הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 555440 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת זבולון כלפה שולי מועלם-רפאלי מרדכי יוגב איילת שקד אלעזר שטרן פ/2825/19 הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון – שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת דלק) (הוראת שעה), התשע"ה–2014 דברי הסבר בשנת 1998 חוקקה הכנסת את חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון), התשנ"ח–1998, שבו נקבעו, בין היתר, הוראות סעיף 3 בדבר זכותו של מחזיק במקרקעין כחוכר או כבר-רשות מכוח חוזה עם מינהל מקרקעי ישראל, שהפכה לרשות מקרקעי ישראל, להקים תחנת תדלוק על מקרקעיו, בלי שיהיה חייב להחזיר לרשות את המקרקעין בשל כך. תוקפה של הוראת סעיף 3 האמור נקבעה לחמש שנים, ולאחר שהוארכה מספר פעמים, היא פקעה ביום כ"ו בתמוז התשס"ח (29 ביולי 2008). יתרה מכך, בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, ובעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, ביום כ"ב בכסלו התשע"ב (18 בדצמבר 2011), התקבלה החלטת ממשלה המתייחסת במפורש לצורך הדחוף להגביר את התחרות במשק הדלק, כולל הקמת תחנות דלק פרטיות. סעיפים 10 עד 12 להחלטה מתייחסים לצורך לאתר קרקעות לתחנות דלק ולפשט את ההליכים הנוגעים לתכנון ורישוי. נוכח העלייה המשמעותית בנפח התנועה ורמת המחירים הגבוהה יחסית במשק הדלק ולאור משך הזמן הארוך הנדרש לאישור תכנית לתחנת תדלוק מוצע לשוב ולחוקק את הוראת השעה לתקופה של עשר שנים, על מנת לתרום להגברת התחרות במשק הדלק. כמו כן, מוצע להחריג מכלל זה חברות דלק בעלות זכות בתחנות תדלוק בהיקף העולה על 10% מסך כמות תחנות התדלוק המסחריות הפועלות בישראל במטרה לקדם את התחרות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/4124/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בחשוון התשע"ה – 27.10.14 החלפת סעיף 3 1. בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא: בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא: בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא: בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא: בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא: בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא: "שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת תדלוק "שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת תדלוק "שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת תדלוק 3. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת תדלוק "שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת תדלוק "שינוי ייעוד לצורך הקמת תחנת תדלוק "מחזיק" – למעט חברת דלק שהיא בעלת זכות בתחנות תדלוק בהיקף העולה על 10% מסך כמות תחנות התדלוק המסחריות הפועלות בישראל, או מי מטעמה; "זכות" – בעלות, שכירות, שכירות מוגנת, חכירה ראשית מהרשות או חכירת משנה, והכול במישרין או בעקיפין. (ב) המחזיק במקרקעין כחוכר או כבר-רשות מכוח חוזה עם הרשות רשאי להקים תחנת תדלוק על המקרקעין, ועל אף האמור בחוזה או בהחלטות הרשות, לא יהיה חייב להחזיר לרשות את המקרקעין בשל כך; אין בהוראה זו כדי לפטור את המחזיק מקיום יתר הוראות החוזה שבינו ובין הרשות, או מקיום הוראות כל דין, לרבות הוראות בדבר תשלום כלשהו החל לפי החוזה או לפי כל דין. (ב) המחזיק במקרקעין כחוכר או כבר-רשות מכוח חוזה עם הרשות רשאי להקים תחנת תדלוק על המקרקעין, ועל אף האמור בחוזה או בהחלטות הרשות, לא יהיה חייב להחזיר לרשות את המקרקעין בשל כך; אין בהוראה זו כדי לפטור את המחזיק מקיום יתר הוראות החוזה שבינו ובין הרשות, או מקיום הוראות כל דין, לרבות הוראות בדבר תשלום כלשהו החל לפי החוזה או לפי כל דין. (ג) בנסיבות מיוחדות ומטעמים שתפרט, רשאית הרשות להחליט כי הוראות סעיף קטן (ב), בדבר פטור מהחובה להחזיר את המקרקעין לרשות, לא יחולו לגבי מקרקעין מסוימים המוחזקים בידי אדם כבר-רשות שלה; החלטה לפי סעיף קטן זה תימסר למחזיק." (ג) בנסיבות מיוחדות ומטעמים שתפרט, רשאית הרשות להחליט כי הוראות סעיף קטן (ב), בדבר פטור מהחובה להחזיר את המקרקעין לרשות, לא יחולו לגבי מקרקעין מסוימים המוחזקים בידי אדם כבר-רשות שלה; החלטה לפי סעיף קטן זה תימסר למחזיק." הוראת שעה 2. סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, השר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, השר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, השר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, השר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, השר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם, השר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפו לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם.