חומר רקע
- 1 -
11
ביולי
2023
כ"ב בתמוז תשפ"ג
אל : חברי
הוועדה המשותפת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועד
ת החוקה, חוק ומשפט
נוסח
והערות לדיון
הקבוע ב יום.23
.7
12
'הצעת חוק העונשין (תיקון מס149
)) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות
(בהמשך לדיונים בהצעת חוק
העונשין (תיקון–
הגדרת איום), התשפ"ג–
2023
(
/פ2156
)של חה"כ קרויזר)
הכנה לקריאה השנייה והשלישית
להלן נוסח מעודכן של הצעת החוק, בהמשך לדיון שהתקיים ביום4.7.23
:
'חוק העונשין (תיקון מס146
והוראת שעה), התשפ"ג–
2023
הוספת סעיף428
א1.
,בחוק העונשין
התשל"ז–
1977
(להלן–
)החוק העיקרי , אחרי סעיף428
:יבוא
"גביית דמי חסות
428
.א)(א המנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה
,בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם לאחת מאלה
דינו–
מאסר
חמש
/שש שנים
, ואם נעתר האדם
לאחת מאלה ונתן דבר או תמורה, לפי העניין, מפני
הניצול, די נו– מאסר שבע שנים:
(1)
דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו
;כדין
(2)
דורש או מקבל בעד מצרך או בעד
שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה
;על התמורה המקובלת
(3)
נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה
הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה
.המקובלת
- 2 -
)(ב הדורש או מקבל מאדם באופן שיטתי או
()מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן (א2), או הנותן
באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף
()קטן (א3), והתבצעו לכאורה לפני כן עבירות נגד
הגוף או הרכוש בסביבת מגוריו או עסקיו של האדם
שעלולות מעצם טיבן לגרום לחשש לפגיעה בגופ
ו או
בגוף בן משפחתו או ברכושם– חזקה היא כי ידע
שהדבר או ,התמורה, לפי העניין ניתנו
ניתנ
ה עקב
.מצוקה של האדם, אלא אם כן הוכיח אחרת
)(ג בוצעה עבירה לפי סעיף קטן (א) כשמנצל
המצוקה מאיים על אדם בכתב, בעל פה או
בהתנהגות בפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או
,ברכושם, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת
והכול כדי להניע אותו להיעתר ולתת דבר או
תמורה, לפי העניין, דינו– מאסר שבע שנים, ואם
נעתר האדם ונתן דבר או תמורה, לפי העניין, מפני
איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו–
.מאסר תשע שנים"
)(ד
"
)(ד (1)
הורשע
אדם בעבירה לפי סעיף
זה, –
לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי
שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט
בית המשפט להקל בעונשו,
מטעמים
.מיוחדים שיירשמו
(ה2)
עונש מאסר לפי סעיף קטן (ד) לא
יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־
.תנאי"
(3)
הוראות סעיף קטן זה
יעמדו בת
ו
קפן
חמש שנים מיום תחילתו של חוק העונשין
(תיקון מס...), התשפ"ג–
2023
".
- 3 -
דיווח לכנסת
3
2. שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, לפי העניין, ימסרו לוועדת החוקה, חוק
ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, במשך עשר שנים, דיווח בדבר יישומו של סעיף
428
,א לחוק העונשין
התשל"ז–
1977
,, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח
בפילוח לפי עבירות על סעיפים
,קטנים (א) ו־(ג) לסעיף האמור
ובחלוקה
,למחוזות המשטרה:בעניינים האלה
(1)
מספר התלונות שהוגשו
למשטרה;
(2)
;מספר החקירות שנפתחו בחשד לביצוע עבירה כאמור
(3)
מספר החקירות
( כאמור בפסקה2)
שנפתחו בחשד לביצוע
עבירה;
;שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך
(4)
( מספר החקירות כאמור בפסקה2) שהסתיימו ב לא
הגשת כתב אישום
ו
העילות לכך סעיפי העבירה שבגינם שבשלהם
הוגש כתב האישום;
(5)
;מספר כתבי האישום שהוגשו
(6)
מספר ההליכים הפליליים שהסתיימו ותוצאותיהם, וכן התייחסות
להליכים שהסתיימו בהסדרי טיעון והליכים שהעבירה כאמור היא העבירה
;העיקרית בהם
(7)
,מספר הבקשות לחילוט שהוגשו בקשר לעבירה, שווי הרכוש שנתפס
ו.שווי הרכוש שחולט בקשר לעבירה
***************************************************************************************
נושאים ל המשך
דיון:
קביעת עונש מינימום
והצורך בנתונים:
מוצע לדון בנתונים שנמצאים בידי
המשטרה והפרקליטות
, במטרה להבין האם נדרשת קביעת עונש מינימום:.
קביעת עונש מינימום
היא חריגה ב משפט הפלילי
הישראלי , כאשר מרבית סעיפי חוק העונשין קובעים את
העונש המרבי לעבירה בלבד , ובית המשפט מתאים את העונש
ל נאשם לאור מגוון רחב של שיקולים, ביניהם
כמובן נסיבות המעשה. העונש המרבי אמור להיות העונש המתאים לביצוע העבירה בנסיבות הכי חמורות של
יסודות העבירה, כאשר
הנחת היסוד היא כי יהיו
גם מקרים שעונים על אותם יסודות של העבירה בנסיבות
.קלות בהרבה, שמצדיקות עונש נמוך בהרבה
חשו ב לזכור כי קביעת עונש מינימום
על ידי המחוקק יקבע
את העונש
שיוטל
על הנאשם בידי בית המשפט לא
( במקרים החמורים
בהם הציפייה היא כי בית המשפט יטיל עונש שהוא קרוב לעונש המרבי בכל מקרה ), אלא
במקרים הכי "קלים" של העבירה (שבהם, ללא עונש המינימום הקבוע בחוק, בית המשפ ט היה מטיל עונש
ברף
.)התחתון של העונש המותר על פי חוק
- 4 -
בנוסף, כפי שצויין גם בדיוני הוועדה הקודמים ,מחקרים בעולם הראו
כי עונש מינימום
ה קבוע בחוק אינו
בהכרח משנה את העונשים שמוטלים על נאשמים באותה עבירה , אלא מגביר את כוחה של התביעה במשא
ומתן מול נאשמים
בהגעה
,להסדרי טיעון
בכך שעונש המינימום משמש מנוף לחץ על הנאשם להודות בעבירה
קלה יותר .
לא בכדי המליצה ועדת דורנר כי קביעת עונשי מינימום תיעשה רק אם הנתונים מצביעים על בעיה שקביע
ה
( כאמור יכולה לתת לה מענה
המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעב ריינים בראשות
)שופטת בית המשפט העליון (בדימ') דליה דורנר (דו"ח ועדת דורנר ', עמ31
)
. עד כה בדיוני
ה וועדה, לא הוצגו
נתונים על רמת הענישה הנהוגה בפועל
במקרים של גביית דמי חסות
, ו ,לכן ככל שהוועדה מבקשת לקבוע עונש
,מינימום מוצע
שהיא תבדוק, על בסיס הנתונים שנמצ אים בידי
המשטרה והפרקליטות,
האם העונשים הניתנים
היום הם כאלה שמצדיקים קביעה חריגה כאמור.
חילוט אזרחי:
הממשלה מבקשת להוסיף להצעת החוק הסדר חדש שעניינו
חילוט אזרחי ,ק רי–
חילוט על ידי בית משפט
של
רכוש
הקשור לעבירה, שלא על בסיס הרשעה .
:הרקע
בחקיקה הקיימת, ניתן למצוא שני סוגים מרכזיים של מסלולי חילוט שיפוטיים–
חילוט בהליך פלילי וחילוט
.בהליך אזרחי
לפי ה
מסלול הראש ון
שעניינו
,חילוט בהליך פלילי
הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח
,]חדש
ה
תשכ"ט–
1969
מאפשרות לבית המשפט שהרשיע אדם לחלט כל חפץ הקשור לעבירה בתנאים מסוימים
(אחד התנאים
הוא אם החפץ ניתן כשכר)בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה .
המסלול השני של
חילוט אזרחי קיים בארבעה חוקים:
ראשית,
יש לבית משפט סמכות לחלט רכוש הקשור לעבירה של
הלבנת הון ב מסגרת הליך אזרחי, גם כאשר
לא הורשע אד ,ם בעבירה
ובלבד ש לא ניתן לאתר את החשוד בביצוע העבירה (סעיף22
ל
חוק איסור
הלבנת
הון, התש"ס–
2000
) .
שנית,
הליך של חילוט אזרחי קיים גם בחוק
המא
בק בארגוני פשיעה ,ה
תשס"ג–
2003
,
אך לצורך החילוט
,האזרחי נדרשת הוכחת יסודות הסעיף
ברף
ההוכחה
הנדרש במשפט פלילי
(סעיף14
ל אותו
חוק).
בין שני החוקים
האלה ישנן נקודות שוני
, שעליה
ן
,לא נעמוד בשלב זה. נדמה כי יש שימוש אם ,כי מועט
.בשני הליכים אלה
גם
בפקודת הסמים המסוכנים
,][נוסח חדש
ה
תשל"ג-
1973
(להלן– פקודת ה)סמים , קיים הסדר של חילוט
אזרחי (סעיף36ב לאותו חוק)
אשר חל במקרים רחבים יותר מאלה הנכללים בחוק איסור הלבנת הון או
- 5 -
ב
חוק המאבק בארגוני פשיעה . מכוח פקודת הסמים הותקנו תקנות ,בעניין הסדרי החילוט אשר קובעות
מספר הוראות פרוצדוראליות, וכן מפנות לתקנות סדר הדין האזרחי
, התשע"ט-
2018
(להלן–
תקנות
)סד"א
.ככל שאין הסדר אחר שנקבע בחוק ובתקנות
,ואולם כפי שנמסר לנו כמעט ולא נעשה שימוש בהליך
כזה מכוח פקודת הסמים.
,לבסוף לאחרונה
תוקן סעיף144
ל
חוק העונשין , שעניינו
עבירות נשק
, ונוספה
הפניה
ל הסדר החילוט
.כמפורט בפקודת הסמים
:התיקון המבוקש
,בדיוני הוועדה לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה נטען כי תפיסה וחילוט אזרחי של כספים
שקשורים לגביית דמי חסות יכולים לתרום במאבק מול התופעה של גביית
דמי חסות.
בין היתר נטען כי
בעבירות של דמי חסות קיים קושי בהוכחת ביצוע העבירות
ברף ההוכחה הנדרש בפלילים,
וכן כי יש קושי
בקביעת העבירות של גביית דמי חסות כעבירות של הלבנות הון או ארגוני פשיעה.
לכן, מ
בקשת ה
ממשלה להוסיף ל
הצעת ה חוק אפשרות לחלט
כוש ר הקשור ל עבירה של
גביית דמי חסות,
בהליך חילוט
אזרחי .
עד כה לא התקבל נוסח להצעה זו, ולכן ההערות של הלן הן הערות כלליות לצורך הכוונת הדיון הראשוני בנושא
:בלבד
1.
ההצדקה
לפגיעה
ברכושו של האדם:בהליך אזרחי
,בדיוני הוועדה עמדו חברי הכנסת גם על הסכנות שבהסדר של חילוט אזרחי וביניהם החשש מפגיעה
,חמורה בחפים מפשע
שכן ה משטרה והתביעה
תוכל לתפוס ולחלט רכוש גם ללא הוכחת ביצוע עבירה
ברמת הוכחה הנדרשת בפלילים . עוד עמדו חברי הכנסת על הצורך בהסדרה כללית של נושא החילוט, שכן
אין הצדקה לקביעת הסדר מיוחד לעבירה אחת מני
רבות
.בחוק העונשין
לכן מוצע שהוועדה תדון בהצדקה לאפשר הליך תפיסה וחילוט של קניינו של הפרט בהליך שאינו הליך
פ ,לילי
ללא
ההגנות הניתנות לפרט בהליך הפלילי
בשל כך .יוער
,כי למיטב הבנתנו להסדר של החילוט
האזרחי בדומה
ל מה
שהממשלה מבקשת להציע כעת ,
לא נעשה שימוש
ע
ד היום .
2.
:קביעה של חילוט אזרחי בהקשר של העבירה החדשה של גביית דמי חסות
עו ד
מוצע כי הוועדה ת ,ידרש להצדקה לחוקק הסדר לחילוט אזרחי רק לגבי עבירה של גביית דמי חסות
ולא כחלק מהצעת חוק רחבה יותר –
כגון
במסגרת הצעת חוק
סדר הדין הפלילי(חילוט תקבולי עבירה) ,
התשע"ח–
2018
,
,שנועדה להסדיר את נושא החילוט
כולל החילוט האזרחי
, מתוך ראיה רחבה .
נציין כי
העבירה ,החדשה המוצעת, כפי שהיא נוסחה
נועדה
במידה מסוימת, להוריד את הרף הראייתי הדרוש
להוכחת עבירה של גביית דמי חסות–
.הן דרך שינוי יסודות העבירה, והן דרך הוספת חזקה ככל שהוועדה
תבקש לאמץ הסדר של חילוט אזרחי בקשר לעבירה החדשה של גביית דמי חסות,
על אף
ההקלה
בהוכחה
,שכבר נעשתה במישור הפלילי
מוצע לשקול שלא להחילו
על
עבירה
ש קיימת
לגביה חזקה .
עוד מוצע לבקש מרשויות האכיפה לתאר
אילו
יסודות יהיה עליהם להוכיח בפני בית המשפט, ואיזה סוג
ראיות, לדעתם, יכולים לשמש כראיה
ברף הוכחה מספק לצורך חילוט אזרחי.
- 6 -
3.
:הסדרת הליך החילוט המוצע
נוסף על האמור ,, כפי שנאמר
יש
נם הסדרי חילוט אזרחי
י
ם שונים בחוקים שונים, ו ככל שהוועדה מבקשת
לקדם הסדר חילוט אזרחי ,בעניין דמי חסות עליה ללבן ולדייק את
העילות והתנאים לחילוט , בדיון מקיף
המעמיק בפרטי ההסדר .כפי שיוצע על ידי המציע או רשויות האכיפה ,כידוע לחילוט האזרחי יש פנים
,פליליים ופנים אזרחיים
ו לכן יש חשיבות רבה
בהתייחסות של הוועדה לפרטים של ה
הליך , שכן בפרטים
הקטנים טמונה המידתיות של ההליך עצמו.
,נעיר שוב כי לפי הבנתנו
להליך של חילוט אזרחי י כפ
שהממשלה מ
ציעה ,לא היה שימוש עד כה –
,וגם בהסדרי חילוט מצומצמים יותר שבהם נעשה שימוש
השימוש היה מועט,. משום כך
,הרבה מהסוגיות הללו לא לובנו עד עכשיו
ו לא ידוע
כיצד הן
יוכרעו לפי
.ההצעה החדשה
מוצע כי הוועדה תדון,, בין היתר ב
נושאים אלו:
-
זיקת הרכוש
לעבירה שבוצעה (לדוגמא, האם מדובר בחילוט של תקבולי עבירה, או באמצעי לביצוע
;העבירה), וההצדקה לחילוט של רכוש זה בהליך אזרחי
-
סוג הרכוש שאפשר לחלט (לדוגמא, חילו ט"בשווי");
-
התנאים המהותיים
לשימוש במסלול של חילוט אזרחי (לדוגמא, רק בתנאי שאין אפשרות לאתר את
ה;)חשוד, או כי יש סיבה אחרת שהחקירה הפלילית אינו מביאה לידי כתב אישום
-
הזכויות המהותיות
שניתנות לחשוד בעבירה/למשיב בבקשת החילוט, ובין היתר: זכות העיון בחומר
;החקירה, הזכות לחקור את העדים, ועוד
-
הזכויות הדיוניות
שניתנות לחשוד/למשיב (לדוגמא, האם
נ כון"שתקנות סד א יחולו
ע ל,קביעת מועדים
על
;)?הטענות בכתב שיוגשו, על תצהירים, על הדיונים בעל פה
-
הרף הראייתי שנדרש להוכחת ביצוע העבירה לצורך החילוט האזרחי החדש
(יוער כי גם בחילוט האזרחי
הקיים בחוק איסור הלבנת הון, בית המשפט העיר
בעניין שם טוב (ע"
א9796/03
) ,
כי לא מדובר ברף ""רגיל
;)של מאזן הסתברויות
-
מי יהיה
בית המשפט
;)שידון בתיק (לדוגמא, שופט אזרחי או פלילי, באיזה אזור גיאוגרפי
-
מנגנוני
התפיסה
;לצורך החילוט האזרחי
-
האפשרות כי
נפגעי העבירה יקבלו את הכסף שחולט.
מוצע כי הוועדה תשמע מגורמי הפרקל יטות ומעורכי דין מטעם נאשמים וחשודים המתעסקים בחילוט, הן
חילוט פלילי והן חילוט אזרחי ככל
שהיה שימוש בו
,בעבר על מנת להבין איפה יכולות להתעורר שאלות
.מהותיות נוספות שעל הוועדה לדון בהן
הוראת
ה שע
ל
בסוף, מוצע כי הוועדה תשקול להוסיף את ההסדר
המוצע
כהוראת שעה ,ל צורך בדיקת
ההשפעה והיישום
של
ההוראה החדשה
, ו כיוון
ש
הוראת שעה מתאימה בדרך כלל כאשר מדובר בעבירה שהיא "מכת מד ינה" שלגביה
יש צ
ורך בטיפול מיוח
ד ובכלים מיוחדים.