קטע מדברי הכנסת

DOC 9,003 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – סידור חלוף ארעי), התשע"ד–2014 [הצעת חוק פ/2316/19; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר גילה גמליאל: אנחנו נעבור להצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – סידור חלוף ארעי), התשע"ד–2014, של חבר הכנסת עמר בר-לב. בבקשה, עומדות לרשותך עשר דקות. עמר בר-לב (העבודה): מלאות. היו"ר גילה גמליאל: מלאות. מרגע זה. עמר בר-לב (העבודה): כבוד היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אם יש דבר משותף לכולנו זה התקווה שנגיע לגיל זיקנה – אני לא חושב שמישהו מתנגד לזה – ושהגיל ישיג את הזמן. לא משנה כמה מהר נרוץ – ותאמינו לי, אני רץ מהר ורחוק – כנראה זה לא יספיק, ובמקרה הטוב, הזיקנה תגיע לכולנו. לכן, בזמן שאנחנו מחוקקים חוקים או מקבלים החלטות, בואו נחשוב כיצד זה ישפיע על הקשישים. כשאני מסתכל על חוק חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה שנחקק ב-2008, אין לי ספק שהוא חוק טוב וחשוב. חיזוק בתים מפני רעידות אדמה הוא כמובן אינטרס של כל אחד מאתנו, וגם אינטרס משותף של כולנו כקולקטיב. לכן יש גם היגיון בכך שעל-פי תמ"א 38 יתאפשר שיפוץ של מבנה משותף גם אם חלק מהגרים במבנה המשותף מתנגדים, ובמקרה הזה מדובר עד להתנגדות של 40%, ואפשר לשפץ את המבנה המשותף. יחד עם זאת, המציאות מלמדת שלעתים החוק עלול לפגוע באוכלוסיית הקשישים ובאוכלוסיית הנכים. בעוד רוב הדיירים ייהנו משיפור המבנה המשותף, ציבור הקשישים שמבלה לעתים הרבה זמן בבית, בין כותלי דירתו – יכולת התנועה של קשישים ונכים היא מוגבלת; במקרים רבים הם סובלים יותר מכל אחד מאתנו מהרעש, מהאבק, מהלכלוך, מהשיפוץ שנעשה בבניין. ולכן לא פעם קרה, וגם ימשיך לקרות בעתיד, שדווקא הקשישים או הנכים, בגלל מגבלות הניידות שלהם, מתנגדים לאותו שיפוץ. חברים, נסו לדמיין את עצמכם בעוד שנים מספר – מי יותר, מי פחות – או דמיינו את ההורים שלכם במצב כזה – זה, אני מניח, שלרובנו יותר קל – גרים בבניין מגורים עשרות שנים, לא מעוניינים בשינוי באורח החיים, לא רוצים לשנות את מה שהורגלתם או ההורים שלנו הורגלו אליו, אבל בשל רצונם של השכנים, בדרך כלל צעירים, ההורים שלנו נאלצים לסבול את הרעש והבלוקים וחסימת דרך הכניסה לבניין וכל האי-נעימות הזאת. זה כמובן מצב שאף אחד מאתנו לא רוצה להיות בו. אז נכון, מוכנות לצרה ושמירה על ביטחון הציבור הן חשובות, ולכן אני תומך, בהחלט תומך – אני אומר זאת שוב – בתמ"א 38, ובפירוש מציע להמשיך לקיים אותה ובוודאי לא לבטלה. אבל צריך גם לזכור ששמירה על ביטחון הציבור היא גם דאגה לאזרחים החלשים יותר, במקרה זה לקשישים ולנכים. בהצעת החוק המונחת לפניכם אני מציע פתרון שלדעתי הוא מידתי, שיאפשר מצד אחד את ביצוע השיפורים וחיזוק המבנה כנדרש, כמובן, גם במצב שאין הסכמה מלאה בין כל הדיירים; אבל מצד שני הוא נותן פתרון שיצמצם את הפגיעה באוכלוסיית הנכים והקשישים. הצעת החוק קובעת כי הקבלן – שוב, הקבלן; לא המדינה ולא הרשויות – יעמיד בתקופת השיפוץ דיור חלופי לקשישים ונכים שאחוז הנכות שלהם הוא 74% ומעלה. כמובן, רק במידה שהם יהיו מעוניינים בכך, וזאת רק כאשר מדובר בעבודות שיפוץ שאורכות למעלה משלושה חודשים. יש להדגיש שהצעת החוק גם מביאה בחשבון שלעתים יש מקרים אפורים – אתם יודעים, לא בדיוק ברור – ושיש מקום להפעיל שיקול דעת ולא להתמקד בקריטריונים שעל הנייר. לכן אני מציע שבמקרה הזה המפקח מטעם המדינה שממונה על-ידי שר המשפטים, ובמקרה זה – שרת המשפטים, יהיה רשאי לקבוע במקרים חריגים שהזכאות לדיור חלופי לא מוצדקת ולא תוחל על אותם קשישים או נכים באותם מקרים חריגים. יתרון נוסף ומשמעותי של הצעת החוק הזאת הוא שהיא איננה כרוכה כמעט בעלויות למדינה, כפי שהזכרתי. אני אומר "כמעט", כי בטח בשוליים תמיד יש משהו, אבל בעיקר ההוצאות האלה הן על הקבלן, שתמיד יש לו אינטרס כלכלי בשיפוץ הבניין. לכן עד כה לא הצלחתי להבין אם ההתנגדות לחוק היא של שרת המשפטים, כי הרי המפקח מטעם שרת המשפטים, יש לו say במקרה הזה, והוא יכול בהחלט לפסול מקרים לא סבירים; או אולי של שר הפנים, או אולי של שר השיכון. אין לי מושג. אני מאוד מקווה שהשר לאזרחים ותיקים כן יתמוך בהצעה הזאת. לא כל כך ברור לי מדוע יש התנגדות, ואולי אני אופתע ויתברר שאין התנגדות. אתם יודעים, בניין ישן אפשר לחדש, אבל אזרח ותיק אי-אפשר להפוך לאזרח צעיר. וכמה שכולנו רוצים להאריך ימים, ואני מאמין שכולנו רוצים להאריך ימים – לא רק חברי הכנסת, כל אזרחי המדינה – אף אחד מאתנו לא רוצה להזדקן. אבל נרצה או לא נרצה, במקרה הטוב, בסוף זה יקרה לכולנו – – דוד רותם (הליכוד ביתנו): – – – לא רוצים להזדקן. עמר בר-לב (העבודה): – – ולכן כל עוד זה המצב, המחויבות שלנו היא לדאוג לרווחתם של הקשישים. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. גם לעבור לדירה חלופית זה לא קל לאוכלוסייה הקשישה ולנכים, אבל במקרים רבים זה הרע במיעוטו עבורם, ובוודאי יוצר איזון בין הצורך לחזק מבנה לבין הצורך לדאוג לאוכלוסייה המבוגרת. בנג'מין פרנקלין אמר פעם שהטרגדיה של החיים היא שאנחנו נעשים זקנים מוקדם מדי וחכמים מאוחר מדי. לעתים זה אפילו תופס לגבי חברי כנסת. אני רוצה לקוות שבמקרה הזה נעשה את ההפך ונקבל את ההחלטה החכמה לפני שנזדקן, ורק אז אולי נחכים. אני מבקש מכם, חברי חברי הכנסת, שתתמכו בהצעת החוק הזאת, ואל תפגעו בזקנים ולא בנכים, ובכלל לא בחלשים, בוודאי לא בשנים האחרונות לחייהם. תנו להם ליהנות מפירות עמלם בצורה מכובדת וראויה. לפני שאסיים אני רוצה להודות לעמותת "כן לזקן" על הסיוע בהכנת הצעת החוק הזאת, וליושב-ראש העמותה נתן לבון, שגילו לא מעיד על מרצו, שהוא רב – הלוואי על כולנו. ואני מקווה שכל אחד מאתנו, עוד לפני הגעתנו לגיל זיקנה, יעשה משהו כפי שעושה נתן ביום-יום לטובת אוכלוסיית הקשישים. תודה רבה. היו"ר גילה גמליאל: תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. תשיב שרת המשפטים ציפי לבני. בבקשה. שרת המשפטים ציפי לבני: גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה. חבר הכנסת עמר בר-לב, אני תכף אומר את תשובתי, אבל נדמה לי שלאור התשובה עדיף היה שהצעת החוק תעבור להיות הצעה לסדר-היום ויתקיים בה דיון, והיא לא תימשך כחוק. אם מראש אתה מסכים לזה, אז זה יכול לחסוך לי את התשובה, אבל אפשר גם להחליט על זה אחרי – – – עמר בר-לב (העבודה): בואי נשמע את התשובה ואז נחליט. שרת המשפטים ציפי לבני: טוב. אוקיי. בסדר גמור. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – סידור חלוף ארעי), של חבר הכנסת עמר בר לב, מבקשת לקבוע שלא תבוצע עבודה ברכוש משותף כשתקופת הביצוע עולה על 90 יום, אלא אם כן הובטח לבעל הדירה הזכאי לקצבת זיקנה או למישהו בעל מוגבלות סידור חלוף ארעי שיעמוד לרשותו בזמן ביצוע העבודות. בעצם, המקום שממנו באה הצעת החוק הוא בוודאי מקום ראוי, כי היא נועדה לדאוג לאותם אלה שקשה להם לעמוד בסיטואציה של שיפוצים ברכוש המשותף, כשהם עצמם בעצם נמצאים רוב היום בדירה ולכן הם אלה שסופגים את מהלך השיפוצים הזה יותר מאחרים. עד כאן, המחשבה היא בהחלט מחשבה מבורכת וההצעה היא ראויה. אלא מה? הדין הקיים נותן מענה לקושי שעמו ההצעה מנסה להתמודד, כך שההצעה, על-פי הבדיקות שעשינו, בעצם עשויה גם לצמצם את המענה שניתן היום ולפגוע במטרה שביסוד החוק, שזה קידום פרויקטים לחיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה. כי כאן חשוב לומר שכל התהליך, כל תמ"א 38, כל הרעיון היה לאפשר גם חיזוק בתים מפני רעידות אדמה, בחלק המקרים גם תוספת של יחידות דיור באופן שגם יגביר את מלאי הדיור הקיים במה שנקרא קומות מפולשות או קומות קרקע, ובתוצאה הסופית אנחנו מרוויחים גם וגם – גם חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה וגם הגדלת היצע הדיור. אלא מה? למפקח על רישום מקרקעין ניתנה בחוק סמכות רחבה לבחון את החלטת בעלי הדירות על ביצוע עבודה ברכוש משותף במסגרת פרויקט לחיזוק הבית מפני רעידת אדמה. במסגרת הזאת, המפקח על רישום מקרקעין צריך לשקול גם את הטענות של המתנגדים להחלטה, ובין היתר להתנות את ביצוע העבודה בתנאים כפי שימצא לנכון. סמכותו של המפקח להתנות ביצוע עבודה ברכוש המשותף בתנאים היא רחבה, ואוצרת בתוכה כל תנאי רלוונטי. ויש לו גם הסמכות להורות שיינתן דיור חלופי לבעלי דירות בבית המשותף, או כולם או חלקם, בכפוף לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה שמובא בפניו. ואז בעצם שאר הדיירים שרוצים להצטרף לתהליך השיפוצים יכולים להחליט אם הם יוצאים לדרך הזאת ונותנים את אותו דיור חלופי או שהם בכלל לא יוצאים לתהליך החיזוק. לכן, החוק מספק גמישות ומאפשר למפקח לבחון את הרצון של הצדדים הספציפיים. זה לא איזה מין אמירה כללית, אלא הוא יושב אתם, הוא רואה אותם; הוא רואה אם בעל המוגבלות הוא באמת כזה שזקוק להגנה הזאת. והוא יכול לשקול גם שיקולים שונים ביחס לטיב העבודה, למיקום הדירות ולנסיבות המיוחדות שנוגעות לכל בעל דירה, ומתוך זה להגיע לתוצאה הראויה בהתאם לנסיבות העניין. לכן המסקנה שלנו, לאחר שבדקנו את הצעת החוק, ובצד, כמובן, הערכה לתכלית הראויה שבה, הצעת החוק למעשה עלולה לצמצם את הסמכות שניתנת למפקח היום, כי כל מי שלא נמנה עם האוכלוסייה הזאת עלול להיתפס כמי שלא זכאי לדיור חלופי. לכן, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אני חוזרת על הצעתי – אפשר להצביע, אבל אפשר פשוט להעביר את זה – – – קריאה: – – – היו"ר גילה גמליאל: הוא לא אמר שהוא לא רוצה. שרת המשפטים ציפי לבני: שאלתי. היו"ר גילה גמליאל: חבר הכנסת עמר בר-לב. עמר בר-לב (העבודה): – – – היו"ר גילה גמליאל: חבר הכנסת עמר בר-לב מקבל את ההצעה של השרה ציפי לבני. על כן אנו נצביע על הפיכת הצעת החוק להצעה לסדר-היום. ההצבעה החלה. קריאה: כהצעה לסדר-היום? היו"ר גילה גמליאל: כן. הצעת חוק המקרקעין הופכת להצעה לסדר-היום. ההצבעה החלה. בעד זה להעביר את הדיון לוועדה – – קריאה: כהצעה לסדר-היום. היו"ר גילה גמליאל: – – כהצעה לסדר-היום. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 54 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – סידור חלוף ארעי), התשע"ד–2014, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. קריאה: גברתי היושבת-ראש – – – היו"ר גילה גמליאל: 54 בעד, ואין מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה כהצעה לסדר-היום. אריה דרעי (ש"ס): גברת היושבת-ראש, יש לי אפשרות – – – את ההצבעה שלי על הצעת החוק – – –? היו"ר גילה גמליאל: כבר לא. לצערי, אני צריכה לסרב לכם. קריאה: למה? אמנון כהן (ש"ס): – – – היו"ר גילה גמליאל: אז הנה, לפרוטוקול שמעו כולם.