הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2014 ביולי23
884
כ"ה בתמוז התשע"ד
עמוד
900 . . . . . . .2014-) (דין משמעתי לרבני ערים), התשע"ד22 'הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס
900
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
) (דין משמעתי22 'הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס
2014-לרבני ערים), התשע"ד
א 12 החלפת סעיף
ב 12 והוספת סעיפים
יא 12 עד
.1
:א יבוא12 , במקום סעיף11971-בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א
"בית דין משמעתי
לרבני ערים
א.12רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי
(א)
בית הדין).- (להלן
הרכב בית הדין יהיה של שלושה חברים והם:
(ב)
שופט בית משפט מחוזי בדימוס, שימנה שר
)1(
;המשפטים, והוא יהיה אב בית הדין
דיין בית דין רבני מכהן או בדימוס, שימנה נשיא
)2(
;בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת שר המשפטים
רב עיר שימנה נשיא מועצת הרבנות הראשית
)3(
.לישראל
חברי בית הדין ימונו לתקופת כהונה של חמש שנים
(ג)
וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת אחת.
א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח12 סעיף
כללי
החוק), קובע - (להלן1971-משולב], התשל"א
לאמור:
"שיפוט משמעת של רבני עיר
א. (א) רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.12
(ב) מועצת הרבנות הראשית לישראל תמנה את
חברי בית הדין והם דיין או דיין שיצא לגמלאות, והוא
היושב ראש, ושני רבני עיר.
(ג) השר רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי
קובלנה על רב עיר על יסוד אחד מאלה:
) הרב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;1(
) הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו2(
;של רב בישראל
) הרב הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש 3(
.בה משום קלון
בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות
(ד)
או לחובה לפני השר; מצא בית הדין המשמעתי שאין
רב העיר ראוי להמשיך בתפקידו, יביא השר את מסקנות
בית הדין המשמעתי לפני נשיא מועצת הרבנות הראשית
לישראל, והנשיא יעביר את רב העיר מכהונתו.
סמכויות בית הדין המשמעתי, סדרי הדין
(ה)
בו, סדרי הגשת קובלנות ושאר הוראות בקשר להפעלת
השיפוט המשמעתי לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות בהסכמת
שר המשפטים."
שיפוט משמעתי של רבני ערים הוא עניין רגיש
המחייב איזון בין אינטרסים שונים, כמתחייב ממעמדו
הייחודי של רב עיר. משרתו של רב עיר נושאת מאפיינים
מעורבים הן של נבחר ציבור והן של עובד ציבור, וזאת נוסף
על היותו מנהיג דתי ורוחני של קהל רחב.
עם זאת, בהליך הקיים כיום בנוגע לטיפול בעבירות
משמעת של רבני ערים, חסרים הסדרים הנדרשים לעניין
ההליכים המשמעתיים, הן בהיבטים מהותיים והן
בהיבטים פרוצדורליים. כמו כן, המצב הקיים מלמד, כי
המנגנון הקבוע בחוק, ובכללו בית הדין המוסמך לטיפול
בעבירות משמעת של רבני ערים, אינו ממלא את ייעודו
כראוי ואינו כולל את האיזונים העדינים הדרושים לעניין.
א לחוק ולהוסיף את 12 משכך, מוצע לתקן את סעיף
יא, שבהם ייקבע מנגנון חדש בכל הנוגע 12 ב עד12 סעיפים
לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים, כמפורט להלן.
בית הדין),- הרכב בית הדין המשמעתי (להלן
1 סעיף
א לחוק בנוסחו כיום הוא שני רבני 12 לפי סעיף
עיר ודיין. מוצע לשנות הרכב זה ולקבוע כי בית הדין יורכב
משופט מחוזי בדימוס, דיין בית דין רבני, מכהן או בדימוס,
ורב עיר. הרכב זה מייצג הן את המומחיות המשפטית
הנדרשת לשם עשיית דין צדק ביחס לנדונים בפני בית
הדין, והן את ההיכרות המתחייבת עם אופיו הייחודי של
תפקידו של רב עיר. עוד מוצע, כי הסעיף יקבע את הגורמים
שממנים כל אחד מחברי בית הדין האמור, כך שגם דרך
המינוי תשקף איזון בין האינטרסים השונים הנוגעים לעניין.
.38 '; התשע"ד, עמ130 'ס"ח התשל"א, עמ
1
ד ב ר י ה ס ב ר
23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד884 - הצעות חוק הממשלה
901
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות
(ד)
לעניין סדרי הדין בבית הדין ולעניין ההוראות לפי סעיף זה
יא.12 ב עד12 ולפי סעיפים
עבירת משמעת
ב.12
רב עיר שעשה בישראל או מחוץ לישראל אחד מאלה, עבר
עבירת משמעת:
נהג שלא כראוי במילוי תפקידו;
)1(
;התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל
)2(
הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או
)3(
.נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רב עיר
מינוי חוקרים
ג.12שר המשפטים ימנה חוקרים מקרב חוקרי נציבות
(א)
שירות המדינה, לעניין חקירת חשדות לעבירות משמעת
של רבני ערים ובלבד שחוקרים כאמור יהיו בעלי ניסיון של
חמש שנים לפחות; לעניין זה, "חוקר נציבות שירות המדינה"
חוקר שמונה לפי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), -
.21963-התשכ"ג
לשם ביצוע סמכויותיהם לפי סעיף זה יהיו נתונות
(ב)
לפקודת הפרוצדורה הפלילית 2 לחוקרים הסמכויות לפי סעיף
לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, 3 , וסעיף3)(עדות
על חקירה שערכו.
פתיחה בחקירה
ד.12
עלה חשד לביצועה של עבירת משמעת על ידי רב עיר, רשאי
היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחה בחקירה.
תובענה
ה.12
בסיום החקירה יעביר החוקר את ממצאי החקירה
(א)
לפרקליט המדינה או למי שהוסמך לכך על ידיו מבין עובדי
התובע). - נציבות שירות המדינה או הפרקליטות (להלן
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות
(ד)
לעניין סדרי הדין בבית הדין ולעניין ההוראות לפי סעיף זה
יא.12 ב עד12 ולפי סעיפים
עבירת משמעת
ב.12
רב עיר שעשה בישראל או מחוץ לישראל אחד מאלה, עבר
עבירת משמעת:
נהג שלא כראוי במילוי תפקידו;
)1(
;התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל
)2(
הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או
)3(
.נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רב עיר
מינוי חוקרים
ג.12שר המשפטים ימנה חוקרים מקרב חוקרי נציבות
(א)
שירות המדינה, לעניין חקירת חשדות לעבירות משמעת
של רבני ערים ובלבד שחוקרים כאמור יהיו בעלי ניסיון של
חמש שנים לפחות; לעניין זה, "חוקר נציבות שירות המדינה"
חוקר שמונה לפי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), -
.21963-התשכ"ג
לשם ביצוע סמכויותיהם לפי סעיף זה יהיו נתונות
(ב)
לפקודת הפרוצדורה הפלילית 2 לחוקרים הסמכויות לפי סעיף
לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, 3 , וסעיף3)(עדות
על חקירה שערכו.
פתיחה בחקירה
ד.12
עלה חשד לביצועה של עבירת משמעת על ידי רב עיר, רשאי
היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחה בחקירה.
תובענה
ה.12
בסיום החקירה יעביר החוקר את ממצאי החקירה
(א)
לפרקליט המדינה או למי שהוסמך לכך על ידיו מבין עובדי
התובע). - נציבות שירות המדינה או הפרקליטות (להלן
כמו כן, מאחר שמדובר בגוף שיפוטי, מוצע לקבוע כי אב
בית הדין יהיה שופט מחוזי, שהוא המומחה מבין חברי בית
הדין לעניין הפעולות השיפוטיות שבית הדין נדרש לנקוט.
ב המוצע מפרט מהי עבירת משמעת, באופן 12 סעיף
א(ג) לחוק. התיקון המוצע 12 די דומה לקבוע כיום בסעיף
לא בא לשנות את הדין המהותי בעניין זה.
ג המוצע מסדיר את הליך מינוי החוקרים 12 סעיף
לעניין חקירת חשדות לעבירות משמעת של רבני ערים
ומעניק להם את הסמכות לנקוט אמצעי חקירה בדומה
לאלה הנתונים לחוקר משטרה מכוח פקודת הפרוצדורה
הפלילית (עדות).
מוצע להעניק את הסמכות למינוי חוקרים לשר
המשפטים. החוקרים נדרשים להיות מקרב חוקרי נציבות
שירות המדינה כפי שמונו לפי הוראות חוק שירות המדינה
, אשר אמונים על חקירות של 1963-(משמעת), התשכ"ג
ענייני משמעת ובקיאים בתחום זה. עקב הייחודיות
והרגישות בחקירה מעין זו ביחס לרב עיר, הסעיף המוצע
קובע תנאי כשירות מיוחד לחוקרים אלה של חמש שנות
ניסיון לכל הפחות.
ד המוצע מסדיר את אופן ההחלטה על 12 סעיף
פתיחה בחקירה במקרה של חשד לביצועה של עבירת
משמעת על ידי רב עיר, ומעניק את הסמכות על החלטה
זו, שהיא בעלת נפקויות משפטיות וציבוריות כאחד, ליועץ
המשפטי לממשלה.
ה המוצע מסדיר את אופן ההחלטה על הגשת 12 סעיף
תובענה לבית הדין ומגדיר מי יהיה התובע בבית הדין.
בדומה לאמור בנוגע לגורמי החקירה, גם לעניין התובענה,
יהיה ניתן למנות לתפקיד זה תובעים מקרב התובעים
בנציבות שירות המדינה, האמונים על תביעות בערכאות
משמעתיות. החוקר יעביר את חומר החקירה לידי התובע,
אשר יבחן את ממצאי החקירה ויעביר את חוות דעתו
אם יש לדעתו בממצאי החקירה כדי לבסס תובענה כנגד
רב העיר. הסעיף מעניק את הסמכות על החלטה להגשת
תובענה לשר המשפטים בהתייעצות עם השר לשירותי דת,
.50 'ס"ח התשכ"ג, עמ
2
.467 ), (א439 )חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע
3
ד ב ר י ה ס ב ר
23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד884 - הצעות חוק הממשלה
902
התובע יעביר את ממצאי החקירה, בצירוף חוות דעתו
(ב)
לעניין ממצאי החקירה והאם יש בהם כדי לבסס עבירת
משמעת לפי החוק, לעיונם של השר, שר המשפטים, והיועץ
המשפטי לממשלה.
שר המשפטים בהתייעצות עם השר, או היועץ המשפטי
(ג)
לממשלה, רשאים, בהסתמך על חוות דעתו של התובע,
להורות לתובע להגיש לבית הדין תובענה נגד רב העיר.
השעיה מתפקיד
ו.12
הוגשה נגד רב עיר תובענה, רשאי נשיא מועצת הרבנות
(א)
הראשית לישראל להשעותו מתפקידו עד למתן פסק דין
בתובענה, ורשאי הוא להורות על הפסקת ההשעיה במועד
מוקדם יותר.
הוגש כתב אישום בהליך פלילי נגד רב עיר, רשאי
(ב)
נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, לאחר התייעצות
עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ואם ראה שחומרת
העניין מחייבת זאת, להשעותו מתפקידו עד למתן פסק דין
סופי בעניינו, ורשאי הוא, לאחר התייעצות כאמור, להורות
על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר;
לא יושעה רב עיר מתפקידו לפי סעיף זה, אלא לאחר
(ג)
שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין ההשעיה לפני
נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, בתוך תקופה שיקצוב
לו הנשיא.
הפסקת כהונה
בשל קלון
ז.12
הורשע רב עיר בהליך פלילי על ידי בית משפט, יקבע בית
המשפט בהכרעת הדין אם יש בעבירה שעבר רב העיר משום
קלון; קבע בית המשפט שיש בעבירה משום קלון, ישעה נשיא
מועצת הרבנות הראשית לישראל את רב העיר מתפקידו
לאלתר; הפך פסק הדין לחלוט, תיפסק כהונתו של רב העיר
לאלתר.
ובמקביל ליועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה על הגשת
תובענה תתבסס על חוות דעתו של התובע.
ו המוצע קובע הוראות שונות, שיסודן בצורך 12 סעיף
לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית ובכללה
מערכת שירותי הדת. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי במקרים
מסוימים יוכל נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, לפי
שיקול דעתו, להשעות רב עיר מתפקידו גם לפני הכרעה
שיפוטית בעניינו. זאת, כדי לשמור על סטנדרט מחמיר של
טוהר מידות המצופה מרב עיר.
הסעיף מונה שני מצבים המאפשרים השעיה כאמור:
פתיחה בחקירה משמעתית נגד רב העיר והגשת כתב
אישום פלילי נגד הרב. במקרים של השעיה על רקע הליכים
פליליים, קובע הסעיף חובת היוועצות עם היועץ המשפטי
לממשלה לפני החלטה על השעיה כאמור, כדי שנשיא
מועצת הרבנות הראשית לישראל יוכל להעריך באופן
המיטבי את השלכותיו של ההליך הפלילי הספציפי המנוהל
נגד רב העיר, על שאלת המשך כהונתו של הרב בתפקידו
במקביל לקיומו של ההליך האמור. בשתי האפשרויות,
לנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל תהיה הסמכות
להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.
במקביל להוראות אלה, קובע הסעיף חובת שימוע
לרב עיר לפני שיוחלט על נקיטת צעד של השעייתו מתפקיד.
ז המוצע קובע כי הרשעה של רב עיר בעבירה 12 סעיף
פלילית שיש עמה קלון, תביא בהכרח להפסקת כהונתו.
הסעיף המוצע קובע כי עם ההרשעה כאמור, רב העיר
יושעה מתפקידו עד לחלוף המועד להגשת ערעור על
עד לקבלת החלטה בערעור. - ההרשעה, ואם הוגש ערעור
אם לא הוגש ערעור בתוך הזמן הקבוע לכך, או אם הוגש
ערעור וערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה
הדיונית, תיפסק כהונתו של רב העיר לאלתר.
ד ב ר י ה ס ב ר
23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד884 - הצעות חוק הממשלה
903
פסק דין בתובענה
ח.12
מצא בית הדין כי רב העיר עבר עבירת משמעת, יטיל עליו את
אמצעי המשמעת הראוי, לדעתו, בנסיבות העניין.
אמצעי משמעת
ט.12
:אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם
הערה;
)1(
;התראה
)2(
;נזיפה
)3(
.העברה מן הכהונה
)4(
דיון משמעתי
ודיון פלילי
י.12
ענישה או זיכוי בהליכים פליליים אינם מונעים נקיטת
(א)
הליכים משמעתיים לפי חוק זה נגד רב עיר בשל אותו מעשה
או מחדל, ונקיטת אמצעים משמעתיים או זיכוי על ידי בית
הדין בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים
פליליים נגדו בשל אותו מעשה או מחדל.
הוגש כתב אישום נגד רב עיר בשל מעשה או מחדל
(ב)
המשמש גם עילה לדיון לפני בית הדין לפי חוק זה, רשאי
בית הדין להפסיק את דיוניו עד למתן פסק דין סופי בהליך
הפלילי."
פסק דין בתובענה
ח.12
מצא בית הדין כי רב העיר עבר עבירת משמעת, יטיל עליו את
אמצעי המשמעת הראוי, לדעתו, בנסיבות העניין.
אמצעי משמעת
ט.12
:אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם
הערה;
)1(
;התראה
)2(
;נזיפה
)3(
.העברה מן הכהונה
)4(
דיון משמעתי
ודיון פלילי
י.12
ענישה או זיכוי בהליכים פליליים אינם מונעים נקיטת
(א)
הליכים משמעתיים לפי חוק זה נגד רב עיר בשל אותו מעשה
או מחדל, ונקיטת אמצעים משמעתיים או זיכוי על ידי בית
הדין בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים
פליליים נגדו בשל אותו מעשה או מחדל.
הוגש כתב אישום נגד רב עיר בשל מעשה או מחדל
(ב)
המשמש גם עילה לדיון לפני בית הדין לפי חוק זה, רשאי
בית הדין להפסיק את דיוניו עד למתן פסק דין סופי בהליך
הפלילי."
ט המוצעים מסדירים את מתחם 12–ח ו12 סעיפים
ההחלטה של בית הדין ואת אמצעי המשמעת העומדים
לרשותו נגד רב עיר שנמצא חייב בדין. זאת בדומה לקבוע
לתקנות שירותי הדת היהודיים 15– ו14 כיום בתקנות
.1966-(שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ"ו
י המוצע קובע כי אחריות פלילית אינה 12 סעיף
גורעת מאחריות משמעתית וניתן להעמיד לדין משמעתי
בשל אותה עבירה, גם אם ניתן פסק דין בהליך פלילי. כמו
כן מוצע לקבוע כי במקרה שבו נפתחו הליכים פליליים
במקביל לניהול הליכים משמעתיים, בית הדין יהיה רשאי
להפסיק את דיוניו עד לקבלת פסק דין סופי בהליך הפלילי.
ד ב ר י ה ס ב ר
23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד884 - הצעות חוק הממשלה
905
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים3.24 המחיר