הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2208607 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת אחמד טיבי ______________________________________________ פ/3912/25 הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – התיישנות), התשפ"ג–2023 דברי הסבר הצעת חוק נועדה לתקן בעייתיות העולה מלשון חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 (להלן – חוק הגנת השכר). על פי סעיף 17א לחוק הגנת השכר, תקופת התיישנות של תביעה לפיצויי הלנה במקרה של הלנה חוזרת, כשהשכר המולן משולם באיחור פעם אחר פעם, עומדת על שלוש שנים. לעומת זאת, אם השכר כלל אינו משולם הרי גם אם הדבר אירע פעם אחר פעם, תקופת ההתיישנות של התביעה אינה עולה על שנה. בע"ע 195/99 אורלי מרוביץ נ' עמישב שירותים בע"מ, פד"ע לד, עמ' 198, התייחס בית הדין הארצי לעבודה למצב זה באומרו: "אכן יש במצב הדברים היום משום חוסר סבירות שכן, אם הוארכה תקופת ההתיישנות לגבי שכר מולן שכבר שולם, מדוע אין להאריכה לגבי שכר שטרם שולם. אי-תשלום שכר מהווה פגיעה חמורה יותר בעובד מאשר תשלום שכרו באיחור, וסביר היה שגם לגבי פגיעה חמורה שכזו רשאי יהיה העובד להגיש את תביעתו לשכר מולן תוך שלוש שנים". לפיכך מוצע לתקן את הוראות הסעיף האמור ולקבוע כי תקופת ההתיישנות בכל מקרה של הלנת שכר חוזרת תהיה שלוש שנים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי (פ/714/24). הצעת החוק זהה לפ/714/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התשפ"ג (26.07.2023) תיקון סעיף 17א 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, בסעיף 17א – (1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "שבתוך" יבוא "תהא תקופת ההתיישנות שלוש שנים מיום שקמה לראשונה הזכות לפיצויי הלנת שכר, אולם אין בכך כדי לקצר את תקופת ההתיישנות האמורה בסעיף קטן (א)"; (2) סעיף קטן (ג) – בטל.