הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 555283
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת תמר זנדברג
זהבה גלאון
מרב מיכאלי
מיכל רוזין
עיסאווי פריג'
דב חנין
יחיאל חיליק בר
פ/2768/19
הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התשע"ה–2014
דברי הסבר
מטרתה של הצעת החוק היא להפוך את השלטים במקומות הציבוריים לכאלו המתייחסים לכלל האוכלוסייה, ובפרט ל51% באוכלוסייה שלא זוכה בהם בדרך כלל לייצוג – הנשים. נשים מהוות כ-51% מאוכלוסיות ישראל ולמרות זאת הפנייה אל מבקרות ומבקרים במקומות ציבוריים בישראל היא, ברוב רובם של המקרים, בלשון זכר בלבד.
העברית אינה מצהירה באופן גלוי על חוסר שוויון בין גברים ונשים, אך אינסוף הצהרות זעירות עולות כשאנו משתמשים ומשתמשות בשפה. השפה מעצבת ומשמשת ככלי לצמיחה אישית. גבר או אישה יתייחסו ויפנו לזולתם בצורה התואמת את מגדרם וכך גם לעצמם. במחקר שנעשה, התברר כי ישנו קשר בין המטען המגדרי של שפה ובין גיבוש הזהות והמודעות המגדרית בקרב ילדים. מכאן, שהשפה אינה מערכת שרירותית של סימנים שאינה משפיעה על צמיחת התודעה המגדרית. השדה הלשוני כיום הוא בבחינת מלכודת המונעת מגברים ונשים כאחד מלפתח תפיסה שוויונית) ד"ר שולמית אלמוג, "'ואותן השמות עומדים לדורות' – על עברית, מגדר ומשפט", מחקרי משפט, יח (תשס"ב) 373).
פנייה באופן שוויוני לנשים וגברים מופיעה בחקיקה הישראלית בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אשר מחייב ניסוח הצעת עבודה בלשון זכר ובלשון נקבה במודעות דרושים. מודעות כאמור בלשון זכר ונקבה עודדו ומעודדות נשים להציע מועמדות ולהתמודד על התפקיד המוצע (מאמרה של ד"ר אלמוג, שם).
אין ביכולתנו לשנות את מבנה השפה העברית כך שתהיה ניטרלית מגדרית, אך באפשרותנו להתאים את השפה כדי שתפנה לכולן ולכולם. על מקומות ציבוריים להתייחס באופן שוויוני לכל הבאים והבאות בשעריהם.
לפיכך, מוצע לקבוע בחוק שיווי זכויות האישה הוראה שלפיה כל שלט או מודעה המוצבים בתחומו של מקום ציבורי או מטעמו יהיו בלשון זכר ובלשון נקבה. ההוראה המוצעת מסויגת מקום שממהות השלט או ההודעה מתחייב אחרת. הגדרת מקום ציבורי, הלקוחה מחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, היא רחבה, וכוללת כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/1506/19; הוסרה מסדר היום ביום ג' באדר ב' התשע"ד (5 במרס 2014)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"ה – 27.10.14
הוספת סעיף 3ב 1. בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 3א יבוא:
"לשון זכר ונקבה בשלטים ומודעות במקום ציבורי "לשון זכר ונקבה בשלטים ומודעות במקום ציבורי "לשון זכר ונקבה בשלטים ומודעות במקום ציבורי 3ב. (א) שלט או מודעה המוצבים בתחומו של מקום ציבורי או מטעמו יהיו בלשון זכר ובלשון נקבה, אלא אם כן ממהות השלט או ההודעה מתחייב אחרת.
(ב) בסעיף זה, "מקום ציבורי" – כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית."