חומר רקע

1 כ "ג בתמוז התש פ"ג 12 ביולי2023 אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג- 2023 /(פ3446/25) של ח"כ ארז מלול וח"כ שמחה רוטמן רבני ערים, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות– רקע הצעת החוק ה מונחת על שולחן הוועדה מבקשת להסדיר, בחקיקה ראשית, את אופן מינויים, היקף משרתם ומעמדם של שלוש קבוצות של רבנים .: רבני עיר, רבני התיישבות (רבני יישובים ורבנים אזוריים) ורבני שכונות (1 )רבני עיר – "רב עיר" מכהן כרב ב .רשות מקומית, כלומר, בעירייה או במועצה מקומית בחירת רב עיר נערכת באמצעות אסיפה בוחרת שמורכבת ממספר גורמים, שהמרכזי שבהם הוא הציבור המקומי במקום שבו הרב מתעתד לכהן . הרכב הגורמים השונים באסיפה הבוחרת, היחסים ביניהם, אופן מינויים, אופן ניהול הבחירות, והיבטים שונים הנוגעים לתפקיד כמו תנאי כשירות או גיל פרישה– שונו בתקנות שוב ושוב לאורך השנים, בפעם האחרונה לפני מעט יותר משנה1. התקנות העוסקות במינוי רב עיר אינן כוללות הגדרה מסודרת באשר לתפקידו של רב העיר, אך מליקוט הוראות במספר דברי חקיקה שונים, ניתן ללמוד כי בין תפקידיו העיקריים של רב העיר יש למנות מתן תעודות .כשרות, רישום לנישואין, הנחיית המועצה הדתית, ותפקידים לא סטטוטוריים כדוגמת הנהגה רוחנית (2) רבני התיישבות – רבני ההתיישבות הוא שם כולל לשני סוגי ם םינוש לש משרות ( :רבנות1) רב של מועצה אזורית )"("רב אזורי; (2) רב של יישוב שאינ ו בעל מעמד מוניציפלי עצמאי והוא חלק מ מועצה אזורית ("רב )"יישוב . ,בשונה מהמצב לגבי רבני עיר מעמדם של רבני ההתיישבות אינו מוסדר בחקיקה , אף לא בחקיקת משנה. לראשונה, הוסדר מעמדם במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם ב- 1988 , שכלל מגוון היבטים הקשורים ב העסקתם , ובכלל זה, אופן מינויים ותנאי שכרם. בשנת2008, פרס מ ה ה וועדה בין ה- משרדית לבחינת "קריטריונים ל"משרתים בקודש2 ,שדנה בנושא המלצות מקיפות ביחס לרבני ההתיישבות, והמלצות אלה אומצו, בחלק ן, במסגרת חוזר מנכ"ל של המשרד לשירותי דת משנת2014 3 (להלן– .)חוזר המנכ"ל חוזר המנכ"ל הגדיר את תפקידם של רבני ההתיישבות,, את תנאי כשירותם, משך כהונתם את היחס בין רב ,היישוב לרב האזורי ו קבע כי הליך בחירתם ייעשה באמצעות.ועדה שהרכבה נקבע בחוזר (3) רב שכונה – רב שכונה הוא כינוי לרב המועסק על ידי מועצה דתית, ללא סמכויות סטטוטוריות מוגדרות . מעמדם ואופן מינויים של רבני שכונות הוסדר לראשונה במסגרת ההסכם הקיבוצי הנ"ל מ- 1988 ,. ואולם תפקיד ו של רב שכונה לא הוגדר מעולם באופן ברור בחקיקה .מבקר המדינה ציין, כי התפקיד שרבני שכונות מילאו בפועל לאורך השנים, השתנ ה מתפקיד חשוב באספקת שירותי דת קונקרטיים שמספקת ה מועצ ה הדתית, לעיסוק שעיקרו מתן שיעורי תורה וייעוץ בענייני הלכה, ומתח ביקורת על החוסר ב הגדרת ה תפקיד4. 1 תקנות בחירות רבני עיר, התשכ"ו- 1966; תקנות בחירות רבני עיר, התשל "ה- 1974 ; תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז- 2007; תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב- 2022 . 2 "משרתים בקודש" הוא כינוי לרבנים ועובדים נוספים בתחום שירותי הדת כמו בלניות ושוחטים, המועסקים, ככלל, במועצות .אזוריות 3 /המשרד לשירותי דת, חוזר המנהל הכללי עד1 (ניסן התשע"ד, אפריל2014 ). החוזר תוקן ביחס לשתי נקודות בחוזר מנכ"ל מאוחר /יותר: המשרד לשירותי דת, חוזר המנהל הכללי פ"ב1 (שבט התשפ"ב, ינואר2022 .) 4 דו"ח מבקר המדינה 60ב ( 2008 '), עמ 1082 . 2 החל בראשית שנות האלפיים הופסק מינוי רבני ה שכונות .בתחילה, הוקפאו התקנים עד שיגובש נוהל חדש לבחירת רבני שכונות, בעקבות עתירות שהגישה התנועה .הרפורמית שקבלה על אפלייתה במינוי רבנים ,ואולם בשנת2013 הודיעה המדינה לביהמ" ש כי המשרד לשירותי דת החליט לבטל את מודל רבני ה שכונות, ולפיכך המשרד לא יאפשר מינוי רבני שכונות חדשים , אך רבני השכונות המכהנים .ימשיכו בתפקידם עד גיל הפרישה התיקון המוצע הצעת החוק מבקשת, לראשונה, לקבוע הסדר מקיף וכולל הנוגע ל רבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים , משך הכהונה, ,גיל הפרישה היקף ה משר ה .ועוד ,למעשה ההצעה לוקחת את התקנות לגבי רבני עיר מ- 2007 ומ- 2022 ו את חוזר המנכ"ל החל על רבני ה התיישבות, ומבקשת לחוקק אותם בחקיקה ראשית תוך הכנסת שינויים בעלי משמעות לא מבוטלת בהסדר ים הקיימים .כמו כן ,ההצעה מבקשת להקים גוף של נציבות תלונות ציבור על רבנים ,נוסף על הדין המשמעתי החל על רבנים אלה כבר היום. להלן מספר סוגיות כלליות .שמוצע לוועדה לדון בהן במסגרת הצעת החוק התייחסות פרטנית ונקודתיות לסוגיות העולות מ סעיפי הצעת החוק תינתן על ידינו במהלך הדיונים בוועדה. עוד בטר ם כניסה לגופן של הסו ,גיות השונות נעיר כבר עתה, כי קיים קושי יסודי בניסיון לקבוע הסדרים בחקיקה ראשית בדבר בחירת רבני ע רי,, רבני התיישבות ורבני שכונות ללא כל הגדרה של תפקידיהם וסמכויותיהם, שכן הליך הבחירה, ככלל, אמור להיגזר.מאופי התפקיד עליו מדובר סוגיות לדיון בשל ההסדרה החלקית הקיימת כיום למכלול הס וגיו ת הנוגעות לרבני עיר, רבני התיישבות ו רבני שכו ,נות והעובדה ש היבטים מסוימים של התחום אינם מוסדרים לא בחקיקה ולא בחקיקת משנה ( אלא בהסכם קיבוצי או בחוזר מנ)כ"ל , יש חשיבות ב הסדרה נורמטיבית כוללת ומקיפה של הנושא. ,ואולם הצעת החוק שמבקש ת לערוך הסדרה מקיפה כאמור, מעורר ת שאלות מורכבות ש מוצע כי הוועדה תיתן עליה ן .את הדעת (1) השלטון המרכזי אל מול הקהילה המקומית תפיסת עומק שחוזרת ב יחס ל הסדרים שונים בהצעת החוק , מעניקה משקל גדול ממה שהיה מקובל עד היום לשלטון המרכזי אל מול הקהילה המקומית , בעיקר בהליך הבחירה . להלן דוגמאות להיבטים מרכזיים שבהם הדבר בא לידי ביטוי: א . הוספת כל חברי מועצת הרבנית הראשית לאסיפה הבוחרת לרב עיר – לפי המוצע, האסיפה הבוחרת לרב עיר תורכב מכל חברי מועצת הרשות המקומית; ראש המועצה הדתית(ואם אין – מנכ"ל הרשות המקומית) ; נציגי ציבור מקרב תושבי הרשות המקומית שימנ ה השר לשירותי דת5; וכל חברי מועצת הרבנות הראשית 5 ששיעורם באסיפה הבוחרת יהיה מחצית ממספר חברי.מועצת הרשות המקומית 3 (לפחות16 חברים6 .)מכאן, ש ,לפי המוצע כוחה של מועצת הרבנות הראשית באסיפה הבוחרת, יעמוד על בין כ- 25% לכ- 50% מהאסיפה הבוחרת (תלוי אם מדובר י בע ר גדול ה שיכולים להיות בה עד31 חברי מועצה או ב מועצה מקומית קטנה שיכולים להיות בה9-10 חבר י מועצה) . אם רואים בנציגי הציבור שממנה השר כמי שמשקפים בעיקר אינטרס ים של השר שמינה אותם, תוצאת התיקון המוצע תהיה ש כוחו של השלטון המרכזי ,באסיפה הבוחרת יכול ל עמוד על בין50% ל- 75% מהאסיפה הבוחרת . ואולם, לגבי נציגי הציבור ניתן להתווכח, ולטעון שהם משקפים דווקא את האינטרסים של הרשות המקומית בהיותם תושבי המקום כ ,ך או כך מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להעניק ל חברי מועצת הרבנות הראשית , שאינם מכירים את המאפיינים החברתיים של ה רשות ה מקומית ואת הצרכים הדתיים של תושביה , משקל כה משמעותי באסיפה הבוחרת לרב עיר, ,זאת במיוחד נוכח העובדה ש מועצת הרבנות הראשית היא זו שמראש מחליטה מי מהמועמדים מוסמך לשמש כרב עיר ? האם אין חשש כי הדבר עלול להוביל לבחירת מועמד שאינו מתאים לצביון של הרשות המקומית או שהציבור ברשות המקומית אינו מעוניין בו? ב .מינוי רב עיר: סמכות רשות או סמכות חובה – על פי הפסיקה7 , התקנות הקיימות מותירות לשר לשירותי דת שיקול דעת האם ליזום הליך של מינוי רב עיר (סמכות רשות ) אך לא מטילות עליו חובה לעשות כן (סמכות חובה ). לפי הצעת החוק, תחול על השר חובה ליזום הליכי מינוי רב עיר, ללא תלות במאפיינים החברתיים ובצרכים הדתיים של הרשות המקומית , או ברצונה. מציעי החוק סבורים כי ההצדקה לכך נעוצה ב צורך הקיים .באספקת שירותי דת מסוימים בכל רשות מקומית, ללא תלות במאפייני תושביה מוצע לוועדה לשקול האם י ש מקום ל קביעה גורפת של המחוקק שמחייבת מינוי רב עיר, גם ברשויות מקומי ות שבהתאם למאפייני התושבים בהן אינן מעוניי נות בכך ? ולמצער, האם אין מקום להבחין בעניין זה בין מועצה מקומית קטנה בעלת מאפיינים מובהקים ל עיר גדולה הכוללת קהלים רבים ומגוונים? ג .מינוי רבני התיישבות או רב שכונה: מי היוזם – ,במצב הקיים, הליך אישור תקן לרב יישוב או לרב אזורי מתחיל ב הגשת בקשה מטעם המועצה האזורית או המועצה הדתית (ה"מעסיק"), לוועדה לתקנון רבנים במשרד לשירותי דת, שנדרשת לבחון ולאשר בקשות לתקצוב תקנים8 . גם הנוהל שחל לגבי מינוי רב שכונה (לפני ההחלטה להקפיא מינוי רבני שכונות), דומה בעיקרו, וכולל החלטה של המועצה הדתית על הצורך במשרה , והבאתה לאישור ועדת התקנים של המשרד לאחר התייעצות עם רב העיר9 . לעומת זאת, לפי התיקון ,המוצע השר הוא זה שיוזם ומחליט האם יש לבחור רב יישוב, רב מועצה אזורית (סעיף18 ) או רב שכונה (סעיף25 ,)ללא צורך בבקשה או בהסכמה של הקהילה המקומית, ובחלק מהמקרים אף ל לא התייעצות עימה . מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להעברת הסמכות ליזום את מינוי הרב ?מהקהילה המקומית לידי השר האם מוצדק ששר יחליט עבור יישוב כי יש למנות בו רב? שאלה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שהקהילה המק ומית היא זו שתידרש לשאת בעלויות שכרו של הרב שהשר בחר למנות )(לכל הפחות במרביתן , מ כיוון / שהוא נחשב כעובד של המועצה הדתית האזורית . 6 סעיף4(א) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980 ,קובע כי מועצת הרבנות הראשית תורכב משני הרבנים הראשיים4 רבני הערים הגדולות, ועוד10 רבנים שייבחרו, סה"כ16 חברים קבועים. בנוסף, אם לרב הצבאי הראשי יש כשירות לכהן כרב עיר, יהיה גם הוא ח בר במועצה, ואז יהיה מספר חבריה17 . 7 בגץ6051/08 המועצה המקומית ראש פינה נ' השר לשירותי הדת ( 2012 .) 8 /המשרד לשירותי דת, חוזר מנכ"ל פ"ב1 , סעיף923 , פסקה2 . 9 /המשרד לשירותי דת, חוזר מנכ"ל סג1 , סעיף732 , פסקה3. 4 .ד ה תערבות השלטון המרכזי בה חלטות הנוגעות ל עבודתו של הרב המקומי – ,לפי המוצע מתן היתר לעיסוק נוסף לרב המועסק במשרה מלאה יינתן על ידי מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, ללא שנדרשת הסכמת הרשות המקומית לכך אלא רק חובת היוועצות עימה (סעיף30 ). כמו כן, הוראות המעבר לגבי ,רבנים מכהנים קובע ו ת כי מועצת הרבנות הראשית היא זו שתהיה רשאית לקבל החלטה על הארכת כהונתו של רב עד לגיל 85 או80 (תלוי במועד מינויו), בחלק מהמקרים אף ללא צורך לשמוע את הרשות המקומית (סעיף37 .) ,גם כאן מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה לכך שהחלטות הנוגעו ת לעבודתו של הרב המקומי יתקבלו על ידי גורמי שלטון מרכזי שאינם מכירים את המציאות בשטח ואינם מודעים ל אופן תפקודו של הרב המקומי, ולא על ידי הרשות המקומית הרלוונטית (או, למצער, בהסכמה איתה) ? האם אין חשש שהדבר עלול להוביל לפגיעה בתו שבי הרשות המקומית שיקבלו שירות פחות טוב? (2) שינוי הוראות וכללים הנוגעים למינהל תקין כמה מהשינויים שהצעת החוק מבקשת ,לערוך במצב הקיים בתחום המינהל התקין מעוררים קשיים: .א השמטת הוראה בדבר ניגוד עניינים : :התקנות הקיימות כוללות שתי הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים ראשית, הוראה המונעת מחבר מועצת הרבנות הראשית מלה שתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה10 ; ושנית, הוראה המונעת מ חבר ועדת בחירות מלהשתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחתו את מועמדתו11 . בהינתן שהוראות בדבר ניגוד עניינים שכיחות בחקיקה ראשית12 , לא ברור מהי ההצדקה להשמטת ההוראות הקיימות במסגרת הסדרת הנושא. .ב כהונתו של דיין מכהן כיושב ראש ועדת בחירות: התיקון המוצ ע מבטל את האפשרות ש שופט , מכהן או ,בגמלאות י כהן כיו "ר ועדת בחירות , ובמקביל מאפשר ל דיין מכהן לשמש כיו" .ר ועדת בחירות ,בכך מבטלת ההצעה את ההוראה שב תקנות של2022 , שמנע ה מדיין מכהן מלשמש כיו" ,ר ועדת הבחירות נוכח החשש ל הימצאות ו ב ניגוד עניינ י ם מוסדי13 . ,מוצע לוועדה לשקול: ראשית מדוע לבטל את האפשרות ש שופט יכהן כיו"ר ועדת בחירות? קשה לטעון שנדרשת לכך מומחיות דתית נוכח העובדה שמדובר בתפקיד שטיבו מינהלי וש בוועדת הבחירות מכהנים גם גורמים שאינם בעלי מומחיות דתית . ,שנית נוכח החשש לניגוד עניינים מוסדי ,מובנה לא ברור מדוע לאפשר לדיין מכהן לשמש כיו"ר ועדת בחירות, חלף האפשרות למנות ,דיין בגמלאות ,או, למצער ?)דיין של בית הדין הרבני הגדול (שלגביו החשש לניגוד עניינים קטן יותר .ג פטור ממבחנים ותוקף תעודת הכשירות של מי שפטור ממבחנים : אחד מתנאי הכשירות לרב עיר היא תעודת כשירות ממועצת הרבנות הראשית, ש מותנית, בין היתר, בעמידה בבחינות . ואולם, התקנות הקיימות מסמיכות את מועצת הרבנות הראשית ל תת פטור מבחינות אלה, אך קובעות כי תוקפה של תעודת כשירות של מי שניתן לו פטור כאמור תהיה ל-3 שנים בלבד. "מסלול עוקף" זה נתקף ב ,בג"ץ בשל טענות לשימוש 10 תקנה5 (ז) לתקנות2022 ;הו ראה זהה היתה קיימת גם ב תקנה5 (ז) לתקנות2007 . 11 תקנה7 (ו) לתקנות2022 ; הוראה זהה היתה קיימת גם ב תקנה7 (ה) לתקנות2007 . 12 ר או, למשל: סעיף2ד לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג- 1983 ; סעיף11 ()(ב2) לחוק בנק ישראל, התש"ע- 2010 ; סעיף9 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב- 1992 ., ועוד 13 החשש התעורר בבג"ץ8799/17 טרבלסי נ' השר לשירותי דת ( 2018), ובעקבותיו הוציא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי ) דאז הנחייה לפיה אין למנות דיינים המכהנים בבתי דין רבניים אזוריים לתפקיד יושב ראש ועדת בחירות, בשל החשש שדיין אזורי שמשמש כיו"ר ועדת הבחירות יהיה מעוניין לקדם מועמדים שבהם תומך נשיא בית הדין הרבני הגדול, שמוסמך, בהסכמת השר לשירותי דת, למנותו לכהונה בפועל.בבית הדין הרבני הגדול 5 נרחב, בעייתי וללא אמות מידה ברורות ושוויוניות בסמכות לפטור מבחינות14 . במסגרת העתירה הוסכם בין הצדדים כי מועצת הרבנות הראשית לא תיתן כשירות לרב עיר שלא עבר בחינות בכתב, עד לפרסום תבחינים .למתן כשירות למיטב ידיעתנו מאז שניתן פסק הדין( 2014א ) ל .פורסמו תבחינים כאמור הצעת החוק מבקשת לקבוע כי קבלת תעודת כשירות תותנה ב בחינות בכתב ו בעל-פה ו כי הענקת פטור מבחינות תתאפשר רק לאחר עריכת בחינה בעל-פה למועמד על ידי וועדה של שלושה רבנים . ואולם , הצעת החוק אינה מגבילה את תקופת תוקפה של תעודת כשירות של מי שניתן לו פטור מבחינות . מוצע לוועדה לשקול ה אם התיקון המוצע נותן מענה מספק ,לבעיות שהתגלו במנגנון הפטור נוכח העובדה ש חלק מהבעיות היו נעוצות בכך שהפטור ניתן על סמך בחינה קצרה בעל פה? והאם אין מקום לבטל לחלוטין את האפשרות להענקת פטור מבחינות? ככל שהוועדה תסבור כי יש מקום להותרת מנגנון הפטור, מוצע לוועדה לשקול להוסיף דרישה ולפיה מתן הפטור יהיה כפוף לעמידה באמות מידה ברורות ושוויוניות שתקבע ותפרסם מועצת הרבנות הראש ,ית. במקביל מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להשמטת המגבלה על תקופת תוקפה של תעודת כשירות של מי שקיבל פטור ממבחנים. .ד בדיקת מועמדים על ידי ועדת הבחירות: בעקבות טענות שהתעורר ו במספר מקרים בדבר התנהגות פסולה ,של מועמדים התעוררה השאלה באשר לסמכותה של ו ועדת הבחירות לבחון טענות הנוגעות להיבטים אלה , והדיון התגלגל .לפתחו של בית המשפט בעקבות זאת שונו התקנות, ונקבע כי ועדת הבחירות תידרש לבחון ,"אם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל". יודגש כי תפקיד זה נועד לבדוק היבטים ציבוריים של טוהר מידות ולא היבטים של כשירות מקצועית )(שאותם קובעת מועצת הרבנות הראשית. התיקון המוצע מבטל את סמכותה של ועדת הבחירות בעניין זה , ללא שניתן לכך נימוק בדברי ההסבר. מוצע לוועדה לשקול האם נכון ?לבטל את הדרישה לבחינה מהותית של המועמדים על ידי ועדת הבחירות האם התופעות וההליכים המשפטיים שהובי לו להטלת התפקיד האמור על ועדת הבחירות, אינם מצדיקים ?להותיר בחינה מראש של סוגיה זו על ידי ועדת הבחירות .ה עיסוק אחר: ,לפי המצב הקיים אסור לרב עיר שמכהן במשרה מלאה לעסוק בעיסוק אחר בתמורה , ואם הוא עוסק בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה– הוא נדרש לה ודיע על כך למועצת הרבנות הראשית ולרשות המקומית (או המועצה הדתית). לפי המוצע, גם רב עיר שמכהן במשרה מלאה יוכל לקבל אישור ממועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת לעסוק בעיסוק נוסף (גם בתמורה) בהתקיים תנאים מסוימים, והוא לא .יידרש להודיע על עיסוק נוסף שנעשה בהתנדבות ובלא תמורה מוצע לוועדה לשקול האם נכון ליצור פתח לקבלת היתר לעס ו ק בעיסוק נוסף לרב שמכה ?ן במשרה מלאה האם קיומו של פתח כאמור אינו עלול להוביל ?לפגיעה אפשרית בתיפקודם של רבנים שמכהנים במשרה מלאה ,כמו כן מוצע לוועדה לבחון מדוע לבטל את חובת הדיווח על עיסוק נוסף שנעשה שלא בתמורה , ובכך להסיר ?את הפיקוח על עבודתו של רב העיר (3 ) השלכות מעשיות ותקציביות ההוראות שבהצעת החוק הנוגעות ל"תקן" שלפיו ימונו סוגי הרבנים השונים ולהיקף משרתם, מעוררת שאלות .בנוגע להשלכות המעשיות והתקציביות של הצעת החוק 14 בג"ץ8071/12 ברית נאמני תורה ועבודה נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל ( 2014 .) 6 .א רבני עיר :הצעת החוק מורידה את הרף שמאפשר מינוי רב עיר שני מ- 100 אלף תושבים ל- 50 .אלף תושבים ,בנוסף ,לפי המוצע ה יקף המשרה של רב לא יפחת מ- 100% כאשר יש ברשות10 אלף תו שבים ומעלה (ולא רק אם יש ברשות20 אלף תושבים ומעלה כפי שהיה עד עתה) . כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעים, מוצע לוועדה לבקש את המידע הבא– ▪ כמה רשויות מקומיות יש שמספר התושבים ן בה הוא בין50 אלף ל- 100 אלף, שהתיקון המוצע יאפשר ?להם למנות רב שני מהי העלות התקציבית למינוי רב עיר שני בכל הרשויות המקומיות שבהם הדבר ?)יתאפשר לפי התיקון המוצע, ומי הגורם שיישא בה (המשרד לשירותי דת או הרשות המקומית ▪ כמה רשויות מקומיות שמספר התושבים בה ן הוא בין 10 אלפים ל- 20 ,אלף שלא ניתן יהיה בהם לצמצם את היקף משרתו של רב העיר לפחות ממשרה מלאה? מהי העלות התקציבית להעלאת היקף משרתו של רב עיר למשרה מלאה בכל אותן הרשויות האמורות ומי הגורם שיישא בעלות זו (המשרד ?)לשירותי דת או הרשות המקומית .ב רב יישוב ורב אזורי :ל ,פי הצעת החוק היקף משרתו של רב יישוב יעמוד על75% משרה, ושל רב אזורי– 100% . כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעים, מוצע לוועדה לבקש את המידע הבא– ▪ כמה יישובים יש בישראל, ובכמה מתוכם לא מכהן בהם כיום רב, ולפי המוצע השר יהיה מוסמך לקבוע כי יש?צורך שיכהן בהם רב מהי העלות התקציבית של מינוי כל רבני היישוב שניתן יהיה למנות לפי המוצע, בהתחשב בקביעת היקף משרתו על75% ?משרה ▪ כמה מועצות אזוריות יש בישראל, ובכמה מתוכם לא מכהן כיום רב, ולפי המוצע השר יהיה מוסמך ?לקבוע כי יש צורך שיכהן בהם רב מהי העלות ה תקציבית של מינוי כל הרבנים האזוריים שניתן יהיה למנות לפי המוצע, בהתחשב בקביעת היקף משרתו על100% ?משרה .ג רב שכונה : ,לפי הצעת החוק השר רשאי יהיה לקבוע כי ברשות מקומ י ת שיש בה לפחות50 אלף תושבים ומכהן בה רב עיר– ימונה רב לשכונה אחת או יותר. לפי ,המוצע""שכונה תוגדר כ אזור מגורים עירוני הכולל לפחות15 אלף תושבים. כן מוצע לקבוע, כי היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על75% .משרה כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעי ם, מוצע לוועדה לבקש את המידע הבא– ▪ כמה שכונות פוטנציאליות יש בישראל ,"לפי ההגדרה המוצעת ל"שכונה ברשויות מקומית שמספר תושביהן עולה על50 אלף תושבים, ?שניתן יהיה למנות בהם רבני שכונות מכוח התיקון המוצע ▪ מהי העלות התקציבית של היקף רבני השכונות שניתן יהיה למנות לפי המוצע, ומי הגורם שיישא ?)בעלות זו (המשרד לשירותי דת או הרשות המקומית (4 )ייצוג נשים בתקנות של2007 נקבע כי לפחות מחצית מנציגי הרשות המקומית לאסיפה הבוחרת (שמהווים50% מחברי )האסיפה הבוחרת– יהיו נשים, כלומר, לפחות25% .מכלל נציגי האסיפה הבוחרת בתקנות של2022 שיעור הייצוג הנשי המינימאלי עלה, ו נקבע כי לפחות40% .מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים לעומת זאת , לפי התיקון המוצע, לפחות מחצית מנציגי השר לאסיפה הבוחרת (שמהווים25% )מחברי האסיפה הבוחרת – יהיו נשים, כלומר לפחות12.5% .מכלל נציגי האסיפה הבוחרת .דברי ההסבר אינם מנמקים את הסיבה לכך 7 התיקון המוצע מהווה נסיגה לא רק ביחס לתקנות מ- 2022 , אלא אף ביחס לתקנות מ- 2007 . מוצע לוועדה .לבחון את ההצדקה להורדת שיעור הייצוג הנשי המינימאלי (5 )הכפפת רבני עי ר להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל מוצע לקבוע כי "רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית ."לישראל, והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני ההנמקה שניתנה לכך בדברי ההסבר היא ש נדרשת מדיניות הלכתית אחידה ברחבי מדינת ישראל . ,מנגד ניתן ,לשאול מדוע שלא לאפשר לרב המקומי לאמץ מדיניות הלכתית שלדעתו מתאימה לאופי י ה ואמונותיה של הקהילה המקומית שבראשה הוא עומד ?יתירה מזאת, הכפפ ה הלכתית של הרב המקומי ,לרבנות הראשית מנוגדת לתפי סה שהרבנות הראשית עצמה הציגה באשר לתפיסת מעמדו האוטונומי של הרב המקומי "כ"מרא דאתרא ,ולצורך ש "העמדה ההלכתית של הרב המקומי תיתן ביטוי מסוים לעמדה ההלכתית הרווחת "בקרב הקהילה במסגרתה הוא פועל, צרכיה, מנהגיה ותפיסותיה ,ו שממנה נגזר כי "לא ניתן לכפות על רב מקומי "לפסוק בניגוד לעמדתו ההלכתית15 . עוד יצוין בעניין זה, כי במספר מקרים שנדונו בפסיקה באשר ליחסים שבין מעמדו של הרב המקומי לבין החלטות הרבנות הראשית16 , קבע בית המשפט העליון כי בשאלות רוחב ובנושאים בעלי אופי ארצי (למשל, שמיטה), חשוב שתהיה מדיניות הלכתית ארצית אחידה שתיקבע על ידי מועצת )הרבנות הראשית, אך בשאלות בעלות אופי מקומי (למשל, מקוואות– יש לרב המקומי אוטונומיה .הלכתית. זאת, בשונה מהתיקון המוצע לפיו כפיפותו של הרב המקומי לרבנות הראשית היא גורפת נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם הדרישה למדיניות הלכתית אחידה מוצדקת, והאם היא לא עלולה להוביל לפגיעה בעצמאות ההלכתית של הרב המקומי בענייני עירו , וזאת בניגוד לעמדתה של הרבנות הראשית עצמה בעניין ? גם אם הוועדה תסבור שהתשובה לכך חיובית , מוצע לשקול את האפשרות "לקבוע הוראה "רכה יותר שתגדיר כפיפות רק ביחס לשאלות רוחב בעלות היבטים ארציים, חלף הוראה שיוצר ת כפיפות גורפ.ת (6 ) גיל הפרישה וקציבת כהונה תקנות1974 קבעו לראשונה גיל פרישה לרבני עיר והעמידו אותו על75 , עם אפשרות הארכה עד5 שנים נוספות . תקנות2007 הורידו את גיל הפרישה ל- 70, תוך שימור אפשרות הארכה ב-5 שנים. תקנות2022 הותירו את גיל הפרישה על70 עם אפ שרות הארכה ב-5 שנים נוספות, ו אולם קבעו כי רבנים חדשים ימונו לקדנציה של 10 שנים, תוך מתן אפשרות לקד נציות נוספות ,. הצעת החוק מבקשת ראשית , להעלות בחזרה את גיל הפרישה מ- 70 ל- 75 , כפי שהיה נהוג לפני2007 , אך ללא אפשרות ל הארכה נוספת ,ושנית , לבטל את ההוראה בדבר :קציבת כהונה, כך שרב שנבחר יוכל לכהן ברציפות עד לגיל הפרישה. ההסדר המוצע מעורר שאלות .א ההצדקות להעלאת גיל הפרישה – הורדת גיל הפרישה ל- 70 נבעה מכך שהיו רבני ערים בגילאים מבוגרים שהתקשו לספק את השירות הנדרש לתושבי המקום. מה, אפוא, השתנה בעניין זה? חשוב לזכור, כי התוצאה של רב שאינו מתפקד באופן מיטבי בשל גילו המתקדם עלולה לפגוע.בשירות לתושבים 15 בג"ץ7120/07 אסיף ינוב גידולים בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית ( 2007), פסקאות ז' ו- ל"א לפסק דינו של השופט רובינשטיין (להלן– פרשת אסיף ינוב גידולים ). ראו גם: בגץ11157/03 אירוח גולן בע"מ נ' הרבנות הראשית לישראל ( 2007 ), פסקה5 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נאור (להלן– פרשת אירוח גולן.) 16 16 ראו, למשל: פרשת אסיף ינוב גידולים ; פרשת אירוח גולן ; בגץ2957/06 חנן חסן נ' משרד הבינוי והשיכון האגף לפיתוח מבני דת ( 2006 .) 8 .ב ההצדקות לקציבת הכהונה והש לכות ביטולה – ביטול הסדר הקדנציות שנקבע, פוגע ברציונאלים שבשלם :נקבע הסדר זה מלכתחילה רצון הציבור : ההבנה ,שרב עיר שנבחר על ידי הציבור נדרש , מעת לעת, להעמיד את עצמו לבחירת הציבור, כדי לוודא שהציבור אכן מעוניין בהמשך שירותיו; היבטים תפקודיים : ביטול קציבת הכהונה יחד עם הארכת גיל הכהונה ל- 75 , מוביל לתוצאה לפיה רב עיר יכול לכהן30 ואף40 ,שנה מבלי שיש כל יכולת להחליפו, וזאת, אף אם אינו מתפקד בצורה משביעת רצון ו מתן שירותי הדת לתושבי ;המקום נפגע ההתאמה בין רב העיר לבין הציבור : העדר היכולת להחליף רב עיר אף א ם הציבור אינו מעוניין בהמשך כהונתו, עלול להוביל לפער בין ה רב לבין הציבור שאותו הוא משרת, בשל שינויים משמעותיים באופייה של קהילה לאורך שנים רבות(מחילוני לחרדי או ל.)'דתי לאומי, מאשכנזי לספרדי וכו נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול את ההצדקות וההשלכות של התיקונים המוצעים, הן בנוגע להעלאת גיל הפרישה והן בנוגע לביטול ההסדר.של קציבת כהונה (7 )נציב תלונות הציבור על רבנים מוצע למנות נציב תלונות אשר יהיה מ מונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות , זא ת מבלי לגרוע מהדין המשמעתי החל עליהם. :הסדר זה מעורר מספר שאלות .א ההוראות החלות על הנציבות :הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בנושאים שלא יוסדרו יחולו הוראות חוק נציבות תלונות על שופטים , "בשינויים המחויבים". ,ואולם יש הרבה הוראות בחוק נציבות תלונות על שופטים שלא קיים הסדר בעניינן בהצעת החוק, הן לעניין הסדרים הנוגעים לכהונת הנציב( ,למשל משך כהונתו תום הכהונה ועוד), והן לעניין דרכי בירור תלונה, הגבלת משך הזמן לבירור, סמכות לקבל מסמכים וידיעות ועוד . מוצע ל הידרש להסדרים אשר בעניינם לא ניתן יהיה להחילם כפי שהם רק ב"שינויים המחויבים" מבלי ,להבהיר מה ההסדר שיידרש כדוגמת הרוב הנדרש להעברה מכ ה ונה של הנציב (בחוק נציב תלונות הציבור על פ שו טים נדרש ת החלטה שהתקבלה בר וב של שישה חברים מהוועדה הממנה, דבר שאינו יכול להתקיים בעניינ נ)ו ,ת ,לונות שאין לבררן ועוד ה וראות שלפי הנוסח המו ,צע לא ברור כיצד ניתן יהיה להחיל ן " בשינויים המחו בים י" . עוד מוצע לדון בשאלה מי ה ם הגורמים שנכון ש יהיו מעורבים בהליך המינוי ( תוך השוואה למינויים של נציבי תלונות בתחומים שונים). .ב ה מלצות לגורם שרשאי להגיש קובלנה :ב,נוסף מוצע לקבוע ש במקרה ש בו הנציב מצא חשד לעבירת משמעת הוא יידע את השר לשירותי דת ש מוסמך להגיש קובלנה לעניין רב עיר . ואולם, מאחר שלעניין רבנים אזורים , רבני יישוב ורבני שכונות ההליך המשמעתי הוא בהתאם לגוף בו הם עובדים (על עובדי המועצות הדתיות חלים דיני המשמעת החלים על עובדי מדינה, ועל רבנים עובדי רשויות מקומיות חלים דיני המשמעת החלים על )הרשויות המקומיות מוצע ל קבוע שה נציב יביא זאת בפני מי שרשאי להגיש קובלנה בעניינם (נציב שירות המדינה, ראש הרשות או.)היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין .ג המלצות לסיום כהונה : ,כמו כן בדומה להסדר הקיים לעניין נ ,ציב תלונות על שופטים מוצע לקבוע שהנציב ,רשאי יהיה להמליץ לסיים את כהונתו של רב. ואולם בשונה מהחוק האמור, בו הנציב ממליץ לגורם שמינה את השופט ורשאי להעבירו מתפקידו, בעניי נו נ, מוצע כי הנציב יוכל להמליץ למועצ ת הרבנות הראשית לסיים את כהונת הרב, וזו תוכל לעשות כן למר ות שהיא איננה הגורם הממנה את הר ב. מוצע לוועדה לשקול מיהו 9 הגוף שראוי שהנציב יביא בפניו את המלצתו על ה עברה מכהונה ושיהיה מוסמך לסיים את כהונתו של הרב בעקבות המלצה כאמור. (8) סוגיות נוספות כמובן שאין בסוגיות שהועלו לעיל משום מיצוי הסוגיות שהצעת החוק מעוררת. נוסף על הערות נקודתיות ונוסחיות שיוצגו במהלך הדיונים ,שנתייחס אליהם באופן מפורט במסגרת הדיון בסעיפים עצמם נציג במהלך הדיונים את התייחסותנו, בין היתר, גם לסוגיות הבאות: ▪ חוסר בהגדרה ברורה של תפקידי הרב; ▪ ההסדר המוצע לגבי רשויות מקומיות שאוחדו; ▪ ביטול המגבלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום ;בעבירה חמורה להגיש מועמדות לרב עיר ▪ התשתית העובדתית שעל בסיסה נקבעו ההגדרות השונות שבהצעת החוק ( 50 ,אלף לרב עיר שני10 ;)'אלפים להפחתת המשרה המלאה וכו ▪ העלאת גיל הפרישה ;לרבני התיישבות ורבני שכונות ▪ הקשיים שמעוררת ההוראה המבקש ת להחיל את החוק באופן ישיר על יהודה ושומרון ; ▪ הצורך ב תיקונים עקיפים ;לחוקים שונים ▪ הקשיים שמעוררות הוראות המעבר המוצעות לגבי רבני עיר מכהנים.