הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 555648 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת איציק שמולי דוד צור משה מזרחי יחיאל חיליק בר מרב מיכאלי יצחק הרצוג משה גפני דב חנין ישראל חסון אילן גילאון אבישי ברוורמן מיכל בירן יוני שטבון זבולון כלפה דוד אזולאי פ/2683/19 הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום מקדמות בעת מצב מיוחד בעורף), התשע"ד–2014 דברי הסבר הצעת חוק זו נועדה לחזק את החוסן הכלכלי של העורף הישראלי בעתות חירום ולהקל על הנטל הכלכלי שמוטל על תושבים ובעלי עסקים. בעת מתקפות טילים על העורף הישראלי, נגרמת לרוב פגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית, בעובדים ובבעלי עסקים, גם אם לא היו פגיעות חמורות בנפש או ברכוש. פגיעה זו נגרמת משלושה מקורות מרכזיים: הפסדי מכירות עקב הימנעות לקוחות מלפקוד בתי עסק במצב החירום; הפסדים כספיים של עסקים הנאלצים או נדרשים להיסגר; ניכוי שכר מעובדים הנאלצים להיעדר מעבודתם עקב הצורך לשמור על ילדיהם נוכח סגירת בתי ספר, מעונות וקייטנות בהתאם להוראות פיקוד העורף. בנוסף, בעת חירום, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, מגן על עובדים מפני פיטורים או אובדן ותק לזכויות סוציאליות במצבי חירום, אך לא מפני ניכוי שכר. כמו כן, פיצוי מטעם המדינה על נזק ניתן לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג–1973 (להלן – תקנות מס רכוש). עם זאת, פיצוי שניתן לפי התקנות האמורות מוגבל לנזק ממשי, לרכוש ולמלאי, ואינו מכסה נזק עקיף לפעילות הכלכלית, הנגרם עקב מלחמה או מתקפות טילים. משום כך, בתום מצב החירום בעורף, מוסדר, בדרך כלל, הפיצוי למעסיקים ולעובדים באמצעות הסכמים קיבוציים, שמונעים ניכוי שכר מעובדים שנבצר מהם להגיע לעבודה בעת חירום. בנוסף, הוראות שעה שמפרסם שר האוצר לתקנות מס רכוש, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קובעות את אמות המידה ואת גובה הפיצוי שיקבלו בעלי עסקים על נזק עקיף. עם זאת, פיצויים אלה מוסדרים וניתנים בדיעבד, לעתים בחלוף מספר רב של חודשים לאחר שנגרם הנזק, ועקב פרק הזמן הארוך בין התרחשות הנזק לבין קבלת הפיצוי נוצרת אי-ודאות ניכרת בקרב האוכלוסייה האזרחית הניזוקה. התוצאה היא עומס כלכלי כבד על עסקים קטנים ואוכלוסיות חלשות. רבים מהנפגעים הללו נמצאים באזורים שתושביהם חווים פגיעה כלכלית חוזרת ונשנית עקב המצב הביטחוני לאורך שנים רבות, כמו למשל באזור עוטף עזה והאזורים הסמוכים לו. בהצעת חוק זו מוצע ששר האוצר יקבע בתקנות אמות מידה ומנגנונים לתשלום מקדמות לבעלי עסקים ולעובדים, כך שתשלום המקדמות יקל על הנטל הכלכלי המוטל על בעלי העסקים והעובדים בסמיכות להכרזה על מצב מיוחד בעורף, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. סכום מקדמות ששולם יקוזז מהפיצויים שישולמו לזכאים לפי סעיף 36 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בתום המצב המיוחד בעורף. תשלום המקדמות האמורות יסייע ביצירת ודאות מוגברת ובשיפור הביטחון הכלכלי של אזרחי ישראל בעתות חירום, וכן יתרום לחוסנו של העורף הישראלי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באב התשע"ד – 28.7.14 תיקון כותרת פרק שמיני 1. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שמיני, בכותרת, במקום "פיצויים" יבוא "מקדמות ופיצויים". בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שמיני, בכותרת, במקום "פיצויים" יבוא "מקדמות ופיצויים". בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שמיני, בכותרת, במקום "פיצויים" יבוא "מקדמות ופיצויים". בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שמיני, בכותרת, במקום "פיצויים" יבוא "מקדמות ופיצויים". בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שמיני, בכותרת, במקום "פיצויים" יבוא "מקדמות ופיצויים". בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שמיני, בכותרת, במקום "פיצויים" יבוא "מקדמות ופיצויים". הוספת סעיף 35א 2. אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: "תשלום מקדמות "תשלום מקדמות "תשלום מקדמות 35א. (א) הכריזה הממשלה או שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ישולמו מקדמות לזכאים בעד נזק שנגרם בעת מצב מיוחד בעורף כאמור. (א) הכריזה הממשלה או שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ישולמו מקדמות לזכאים בעד נזק שנגרם בעת מצב מיוחד בעורף כאמור. (ב) שר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (ב) שר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (1) את הזכאי לקבלת המקדמות; (2) את שיעורי המקדמות, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ענף וניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק בעבר, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק בעבר ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים; (3) כללים ומועדים לביצוע תשלום המקדמות; (4) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה למקדמות. (ג) (1) שולמו פיצויים לזכאי לפי סעיף 36, ינוכה מסכום הפיצויים סכום השווה לסכום המקדמות ששולם לזכאי לפי סעיף זה. (2) אדם שתביעתו לפיצויים לפי סעיף 36 נדחתה ישיב לאוצר המדינה את המקדמות ששולמו לו לפי סעיף זה."