קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 156), התשע"ד–2014
[מס' כ/550; "דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, אנחנו נעבור להצעת חוק הבאה, שהיא הצעת חוק הביטוח הלאומי – לתשומת לבכם – (תיקון מס' 156), לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ואף את הצעת החוק הזאת יציג יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה, אדוני.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
קארין, כשאמרת שהצעות חוק באות מפניות של אנשים, אז הצעת החוק הזאת באה – נסים זאב, בשבילך – הצעת החוק הזאת באה מבחור בשם יוסף סגל – –
היו"ר אורי מקלב:
שנמצא – – –
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – שלומד בישיבת "כוכב מיעקב" בירושלים, והוא יתום. התברר לו שהוא הגיע לגיל שמי שלומד בישיבה לא מקבל מענק – מעבר לגיל 18 – לעומת אחרים שמשרתים ועושים פעילות התנדבותית, שמקבלים עד גיל 20. והילד הזה, הילד הזה, בצורה – – –
היו"ר אורי מקלב:
הוא נמצא, הוא מלווה אותך גם פה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
והילד הזה, בצורה בלתי מתפשרת, למרות שהוא כבר לא זכאי, הלך ונלחם על התוספת הזאת, והוא הפעיל חברי כנסת והוא פנה לחברי כנסת ועבד על זה הרבה מאוד שנים – הרבה מאוד שנים – עד שהצעת החוק הזאת הבשילה. שמע, אני מצדיע לך על המלחמה, על המסירות, על האכפתיות שמישהו אחר יקבל; ואתה לא נהנה מזה. הרבה יתומים שלומדים בישיבות יקבלו ויהיו שווים לכל אחד אחר. אני מודה לך על זה שגרמת לחברי הכנסת להגיש את הצעת החוק, מודה לך שגרמת להגשת הצעת החוק, ושמח להיות שותף בזה לאלה שדחפו את החוק והביאו אותו לסיומו בפרק זמן סביר.
אז אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה וקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 156), התשע"ד–2014. הצעת חוק זו מקורה בשתי הצעות חוק פרטיות, שאת האחת יזם חבר הכנסת נסים זאב – שפעל ללא לאות לצורך קידום הצעת החוק – ואת השנייה יזמו חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה – ראיתי אותו יושב פה והוא נעלם – חנא סוייד ועפו אגבאריה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
הוא פה, פה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אה, הוא הסתיר אותך, אני מצטער, הוא עמד. אז הנה, חבר הכנסת מוחמד ברכה, שהגיש הצעת חוק מקבילה. שאפו.
קצבת השאירים נועדה להבטיח את כלכלתם של מי שהיו סמוכים על שולחנו של מבוטח שנפטר, ובכללם ילד וכן אלמן או אלמנה, שגובה קצבתם תלוי בשאלה האם יש עמם ילד. ילד מוגדר כיום בסעיף 238 לחוק, לחוק הביטוח הלאומי, וכולל מי שלא מלאו לו 20 שנים והוא שוחר במסגרת קדם-צבאית של צה"ל, או שעיקר זמנו מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי. ההגדרה הקיימת היום לא כוללת צעירים בגילים האמורים שעדיין סמוכים על שולחן הוריהם בשל כך שהם מקדישים את זמנם ללימודים שאינם על-יסודיים, כגון מוסדות להשכלה גבוהה או מוסדות על-תיכוניים אחרים.
מטרת הצעת החוק היא לסייע לשאיריו של נפטר באמצעות הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח שאירים בלבד, כך שתכלול גם ילדים שטרם מלאו להם 20 שנה והם לומדים בתוכניות לימודים בהיקף שלא יפחת מ-20 שעות שבועיות במוסדות להשכלה גבוהה או במוסדות על-תיכוניים אחרים, כגון מוסדות להכשרה מקצועית, ישיבות ומכינות קדם-אקדמיות או קדם-הנדסיות.
להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, ולפיכך אני פונה לחברי הכנסת בקריאה לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ושוב, תודה למנהלת הוועדה המיתולוגית. אני צריך לעשות את זה: קבלו אותה, וילמה מאור.
מרב מיכאלי (העבודה):
כן.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תעשי "קולולולו" אחד.
מרב מיכאלי (העבודה):
"קולולולו".
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
בבקשה, קיבלת "קולולולו". לצוות המסור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – אני אתחיל באורי; אורי, אתי, מעיין וענת. תודה ליועצת המשפטית של הוועדה יעל סלנט, וכמובן תודה לעוזרי הפרלמנטריים – ועכשיו: אילן מרסיאנו וקורל אבירם. אני מקווה שיאשרו את החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה ליושב-ראש הוועדה, ורשות הדיבור לחבר הכנסת מקלב, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, גם על האפשרות להחליף אותי בתפקידי, בתורנות שלי; ואני גם רוצה להגיד תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה, והרווחה והבריאות ולחברי הכנסת המציעים, חברי הכנסת היוזמים. כדי לדעת להודות על הדרך הארוכה שהחוק הזה עשה, צריך באמת לדעת ללוות אותו, לראות את הקשיים הגדולים; לקחת נושא שהיה באמת אישי, של עזרה – זה לא עזרה רק ליתומים, זה עזרה לאותה אלמנה ואותו אלמן שהיו צריכים להתמודד בבת-אחת עם הפסקה של אותה גמלה ואותה קצבה שהם קיבלו בעבור הילד שלהם, והילד שלהם לא עובד אלא הוא לומד, או ילד או ילדה, או הבן או הבת, ושהם באותה מידה, היתום והיתומה, ממשיכים בלימודים או בהשכלה גבוהה – שזה היה עד עכשיו – או בישיבה או בהכשרה מקצועית. היו בנות בהכשרה מקצועית שלא יכלו – היו צריכות לממן את הלימודים שלהן, וכשאין אב מפרנס, בקשיים הגדולים האלה, החוק הזה עושה אתן, מבחינה מסוימת – אומנם רק עד גיל 20 – נותן להן את האפשרות להמשיך בלימודים שלהן, להמשיך בהכשרה המקצועית שלהן.
ובאמת זה המקום, בהזדמנות הזאת, להודות ליוזם החוק, יוסף סגל – שכמובן נמצא פה – שבנחישות ובעקביות ובהתמדה ובאורך רוח ובצניעות; אני רק לא יודע, שרק יגיד לנו מה הצעת החוק הבאה שהוא מתכוון להביא לנו. אין לנו ספק שבנחישות ובעקביות ובאורך הרוח שלו ובכושר שלו להתחבר לאנשים, להסביר ולא להירתע משום דבר – הייתה תקופה, אני רוצה לספר לכם כאן, חברי הכנסת, שהייתה בקשה לקצין הכנסת אולי לא לאפשר לו להיכנס לבניין הזה. הייתה בקשה כזאת. ועל אף זאת, הוא ישב עם קצין הכנסת, וזה השתכנע, וגם לאור המלצות של חברי הכנסת שהעבודה שלו היא עבודה שבאה לעזור לנו – היא לא משהו שבא להפריע לנו בעבודה; אלה המקרים שבאים באמת לעזור.
מאחר שאני מרגיש חלק מאותם חברי כנסת – אני חושב שאת הטלפון הראשון מהאימא אני קיבלתי ממנהל בית-הספר היסודי שאתה למדת בו, והאימא עמדה בפני התחבטות: מה עושים עם יוסף. האם הוא יוכל להמשיך במקום שנפשו חשקה בו, בתורה? – הוא רצה להמשיך ללמוד – או שהיא לא יכולה להמשיך מכיוון שהקצבה שלה תיפסק? הם החליטו שהם מתמסרים, לא למענם אלא למען אחרים, והתודה מגיעה ליוסף אבל גם לאימא של יוסף, שליוותה אותו בכל העניין הזה באורך רוח, בנסיעות ארוכות, בקשיים לא מעטים, כדי להביא את החוק הזה לידי סיום. תודה רבה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה, חבר הכנסת מקלב. אין הסתייגויות לחוק, ואנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה, רבותי. מי בעד? מי נגד? בקריאה שנייה – כהצעת הוועדה, נוסיף.
הצבעה מס' 19
בעד סעיפים 1–2 – 38
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
בעד – 38, אין מתנגדים, נמנע אחד. אם כן, החוק עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 20
בעד החוק – 37
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 156), התשע"ד–2014, נתקבל.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
בעד – 37, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 156), התשע"ד–2014, עברה בקריאה שנייה ושלישית.
יש שתי בקשות דיבור, שני מברכים. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו ידבר חבר הכנסת נסים זאב.
דב חנין (חד"ש):
תודה, אדוני היושב-ראש. עמיתי חברי הכנסת, אני נרגש לעמוד כאן ולהודות לכם על תמיכתם בהצעת החוק החשובה הזאת. כבר מסרו תודות לצוות הוועדה, ליועצים המשפטיים, לאנשים שליוו אותנו במהלך הצעת החוק הזאת, אבל אני באמת רוצה להביע הערכה מיוחדת ליוסף סגל, שנמצא אתנו, שבאמת נותן דוגמה לאזרחים איך לא מוותרים, ואיך מתעקשים, ואיך משכנעים, ואיך מדברים, ואיך מפעילים את הרעיון הזה שבדמוקרטיה, בסופו של דבר, כל המערכת צריכה לעבוד לטובתם של האזרחים.
עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שהגשתי יחד עם חברי סיעתי חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה, ויחד אתה גם הצעת החוק של חברי חבר הכנסת נסים זאב – וגם אליו הצטרפו חברי כנסת רבים – יש לה משמעות מאוד גדולה, ויש משמעות גדולה לעובדה שהיא התקבלה דווקא היום בכנסת. העיקרון שעומד מאחורי הצעת החוק הזאת, עמיתי חברי הכנסת, הוא: ילד הוא ילד הוא ילד. זה לא משנה אם הוא ילד חרדי או ילד חילוני, זה לא משנה אם הוא ילד יהודי או ילד ערבי. ילד הוא ילד, ואם הוא יתום, הוא זכאי לקבל הגנה, הכרה, התייחסות שווה מהמדינה. ולאמירה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, יש חשיבות גדולה דווקא בימים האלה, שבהם יש פיצול, והסתה, ומחלוקות, ותחושה של אפליה וקיפוח, והמסר הזה הוא מסר מאוד חשוב.
והמסר השני החשוב שיש בהצעת החוק הזאת, עמיתי, הוא המסר הדמוקרטי, המסר שאומר לציבור: כאשר פעילים, כאשר יוזמים, כאשר משכנעים, כאשר לוחצים, אפשר לנצח, אפשר לשנות, אפשר לעשות גם שינוי במשהו שנראה מקובע ותקוע, שאי-אפשר לשנותו. הנה, רואים שאפשר. תודה רבה.
היו"ר משה זלמן פייגלין:
תודה רבה. והמברך הבא, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, יש פסוק: "ויגדל הילד ויגָמל ויעש אברהם משתה". מה שקרה בחוק הביטוח הלאומי בנושא של קצבת שאירים – שבתחילה הגדרה של ילד הייתה עד גיל 14, לאחר כמה שנים תוקנה, עד גיל 18, אחר כך תוקנה עד גיל 20, אבל לא לכולם, והיה פה מצב של איפה ואיפה. ואני רוצה לומר ליוסף סגל, עליו נאמר: יוסף ה' עליכם אלף פעמים.
אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה, הרי גם אני בעצמי הבאתי את החוק הזה; זה לא פעם ראשונה, הבאתי אותו גם קודם לכן. ייאמר לזכותם של חברי הכנסת, שמעבר לקבוצה של דב חנין, שליווה את זה והצטרף, וגם היה יוזם, יש כאן רשימה, וחברי הכנסת בקונסנזוס לגבי הצעת החוק הזאת, ביניהם בעיקר רבי ישראל אייכלר, שייאמר לזכותו – הוא ואברהם מיכאלי, שהיו מהראשונים, עוד בקדנציה הקודמת, ורבי אליהו ישי, חבר הכנסת, ידידי, שביום ההכרעה, אני רוצה לומר, של ועדת השרים, אם הוא לא דחף את זה – כי ברגע האחרון, אני אומר לכם, אני הופתעתי, היה קונסנזוס בוועדת השרים לדחות את הצעת החוק. ושיהיה בריא יוסף סגל, בא ואמר לי במוצאי שבת, אחרי הדרשה של הרב: תשמע, תתפלא, מחר בבוקר ועדת השרים מתכוונת לשלול את החוק הזה. אמרתי: אבל איך יכול להיות? רק בשבוע שעבר הייתי אצל השר, מנכ"ל הביטוח הלאומי הבטיח שיעביר את זה בשינויים שהתבקשנו. איך יכול להיות דבר כזה? עשיתי בירור וראיתי שכן, והייתי צריך להפעיל את רבי אלי ישי, שיהיה בריא, והוא עבר משר לשר. גם אני, במקביל, התקשרתי לכל אחד ואחד, ובסייעתא דשמיא, יחד עם הלב הטוב שיש – וייאמר לזכותו של השר מאיר כהן, שאומנם בקדנציה הקודמת ניסינו כמה פעמים, אבל על-ידי השר כחלון לא אסתייעא מילתא, והשר מאיר כהן עזר לנו להעביר את החוק הזה.
אבל אני גם צריך להזכיר את כל החברים היקרים, את חברי הכנסת יעקב אשר, ישראל חסון, יצחק וקנין, אורית סטרוק, יריב לוין, אברהם מיכאלי – גם בחוק שלנו, שהצטרף, אורי מקלב, מירי רגב, איתן כבל, דב ליפמן, פנינה תמנו-שטה, מנחם אליעזר מוזס, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, ישראל אייכלר, יעקב מרגי, משולם נהרי, אמנון כהן, אלי ישי, יחיאל חיליק בר, מאיר שטרית, יוני שטבון, זבולון כלפה והרב משה גפני. אני בכוונה מזכיר את כולם, להראות שכל חלקי הבית, מכל הסיעות, כולם כאן שותפים. וגם אלה שאולי לא הוזכרו, אבל אני יודע שמכיוון שהחוקים השתנו כמה פעמים, היה ניסיון כן להעביר את זה, בכל דרך שהיא.
אני רק יכול לומר בסיכום – עוולות לא מתקנים בבת אחת, לוקח זמן, ואת העוול הזה לקח זמן לתקן, בצורה הדרגתית. סוף-סוף אפשר לברך על המוגמר.
תודה רבה, קודם כול ליושב-ראש הוועדה, חיים כץ ידידי, שכמעט זרק אותי מהוועדה. הוא אמר לי: אף מילה נוספת; אני מעביר את זה, מה אתה רוצה. למה אתה צריך לדבר בוועדה? לכן אפילו פחדתי לבקש פה הסתייגות. אמרתי: מי יודע, אתה תכעס עלי פה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
יותר טוב ככה.
נסים זאב (ש"ס):
לכן שמעתי לך. אמרתי: אני אבוא רק לברך על המוגמר, וככה עשיתי. אז אני באמת מברך אותך על המרץ ועל ההשקעה שלך בחוק הזה, שהעברת אותו כל כך מהר, כל כך יפה, כל כך מסודר, יחד עם הצוות הנפלא שאתה עובד אתם. תודה רבה לכולם.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
לפרוטוקול אני אומר שחבר הכנסת אברהם מיכאלי הצביע, אבל הצבעתו לא נקלטה – אני אומר את זה לפרוטוקול – בחוק הזה.