הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2209310 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת משה רוט ______________________________________________ פ/3817/25 הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי־תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023 דברי הסבר הטלת חובת תשלום פנסיה לעובד על יחיד המעסיק עובד זר בתחום הסיעוד היא פועל יוצא של מתן צו ההרחבה שהוצא במקור בשנת 2008 ונועד לחול על מעסיקים ועובדים מן השורה בישראל. חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, מגדיר עובד זר כעובד שאינו אזרח ישראלי או תושב בישראל. למדינה אין כל כוונה לקלוט את העובדים הזרים בסיום שהותם בארץ, ולעובד אין כל כוונה להשתקע בארץ, קל וחומר כשמדובר בעובדים זרים השוהים בארץ שלא כדין. צו ההרחבה חל על כל עובד ומעסיק שאין לגביו הסדר מיטיב. זאת, גם אם העובד הוזמן מראש לתקופת זמן קצובה ולמטרה ספציפית שבסיומה הוא מתחייב לעזוב את הארץ, גם אם הוא אינו רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים וגם אם הוא מוגדר כמי "שמרכז חייו" בארץ מוצאו. יצוין כי המחוקק בסעיף 1יא לחוק וגם מחוקק המשנה בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו–2016, לא מצאו לנכון להטיל על יחיד המעסיק עובד זר בתחום הסיעוד חובת פיקדון שהיא דרך להבטיח זכויות סוציאליות של העובד, במובחן מזו המוטלת על מעסיקים אחרים של עובדים זרים (כגון בענף הבנייה או חברת סיעוד). בדרך כלל, יחידים המעסיקים עובדים זרים למטרות סיעוד הם קשישים, חולים סיעודיים, חולים כרוניים ואנשים עם מוגבלות, הזקוקים מסיבות רפואיות לטיפול סיעודי צמוד בביתם, והעסקת עובד זר היא החלופה הריאלית היחידה מבחינתם. בפועל לא ניתן לבטח את העובדים הזרים בקרן פנסיה, והתכלית של הפנסיה – מתן קצבה בגיל פרישה אינה מתממשת. לפיכך ומאחר שהתכליות של הפרשות למטרת פנסיה אינן מתקיימות, בפועל מדובר בתוספת שכר פיקטיבית ורטרואקטיבית שאין לה ערך פנסיוני, היא אינה קשורה כלל להגעה לגיל פרישה ואין לה כל הצדקה חוקית ומוסרית. העובדים הזרים מגיעים לישראל למטרה מוגדרת ולתקופה קצובה ובדרך כלל בארצות מוצאם לא קיים הסדר מקביל. חיובם של אותם מעסיקים שמצבם הכלכלי קשה ממילא לשאת בתשלומים לפי צו ההרחבה, מעבר ליתר התשלומים שהם נדרשים לשאת בהם, מטיל עליהם נטל כלכלי כבד שרבים מהם אינם יכולים לעמוד בו. משכך, הם נאלצים להימנע מלהעסיק עובד זר בסיעוד. לפיכך מוצע לבטל את חובתו של אדם יחיד המעסיק עובד זר בסיעוד לשאת בנטל התשלומים הסוציאליים לפי צו ההרחבה. עוד מוצע לקבוע כי ביטול החובה יחול רק לגבי עובדים זרים חדשים שיתחילו לעבוד בישראל לאחר כניסת החוק המוצע לתוקף, ולא לגבי עובדים זרים שכבר עובדים בישראל, ובכך יתאפשר לעובד הזר בחירה מושכלת אם הוא מעוניין בתנאים הללו, אם לאו. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/4035/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/749/25). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר (פ/3038/25), על ידי חבר הכנסת דן אילוז (פ/3578/25) ועל ידי חבר הכנסת אליהו רביבו (פ/3579/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התשפ"ג (26.07.2023) תיקון סעיף 1ג 1. בחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, בסעיף 1ג, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה לעניין ביטוח פנסיוני לא יחולו לעניין עובד זר המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, שלא במסגרת עסקו או משלח ידו.". תחולה 2. חוק זה יחול לגבי עובד זר שנכנס לישראל לראשונה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.