הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2208571 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת זאב אלקין עודד פורר דן אילוז יוסף טייב בועז ביסמוט ______________________________________________ פ/3826/25 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023 דברי הסבר הליך קבלת רישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל לעורכי דין ומשפטנים שהוכשרו מחוץ לישראל מורכב מכמה שלבים, ביניהם תשע בחינות בדיני מדינת ישראל, התמחות ומבחן ההסמכה אשר ככלל מבוצעים בשפה העברית, או לחילופין בשפה אחרת בכפוף לציון מספק בבחינה בעברית משפטית. בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק), נקבעה הקלה לעורכי דין זרים, לפיה מי שהיה בעל רישיון במדינה שבה הוכשר או שימש בתפקיד שיפוטי מחוץ לישראל, יידרש לתקופת התמחות מקוצרת ויהיה פטור ממבחן ההסמכה (הפטור ניתן למי ששימש כעורך דין או בתפקיד שיפוטי בחוץ לארץ מעל 5 שנים). ההקלה של המחוקק לבעלי רישיון עריכת דין זר ולבעלי ניסיון בתפקיד שיפוטי קיימת בחוק מיום חקיקתו לראשונה. יתרה מכך, בתיקון מס' 3 לחוק שחוקק בשנת 1963 התווספו הקלות נוספות במטרה לאפשר לעורכי דין זרים ובעלי ניסיון משפטי מחו"ל לקבל רישיון עריכת דין ישראלי בדרך מהירה יותר. הוראות החוק מסתמכות על ההנחה כי בכל מדיניות העולם, ניתן לעסוק במקצוע עריכת הדין בכפוף לקבלת רישיון. הנחה זו איזה מתיישבת עם המציאות הקיימת בחלק לא מבוטל ממדינות העולם, ויוצרת למעשה אפליה כלפי יוצאי מדינות בהן אין חובה לקבל רישיון עריכת דין לצורך ביצוע התפקיד (או למצער לא היה עד לאחרונה), שהן בעיקר מדינות ברית המועצות לשעבר. במדינות רבות ניתן לעסוק במקצוע עריכת הדין על סמך השכלה משפטית בלבד ללא חובה להתקבל כחבר בארגון מקצועי. יתרה מכך, בעולם המשפטי של מדינות אלה קיימים תפקידים שלעוסקים בהם אף אסור לקבל רישיון עורך דין – לדוגמה פרקליטים, רשמי הוצאה לפועל וכדומה. הלכה למעשה, עולים חדשים ממדינות בהן אין חובה ברישיון, בעלי ניסיון של למעלה מ-5 שנים, ואף בעלי ניסיון של 20 שנים, אינם זכאים לפטור ובהגיעם לישראל הם נאלצים לעשות את מסלול ההתמחות והבחינות מההתחלה. מציאות זו מביאה לכך שמספר לא מבוטל של עולים ממדינות אלו, אשר צריכים לפרנס את עצמם ואת משפחתם, נאלצים שלא להמשיך ולעסוק במקצוע שהיה להם במדינת מוצאם, ומוצאים את עצמם עוסקים במקצועות שאינם דורשים הכשרה מוקדמת. כמו כן, כל עולה שמגיע לישראל נדרש לקבל אישור הכרה בתואר אקדמי ממשרד החינוך. נוסף לכך, החוק קובע כי מי שאינו מחזיק ברישיון עורך דין, מהמדינה בה הוכשר, או מי שאינו שימש בתפקיד שיפוטי במשך יותר משנתיים, חייב בנוסף לקבל אישור הכרה בתואר מאוניברסיטה העברית, אשר כרוך בתשלום לא מבוטל של כמה מאות שקלים ועמידה בתנאים נוספים של האוניברסיטה (ביניהם, השלמת קורסים בהיקף של עשרות נקודות זכות במוסד לימוד בישראל, תהליך שאורך כמה חודשים ואפילו שנים). הסמכות ניתנה לאוניברסיטה העברית בחוק המקורי מסיבות היסטוריות שאינן רלוונטיות עוד. לפיכך, מוצע להעביר סמכות להכרה בתארים זרים במשפטים, בדומה להכרה בכל תארים אקדמיים, לאגף המוסמך של משרד החינוך כדי ליצור אחידות לכל המקצועות שהכרתם נדרשת בארץ. התיקון המוצע לחוק נועד לתת מענה למשפטנים ועורכי דין שהוכשרו במערכות משפט שונות ברחבי העולם ולתקן את האפליה שיוצר החוק בנוסחו הנוכחי באופן שבו ייווצר שוויון בין עורכי דין ממדינות שונות המבקשים לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל. התיקון המוצע יאפשר קליטה מיטבית של עולים אשר הם עורכי דין ומשפטנים עם ניסיון רלוונטי ויסייע להם להמשיך ולעסוק במקצוע בהם עסקו במדינת מוצאם. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התשפ"ג (26.07.2023) תיקון סעיף 25 1. בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25 – (1) בפסקה (2), ברישה, במקום "האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה" יבוא "האגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך" ובסיפה במקום "האוניברסיטה העברית בירושלים" יבוא "האגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך"; (2) בפסקה (3), אחרי "בתפקיד שיפוטי" יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ לפחות ארבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין". תיקון סעיף 35 2. בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים" יבוא "מי ששימש בחוץ לארץ לפחות ארבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין". תיקון סעיף 38 3. בסעיף 38 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) אחרי "בעל השכלה משפטית כשיר לו" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ לפחות שבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין". תיקון סעיף 98ו 4. בסעיף 98ו לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(2), אחרי "חמש שנים לפחות" יבוא "או מי ששימש בחוץ לארץ לפחות שבע שנים כעורך דין במדינה בהתאם לתנאים הקבועים בה לצורך עיסוק כעורך דין". תחילה 5. (א) הוראות חוק זה יחולו על עורכי דין ומשפטנים שלמדו בחוץ לארץ שביום תחילתו של חוק זה טרם עברו את מבחן ההסמכה בישראל. (ב) הוראות סעיף 35 לחוק זה כנוסחו לפי תיקון זה יחולו על מי שביום תחילתו של חוק זה טרם סיים את תקופת ההתמחות.