הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2014 ביולי23 885 כ"ה בתמוז התשע"ד עמוד 908 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2014-הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד 908 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2014-הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד מטרת החוק .1 מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך. בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין כללי הערכאות השיפוטיות) - הדתיים (להלן נדונים, בהתאם לסמכויותיה של כל ערכאה על פי דין, סכסוכים הנוגעים לענייני המשפחה שבין בני זוג ובין הורים וילדיהם, ובהם סכסוכים בענייני נישואים וגירושין, סכסוכים בעניינים כלכליים שבין בני זוג, סכסוכים הנוגעים לאחזקת ילדים ולאחריות ההורית של הורים כלפי ילדיהם, סכסוכים הנוגעים למזונות ולמדור וסכסוכים בעניין סכסוך משפחתי). - אבהות או אימהות (להלן המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים של הסכסוך המשפחתי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. כמו כן, הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של גירושין, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדי המשפחה. קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה שבהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות, יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצינה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות רגשי. -ליישובו של הסכסוך האישי יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בידי השופט, הקאדי או הדיין בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין, על מצבם הרגשי של ילדים, וכי השפעות אלה מחריפות ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה ) לפני ADR - alternative dispute resolution( מיס"ב- הגשת התביעה, מונעת ברובם הגדול של סכסוכי המשפחה את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם. על כן, יש חשיבות רבה להביא את הצדדים לסכסוך המשפחתי ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה בלי להגיע לקיומה של התדיינות משפטית, ולהעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת ההסכמות בשלב מוקדם, לפני הגשתם של כתבי בי–דין. במדינת ישראל תורם להסלמת הסכסוכים האפשרות - "המשפחתיים, גם קיומו של "מירוץ הסמכויות של בן זוג לבחור את הערכאה השיפוטית אשר תדון בסכסוך על ידי הקדמת בן הזוג האחר בהגשת התביעה. מירוץ סמכויות קיים כבר עשרות שנים בין בתי הדין בתי - הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה (בעבר המשפט המחוזיים), ומאז חוק בית המשפט לענייני משפחה (ספר חוקים התשס"ב, עמ' 2001-), התשס"ב5 '(תיקון מס ), הוא מתקיים גם בין בתי הדין השרעיים ובתי הדין 16 .של העדות הנוצריות לבין בית המשפט לענייני משפחה מירוץ הסמכויות לא רק שמוסיף התדיינויות על עצם שאלות הסמכות, אלא שהוא מביא בני זוג להגשת תביעות משפטיות, שבמסגרתן מוגשים כתבי תביעה מפורטים המסלימים את הסכסוך המשפחתי, גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם גיבשו בני הזוג סופית את רצונם, זאת מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו ובכך "יתפוס סמכות" באותה ערכאה. מטרתה של הצעת חוק זו, נוכח כל האמור לעיל וכאמור בסעיף הראשון להצעה, היא "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך". הכלי שבאמצעותו מבקשת ההצעה לממש את המטרה האמורה הוא ה"בקשה ליישוב סכסוך" הנוהגת כיום באופן וולונטרי בבתי המשפט לענייני משפחה, כה לתקנות סדר הדין האזרחי, 258 כ עד258 לפי תקנות תקנות סדר הדין האזרחי), ולפי - (להלן1984-התשמ"ד המוצע תופעל בהדרגה, כהליך מחייב, בכל בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לענייני משפחה. ההצעה מבקשת לאמץ בעניין זה את עיקרי המלצות צוות ההיגוי לעניין הגישור בבתי המשפט לענייני למשפחה ובבתי הדין הדתיים, בראשותו של כב' השופט סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה - יצחק שנהב ברמת גן (בדימוס). ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה 909 הגדרות .2 - בחוק זה בית המשפט לענייני משפחה;- ""בית משפט בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית;- ""בית דין דתי לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, ופירוד לפי דין - ""גירושין דתי שאינו מאפשר גירושין, וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת ; 1‏1969-נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט ;2‏1995- חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- ""חוק בית המשפט לענייני משפחה ;3‏2011- חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א- ""חוק יחידות הסיוע יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה ויחידת סיוע לפי - ""יחידת סיוע חוק יחידות הסיוע, לפי העניין; אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים;- ""ילד לדבר המלך במועצה על 54 עדה דתית נוצרית כמשמעותה בסימן- ""עדה נוצרית ;4‏1947 עד1922 ,ארץ ישראל תובענה בין בני זוג או בין הורים לילדיהם - ""תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בכל אחד מהעניינים האלה: ענייני נישואין וגירושין; )1( יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר )2( ;בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה .2 - בחוק זה הגדרות בית המשפט לענייני משפחה;- ""בית משפט בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית;- ""בית דין דתי לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, ופירוד לפי דין - ""גירושין דתי שאינו מאפשר גירושין, וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת ; 1‏1969-נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט ;2‏1995- חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- ""חוק בית המשפט לענייני משפחה ;3‏2011- חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א- ""חוק יחידות הסיוע יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה ויחידת סיוע לפי - ""יחידת סיוע חוק יחידות הסיוע, לפי העניין; אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים;- ""ילד לדבר המלך במועצה על 54 עדה דתית נוצרית כמשמעותה בסימן- ""עדה נוצרית ;4‏1947 עד1922 ,ארץ ישראל תובענה בין בני זוג או בין הורים לילדיהם - ""תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בכל אחד מהעניינים האלה: ענייני נישואין וגירושין; )1( יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר )2( ;בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, להגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום פגישת - ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית (להלן מהו"ת) ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות באמצעות גישור. רק אם הניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה לא צלח, או שנותרו עניינים שלגביהם לא הושגה הסכמה, יהיה הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בתוך תקופה קצובה תובענה לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת. בדרך זו תושג הרגיעה הנדרשת להליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, בלי שהצדדים יהיו מוטרדים בעניינים משפטיים, לרבות בענייני תפיסת סמכות. הסעיף מתייחס למאפייניו הייחודיים של 1 סעיף הסכסוך המשפחתי בהיותו סכסוך בין צדדים שקיימת ביניהם מערכת יחסים אישית, המשפיעה על הסכסוך המשפטי ומושפעת ממנו. על כן, יש חשיבות מרובה להביא ליישוב הסכסוך בין הצדדים בדרכי שלום. בהתאם לכך, מטרת החוק היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות שיפוטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך. מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה 2 סעיף שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המוסברים להלן: מוצע בשלב זה, - ""תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלא להחיל את ההסדר על כלל הסכסוכים הנדונים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים אלא רק על אלה הנוגעים למעגל המשפחתי המצומצם: סכסוכים בין בני זוג הקשורים ביחסים שבינם לבין עצמם או הנוגעים לילדיהם הקטינים של בני הזוג וסכסוכים בין הורים לילדיהם הקטינים. סכסוכים אלה הם "הגרעין הקשה" של ענייני המשפחה והשפעתם על מעגל החיים הראשוני של הצדדים להם מצדיקה את ההתייחסות המיוחדת והשקעת המשאבים הציבוריים. בהתאם לכך מוצע לכלול בהגדרה את העניינים האלה: לרבות ביטול נישואין ושאר - )  ענייני נישואין וגירושין1( הדרכים המשפטיות לניתוק הקשר שבין בני זוג המפורטות בהגדרה "גירושין"; )  יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או 2( רכושית שנובעת מהקשר בין בני הזוג. מההגדרה הוצאו ענייני ירושה, משום שמדובר בדרך כלל בסכסוכים כלכליים החורגים ממערכת היחסים שבין בני זוג ובין הורים וילדיהם; .248 'ס"ח התשכ"ט, עמ 1 .393 'ס"ח התשנ"ה, עמ 2 .918 'ס"ח, התשע"א, בעמ 3 . 2569 ) , (א2738 )חוקי א"י, כרך ג', עמ' (ע 4 ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה 910 ;מזונות או מדור של בן זוג או של ילד )3( אחזקת ילד או עניין אחר הנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית )4( , למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת5‏1962-והאפוטרופסות, התשכ"ב ;6‏1991-ילדים חטופים), התשנ"א אבהות או אמהות לגבי ילד; )5( ; בית משפט או בית דין דתי- ""ערכאה שיפוטית תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי - ""תובענה דין, למעט בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת רשות ערעור. הגשת בקשה ליישוב סכסוך .3 המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות (א) בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. בקשה ליישוב סכסוך), - הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן (ב) יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לפגישת מידע, פגישת מהו"ת).- היכרות ותיאום (להלן )  מזונות או מדור של בן זוג או של ילד;3( )  אחזקת ילד או עניין אחר הנוגע לילד לפי חוק4( .1962-הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב מההגדרה הוצאו תובענות לפי חוק אמנת האג (החזרת , בשל העובדה שקיימים 1991-ילדים חטופים), התשנ"א בעניינן סדרי דין ומועדים שאינם ניתנים לשינוי, אשר מדינת ישראל התחייבה להם באמנה בינלאומית; )  אבהות או אימהות לגבי ילד;5( יודגש כי החוק המוצע אינו גורע מהסמכות הקיימת היום לבית המשפט לענייני משפחה לפי חוק בית המשפט חוק בית המשפט - (להלן1995-לענייני משפחה, התשנ"ה לענייני משפחה), ולבתי הדין הדתיים לפי חוק בתי דין חוק יחידות - (להלן2011-דתיים (יחידות סיוע), התשע"א הסיוע), להפנות ליחידות הסיוע שלידן, גם בני משפחה שאינם בני זוג וילדיהם וגם בני זוג וילדיהם לעניין החוקים שאינם נכללים בהגדרה "סכסוך משפחתי" שבהצעת חוק זו, בין מיד לאחר שהוגשה תובענה ובין במהלך ההתדיינות המשפטית. ואולם במקרים אלה לא יתקיים הליך החובה המוקדם של הבקשה ליישוב סכסוך. על פי מטרת החוק המוצע, הבקשה ליישוב - ""תובענה סכסוך תקדם לפתיחת הליך משפטי בסכסוכי משפחה בכל הערכאות השיפוטיות. מכיוון שבערכאות השיפוטיות השונות קיימים סדרי דין שונים ודרכים שונות לפתיחת הליך משפטי, שמקורם של חלק מהם בדין הדתי, מוצעת הגדרה רחבה הכוללת את כל דרכי פתיחת ההליכים בערכאות השיפוטיות השונות. מההגדרה הוצאה בקשה בשל כך שהצדדים כבר הגיעו להסכמה - לאישור הסכם ולפיכך אין צורך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, וכן בשל כך שקדם להם - הוצאו ערעור ובקשת רשות ערעור הליך שיפוטי בפני הערכאה שעליה מתקיים הערעור, ובמסגרתו, לפי החוק המוצע התקיים כבר הליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. ) ו–(ב)1()(א5–(א) ו3 סעיפים סעיפים (א) קובע את עקרון היסוד של הצעת 3 סעיף 5– ו3 החוק, ולפיו לכל הגשת תובענה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי תקדם הגשת בקשה ליישוב סכסוך. כמו כן קובע סעיף זה את כללי הפירוט המותרים בטופס הבקשה. טופס הבקשה ייקבע על ידי שר המשפטים בתקנות גם בהסכמת ראש בית הדין - ואם מדובר בבית דין דתי הגבוה של אותה עדה דתית. הטופס יכלול פנייה לערכאה השיפוטית בבקשה ליישוב הסכסוך, בלא פירוט טענות בעלי הדין, העובדות המהוות את עילת התובענה או פרטים אחרים שעל בעלי דין לכלול בכתב תביעה לפי כל דין, לרבות בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. טענות בעלי הדין והעובדות המהוות את עילת התובענה המפורטות בכתבי תביעה, הם לרוב דברים השנויים במחלוקת בין הצדדים וכוללים לא אחת האשמות איש כלפי רעהו. על כן, פירוטן של הטענות והעובדות עשוי לגרום התנגדות וכעס אצל הצד השני ולגרום להסלמת הסכסוך המשפחתי ולסיכול האפשרות ליישובו בדרכי שלום. לפיכך, יש חשיבות לכך שפרטים אלה לא ייכללו בבקשה ליישוב הסכסוך ושהפנייה תהיה קצרה ככל האפשר. .120 'ס"ח התשכ"ב, עמ 5 .148 'ס"ח התשנ"א, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה 911 בפגישת המהו"ת תיתן יחידת הסיוע לצדדים לבקשה מידע על ההליכים (ג) המשפטיים הקשורים בסכסוך המשפחתי ועל השפעתם והשפעת גירושין וסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם; כמו כן תבחן יחידת הסיוע עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם ואת טובת ילדיהם, אם העניין הנדון נוגע להם, ואת האפשרות ליישב את הסכסוך המשפחתי בהסכמה באמצעות הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה, לרבות בדרך הליך ליישוב סכסוך בהסכמה). - של גישור (להלן ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, וכל תקופה נוספת 45 במהלך תקופה של (ד) שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי צד לבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה (ה) בעניין של סכסוך משפטי בלא הגשת בקשה ליישוב סכסוך תחילה, אם במהלך השנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים ובלבד שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ד). בפגישת המהו"ת תיתן יחידת הסיוע לצדדים לבקשה מידע על ההליכים (ג) המשפטיים הקשורים בסכסוך המשפחתי ועל השפעתם והשפעת גירושין וסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם; כמו כן תבחן יחידת הסיוע עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם ואת טובת ילדיהם, אם העניין הנדון נוגע להם, ואת האפשרות ליישב את הסכסוך המשפחתי בהסכמה באמצעות הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה, לרבות בדרך הליך ליישוב סכסוך בהסכמה). - של גישור (להלן ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, וכל תקופה נוספת 45 במהלך תקופה של (ד) שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי צד לבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה (ה) בעניין של סכסוך משפטי בלא הגשת בקשה ליישוב סכסוך תחילה, אם במהלך השנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים ובלבד שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ד). נימוק נוסף למניעת הפירוט, הקשור במטרותיה של הבקשה ליישוב סכסוך, הוא שלא תמיד יודעים בני הזוג בשלב הגשת הבקשה ליישוב סכסוך "לאן פניהם מועדות" לגירושין או להמשך החיים יחדיו ומהם הנושאים - .המשפטיים שאותם הם רוצים וצריכים להסדיר ביניהם דברים אלה עשויים להתברר במהלך הניסיון ליישוב הסכסוך בסיועם של בעלי המקצוע הרלוונטיים, ועל כן אין מקום לפירוט כבר בשלב הגשת הבקשה. אם הניסיון ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט לא יצלח ויוחלט על קיום התדיינות שיפוטית, יהיה ניתן לפרט את כל הפרטים בתובענה שתוגש לערכאה השיפוטית המוסמכת כמפורט להלן, ולצדדים יהיה אז די זמן להיוועץ בעניינים המשפטיים עם עורכי דין וטוענים רבניים ושרעיים, לפי העניין. )3(–) ו2()(א5–(ב) ו–(ג) ו3 סעיפים הסעיפים המוצעים מפרטים את ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. במסגרת הליך זה תזמין יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית את הצדדים לפגישת מידע, פגישת מהו"ת).- היכרות ותיאום (להלן פגישת המהו"ת תתקיים ביחידת הסיוע ותכלול: לרבות מידע על ההליכים המשפטיים - מתן מידע הקשורים בסכסוך המשפחתי ועל השפעתם והשפעת גירושין וסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם; היכרות עם הצדדים כדי להכיר את - היכרות ותיאום אפיוניהם הייחודיים, צורכיהם ורצונותיהם ואת מאפייניו גם את - של הסכסוך ביניהם, ולגבי סכסוך הנוגע לילדים טובת הילדים. במסגרת הפגישה תבחן יחידת הסיוע עם הצדדים "לאן פניהם מועדות" ותכוונם להסתייע בכלים המתאימים להם ליישוב הסכסוך שביניהם בהסכמה, הליך ליישוב סכסוך - לרבות בדרך של גישור (להלן בהסכמה). שר המשפטים יקבע בתקנות את תוכנן המפורט של פגישות המהו"ת ואת ההליכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. החוק המוצע אינו קובע היכן יתקיימו ההליכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. לעניין זה מוסמך שר המשפטים לקבוע כי ההליכים יתקיימו במסגרת יחידת הסיוע או בהפניה להליכים מחוץ ליחידת הסיוע או בשתי הדרכים גם יחד. (ד) 3 סעיף בתקופת קיומו של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, נדרש כי הצדדים יתרכזו בניסיון ליישב את הסכסוך שביניהם בדרכי שלום ויהיו פנויים נפשית ורגשית לכך. לפיכך יש חשיבות לכך שבתקופה זו לא יעסקו הצדדים בהכנה ובהגשה של כתבי בי–דין לערכאות השיפוטיות. כמו כן, יש חשיבות לכך שלא יתקיימו כלל הליכים משפטיים בין הצדדים בכל ערכאה שיפוטית שהיא. לאור זאת, מוצע ימים מיום הגשת בקשה 45 לקבוע כי במהלך תקופה של ליישוב סכסוך, וכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בהליך בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. (ה)3 סעיף (א) ולפיו 3 (ה) נקבע חריג לכלל המוצע בסעיף3 בסעיף לפני הגשת תובענה בענייני סכסוך משפחתי יש להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך. כאשר בתוך אותה שנה הוגשה כבר בין אותם בעלי דין, באותו עניין, תובענה בענייני משפחה, הרי שכבר התקיים באותה שנה ניסיון ליישוב הסכסוך בדרכי שלום ולפיכך אין מקום לחייב את בעלי הדין לשוב ולקיים ניסיון דומה ליישוב סכסוך לגבי התובענה החדשה. על כן לא יידרש מגיש תובענה כזו להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת כתב תביעה, מאחר שכבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך מוקדם יותר באותה שנה. הוראה זו כפופה ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה 912 ,על אף האמור בסעיף קטן (ד), רשאי צד לבקשה ליישוב סכסוך להגיש, בכל עת (ו) לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ עד תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן. הגיעו הצדדים להסדר בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאית ערכאה שיפוטית (ז) לתת תוקף של פסק דין להסדר, בעניין שהיא מוסמכת לדון בו. הגשת תובענה .4 (ד) ולא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם בהליך ליישוב3 חלפה התקופה האמורה בסעיף סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך ימים תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון 30 בעניין לפי דין; לא הגיש הצד האמור תובענה כאמור או שהוא הגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור. כמובן לחובה להמתין עד סוף התקופה שאחרי הגשת (ד) המוצע, שבמהלכה 3 הבקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף הצדדים אינם יכולים להגיש תובענה בעניין של סכסוך ימים וכל תקופה נוספת שהסכימו עליה 45( משפחתי הצדדים בכתב). יודגש כי העדר חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך אינו מונע מהערכאה השיפוטית לשוב ולהפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע או לייעוץ או גישור, בהתאם לסמכויותיה, כבכל סכסוך המובא לפניה. ) ו–(ב)4()(א5–(ו) ו3 סעיפים (ו) העוסק בהגשת בקשות לסעדים זמניים 3 סעיף (ד), ולפיו 3 והדיון בהן, נקבע כחריג לכלל המוצע בסעיף בתקופת קיומו של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, לא יגישו הצדדים תובענות לערכאות השיפוטיות ולא יתקיימו בהן דיונים בענייני הסכסוך המשפחתי שבין הצדדים. סעדים זמניים נועדו להבטיח את קיומו התקין של הליך משפטי או את ביצועו היעיל של פסק הדין, והם ניתנים מקום שדחיית מתן הסעד עד למתן פסק הדין הסופי בתובענה עשויה לגרום למבקש הסעד או לאדם אחר נזק המצדיק לתת אותם כבר בשלב מוקדם. סכסוכי משפחה כוללים עניינים אישיים ורכושיים אשר שכיח בהם הצורך לתת סעדים זמניים, כגון צווי עיכוב יציאה מן הארץ כדי להבטיח מתן גט בבית דין רבני, או צווי מניעה ועיקולים זמניים למניעת הברחת רכוש אשר טרם הוחלט כיצד יחולק בין בני הזוג. להתחשב בקיומם של - סעיף זה נועד, מצד אחד מצבים שבהם יש הכרח לתת סעדים זמניים עוד בתקופת הניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה, כדי למנוע מצב שבו הגשת בקשה ליישוב סכסוך תגרום לשינוי המצב הקיים ולעתים לנזק בלתי הפיך לצד שכנגד ותשמש כלי להשגת יתרון משפטי לצד המגיש אותה. סעיף זה נועד למנוע מצב שבו הדיון - ומצד שני בבקשה לסעדים זמניים יהפוך למגרש העיקרי לבירור הסכסוך והטענות שיעלו הצדדים זה כנגד זה במסגרת כתבי הטענות המוגשים ובמסגרת הדיון בה, יסכלו את האפשרות לקיים במקביל הליך ליישוב הסכסוך בדרכי שלום. לאור שיקולים אלה, מוצע כי בתקופת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, יוכלו הצדדים להגיש בקשות לסעדים זמניים המוגבלים לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ עד לתום אותה תקופה, בדומה להסדר הקבוע כה לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם 258 היום בתקנה לכך, הערכאות השיפוטיות יהיו מוסמכות בתקופה זו לדון בסעדים זמניים ובלבד שהם עומדים בתנאים האמורים. דרכי הגשת הבקשה לסעד זמני ודרכי הדיון בה ייקבעו - בידי שר המשפטים בתקנות, ואם מדובר בבית דין דתי ייקבעו התקנות גם בהסכמת ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה דתית. יודגש כי כדי למנוע את הצורך בהתדיינויות שיפוטיות בעניין הסעדים הזמניים, ייעשה במסגרת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה מאמץ להביא את הצדדים לקביעת הסדרים זמניים בהסכמה, בין לתקופת קיומו של ההליך ובין להמשך. (ז)3 סעיף ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה הוא מטבעו פתוח ובמסגרתו רשאים הצדדים בסיוע יחידת הסיוע או הגורם מחוץ ליחידת הסיוע שאליו יופנו, להגיע להסכמה בכל עניין של סכסוך משפחתי אף אם אין הוא יכול להיות בסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך. עם זאת, רק הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בעניין מסוים על פי דין, תהיה מוסמכת לתת תוקף של פסק דין להסדר שיגובש באותו עניין. עניינו של סעיף זה במקרה שבו לא הגיעו 4 סעיף הצדדים להסכמה במסגרת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה או שהם הגיעו להסכמות בחלק מהעניינים של הסכסוך המשפחתי אך לא בכולם. בשל תופעת "מירוץ הסמכויות" הקיימת במדינת ישראל יש ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה 913 תקנות .5 :שר המשפטים יקבע הוראות בעניינים אלה (א) טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך; )1( ;פגישות המהו"ת ותוכנן )2( הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה, לרבות גישור, בין במסגרת יחידת הסיוע )3( .ובין בהפניה להליכים מחוץ ליחידת הסיוע (ו) ודרכי הדיון בה.3 הגשת בקשה לסעדים זמניים לפי סעיף )4( ) לעניין בית דין דתי, ייקבעו בהתייעצות עם4(–) ו1()(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א כל אחד מאלה, לפי העניין:- "ראש בית הדין הדתי; לעניין זה, "ראש בית הדין הדתי נשיא בית הדין הרבני הגדול;- )  לעניין בית דין רבני1( ; ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים- )  לעניין בית דין דתי דרוזי2( ; נשיא בית הדין השרעי לערעורים- )  לעניין בית דין שרעי3( ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה- )  לעניין בית דין של עדה נוצרית4( .עדה נוצרית שמירת דינים .6 הוראות חוק זה אין בהן כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין, והן אינן באות להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן. .5 :שר המשפטים יקבע הוראות בעניינים אלה (א) תקנות טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך; )1( ;פגישות המהו"ת ותוכנן )2( הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה, לרבות גישור, בין במסגרת יחידת הסיוע )3( .ובין בהפניה להליכים מחוץ ליחידת הסיוע (ו) ודרכי הדיון בה.3 הגשת בקשה לסעדים זמניים לפי סעיף )4( ) לעניין בית דין דתי, ייקבעו בהתייעצות עם4(–) ו1()(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א כל אחד מאלה, לפי העניין:- "ראש בית הדין הדתי; לעניין זה, "ראש בית הדין הדתי נשיא בית הדין הרבני הגדול;- )  לעניין בית דין רבני1( ; ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים- )  לעניין בית דין דתי דרוזי2( ; נשיא בית הדין השרעי לערעורים- )  לעניין בית דין שרעי3( ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה- )  לעניין בית דין של עדה נוצרית4( .עדה נוצרית .6 הוראות חוק זה אין בהן כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין, והן אינן באות להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן. שמירת דינים למנוע מצב שבו הגשת בקשה ליישוב סכסוך תגרום להפסד דיוני לצד שהגיש אותה ותאפשר לבעל הדין האחר להגיש לאחר מכן תובענה באותם עניינים בערכאה המקבילה. כמו כן, כאמור, אין מקום לכך שבמקביל לניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה תתקיים התדיינות שיפוטית בחלק מענייני המשפחה בערכאה שיפוטית אחרת. מצב כזה אינו מאפשר את הרגיעה והביטחון הנדרשים לצורך ניהול ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. בשלב הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך הצדדים גם לא תמיד יודעים מהי הערכאה הרצויה להם, האם בכלל פניהם מועדות לגירושין ואילו נושאים הם רוצים לתבוע, מה גם שלעתים במסגרת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה מגיעים הצדדים להסכמות מלאות או חלקיות גם בנושא סמכות השיפוט. לפיכך, מוצע לקבוע כי בתום תקופת ההליך ליישוב הסכסוך, אם לא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש ימים תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל 30 בתוך ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין. הסעיף אינו מגביל את העניינים מבין ענייני הסכסוך המשפחתי שלגביהם הוא רשאי להגיש את התובענה ואף אינו קובע לאיזו ערכאה שיפוטית עליו להגיש את התובענה ובלבד שמדובר בעניינים הנמצאים על פי הדין הקיים היום בסמכותה של הערכאה השיפוטית אשר לה הוא מגיש את התובענה. סמכותה של הערכאה השיפוטית לדון בעניין תיבחן בהתאם לתובענה שתוגש לה ולנסיבות כפי שיהיו בעת הגשתה. בהתאם לכך, יוכל מי שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית דין דתי להגיש תובענה לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסמכותו או לפצל את התובענות בין תובענה בעניין מזונות לבית המשפט - הערכאות (לדוגמה לענייני משפחה ותובענה לגירושין לבית דין דתי), וכן יוכל מי שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, להגיש את התובענה לבית דין דתי בהתאם לסמכותו או לפצל את התובענות בין הערכאות. אם הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, ימים כאמור, 30 לא הגיש תובענה לערכאה שיפוטית בתוך או שהוא הגיש תובענה רק לגבי חלק מהעניינים של הסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, ובלבד שמדובר בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור. הסעיף המוצע קובע כי אין בהוראות החוק 6 סעיף כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין כפי שהם קיימים ערב תחילתו, וכן כי הן אינן באות להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן. בהתאם לכך, במקרה שבו לא הגיעו הצדדים להסכמה ונדרשת התדיינות שיפוטית או כאשר הצדדים מבקשים לתת תוקף של פסק דין להסכמה ביניהם, יהיו סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות לדון בעניין שבו מדובר או ליתן תוקף של פסק דין להסכם, כפי שהן קיימות ערב תחילתו של החוק המוצע. ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה 914 תחילה ותחולה .7 יום התחילה), ואולם לגבי בית- ימים מיום פרסומו (בסעיף זה60 תחילתו של חוק זה דין דתי שלא הוקמה לידו יחידת סיוע עד יום התחילה, יחולו הוראות חוק זה במועד שיקבע שר המשפטים, בצו, לאחר שהוקמה לידו יחידת סיוע או אם חלות לגביו הוראות (ג) לחוק יחידות הסיוע.8 סעיף מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק מוצע זה תהיה 7 סעיף ימים מיום פרסומו. עם זאת, הפעלתו של 60 החוק המוצע תלויה בקיומן של יחידות סיוע ליד הערכאות (ב) 8 השיפוטיות שאליהן ניתן להפנות את הצדדים. סעיף לחוק יחידות הסיוע קובע כי הקמת יחידות הסיוע ליד בתי הדין הדתיים תיעשה בהדרגה, בצווים שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים. כמו כן (ג) לאותו חוק כי בית דין דתי של העדה 8 קובע סעיף הנוצרית שלא הוקמה בו יחידת סיוע, רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה הסמוכה לבית הדין או למקום מגורי בעלי הדין. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי לגבי בית דין דתי שטרם הוקמה בו יחידת סיוע ביום התחילה של החוק המוצע, ולגבי בתי הדין של העדות הנוצריות, יחולו הוראות החוק המוצע במועד שיקבע שר המשפטים, בצו. קביעה כאמור תיעשה לגבי בית דין כאמור רק כאשר תוקם לידו יחידת סיוע או (ג) לחוק יחידות הסיוע 8 שייושמו לגביו הוראות סעיף כאמור. ד ב ר י ה ס ב ר 23.7.2014 ,, כ"ה בתמוז התשע"ד885 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר