הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2208148
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי
אפרת רייטן מרום
עופר כסיף
גדי איזנקוט
אלעזר שטרן
יוסף עטאונה
רם בן ברק
רון כץ
דבי ביטון
סימון דוידסון
אליהו רביבו
שלי טל מירון
שלום דנינו
חילי טרופר
יסמין פרידמן
ניסים ואטורי
______________________________________________
פ/3714/25
הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023
דברי הסבר
חדרי מיון קדמיים או מחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) הם מהמחלקות החשובות ביותר בבתי החולים, שכן הן מספקות טיפול ראשוני מציל חיים. חדרי המיון הקדמיים חייבים לפעול 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ולהיות מופעלים על ידי כוח אדם מיומן ומקצועי, כל זאת כדי לספק את השירות הקריטי. ואולם, זמינות השירות ואיכותו אינן יעילות אם חדרי המיון נמצאים במרחק רב מהמטופל ברגע הפציעה. המרחק הגדול ביותר בין חדרי מיון בישראל כיום הוא כ־250 קילומטרים (בין חדר המיון בבית החולים סורוקה לחדר המיון בבית החולים יוספטל). אדם הנדרש לטיפול דחוף ביניהם ייאלץ לנסוע מעל מאה קילומטרים עד לקבלת טיפול מציל חיים, שבו כידוע כל שנייה יכולה להכריע בין חיים למוות.
הזכות לשלמות הגוף והזכות לחיים הן הזכויות הליבתיות מבין זכויות האדם, והן הזכויות הראשונות המנויות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מקום המגורים של מטופל אינו צריך להשפיע כהוא זה על זמינות טיפולים רפואיים דחופים ומצילי חיים, ועל המדינה לספק זאת לכלל אזרחיה, גם אם הם גרים במקומות דלילי אוכלוסייה כמו הנגב או אצבע הגליל.
על כן, מוצע בהצעת החוק לקבוע הקמה של חדרי מיון נוספים בתוך שנה מיום תחילת החוק. בחדרי מיון יהיו ציוד רפואי מתאים וכן צוות רפואי מומחה מתאים. כן מוצע לקבוע מרחק מינימלי של 100 קילומטרים בין חדרי מיון שיהיו פתוחים 24 שעות ביממה ובעלי מכשור רפואי המאפשר טיפול במקרי חירום, כך שיהיה אפשר להעביר מטופל לבית חולים באופן שאינו מסכן חיים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קרן ברק (פ/210/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בתמוז התשפ"ג (17.07.2023)
מטרה 1. חוק זה מטרתו להנגיש שירותי רפואה דחופה לתושבי ישראל, בכל מקום שבו הם מתגוררים, כל זאת באמצעות הקמת חדרי מיון במרחקים סבירים זה מזה.
הגדרות 2. בחוק זה –
"חדר מיון" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ''ו–1996;
"השרים" – שר האוצר ושר הבריאות.
הקמת חדרי מיון 3. על אף האמור בכל דין, שר הבריאות יקים חדרי מיון לפי הוראות חוק זה בתוך שנה מיום תחילתו.
אמצעי רפואה וציוד מציל חיים בחדר המיון 4. שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר אמצעי רפואה וציוד מציל חיים שיהיו בכל חדר מיון, ובלבד שבכל חדר מיון יהיו חדר טראומה, מכונת CT, מכשיר אק"ג, מכשיר רנטגן ומכשיר אולטרסאונד.
צוות חדר המיון 5. צוות חדר המיון יכלול את אלה:
(1) רופא מומחה ברפואה דחופה שמורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 2 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל''ז–1976;
(2) אחות מוסמכת כהגדרתה בסעיף 6 לתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ''ט–1988;
(3) "פאראמדיק" – כהגדרתו בתקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס"א–2001.
המרחק המקסימלי בין חדר מיון למשנהו 6. המרחק בין חדר מיון אחד למשנהו לא יעלה על 100 קילומטרים.
החזקת חדר המיון והפעלתו 7. חדרי המיון יופעלו ויתוחזקו על ידי משרד הבריאות או על ידי גורם מוסמך מטעמו, ויתוקצבו מתקציב המדינה.
שעות פעילות חדר מיון 8. חדרי המיון יפעלו שבעה ימים בשבוע במהלך כל שעות היום.
ביצוע ותקנות 9. השרים אחראים על ביצוע הוראות חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.