הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 552755
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מרב מיכאלי
יריב לוין
קארין אלהרר
אלעזר שטרן
מיכל רוזין
אילן גילאון
תמר זנדברג
דב חנין
זהבה גלאון
איתן כבל
איציק שמולי
עמר בר-לב
סתיו שפיר
אראל מרגלית
בנימין בן-אליעזר
נחמן שי
ניצן הורוביץ
יצחק הרצוג
עמרם מצנע
משה מזרחי
ג'מאל זחאלקה
ישראל אייכלר
אורי מקלב
יעקב מרגי
גילה גמליאל
שולי מועלם-רפאלי
פ/2672/19
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הפטר לחייב), התשע"ד–2014
דברי הסבר
חייבים רבים במערכת ההוצאה לפועל שקועים בחובות ומתקשים, במקרים רבים, להסדיר את חובותיהם בדרך שתאפשר להם ולבני משפחותיהם לפתוח דף חדש. הכרחי למצוא דרכים והסדרים להתמודדות עם חובות ולאפשר לחייבים אפשרות להביא את הליכי ההוצאה לפועל לכדי סיום. החשיבות בכך היא שמדובר באפשרות לממש את הזכות לקיום מינימלי בכבוד, גם לחייבים בהוצאה לפועל, ולא פחות מכך – הזכות לצאת ממעגל העוני. מאות אלפי משפחות, שנקלעו למצוקה כלכלית בעל כורחן, זקוקות להסדרה מחודשת של חובותיהן כך שתוכלנה להמשיך ולנהל משק בית כלכלי וצרכני המבוסס על הכנסות והוצאות ידועות ומדווחות. דוח עמותת ידיד מחודש מרס 2014 מעלה שהקושי הגדול בהתמודדות עם חובות הוא שבחלק גדול מהמקרים הידיעה כי המצב שבו נמצא החייב הוא מצב תמידי, שאין אפשרות להביאו לכדי סיום, מביאה את החייבים לנסות ולהתחמק מתשלום חובותיהם מחד גיסא ולדאוג לעצמם להכנסה לא מדווחת מאידך גיסא. כלומר, מדובר בהיזון חוזר של חובות ומצוקה כלכלית, שללא התערבות חיצונית לא ניתן להתירו, והוא מנציח מצב של עוני וחוסר שליטה כלכלית ופוגע בשלטון החוק ובהכנסות המדינה.
הלכה פסוקה היא כי ההסדרים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל צריכים לשקף איזון בין זכות הקניין של הזוכה והאינטרס הציבורי בשלטון החוק מחד גיסא, לבין זכויותיו של החייב מאידך גיסא, תוך שמירה על זכותם של חייבים לקיום בכבוד. המשמעות המעשית היא שבמסגרת נקיטת הליכי גבייה נגד חייבים, יש לפעול תוך הגנה על חייבים שאינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק לאור מצבם הכלכלי הקשה תוך מניעת "ירידה לחייו".
דוח עמותת ידיד מחודש מרס 2014 מעלה תמונה עגומה. מהדוח עולה כי "חייבים רבים עומדים מדי יום בפני הליכי גבייה דורסניים ופוגעניים למרות שאין ביכולתם לשלם את החוב רק מחמת עונים ולא בשל היותם מתחמקים מתשלום חובם, בלא הצדקה. יתרה מכך, מאפייני ההסתבכות בחובות ואופיה של מערכת הגבייה, מובילים לכך שהיציאה ממערכת הגבייה היא לרוב קשה עד בלתי אפשרית, וזאת במיוחד לאנשים החיים בעוני, הנעדרים רשתות תמיכה משפחתיות וחברתיות המסוגלות להיחלץ לעזרתם בעת הצורך מבחינה כלכלית" (עמותת ידיד, דרכים להתמודדות עם חובות ככלי אפשרי למאבק בעוני –
דוח מיוחד, עמ' 6 (2014)).
כך, על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, 91% מהחייבים בהוצאה לפועל הם אנשים פרטיים. רבים מהם נמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, לרבות קשישים, עולים חדשים, נכים, אמהות חד-הוריות ואוכלוסיות מודרות אחרות. אוכלוסיות מוחלשות אלה סובלות באופן אינהרנטי מחסמים רבים בניסיונן להתמודד עם מערכת המשפט ומערכת ההוצאה לפועל בפרט, לרבות מחסום שפה, היעדר אמצעים למימון ייצוג משפטי, אי הבנת השפה המשפטית והיעדר בקיאות בהליכים המשפטיים. לא זו אף זו, 94% מכלל הזוכים בהוצאה לפועל מיוצגים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ואילו 94% מהחייבים אינם מיוצגים. מתוך התיקים המיוצגים, 70% שייכים לזוכים בעלי מעל 100 תיקים.
במערכת ההוצאה לפועל ישנם חייבים רבים אשר נמצאים במסגרתה במשך שנים רבות, למרות שאין להם אמצעים לשלם והחוב אינו נגבה. פעמים רבות צווי התשלומים אינם מכסים את הריבית, והזוכה אינו מצליח להיפרע את חובו. לפי נתוני רשות האכיפה והגבייה לשנת 2012, במערכת ההוצאה לפועל רשומים כ- 72,810 חייבים המוכרזים כחייבים מוגבלים באמצעים, כאשר בשנת 2012 לבדה הוכרזו כ- 18,000 אנשים כחייבים מוגבלים באמצעים. עבור אותם חייבים בעלי חובות רבים וגבוהים אשר אינם יכולים לשלם את חובותיהם אין כל תועלת בהמשך ההליכים בהוצאה לפועל אשר מעמיסים לשווא על המערכת ואינם מובילים לגבייה עבור הזוכה. אלא שעל אף הנתונים הללו, המצב החוקי נכון להיום הוא שלחייב אין כל יכולת לקבל הפטר מחובותיו ולמעשה חובו רק מונצח וגדל.
כידוע, במסגרת של פשיטת רגל ישנה אפשרות להפטר. אלא שכיום ישנם חסמים רבים המונעים מחייבים לפנות להליכי פשיטת רגל. בין היתר ניתן למנות את גובה הפיקדון (אשר עומד נכון להיום על סך של 2743 שקלים חדשים), שלא ניתן לקבל ממנו פטור מתשלום למעט מיוצגי הלשכה לסיוע משפטי וכן משום שמדובר בהליך ארוך ומסורבל שקשה לנהל באופן ראוי בלא ייצוג משפטי.
לפיכך, מוצע לקבוע שלגבי חייב בהוצאה לפועל שבמשך שלוש שנים רצופות גובה התשלום החודשי שנקבע עבורו על ידי הרשם במסגרת צו תשלומים נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת חובו בתיק ההוצאה לפועל חובו ההגבלות עליו יבוטלו וחובו ימחק.
בשל תשלומי הריבית וההוצאות הנוספות, קיימים כיום במערכת ההוצאה לפועל עשרות אלפי חייבים, רובם חייבים מוגבלים באמצעים, שנמצאים בקבוצת החייבים שחובם לא יוסדר עד ליום מותם. כך לדוגמה, חייב שחובו עומד על 60,000 שקלים חדשים, בהנחה כי ריבית הפיגורים עומדת על 9%, חובו גדל ב 5,400 שקלים חדשים לשנה. אם החייב משלם עד 450 שקלים חדשים לחודש לפי צו תשלומים הרי שחובו לא יוסדר לעולם. חוב גדול יותר, הוספה לחישוב של הוצאות נוספות (אגרות, שכר טרחה, הצמדה והוצאות), או ריבית גבוהה יותר מגדילים את המעגל.
מוצע שבקשת ההפטר תיעשה על ידי החייב או על ידי רשות האכיפה והגבייה, עליה מוטלת החובה לזהות חייבים כאלו וליזום את סגירת תיקם ומחיקת חובם בתום שלוש שנים.
עוד מוצע לקבוע כי זוכה המתנגד לסגירת התיק יוכל ביוזמתו לזמן את החייב לחקירת יכולת. אם ימצא הרשם בחקירה כי ניתן להגדיל את צו התשלומים כך שהתשלום החודשי יעלה על קצב הגדלת החוב אזי התיק לא ייסגר. אם לא - תעמוד הסגירה הסטטוטורית בעינה.
התיקון המוצע נועד לתקן את ההבחנה הנהוגה כיום בין חייב בפשיטת רגל לבין חייב בהוצאה לפועל, שכן הראשון זכאי בתנאים מסוימים למתן הפטר, חובותיו נמחקים ובכך ניתנת לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, כפי שעולה מהוראות סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, ואילו השני נשאר חייב בהוצאה לפועל במשך שנים רבות ולעיתים אף לצמיתות.
בהוצאה לפועל פתוחים היום למעלה משניים וחצי מיליון תיקים של כ- 770,000 חייבים. אלה מספרים המעידים על הצורך הדחוף ביצירת דרכים שיאפשרו לחייבים לשלם את חובם כמיטב יכולתם, לסגור את התיק ולהביא את הליכי ההוצאה לפועל שכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל נתונים להם, לסיומם. הפטר בהוצאה לפועל הוא צו השעה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"ד – 28.7.14
תיקון סעיף 69ה 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 69ה(ב),אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 74כג". בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 69ה(ב),אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 74כג". בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 69ה(ב),אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 74כג". בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 69ה(ב),אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 74כג". בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 69ה(ב),אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 74כג".
הוספת פרק ז'5 2. אחרי סעיף 74כב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 74כב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 74כב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 74כב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 74כב לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ז'5: הפטר לחייב "פרק ז'5: הפטר לחייב "פרק ז'5: הפטר לחייב "פרק ז'5: הפטר לחייב "פרק ז'5: הפטר לחייב
הפטר לחייב הפטר לחייב הפטר לחייב 74כג. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע, לבקשת חייב או לבקשת רשות האכיפה והגבייה, כי יינתן לחייב הפטר, כמשמעותו בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, אם במשך שלוש שנים רצופות גובה התשלום החודשי שנקבע לו על ידי הרשם, במסגרת צו תשלומים, נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת חובו בתיק ההוצאה לפועל.
(ב) רשות האכיפה והגבייה תבצע בדיקה שנתית של תיקי חייבים על מנת לזהות חייבים העומדים בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א).
(ג) זוכה המתנגד למתן הפטר לפי סעיף קטן (א) רשאי לבקש חקירת יכולת של החייב לפי סעיף 67; מצא הרשם בחקירת היכולת כי ניתן להגדיל את צו התשלומים כך שהתשלום החודשי יעלה על קצב הגדלת החוב, לא ייסגר התיק."