק. הכללתן בחוק של הוראות2(19 בתקנונה לפי סעיף שאינן מחייבות אלא מומלצות בלבד, נועדה להותיר בידי החברה את הבחירה אם לאמץ הוראות אלה בשים לב למאפייני פעילותה. מוצע לעדכן את הוראות התוספת ולהתאימן לחברות שאין בהן בעל שליטה. )1( פסקה לתוספת הראשונה קובע כהוראה מומלצת כי1 פרט שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים בחברה שאין בה בעל שליטה הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובחברה שיש בה בעל שליש מחברי הדירקטוריון. בהתאם להצעה- שליטה לקבוע חובת מינוי רוב בלתי תלוי בחברות שאין בהן בעל להצעת החוק), מוצע להותיר בפרט זה את12 שליטה (סעיף ההוראה המומלצת לגבי חברה שיש בה בעל שליטה בלבד. : האמור שמוצע להחליף1 וזה נוסחו של פרט שיעור הדירקטורים הבלתי־תלויים" .  בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות1 חוב שיעור הדירקטורים הבלתי־תלויים, יהיה כמפורט :להלן, לפי העניין )  בחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק1( יהיו רוב- ) בעל שליטה- בדבוקת שליטה (בסעיף זה ;חברי הדירקטוריון דירקטורים בלתי תלויים יהיו שליש מבין- )  בחברה שיש בה בעל שליטה2( "חברי הדירקטוריון, לפחות, דירקטורים בלתי תלויים. )2( פסקה לחוק קובעים ברירת מחדל שלפיה121– ו95 סעיפים יופרדו תפקיד יושב ראש הדירקטוריון ותפקיד המנהל ,הכללי, ואולם מסמיכים את האסיפה הכללית להחליט (ג) לחוק, כי ניתן121 באופן ולתקופה הקבועים בסעיף להסמיך את יושב ראש הדירקטוריון למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו וכן להסמיך את המנהל הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו. הסדר זה חל גם על חברות שאין בהן בעל שליטה, ואולם בחברות אלה "בעיית הנציג האנכית" שהוסברה בהרחבה בחלק הכללי לדברי ההסבר מעוררת צורך מוגבר בהפרדה בין הדירקטוריון להנהלה, כדי לחזק את יכולתו של הדירקטוריון לפקח על לחוק.92 המנהל הכללי בהתאם לתפקידיו לפי סעיף בדומה להסדרים מומלצים במדינות אחרות וכדי לחזק את עצמאות ניהולו של הדירקטוריון, מוצע להוסיף 4א) לתוספת( הוראת ממשל תאגידי מומלצת כפרט הראשונה לחוק, שלפיה בחברות שבהן החליטה האסיפה (ג) לחוק לאפשר שלא לקיים הפרדה121 הכללית לפי סעיף ,מלאה בין תפקידי יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי אזי ימונה אחד הדירקטורים הבלתי תלויים לכהן לצידו של יושב הראש כדירקטור בלתי תלוי מוביל. מוצע להעניק לדירקטור בלתי תלוי מוביל סמכויות שיאפשרו לו להשפיע על ניהול עבודת הדירקטוריון ובכך לתרום לפיקוח מיטבי של הדירקטוריון על הנהלת החברה. כך, מוצע לקבוע כי הדירקטור הבלתי תלוי המוביל ישמש ד ב ר י ה ס ב ר 1209 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו תיקון חוק ניירות ערך .29 , בהגדרה "שליטה", אחרי "אמצעי השליטה1 בסעיף ,2‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח בתאגיד;" יבוא "ובחברה ציבורית, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד, ואין אדם ,אחר המחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; לעניין זה כהגדרתה בחוק החברות".- ""חברה ציבורית תחילה והוראות מעבר .30 יום התחילה); על דירקטורים- חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה12 תחילתו של חוק זה חיצוניים המכהנים ביום התחילה בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, יחולו הוראות , ויראו ביום התחילה כמועד שבו הפכה החברה16 (ג) כנוסחו המוצע בסעיף245 סעיף לחברה ציבורית שאין בה שליטה. ;כנציג הדירקטורים הבלתי תלויים בניהול הדירקטוריון יוכל לדרוש לדון בדירקטוריון בנושא שיפרט; ויאשר את סדר היום של הדירקטוריון שקבע יושב הראש. עוד מוצע לקבוע כי דירקטור בלתי תלוי מוביל ימלא את מקום יושב הראש כאשר הוא נמצא בניגוד עניינים בשל העדר חוסר התלות שלו, ויכנס לפחות פעם בשנה את הדירקטורים הבלתי תלויים לישיבה בנוכחותם בלבד. הוראות אלה הן כאמור הוראות מומלצות אשר חברה תהיה רשאית לעגן בתקנונה. לחוק החברות מפנה1 הגדרת "שליטה" בסעיף29 סעיף ,להגדרה הקבועה בחוק ניירות ערך : חוק ניירות ערך), הקובעת כך- (להלן1968-התשכ"ח היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט- """שליטה יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד". הגדרה זו כוללת שני רכיבים: מבחן איכותי המתמקד ב"יכולת לכוון את פעילות התאגיד" וחזקה כמותית לקיומה או יותר מאמצעי השליטה50%– החזקה ב- של שליטה בחברה. מוצע לתקן את הגדרת "שליטה" בחוק ניירות ערך ולהוסיף, לעניין חברות ציבוריות, חזקה כמותית נוספת להגדרת ה"שליטה" האמורה. הוספת החזקה הכמותית נדרשת משום ששליטה עשויה להתקיים גם בשיעורי , ואולם במצבים כאלה לרוב יהיה50%–החזקה נמוכים מ ניתן לבסס שליטה לפי המבחן האיכותי רק בדיעבד ובחלוף זמן, בשים לב לדפוסי ההתנהלות בחברה. כדי לייצר ודאות ,לגבי הממשל התאגידי שיחול בחברה לפי החוק המוצע מוצע להוסיף חזקה, ניתנת לסתירה, שלפיה בחברה שבה , מאמצעי השליטה בחברה50%–אין מי שמחזיק למעלה מ או יותר מאמצעי השליטה בחברה25% תיחשב החזקה של 25% כשליטה בה, כל עוד לא הוכח אחרת. הרף המספרי של תואם את ההגדרה של "דבוקת שליטה" בחוק. מוצע כי חזקה זו תהיה ניתנת לסתירה משום שייתכנו או יותר מאמצעי השליטה25% נסיבות שבהן החזקה של בחברה לא תהווה שליטה. המחזיק בשיעור האמור יוכל להוכיח כי החזקה כאמור אינה מהווה שליטה. למען הסר ספק יובהר כי אין בחזקה המוצעת, שהיא חזקה הניתנת לסתירה, כדי לשנות מאופייה החלוט של החזקה הקבועה לחוק, שלפיה בעל שליטה לעניין הפרק החמישי268 בסעיף הוא גם "מי שמחזיק בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה". כלומר בשונה מהחזקה המוצעת אינה268 בהגדרת "שליטה" בסעיף זה, החזקה בסעיף ניתנת לסתירה. כאמור לעיל, מוצע כי החזקה הכמותית שחלה או יותר מאמצעי השליטה, תחול לעניין25% בהחזקה של חברה ציבורית בלבד ולא לגבי חברה פרטית. זאת מאחר שמאפייני השליטה בחברה ציבורית שונים ממאפייני השליטה בחברה פרטית. למען הסר ספק יובהר כי אין מדובר בהסדר שלילי ביחס לחברות פרטיות, וברור שגם 50%–בהן עשויה להתגבש שליטה בהחזקה של פחות מ ,מאמצעי השליטה, אך בדומה למצב עובר לתיקון החוק בשיעורי החזקה בשיעורים אלה הנטל להוכחת קיומה של שליטה יוטל על כתפיו של הטוען לכך. של- מוצע לקבוע תחילה מאוחרת לחוק זה30 סעיף שנים עשר חודשים מיום פרסומו, כדי לאפשר לחברות להיערך לשינויים הקבועים בו. לעניין דירקטורים חיצוניים המכהנים ביום התחילה בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מוצע להחיל את אותן הוראות שיחולו במצב שבו חברה הפכה מחברה עם בעל שליטה לחברה , להצעת החוק16 שאין בה בעל שליטה, כפי שמוצע בסעיף ויראו את יום התחילה כיום שבו השתנה מבנה הבעלות בחברה. .351 '; התשפ"ג, עמ234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 4.6 שקלים חדשים8 המחיר