הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2023 ביולי24 1651 ו' באב התשפ"ג עמוד 1240 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2023-הנידמה למסהצעת חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ"ג הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1240 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2023-הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ"ג 24.7.2023 ,, ו' באב התשפ"ג1651 - הצעות חוק הממשלה פרק א': פרשנות ועקרונות כלליים מטרה .1מטרת חוק זה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בין־ לאומית בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק לדוגמה בעניין בוררות מסחרית בין־לאומית ), שאותוUNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration( United Nations( אימצה ועדת האומות המאוחדות למשפט בין־לאומי מסחרי ), ביום ב' בתמוז התשמ"הCommission on International Trade Law - UNCITRAL 7( ), וכפי שתוקן נוסחו בידי הוועדה האמורה ביום י"א בתמוז התשס"ו1985 ביוני21( ).2006 ביולי בעשורים האחרונים גבר השימוש בבוררות ככלי ליישוב סכסוכים מסחריים בין־לאומיים. במצב המשפטי ,) חוק הבוררות- (להלן1968-כיום, חוק הבוררות, התשכ"ח חל על כל הליך בוררות שמקום מושבו בישראל, ובכלל זה על בוררויות בעלות מאפיינים בין–לאומיים. ואולם חוק הבוררות אינו מותאם למאפיינים המיוחדים של הליכי בוררות בין–לאומיים. זאת, בין השאר, מאחר שהוא –לא כולל הסדרים שמכירים בכך שצדדים להליכים בין לאומיים יעדיפו להקנות סמכויות רחבות יותר לבוררים ולהותיר בידם יותר גמישות בניהול ההליך. החוק המוצע בהצעת חוק זו נועד לתת מענה לפער זה, על ידי עיגון, בדין הישראלי, של הסדר המבוסס על חוק המודל בעניין בוררות The UNCITRAL Model Law on( מסחרית בין־לאומית חוק- ) (להלןInternational Commercial Arbitration –המודל), שגיבשה ועדת האומות המאוחדות למשפט בין United Nations Commission( אונסיטרל- לאומי מסחרי ), המהווהon Inetrnational Trade Law - UNCITRAL סטנדרט בין–לאומי ידוע ומקובל בתחום הבוררות המסחרית הבין–לאומית. חוק המודל כולל הסדרה של השלבים השונים של הליך בוררות מסחרית בין–לאומית, החל בשלב ההסכמה לבוררות ועד לשלב אכיפת פסק הבוררות. אונסיטרל ניסחה את חוק המודל במטרה לקדם הרמוניזציה בין הדינים והכללים של המדינות השונות לגבי הליכי בוררות מסחרית מדינות87 בין–לאומית. נכון להיום, אימצו את חוק המודל תחומי שיפוט.120–והוא חל בסך הכול ב המבנה של החוק המוצע ותוכנו דומים לאלה של חוק הבוררות. ואולם החוק המוצע כולל כמה הוראות הנבדלות 6 לחוק מאלה המעוגנות בחוק הבוררות. כך, למשל, סעיף המוצע מטיל הגבלה מפורשת על התערבות בתי המשפט לחוק המוצע עוסק בסמכות הרכב17 בהליכי בוררות; סעיף לחוק25 עד18 הבוררים להכריע בדבר סמכותו; וסעיפים המוצע מייצרים משטר ייחודי ומפורט שעניינו מתן סעדים זמניים בידי הרכב הבוררים, ואכיפתם. נוסף על כך, הוראות הקובעות ברירות המחדל בעניין הדין החל, מספר הבוררים ,וכדומה מעוגנות בגוף החוק המוצע ולא בתוספת לחוק כפי שקיים היום בחוק הבוררות. זאת ועוד, החוק המוצע שותק ביחס לכמה סוגיות שחוק הבוררות מסדיר בהרחבה. ההבדלים נובעים מאופייה של בוררות מסחרית בין–לאומית ומהפרקטיקה הקיימת בתחום. כך, למשל, החוק המוצע אינו קובע הוראות בעניין 31– ו30 הוראות הקבועות בסעיפים- אחריות הבורר ושכרו לחוק הבוררות. זאת, משום שלעיתים מתקיימות בוררויות בין–לאומיות במסגרת מוסד בוררות אשר מסדיר מראש את תעריפי הבוררות, כך שאין הכרח בהסדרת הנושא בחקיקה. החוק המוצע גם אינו קובע ברירות מחדל לגבי סדרי הדין בניהול ההליך. זאת מאחר שבמקרים רבים, סעיף הבוררות מפנה לכללי בוררות קיימים כגון כללי בוררות של אונסיטרל או של מוסדות בוררות מסוגים שונים, אשר מקימים מסגרת של כללי סדרי דין. בכך שונה ההסדר המוצע בחוק זה מחוק , לקבוע42 הבוררות, אשר מסמיך את שר המשפטים, בסעיף סדרי דין כאמור בתקנות. לבסוף, החוק המוצע אינו קובע מנגנון ערעור על פסקי בוררות לפני בורר, כפי שקבוע בסעיף א לחוק הבוררות, מאחר שהערעור על פסקי בוררות אינו21 נפוץ בבוררות בין–לאומית, וכשהוא קיים, הוא מוסדר, על פי רוב, בכללי הבוררות שהצדדים כבר הסכימו עליהם. לשון החוק המוצע מבוססת על נוסח חוק המודל באנגלית, אשר אומץ על ידי העצרת הכללית של האומות )2006 בדצמבר4( המאוחדות ביום י"ג בכסלו התשס"ז (ראו בנספח לדברי ההסבר). עם זאת, החוק המוצע כולל מספר קטן של שינויים לעומת ההסדרים שנקבעו בחוק המודל, כפי שיפורט להלן. כמו כן, כולל החוק המוצע שינויים הנובעים מהצורך להתאים את הוראות חוק המודל לעקרונות החקיקה בישראל ולשפה העברית. בסעיף זה מעוגנת מטרת החוק המוצע. על פי 1 סעיף המוצע, חוק זה נועד ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בין–לאומית בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק המודל, כפי שפורט לעיל. ד ב ר י ה ס ב ר 1241 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו הגדרות ופרשנות .2 - בחוק זה (א) ; בין שהיא מנוהלת על ידי מוסד בוררות ובין שלא- ""בוררות ;)(ג3 כמשמעותה בסעיף- ""בוררות בין־לאומית ;7 כמשמעותו בסעיף- ""בית משפט ; בית משפט מחוץ לישראל- ""בית משפט זר ;(א) רישה8 כמשמעותו בסעיף- ""הסכם בוררות ;)(א29 כמשמעותו בסעיף- ""מושב הבוררות בורר יחיד או כמה בוררים.- ""הרכב הבוררים , שבו נקבעה הוראה שלפיה צדדים להסכם37 בכל מקום בחוק זה, למעט סעיף (ב) ,בוררות רשאים להחליט בעניין מסוים, יראו אותם כמי שרשאים להסמיך גורם שלישי ובכלל זה מוסד בוררות, להחליט באותו עניין. בכל מקום בחוק זה שבו נקבעה הוראה שעניינה הסכמת הצדדים, ובכלל זה עניין (ג) שהצדדים הסכימו או רשאים להסכים לגביו, יראו הסכמה כאמור ככוללת כללי בוררות שהצדדים הסכימו להחיל. ), שבו נקבעה הוראה שעניינה1()(ב41(א) ו־34 בכל מקום בחוק זה, למעט סעיפים (ד) תביעה, היא תחול גם על תביעה שכנגד, ובכל מקום שבו נקבעה כאמור הוראה שעניינה הגנה, היא תחול גם על הגנה בתביעה שכנגד. בפרשנות חוק זה יש להתחשב במקור הבין־לאומי שלו ובעקרונות הכלליים (ה) שעליהם הוא מבוסס ובצורך לקדם אחידות ביישומו במישור הבין־לאומי. לחוק המודל וכולל2 סעיף זה מבוסס על סעיף 2 סעיף הגדרות לכמה מונחי יסוד בחוק וכן כללי פרשנות. בין השאר, מוצע להבהיר כי "בוררות" עשויה permanent( להיות כזו המתנהלת לפני מוסד בוררות קבוע מוסד בוררות), או לחלופין- ) (להלןarbitral institution בוררות "אד הוק" שמנוהלת על ידי הרכב בוררים שמונה (ככלל, על ידי הצדדים) לדון בסכסוך מסוים. כמו כן מובהר כי המונח "הרכב הבוררים" עשוי להתייחס גם לבורר יחיד. בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר כי בכל מקרה שבו החוק ,המוצע מאפשר לצדדים עצמם להחליט על נושא מסוים הם רשאים להסמיך צד שלישי להחליט במקומם. כלל זה מאפשר להרכב הבוררים, או למוסד הבוררות אשר מנהל את ההליך, לקבל החלטות לגבי מגוון סוגיות פרוצדורליות במסגרת הבוררות, למעט החלטות בעניין הדין החל על ,הסכסוך, שמוצע להחריג מגדרו של הסדר זה. הכוונה למשל, לכללי מסירה של מסמכים בהליך בוררות (סעיף לחוק המוצע) או לעילות להתנגדות למינוי בורר (סעיף4 – לחוק המוצע). כאמור, צדדים לבוררות מסחרית בין13 לאומית נוטים להחיל עליה כללי בוררות חיצוניים, כגון כללי הבוררות של אונסיטרל, אשר יוצרים מסגרת לסדרי הדין של ההליך. כמו כן, ישנם מקרים שבהם הצדדים לא הסכימו על כללי בוררות, אך הסמיכו מוסד בוררות אשר פועל לפי כללי בוררות קיימים להחליט בעניינים הקשורים לניהול הליך הבוררות. לפי סעיף קטן (ג), בכל עניין שהצדדים לבוררות רשאים להסכים עליו לפי החוק המוצע, אפשר שההסכמה תהיה באמצעות הפניה לכללי בוררות. אם הצדדים הסכימו על כללים כאמור, כל עניין שמוסדר בהם נחשב לכזה שהצדדים הסכימו עליו. סעיף קטן (ה) מדגיש את הצורך להתחשב במקור הבין–לאומי של החוק המוצע בעת פרשנותו וכן את הצורך להתחשב בעקרונות הכלליים שעליהם הוא מבוסס ובצורך לקדם אחידות ביישומו במישור הבין–לאומי. מכאן, שבבואו לפרש את החוק המוצע, על בית המשפט לפנות לפרשנות בין–לאומית של חוק המודל. כדי להתחקות אחר הפרשנות –כאמור, ניתן לעיין במאגרים פומביים שונים, ובהם ה UNCITRAL Digest of Case Law on the Model Law , שמהווה מקורof International Commercial Arbitration נגיש להלכות העיקריות בעולם לגבי חוק המודל (מעודכן CLOUT (Case Law on UNCITRAL–); ומאגר ה2012 לשנת ), שכולל תקצירי פסקי דין בעניין חוק המודל ודוחותTexts )Travaux préparatoires( מסכמים של הפגישות השונות של קבוצת העבודה ליישוב סכסוכים בין–לאומיים של ,אונסיטרל שעבדה על ניסוח חוק המודל. בחומרים אלה כלומר תקצירי פסקי הדין והדוחות המסכמים, ניתן לעיין ,באתר האינטרנט הייעודי של אונסיטרל שעוסק בחוק המודל https://uncitral.un.org/en/texts/arbitration/ :בכתובת .modellaw/commercial_arbitration ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1242 תחולה וסייגים לתחולה .3 חוק זה חל על בוררות בין־לאומית בעניין מסחרי, בכפוף לכל אמנה בין־לאומית (א) ,שמדינת ישראל צד לה, ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות לפי חוק הבוררות חוק הבוררות).- (להלן1‏1968-התשכ"ח ,9 חוק זה יחול רק כאשר מושב הבוררות נמצא בישראל; על אף האמור, סעיפים (ב) לחוק זה יחולו גם כאשר מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל.4 ו־544 ,26 עד24 ,10 לצד זאת, קיימים גם מאגרים שונים בתשלום שבהם ניתן לאתר פסיקה רלוונטית וספרות העוסקת בפרשנות חוק המודל. לחוק המוצע45– ו43 כמו כן, מאחר שנוסח סעיפים (שעניינם ביטול פסק בוררות ועילות לאי–הכרה בפסק או לסירוב לאכיפתו, בהתאמה) מבוסס על האמנה בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, שנחתמה בניו־ ) ונכנסה1958 ביוני10( יורק ביום כ"ב בסיוון התשי"ח )1959 7 ביוני( לתוקף לגבי ישראל ביום א' בסיוון התשי"ט אמנת ניו–יורק), הרי שגם פרויקט המדריך לאמנת- (להלן ), שבוNew–York Convention Guide 1958( ניו–יורק מאוגדים דברי פרשנות וכן פסקי דין המתייחסים לאותה http://newyorkconvention1958. :לאמנה (ראו בכתובת ), וכן פרסומים שונים של המועצה הבין–לאומיתorg ICCA (International Council - לבוררות מסחרית ) ביחס לאמנת ניו–יורקfor Commercial Arbitration ופרשנותה, עשויים לשמש מקור בין–לאומי כאמור לפרשנות החוק המוצע. העקרונות הכלליים העומדים בבסיס החוק המוצע הם עקרונות כגון אוטונומיית הצדדים, הוגנות ויעילות. בשונה מחוק המודל, אשר קובע כלל פרשני נוקשה לגבי מעמדם של עקרונות כלליים אלה, החוק המוצע מתייחס אליהם כמקור פרשנות נוסף, לצד כלי פרשנות אחרים. נוסף על כך, חוק המודל קובע כי הוא יפורש לפי עקרון לחוק המודל). מכיוון שמדובר2A)1( תום הלב (ראו סעיף בעקרון יסוד בדין הישראלי, אשר חל על פרשנותו של כל חוק בלא צורך בקביעה מפורשת, החוק המוצע לא מתייחס במפורש לעיקרון זה. יובהר כי אין בסעיף זה כדי לכבול את שיקול הדעת של בתי המשפט לגבי פרשנות החוק המוצע, ומובן שבתי המשפט רשאים לפרשו לפי כללי הפרשנות המקובלים בישראל. לחוק המודל וקובע1 סעיף זה מבוסס על סעיף 3 סעיף את היקף תחולתו של החוק המוצע. )לסעיף קטן (א על פי המוצע בסעיף קטן זה, יחול החוק המוצע על כל בוררות בין–לאומית כהגדרתה המוצעת, שהיא בעניין מסחרי. ואולם, תחולתו של החוק כאמור כפופה לכל הסכם בין–לאומי שישראל צד לו. כך, אם קיימת בחוק המוצע הוראה הסותרת הוראה בהסכם כאמור, ההוראה שבהסכם גוברת. קביעה זו מתייחסת בראש ובראשונה למחויבויות של מדינת ישראל לפי אמנת ניו–יורק, אשר ישראל צד לה. בפועל, בחוק המודל, אשר החוק המוצע מבוסס על הוראותיו, מעוגנות מחויבויות זהות לאלה המעוגנות –באמנת ניו–יורק, ובעיקר החובה לכבד הסכם בוררות בין להצעת החוק).44– ו9 לאומי ולאוכפו (ראו סעיפים סעיף קטן (א) כנוסחו המוצע עשוי להיות רלוונטי לגבי כל הסכם בין–לאומי אחר שמדינת ישראל היא צד לו (או שתהיה בעתיד צד לו), וכולל הסדרים פרטניים אחרים בנוגע לבוררות מסחרית בין–לאומית, כגון האמנה ליישוב סכסוכי השקעות בין מדינות ובין אזרחיהן של מדינות ), שישראל הצטרפה אליה1956–אחרות (נפתחה לחתימה ב ), הסכמי הגנה על1983 ביוני22( ביום י"א בתמוז התשנ"ג השקעות או הסכמי אזור סחר חופשי. אם הסכם כאמור ,כולל הסדר מיוחד לעניין בוררות מסחרית בין–לאומית אשר סותר את הוראות החוק המוצע, ההסדר שבהסכם הבין–לאומי יגבר. הכלל המוצע בהקשר זה דומה לכלל הקבוע בסעיפים א לחוק הבוררות, אשר קולטים לדין הפנימי, בין29–6 ו השאר, את ההוראות בעניין עיכוב הליכים ואכיפת פסקי בוררות שבאמנת ניו–יורק. כדי להבהיר את היחס בין הוראות חוק הבוררות והתקנות מכוחו לבין הוראות החוק המוצע, מוצע לקבוע במפורש כי הוראות חוק הבוררות, כמו גם התקנות שנקבעו מכוחו, לא יחולו לגבי בוררות בין–לאומית בעניין מסחרי. יוער כי אף על פי שהמונח "עניין מסחרי" אינו מוגדר בחוק המודל, הרי לפי הערת שוליים לצד הוראה זו בחוק ) יש לפרש את המונח "מסחרי" בהרחבה, כך1 המודל (סעיף ,שיכלול כל עניין הנובע ממערכת יחסים בעלת אופי מסחרי בין שמדובר במערכת יחסים חוזית ובין שלא. כדי להבהיר את הדברים, מפורטים בהערת השוליים הנזכרת לעיל סוגי ), ובכלל זהCommercial Transactions( עסקאות מסחריות העסקות האלה: עסקאות לאספקה או להחלפה של טובין או שירותים, הסכמי ייצוג מסחרי או הסכמי יחסי שליחות, או ,הסכמי הפצה, הסכמי ייצור, הסכמי ייעוץ, הסכמי בנייה הסכמים לפרויקטים משותפים או כל סוג אחר של שיתוף ,פעולה תעשייתי או מסחרי, הסכמי רישיון, הסכמי מימון הסכמי בנקאות, הסכמי ביטוח והסכמי הובלה. כאמור, אין מדובר ברשימה סגורה. )לסעיף קטן (ב סעיף קטן זה מתייחס למקום מושב הבוררות, כלומר המקום שקבעו הצדדים כמקום המושב המשפטי של .184 'ס"ח התשכ"ח, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1243 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו :בוררות בין־לאומית היא בוררות שמתקיים לגביה אחד מאלה (ג) מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים במדינות שונות )1( ;בעת כריתת ההסכם האמור אחד מהמקומות שלהלן נמצא מחוץ למדינה שבה נמצאים מקומות העסקים )2( :של הצדדים להסכם הבוררות מושב- אם מושב הבוררות נקבע בהסכם הבוררות או מכוחו (א) ;הבוררות המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת (ב) ;היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות (ג) הוא ההדוק ביותר. - )לעניין סעיף קטן (ג (ד) היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות יותר ממקום עסקים אחד, יראו כמקום )1( העסקים שלו את מקום העסקים שהקשר שלו להסכם הבוררות הוא ההדוק ;ביותר לא היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות מקום עסקים, יראו כמקום העסקים )2( שלו את מקום מגוריו הרגיל. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שלפיהן לא ניתן ליישב סכסוך מסוג (ה) מסוים באמצעות בוררות, או מהוראות חוק שלפיהן ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות רק בהתאם להוראות הקבועות באותו חוק או שנקבעו מכוחו. הבוררות. ככלל, מוצע כי החוק יחול במקרה שבו מושב הבוררות הוא במדינת ישראל, לפי הסכמת הצדדים. עם זאת, הסדרים מסוימים המעוגנים בו יחולו גם במקרים שבהם ישראל אינה מקום המושב של הבוררות, אך מוגשת לבית משפט בישראל בקשה שנוגעת לבוררות, כגון בקשה לעיכוב הליכים המתנהלים לפני בית המשפט במטרה להפנות את הצדדים לבוררות (מחוץ לישראל) בהתאם להסכם בוררות, או בקשה לאכיפת פסק בוררות זר. )לסעיפים קטנים (ג) ו–(ד :על פי המוצע, בוררות בין–לאומית היא אחת משתיים בוררות שבה מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים במדינות שונות בעת כריתת הסכם הבוררות, או בוררות שבה מושב הבוררות, המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות, או המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר, נמצאים מחוץ למדינה שבה נמצאים ,מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות. כך, למשל אם הסכסוך נובע מפעולה שנעשתה במקום שהוא מחוץ למדינה שבה נמצאים מקומות העסקים של הצדדים, אותו מקום יוכל להיות מוגדר ככזה שיש לו את הקשר ההדוק ביותר לסכסוך בין הצדדים. בעניין זה, מוצע להבהיר כי כאשר לצד לבוררות יש יותר ממקום עסקים אחד, מקום העסקים הרלוונטי להגדרת המונח יהיה המקום בעל הזיקה ההדוקה ביותר להסכם הבוררות. כך למשל, אם לאחד הצדדים לבוררות יש עסק ,בעל כמה סניפים, והסכם הבוררות נוגע רק לאחד מהם אזי רק מקומו של אותו סניף יובא בחשבון בבחינת היותה של הבוררות בוררות בין–לאומית. כמו כן, מוצע כי אם אין לצד להסכם הבוררות מקום עסקים, מקום המגורים הרגיל שלו יהווה את אמת המידה הרלוונטית. חוק המודל מאפשר לצדדים להסכים כי הבוררות תיחשב לבוררות בין–לאומית, גם אם התנאים המתוארים לעיל אינם מתקיימים. החוק המוצע אינו כולל אפשרות –זו, זאת כדי לשמר את ההבחנה בין בוררות מסחרית בין לאומית שמקום מושבה בישראל, אשר החוק המוצע בא להסדיר, לבין בוררות מקומית המתנהלת בישראל, שתמשיך להיות מוסדרת לפי חוק הבוררות. )לסעיף קטן (ה מוצע להבהיר כי החוק המוצע אינו גורע מהסדרים ,אחרים בחקיקה האוסרים על העברת סכסוך לבוררות כמו גם על הסדרים בחקיקה שלפיהם הבוררות כפופה לכללים פרטניים אחרים. כך למשל, בנסיבות שבהן ייקבע כי הסכמה לבוררות בין ספק ללקוח מהווה תנאי מקפח )9(4 (ראו סעיף1982-לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג ) לאותו חוק).10(–ו ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1244 חזקה לעניין קבלת מסמכים .4 על קיום תקשורת בכתב, ובכלל זה שליחה או קבלה של הודעות בכתב או מסמכים (א) : מסמכים), יחולו ההוראות שלהלן, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת- (בסעיף זה :יראו מסמך שנשלח כאילו התקבל בידי הנמען אם מתקיים אחד מאלה )1( ;המסמך נמסר לידי הנמען במסירה אישית (א) המסמך נשלח, בדואר רשום עם אישור מסירה או בכל אמצעי אחר (ב) המאפשר תיעוד של השליחה, לכתובת הידועה לשולח של מקום עסקיו או מקום מגוריו הרגיל של הנמען או לכתובתו הידועה למשלוח דואר, ואם אף אחת מהכתובות כאמור אינה ידועה לשולח ולא ניתן לבררה בשקידה המסמך נשלח, כאמור ברישה, לכתובת הידועה האחרונה של- סבירה מקום עסקיו או מקום מגוריו הרגיל של הנמען או לכתובתו הידועה ;האחרונה למשלוח דואר )(א) או (ב), כאילו התקבל1( יראו מסמך שנמסר או נשלח כאמור בפסקה )2( במועד שבו נמסר לידי הנמען, במועד שצוין באישור המסירה או במועד השליחה כפי שתועד באמצעי האחר, לפי העניין. הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין שליחה או קבלה של מסמכים במסגרת הליך (ב) המתנהל לפני בית משפט. ויתור על זכות לטעון להפרה 5. נודע לאחד הצדדים להליך בוררות כי הוראה מהוראות חוק זה, שהצדדים רשאים להתנות עליה, או דרישה מהדרישות לפי הסכם הבוררות, לא קוימה, ואותו צד המשיך הפרה) בהזדמנות- בהליך הבוררות בלא שטען להפרת ההוראה או הדרישה (בסעיף זה הראשונה, ואם נקבעה בהסכם הבוררות תקופה קצובה שבמהלכה ניתן להעלות טענה בתוך התקופה שנקבעה כאמור, יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לטעון להפרה.- כאמור מידת התערבות בית המשפט 6. בעניינים שחוק זה חל עליהם, לא יפעיל בית המשפט את סמכויותיו אלא לפי חוק זה. סמכויות בית המשפט לעניין סיוע בבוררות ופיקוח עליה 7. (ב) יהיו נתונות לבית43(ה) ו־17 ,15 ,)(ג14 ,)(ב) ו–(ג12 הסמכויות המנויות בסעיפים המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות. לחוק המודל וקובע3 סעיף זה מבוסס על סעיף 4 סעיף חזקות הנוגעות לשליחה וקבלה של הודעות בכתב או מסמכים בין הצדדים במסגרת הליך הבוררות. מטרתו של הסעיף להבהיר את מסגרת כללי התקשורת בין הצדדים. סעיף קטן (ב) המוצע קובע את גדרי ההסדר המוצע בסעיף זה ומבהיר כי אין בו כדי להשליך על הכללים לעניין המצאת כתבי בי–דין במסגרת הליך משפטי. לחוק המודל, ומעגן4 סעיף זה מבוסס על סעיף 5 סעיף בחוק את העיקרון שלפיו צד אשר מבקש להעלות טענה הנוגעת להפרת הוראה או דרישה, נדרש לעשות זאת בהזדמנות הראשונה. 6 לחוק–5 ו סעיפים אלה מבוססים על סעיפים סעיפים 6 לחוק המוצע מעגן בחוק עיקרון המודל. סעיף 7– ו6 חשוב בבוררות מסחרית בין–לאומית: הוא מגביל את האפשרות של בית המשפט להפעיל את סמכויותיו אך ורק למקרים שבהם החוק המוצע מאפשר זאת באופן מפורש, לדוגמה: מינוי בוררים כאשר הצדדים אינם מגיעים ), אכיפת26 (ב)), מתן סעדים זמניים (סעיף12 להסכמה (סעיף 6 לחוק המוצע נועד ), ועוד. סעיף44 פסק הבוררות (סעיף –להעביר מסר חשוב למתדיינים בבוררות מסחרית בין לאומית, ולפיו מערכת המשפט תהווה סמכות תומכת לסכסוכים שמובאים לבוררות, אך תימנע מלהתערב במרבית הסוגיות שעלולות להתעורר במסגרת הליך בוררות בין–לאומית. הסעיף מבטא את חשיבותה הרבה של אוטונומיית הצדדים ועליונותה ואת הצורך בהכרתה בידי בית המשפט באמצעות כיבוד מרבי של הדרך שבה החליטו הצדדים ליישב את הסכסוך. 7 לחוק המוצע, בית המשפט המוסמך לפי סעיף ,לדון בשאלות במקרים שבהם החוק המוצע מאפשר זאת הוא בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, בהתאם לחלוקת הסמכויות שנקבעה בחוק בתי המשפט [נוסח , חוק בתי המשפט). זאת- (להלן1984-משולב], התשמ"ד ד ב ר י ה ס ב ר 1245הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו פרק ב': הסכם בוררות הסכם בוררות וצורתו .8 הסכם בוררות הוא הסכם למסור לבוררות סכסוכים שהתגלעו בין צדדים ליחסים (א) משפטיים מוגדרים, חוזיים או אחרים, כולם או חלקם, או סכסוכים כאמור שעשויים להתגלע ביניהם בעתיד, בנוגע לאותם יחסים; הסכם בוררות יכול שייערך בצורה של תניית בוררות) או- תניה בחוזה שלפיה יש למסור לבוררות סכסוכים כאמור (להלן כהסכם נפרד. הסכם בוררות יהיה בכתב. (ב) הסכם בוררות שנכרת בעל פה, בהתנהגות או בדרך אחרת, יראו אותו כאילו נעשה (ג) בכתב אם תוכנו מתועד בדרך כלשהי. ,הסכם בוררות שנכרת באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית (ד) , יראו אותו כאילו נעשה בכתב, אם המסר האמור ניתן לשמירה2‏2001-התשס"א ולאחזור. נכללה בכתב תביעה או בכתב הגנה במסגרת הליך משפטי טענה לקיומו של (ה) הסכם בוררות, והצד השני להליך לא הכחיש זאת, יראו את ההסכם האמור כאילו נעשה בכתב. נכללה בחוזה הוראה שלפיה יחולו לעניין אותו חוזה הוראות מסמך הכולל תניית (ו) בוררות, יראו הוראה כאמור כהסכם בוררות בכתב, ובלבד שלפי אותה הוראה תניית הבוררות נחשבת לחלק מהחוזה. הסכם בוררות ותובענה בבית המשפט .9 ,הוגשה לבית משפט תובענה בסכסוך שהוסכם למוסרו לבוררות, יעכב בית המשפט (א) צד), את ההליכים בתובענה ויפנה- לבקשת בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות (להלן את הצדדים להליך של בוררות, והכול אלא אם כן מצא בית המשפט כי הסכם הבוררות בטל, חסר תוקף או שאינו בר־ביצוע; בקשת בעל דין לפי סעיף קטן זה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת כתב הטענות הראשון של בעל הדין הכולל טענות לגופו של הסכסוך. בדומה לקבוע בעניין זה בחוק הבוררות (ראו ההגדרה "בית לחוק האמור).1 המשפט" בסעיף 7 לחוק המודל ומגדיר סעיף זה מבוסס על סעיף 8 סעיף מה ייחשב להסכם בוררות. לפי ההגדרה המוצעת, נדרשת הסכמה ליישב סכסוך באמצעות בוררות. בסעיף קטן (ב) המוצע מעוגן העיקרון המקובל, שקבוע גם בהגדרת המונח בחוק הבוררות, ולפיו הסכם בוררות צריך להיות בכתב. זאת, מכיוון שנדרשת ודאות שהצדדים אכן שללו במפורש את גישתם לבתי המשפט. לפי סעיף קטן (ג) המוצע, הסכם בוררות ייחשב לכזה שנעשה בכתב אם הוא מעוגן בכתב בדרך כזו או אחרת. כך למשל, ייתכן שהצדדים הגיעו להסכמה בעל פה, אך עיגנו אותה לאחר מכן במסמך כתוב. כמו כן, יובהר כי דרישת הכתב מתייחסת להסכם הבוררות, ואין דרישה החוזה שבו נכלל סעיף הבוררות או שאליו- שחוזה הבסיס יהיה בכתב.- מתייחס הסכם הבוררות סעיף קטן (ד) המוצע מכיר בהסכם בוררות שנכרת באמצעות תקשורת אלקטרונית, כגון חילופי דואר אלקטרוני, ככזה שנעשה בכתב, בתנאי שמתקיימות הנסיבות המפורטות באותו סעיף קטן. לפי סעיף קטן (ה) המוצע, הסכם בוררות ייחשב להסכם כתוב אם, במסגרת חילופי כתבי תביעה והגנה במסגרת הליך משפטי, אחד הצדדים הפנה אליו והצד )השני לא הכחיש זאת. באופן דומה, לפי סעיף קטן (ו המוצע, הפניה בחוזה לכל מסמך הכולל סעיף בוררות מהווה הסכם בוררות בכתב, אם לפי נוסח ההפניה סעיף הבוררות נחשב לחלק מהחוזה. יצוין כי חוק המודל כולל חלופה גמישה יותר בעניין הסכם הבוררות, ולפיה לא נדרש שההסכמה תהיה בכתב. ואולם מדובר בחלופה מרחיקת לכת, שאינה הולמת את הפרקטיקה המקובלת כיום, ולכן מוצע שלא לכלול חלופה זו בחוק המוצע. ההסדר המוצע בסעיף זה מבוסס על ההסדר 9 סעיף לחוק המודל ומקביל לזה שנקבע8 הקבוע בסעיף 5 לחוק הבוררות. הוא מגלם את הכלל שלפיו בית בסעיף משפט נדרש לכבד ולאכוף הסכם בוררות תקף. על פי המוצע, כאשר בית המשפט מתבקש לדון בתביעה ומתברר .210 'ס"ח התשס"א, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1246 הוגשה לבית משפט תובענה כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי למנוע את (ב) פתיחתו של הליך בוררות או את המשך ניהולו, ובכלל זה מתן פסק בוררות, אף בזמן שהתובענה תלויה ועומדת בבית המשפט. הסכם בוררות ובקשה לסעד זמני מבית משפט .10 הגיש צד בקשה לסעד זמני לבית משפט, לפני תחילת הליך הבוררות כמשמעותה בסעיף , או במהלך הליך הבוררות, לא יראו בהגשת בקשה כאמור או במתן סעד זמני במועד30 - כאמור בידי בית המשפט, מעשה שאינו מתיישב עם הסכם הבוררות; לעניין זה ; לרבות בית משפט זר- ""בית משפט לרבות סעד דומה במהותו שניתן בידי בית משפט זר.- ""סעד זמני פרק ג': מינוי הרכב הבוררים מספר הבוררים .11הצדדים רשאים לקבוע את מספר הבוררים בהרכב בוררים. (א) באין קביעה כאמור בסעיף קטן (א), ימנה הרכב בוררים שלושה בוררים. (ב) מינוי בוררים .12 הצדדים רשאים להסכים על הליך למינוי הבורר או הבוררים שיהיו בהרכב (א) הבוררים. שקיים הסכם בוררות, עליו לעכב את ההליכים בתביעה ולהפנות את הצדדים לבוררות. יישומו של הכלל בידי בית המשפט מותנה, על פי המוצע, בכך שהצד המבקש לאכוף את הסכם הבוררות העלה את בקשתו לא יאוחר ממועד הגשת כתב ההגנה המתייחס לטענות המהותיות. כמו כן, מוצע כי הכלל האמור לא יחול במקרים שבהם בית המשפט מצא שהסכם הבוררות בטל, חסר תוקף או שאינו בר־ביצוע. למשל, כאשר מדובר בהסכם בנוגע לעניין שלפי הדין לא ניתן להסכים למוסרו לבוררות. מגבלה זו ) לאמנת ניו–יורק, שלפיו3(2 דומה למגבלה הקבועה בסעיף "בית המשפט של מדינה מתקשרת, שעה שהובאה לפניו תובענה על ענין שלגביו עשו בעלי הדין הסכם במשמעות סעיף זה, יפנה את בעלי הדין לבוררות לפי בקשת אחד ,מהם, זולת אם הוא מוצא שההסכם האמור בטל ומבוטל או משולל כוח־פעולה או איננו בר־ביצוע". סעיף קטן (ב) המוצע מבהיר כי אין מניעה להתחיל הליך בוררות ואף לתת פסק בוררות, בעת שתלויה ועומדת לפני בית המשפט תובענה באותו עניין שבמסגרתה הוגשה בקשה להפנות את הסכסוך לבוררות (כלומר בקשה להכיר בהסכם בוררות). במקרה זה, במאזן בין הצורך לדון בטענות מקדמיות במסגרת תובענה כאמור לבין יעילות הליך הבוררות, החוק המוצע מטה את הכף לטובת ייעול הליך הבוררות. לפיכך, החוק המוצע אינו מונע את הליך הבוררות מקום שבו צד מעלה טענות באשר לתוקפו של הסכם הבוררות, אלא מאפשר להליך להתנהל. ההסדר המוצע בסעיף זה מבוסס על ההסדר10 סעיף לחוק המודל. בקשות לקבלת9 הקבוע בסעיף ,סעדים זמניים מבית משפט, כגון בקשה לצו מניעה זמני נועדו לשמר ראיות, למנוע נזק חמור שעלול להתרחש במהלך ההליך וכדומה, זאת כדי להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. על אף שהחוק המוצע מסמיך את הרכב הבוררים לתת סעדים זמניים (ראו ), ייתכן שלעיתים צד להסכם הבוררות25 עד18 סעיפים יידרש לפנות לערכאות שיפוטיות למטרה זו. כך, למשל, אם אותו צד נדרש לערב בהליך גורם שלישי שאינו צד להסכם לחוק המוצע, כי10 הבוררות. לפיכך, מוצע להבהיר, בסעיף עצם קיומו של הסכם בוררות לא מונע מהצדדים להסכם להגיש בקשה לקבלת סעד כאמור מבתי משפט. ההסדר המוצע בעניין זה גם משקף את הפרקטיקה שלפיה צדדים להתקשרות מסחרית נוהגים לעיתים לכלול בסעיף הבוררות התניה שלפיה הם שומרים לעצמם את האפשרות לפנות לערכאות משפטיות לקבלת סעדים זמניים. ההסדר המוצע בסעיפים אלה מבוסס על ההסדר סעיפים לחוק המודל בעניין15 עד10 הקבוע בסעיפים16 עד11 מינוי הרכב הבוררים. לחוק המוצע מעוגנת זכותם של הצדדים11 בסעיף להסכים על מספר הבוררים, ומוצע כי בהעדר הסכמה כאמור, ברירת המחדל היא מינוי שלושה בוררים. קביעה זו שונה מברירת המחדל המעוגנת בסעיף א לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, ולפיה בהעדר הסכמה תתנהל הבוררות לפני בורר אחד בלבד. יצוין כי בעת גיבוש חוק המודל, התפיסה המקובלת הייתה שלצורכי ניהול בוררויות בין–לאומיות יש עדיפות לברירת מחדל של שלושה בוררים. כיום קיימות גם גישות אחרות, שלפיהן ברירת המחדל במקרים מסוימים צריכה להיות מינוי של בורר אחד, כפי שקבוע למשל בכללי 2021 הבוררות המואצת של אונסיטרל שגובשו בשנת . עםThe UNCITRAL Expedited (Arbitration Rules( ,זאת, מוצע כאמור לקבוע ברירת מחדל של שלושה בוררים כפי שנקבעה בחוק המודל, בהנחה שצדדים יוכלו להחליט ד ב ר י ה ס ב ר 1247הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו :באין הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו ההוראות שלהלן, לפי העניין (ב) , כל צד ימנה בורר אחד- לעניין הרכב בוררים המונה שלושה בוררים )1( והבוררים שמינו הצדדים כאמור ימנו את הבורר השלישי, והוא יהיה יושב ימים מהיום שבו30 ראש הרכב הבוררים; לא מינה אחד הצדדים בורר בתוך קיבל מהצד השני בקשה לעשות כן, או לא הגיעו שני הבוררים שמינו הצדדים , ימים מיום מינוים, ימנה בית המשפט30 להסכמה על זהות הבורר השלישי בתוך ;לבקשת אחד הצדדים, את הבורר השלישי ; הבורר ימונה בהסכמה בין הצדדים- לעניין הרכב בוררים המונה בורר יחיד )2( לא הסכימו הצדדים על זהות הבורר, ימנה בית המשפט את הבורר, לבקשת אחד הצדדים. הסכימו הצדדים על הליך למינוי הרכב בוררים, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף (ג) הליך מינוי מוסכם), רשאי צד, אם מתקיים אחד מאלה, לבקש מבית המשפט- קטן זה :לתת כל החלטה או הוראה הנדרשת לשם מינוי ההרכב כאמור ;אחד מהצדדים לא פעל כנדרש ממנו בהתאם להליך המינוי המוסכם )1( הצדדים, או הבוררים שמונו, לא הצליחו להגיע להסכמה הנדרשת מהם )2( ;בהתאם להליך המינוי המוסכם ;גורם שלישי לא מילא תפקיד שהוטל עליו לפי הליך המינוי המוסכם )3( והכול אלא אם כן קבעו הצדדים, במסגרת הסכמתם על הליך המינוי כאמור, דרך אחרת להבטחת המינוי. על מינוי בורר אחד במידת הצורך, ויש בידם גמישות לבחור בגישה המתאימה בעבורם בהתאם לנסיבות ההתקשרות. לחוק המוצע מוסדרים דרך מינוים16 עד12 בסעיפים של הבוררים, העילות וההליך לפסלות בורר, נבצרות בורר ומינוי בורר חליף. לחוק המוצע קובע את הדרכים למינוי הרכב12 סעיף הבוררים, שכאמור עשוי לכלול גם בורר יחיד. לפי סעיף קטן (ג) המוצע, הצדדים רשאים לפנות אל בית המשפט ,ולבקש כל החלטה או הוראה הנדרשת לשם מינוי ההרכב וזאת כאשר אחד מהצדדים לא פעל כנדרש ממנו, כאשר הצדדים או הבוררים שמונו לא הצליחו להגיע להסכמות ,(בעניין הליך המינוי), או כאשר גורם שלישי, כגון, למשל מוסד בוררות, לא מילא תפקיד שמוטל עליו לפי הליך המינוי המוסכם. בסעיף קטן (ד) המוצע מפורטים שיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטה על מינוי בורר (יחיד או חלק מהרכב). סעיף קטן (ו) מבהיר כי הצדדים אינם יכולים להתנות על הוראות אלה שעניינן זכותו של צד לפנות לבית המשפט בקשר להליך המינוי ושיקולי בית המשפט בהחלטה שעניינה מינוי בורר. יצוין כי לפי חוק המודל, לא )nationality( ניתן למנוע מאדם לכהן כבורר בשל הלאום שלו, אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת, כלומר הוראה זו ניתנת להתניה על ידי הצדדים. החוק המוצע אינו מתייחס לעניין זה. לחוק המוצע קבועות העילות לפסילת13 בסעיף בורר. על פי המוצע, צד רשאי לבקש לפסול אדם מלשמש בורר רק אם מתעורר חשש ממשי לגבי היותו חסר פניות או בלתי תלוי. זאת בדומה לפסיקת בית המשפט העליון , לחוק הבוררות (ראו, למשל11 בישראל המתבססת על סעיף 'בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ- ארט29/608 רע"א ,).512.2010 ,עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (פורסם באר"ש שם נקבע כי יקומו עילות לפסלות הבוררים רק במקרים חריגים ביותר). עילה נוספת שאפשר לבסס עליה בקשה לפסילת בורר היא שאין לו הכישורים הנדרשים לפי הסכמת הצדדים. לחוק המוצע מעוגן מנגנון ספציפי להגשת14 בסעיף (א) לחוק המוצע מתייחס15 בקשה לפסילת בורר. סעיף לבורר שנבצר ממנו למלא את תפקידו, כעניין שבדין או בעובדה. בניגוד לקבוע בעניין זה בחוק המודל, מוצע כי החלטות בית המשפט בעניין המינוי יהיו ניתנות לערעור (ג) לחוק המוצע). סדרי15–(ד) ו14 ,)(ה12 ברשות (ראו סעיפים הדין בבקשות רשות ערעור כאמור ייקבעו בתקנות לפי לחוק המוצע.47 סעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1248 בהחלטה על מינוי בורר לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), יביא בית המשפט בחשבון (ד) את הכישורים הנדרשים מהבורר לפי הסכמת הצדדים וישקול שיקולים שיש בהם כדי להבטיח, ככל האפשר, מינוי בורר חסר פניות ובלתי תלוי; בהחלטה כאמור שעניינה ,מינוי של בורר יחיד או מינוי של בורר שלישי בהרכב בוררים המונה שלושה בוררים ישקול בית המשפט, נוסף על השיקולים האמורים, אם יש מקום למנות בורר שמדינת אזרחותו שונה מזו של הצדדים. החלטת בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) ניתנת לערעור אם ניתנה (ה) לכך רשות מאת בית משפט שלערעור. הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) אינן ניתנות להתניה. (ו) עילות לפסלות בורר .13 קיבל אדם פנייה להתמנות לבורר, יגלה לפונה כל מידע על קיומן של נסיבות שיש (א) ;בהן כדי לעורר חשש ממשי לגבי היותו חסר פניות או בלתי תלוי לעניין הליך הבוררות ,מונה אדם לבורר, יגלה לצדדים, החל ממועד המינוי ועד תום הליך הבוררות, בלא דיחוי כל מידע כאמור, אלא אם כן מסר מידע זה לצדדים קודם לכן. צד רשאי לבקש לפסול אדם מלשמש בורר רק אם מתקיימות נסיבות שיש בהן (ב) כדי לעורר חשש ממשי לגבי היותו חסר פניות או בלתי תלוי, או אם אין לו הכישורים הנדרשים לכך לפי הסכמת הצדדים; ואולם צד כאמור רשאי לבקש לפסול בורר שהוא מינה או השתתף בהליך מינויו, רק מטעמים כאמור שנודע לו עליהם לאחר המינוי. הליך לפסילת בורר .14הצדדים רשאים להסכים על הליך לפסילת בורר. (א) באין הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), צד המבקש לפסול בורר, ישלח בקשה מנומקת (ב) בכתב להרכב הבוררים, בתוך חמישה עשר ימים מהמועד שבו נודע לו על מינוי הרכב (ב); הוגשה בקשה כאמור, יחליט13 הבוררים או על קיומן של הנסיבות האמורות בסעיף הרכב הבוררים בבקשה, אלא אם כן הבורר שלגביו הוגשה הבקשה התפטר או שהצד השני הסכים לבקשה, לפני מתן ההחלטה; לא יראו בהתפטרות הבורר או בהסכמת הצד השני (ב).13 לבקשה, לפי סעיף קטן זה, משום הסכמה בדבר התקיימות נסיבות כאמור בסעיף נדחתה בקשה לפסילת בורר שהוגשה במסגרת הליך מוסכם כאמור בסעיף קטן (ג) בקשת פסלות), רשאי הצד שהגיש- (א), או לפי הוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה , ימים מיום שקיבל הודעה על ההחלטה בדבר דחיית הבקשה30 את הבקשה, בתוך לפנות לבית המשפט בבקשה לדון ולהחליט בבקשת הפסלות; הוגשה לבית המשפט ,בקשה כאמור, רשאי הרכב הבוררים, ובכלל זה הבורר שהוגשה לגביו בקשת הפסלות להמשיך בהליך הבוררות, ובכלל זה לתת פסק בוררות, אף כל עוד הבקשה תלויה ועומדת; הוראות סעיף קטן זה אינן ניתנות להתניה. החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ג) ניתנת לערעור אם ניתנה לכך רשות מאת (ד) בית משפט שלערעור. נבצרות בורר או הימנעותו מפעולה .15 בורר שנבצר ממנו למלא את תפקידו מטעם כלשהו, או שלא הצליח לבצע את (א) תפקידיו במועדים שנקבעו לכך בלא הצדק סביר, תסתיים כהונתו כבורר, אם הוא התפטר או שהצדדים הסכימו כי יש להעבירו מתפקידו; הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי התקיימותה של עילה מהעילות האמורות, רשאי כל צד לבקש מבית המשפט להחליט בדבר סיום כהונתו של הבורר. 1249 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו ,התפטר בורר לפי סעיף קטן (א), או הסכים צד להעברתו של בורר מתפקידו (ב) כאמור באותו סעיף קטן, לא יראו בהתפטרות או בהסכמה כאמור משום הסכמה בדבר התקיימות עילה מהעילות האמורות באותו סעיף קטן. החלטת בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לערעור אם ניתנה לכך רשות (ג) מאת בית משפט שלערעור. מינוי בורר חליף .16 הסתיימה כהונתו של בורר בשל התפטרותו, בשל כך שהצדדים הסכימו על העברתו , ימונה בורר חליף בהתאם להוראות15 או14 מתפקידו, או מכל סיבה אחרת, לפי סעיפים שחלו על מינוי הבורר שכהונתו הסתיימה כאמור. פרק ד': סמכות הרכב הבוררים סמכות הרכב הבוררים להחליט בנושא סמכותו .17 הרכב הבוררים רשאי להחליט בעניין סמכותו לדון ולהכריע בסכסוך שהוסכם למוסרו (א) ,לבוררות, לרבות בכל התנגדות לעניין עצם קיומו או תוקפו של הסכם הבוררות; לעניין זה יראו תניית בוררות בחוזה כהוראה נפרדת משאר הוראות החוזה, ואם קבע הרכב הבוררים כי החוזה בטל או חסר תוקף, לא יראו בשל כך בלבד את תניית הבוררות כחסרת תוקף. צד המבקש לטעון כי להרכב הבוררים אין סמכות לדון ולהכריע בסכסוך בין (ב) ;הצדדים, יעלה טענה כאמור לא יאוחר ממועד הגשת כתב ההגנה בהליך הבוררות לא יראו צד להליך בוררות כמנוע מלהעלות טענה כאמור רק בשל כך שמינה בורר, או שהשתתף בהליך למינוי בורר. צד המבקש לטעון כי הרכב הבוררים חרג מסמכותו, יעלה טענה כאמור בהזדמנות (ג) הראשונה שבה העניין שנטען שאין להרכב הבוררים סמכות לגביו, נדון בהליך הבוררות. על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), רשאי הרכב הבוררים לאפשר לצד להעלות (ד) טענה לפי אותם סעיפים קטנים אף לאחר המועד האמור בהם, אם מצא כי העיכוב בהעלאת הטענה היה מוצדק. הרכב הבוררים רשאי להחליט בטענה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) כשאלה (ה) מקדמית או במסגרת פסק הבוררות לגופו של הסכסוך; דן הרכב הבוררים בטענה כאמור ימים מיום קבלת הודעה30 כשאלה מקדמית ודחה את הטענה, רשאי כל צד, בתוך על החלטה כאמור, לבקש מבית המשפט להכריע בעניין; הוגשה לבית המשפט בקשה ,כאמור, רשאי הרכב הבוררים להמשיך בהליך הבוררות, ובכלל זה לתת פסק בוררות אף כל עוד הבקשה תלויה ועומדת. החלטת בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ה) ניתנת לערעור אם ניתנה לכך רשות (ו) מאת בית משפט שלערעור. פרק ה': סעד זמני סימן א': סעד זמני מאת הרכב הבוררים סמכות הרכב הבוררים לתת סעד זמני .18 אם לא הסכימו הצדדים אחרת, רשאי הרכב הבוררים, לבקשת אחד הצדדים (בפרק (א) המבקש), לתת סעד זמני.- זה ההסדר המוצע בסעיף זה מבוסס על ההסדר17 סעיף לחוק המודל. סעיף זה קובע כי16 הקבוע בסעיף הרכב הבוררים רשאי לפסוק בנוגע לסמכות השיפוט שלו ), וכן מסדיר מנגנון ליישובCompetence-competence( מחלוקות בעניין סמכות הרכב הבוררים. יצוין כי בניגוד לאמור בהקשר זה בחוק המודל, לפי סעיף קטן (ו) המוצע אפשר לערער ברשות על החלטת בית המשפט בנושא. גם סדרי הדין בבקשות רשות ערעור בעניין זה ייקבעו בתקנות לחוק המוצע.47 לפי סעיף ההסדר הקבוע בסעיפים אלה מבוסס על ההסדר סעיפים לחוק המודל. ההסדר17‏J עד17 המעוגן בסעיפים26 עד18 שבחוק המודל מקנה לבוררים סמכות מפורשת להעניק סעדים זמניים. סמכות זו מהווה חידוש מסוים ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1250 סעד לפרק זמן מוגבל, שניתן בכתב, בצורת פסק בוררות או- "בפרק זה, "סעד זמני (ב) בצורה אחרת, ושבו הרכב הבוררים מורה לצד, בכל עת לפני מתן פסק הבוררות הסופי :, לעשות אחד מאלה40 כאמור בסעיף לפעול לשמירת המצב הקיים או להשבת המצב לקדמותו, עד להכרעה )1( ;בסכסוך ,לנקוט פעולה שתמנע נזק להליך הבוררות או פגיעה בו, ובכלל זה הטייתו )2( ;או להימנע מנקיטת פעולה שעשויה לגרום לנזק או לפגיעה כאמור לספק אמצעים לשמירת נכסים שבאמצעותם יהיה אפשר לבצע פסק בוררות )3( ;שיינתן בעתיד לשמר ראיות שעשויות להיות רלוונטיות ומהותיות ליישוב הסכסוך. )4( תנאים למתן סעד זמני .19 ), אלא אם כן שוכנע3( ) או2( ,)1()(ב18 הרכב הבוררים לא ייתן סעד זמני לפי סעיף (א) :כי מתקיימים שני אלה הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד אינו ניתן לריפוי באמצעות )1( פסיקת פיצויים, ועולה באופן ניכר על הנזק שעלול להיגרם לצד שנגדו מופנה ;הסעד, אם יינתן הסעד של חוק המודל לעומת חוק הבוררות. ההתייחסות לנושא ,בחוק הבוררות נמצאת בסעיף יז לתוספת הראשונה לחוק אך היא תמציתית ולא מפורטת כמו ההסדר בחוק המודל לחוק המוצע, אשר יוצרים מסגרת26 עד18 ובסעיפים מפורטת וברורה בעניין זה. במאמרו בנושא אימוץ חוק –המודל בדין הישראלי, מצביע פרופ' אריה רייך על אי ודאות הקיימת היום בעניין סמכות הבורר לתת סעדים ,זמניים מכל סוג וכן לגבי האפשרות לאוכפם (אריה רייך "מדוע על ישראל לאמץ את החוק לדוגמה לבוררות 707 ,מסחרית בין–לאומית של האו"ם", מחקרי משפט ל 7).26‑723 '), עמ2016( זאת ועוד, חוק הבוררות אינו כולל כיום התייחסות לאכיפה בישראל של צווים זמניים שנתן בורר בהליך בוררות בין–לאומית. בבוררות מסחרית בין–לאומית, יש חשיבות לקיומה של מסגרת משפטית הולמת בעניין סעדים זמניים. הצדדים ,לבוררות כאמור מצפים שההליך כולו ינוהל על ידי הבורר שכן הוא כבר מכיר את המקרה, נחשף לראיות ומצופה שישמור על סודיות ההליך. צדדים לבוררות בין–לאומית גם מסתמכים על כך שמנגנון שכזה ייתן לעיתים מענה לצרכים שלהם בצורה טובה יותר מבתי משפט מדינתיים. חוק המודל מאפשר לצדדים לבקש מהבורר שני סוגים צו- סעד זמני רגיל, והשני- של סעדים זמניים: הראשון מקדמי, שהוא סעד זמני דחוף אשר ניתן במעמד צד אחד (בדומה לצו ארעי בדין הישראלי). החוק המוצע אומנם ,מסדיר מתן סעדים זמניים רגילים על ידי הרכב הבוררים ואולם בשל אופיים החריג של צווים מקדמיים הניתנים במעמד צד אחד, לא מוצע בחוק זה להקנות להרכב הבוררים סמכות לנתינתם. לחוק המוצע קובע את ברירת המחדל, שחלה18 סעיף בהעדר הסכמה אחרת של הצדדים, ולפיה הרכב הבוררים מוסמך לתת סעדים זמניים. רשימת הסעדים האפשריים (ב) לחוק המוצע. מדובר בסעדים18 מפורטת בסעיף המאפשרים לצד לבוררות לנקוט פעולות כדי לשמר את המצב הקיים ולמנוע נזק להליך הבוררות, או נזק כתוצאה מביצוע הפסק. לחוק המוצע מסדירים את אכיפתם25– ו24 סעיפים (א) לחוק המוצע24 של סעדים זמניים. בין השאר, סעיף מאפשר אכיפת סעד זמני שניתן במדינה אחרת (כלומר גם אם הבוררות התקיימה מחוץ לישראל). לחוק המוצע קובע רשימה סגורה של עילות25 סעיף לסירוב להכרה בסעד זמני שנתן הרכב הבוררים. רשימה זו כוללת את רוב העילות לסירוב להכרה בפסק בוררות ,)סופי (כשהסירוב נעשה לבקשת המשיב בבקשת ההכרה לחוק המוצע, וכן מקרים שבהם לא45 המנויות בסעיף ,ניתנה ערובה בקשר לסעד, בניגוד להחלטת הרכב הבוררים או מקרים שבהם הסעד הזמני אינו בתוקף בשל ביטולו או התלייתו. עוד מוצע, כי כאשר בית המשפט דן בבקשה לאכיפת סעד זמני, הוא יוכל לבחון אם מתן הסעד עולה בקנה אחד עם הסמכויות המוקנות לבית המשפט, ואם מתן הסעד לנסח את הסעד מחדש- אינו תואם כאמור את סמכויותיו ,באופן המותאם לסמכויותיו כדי לאפשר את אכיפת הסעד )(א) לחוק2()(א25 זאת בלי לשנות את מהותו (ראו סעיף המוצע). ,(ב) לחוק המוצע25 נוסף על כך, מוצע להבהיר, בסעיף כי בבואו לאכוף סעד זמני, בית המשפט אינו רשאי לערוך בחינה מחדש של הסעד הזמני לגופו. ד ב ר י ה ס ב ר 1251 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו קיימת אפשרות סבירה לכך שהמבקש יזכה בתביעה לגופה; אין בהחלטת )2( הרכב הבוררים לגבי התקיימות האמור בפסקה זו כדי להשפיע על שיקול דעתו בהחלטות שייתן בהמשך הליך הבוררות. ) רק אם הרכב4()(ב18 הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לסעד זמני לפי סעיף (ב) הבוררים קבע שיחולו, ובאופן ובמידה שקבע. ,שינוי סעד זמני התלייתו או ביטולו .20 ,הרכב הבוררים, לבקשת אחד הצדדים, רשאי לשנות סעד זמני שנתן, להתלותו או לבטלו וכן רשאי הוא לעשות כן ביוזמתו, אם מתקיימות נסיבות חריגות ולאחר שהודיע על כך לצדדים מבעוד מועד. מתן ערובה .21הרכב הבוררים רשאי לחייב את המבקש לתת ערובה מספקת בקשר לסעד. גילוי .22 הרכב הבוררים רשאי לדרוש מכל צד לגלות באופן מיידי כל שינוי מהותי בנסיבות שעל בסיסן התבקש או ניתן הסעד הזמני. הוצאות ופיצויים .23 קבע הרכב הבוררים, לאחר מתן סעד זמני, שבנסיבות העניין לא הייתה הצדקה למתן הסעד, יישא המבקש בכל ההוצאות הנובעות מהסעד הזמני וכן בתשלום פיצויים בשל כל נזק שנגרם לצד כלשהו עקב מתן הסעד הזמני; הרכב הבוררים רשאי לפסוק הוצאות ולהורות על תשלום פיצויים כאמור בכל שלב בהליך הבוררות. סימן ב': הכרה בסעד זמני מאת הרכב הבוררים ואכיפתו הכרה בסעד זמני והכרזתו כאכיף .24 ,) בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו- בית המשפט, לפי בקשה בכתב (בסימן זה (א) רשאי להכיר בסעד זמני שנתן הרכב בוררים וכן רשאי הוא, אלא אם כן קבע הרכב הבוררים אחרת, להכריז על סעד כאמור כאכיף, והכול בין שמקום הבוררות נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל. הוגשה לבית המשפט בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו, יודיע המבקש (ב) ,לבית המשפט, בלא דיחוי, על כל ביטול, התליה או שינוי של הסעד הזמני האמור בין שהבקשה האמורה תלויה ועומדת לפני בית המשפט ובין שבית המשפט קיבל את הבקשה. בית המשפט רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן, להורות לצד המגיש בקשה להכרה (ג) בסעד זמני או לאכיפתו לתת ערובה מספקת; בית המשפט יורה כאמור אם הרכב הבוררים לא נתן כל החלטה בעניין ערובה, או אם בית המשפט סבר כי הדבר נדרש לשם הגנה על זכויותיו של צד שלישי. עילות לסירוב להכרה בסעד זמני או להכרזתו כאכיף .25 הוגשה בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו, רשאי בית המשפט לסרב להכיר (א) בסעד הזמני נושא הבקשה או לסרב להכריז על סעד כאמור כאכיף, רק אם מתקיים :אחד מאלה המשיב לבקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו ביקש זאת, ומתקיים אחד )1( :מאלה ;)(א), (ב), (ג) או (ה), בשינויים המחויבים1()(א45 מתקיים האמור בסעיף (א) לחוק המוצע מבהיר כי בית המשפט מוסמך26 סעיף להוציא, לעניין בוררות, את אותם צווים זמניים שהוא מוסמך להוציא בקשר להליכים המתנהלים לפניו, וזאת אף שהבוררות מתקיימת מחוץ לישראל. יובהר כי סמכות זו כוללת גם את הסמכות להוצאת צווים ארעיים (הניתנים ,במעמד צד אחד). עם זאת, בהפעלת סמכותו כאמור בהתאם לדינים החלים עליו בעניין זה, על בית המשפט להתחשב במאפיינים הייחודיים של בוררות בין–לאומית. עוד יצוין כי בשונה מסמכות הבוררים להעניק סעדים זמניים, אשר מוגבלת לרשימה סגורה של סעדים, לבית המשפט סמכות שיורית המאפשרת לו לתת כל סעד זמני. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1252 ,הרכב הבוררים התנה את מתן הסעד הזמני במתן ערובה בקשר לסעד (ב) ;ומבקש הסעד הזמני לא נתן ערובה כאמור הסעד הזמני בוטל או הותלה בידי הרכב הבוררים, ואם בית המשפט (ג) ,במדינה שבה מתנהלת הבוררות או במדינה שלפי דיניה ניתן הסעד הזמני בידי בית משפט- לפי העניין, מוסמך לבטל או להתלות את הסעד הזמני ; לרבות בית משפט זר- "כאמור; בפסקת משנה זו, "בית משפט :בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה )2( ,הסעד הזמני אינו מסוג הסעדים שבית המשפט מוסמך לפי דין לתת (א) אלא אם כן מצא בית המשפט כי ניתן להתאים את הסעד הזמני לסעדים ;כאמור שבסמכותו לתת, בלי לשנות את מהותו מתקיים לגבי הסעד הזמני האמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של (ב) ), בשינויים המחויבים.2()(א45 סעיף )2( ) או1()קביעת בית המשפט לעניין התקיימות הנסיבות המנויות בסעיף קטן (א (ב) תינתן רק לצורך החלטה בבקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו ולא תשמש אלא למטרות אלה; בית המשפט לא יקיים, לצורך החלטה בבקשה כאמור, דיון בסעד הזמני לגופו. סימן ג': סעד זמני מאת בית המשפט סעד זמני מאת בית המשפט .26 סמכות בית המשפט לתת סעד זמני בהליכים המתנהלים לפניו תהיה נתונה לו גם לעניין הליכי בוררות כאמור בחוק זה, בין שמקום הבוררות בישראל ובין שהוא מחוץ לישראל; בית המשפט יפעיל את סמכותו כאמור בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים לפניו, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של בוררות בין־לאומית. פרק ו': ניהול הליך בוררות יחס שווה לצדדים .27 הרכב הבוררים יעניק יחס שווה לצדדים וייתן לכל צד הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו לפניו. קביעת סדרי הדין .28 - אם לא נאמר אחרת בחוק זה הצדדים להליך בוררות רשאים להסכים על סדרי הדין שיחולו לעניין ניהול הליך )1( ;הבוררות בידי הרכב הבוררים, ועל דיני הראיות שיחולו לחוק המודל ומעגן18 סעיף זה מבוסס על סעיף27 סעיף את עקרון השוויון בין הצדדים. מדובר בעיקרון מכונן בבוררות, אשר דורש מהרכב הבוררים לפעול בצורה הוגנת ולאפשר לצדדים להשמיע את טענותיהם באופן מלא. 26 עד19 סעיפים אלה, המבוססים על סעיפים סעיפים : לחוק המודל, מתייחסים לניהול הליך הבוררות35 עד28 קביעת סדר הדין, מושב הבוררות, מועד תחילת ההליך, שפת הבוררות, כתבי טענות, דיונים בעל פה והעברת מסמכים בכתב, המשך הדיונים בהעדר צד אחד ומינויו של עד מומחה. לגבי כל אחד מנושאים אלה קובע החוק המוצע ברירות מחדל ואת סמכויות הרכב הבוררים, והצדדים רשאים להתנות עליהן. יש להבהיר כי מושב הבוררות הוא המקום המשפטי של הבוררות כפי שנקבע בהסכם הבוררות בין הצדדים. בוררות בין–לאומית מתאפיינת לעיתים בכך שמושב הבוררות אינו בהכרח המקום הפיזי שבו מתנהלת הבוררות, ובעת העכשווית מקובל לקיים דיוני בוררות מסוימים גם באמצעות אמצעי תקשורת וירטואליים. לחוק המוצע מאפשר לצדדים (או להרכב31 סעיף הבוררים, בהעדר הסכמה) לקבוע את שפת ההליך. לפי סעיף זה, ברגע שנקבעה שפת ההליך בהתאם לאמור, על הצדדים לתקשר אחד עם השני ועם הרכב הבוררים בשפה ,זו בכל הודעה והצהרה בכתב, לרבות כתבי טענות. מנגד יובהר כי לא כל מסמך שצד מגיש במסגרת הליך הבוררות (ב) לחוק המוצע).31 חייב להיות בשפה זו (סעיף לחוק המוצע מסדיר את הגשת כתבי התביעה32 סעיף (ג) לחוק המוצע, צד רשאי לצרף לכתב32 וההגנה. לפי סעיף התביעה מסמכים או ראיות אחרות. כך, למשל, יוכל צד לבוררות לכלול במסגרת הראיות והמסמכים שהוא מגיש לבוררים, גם הקלטות. ד ב ר י ה ס ב ר 1253 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו ), רשאי הרכב הבוררים לנהל את הליך הבוררות1( בהעדר הסכמה כאמור בפסקה )2( כפי שימצא לנכון, ובכלל זה לקבוע את הקבילות, הרלוונטיות, החשיבות והמשקל של כל ראיה. מושב הבוררות .29 הצדדים רשאים להסכים על מושב הבוררות; בהעדר הסכמה כאמור, יקבע הרכב (א) הבוררים את מושב הבוררות, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות שיקולי נוחות של הצדדים. על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הרכב הבוררים להתכנס בכל מקום שימצא (ב) לנכון לשם התייעצות בין חבריו, שמיעת עדים או מומחים או שמיעת הצדדים, או בחינת טובין, נכס או מסמכים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. תחילת הליך בוררות .30 ,הליך בוררות ייפתח בשליחת בקשה להפניית הסכסוך לבוררות, על ידי התובע, לנתבע ויראו את המועד שבו התקבלה אצל הנתבע בקשה כאמור כמועד תחילתו של הליך הבוררות, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. שפה .31 הצדדים רשאים להסכים על השפה או השפות שישמשו בהליך הבוררות; בהעדר (א) הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את השפה או השפות כאמור; הסכימו הצדדים או קבע הרכב הבוררים כאמור, ישמשו השפה או השפות שהוסכם עליהן או שנקבעו כאמור בכל הודעה או הצהרה בכתב של צד, דיון, פסק בוררות, או החלטה או הודעה אחרת מטעם הרכב הבוררים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת או שהרכב הבוררים קבע אחרת, לעניין מסוים. ,הרכב הבוררים רשאי להורות לצד שהגיש או שבכוונתו להגיש מסמך כראיה (ב) לצרף לו תרגום של המסמך לשפה או לשפות שעליהן הסכימו הצדדים או שקבע הרכב הבוררים, כאמור בסעיף קטן (א). כתבי תביעה והגנה .32 תובע יגיש כתב תביעה ונתבע יגיש כתב הגנה בתוך התקופה שעליה הסכימו (א) בתקופה שקבע הרכב הבוררים.- הצדדים, ובהעדר הסכמה כאמור בכתב התביעה יפרט התובע את העובדות התומכות בתביעתו, את הנושאים (ב) שבמחלוקת ואת הסעד המבוקש; בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טענות ההגנה, ובכלל זה טיעונים לעניין הסעד המבוקש לפי פרטי כתב התביעה, והכול אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת לגבי פרטי כתב התביעה וכתב ההגנה. צד רשאי לצרף לכתב התביעה או לכתב ההגנה שהוא מגיש את כל המסמכים (ג) הנוגעים לעניין או לציין בו מסמכים או ראיות אחרות שבכוונתו להגיש בעתיד במסגרת הליך הבוררות. ,כל צד רשאי לתקן או להשלים את כתב תביעתו או כתב הגנתו, לפי העניין (ד) במהלך הליכי הבוררות, אלא אם כן מצא הרכב הבוררים שאין לאפשר תיקון או השלמה כאמור בשל השיהוי בהגשתו, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. דיונים והליכים בכתב .33 בכפוף לכל הסכמה אחרת בין הצדדים, יחליט הרכב הבוררים אם לקיים דיונים (א) בעל פה לשם הצגת ראיות או טענות או גביית עדויות, או לנהל את ההליכים על יסוד מסמכים או ראיות אחרות, בלבד; ואולם, לבקשת אחד הצדדים, יקיים הרכב הבוררים דיון כאמור בעל פה, בשלב שימצא לנכון, אלא אם כן הצדדים הסכימו שלא יתקיימו דיונים בעל פה. דיון) ועל- הרכב הבוררים יודיע לצדדים מבעוד מועד על כל דיון בעל פה (להלן (ב) כל ישיבה שלו לשם בחינת ראיות, ובכלל זה טובין או מסמכים. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1254 צד המגיש כתב טענות, מסמך או מידע מסוג אחר, להרכב הבוררים, ימציא העתק (ג) ממנו לצד השני; הרכב הבוררים יביא לידיעת הצדדים כל חוות דעת מומחה או ראיה בכתב שהוא עשוי להסתמך עליהן בהחלטתו. הפרת הוראות לעניין הגשת כתבי טענות, המצאת ראיות בכתב והתייצבות .34 - אם לא הסכימו הצדדים אחרת הרכב הבוררים יפסיק את הליך הבוררות אם התובע לא הגיש את כתב התביעה )1( ;(א) ו–(ב), בלא שהראה טעם מספק לכך32 בהתאם להוראות סעיף הרכב הבוררים ימשיך את הליך הבוררות אף אם הנתבע לא הגיש את כתב ההגנה )2( (א) ו–(ב), אלא אם כן הנתבע הראה טעם מספק לכך, ואולם32 בהתאם להוראות סעיף ;לא יראו באי־הגשת כתב הגנה כאמור משום הודאה בטענות התובע הרכב הבוררים רשאי להמשיך את הליך הבוררות ולתת פסק בוררות בהתאם )3( לראיות שלפניו, אם מי מהצדדים לא התייצב לדיון או לא המציא ראיה בכתב, בלא שהציג סיבה מוצדקת לכך. מומחה שמינה הרכב הבוררים .35- הרכב הבוררים רשאי, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת (א) למנות מומחה אחד או יותר שייתן לו חוות דעת בנושאים שיקבע הרכב )1( ;הבוררים ,לחייב צד לתת למומחה כל מידע הנוגע לעניין, או להמציא לו כל מסמך )2( טובין או נכס אחר הנוגעים לעניין, או לתת לו גישה לכל אחד מאלה, לצורך בחינתם. נתן המומחה את חוות דעתו, בעל פה או בכתב, וביקש זאת אחד הצדדים או (ב) שהרכב הבוררים מצא כי הדבר נדרש, יקיים הרכב הבוררים דיון בהשתתפות המומחה והצדדים, ובו תינתן לכל צד הזדמנות להציג לו שאלות ולהביא עדים מומחים מטעמו שיעידו לגבי הנושאים שבמחלוקת, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. סיוע מבית המשפט בגביית ראיות .36 הרכב הבוררים וכן צד להליך הבוררות, באישור הרכב הבוררים, רשאים לבקש (א) מבית המשפט סיוע בגביית ראיות. בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולסייע בגביית הראיות לפי כל דין הנוגע (ב) לכך, ויהיו נתונות לו לצורך כך כל הסמכויות הנתונות לו לעניין זה בתובענה שהוגשה לפניו. - בסעיף זה (ג) ; גביית עדות או הצגת חפץ בבית משפט- ""גביית ראיות בכל הנוגע להיעדרות של אחד הצדדים מישיבת לחוק המוצע הסדר דומה34 הבוררות, מוצע בסעיף ובסעיפים ט ו־י לתוספת15 במהותו להסדר שנקבע בסעיף ,) לחוק המוצע2(34 הראשונה לחוק הבוררות. לפי סעיף הרכב הבוררים רשאי להמשיך את הליך הבוררות גם כאשר אחד הצדדים לא הגיש כתב הגנה, או לחלופין הגיש כתב הגנה שלא בהתאם להוראות החוק המוצע. לחוק המוצע מאפשר לבורר להזמין עדים35 סעיף מומחים, בדומה לסעיף יב לתוספת הראשונה לחוק הבוררות. לחוק המודל, ועניינו27 סעיף זה מבוסס על סעיף36 סעיף בפניית הרכב הבוררים לבית משפט לקבלת סיוע בגביית ראיות. לפי המוצע, הרכב הבוררים יוכל לבקש ,מבית המשפט המוסמך להפעיל את סמכויותיו על פי דין למשל לזמן עדים ולנקוט אמצעי כפייה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר. מדובר בהסדר דומה לזה לחוק הבוררות, אם כי פחות מפורט16 הקבוע כיום בסעיף ממנו. ד ב ר י ה ס ב ר 1255הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו ,3‏1995- לרבות מסמך, כספים, חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- ""חפץ ובעל חיים. פרק ז': פסק הבוררות וסיום ההליכים הדין החל על הסכסוך .37 הרכב הבוררים יכריע בסכסוך בהתאם לדין שהצדדים החליטו להחיל עליו; לעניין (א) זה, יראו כל קביעה של הצדדים לעניין תחולת הדין או המערכת המשפטית של מדינה מסוימת כמתייחסת לדין המהותי של אותה מדינה ולא לכללי ברירת הדין שבדיני אותה מדינה, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. בהעדר קביעה של הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), יקבע הרכב הבוררים את הדין (ב) שיחול על הדיון בסכסוך, בהתאם לכללי ברירת הדין שהוא מצא שיש להחיל בעניין זה. הרכב הבוררים יכריע בסכסוך לפי עקרונות הצדק וההגינות המשפטית, רק אם (ג) הצדדים הסמיכו אותו לכך במפורש. נוסף על הדין החל לעניין הסכסוך, כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), יכריע (ד) הרכב הבוררים בסכסוך בהתאם להוראות חוזה ההתקשרות בין הצדדים ובהתחשב בנהגים המקובלים בעסקאות בתחום המסחר של העסקה נושא החוזה. לרבות דין זר.- "בסעיף זה, "דין (ה) קבלת החלטות על ידי הרכב בוררים .38 מנה הרכב בוררים יותר מבורר אחד, יתקבלו החלטותיו ברוב דעות חבריו, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת; ואולם הבורר שהוא יושב ראש ההרכב רשאי להכריע בעניינים הנוגעים לסדרי דין ודיני ראיות, אם הצדדים או כל החברים האחרים בהרכב הסמיכו אותו לכך. הסדר .39 הגיעו הצדדים להסדר המיישב את הסכסוך ביניהם, במהלך הליך הבוררות, יפסיק (א) הרכב הבוררים את ההליך; לבקשת הצדדים, ייתן הרכב הבוררים פסק בוררות לפי נוסח פסק בוררות מוסכם), אלא אם כן מצא טעם שלא לעשות כן.- ההסדר (להלן לחוק המודל.28 סעיף זה מבוסס על סעיף37 סעיף בסעיף קטן (א) מוצע הכלל שלפיו הסכסוך ייושב בהתאם לדין שבחרו הצדדים, שעשוי להיות הדין הישראלי או דין זר (ראו סעיף קטן (ה)). כמו כן מובהר כי הסכמת הצדדים לתחולת דיני מדינה מסוימת תיחשב להפניה לדין המהותי של אותה מדינה לצורך הכרעה בסכסוך, תוך החרגת כללי ברירת הדין של אותה מדינה מהתחולה כאמור. בסעיף קטן (ב) מוצע כי אם הצדדים לא הסכימו על תחולת דין מסוים כאמור, הרכב הבוררים הוא שיחליט בעניין זה, לפי שיקול דעתו. לפי סעיף קטן (ג), הרכב הבוררים יוכל להכריע ,בסכסוך בהתבסס על עקרונות הצדק וההגינות המשפטית בהתעלם מהדין המהותי, רק אם הצדדים הסמיכו אותו לעשות כן במפורש. לבסוף מוצע, בסעיף קטן (ד), כי הרכב הבוררים יידרש ,להחליט על פי תנאי הסכם ההתקשרות בין הצדדים ) הרלוונטייםtrade usages( ובהתחשב בנוהגי המסחר לעסקה. , לחוק המודל29 בסעיף זה, המבוסס על סעיף38 סעיף מעוגן העיקרון המקובל בבוררות שלפיו החלטות בהרכב בוררים מתקבלות ברוב דעות. עיקרון זה קבוע גם בסעיף ה לתוספת הראשונה לחוק הבוררות. הצדדים רשאים להתנות על כך (למשל לקבוע כי החלטה תתקבל פה אחד). עם זאת, מטעמי יעילות, מוצע לאפשר לצדדים ולחברי הרכב הבוררים להסמיך את יושב ראש ההרכב להחליט באופן עצמאי לגבי היבטים פרוצדורליים, זאת בדומה להסדר הקבוע בסעיף ד' לתוספת לחוק הבוררות (המקנה ליושב ראש ההרכב, כברירת מחדל, סמכות כאמור). לחוק המודל.30 סעיף זה מבוסס על סעיף39 סעיף בבוררות בין–לאומית, כאשר הצדדים מגיעים לפשרה במסגרת הליך הבוררות, מקובל לעגן את תנאי הפשרה בפסק בוררות. זאת, כדי שיהיה אפשר לאכוף אותם. סעיף קטן (א) המוצע מבהיר כי הרכב הבוררים רשאי לאשר את הסדר הפשרה כפסק בוררות (פסק בוררות מוסכם) אם הצדדים ביקשו זאת. .366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1265 ; ויצוין בו כי הוא פסק בוררות40 פסק בוררות מוסכם ייערך בהתאם להוראות סעיף (ב) פסק בוררות כאמור, יראו אותו לכל דבר ועניין כפסק בוררות שניתן לגופו של הסכסוך. צורתו ותוכנו של פסק בוררות .40 פסק בוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר או הבוררים החברים בהרכב (א) הבוררים; מנה הרכב הבוררים יותר מבורר אחד, די בחתימת פסק הבוררות בידי רוב הבוררים, ובלבד שצוינה בפסק הסיבה להשמטת כל חתימה חסרה. ,בפסק בוררות שאינו פסק בוררות מוסכם יפורטו הנימוקים שעליהם הוא מבוסס (ב) אלא אם כן הצדדים הסכימו שאין לנמקו. (א), ויראו29 בפסק בוררות יצוינו תאריך נתינתו וכן מושב הבוררות כאמור בסעיף (ג) את פסק הבוררות כאילו ניתן באותו מקום. לאחר מתן פסק הבוררות, יקבל כל אחד מהצדדים עותק ממנו בחתימת הבוררים (ד) בהתאם לסעיף קטן (א). סיום הליכי הבוררות .41 נתן הרכב הבוררים פסק בוררות סופי או צו לפי סעיף קטן (ב), יסתיימו הליכי (א) הבוררות. :הרכב הבוררים יורה בצו על סיום הליכי הבוררות, אם מתקיים אחד מאלה (ב) התובע משך את כתב התביעה, אלא אם כן הנתבע התנגד לכך והרכב )1( ;הבוררים מצא כי יש לנתבע עניין מוצדק בכך שהסכסוך יסתיים באופן סופי ;הצדדים הסכימו על סיום ההליכים )2( הרכב הבוררים מצא כי קיימת סיבה אחרת שבשלה המשך ניהול ההליכים )3( אינו נדרש או אינו אפשרי. הסתיימו הליכי הבוררות, תסתיים כהונתו של הרכב הבוררים, בכפוף להוראות (ג) (ד).43 ו־42 סעיפים תיקון ופרשנות פסק בוררות ופסק בוררות נוסף .42 (ד), ואם הסכימו40 ימים מיום שקיבל עותק מפסק הבוררות כאמור בסעיף30 בתוך (א) - בתוך אותה תקופה- הצדדים על תקופה אחרת רשאי צד, לאחר שהודיע על כך לצד השני, לבקש מהרכב הבוררים לתקן )1( בפסק הבוררות כל טעות בחישוב, טעות דפוס או טעות סופר, או כל טעות דומה ;אחרת אם הצדדים הסכימו לכך, רשאי צד, לאחר שהודיע על כך לצד השני, לבקש )2( מהרכב הבוררים לפרש עניין מסוים בפסק הבוררות או חלק מסוים ממנו. ), יתקן2( ) או1()מצא הרכב הבוררים כי יש להיעתר לבקשה כאמור בסעיף קטן (א (ב) ימים מיום הגשתה; פרשנות כאמור30 או יפרש את פסק הבוררות בהתאם לבקשה בתוך בסעיף קטן זה תהווה חלק מפסק הבוררות. ימים30 ), ביוזמתו, בתוך1()הרכב הבוררים רשאי לתקן טעות כאמור בסעיף קטן (א (ג) מיום מתן פסק הבוררות. סעיף קטן (ב) המוצע מבהיר, למען הסר ספק, כי פסק בוררות אשר מעגן הסדר פשרה, ומתקיימות בו הדרישות לחוק40 לעניין הצורה והתוכן של הפסק (ראו סעיף המוצע), ייחשב לפסק בוררות לכל דבר ועניין. ההסדר המוצע בסעיפים אלה מבוסס על ההסדר סעיפים לחוק המודל. ההסדר כולל33‑31 שבסעיפים42 עד40 דרישות הנוגעות לצורתו ולתוכנו של פסק הבוררות, הוראות לעניין סיום הליכי הבוררות (עם מתן פסק בוררות סופי, להבדיל מפסק ביניים), הדרך שבה ניתן לתקן פסק בוררות, העניינים שניתן לתקן בו והנסיבות שבהן ניתן לבקש פסק בוררות נוסף. ד ב ר י ה ס ב ר 1275הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו ימים מיום שקיבל את פסק הבוררות, רשאי כל צד, לאחר שהודיע על כך30 בתוך (ד) לצד האחר, לבקש מהרכב הבוררים לתת פסק בוררות נוסף לגבי טענות שנטענו בהליך הבוררות ולא נכללה בפסק הבוררות התייחסות אליהן, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת; מצא הרכב הבוררים שיש להיעתר לבקשה כאמור, ייתן פסק בוררות 6 ימים מיום הגשת הבקשה.0 נוסף כאמור בתוך הרכב הבוררים רשאי להאריך את התקופה לתיקון פסק הבוררות, לפרשנותו או (ה) למתן פסק בוררות נוסף, לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), אם ראה שיש בכך צורך. יחולו לעניין תיקון או פרשנות של פסק בוררות ופסק בוררות40 הוראות סעיף (ו) נוסף. פרק ח': ביטול פסק בוררות בקשה לביטול פסק בוררות כסעד יחיד כנגדו .43 לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לפסק בוררות אלא בדרך של הגשת בקשה (א) לביטולו לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג). המבקש), לבטל פסק בוררות רק אם- בית המשפט רשאי, לבקשת צד (בסעיף זה (ב) :מתקיים אחד מאלה :המבקש הוכיח כי מתקיים אחד מאלה )1( היה פגם בכשרותו של צד להסכם הבוררות או שההסכם האמור אינו (א) בר תוקף לפי הדין שהצדדים הסכימו שיחול עליו, ואם לא ניתן להתחקות ; לפי הדין הישראלי- אחר הדין כאמור המבקש לא קיבל הודעה מתאימה על מינוי בורר או על הליך (ב) ;הבוררות, או שלא הייתה לו אפשרות לטעון את טענותיו מסיבה אחרת לחוק המודל. על פי34 סעיף זה מבוסס על סעיף43 סעיף המוצע, האפשרות היחידה של צד להתנגד לפסק הבוררות היא באמצעות הגשת בקשה לביטול הפסק. הגשת הבקשה משהה את תוקף הפסק באופן אוטומטי. עוד מוצע כי פסק בוררות לא יהיה ניתן לערעור לפני בית משפט. עם זאת, אין מניעה שהצדדים יסכימו למנגנון של מעין ערעור לפני בורר אחר. נוסף על כך, בהתאם לחוק המודל, ביטול פסק בוררות מתאפשר רק באותה מדינה ). לפיכך, ובהתאםLegal Seat( שבה נמצא מושב הבוררות (ב) לחוק המוצע, לא יהיה ניתן לבקש בישראל את3 לסעיף ביטולו של פסק בוררות שניתן בבוררות שמקום מושבה אינו ישראל. הדרך לתקוף פסק בוררות כאמור בישראל היא לחוק45 באמצעות התנגדות לבקשה לאכיפתו לפי סעיף המוצע, כפי שיוסבר להלן. לחוק המוצע43 עילות הביטול הקבועות בסעיף , לחוק הבוררות. למשל24 דומות לאלה המעוגנות בסעיף לפי שני ההסדרים ניתן לבטל פסק בוררות אם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, אם הבורר ,חרג מסמכותו או אם הפסק מנוגד לתקנת הציבור. עם זאת אין זהות מוחלטת בין העילות. כך למשל קיימות עילות לחוק הבוררות ולא מוצע לכלול אותן24 המעוגנות בסעיף בחוק המוצע, כגון עילה שעניינה פסק שניתן לאחר שעברה ) לחוק הבוררות), בורר שלא8(24 התקופה לנתינתו (סעיף 5) לחוק(24 הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו (סעיף האמור) ו"עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין ) לאותו חוק).10(24 סופי שאין עליו ערעור עוד" (סעיף יחד עם זאת, מאחר שהעילות לביטול פסק בוררות שקבועות בחוק המודל מנוסחות באופן כללי, חלק מהן עשויות לכלול במשתמע את העילות הקבועות בחוק ,הבוררות. כך, למשל, אם פסק בוררות ניתן בלא נימוקים 6) לחוק הבוררות), ניתן(24 בניגוד להסכמת הצדדים (סעיף לטעון, בכפוף לנסיבות ולעובדות שיוצגו, כי פגם זה נכלל )(ד) לחוק המוצע1()(ב43 בגדר העילה הקבועה בסעיף שעניינו, בין השאר, במקרים שבהם סדרי הדין בהליך לא תאמו את הסכמת הצדדים. חשוב לציין כי עילות הביטול , לחוק המוצע מהוות רשימה סגורה43 המפורטות בסעיף כך שלא קיימת סמכות שיורית לבתי משפט לבטל פסק בוררות בעילה שאינה מפורטת בסעיף האמור. (ד) לחוק המוצע מובהר כי בית המשפט43 בסעיף רשאי, במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות, ואם התבקש על ידי אחד הצדדים, להשהות את הליך הביטול כדי לאפשר להרכב הבוררים לחדש את הליך הבוררות או לנקוט פעולה אחרת שלדעת הרכב הבוררים יהיה בה כדי לאיין את העילות לבקשה לביטול הפסק. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1258 הפסק מתייחס לסכסוך שלא נכלל או שלא הייתה כוונה שייכלל בגדר (ג) הבוררות, או שהוא כולל החלטות בעניינים שלא נמסרו לבוררות; ואולם אם ניתן להפריד את ההחלטות שניתנו בעניינים שנמסרו לבוררות מההחלטות שניתנו בעניינים שלא נמסרו לבוררות, רשאי בית המשפט לבטל רק את ;החלקים בפסק הכוללים החלטות בעניינים שלא נמסרו לבוררות מינוי הרכב הבוררים נעשה שלא בהתאם להסכמת הצדדים או (ד) שסדרי הדין ודיני הראיות שהוחלו בהליך הבוררות אינם תואמים את הסכמת הצדדים, והכול אלא אם כן יש בהסכמה כאמור משום סתירה להוראה בחוק זה שהצדדים אינם רשאים להתנות עליה, ואם לא הסכימו המינוי נעשה- הצדדים לעניין מינוי או סדרי דין או דיני ראיות כאמור שלא בהתאם להוראות חוק זה או שסדרי הדין או דיני הראיות לא היו ;בהתאם לאותן הוראות :בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה )2( ;לא ניתן, לפי דין, ליישב את נושא הסכסוך בדרך של בוררות (א) תוכנו של פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור. (ב) בקשה לביטול פסק בוררות תוגש בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו קיבל (ג) (ד), ולעניין פסק בוררות שהוגשה לגביו40 המבקש עותק מפסק הבוררות, כאמור בסעיף בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו הרכב הבוררים החליט- 42 בקשה לפי סעיף בבקשה האמורה. הוגשה בקשה לביטול פסק בוררות לפי הוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, אם (ד) מצא לנכון לעשות כן, לבקשת אחד הצדדים, להשהות את הליך הביטול לתקופה שיקבע כדי לאפשר להרכב הבוררים לחדש את הליך הבוררות או לנקוט פעולה אחרת אשר לדעת הרכב הבוררים יש בה כדי לאיין את העילות לבקשה לביטול הפסק. פרק ט': הכרה בפסק בוררות והכרזתו כאכיף הכרה בפסק בוררות והכרזתו כאכיף .44 ,בית המשפט רשאי, לפי בקשה בכתב, להכיר בפסק בוררות ולהכריז עליו כאכיף (א) ,בין שמושב הבוררות בישראל ובין שהוא מחוץ לישראל; הוכרז פסק בוררות כאכיף דינו לעניין הוצאה לפועל כדין פסק שניתן כדין בישראל. יצוין כי החוק המוצע אינו כולל הוראה מקבילה לחוק הבוררות, שלפיו בית משפט רשאי26 להוראת סעיף לדחות בקשת ביטול אם הוא סבור שלא נגרם עיוות דין (סעיף קטן (א) של הסעיף האמור), או שיש דרך אחרת לתקן את הפגם (סעיף קטן (ב) של אותו סעיף). עם זאת, לא מדובר בהבדל מהותי לעומת חוק הבוררות, שכן אם מתקיימת לחוק43 אחת מהעילות לביטול פסק בוררות, אזי לפי סעיף המוצע השופט רשאי אך לא חייב לבטלו, ועליו להפעיל שיקול דעת כדי להחליט אם ביטול פסק הבוררות הוא הפתרון המתאים בנסיבות העניין. לחוק36‑35 סעיפים אלה מבוססים על סעיפים סעיפים 3 המודל. כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף45– ו44 לחוק המוצע, הוראות אלה חלות גם לעניין פסק בוררות שניתן בהליך בוררות שמקום המושב שלו נקבע 43 במדינה שאינה ישראל, שכאמור בדברי ההסבר לסעיף לחוק המוצע, לא ניתן להגיש לבית משפט בישראל בקשה לביטולו. לחוק המוצע קובעים מנגנון להכרה45– ו44 סעיפים בפסק בוררות והכרזתו כאכיף בישראל ומפרטים את העילות לחוק44 האפשריות לסירוב להכרה או אכיפה. לפי סעיף המוצע, פסק בוררות יכול שיוכר ויוכרז כאכיף, בין שהוא ניתן בישראל ובין שניתן במדינה אחרת. בדומה לבקשה (א) לחוק23 לאישור פסק בוררות המוגשת לפי סעיף הבוררות, לשם קבלת הכרה בפסק בוררות או הכרזה כי ניתן לאכוף אותו, נדרשת הגשת בקשה בכתב לבית המשפט. עילות ההגנה מפני אכיפת פסק הבוררות מנויות לחוק המוצע. על פי המוצע, עילות אלה חלות45 בסעיף כלפי כל פסק בוררות, בין שהוא כפוף לאמנת ניו–יורק (כלומר ניתן במדינה שהיא צד לאמנה) ובין שלא. לצד ד ב ר י ה ס ב ר 1259 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו צד המבקש מבית משפט, לפי סעיף קטן (א), להכיר בפסק בוררות כדי להסתמך (ב) המבקש), יצרף לבקשה כאמור- עליו, או להכריז על פסק בוררות כאכיף (בסעיף זה ,באותו סעיף קטן את פסק הבוררות המקורי או העתק ממנו; המבקש יגיש לבית המשפט אם בית המשפט דרש זאת, תרגום של פסק הבוררות לשפה העברית שאושר להנחת דעתו של בית המשפט. עילות לסירוב להכרה בפסק בוררות או להכרזתו כאכיף .45 בקשה להכרה או לאכיפה), רשאי בית- (בפרק זה44 הוגשה בקשה לפי סעיף (א) :המשפט לסרב להכיר בפסק הבוררות או להכריז עליו כאכיף, רק אם מתקיים אחד מאלה המשיב) ביקש זאת והוכיח- המשיב לבקשה להכרה או לאכיפה (בסעיף זה )1( :כי מתקיים אחד מאלה היה פגם בכשרותו של צד להסכם הבוררות או שההסכם האמור אינו (א) בר תוקף לפי הדין שהצדדים הסכימו שיחול עליו, ואם לא ניתן להתחקות לפי הדין הישראלי, ואם פסק הבוררות ניתן מחוץ- אחר הדין כאמור ; לפי דין המדינה שבה ניתן פסק הבוררות- לישראל המשיב לא קיבל הודעה מתאימה על מינוי בורר או על הליך הבוררות (ב) ;או שלא הייתה לו אפשרות לטעון את טענותיו מסיבה אחרת הפסק מתייחס לסכסוך שלא נכלל או שלא הייתה כוונה שייכלל (ג) ;בגדר הבוררות, או שהוא כולל החלטות בעניינים שלא נמסרו לבוררות ואולם אם ניתן להפריד את ההחלטות שניתנו בעניינים שנמסרו לבוררות מההחלטות שניתנו בעניינים שלא נמסרו לבוררות, רשאי בית המשפט להכיר בחלקים בפסק הכוללים החלטות בעניינים שנמסרו לבוררות או ;להכריז על החלקים כאמור כאכיפים מינוי הרכב הבוררים נעשה שלא בהתאם להסכמת הצדדים או (ד) שסדרי הדין ודיני הראיות בהליך הבוררות אינם תואמים את הסכמת הצדדים, ואם לא הסכימו הצדדים לעניין מינוי או סדרי דין או דיני המינוי נעשה שלא בהתאם לדין הישראלי, ואם הבוררות- ראיות כאמור שלא בהתאם לדין המדינה שבה מתנהלת- מתנהלת מחוץ לישראל ;הבוררות, או שסדרי הדין או דיני הראיות לא היו בהתאם לדין האמור בעת הגשת הבקשה להכרה או לאכיפה, פסק הבוררות טרם הפך (ה) מחייב לגבי הצדדים, או שפסק הבוררות בוטל או שביצועו עוכב על ידי בית המשפט, ואם פסק הבוררות ניתן מחוץ לישראל או שחל לגביו דין ; על ידי בית משפט זר במדינה שבה ניתן או במדינה שלפי דיניה ניתן- זר :בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה )2( ;לא ניתן, לפי דין, ליישב את נושא הסכסוך בדרך של בוררות (א) (א) לחוק המוצע, אם קיים הסכם3 זאת, בהתאם לסעיף בין–לאומי אחר שישראל צד לו, אשר קובע הסדר אחר לעניין הכרה בפסק כאמור או הכרזתו כאכיף, הוראות אותו .45 הסכם הן שיחולו ולא הוראות סעיף (ב) לחוק המוצע מתייחס למצב שבו בעת45 סעיף הגשת הבקשה להכרה או לאכיפה של פסק בוררות, תלויה ועומדת לפני בית משפט אחר בקשה מקבילה לביטולו או לעיכוב ביצועו של אותו הפסק. ניתן להניח שבמקרה כזה יהיה מדובר בבקשה כאמור שתלויה ועומדת בבית משפט מחוץ לישראל, שכן, ככלל, בישראל רק לבית משפט אחד מוקנית סמכות לדון בפסק הבוררות. הסעיף נועד לאפשר לבית המשפט לעכב את הדיון בבקשה להכרה או לאכיפה של פסק הבוררות בנסיבות אלה כדי למנוע מצב שבו פסק הבוררות יוכר או ייאכף בישראל, ולאחר מכן, או במקביל לכך, יבוטל או שביצועו יעוכב על ידי בית משפט מחוץ לישראל. תוצאה כזאת עלולה להיות בעייתית ולהקשות על הצדדים ועל בתי המשפט הרלוונטיים. ד ב ר י ה ס ב ר 1260 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו הכרה בפסק הבוררות או הכרזתו כאכיף נוגדות את תקנת הציבור. (ב) הוגשה בקשה לביטול או לעיכוב ביצוע של פסק בוררות לבית משפט כאמור (ב) )(ה), רשאי בית המשפט הדן בבקשה להכרה או לאכיפה, אם מצא לנכון1()בסעיף קטן (א לעשות כן, לדחות את המועד למתן החלטה בבקשה להכרה או לאכיפה, וכן, לבקשת מגיש הבקשה האמורה, לצוות על המשיב לתת ערובה מתאימה. תיקון חוק בתי המשפט .46 :5) יבוא( ב(א), במקום פסקה42 , בסעיף4‏1984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 5) כל עניין שהוסכם למוסרו לבוררות לפי חוק הבוררות או לפי חוק הבוררות(" );".4( ) עד1( , שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות2023-המסחרית הבין־לאומית, התשפ"ג ביצוע ותקנות .47 שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו וכן תקנות לעניין סדרי דין בהליכים לפיו. תחולה .48 , ביום תחילתו של30 חוק זה יחול לגבי הליך בוררות שמועד תחילתו, כאמור בסעיף חוק זה או לאחריו. ,ב(א) לחוק בתי המשפט42 מוצע לתקן את סעיף46 סעיף הקובע את העניינים שבסמכות המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובחיפה (להלן המחלקה הכלכלית). כיום מוגבלת סמכותה של המחלקה- הכלכלית, בהקשר של הליכי בוררות, לדיון בערעור על ב לחוק הבוררות, שהוא29 פסק בוררות כמשמעותו בסעיף ) לחוק בתי המשפט.4( ) עד1()ב(א42 עניין כלכלי לפי סעיף מוצע לקבוע כי בסמכות המחלקה הכלכלית לדון בכל עניין שהוסכם למוסרו לבוררות לפי חוק הבוררות או לפי החוק המוצע, שהוא עניין כלכלי, ולא רק בערעור על פסק בוררות כאמור. יובהר כי שאלת קיומה של סמכות עניינית לפי ב(א) לחוק בתי המשפט כתיקונו המוצע, תיבחן42 סעיף רק בנסיבות שבהן בית המשפט מוסמך להתערב בהליך הבוררות, לפי חוק הבוררות או לפי החוק המוצע. מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות47 סעיף שיידרשו כדי לבצע את החוק המוצע. הכוונה בעיקר להוראות בעניין סדרי דין, אשר יתייחסו להיבטים נוספים כגון דרישות במסגרת הגשת בקשות לבית המשפט ולוחות זמנים. מוצע להבהיר כי החוק המוצע יחול רק לגבי48 סעיף בוררויות חדשות שיתחילו במועד כניסתו לתוקף או לאחריו. זאת, כדי שלא לשנות את המסגרת המשפטית החלה על הליך בוררות שכבר החל טרם כניסתו של החוק המוצע לתוקף. לחוק המוצע, בהעדר קביעה30 יוזכר כי לפי סעיף אחרת של הצדדים, הליך הבוררות מתחיל במועד שבו התקבלה אצל הנתבע בקשה מאת התובע להפניית הסכסוך ביניהם לבוררות. 7.00 '; התשפ"ב, עמ198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר 1261 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו נספח לדברי הסבר UNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration (United Nations documents A/40/17, annex I and A/61/17, annex I) (As adopted by the United Nations Commission on International Trade Law on 21 June 1985, and as amended by the United Nations Commission on International Trade Law on 7 July 2006) CHAPTER I. GENERAL PROVISIONS Article 1. Scope of application1 (1) This Law applies to international commercial2 arbitration, subject to any agreement in force between this State and any other State or States. (2) The provisions of this Law, except articles 8, 9, 17 H, 17 I, 17 J, 35 and 36, apply only if the place of arbitration is in the territory of this State. (Article 1(2) has been amended by the Commission at its thirty-ninth session, in 2006) (3) An arbitration is international if: (a) the parties to an arbitration agreement have, at the time of the conclu- sion of that agreement, their places of business in different States; or 1Article headings are for reference purposes only and are not to be used for purposes of interpretation. 2 The term “commercial” should be given a wide interpretation so as to cover matters arising from all relationships of a commercial nature, whether contractual or not. Relationships of a commercial nature include, but are not limited to, the following transactions: any trade transaction for the supply or exchange of goods or services; distribution agreement; commercial representation or agency; factoring; leasing; construction of works; consulting; engineering; licensing; investment; financing; banking; insurance; exploitation agreement or concession; joint venture and other forms of industrial or business cooperation; carriage of goods or passengers by air, sea, rail or road. נספח לדברי הסבר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1262 (b) one of the following places is situated outside the State in which the parties have their places of business: (i) the place of arbitration if determined in, or pursuant to, the arbitration agreement; (ii) any place where a substantial part of the obligations of the commercial relationship is to be performed or the place with which the subject-matter of the dispute is most closely con- nected; or (c) the parties have expressly agreed that the subject matter of the arbitration agreement relates to more than one country. (4) For the purposes of paragraph (3) of this article: (a) if a party has more than one place of business, the place of business is that which has the closest relationship to the arbitration agreement; (b) if a party does not have a place of business, reference is to be made to his habitual residence. (5) This Law shall not affect any other law of this State by virtue of which certain disputes may not be submitted to arbitration or may be submitted to arbitration only according to provisions other than those of this Law. Article 2. Definitions and rules of interpretation For the purposes of this Law: (a) “arbitration” means any arbitration whether or not administered by a permanent arbitral institution; (b) “arbitral tribunal” means a sole arbitrator or a panel of arbitrators; (c) “court” means a body or organ of the judicial system of a State; (d) where a provision of this Law, except article 28, leaves the parties free to determine a certain issue, such freedom includes the right of the parties to authorize a third party, including an institution, to make that determination; (e) where a provision of this Law refers to the fact that the parties have agreed or that they may agree or in any other way refers to an agree- ment of the parties, such agreement includes any arbitration rules referred to in that agreement; 1263 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו (f) where a provision of this Law, other than in articles 25(a) and 32(2) (a), refers to a claim, it also applies to a counter-claim, and where it refers to a defence, it also applies to a defence to such counter-claim. Article 2 A. International origin and general principles (As adopted by the Commission at its thirty-ninth session, in 2006) (1) In the interpretation of this Law, regard is to be had to its international origin and to the need to promote uniformity in its application and the observance of good faith. (2) Questions concerning matters governed by this Law which are not expressly settled in it are to be settled in conformity with the general principles on which this Law is based. Article 3. Receipt of written communications (1) Unless otherwise agreed by the parties: (a) any written communication is deemed to have been received if it is delivered to the addressee personally or if it is delivered at his place of business, habitual residence or mailing address; if none of these can be found after making a reasonable inquiry, a written communication is deemed to have been received if it is sent to the addressee’s last-known place of busi- ness, habitual residence or mailing address by registered letter or any other means which provides a record of the attempt to deliver it; (b) the communication is deemed to have been received on the day it is so delivered. (2) The provisions of this article do not apply to communications in court proceedings. Article 4. Waiver of right to object A party who knows that any provision of this Law from which the parties may derogate or any requirement under the arbitration agreement has not been complied with and yet proceeds with the arbitration without stating his objection to such non-compliance without undue delay or, if a time-limit is provided therefor, within such period of time, shall be deemed to have waived his right to object. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1264 Article 5. Extent of court intervention In matters governed by this Law, no court shall intervene except where so provided in this Law. Article 6. Court or other authority for certain functions of arbitration assistance and supervision The functions referred to in articles 11(3), 11(4), 13(3), 14, 16(3) and 34(2) shall be performed by ... [Each State enacting this model law specifies the court, courts or, where referred to therein, other authority competent to perform these functions.] CHAPTER II. ARBITRATION AGREEMENT Option I Article 7. Definition and form of arbitration agreement (As adopted by the Commission at its thirty-ninth session, in 2006) (1) “Arbitration agreement” is an agreement by the parties to submit to arbitration all or certain disputes which have arisen or which may arise between them in respect of a defined legal relationship, whether contractual or not. An arbitration agreement may be in the form of an arbitration clause in a contract or in the form of a separate agreement. (2) The arbitration agreement shall be in writing. (3) An arbitration agreement is in writing if its content is recorded in any form, whether or not the arbitration agreement or contract has been con- cluded orally, by conduct, or by other means. (4) The requirement that an arbitration agreement be in writing is met by an electronic communication if the information contained therein is acces- sible so as to be useable for subsequent reference; “electronic communica- tion” means any communication that the parties make by means of data messages; “data message” means information generated, sent, received or stored by electronic, magnetic, optical or similar means, including, but not 1256הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו limited to, electronic data interchange (EDI), electronic mail, telegram, telex or telecopy. (5) Furthermore, an arbitration agreement is in writing if it is contained in an exchange of statements of claim and defence in which the existence of an agreement is alleged by one party and not denied by the other. (6) The reference in a contract to any document containing an arbitration clause constitutes an arbitration agreement in writing, provided that the ref- erence is such as to make that clause part of the contract. Option II Article 7. Definition of arbitration agreement (As adopted by the Commission at its thirty-ninth session, in 2006) “Arbitration agreement” is an agreement by the parties to submit to arbitra- tion all or certain disputes which have arisen or which may arise between them in respect of a defined legal relationship, whether contractual or not. Article 8. Arbitration agreement and substantive claim before court (1) A court before which an action is brought in a matter which is the subject of an arbitration agreement shall, if a party so requests not later than when submitting his first statement on the substance of the dispute, refer the parties to arbitration unless it finds that the agreement is null and void, inoperative or incapable of being performed. (2) Where an action referred to in paragraph (1) of this article has been brought, arbitral proceedings may nevertheless be commenced or continued, and an award may be made, while the issue is pending before the court. Article 9. Arbitration agreement and interim measures by court It is not incompatible with an arbitration agreement for a party to request, before or during arbitral proceedings, from a court an interim measure of protection and for a court to grant such measure. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1266 CHAPTER III. COMPOSITION OF ARBITRAL TRIBUNAL Article 10. Number of arbitrators (1) The parties are free to determine the number of arbitrators. (2) Failing such determination, the number of arbitrators shall be three. Article 11. Appointment of arbitrators (1) No person shall be precluded by reason of his nationality from acting as an arbitrator, unless otherwise agreed by the parties. (2) The parties are free to agree on a procedure of appointing the arbitrator or arbitrators, subject to the provisions of paragraphs (4) and (5) of this article. (3) Failing such agreement, (a) in an arbitration with three arbitrators, each party shall appoint one arbitrator, and the two arbitrators thus appointed shall appoint the third arbitrator; if a party fails to appoint the arbitrator within thirty days of receipt of a request to do so from the other party, or if the two arbitrators fail to agree on the third arbitrator within thirty days of their appointment, the appointment shall be made, upon request of a party, by the court or other authority specified in article 6; (b) in an arbitration with a sole arbitrator, if the parties are unable to agree on the arbitrator, he shall be appointed, upon request of a party, by the court or other authority specified in article 6. (4) Where, under an appointment procedure agreed upon by the parties, (a) a party fails to act as required under such procedure, or (b) the parties, or two arbitrators, are unable to reach an agreement expected of them under such procedure, or (c) a third party, including an institution, fails to perform any function entrusted to it under such procedure, any party may request the court or other authority specified in article 6 to take the necessary measure, unless the agreement on the appointment pro- cedure provides other means for securing the appointment. (5) A decision on a matter entrusted by paragraph (3) or (4) of this article to the court or other authority specified in article 6 shall be subject to no 1276הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו appeal. The court or other authority, in appointing an arbitrator, shall have due regard to any qualifications required of the arbitrator by the agreement of the parties and to such considerations as are likely to secure the appoint- ment of an independent and impartial arbitrator and, in the case of a sole or third arbitrator, shall take into account as well the advisability of appoint- ing an arbitrator of a nationality other than those of the parties. Article 12. Grounds for challenge (1) When a person is approached in connection with his possible appoint- ment as an arbitrator, he shall disclose any circumstances likely to give rise to justifiable doubts as to his impartiality or independence. An arbitrator, from the time of his appointment and throughout the arbitral proceedings, shall without delay disclose any such circumstances to the parties unless they have already been informed of them by him. (2) An arbitrator may be challenged only if circumstances exist that give rise to justifiable doubts as to his impartiality or independence, or if he does not possess qualifications agreed to by the parties. A party may challenge an arbitra- tor appointed by him, or in whose appointment he has participated, only for reasons of which he becomes aware after the appointment has been made. Article 13. Challenge procedure (1) The parties are free to agree on a procedure for challenging an arbitra- tor, subject to the provisions of paragraph (3) of this article. (2) Failing such agreement, a party who intends to challenge an arbitrator shall, within fifteen days after becoming aware of the constitution of the arbitral tribunal or after becoming aware of any circumstance referred to in article 12(2), send a written statement of the reasons for the challenge to the arbitral tribunal. Unless the challenged arbitrator withdraws from his office or the other party agrees to the challenge, the arbitral tribunal shall decide on the challenge. (3) If a challenge under any procedure agreed upon by the parties or under the procedure of paragraph (2) of this article is not successful, the challeng- ing party may request, within thirty days after having received notice of the decision rejecting the challenge, the court or other authority specified in article 6 to decide on the challenge, which decision shall be subject to no appeal; while such a request is pending, the arbitral tribunal, including the challenged arbitrator, may continue the arbitral proceedings and make an award. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1268 Article 14. Failure or impossibility to act (1) If an arbitrator becomes de jure or de facto unable to perform his func- tions or for other reasons fails to act without undue delay, his mandate terminates if he withdraws from his office or if the parties agree on the termination. Otherwise, if a controversy remains concerning any of these grounds, any party may request the court or other authority specified in article 6 to decide on the termination of the mandate, which decision shall be subject to no appeal. (2) If, under this article or article 13(2), an arbitrator withdraws from his office or a party agrees to the termination of the mandate of an arbitrator, this does not imply acceptance of the validity of any ground referred to in this article or article 12(2). Article 15. Appointment of substitute arbitrator Where the mandate of an arbitrator terminates under article 13 or 14 or because of his withdrawal from office for any other reason or because of the revocation of his mandate by agreement of the parties or in any other case of termination of his mandate, a substitute arbitrator shall be appointed according to the rules that were applicable to the appointment of the arbitra- tor being replaced. CHAPTER IV. JURISDICTION OF ARBITRAL TRIBUNAL Article 16. Competence of arbitral tribunal to rule on its jurisdiction (1) The arbitral tribunal may rule on its own jurisdiction, including any objections with respect to the existence or validity of the arbitration agree- ment. For that purpose, an arbitration clause which forms part of a contract shall be treated as an agreement independent of the other terms of the con- tract. A decision by the arbitral tribunal that the contract is null and void shall not entail ipso jure the invalidity of the arbitration clause. (2) A plea that the arbitral tribunal does not have jurisdiction shall be raised not later than the submission of the statement of defence. A party is not precluded from raising such a plea by the fact that he has appointed, or participated in the appointment of, an arbitrator. A plea that the arbitral tri- bunal is exceeding the scope of its authority shall be raised as soon as the 1269 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו matter alleged to be beyond the scope of its authority is raised during the arbitral proceedings. The arbitral tribunal may, in either case, admit a later plea if it considers the delay justified. (3) The arbitral tribunal may rule on a plea referred to in paragraph (2) of this article either as a preliminary question or in an award on the merits. If the arbitral tribunal rules as a preliminary question that it has jurisdiction, any party may request, within thirty days after having received notice of that ruling, the court specified in article 6 to decide the matter, which deci- sion shall be subject to no appeal; while such a request is pending, the arbitral tribunal may continue the arbitral proceedings and make an award. CHAPTER IV A. INTERIM MEASURES AND PRELIMINARY ORDERS (As adopted by the Commission at its thirty-ninth session, in 2006) Section 1. Interim measures Article 17. Power of arbitral tribunal to order interim measures (1) Unless otherwise agreed by the parties, the arbitral tribunal may, at the request of a party, grant interim measures. (2) An interim measure is any temporary measure, whether in the form of an award or in another form, by which, at any time prior to the issuance of the award by which the dispute is finally decided, the arbitral tribunal orders a party to: (a) Maintain or restore the status quo pending determination of the dispute; (b) Take action that would prevent, or refrain from taking action that is likely to cause, current or imminent harm or prejudice to the arbitral process itself; (c) Provide a means of preserving assets out of which a subsequent award may be satisfied; or (d) Preserve evidence that may be relevant and material to the resolu- tion of the dispute. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1270 Article 17 A. Conditions for granting interim measures (1) The party requesting an interim measure under article 17(2)(a), (b) and (c) shall satisfy the arbitral tribunal that: (a) Harm not adequately reparable by an award of damages is likely to result if the measure is not ordered, and such harm substantially outweighs the harm that is likely to result to the party against whom the measure is directed if the measure is granted; and (b) There is a reasonable possibility that the requesting party will succeed on the merits of the claim. The determination on this possibility shall not affect the discretion of the arbitral tribunal in making any subse- quent determination. (2) With regard to a request for an interim measure under article 17(2)(d), the requirements in paragraphs (1)(a) and (b) of this article shall apply only to the extent the arbitral tribunal considers appropriate. Section 2. Preliminary orders Article 17 B. Applications for preliminary orders and conditions for granting preliminary orders (1) Unless otherwise agreed by the parties, a party may, without notice to any other party, make a request for an interim measure together with an application for a preliminary order directing a party not to frustrate the purpose of the interim measure requested. (2) The arbitral tribunal may grant a preliminary order provided it considers that prior disclosure of the request for the interim measure to the party against whom it is directed risks frustrating the purpose of the measure. (3) The conditions defined under article 17A apply to any preliminary order, provided that the harm to be assessed under article 17A(1)(a), is the harm likely to result from the order being granted or not. Article 17 C. Specific regime for preliminary orders (1) Immediately after the arbitral tribunal has made a determination in respect of an application for a preliminary order, the arbitral tribunal shall give notice to all parties of the request for the interim measure, the application for 1271 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו the preliminary order, the preliminary order, if any, and all other communi- cations, including by indicating the content of any oral communication, be- tween any party and the arbitral tribunal in relation thereto. (2) At the same time, the arbitral tribunal shall give an opportunity to any party against whom a preliminary order is directed to present its case at the earliest practicable time. (3) The arbitral tribunal shall decide promptly on any objection to the preliminary order. (4) A preliminary order shall expire after twenty days from the date on which it was issued by the arbitral tribunal. However, the arbitral tribunal may issue an interim measure adopting or modifying the preliminary order, after the party against whom the preliminary order is directed has been given notice and an opportunity to present its case. (5) A preliminary order shall be binding on the parties but shall not be subject to enforcement by a court. Such a preliminary order does not con- stitute an award. Section 3. Provisions applicable to interim measures and preliminary orders Article 17 D. Modification, suspension, termination The arbitral tribunal may modify, suspend or terminate an interim measure or a preliminary order it has granted, upon application of any party or, in exceptional circumstances and upon prior notice to the parties, on the arbitral tribunal’s own initiative. Article 17 E. Provision of security (1) The arbitral tribunal may require the party requesting an interim measure to provide appropriate security in connection with the measure. (2) The arbitral tribunal shall require the party applying for a preliminary order to provide security in connection with the order unless the arbitral tribunal considers it inappropriate or unnecessary to do so. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1272 Article 17 F. Disclosure (1) The arbitral tribunal may require any party promptly to disclose any material change in the circumstances on the basis of which the measure was requested or granted. (2) The party applying for a preliminary order shall disclose to the arbitral tribunal all circumstances that are likely to be relevant to the arbitral tribu- nal’s determination whether to grant or maintain the order, and such obliga- tion shall continue until the party against whom the order has been requested has had an opportunity to present its case. Thereafter, paragraph (1) of this article shall apply. Article 17 G. Costs and damages The party requesting an interim measure or applying for a preliminary order shall be liable for any costs and damages caused by the measure or the order to any party if the arbitral tribunal later determines that, in the circumstances, the measure or the order should not have been granted. The arbitral tribunal may award such costs and damages at any point during the proceedings. Section 4. Recognition and enforcement of interim measures Article 17 H. Recognition and enforcement (1) An interim measure issued by an arbitral tribunal shall be recognized as binding and, unless otherwise provided by the arbitral tribunal, enforced upon application to the competent court, irrespective of the country in which it was issued, subject to the provisions of article 17 I. (2) The party who is seeking or has obtained recognition or enforcement of an interim measure shall promptly inform the court of any termination, suspension or modification of that interim measure. (3) The court of the State where recognition or enforcement is sought may, if it considers it proper, order the requesting party to provide appropriate security if the arbitral tribunal has not already made a determination with respect to security or where such a decision is necessary to protect the rights of third parties. 1273 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו Article 17 I. Grounds for refusing recognition or enforcement3 (1) Recognition or enforcement of an interim measure may be refused only: (a) At the request of the party against whom it is invoked if the court is satisfied that: (i) Such refusal is warranted on the grounds set forth in arti- cle 36(1)(a)(i), (ii), (iii) or (iv); or (ii) The arbitral tribunal’s decision with respect to the provision of security in connection with the interim measure issued by the arbitral tribunal has not been complied with; or (iii) The interim measure has been terminated or suspended by the arbitral tribunal or, where so empowered, by the court of the State in which the arbitration takes place or under the law of which that interim measure was granted; or (b) If the court finds that: (i) The interim measure is incompatible with the powers con- ferred upon the court unless the court decides to reformulate the interim measure to the extent necessary to adapt it to its own powers and procedures for the purposes of enforcing that interim measure and without modifying its substance; or (ii) Any of the grounds set forth in article 36(1)(b)(i) or (ii), apply to the recognition and enforcement of the interim measure. (2) Any determination made by the court on any ground in paragraph (1) of this article shall be effective only for the purposes of the application to recognize and enforce the interim measure. The court where recognition or enforcement is sought shall not, in making that determination, undertake a review of the substance of the interim measure. Section 5. Court-ordered interim measures Article 17 J. Court-ordered interim measures A court shall have the same power of issuing an interim measure in relation to arbitration proceedings, irrespective of whether their place is in 3The conditions set forth in article 17 I are intended to limit the number of circumstances in which the court may refuse to enforce an interim measure. It would not be contrary to the level of harmoniza- tion sought to be achieved by these model provisions if a State were to adopt fewer circumstances in which enforcement may be refused. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1274 the territory of this State, as it has in relation to proceedings in courts. The court shall exercise such power in accordance with its own procedures in consideration of the specific features of international arbitration. CHAPTER V. CONDUCT OF ARBITRAL PROCEEDINGS Article 18. Equal treatment of parties The parties shall be treated with equality and each party shall be given a full opportunity of presenting his case. Article 19. Determination of rules of procedure (1) Subject to the provisions of this Law, the parties are free to agree on the procedure to be followed by the arbitral tribunal in conducting the proceedings. (2) Failing such agreement, the arbitral tribunal may, subject to the provi- sions of this Law, conduct the arbitration in such manner as it considers appropriate. The power conferred upon the arbitral tribunal includes the power to determine the admissibility, relevance, materiality and weight of any evidence. Article 20. Place of arbitration (1) The parties are free to agree on the place of arbitration. Failing such agreement, the place of arbitration shall be determined by the arbitral tribunal having regard to the circumstances of the case, including the convenience of the parties. (2) Notwithstanding the provisions of paragraph (1) of this article, the arbi- tral tribunal may, unless otherwise agreed by the parties, meet at any place it considers appropriate for consultation among its members, for hearing witnesses, experts or the parties, or for inspection of goods, other property or documents. Article 21. Commencement of arbitral proceedings Unless otherwise agreed by the parties, the arbitral proceedings in respect of a particular dispute commence on the date on which a request for that dispute to be referred to arbitration is received by the respondent. 1257הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו Article 22. Language (1) The parties are free to agree on the language or languages to be used in the arbitral proceedings. Failing such agreement, the arbitral tribunal shall determine the language or languages to be used in the proceedings. This agreement or determination, unless otherwise specified therein, shall apply to any written statement by a party, any hearing and any award, decision or other communication by the arbitral tribunal. (2) The arbitral tribunal may order that any documentary evidence shall be accompanied by a translation into the language or languages agreed upon by the parties or determined by the arbitral tribunal. Article 23. Statements of claim and defence (1) Within the period of time agreed by the parties or determined by the arbitral tribunal, the claimant shall state the facts supporting his claim, the points at issue and the relief or remedy sought, and the respondent shall state his defence in respect of these particulars, unless the parties have other- wise agreed as to the required elements of such statements. The parties may submit with their statements all documents they consider to be relevant or may add a reference to the documents or other evidence they will submit. (2) Unless otherwise agreed by the parties, either party may amend or supplement his claim or defence during the course of the arbitral proceed- ings, unless the arbitral tribunal considers it inappropriate to allow such amendment having regard to the delay in making it. Article 24. Hearings and written proceedings (1) Subject to any contrary agreement by the parties, the arbitral tribunal shall decide whether to hold oral hearings for the presentation of evidence or for oral argument, or whether the proceedings shall be conducted on the basis of documents and other materials. However, unless the parties have agreed that no hearings shall be held, the arbitral tribunal shall hold such hearings at an appropriate stage of the proceedings, if so requested by a party. (2) The parties shall be given sufficient advance notice of any hearing and of any meeting of the arbitral tribunal for the purposes of inspection of goods, other property or documents. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1267 (3) All statements, documents or other information supplied to the arbitral tribunal by one party shall be communicated to the other party. Also any expert report or evidentiary document on which the arbitral tribunal may rely in making its decision shall be communicated to the parties. Article 25. Default of a party Unless otherwise agreed by the parties, if, without showing sufficient cause, (a) the claimant fails to communicate his statement of claim in accordance with article 23(1), the arbitral tribunal shall terminate the proceedings; (b) the respondent fails to communicate his statement of defence in accordance with article 23(1), the arbitral tribunal shall continue the proceed- ings without treating such failure in itself as an admission of the claimant’s allegations; (c) any party fails to appear at a hearing or to produce documentary evidence, the arbitral tribunal may continue the proceedings and make the award on the evidence before it. Article 26. Expert appointed by arbitral tribunal (1) Unless otherwise agreed by the parties, the arbitral tribunal (a) may appoint one or more experts to report to it on specific issues to be determined by the arbitral tribunal; (b) may require a party to give the expert any relevant information or to produce, or to provide access to, any relevant documents, goods or other property for his inspection. (2) Unless otherwise agreed by the parties, if a party so requests or if the arbitral tribunal considers it necessary, the expert shall, after delivery of his written or oral report, participate in a hearing where the parties have the opportunity to put questions to him and to present expert witnesses in order to testify on the points at issue. Article 27. Court assistance in taking evidence The arbitral tribunal or a party with the approval of the arbitral tribunal may request from a competent court of this State assistance in taking evidence. 1277הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו The court may execute the request within its competence and according to its rules on taking evidence. CHAPTER VI. MAKING OF AWARD AND TERMINATION OF PROCEEDINGS Article 28. Rules applicable to substance of dispute (1) The arbitral tribunal shall decide the dispute in accordance with such rules of law as are chosen by the parties as applicable to the substance of the dispute. Any designation of the law or legal system of a given State shall be construed, unless otherwise expressed, as directly referring to the substantive law of that State and not to its conflict of laws rules. (2) Failing any designation by the parties, the arbitral tribunal shall apply the law determined by the conflict of laws rules which it considers applicable. (3) The arbitral tribunal shall decide ex aequo et bono or as amiable com- positeur only if the parties have expressly authorized it to do so. (4) In all cases, the arbitral tribunal shall decide in accordance with the terms of the contract and shall take into account the usages of the trade applicable to the transaction. Article 29. Decision-making by panel of arbitrators In arbitral proceedings with more than one arbitrator, any decision of the arbitral tribunal shall be made, unless otherwise agreed by the parties, by a majority of all its members. However, questions of procedure may be decided by a presiding arbitrator, if so authorized by the parties or all members of the arbitral tribunal. Article 30. Settlement (1) If, during arbitral proceedings, the parties settle the dispute, the arbitral tribunal shall terminate the proceedings and, if requested by the parties and not objected to by the arbitral tribunal, record the settlement in the form of an arbitral award on agreed terms. (2) An award on agreed terms shall be made in accordance with the provi- sions of article 31 and shall state that it is an award. Such an award has the same status and effect as any other award on the merits of the case. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1278 Article 31. Form and contents of award (1) The award shall be made in writing and shall be signed by the arbitra- tor or arbitrators. In arbitral proceedings with more than one arbitrator, the signatures of the majority of all members of the arbitral tribunal shall suffice, provided that the reason for any omitted signature is stated. (2) The award shall state the reasons upon which it is based, unless the parties have agreed that no reasons are to be given or the award is an award on agreed terms under article 30. (3) The award shall state its date and the place of arbitration as determined in accordance with article 20(1). The award shall be deemed to have been made at that place. (4) After the award is made, a copy signed by the arbitrators in accordance with paragraph (1) of this article shall be delivered to each party. Article 32. Termination of proceedings (1) The arbitral proceedings are terminated by the final award or by an order of the arbitral tribunal in accordance with paragraph (2) of this article. (2) The arbitral tribunal shall issue an order for the termination of the arbi- tral proceedings when: (a) the claimant withdraws his claim, unless the respondent objects thereto and the arbitral tribunal recognizes a legitimate interest on his part in obtaining a final settlement of the dispute; (b) the parties agree on the termination of the proceedings; (c) the arbitral tribunal finds that the continuation of the proceedings has for any other reason become unnecessary or impossible. (3) The mandate of the arbitral tribunal terminates with the termination of the arbitral proceedings, subject to the provisions of articles 33 and 34(4). Article 33. Correction and interpretation of award; additional award (1) Within thirty days of receipt of the award, unless another period of time has been agreed upon by the parties: (a) a party, with notice to the other party, may request the arbitral 1279 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו tribunal to correct in the award any errors in computation, any clerical or typographical errors or any errors of similar nature; (b) if so agreed by the parties, a party, with notice to the other party, may request the arbitral tribunal to give an interpretation of a specific point or part of the award. If the arbitral tribunal considers the request to be justified, it shall make the correction or give the interpretation within thirty days of receipt of the request. The interpretation shall form part of the award. (2) The arbitral tribunal may correct any error of the type referred to in paragraph (1)(a) of this article on its own initiative within thirty days of the date of the award. (3) Unless otherwise agreed by the parties, a party, with notice to the other party, may request, within thirty days of receipt of the award, the arbitral tribunal to make an additional award as to claims presented in the arbitral proceedings but omitted from the award. If the arbitral tribunal considers the request to be justified, it shall make the additional award within sixty days. (4) The arbitral tribunal may extend, if necessary, the period of time within which it shall make a correction, interpretation or an additional award under paragraph (1) or (3) of this article. (5) The provisions of article 31 shall apply to a correction or interpretation of the award or to an additional award. CHAPTER VII. RECOURSE AGAINST AWARD Article 34. Application for setting aside as exclusive recourse against arbitral award (1) Recourse to a court against an arbitral award may be made only by an application for setting aside in accordance with paragraphs (2) and (3) of this article. (2) An arbitral award may be set aside by the court specified in article 6 only if: (a) the party making the application furnishes proof that: (i) a party to the arbitration agreement referred to in article 7 was under some incapacity; or the said agreement is not הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1280 valid under the law to which the parties have subjected it or, failing any indication thereon, under the law of this State; or (ii) the party making the application was not given proper notice of the appointment of an arbitrator or of the arbitral proceed- ings or was otherwise unable to present his case; or (iii) the award deals with a dispute not contemplated by or not fall- ing within the terms of the submission to arbitration, or contains decisions on matters beyond the scope of the submission to arbitration, provided that, if the decisions on matters submitted to arbitration can be separated from those not so submitted, only that part of the award which contains decisions on matters not submitted to arbitration may be set aside; or (iv) the composition of the arbitral tribunal or the arbitral proce- dure was not in accordance with the agreement of the parties, unless such agreement was in conflict with a provision of this Law from which the parties cannot derogate, or, failing such agreement, was not in accordance with this Law; or (b) the court finds that: (i) the subject-matter of the dispute is not capable of settlement by arbitration under the law of this State; or (ii) the award is in conflict with the public policy of this State. (3) An application for setting aside may not be made after three months have elapsed from the date on which the party making that application had received the award or, if a request had been made under article 33, from the date on which that request had been disposed of by the arbitral tribunal. (4) The court, when asked to set aside an award, may, where appropriate and so requested by a party, suspend the setting aside proceedings for a period of time determined by it in order to give the arbitral tribunal an opportunity to resume the arbitral proceedings or to take such other action as in the arbitral tribunal’s opinion will eliminate the grounds for setting aside. CHAPTER VIII. RECOGNITION AND ENFORCEMENT OF AWARDS Article 35. Recognition and enforcement (1) An arbitral award, irrespective of the country in which it was made, shall be recognized as binding and, upon application in writing to the 1281 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו competent court, shall be enforced subject to the provisions of this article and of article 36. (2) The party relying on an award or applying for its enforcement shall supply the original award or a copy thereof. If the award is not made in an official language of this State, the court may request the party to supply a translation thereof into such language.4 (Article 35(2) has been amended by the Commission at its thirty-ninth session, in 2006) Article 36. Grounds for refusing recognition or enforcement (1) Recognition or enforcement of an arbitral award, irrespective of the country in which it was made, may be refused only: (a) at the request of the party against whom it is invoked, if that party furnishes to the competent court where recognition or enforcement is sought proof that: (i) a party to the arbitration agreement referred to in article 7 was under some incapacity; or the said agreement is not valid under the law to which the parties have subjected it or, failing any indication thereon, under the law of the country where the award was made; or (ii) the party against whom the award is invoked was not given proper notice of the appointment of an arbitrator or of the arbitral proceedings or was otherwise unable to present his case; or (iii) the award deals with a dispute not contemplated by or not falling within the terms of the submission to arbitration, or it contains decisions on matters beyond the scope of the submission to arbitration, provided that, if the decisions on matters submitted to arbitration can be separated from those not so submitted, that part of the award which contains deci- sions on matters submitted to arbitration may be recognized and enforced; or (iv) the composition of the arbitral tribunal or the arbitral proce- dure was not in accordance with the agreement of the parties or, failing such agreement, was not in accordance with the law of the country where the arbitration took place; or 4The conditions set forth in this paragraph are intended to set maximum standards. It would, thus, not be contrary to the harmonization to be achieved by the model law if a State retained even less onerous conditions. הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו1282 (v) the award has not yet become binding on the parties or has been set aside or suspended by a court of the country in which, or under the law of which, that award was made; or (b) if the court finds that: (i) the subject-matter of the dispute is not capable of settlement by arbitration under the law of this State; or (ii) the recognition or enforcement of the award would be contrary to the public policy of this State. (2) If an application for setting aside or suspension of an award has been made to a court referred to in paragraph (1)(a)(v) of this article, the court where recognition or enforcement is sought may, if it considers it proper, adjourn its decision and may also, on the application of the party claiming recognition or enforcement of the award, order the other party to provide appropriate security. סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים1.782 המחיר