הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2205674
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת איימן עודה
אחמד טיבי
יוסף עטאונה
עאידה תומא סלימאן
עופר כסיף
גלעד קריב
אפרת רייטן מרום
יאסר חוג'יראת
מטי צרפתי הרכבי
______________________________________________
פ/3796/25
הצעת חוק חובת הנגשה לשונית של אתרי אינטרנט ושירותים ממשלתיים מקוונים, התשפ"ג–2023
דברי הסבר
אחד המכשולים הגדולים ביכולתם של אזרחי המדינה לממש את זכויותיהם נעוץ בעובדה שהאוכלוסייה במדינה היא רב תרבותית ומגוונת, וחלק גדול ממנה אינו מסוגל לקרוא ולכתוב בשפה העברית. אזרחים רבים במדינה מסוגלים להבין עברית ברמה בסיסית ולעיתים גם לדבר בה, אך כאשר מדובר בצורך לקרוא מכתבים רשמיים, מדריכים הנוגעים לזכויות או חוזים, כללים, תקנות וכד' – רבים נתקלים בקשיים אשר עלולים להוביל אותם לטעויות.
עם השתכללות הטכנולוגיה והתרחבות פעילות האינטרנט, מקובל כי כל גוף ציבורי מציג את המידע הנוגע לו באתר אינטרנט, ואף מציע בו שירותים חיוניים. לאור האמור לעיל, נוצר צורך להנגיש ולתרגם אתרים אלו כך שכל אזרח יוכל להיכנס, לקרוא בהם את המידע, ולהשתמש בשירותים הדיגיטליים הממשלתיים בשפה אותה הוא מסוגל להבין ולנתח בקלות.
בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ביום 13 באפריל 2023 בנושא ״הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטליים הממשלתיים לחברה הערבית״, עלה כי 10% בלבד מכלל דפי האינטרנט הממשלתיים מונגשים לחברה הערבית. זהו מצב חמור הדורש טיפול מיידי.
לפיכך, מוצע לחייב גופים ציבוריים להנגיש את המידע המצוי בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם לשפות שונות – לערבית ולשפות נוספות בהן מספר הדוברים בישראל הוא גדול. כמו כן, ניתנת לשר סמכות להוסיף לרשימה שפות נוספות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשפ"ג (24.07.2023)
מטרה 1. מטרתו של חוק זה היא לאפשר לכלל אזרחי מדינת ישראל נגישות לשונית בשפה הערבית ובשפות נוספות, למידע בדבר זכויות המוקנות להם ולשירותים ממשלתיים הקיימים בפלטפורמות דיגיטליות.
הגדרות 2. בחוק זה –
"גוף ציבורי" –גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, וכן תאגידים בנקאיים;
"מערך הדיגיטל הלאומי" – המטה הטכנולוגי של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים;
"פלטפורמה דיגיטלית" – האתר הראשי או היישומון שבו מפרסם גוף ציבורי את שירותיו השונים, וכל דף מקוון שאליו הגוף מפנה לצורך מיצוי השירות;
"שפות נוספות" – רוסית, אמהרית וכל שפה נוספת שיקבע השר בתקנות;
"השר" – שר המשפטים.
חובת הנגשה לשונית 3. (א) גוף ציבורי יתרגם את הפלטפורמה הדיגיטלית שלו לשפה הערבית ולשפות נוספות, ובכלל זה רשאי הגוף להסתייע לשם כך בספק מקצועי מתחום התרגום והתוכן.
(ב) התרגום לשפות השונות יוצג באופן בולט וברור בעת הכניסה לפלטפורמה הדיגיטלית, לרבות הסבר על אופן השימוש בפלטפורמה.
(ג) גוף ציבורי ידאג לעדכן את הפלטפורמה הדיגיטלית שלו באופן שוטף בערבית ובשפות הנוספות; תרגום והנגשה של המידע הדינמי ייעשה בתוך 48 שעות ממועד העלאת מידע חדש לאתר.
פנייה ומילוי נתונים 4. פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת פנייה או מילוי נתונים תאפשר לעשות זאת בעברית, בערבית ובשפות הנוספות.
הנגשת פלטפורמות שירות ממשלתי דיגיטלי 5. מערך הדיגיטל הלאומי ינגיש לשפה הערבית ולשפות נוספות פלטפורמות מקוונות הנותנות שירות ממשלתי דיגיטלי לאזרחים ולעסקים, לרבות מערכת ההזדהות הלאומית, אזור אישי ממשלתי, שירות הטפסים הממשלתי ולהעלאת המודעות לקיומן של פלטפורמות כאמור בשפות האמורות.
ביצוע ותקנות 6. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה 7. תחילתו של חוק זה שנה ממועד פרסומו; השר רשאי להאריך את התקופה האמורה, ובלבד שלא תעלה על תקופה של שישה חודשים נוספים.