חומר רקע
13
יולי2023
כ"ד תמוז תשפ"ג
לכבוד
ח"כ
שמחה רוטמן, יו"ר ועד
ת החוקה
, חוק ומשפט
חברי
ועד
ת החוקה
, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג-
2022
אנחנו מתנגדים להצעת החוק שבנדון וסבורים שמ
ן הראוי ל
דחות אותה , משום
ש
משמעותה פגיעה בעצמאות התביעה והטלת מורא מפני אכיפה כ נגד שחיתות
שלטונית.. להלן, בקצרה, חוות דעתנו
1.
,ביום ראשון16.7.2023
, תעלה לדיון ההצעה שבנדון. ההצעה מבקשת לערוך
שני שינויים בסמכויותיה ובמעמדה של המחלקה לחקירת שוטרים (להלן–
מח"ש ). ראשית, ההצעה מבקשת להוציא את מח"ש מהפרקליטות ו"להכפיפה
ישירות לשר המשפטים ו ,למנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה". שנית
ההצעה מבקשת להסמיך את מח"ש לחקור
עבירות של תובעים מפרקליטות
המדינה, כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
, קרי
"פרקל יט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות
."המדינה
לפי הצעת הח וק, מטרתה לאפשר "חקירה חסרת פניות" של "בכירים
במשטרה" ושל "אנשי הפרקליטות" שלפי הנטען אינה אפשרית היום בגלל
."קשרי עבודה הדוקים" בין המשטרה ובין הפרקליטות
2.
גם אנחנו
סבורים
שיש ליק
ויים במע ,רך בדיקת התלונות נגד שוטרים בישראל
המצדיקים שינויים במערך זה ;
להצעות
מעשיות בעניין זה , לרבות לעניין חיזוק
אי-
,תלות מח"ש
:ראו גיא לוריא, "גירעון אחריותיות במערך הטיפול בתלונות
נגד שוטרים בישראל "
משפט, חברה ותרבות( ד2021
) .
אנחנו גם סבורים שיש
מקום לשפר את מערך הביקורת על פרקליטים, בפרט על ידי חיזוק נציבות
תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בין היתר על ידי
מתן סמכ ות
לנציבות לערוך ביקורת מערכתית יזומה, כמו גם על ידי
חיזוק אי-
תלות ה ;נציב
ראו לעניין זה גיא לוריא בהנחיית מרדכי קרמניצר ממונים על הצדק: רפורמות
ברשות השופטת וברשויות התביעה (
2011
) .
3.
אך הצעת החוק שבנדון
לא נועדה לכך ו
פוגעת
באי-תלות
ם של הת ובעים
בישראל
. זאת,
על ידי שילוב של שני השינויים המוצעים בסמכויות ובמעמד
מח"ש .
4.
ראשית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים, תוך ששר המשפטים הוא מי שממנה
,את מנהל מח"ש
עלולה לפגוע באי-תלותה של מח"ש . כיום מח"ש מצויה
במשרד המשפטים, באחריותו ,המקצועית של פרקליט המדינה ומנהלה הוא
,פרקליט או פרקליטה בכירים שדרגתם כמו של פרקליט מחוז
ה .נבחרים במכרז
באופן זה נשמרת אי-
תלותה של מח"ש, הן בחקירותיה והן בתביעותיה
(לעקרונות כמו עצמאות ויסודיות חקירה של שוטרים, ראו: לוריא, "גרעון
אחריותיות במערך הטיפול בת לונות נגד שוטרים בישרא 'ל", עמ423
.)
הכפפתה
של מח"ש לשר המשפטים, והענקת הסמכות למינוי מנהלּה
,לשר עלולה
לפגוע
בעצמאות שיקול דעתה במילוי תפקידיה ,שכן
שיקוליה המקצועיים
יוחלפו
–
או לכל הפחות יתערבבו–
בשיקוליו הפוליטיים של השר.
במציאות
של ימינו ,
הכפפת מח"ש לש ר עלולה לאפשר למי שנמצאים בשלבים שונים של הליכי
חקירה ומשפ ,ט להשפיע, באמצעות השר ,על חקירות נגד אנשי משטרה. למשל
באמצעות פתיחת חקירה נגד איש משטרה כפעולת נקם על כך שמילא תפקידו
כהלכה בחקירות בעניינם ,של אישי ציבור או הימנעות מחקירה של איש
משטרה שפעל להכשלת חקירה של איש ציבור ועוד. המסר שעלול לה יות מועבר
הוא: הימנעו מחקירות יסודיות של אישי ציבור החשודים בשחיתות שלטונית
.פן יבולע לכם ,התוצאות ביחס למאבק בשחיתות השלטונית
ל דמותה של
המשטרה ו
ל אמון הציבור בה–
.יהיו הרסניות
5.
ש ,נית הקביעה כי מח"ש– תחת כפיפותה החדשה
לשר המשפטים–
תחקור את
פרקליטי פרקליטות המדינה, תפגע גם באי-תלות הפרקליטים
. הפגיעה באי-
תלותה של מח"ש עלולה להשפיע על אופן החקירה של פרקליטים. חקירת
עבירות של פרקליטים צריכה להתנהל באופן הוגן, מקצועי, ובלתי תלוי , לפי
חוק–
כמו חקירת עבירה של כל אדם. אם עצמ אותה של מח"ש תיפגע וגורם
פוליטי יוכל ,ישפיע על חקירותיה חקירות אלה עלולות להפוך לאמצעי רדיפה
אחר פרקליטים באופן
שירתי
ע אותם במילוי תפקידם ו בכך
ת
פגע אי-ה תלות
של
התביעה הפלילית בישראל (ראו לוריא ', ממונים על הצדק, עמ189
.)
בעצם
העלאתה של ההצעה יש משום פגיעה ב ,מעמדה ובתדמיתה של התביעה הכללית
שכן ההצעה עלולה ליצור את הרושם שמדובר בקבוצה"
עבריינית" .
6.
,כדי שהתביעה הפלילית תחליט על הגשת כתבי אישום משיקולי הדין בלבד
עליה להיות בלתי תלויה בהחלטות יה
ב
שיקולים וב גורמים
זרים, בכללם נ בחרי
.הציבור והממשלה
במלים אחרות, על הת
ובע להחליט בכל מקרה ב ה תאם
לשיקול דעת עצמאי
, בהתאם לעובדות, לחוק ולמדיניות
התביעה, בלי להיות
כפוף להוראות או למדיניות של שר , וזאת לשם הגשמת עקרון שלטון החוק
והשוויון
פני ב החוק
(ראו
"עצ
מאות התביע "ה הפלילית הנחיות היועץ המשפטי
לממשלה
4.1001
)
,. לכן אם תתקבל, ה
צעת החוק שבנדון תפגע קשות באי-
תלות התביעה ובעקרון שלטון החוק.
7.
לסיכום, ההצעה פוגעת במאבק בשחיתות השלטונית ובגופי אכיפת החוק
והאמון בהם, וממילא בשלטון החוק ובשוו
יון בפני החוק. היא עלולה לה ביא
לפוליטיזציה של רשות שלטונית שבסמכותה לחקור ו
להעמיד לדין.
אין לה
פר יז
במסוכנות של מצב כזה למשטר דמוקרטי, ולשיתוק שמהלך כזה יכול להביא
כלפי המשטרה והפרקליטות בבואם להגשים את תפקידם החשוב לחקור
ולתבוע עבירות של שחית.ות שלטונית
8.
קשה להתעלם מההקשר הכולל של ההצעה
וה ינ סיון ה שיטתי
לדה-
לגיטימציה
ופגיעה
בעבודת מערכת המשפט כולה,
בת ,י המשפט, היועצים המשפטיים
ו .התביעה פוליטיזציה של המערכת שחוקרת ותובעת במקרה זה היא למעשה
.צעד ראשון במחיקת ההליך המשפטי, באמצעים פוליטיים
9.
.מסיבות אלה, יש להתנגד להצעה בכל תוקף
,בכבוד רב
פרופ' מרדכי קרמניצר
ד"ר גיא לוריא
ד"ר עמיר ס וק פ
המכון הישראלי לדמוקרטיה