חומר רקע
מנחם בגין44
, תל-אביב
:'טל03-5605588
'(א-
'ה8:30-14:30
)
:פקס03-5600469
,ת"א01
61001
[email protected]
www.ometz.org.il
31
,יולי2023
לכבוד
י"ג אב, תשפ"ג
ח"כ שמחה רוטמן , יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
תיק1106
ח"כ ארז מלול מטעם ש"ס
,חברי כנסת נכבדים
הנדו:ן
,הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר
רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכורות ) התשפ"ג-
2023
להלן התייחסות
תנועת אומ"ץ, התנועה למ ען
משטר תקין וצדק חברתי ומשפטי, להצעת החוק שבנדון
:כדלקמן
1
.
עפ"י סעיף2
להצעת החוק הכפיפות של הרבנים תהיה לרבנות הראשית לישראל והיא תהווה סמכות הדתית
ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני .
2
.
מתוך נוסח זה לא ברורה האפשרות של בחירת רב קונסרבטיבי או רפורמי לתפקיד על פי חוק זה. כאן המקום
להזכיר כי לפי חוקי מדינת ישראל זוגות יכולים לקיים חיים משותפים גם בלי להינשא כלל וחוק יחסי ממון בין
בני זוג יחול עליהם כולל עם בני הזוג הם מאותו מין.
3
.
לא נאמר דבר על יישוב שאינו מעוניין לבחור רב לאותו יישוב.
4
.
אומ"ץ מברכת על היוזמה להקים נציבות תלונות על רבנים כמפורט בסעיף3
להצעת החוק, אם כי נראה
ל אומ"ץ
כי אין להגביל את מי שיכול לכהן כנציב תלונות הציבור על רבנים רק למי שכי
ה ן כרב עיר, כדיין או רב
ראשי.
5
.
כמו כן, נראה לאומ"ץ כי הקמת מוסד נציבות תלונות הציבור על רבנים לא יביא לצמצום סמכות מבקר המדינה
לבדוק תלונות על הרבנות ו/או רבנים במסגרת תפקידו כנציב תלונ
ות הציבור.
6
.
בסעיף6
(ג) להצעת החוק ישנה מגבלה על מי שכיהן כרב צבאי פיקודי או חילי . השאלה
של
אומ"ץ מדוע
המגבלה הזו. גם לתפקידו כרב צבאי פקודי או חיילי הוסמך לרבנות . הראיה לגבי רב צבאי ראשי לא מוצעת
המגבלה הזו.
7
.
בסעיף7
(ג) להצעת החוק נכתב כי מועצת
הרבנות הראשית ר
שאית להשעות את תוקפה של תעודת כ שרות
או לבטלה .. על יסוד אחת מהעילות המפורטות בהמשך. השאלה של אומ"ץ מדוע רשאית ולא חייבת. אם
מתקיימת עילה מתוך העילות המוזכרות בהמשך להצעת החוק.
8
.
אומ"ץ מברכת את הכתוב בהצעת החוק , בסעיף11, לפיו לפחות מחצית מ נציגי הציבור שימנה השר יהיו
נשים. עם זאת
אומ"ץ
שואלת מדוע מספר נציגי הציבור שימנה השר, עפ"י הכתוב בסעיף10
()(ב3
) יהיו
מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית. גם לתושבים שאינם דתיים יכול להיות עניין בנושא . מה עם
נציגים לרפורמים והקונסרבטיביים .?
9
.
שאלה
נוספת היא מדוע המינויים הם של השר ולא של היישוב עצמו.
10
.
בסעיף13
(ב) להצעת החוק נקבע כי ועדת הבחירות לא תאשר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם הוא
הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שוועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה
אין הוא ראוי לכהן כר ב עיר. מדוע לא תקבע רשימת עבירות המונעות מאדם לכהן כרב רשות מקומית. עפ"י
נוסח זה כל ועדת בחירות יכולה להחליט עם רשימת עבירות אחרת שפוסלת אדם מלכהן כרב של הרשות
המקומית. שאלה נוספת מדוע להגביל את המינוי לאזרח מדינת ישראל. גם מי שאינו אזרח ישראל בעת
הצגת מו עמדותו , יעלה לארץ
וייהפ
ך לאזרח ישראל על פי חוק השבות במידה ויבחר.
11
.
על פי סעיף18
(א) להצעת החוק השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב
האוכלוסיה , כי יש לקבוע רב ליישוב או למועצה האזורית ולקיים הליך לבחירתו. על פי נוסח הצעת החוק
ה
החלטה אם יהיה רב באותו יישוב נתונה בידי שר הדתות.
12
.
בסעיף11
המוצע נכתב כי לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר תהיינה נשים. בסעיף19
מוצע כי
לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת תהיינה נשים. מדוע השוני בין שני הסעיפים. מה קורה אם לא
תמצאנה מספיק נשים לתפקיד ? כנ"ל בסעיף26
.
13
.
בסעיף22
(ד) נכתב כי הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה הוא נבחר אם קיבל יותר ממחצית הקולות
מסך הקולות של חברי הועדה שהשתתפו בהצבעה. השאלה היא מדוע יש לעשות הליך של הצבעה אם
המועמד הוא מועמד יחיד . הנתונים לגבי מועמדותו נבדקו עוד קודם לכ ן. בהתאם לכתוב בסעיף13
)(ב
המוצע.
14
.
בסעיף25
(א) להצעת החוק,
השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה
עולה על חמישים אלף ימונה רב לשכונה אחת או יותר . והשאלה היא מדוע הסמכות לנושא זה היא בידי השר
ולא בידי הרשות המקומית עצמה ?
15
. האמ ור בסעיף30
,(א) להצעת החוק כי רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף
לרבות עריכת חופות , מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות , למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה
נראה לאומ"ץ כהוראה תקינה. עם זאת לא
נראית ל
אומ"ץ
האפשרות שהשר ומועצת הרבנות יאשר לרב כזה
לעסוק בעסק או עיסוק נוסף. ( סעיף30
(ג) להצעת החוק ). בהתאם לסעיף30
(ב) המוצע רב המועסק
בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או עיסוק נוסף בתמורה בכפוף לאישור השר לשירותי דת. לא נקבע לגבי
סעיף זה הצורך באישור הרשות המקומית.
16
.
בסעיף31
(
5
) מוצע כי כהונתו של רב תיפסק אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה
.ומועצת הרבנות הראשית קבעה כי מפאת חומרת העבירה אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב
השאלה היא מדוע לא לקבוע רשימת עבירות שהרשעה בהן פוסלת המשך כהונה כר ב ולהשאיר את הנושא
לשיקול דעת מועצת הרבנות הראשית. מה לגבי מצב כלכלי של פשיטת רגל?
,בכבוד רב
עו"ד ש נבל מרדכי
מר שלמה קלדרון
פליצ'ה פנחס פלד
י ציג נ
אומ"ץ
בו
ועדת חוקה, חוק ומשפט
יו"ר תנועת אומ"ץ
:העתקים
חברת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת
שר המשפטים- ח"כ יריב לוין
המשרד לענייני דת- ח"כ מיכאל מלכיאלי