הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2199159 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת מירב כהן ______________________________________________ פ/3727/25 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – בני משפחה מטפלים), התשפ"ג–2023 דברי הסבר בישראל חיים כמיליון ומאתיים אלף ישראלים מטפלים (בני 20+), המטפלים בבן משפחה המתמודד עם מחלה, מוגבלות או ירידה תפקודית כתוצאה מזקנה (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטיסטיקה לשנת 2019). אותם מטפלים מספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע לבן המשפחה, למשך תקופה ממוצעת של ארבע וחצי שנים, וכל זאת במקביל לניהול משק בית וקריירה. מסקרים שבוצעו בנושא, על ידי הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, עולה כי 85% מבני המשפחה המטפלים דיווחו כי נגרמה להם הפרעה לסדר היום ו-81% כי הפסידו ימי עבודה או שעות עבודה עקב הטיפול בבני משפחתם. נוסף על כך, 19% דיווחו כי הם שוקלים שינוי בתעסוקה (כגון צמצום המשרה) ו-13% ויתרו על קידום. בני משפחה מטפלים מעניקים על פי רוב טיפול איכותי ומסור לקרוביהם, וכך גם משפרים את בריאותם הפיזית והנפשית, וגם מקלים על מערכת הבריאות. על כן, יש למדינה אינטרס מובהק לסייע לבני משפחה מטפלים להגיע לאיזון ראוי בין קריירה ומשפחה לבין הטיפול בבני משפחתם. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) התשנ"ד–1993 (להלן – החוק) קובע כי עובד זכאי לזקיפת שישה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו (להלן – ההורה), על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. בחוק כיום, קיימות מספר קביעות המונעות מבני משפחה רבים להקנות את הטיפול הראוי לבני משפחתם ובמקביל שלא להיפגע במקום העבודה. מוצע לתקן קביעות אלו ולאפשר גמישות בהגדרת בן המשפחה המטפל ובהגדרת החולה המטופל. לעניין תיקון סעיף 1(א), מוצע להגדיר כי עובד זכאי לזקיפת ימי המחלה הן כאשר ההורה החולה מתגורר בקהילה והן במוסד גריאטרי, זאת בהתייחס לקביעה בתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ"ד–1994 כי עובד שהורהו נמצא במוסד סיעודי כמשמעותו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אינו זכאי לזקוף לתקופת המחלה הצבורה שלו, היעדרות לשם טיפול בהורה, כאמור בסעיף 1 לחוק העיקרי. קביעה זו, סותרת את המציאות, בני משפחה רבים שהוריהם מתגוררים או מאושפזים במוסד סיעודי זקוקים לסיוע מנהלי, סיוע נפשי ועוד, על כן יש לאפשר להם לקחת את ימי המחלה בכדי לאפשר טיפול זה. לעניין הוספת סעיף קטן (ג) בסעיף 1 לחוק, הזכאות לזקיפת ימי מחלה ניתנה רק במסגרת יחסים של הורה של עובד/ת או של בן/בת הזוג, בפועל הגדרה זו צרה ואינה נותנת מענה לצרכים הקיימים במציאות. קיימים מקרים רבים, בהם יש קושי של בן המשפחה המטפל לטפל בחולה, קושי פיזי, בריאותי ואף קושי טכני. על כן, על מנת לסייע בניהול הטיפול, רשאי בן המשפחה המטפל להעביר את הזכות לזקיפת ימי מחלה לבני משפחה בקרבה שנייה, נכד, אח, דוד. לעניין הוספת סעיף קטן (ד) בסעיף 1 לחוק, נקבע בתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ"ד–1994 כי עובד, שאחד מאחיו נעדר מעבודתו בשל מחלת הורה ומימש זכאותו לפי החוק, אינו זכאי להעדר מעבודתו שלו, באותו ענין, באותו פרק זמן; קיימים מקרים רבים בהם החולה זקוק לעזרה משמעותית, לדוגמא עזרה פיזית, בה יש צורך במספר מטפלים במקביל, לפיכך, מוצע לקבוע כי אחים רשאים להיעדר ממקום העבודה לאותו פרק זמן על מנת לטפל בחולה. כיום החוק מאפשר רק לעובד להשתמש בזכות זו רק להורים התלויים בסיוע בצורה מוחלטת הזקוקים לסיוע בפעולות יום יום. במבחן המציאות הורים רבים זקוקים לסיוע מרובה גם כאשר אינם מגיעים לצורך בסיוע מוחלט, וזקוקים מלבד סיוע בפעילות יום יום, בסיוע בניהול משק הבית ואף לעיתים זקוקים להשגחה. לכן מוצע להרחיב את הגדרת המושג "הורה חולה" כך שתכלול גם הורה שחלה והפך להיות תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום או בשל הצורך בהשגחה או בשל עזרה בניהול משק בית. הצעת חוק זו נכתבה בסיוע של עמותת "CareGivers ישראל, הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים". -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשפ"ג (17.07.2023) תיקון סעיף 1 1. בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–1993 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–1993 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–1993 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–1993 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–1993 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "עובד זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו (להלן – ההורה)," יבוא "לרבות אם ההורה מתגורר במוסד סיעודי כמשמעותו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "עובד זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו (להלן – ההורה)," יבוא "לרבות אם ההורה מתגורר במוסד סיעודי כמשמעותו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "עובד זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו (להלן – ההורה)," יבוא "לרבות אם ההורה מתגורר במוסד סיעודי כמשמעותו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "עובד זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו (להלן – ההורה)," יבוא "לרבות אם ההורה מתגורר במוסד סיעודי כמשמעותו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "עובד זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו (להלן – ההורה)," יבוא "לרבות אם ההורה מתגורר במוסד סיעודי כמשמעותו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) במידה שהטיפול בהורה איננו מתאפשר על ידי ילדו או בן הזוג של ילדו כאמור, יהיה זכאי בן המשפחה מקרבה שנייה לזקיפת ימי מחלה עבור טיפול בהורה חולה; לעניין סעיף קטן זה, "קרבה שנייה" – נכד, אח או דוד של הזכאי. "(ג) במידה שהטיפול בהורה איננו מתאפשר על ידי ילדו או בן הזוג של ילדו כאמור, יהיה זכאי בן המשפחה מקרבה שנייה לזקיפת ימי מחלה עבור טיפול בהורה חולה; לעניין סעיף קטן זה, "קרבה שנייה" – נכד, אח או דוד של הזכאי. "(ג) במידה שהטיפול בהורה איננו מתאפשר על ידי ילדו או בן הזוג של ילדו כאמור, יהיה זכאי בן המשפחה מקרבה שנייה לזקיפת ימי מחלה עבור טיפול בהורה חולה; לעניין סעיף קטן זה, "קרבה שנייה" – נכד, אח או דוד של הזכאי. "(ג) במידה שהטיפול בהורה איננו מתאפשר על ידי ילדו או בן הזוג של ילדו כאמור, יהיה זכאי בן המשפחה מקרבה שנייה לזקיפת ימי מחלה עבור טיפול בהורה חולה; לעניין סעיף קטן זה, "קרבה שנייה" – נכד, אח או דוד של הזכאי. (ד) עובד, שאחד מאחיו נעדר מעבודתו בשל מחלת הורה ומימש זכאותו לפי החוק, זכאי להעדר מעבודתו, באותו עניין, באותו פרק זמן; לעניין זה, "אח" – בן או בת נוספים של ההורה, שבשל טיפול בו מתבקשת זקיפת ההיעדרות, לתקופת המחלה הצבורה, לרבות בן או בת מאומצים.". (ד) עובד, שאחד מאחיו נעדר מעבודתו בשל מחלת הורה ומימש זכאותו לפי החוק, זכאי להעדר מעבודתו, באותו עניין, באותו פרק זמן; לעניין זה, "אח" – בן או בת נוספים של ההורה, שבשל טיפול בו מתבקשת זקיפת ההיעדרות, לתקופת המחלה הצבורה, לרבות בן או בת מאומצים.". (ד) עובד, שאחד מאחיו נעדר מעבודתו בשל מחלת הורה ומימש זכאותו לפי החוק, זכאי להעדר מעבודתו, באותו עניין, באותו פרק זמן; לעניין זה, "אח" – בן או בת נוספים של ההורה, שבשל טיפול בו מתבקשת זקיפת ההיעדרות, לתקופת המחלה הצבורה, לרבות בן או בת מאומצים.". (ד) עובד, שאחד מאחיו נעדר מעבודתו בשל מחלת הורה ומימש זכאותו לפי החוק, זכאי להעדר מעבודתו, באותו עניין, באותו פרק זמן; לעניין זה, "אח" – בן או בת נוספים של ההורה, שבשל טיפול בו מתבקשת זקיפת ההיעדרות, לתקופת המחלה הצבורה, לרבות בן או בת מאומצים.". החלפת סעיף 3 2. במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: "הגדרת מחלה "הגדרת מחלה "הגדרת מחלה 3. לעניין סעיף 1 – (1) יראו כחולה – הורה שחלה והפך להיות תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום או שזקוק להשגחה או עזרה בניהול משק בית; (2) "פעולות יום-יום" – כהגדרת מונח זה בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; (3) "השגחה" – השגחה ופיקוח על המבוקר למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים כהגדרת מונח זה בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995."