הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2207023
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת משה סעדה
______________________________________________
פ/3887/25
הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, אנו עדים לאלימות ולפשיעה חריגות בהיקפן. ארגוני הפשיעה מהווים מרכיב משמעותי בתופעה זו, והם מהווים אתגר גדול לגורמי אכיפת החוק.
פעילות פלילית זו, המלווה במאבקים אלימים בין ארגונים יריבים הפוגעים גם בחפים מפשע, גורמת לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי ובדמוקרטיה.
ממשלת ישראל עמדה על החשיבות שבפעילות נגד ארגוני הפשיעה והחליטה, כבר בדצמבר 2003, להעמיד את המאבק בהם בראש סדר העדיפות הלאומי. בעקבות החלטות הממשלה גיבשו גורמי האכיפה תוכניות למאבק בארגוני הפשיעה שתכליתן פגיעה בתשתיות הכלכליות של הארגונים, נוסף על הפעילות הרגילה נגד דמויות מרכזיות בהם.
אחד האתגרים המרכזיים בפעילות נגד ארגוני הפשיעה הוא החשש הגדול של אנשים, מתוך הארגון ומחוצה לו, לספק מידע לגופי אכיפת החוק. הדבר מונע הפעלת לחץ על ארגוני הפשיעה, פוגע ביכולות החקירה וממילא באפשרות להרשיע, ובכך מאפשר ביתר קלות את פעילותם הפלילית.
כדי להיאבק בתופעה זו מוצע לנקוט כמה צעדים, שיסייעו לגורמי אכיפת החוק לפגוע בפעילותם וביכולותיהם של ארגוני הפשיעה, ייצרו הרתעה ויפעילו לחץ על אנשיהם.
צעד ראשון הוא מתן סמכות לשר הממונה להכריז מינהלית על ארגון כארגון פשיעה. אחד המכשולים העיקריים במאבק מול ארגוני הפשיעה הוא העיכוב והקושי בהכרזה על ארגון כארגון פשיעה. כיום הכרזה כזו מתאפשרת רק לאחר הליך משפטי ממושך, שאורך שנים, בשעה שהארגון ממשיך בפעילותו הפלילית. נוסף על כך, גם כאשר קיים מידע מודיעיני מובהק, כאמור לעיל, אופיו של הארגון מקשה על יכולתם של גורמי האכיפה במישור הראייתי. הפחד שמטיל הארגון על סביבתו ועל עדים פוטנציאלים אחרים, מקשה על הפללת הארגון בבית משפט. על פי ההצעה תינתן סמכות לשר לביטחון לאומי להכריז על ארגון כארגון פשיעה בהסתמך על חוות דעת של המשטרה ובכפוף להגבלות.
הצעד השני נוגע למרכיב הכלכלי של ארגוני הפשיעה. פגיעה בנכסי ארגון הפשיעה וברכוש פעיליו, תשבש באופן משמעותי את פעילות הארגון, תייצר הרתעה ותפעיל לחץ כבד על אנשיו.
בשל הימשכות ההליכים המשפטיים כיום עובר זמן רב לפני אפשרות ממשית לחילוט רכוש של ארגוני פשיעה. הצעת החוק מציעה לתת לשר לביטחון לאומי סמכות להורות על ביצוע תפיסה וחילוט מינהליים. צעדים אלה יסכלו את המשך פעילות הארגון, יחלישו את כוחו ויסייעו לגורמי אכיפת החוק לגבש ראיות להפללת אנשיו בבית המשפט.
הצעד השלישי מתייחס לפגיעה בחקירה על ידי עורך דין. הצעת החוק מבקשת למנוע קיום מפגש עם עורך דין עד עשרה ימים, ושימוש בכלים נוספים, בדומה לחקירה של עבירות ביטחון. כמו כן, מוצע למנוע קיום מפגשים של מספר עצורים עם עורך דין אחד (או מספר עורכי דין מאותו המשרד). ארגוני פשיעה לעיתים נותנים ייצוג למספר אנשים על ידי עורך דין אחד, וזאת במטרה לתאם גרסאות ולשבש את החקירה. התיקון המוצע ימנע מצב זה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשפ"ג (26.07.2023)
תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 1. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 – בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 – בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 – בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 – בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 – בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 – בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 –
(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא:
""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון פשיעה;". ""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון פשיעה;". ""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון פשיעה;". ""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון פשיעה;". ""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון פשיעה;". ""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון פשיעה;".
(2) אחרי סעיף 1 יבוא: (2) אחרי סעיף 1 יבוא: (2) אחרי סעיף 1 יבוא: (2) אחרי סעיף 1 יבוא: (2) אחרי סעיף 1 יבוא: (2) אחרי סעיף 1 יבוא: (2) אחרי סעיף 1 יבוא:
"פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה "פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה "פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה "פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה "פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה "פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה "פרק א'1: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה
הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה 1א. (א) השר לביטחון לאומי רשאי להכריז, בצו, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, לאחר ששוכנע כי מתקיים בו האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה". (א) השר לביטחון לאומי רשאי להכריז, בצו, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, לאחר ששוכנע כי מתקיים בו האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה". (א) השר לביטחון לאומי רשאי להכריז, בצו, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, לאחר ששוכנע כי מתקיים בו האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה".
(ב) הכרזה על ארגון פשיעה תהיה על בסיס בקשה מנומקת בכתב, מאת המפקח הכללי למשטרה; בבקשה כאמור יפרט המפקח הכללי למשטרה את המידע ואת העובדות שעליהם הוא מבסס את עמדתו כי מתקיים בחבר בני האדם האמור בסעיף קטן (א). (ב) הכרזה על ארגון פשיעה תהיה על בסיס בקשה מנומקת בכתב, מאת המפקח הכללי למשטרה; בבקשה כאמור יפרט המפקח הכללי למשטרה את המידע ואת העובדות שעליהם הוא מבסס את עמדתו כי מתקיים בחבר בני האדם האמור בסעיף קטן (א). (ב) הכרזה על ארגון פשיעה תהיה על בסיס בקשה מנומקת בכתב, מאת המפקח הכללי למשטרה; בבקשה כאמור יפרט המפקח הכללי למשטרה את המידע ואת העובדות שעליהם הוא מבסס את עמדתו כי מתקיים בחבר בני האדם האמור בסעיף קטן (א).
(ג) ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת השר לביטחון לאומי, לקבוע שהחלטה על הכרזה תהיה של ועדת שרים שמינה לעניין זה או של הממשלה; קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום השר לביטחון לאומי, למעט לעניין הסמכות להאריך מועדים לפי סעיפים 1ג(ד), 1ד(א) ו־1ה(ד). (ג) ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת השר לביטחון לאומי, לקבוע שהחלטה על הכרזה תהיה של ועדת שרים שמינה לעניין זה או של הממשלה; קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום השר לביטחון לאומי, למעט לעניין הסמכות להאריך מועדים לפי סעיפים 1ג(ד), 1ד(א) ו־1ה(ד). (ג) ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת השר לביטחון לאומי, לקבוע שהחלטה על הכרזה תהיה של ועדת שרים שמינה לעניין זה או של הממשלה; קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום השר לביטחון לאומי, למעט לעניין הסמכות להאריך מועדים לפי סעיפים 1ג(ד), 1ד(א) ו־1ה(ד).
הכרזה זמנית הכרזה זמנית הכרזה זמנית 1ב. (א) שוכנע השר לביטחון לאומי, לאחר שהוגשה בקשה בהתאם להוראות סעיף 1א(ב), כי מתקיים לגבי חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה", רשאי הוא להכריז, בצו, בהכרזה זמנית כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה. (א) שוכנע השר לביטחון לאומי, לאחר שהוגשה בקשה בהתאם להוראות סעיף 1א(ב), כי מתקיים לגבי חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה", רשאי הוא להכריז, בצו, בהכרזה זמנית כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה. (א) שוכנע השר לביטחון לאומי, לאחר שהוגשה בקשה בהתאם להוראות סעיף 1א(ב), כי מתקיים לגבי חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה", רשאי הוא להכריז, בצו, בהכרזה זמנית כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה.
(ב) הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין: (ב) הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין: (ב) הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה קבועה לפי הוראות סעיף 1ד – עד למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה הקבועה; (1) הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה קבועה לפי הוראות סעיף 1ד – עד למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה הקבועה;
(2) הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף 1ג והחליט השר לביטחון לאומי שלא להכריז הכרזה קבועה לפי הוראות סעיף 1ד או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה האמורה באותו סעיף – עד למועד ההחלטה כאמור או עד תום התקופה כאמור, לפי העניין. (2) הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף 1ג והחליט השר לביטחון לאומי שלא להכריז הכרזה קבועה לפי הוראות סעיף 1ד או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה האמורה באותו סעיף – עד למועד ההחלטה כאמור או עד תום התקופה כאמור, לפי העניין.
(ג) השר לביטחון לאומי רשאי לבטל הכרזה זמנית, לפי בקשה מנומקת מאת המפקח הכללי למשטרה, שתוגש בהתאם להוראות סעיף 1א(ב), אם שוכנע כי לא מתקיים באותו חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה". (ג) השר לביטחון לאומי רשאי לבטל הכרזה זמנית, לפי בקשה מנומקת מאת המפקח הכללי למשטרה, שתוגש בהתאם להוראות סעיף 1א(ב), אם שוכנע כי לא מתקיים באותו חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה". (ג) השר לביטחון לאומי רשאי לבטל הכרזה זמנית, לפי בקשה מנומקת מאת המפקח הכללי למשטרה, שתוגש בהתאם להוראות סעיף 1א(ב), אם שוכנע כי לא מתקיים באותו חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה".
(ד) הודעה על הכרזה זמנית תימסר לארגון, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה, בהקדם האפשרי. (ד) הודעה על הכרזה זמנית תימסר לארגון, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה, בהקדם האפשרי. (ד) הודעה על הכרזה זמנית תימסר לארגון, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה, בהקדם האפשרי.
(ה) בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על ארגון פשיעה, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה. (ה) בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על ארגון פשיעה, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה. (ה) בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על ארגון פשיעה, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.
זכות שימוע זכות שימוע זכות שימוע 1ג. (א) הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 1ב, רשאי ארגון הפשיעה שאליו מתייחסת ההכרזה או חבר באותו ארגון להגיש לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייעצת, את טענותיו לעניין ההכרזה לפני קבלת ההחלטה בדבר הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד. (א) הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 1ב, רשאי ארגון הפשיעה שאליו מתייחסת ההכרזה או חבר באותו ארגון להגיש לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייעצת, את טענותיו לעניין ההכרזה לפני קבלת ההחלטה בדבר הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד. (א) הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 1ב, רשאי ארגון הפשיעה שאליו מתייחסת ההכרזה או חבר באותו ארגון להגיש לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייעצת, את טענותיו לעניין ההכרזה לפני קבלת ההחלטה בדבר הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד.
(ב) במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יפרט הטוען את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את טענותיו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים לעניין. (ב) במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יפרט הטוען את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את טענותיו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים לעניין. (ב) במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יפרט הטוען את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את טענותיו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים לעניין.
(ג) טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך חודשיים מיום פרסום הצו על ההכרזה הזמנית ברשומות. (ג) טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך חודשיים מיום פרסום הצו על ההכרזה הזמנית ברשומות. (ג) טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך חודשיים מיום פרסום הצו על ההכרזה הזמנית ברשומות.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם הוגשה לו בקשה מנומקת לכך והוא שוכנע שהעיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך חודש מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעת המבקש, או אם שוכנע כי הדבר מוצדק מנימוקים מיוחדים אחרים שיירשמו. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם הוגשה לו בקשה מנומקת לכך והוא שוכנע שהעיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך חודש מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעת המבקש, או אם שוכנע כי הדבר מוצדק מנימוקים מיוחדים אחרים שיירשמו. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם הוגשה לו בקשה מנומקת לכך והוא שוכנע שהעיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך חודש מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעת המבקש, או אם שוכנע כי הדבר מוצדק מנימוקים מיוחדים אחרים שיירשמו.
(ה) (1) הוועדה המייעצת תדון בטענות שהוגשו לפי סעיף קטן (א), ותיתן למפקח הכללי למשטרה להשיב לטענות; הוועדה רשאית לזמן לפניה את הצדדים; (1) הוועדה המייעצת תדון בטענות שהוגשו לפי סעיף קטן (א), ותיתן למפקח הכללי למשטרה להשיב לטענות; הוועדה רשאית לזמן לפניה את הצדדים;
(2) הוועדה המייעצת תמסור לשר לביטחון לאומי את המלצתה המנומקת לעניין ההכרזה הקבועה, בצירוף המידע שהוצג לפניה לשם גיבוש המלצתה כאמור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום ארבעה חודשים מיום שהבקשה הועברה אליה, אולם היא רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לשם גיבוש המלצתה; האריכה הוועדה את התקופה יותר מפעם אחת, תמסור על כך הודעה לשר לביטחון לאומי. (2) הוועדה המייעצת תמסור לשר לביטחון לאומי את המלצתה המנומקת לעניין ההכרזה הקבועה, בצירוף המידע שהוצג לפניה לשם גיבוש המלצתה כאמור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום ארבעה חודשים מיום שהבקשה הועברה אליה, אולם היא רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לשם גיבוש המלצתה; האריכה הוועדה את התקופה יותר מפעם אחת, תמסור על כך הודעה לשר לביטחון לאומי.
הכרזה קבועה הכרזה קבועה הכרזה קבועה 1ד. (א) הכריז השר לביטחון לאומי בהכרזה זמנית לפי סעיף 1ב כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג, רשאי הוא להכריז על הארגון כאמור, בצו, בהכרזה קבועה, אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף 1ג, כי מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף 1א(א), ובלבד שיכריז הכרזה קבועה כאמור בתוך חודש ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת; השר רשאי, מנימוקים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודש. (א) הכריז השר לביטחון לאומי בהכרזה זמנית לפי סעיף 1ב כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג, רשאי הוא להכריז על הארגון כאמור, בצו, בהכרזה קבועה, אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף 1ג, כי מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף 1א(א), ובלבד שיכריז הכרזה קבועה כאמור בתוך חודש ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת; השר רשאי, מנימוקים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודש. (א) הכריז השר לביטחון לאומי בהכרזה זמנית לפי סעיף 1ב כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג, רשאי הוא להכריז על הארגון כאמור, בצו, בהכרזה קבועה, אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף 1ג, כי מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף 1א(א), ובלבד שיכריז הכרזה קבועה כאמור בתוך חודש ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת; השר רשאי, מנימוקים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודש.
(ב) לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתן לפי סעיף 1ג, תהפוך ההכרזה להכרזה קבועה כאמור בתום חודש מתום התקופה האמורה. (ב) לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתן לפי סעיף 1ג, תהפוך ההכרזה להכרזה קבועה כאמור בתום חודש מתום התקופה האמורה. (ב) לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתן לפי סעיף 1ג, תהפוך ההכרזה להכרזה קבועה כאמור בתום חודש מתום התקופה האמורה.
ביטול הכרזה על ארגון פשיעה ביטול הכרזה על ארגון פשיעה ביטול הכרזה על ארגון פשיעה 1ה. (א) השר לביטחון לאומי, לפי בקשה כאמור בסעיף זה או מיוזמתו, רשאי לבטל, בצו, הכרזה קבועה, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה: (א) השר לביטחון לאומי, לפי בקשה כאמור בסעיף זה או מיוזמתו, רשאי לבטל, בצו, הכרזה קבועה, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה: (א) השר לביטחון לאומי, לפי בקשה כאמור בסעיף זה או מיוזמתו, רשאי לבטל, בצו, הכרזה קבועה, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
(1) לא היה בסיס להכרזה; (1) לא היה בסיס להכרזה;
(2) חלפו שנתיים ממועד ההכרזה כאמור בסעיף 1ד, הארגון שינה באופן מהותי את דרכיו ויש סבירות גבוהה שלא ישוב לעסוק בפשיעה; השר רשאי, מנימוקים מיוחדים, לקצר את התקופה האמורה. (2) חלפו שנתיים ממועד ההכרזה כאמור בסעיף 1ד, הארגון שינה באופן מהותי את דרכיו ויש סבירות גבוהה שלא ישוב לעסוק בפשיעה; השר רשאי, מנימוקים מיוחדים, לקצר את התקופה האמורה.
(ב) בקשה לביטול הכרזה יכול שתוגש בידי ארגון הפשיעה שהוכרז עליו בהכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, באמצעות הוועדה המייעצת, בכתב, בכל עת, בכפוף להוראות סעיף קטן (א)(2); בבקשה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים לעניין. (ב) בקשה לביטול הכרזה יכול שתוגש בידי ארגון הפשיעה שהוכרז עליו בהכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, באמצעות הוועדה המייעצת, בכתב, בכל עת, בכפוף להוראות סעיף קטן (א)(2); בבקשה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים לעניין. (ב) בקשה לביטול הכרזה יכול שתוגש בידי ארגון הפשיעה שהוכרז עליו בהכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, באמצעות הוועדה המייעצת, בכתב, בכל עת, בכפוף להוראות סעיף קטן (א)(2); בבקשה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים לעניין.
(ג) הוראות סעיף 1ג(ה) יחולו על הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א). (ג) הוראות סעיף 1ג(ה) יחולו על הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א). (ג) הוראות סעיף 1ג(ה) יחולו על הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א).
(ד) החלטת השר לביטחון לאומי תינתן בתוך חודש מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה המייעצת, ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על שלושה חודשים. (ד) החלטת השר לביטחון לאומי תינתן בתוך חודש מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה המייעצת, ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על שלושה חודשים. (ד) החלטת השר לביטחון לאומי תינתן בתוך חודש מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה המייעצת, ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על שלושה חודשים.
(ה) שוכנע השר לביטחון לאומי כי ההחלטה על ביטול ההכרזה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב, או ששוכנע בתוך שנתיים ממועד הביטול כי הארגון שב לעסוק בפשיעה, רשאי הוא לבטל את ההחלטה על ביטול ההכרזה, ויחולו הוראות סעיף 1ג, בשינויים המחויבים. (ה) שוכנע השר לביטחון לאומי כי ההחלטה על ביטול ההכרזה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב, או ששוכנע בתוך שנתיים ממועד הביטול כי הארגון שב לעסוק בפשיעה, רשאי הוא לבטל את ההחלטה על ביטול ההכרזה, ויחולו הוראות סעיף 1ג, בשינויים המחויבים. (ה) שוכנע השר לביטחון לאומי כי ההחלטה על ביטול ההכרזה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב, או ששוכנע בתוך שנתיים ממועד הביטול כי הארגון שב לעסוק בפשיעה, רשאי הוא לבטל את ההחלטה על ביטול ההכרזה, ויחולו הוראות סעיף 1ג, בשינויים המחויבים.
(ו) עותק מהחלטת השר לביטחון לאומי ומנימוקיה יומצא למבקש ולמפקח הכללי למשטרה, אולם לא יומצא למבקש מידע שנקבע כי הוא מידע חסוי כהגדרתו בסעיף 1ז. (ו) עותק מהחלטת השר לביטחון לאומי ומנימוקיה יומצא למבקש ולמפקח הכללי למשטרה, אולם לא יומצא למבקש מידע שנקבע כי הוא מידע חסוי כהגדרתו בסעיף 1ז. (ו) עותק מהחלטת השר לביטחון לאומי ומנימוקיה יומצא למבקש ולמפקח הכללי למשטרה, אולם לא יומצא למבקש מידע שנקבע כי הוא מידע חסוי כהגדרתו בסעיף 1ז.
(ז) על אף האמור בסימן זה, ועדת השרים רשאית לבטל הכרזה על ארגון פשיעה אם מצאה כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת; החלטת ועדת השרים לבטל הכרזה לעניין ארגון פשיעה כאמור בפסקה (1) להגדרה "ארגון פשיעה", אף שממשיך להתקיים בו האמור באותה פסקה, טעונה אישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. (ז) על אף האמור בסימן זה, ועדת השרים רשאית לבטל הכרזה על ארגון פשיעה אם מצאה כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת; החלטת ועדת השרים לבטל הכרזה לעניין ארגון פשיעה כאמור בפסקה (1) להגדרה "ארגון פשיעה", אף שממשיך להתקיים בו האמור באותה פסקה, טעונה אישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. (ז) על אף האמור בסימן זה, ועדת השרים רשאית לבטל הכרזה על ארגון פשיעה אם מצאה כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת; החלטת ועדת השרים לבטל הכרזה לעניין ארגון פשיעה כאמור בפסקה (1) להגדרה "ארגון פשיעה", אף שממשיך להתקיים בו האמור באותה פסקה, טעונה אישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
זכות עיון לשם שימוע או לשם בקשה לביטול הכרזה זכות עיון לשם שימוע או לשם בקשה לביטול הכרזה זכות עיון לשם שימוע או לשם בקשה לביטול הכרזה 1ו. הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף 1ג או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 1ה, רשאי, לשם הגשתן, לעיין בבקשת המפקח הכללי למשטרה להכרזה על ארגון הפשיעה, בהמלצות הוועדה המייעצת ובהחלטת השר לביטחון לאומי בבקשה, אולם לא יהיה רשאי לעיין במידע חסוי כהגדרתו בסעיף 1ז, וכן במידע שהשר לביטחון לאומי והוועדה המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות סעיף 1ז(ד). הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף 1ג או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 1ה, רשאי, לשם הגשתן, לעיין בבקשת המפקח הכללי למשטרה להכרזה על ארגון הפשיעה, בהמלצות הוועדה המייעצת ובהחלטת השר לביטחון לאומי בבקשה, אולם לא יהיה רשאי לעיין במידע חסוי כהגדרתו בסעיף 1ז, וכן במידע שהשר לביטחון לאומי והוועדה המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות סעיף 1ז(ד). הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף 1ג או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 1ה, רשאי, לשם הגשתן, לעיין בבקשת המפקח הכללי למשטרה להכרזה על ארגון הפשיעה, בהמלצות הוועדה המייעצת ובהחלטת השר לביטחון לאומי בבקשה, אולם לא יהיה רשאי לעיין במידע חסוי כהגדרתו בסעיף 1ז, וכן במידע שהשר לביטחון לאומי והוועדה המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות סעיף 1ז(ד).
מידע חסוי מידע חסוי מידע חסוי 1ז. (א) הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי); לשם קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה, אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו. (א) הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי); לשם קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה, אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו. (א) הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי); לשם קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה, אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו.
(ב) הוועדה המייעצת רשאית לבסס את המלצתה לפי סעיפים 1ג(ה) או 1ה(ג) על מידע חסוי, ורשאית היא לשם כך לקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א). (ב) הוועדה המייעצת רשאית לבסס את המלצתה לפי סעיפים 1ג(ה) או 1ה(ג) על מידע חסוי, ורשאית היא לשם כך לקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א). (ב) הוועדה המייעצת רשאית לבסס את המלצתה לפי סעיפים 1ג(ה) או 1ה(ג) על מידע חסוי, ורשאית היא לשם כך לקבל מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות או למגיש בקשת הביטול, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ותעביר לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי שהכין המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה שביקש את חסיון המידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי. (ג) ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות או למגיש בקשת הביטול, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ותעביר לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי שהכין המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה שביקש את חסיון המידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי. (ג) ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות או למגיש בקשת הביטול, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ותעביר לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי שהכין המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה שביקש את חסיון המידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי.
(ד) קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה לבקש ממנה שהמידע האמור לא יובא בחשבון לביסוס המלצתה והחלטת השר לביטחון לאומי לפי סעיפים 1ג, 1ד או 1ה; ביקש ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע והוא לא יועבר למבקש ולבא כוחו. (ד) קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה לבקש ממנה שהמידע האמור לא יובא בחשבון לביסוס המלצתה והחלטת השר לביטחון לאומי לפי סעיפים 1ג, 1ד או 1ה; ביקש ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע והוא לא יועבר למבקש ולבא כוחו. (ד) קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה לבקש ממנה שהמידע האמור לא יובא בחשבון לביסוס המלצתה והחלטת השר לביטחון לאומי לפי סעיפים 1ג, 1ד או 1ה; ביקש ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע והוא לא יועבר למבקש ולבא כוחו.
מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה 1ח. (א) השר לביטחון לאומי ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים, והם: (א) השר לביטחון לאומי ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים, והם: (א) השר לביטחון לאומי ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים, והם:
(1) קצין משטרה בדימוס בדרגת סגן–ניצב ומעלה, והוא יהיה היושב ראש; (1) קצין משטרה בדימוס בדרגת סגן–ניצב ומעלה, והוא יהיה היושב ראש;
(2) משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון; (2) משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון;
(3) חבר נוסף בעל ניסיון בתחום ביטחון הפנים והמאבק בארגוני פשיעה. (3) חבר נוסף בעל ניסיון בתחום ביטחון הפנים והמאבק בארגוני פשיעה.
(ב) הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר לביטחון לאומי, לוועדת השרים ולממשלה, לפי העניין, לגבי הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו לפי סעיף 1ה וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה. (ב) הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר לביטחון לאומי, לוועדת השרים ולממשלה, לפי העניין, לגבי הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו לפי סעיף 1ה וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה. (ב) הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר לביטחון לאומי, לוועדת השרים ולממשלה, לפי העניין, לגבי הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו לפי סעיף 1ה וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה.
(ג) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: (ג) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: (ג) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959; (1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959;
(2) חוק העונשין; (2) חוק העונשין;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979; (3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;
(4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969. (4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969.
איסור ניגוד עניינים איסור ניגוד עניינים איסור ניגוד עניינים 1ט. (א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. (א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. (א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
(ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מלהשתתף בדיון ומלהצביע בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת. (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מלהשתתף בדיון ומלהצביע בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת. (ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מלהשתתף בדיון ומלהצביע בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת.
(ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו; "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו; "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית; "קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית; "קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית;
"בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. "בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. "בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968.
דיוני הוועדה המייעצת דיוני הוועדה המייעצת דיוני הוועדה המייעצת 1י. (א) דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים סגורות. (א) דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים סגורות. (א) דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים סגורות.
(ב) הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה את עמדת ראש רשות הביטחון כי אין מניעה להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור. (ב) הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה את עמדת ראש רשות הביטחון כי אין מניעה להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור. (ב) הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה את עמדת ראש רשות הביטחון כי אין מניעה להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור.
(ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. (ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. (ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תוקף הכרזה על ארגון פשיעה תוקף הכרזה על ארגון פשיעה תוקף הכרזה על ארגון פשיעה 1יא. (א) החלטה של השר לביטחון לאומי, של ועדת השרים או של הממשלה, לפי העניין, בעניין הכרזה, ביטולה או ביטול ביטולה, תיכנס לתוקף במועד פרסום הצו על כך, אולם הכרזה זמנית לפי סעיף 1ב תיכנס לתוקף במועד קבלת ההחלטה על ההכרזה. (א) החלטה של השר לביטחון לאומי, של ועדת השרים או של הממשלה, לפי העניין, בעניין הכרזה, ביטולה או ביטול ביטולה, תיכנס לתוקף במועד פרסום הצו על כך, אולם הכרזה זמנית לפי סעיף 1ב תיכנס לתוקף במועד קבלת ההחלטה על ההכרזה. (א) החלטה של השר לביטחון לאומי, של ועדת השרים או של הממשלה, לפי העניין, בעניין הכרזה, ביטולה או ביטול ביטולה, תיכנס לתוקף במועד פרסום הצו על כך, אולם הכרזה זמנית לפי סעיף 1ב תיכנס לתוקף במועד קבלת ההחלטה על ההכרזה.
(ב) הכרזה על ארגון פשיעה לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם כינויו, סמליו או מבנהו שונו לאחר ההכרזה. (ב) הכרזה על ארגון פשיעה לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם כינויו, סמליו או מבנהו שונו לאחר ההכרזה. (ב) הכרזה על ארגון פשיעה לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם כינויו, סמליו או מבנהו שונו לאחר ההכרזה.
פרסום פרסום פרסום 1יב. (א) הודעה על צו בעניין הכרזה של השר לביטחון לאומי, ועדת השרים או הממשלה לפי פרק זה או בעניין ביטול הכרזה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי. (א) הודעה על צו בעניין הכרזה של השר לביטחון לאומי, ועדת השרים או הממשלה לפי פרק זה או בעניין ביטול הכרזה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי. (א) הודעה על צו בעניין הכרזה של השר לביטחון לאומי, ועדת השרים או הממשלה לפי פרק זה או בעניין ביטול הכרזה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
(ב) השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו שהוא ארגון פשיעה או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא חבר בארגון פשיעה, ולידיעת הציבור. (ב) השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו שהוא ארגון פשיעה או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא חבר בארגון פשיעה, ולידיעת הציבור. (ב) השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו שהוא ארגון פשיעה או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא חבר בארגון פשיעה, ולידיעת הציבור.
ייחוד הליך ביטול הכרזה ייחוד הליך ביטול הכרזה ייחוד הליך ביטול הכרזה 1יג. (א) בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון פשיעה או חבר בארגון פשיעה, לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלות של הכרזה על ארגון פשיעה או על חבר בארגון פשיעה, וסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, לא יחול לעניין זה. (א) בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון פשיעה או חבר בארגון פשיעה, לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלות של הכרזה על ארגון פשיעה או על חבר בארגון פשיעה, וסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, לא יחול לעניין זה. (א) בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון פשיעה או חבר בארגון פשיעה, לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלות של הכרזה על ארגון פשיעה או על חבר בארגון פשיעה, וסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, לא יחול לעניין זה.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ג) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה."; (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ג) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה."; (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ג) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה.";
(3) אחרי סעיף 30 יבוא: (3) אחרי סעיף 30 יבוא: (3) אחרי סעיף 30 יבוא: (3) אחרי סעיף 30 יבוא: (3) אחרי סעיף 30 יבוא: (3) אחרי סעיף 30 יבוא: (3) אחרי סעיף 30 יבוא:
"פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים "פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים "פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים "פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים "פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים "פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים "פרק ז'1: תפיסה וחילוט מינהליים
צו תפיסה מינהלי צו תפיסה מינהלי צו תפיסה מינהלי 30א. (א) בפרק זה – (א) בפרק זה – (א) בפרק זה –
"צו תפיסה מינהלי" – צו מינהלי לתפיסת רכוש לפי סעיף זה. "צו תפיסה מינהלי" – צו מינהלי לתפיסת רכוש לפי סעיף זה. "צו תפיסה מינהלי" – צו מינהלי לתפיסת רכוש לפי סעיף זה.
"עבירת פשיעה" – עבירה מסוג פשע למעט עבירה המנויה בתוספת השנייה, או עבירה המנויה בתוספת הראשונה. "עבירת פשיעה" – עבירה מסוג פשע למעט עבירה המנויה בתוספת השנייה, או עבירה המנויה בתוספת הראשונה. "עבירת פשיעה" – עבירה מסוג פשע למעט עבירה המנויה בתוספת השנייה, או עבירה המנויה בתוספת הראשונה.
(ב) השר לביטחון לאומי רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש כמפורט להלן, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה: (ב) השר לביטחון לאומי רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש כמפורט להלן, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה: (ב) השר לביטחון לאומי רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש כמפורט להלן, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה:
(1) רכוש של ארגון פשיעה (להלן – הארגון) או רכוש שמיועד לביצוע עבירת פשיעה על ידי חבר בארגון – אם שוכנע שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון פשיעה ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת פשיעה על ידי חבר בארגון; (1) רכוש של ארגון פשיעה (להלן – הארגון) או רכוש שמיועד לביצוע עבירת פשיעה על ידי חבר בארגון – אם שוכנע שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון פשיעה ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת פשיעה על ידי חבר בארגון;
(2) רכוש שנעברה בו עבירת פשיעה על ידי חבר ארגון או ששימש במישרין לביצוע עבירה כאמור; (2) רכוש שנעברה בו עבירת פשיעה על ידי חבר ארגון או ששימש במישרין לביצוע עבירה כאמור;
(3) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת פשיעה על ידי חבר ארגון, או יועד להיות שכר או תגמול כאמור; (3) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת פשיעה על ידי חבר ארגון, או יועד להיות שכר או תגמול כאמור;
(ג) השר לביטחון לאומי רשאי, לבקשת המפקח הכללי למשטרה, להוציא צו תפיסה מינהלי גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון פשיעה מוכרז, אם התקיימו כל אלה: (ג) השר לביטחון לאומי רשאי, לבקשת המפקח הכללי למשטרה, להוציא צו תפיסה מינהלי גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון פשיעה מוכרז, אם התקיימו כל אלה: (ג) השר לביטחון לאומי רשאי, לבקשת המפקח הכללי למשטרה, להוציא צו תפיסה מינהלי גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון פשיעה מוכרז, אם התקיימו כל אלה:
(1) המפקח הכללי למשטרה הגיש לשר בקשה להכריז על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון פשיעה, לפי הוראות פרק א'1, או הודיע לשר כי בדעתו להגיש בקשה כאמור; (1) המפקח הכללי למשטרה הגיש לשר בקשה להכריז על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון פשיעה, לפי הוראות פרק א'1, או הודיע לשר כי בדעתו להגיש בקשה כאמור;
(2) יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הפשיעה, כי מתקיימים העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה וכי הרכוש שלגביו התבקש הצו עלול להיעלם או שעלולות להיעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט. (2) יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הפשיעה, כי מתקיימים העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה וכי הרכוש שלגביו התבקש הצו עלול להיעלם או שעלולות להיעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט.
(ד) לעניין סעיף זה, היה הרכוש כסף – (ד) לעניין סעיף זה, היה הרכוש כסף – (ד) לעניין סעיף זה, היה הרכוש כסף –
(1) אין נפקא מינה אם ייתפס אותו כסף או כל כסף אחר שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף; (1) אין נפקא מינה אם ייתפס אותו כסף או כל כסף אחר שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף;
(2) היה הרכוש שכר או תגמול כאמור בסעיף קטן (ב)(3), ולא נמצא כסף בשווי התקבול שהתקבל כאמור, רשאי השר לביטחון לאומי לתפוס רכוש אחר של מי שקיבל את השכר או התגמול, בשווי סכום התקבול כאמור. (2) היה הרכוש שכר או תגמול כאמור בסעיף קטן (ב)(3), ולא נמצא כסף בשווי התקבול שהתקבל כאמור, רשאי השר לביטחון לאומי לתפוס רכוש אחר של מי שקיבל את השכר או התגמול, בשווי סכום התקבול כאמור.
(ה) לעניין סעיף זה – (ה) לעניין סעיף זה – (ה) לעניין סעיף זה –
(1) חזקה שרכוש שנתפס במעבר גבול ולא דווח אף שהייתה חובה לדווח עליו, ללא היתר שנדרש, או שהיה ניסיון להסתירו ולהבריחו, הוא רכוש כאמור בסעיף זה, אלא אם כן הוכח אחרת; (1) חזקה שרכוש שנתפס במעבר גבול ולא דווח אף שהייתה חובה לדווח עליו, ללא היתר שנדרש, או שהיה ניסיון להסתירו ולהבריחו, הוא רכוש כאמור בסעיף זה, אלא אם כן הוכח אחרת;
(2) חזקה שרכוש שבאמצעותו הועבר או הוסתר רכוש כאמור בפסקה (1) שימש במישרין לביצוע עבירת פשיעה, אלא אם כן הוכיח מי שהרכוש נמצא בבעלותו, בחזקתו או בשליטתו כי לא ידע שבאמצעות רכושו יועבר או יוסתר רכוש כאמור בפסקה (1). (2) חזקה שרכוש שבאמצעותו הועבר או הוסתר רכוש כאמור בפסקה (1) שימש במישרין לביצוע עבירת פשיעה, אלא אם כן הוכיח מי שהרכוש נמצא בבעלותו, בחזקתו או בשליטתו כי לא ידע שבאמצעות רכושו יועבר או יוסתר רכוש כאמור בפסקה (1).
הגבלת התפיסה המינהלית בהתקיים הליך פלילי הגבלת התפיסה המינהלית בהתקיים הליך פלילי הגבלת התפיסה המינהלית בהתקיים הליך פלילי 30ב. (א) לא יורה השר לביטחון לאומי על תפיסת רכוש הקשור לעבירת פשיעה שבוצעה על ידי חבר ארגון, אם נחקר אדם באזהרה לגבי אותה עבירה שהרכוש קשור אליה; הורה השר לביטחון לאומי על תפיסת רכוש כאמור ונחקר אדם באזהרה לאחר הוצאת צו תפיסה מינהלי לגבי אותו רכוש, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש), ולא יחולו הוראות סעיף 30ג; ששת החודשים האמורים בסעיף 35 לפקודה האמורה יימנו מהיום שבו נחקר אדם באזהרה. (א) לא יורה השר לביטחון לאומי על תפיסת רכוש הקשור לעבירת פשיעה שבוצעה על ידי חבר ארגון, אם נחקר אדם באזהרה לגבי אותה עבירה שהרכוש קשור אליה; הורה השר לביטחון לאומי על תפיסת רכוש כאמור ונחקר אדם באזהרה לאחר הוצאת צו תפיסה מינהלי לגבי אותו רכוש, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש), ולא יחולו הוראות סעיף 30ג; ששת החודשים האמורים בסעיף 35 לפקודה האמורה יימנו מהיום שבו נחקר אדם באזהרה. (א) לא יורה השר לביטחון לאומי על תפיסת רכוש הקשור לעבירת פשיעה שבוצעה על ידי חבר ארגון, אם נחקר אדם באזהרה לגבי אותה עבירה שהרכוש קשור אליה; הורה השר לביטחון לאומי על תפיסת רכוש כאמור ונחקר אדם באזהרה לאחר הוצאת צו תפיסה מינהלי לגבי אותו רכוש, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש), ולא יחולו הוראות סעיף 30ג; ששת החודשים האמורים בסעיף 35 לפקודה האמורה יימנו מהיום שבו נחקר אדם באזהרה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון לאומי רשאי להורות על תפיסת רכוש כאמור אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש בהליך פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה, בשל אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון לאומי רשאי להורות על תפיסת רכוש כאמור אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש בהליך פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה, בשל אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון לאומי רשאי להורות על תפיסת רכוש כאמור אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש בהליך פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה, בשל אחד מאלה:
(1) אי־קבילות הראיות בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה או חסיונן; (1) אי־קבילות הראיות בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה או חסיונן;
(2) אין מקום להגיש כתב אישום בשל העבירה מטעמים של חוסר עניין לציבור, או שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן אינן מגבשות תשתית מספקת ברמה הפלילית להגשת כתב אישום בשל העבירה. (2) אין מקום להגיש כתב אישום בשל העבירה מטעמים של חוסר עניין לציבור, או שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן אינן מגבשות תשתית מספקת ברמה הפלילית להגשת כתב אישום בשל העבירה.
(ג) הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן (ב), ישובו לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף 30ג במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש. (ג) הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן (ב), ישובו לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף 30ג במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש. (ג) הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן (ב), ישובו לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף 30ג במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש.
תקופת תוקפו של צו תפיסה מינהלי תקופת תוקפו של צו תפיסה מינהלי תקופת תוקפו של צו תפיסה מינהלי 30ג. (א) תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 30א יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, אולם השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את תוקפו של הצו, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין ולפי המאוחר: (א) תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 30א יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, אולם השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את תוקפו של הצו, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין ולפי המאוחר: (א) תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 30א יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, אולם השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את תוקפו של הצו, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין ולפי המאוחר:
(1) נטענו טענות לפי סעיף 30ו(א) או הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים – עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין; (1) נטענו טענות לפי סעיף 30ו(א) או הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים – עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין;
(2) לעניין רכוש שהוא רכוש של ארגון פשיעה מוכרז – (2) לעניין רכוש שהוא רכוש של ארגון פשיעה מוכרז –
(א) הייתה ההכרזה על ארגון הפשיעה הכרזה זמנית לפי סעיף 1ב והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 1ג – עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה קבועה לפי סעיף 1ד;
(ב) הוגשה עתירה לבית המשפט העליון נגד ההכרזה על ארגון הפשיעה – עד למתן פסק דין סופי בעתירה.
(ב) האריך השר לביטחון לאומי את התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ולא הוחלט בהליכים כאמור באותו סעיף קטן לבטל את צו התפיסה המינהלי או את ההכרזה, לפי העניין, רשאי השר לביטחון לאומי להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים לשם הוצאת צו חילוט כאמור בסעיף 30י. (ב) האריך השר לביטחון לאומי את התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ולא הוחלט בהליכים כאמור באותו סעיף קטן לבטל את צו התפיסה המינהלי או את ההכרזה, לפי העניין, רשאי השר לביטחון לאומי להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים לשם הוצאת צו חילוט כאמור בסעיף 30י. (ב) האריך השר לביטחון לאומי את התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ולא הוחלט בהליכים כאמור באותו סעיף קטן לבטל את צו התפיסה המינהלי או את ההכרזה, לפי העניין, רשאי השר לביטחון לאומי להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים לשם הוצאת צו חילוט כאמור בסעיף 30י.
(ג) פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי ולא ניתנו לגבי הרכוש התפוס צו חילוט או החלטה של בית משפט לעניין המשך החזקתו, יוחזר הרכוש למי שנתפס ממנו. (ג) פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי ולא ניתנו לגבי הרכוש התפוס צו חילוט או החלטה של בית משפט לעניין המשך החזקתו, יוחזר הרכוש למי שנתפס ממנו. (ג) פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי ולא ניתנו לגבי הרכוש התפוס צו חילוט או החלטה של בית משפט לעניין המשך החזקתו, יוחזר הרכוש למי שנתפס ממנו.
(ד) (1) תוקפו של צו תפיסה מינהלי בעניין ארגון פשיעה שטרם הוכרז יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שלושה חודשים ממועד מתן הצו, ורשאי השר לביטחון לאומי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תוקפו הכוללת של הצו לא תעלה על ארבעה חודשים ממועד נתינתו; (1) תוקפו של צו תפיסה מינהלי בעניין ארגון פשיעה שטרם הוכרז יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שלושה חודשים ממועד מתן הצו, ורשאי השר לביטחון לאומי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תוקפו הכוללת של הצו לא תעלה על ארבעה חודשים ממועד נתינתו;
(2) הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון פשיעה וניתן צו תפיסה מינהלי חדש לפי סעיף 30א(ב)(1) בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), יפקע תוקפו של צו התפיסה במועד מתן צו התפיסה החדש; (2) הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון פשיעה וניתן צו תפיסה מינהלי חדש לפי סעיף 30א(ב)(1) בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), יפקע תוקפו של צו התפיסה במועד מתן צו התפיסה החדש;
(3) החליט השר לביטחון לאומי שלא להכריז על חבר בני האדם שהוא ארגון פשיעה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), יפקע תוקפו של צו התפיסה לפי סעיף 30א(ג) במועד החלטתו, אלא אם כן מצא כי מתקיימת עילה אחרת לצו תפיסה מינהלי כאמור בסעיף 30א(ב)(2) או (3); מצא השר לביטחון לאומי כאמור, יעמוד צו התפיסה המינהלי בתוקף חודש נוסף או עד להוצאת צו תפיסה חדש, לפי המוקדם. (3) החליט השר לביטחון לאומי שלא להכריז על חבר בני האדם שהוא ארגון פשיעה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), יפקע תוקפו של צו התפיסה לפי סעיף 30א(ג) במועד החלטתו, אלא אם כן מצא כי מתקיימת עילה אחרת לצו תפיסה מינהלי כאמור בסעיף 30א(ב)(2) או (3); מצא השר לביטחון לאומי כאמור, יעמוד צו התפיסה המינהלי בתוקף חודש נוסף או עד להוצאת צו תפיסה חדש, לפי המוקדם.
תוכנו של צו
תפיסה מינהלי תוכנו של צו
תפיסה מינהלי תוכנו של צו
תפיסה מינהלי 30ד. (א) בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים. (א) בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים. (א) בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים.
(ב) הוכח להנחת דעתו של השר לביטחון לאומי כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא להורות בצו התפיסה המינהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף. (ב) הוכח להנחת דעתו של השר לביטחון לאומי כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא להורות בצו התפיסה המינהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף. (ב) הוכח להנחת דעתו של השר לביטחון לאומי כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא להורות בצו התפיסה המינהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף.
סייג לתפיסה סייג לתפיסה סייג לתפיסה 30ה. על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו הוראות סעיף 36ג לפקודת הסמים המסוכנים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו הוראות סעיף 36ג לפקודת הסמים המסוכנים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו הוראות סעיף 36ג לפקודת הסמים המסוכנים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) הוראות סעיף 36ג(א) לפקודה האמורה יחולו רק על טוען לזכות ברכוש שאינו ארגון פשיעה; (1) הוראות סעיף 36ג(א) לפקודה האמורה יחולו רק על טוען לזכות ברכוש שאינו ארגון פשיעה; (1) הוראות סעיף 36ג(א) לפקודה האמורה יחולו רק על טוען לזכות ברכוש שאינו ארגון פשיעה;
(2) על אף האמור בסעיף 36ג(ג) לפקודה האמורה, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967. (2) על אף האמור בסעיף 36ג(ג) לפקודה האמורה, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967. (2) על אף האמור בסעיף 36ג(ג) לפקודה האמורה, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967.
שימוע לאחר תפיסה שימוע לאחר תפיסה שימוע לאחר תפיסה 30ו. (א) הוצא צו תפיסה מינהלי, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך חודשיים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) – מיום שקיבל את ההודעה, לטעון את טענותיו בפני השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך, אולם השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדון בטענות שהוגשו לאחר המועד האמור אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; השר לביטחון לאומי רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו. (א) הוצא צו תפיסה מינהלי, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך חודשיים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) – מיום שקיבל את ההודעה, לטעון את טענותיו בפני השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך, אולם השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדון בטענות שהוגשו לאחר המועד האמור אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; השר לביטחון לאומי רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו. (א) הוצא צו תפיסה מינהלי, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך חודשיים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) – מיום שקיבל את ההודעה, לטעון את טענותיו בפני השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך, אולם השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדון בטענות שהוגשו לאחר המועד האמור אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; השר לביטחון לאומי רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
(ב) הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות לשימוע כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה. (ב) הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות לשימוע כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה. (ב) הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות לשימוע כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה.
(ג) השר לביטחון לאומי יבטל או יתקן צו תפיסה מינהלי אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים המנויים בסעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, כפי שהוחל בסעיף 30ה; על ביטול או תיקון צו תפיסה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 30ח(ב), בשינויים המחויבים. (ג) השר לביטחון לאומי יבטל או יתקן צו תפיסה מינהלי אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים המנויים בסעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, כפי שהוחל בסעיף 30ה; על ביטול או תיקון צו תפיסה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 30ח(ב), בשינויים המחויבים. (ג) השר לביטחון לאומי יבטל או יתקן צו תפיסה מינהלי אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים המנויים בסעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, כפי שהוחל בסעיף 30ה; על ביטול או תיקון צו תפיסה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 30ח(ב), בשינויים המחויבים.
ביצוע צו תפיסה מינהלי ביצוע צו תפיסה מינהלי ביצוע צו תפיסה מינהלי 30ז. (א) צו תפיסה מינהלי יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או השר לביטחון לאומי הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס – יכול שיבוצע גם בידי פקיד מכס שמנהל המכס ומע"מ הסמיכו לכך. (א) צו תפיסה מינהלי יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או השר לביטחון לאומי הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס – יכול שיבוצע גם בידי פקיד מכס שמנהל המכס ומע"מ הסמיכו לכך. (א) צו תפיסה מינהלי יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או השר לביטחון לאומי הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס – יכול שיבוצע גם בידי פקיד מכס שמנהל המכס ומע"מ הסמיכו לכך.
(ב) (1) לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או לשוטר יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29, 45 ו־46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים. (1) לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או לשוטר יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29, 45 ו־46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים.
(2) לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו־185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שייבואם או ייצואם נאסר. (2) לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו־185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שייבואם או ייצואם נאסר.
(ג) הוראות סעיפים 26 עד 29, 32, 32א, 45 ו־46 לפקודת המעצר והחיפוש יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי; לא הוציא השר לביטחון לאומי צו תפיסה מינהלי בתוך חודש מיום התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, אולם השר רשאי להאריך את התקופה האמורה ב־15 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים. (ג) הוראות סעיפים 26 עד 29, 32, 32א, 45 ו־46 לפקודת המעצר והחיפוש יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי; לא הוציא השר לביטחון לאומי צו תפיסה מינהלי בתוך חודש מיום התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, אולם השר רשאי להאריך את התקופה האמורה ב־15 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים. (ג) הוראות סעיפים 26 עד 29, 32, 32א, 45 ו־46 לפקודת המעצר והחיפוש יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי; לא הוציא השר לביטחון לאומי צו תפיסה מינהלי בתוך חודש מיום התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, אולם השר רשאי להאריך את התקופה האמורה ב־15 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים.
(ד) (1) נוכח מי שמבצע צו תפיסה מינהלי, בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתופסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הפשיעה או רכוש הקשור לעבירה שבוצעה על ידי חבר ארגון, ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 30ח, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף; (1) נוכח מי שמבצע צו תפיסה מינהלי, בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתופסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הפשיעה או רכוש הקשור לעבירה שבוצעה על ידי חבר ארגון, ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 30ח, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף;
(2) הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר לביטחון לאומי בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה; (2) הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר לביטחון לאומי בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה;
(3) לא הוציא השר לביטחון לאומי צו מתוקן כאמור בסעיף 30ח לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך שבועיים ממועד תפיסתו, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס. (3) לא הוציא השר לביטחון לאומי צו מתוקן כאמור בסעיף 30ח לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך שבועיים ממועד תפיסתו, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס.
תיקון צו תפיסה מינהלי תיקון צו תפיסה מינהלי תיקון צו תפיסה מינהלי 30ח. (א) ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף שיש יסוד סביר להניח שהוא רכוש של ארגון הפשיעה או רכוש מעורב כאמור בסעיף 30ז(ד)(1), רשאי השר לביטחון לאומי להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 30ג ו־30י, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים ממועד מתן הצו המקורי. (א) ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף שיש יסוד סביר להניח שהוא רכוש של ארגון הפשיעה או רכוש מעורב כאמור בסעיף 30ז(ד)(1), רשאי השר לביטחון לאומי להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 30ג ו־30י, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים ממועד מתן הצו המקורי. (א) ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף שיש יסוד סביר להניח שהוא רכוש של ארגון הפשיעה או רכוש מעורב כאמור בסעיף 30ז(ד)(1), רשאי השר לביטחון לאומי להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 30ג ו־30י, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים ממועד מתן הצו המקורי.
(ב) היה הרכוש שנתפס לפי סעיף קטן (א) רכוש מעורב כמשמעותו בסעיף 30ז(ד)(1), רשאי השר לביטחון לאומי להורות כי לא ייתפס חלק מהרכוש המעורב בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, ורשאי הוא לתפוס גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש, בשל זכותו כאמור. (ב) היה הרכוש שנתפס לפי סעיף קטן (א) רכוש מעורב כמשמעותו בסעיף 30ז(ד)(1), רשאי השר לביטחון לאומי להורות כי לא ייתפס חלק מהרכוש המעורב בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, ורשאי הוא לתפוס גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש, בשל זכותו כאמור. (ב) היה הרכוש שנתפס לפי סעיף קטן (א) רכוש מעורב כמשמעותו בסעיף 30ז(ד)(1), רשאי השר לביטחון לאומי להורות כי לא ייתפס חלק מהרכוש המעורב בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, ורשאי הוא לתפוס גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש, בשל זכותו כאמור.
סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות 30ט. (א) בהליך משפטי בעניין החלטת השר לביטחון לאומי בעניין צו תפיסה מינהלי או צו חילוט, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק. (א) בהליך משפטי בעניין החלטת השר לביטחון לאומי בעניין צו תפיסה מינהלי או צו חילוט, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק. (א) בהליך משפטי בעניין החלטת השר לביטחון לאומי בעניין צו תפיסה מינהלי או צו חילוט, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק.
(ב) בדיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות הצד השני או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות הצד השני ובא כוחו. (ב) בדיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות הצד השני או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות הצד השני ובא כוחו. (ב) בדיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות הצד השני או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות הצד השני ובא כוחו.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע לצד השני על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה לצד השני או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה. (ג) החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע לצד השני על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה לצד השני או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה. (ג) החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע לצד השני על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה לצד השני או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה.
(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור, לא יתחשב בית המשפט בראיה לשם קבלת החלטתו, והראיה לא תועבר לצד השני או לבא כוחו. (ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור, לא יתחשב בית המשפט בראיה לשם קבלת החלטתו, והראיה לא תועבר לצד השני או לבא כוחו. (ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור, לא יתחשב בית המשפט בראיה לשם קבלת החלטתו, והראיה לא תועבר לצד השני או לבא כוחו.
(ה) דיון בבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב) יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה. (ה) דיון בבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב) יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה. (ה) דיון בבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב) יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
חילוט רכוש
שנתפס חילוט רכוש
שנתפס חילוט רכוש
שנתפס 30י. (א) ניתן צו תפיסה מינהלי, רשאי השר לביטחון לאומי לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו, במועדים אלה, לפי המאוחר: (א) ניתן צו תפיסה מינהלי, רשאי השר לביטחון לאומי לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו, במועדים אלה, לפי המאוחר: (א) ניתן צו תפיסה מינהלי, רשאי השר לביטחון לאומי לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו, במועדים אלה, לפי המאוחר:
(1) נטענו טענות לפי סעיף 30ו(א) לעניין צו התפיסה המינהלי – 45 ימים לאחר שהודע למבקש על ההחלטה בעניין טענותיו, ובלבד שלא הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בעניין ההחלטה; (1) נטענו טענות לפי סעיף 30ו(א) לעניין צו התפיסה המינהלי – 45 ימים לאחר שהודע למבקש על ההחלטה בעניין טענותיו, ובלבד שלא הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בעניין ההחלטה;
(2) לא נטענו טענות לפי סעיף 30ו(א) לעניין צו התפיסה המינהלי – 90 ימים לאחר מתן צו התפיסה או לאחר מסירת הודעה בעניין הצו לפי סעיף 30ו(ב), לפי המאוחר; (2) לא נטענו טענות לפי סעיף 30ו(א) לעניין צו התפיסה המינהלי – 90 ימים לאחר מתן צו התפיסה או לאחר מסירת הודעה בעניין הצו לפי סעיף 30ו(ב), לפי המאוחר;
(3) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לעניין צו התפיסה המינהלי – 45 ימים לאחר מתן פסק דין הדוחה את העתירה, ואם הוגש ערעור על פסק הדין – לאחר מתן פסק דין הדוחה את הערעור; (3) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לעניין צו התפיסה המינהלי – 45 ימים לאחר מתן פסק דין הדוחה את העתירה, ואם הוגש ערעור על פסק הדין – לאחר מתן פסק דין הדוחה את הערעור;
(4) לעניין רכוש של ארגון פשיעה – לאחר שהארגון הוכרז בהכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, ואם הוגשה עתירה לבית המשפט העליון נגד ההכרזה על ארגון הפשיעה – לאחר מתן פסק דין הדוחה את העתירה; (4) לעניין רכוש של ארגון פשיעה – לאחר שהארגון הוכרז בהכרזה קבועה לפי סעיף 1ד, ואם הוגשה עתירה לבית המשפט העליון נגד ההכרזה על ארגון הפשיעה – לאחר מתן פסק דין הדוחה את העתירה;
(5) לעניין רכוש הקשור לעבירה שבוצעה על ידי חבר ארגון – (5) לעניין רכוש הקשור לעבירה שבוצעה על ידי חבר ארגון –
(א) אם לא נפתחה חקירה באזהרה בקשר לעבירה – 90 ימים לאחר מתן צו התפיסה המינהלי;
(ב) אם נפתחה חקירה באזהרה בקשר לעבירה – שנה לאחר מתן צו התפיסה המינהלי, ובלבד שניתן אישור פרקליט מחוז או מי שהוא הסמיכו לכך שלא ניתן לחלט את הרכוש במסגרת ההליך הפלילי כאמור בסעיף 30ב(ב).
(ב) חלפו שנתיים ממועד מתן צו תפיסה מינהלי, ולא ניתן צו חילוט, יפקע צו התפיסה המינהלי, והרכוש יוחזר לאדם שממנו נתפס; ואולם, אם הוארך תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 30ג(א)(1) או (2), יחולו הוראות סעיף 30ג(ב) לעניין הארכת תוקפו של צו התפיסה לשם הוצאת צו חילוט. (ב) חלפו שנתיים ממועד מתן צו תפיסה מינהלי, ולא ניתן צו חילוט, יפקע צו התפיסה המינהלי, והרכוש יוחזר לאדם שממנו נתפס; ואולם, אם הוארך תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 30ג(א)(1) או (2), יחולו הוראות סעיף 30ג(ב) לעניין הארכת תוקפו של צו התפיסה לשם הוצאת צו חילוט. (ב) חלפו שנתיים ממועד מתן צו תפיסה מינהלי, ולא ניתן צו חילוט, יפקע צו התפיסה המינהלי, והרכוש יוחזר לאדם שממנו נתפס; ואולם, אם הוארך תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 30ג(א)(1) או (2), יחולו הוראות סעיף 30ג(ב) לעניין הארכת תוקפו של צו התפיסה לשם הוצאת צו חילוט.
ניהול רכוש ניהול רכוש ניהול רכוש 30יא. (א) צווים שניתנו לפי הוראות פרק זה לעניין תפיסת רכוש או חילוטו, יהיו אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש ולנהל אותו. (א) צווים שניתנו לפי הוראות פרק זה לעניין תפיסת רכוש או חילוטו, יהיו אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש ולנהל אותו. (א) צווים שניתנו לפי הוראות פרק זה לעניין תפיסת רכוש או חילוטו, יהיו אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש ולנהל אותו.
(ב) בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש במסגרת צו זמני בהליך פלילי תוגש לבית המשפט לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי. (ב) בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש במסגרת צו זמני בהליך פלילי תוגש לבית המשפט לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי. (ב) בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש במסגרת צו זמני בהליך פלילי תוגש לבית המשפט לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי.
(ג) הוצאות תפיסת הרכוש וניהולו לפי פרק זה, לרבות תשלום הוצאות הליכי התפיסה, החילוט, ניהול הרכוש ומימושו, ולרבות שכרו של האפוטרופוס הכללי בעד הניהול, ייגבו מכלל הרכוש שהוא מנהל ושחולט לפי הוראות פרק זה." (ג) הוצאות תפיסת הרכוש וניהולו לפי פרק זה, לרבות תשלום הוצאות הליכי התפיסה, החילוט, ניהול הרכוש ומימושו, ולרבות שכרו של האפוטרופוס הכללי בעד הניהול, ייגבו מכלל הרכוש שהוא מנהל ושחולט לפי הוראות פרק זה." (ג) הוצאות תפיסת הרכוש וניהולו לפי פרק זה, לרבות תשלום הוצאות הליכי התפיסה, החילוט, ניהול הרכוש ומימושו, ולרבות שכרו של האפוטרופוס הכללי בעד הניהול, ייגבו מכלל הרכוש שהוא מנהל ושחולט לפי הוראות פרק זה."
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) 2. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 –
(1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא: (1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא: (1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא: (1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא: (1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא: (1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא: (1) בסעיף 35(ב), אחרי סעיף קטן (5) יבוא:
"(6) סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003."; "(6) סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003."; "(6) סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003."; "(6) סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003."; "(6) סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003."; "(6) סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003.";
(2) אחרי סעיף 35 יבוא: (2) אחרי סעיף 35 יבוא: (2) אחרי סעיף 35 יבוא: (2) אחרי סעיף 35 יבוא: (2) אחרי סעיף 35 יבוא: (2) אחרי סעיף 35 יבוא: (2) אחרי סעיף 35 יבוא:
"מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה "מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה "מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה 35א. היו מספר חשודים בפרשה אחת מיוצגים על ידי עורך דין אחד, לרבות עורך דין אחר מאותו משרד, רשאי האחראי על החקירה להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא תתאפשר פגישה של עורך הדין עם יותר מחשוד אחד, אם סבר כי הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה; נמנעה פגישה לפי סעיף זה, תינתן שהות לחשוד להיוועץ עם עורך דין אחר." היו מספר חשודים בפרשה אחת מיוצגים על ידי עורך דין אחד, לרבות עורך דין אחר מאותו משרד, רשאי האחראי על החקירה להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא תתאפשר פגישה של עורך הדין עם יותר מחשוד אחד, אם סבר כי הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה; נמנעה פגישה לפי סעיף זה, תינתן שהות לחשוד להיוועץ עם עורך דין אחר." היו מספר חשודים בפרשה אחת מיוצגים על ידי עורך דין אחד, לרבות עורך דין אחר מאותו משרד, רשאי האחראי על החקירה להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא תתאפשר פגישה של עורך הדין עם יותר מחשוד אחד, אם סבר כי הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה; נמנעה פגישה לפי סעיף זה, תינתן שהות לחשוד להיוועץ עם עורך דין אחר."