הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 555817 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל דב ליפמן קארין אלהרר מרב מיכאלי שמעון אוחיון יחיאל חיליק בר אורי מקלב ניצן הורוביץ פ/2859/19 הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014 דברי הסבר סעיף 1 מטרת החוק המוצע הינה לתחם את האזורים הימיים הסמוכים לחופי מדינת ישראל וכן לקבוע את הזכויות, החובות והסמכויות שיש למדינה בהם ואת העקרונות לניהול המרחב הימי של ישראל באופן מקיים, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. הוראות החוק המוצע נוסחו בהתחשב בפרקטיקה הקיימת ברחבי העולם ובהוראות המשפט הבינלאומי הרלוונטיות. סעיף 2 מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה שימוש בחוק המוצע, ובהם: "אוצרות טבע" – חלק משמעותי מהפעילות המבוצעת באזורים הימיים בעידודה ובפיקוחה של מדינת ישראל הינו לצורך גילוי ואיתור של אוצרות טבע בשטחי הים והפקתם באמצעים טכנולוגיים שונים. אף אמנת הים משנת 1982 (United Nations Convention on the Law of the Sea 1982) מציינת את הפעילות הנוגעות לאיתור וניצול של "natural resources" באזור הכלכלי הבלעדי כמטרה דומיננטית בפעילותה של מדינת החוף באזורים הימיים הסמוכים לשטחה בציינה כי למדינת החוף תהיינה: "sovereign rights for the purpose of exploring and exploiting, conserving and managing the natural resources, whether living or non-living, of the waters superjacent to the seabed and of the seabed and its subsoil, and with regard to other activities for the economic exploitation and exploration of the zone, such as the production of energy from the water, currents and winds" (סעיף 56(1)(a) לאמנת הים). ההגדרה המוצעת ל"אוצרות טבע" מבקשת לצקת תוכן באותם משאבי טבע אליהם מתייחסת האמנה כמפורט לעיל, ואשר לגביהם מופנה היום ותופנה בעתיד הפעילות באזורים הימיים. בהתאם, נוקטת ההגדרה עמדה רחבה ביחס למשמעות שתינתן ל"אוצר טבע" בחוק המוצע. על פי הגדרה זו ייחשב ל"אוצרות טבע" כל חומר שהוא מטבעו או כתוצאה מעיבודו בעל ערך כלכלי. יחד עם זאת, ועל מנת לתת במונח זה סימנים ברורים יותר, מציינת ההגדרה דוגמאות לחומרים שהחקיקה הישראלית הקיימת כבר מתייחסת אליהם ככאלה, ובפרט: חוק הנפט, התשי"ב–1952 (הכולל בהגדרה "נפט" גם גז טבעי); פקודת המכרות; וכן חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989. לבסוף, ההגדרה מחריגה במפורש "דג" כהגדרתו בפקודת הדיג, 1937, "עתיקה" כהגדרתה בחוק העתיקות, התשל"ח–1978, וכן "ערך טבע מוגן" כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, וזאת משום שעל פי טיבם ומהותם הם אינם מתאימים להיות "אוצרות טבע" שאליהם מתייחס חוק מוצע זה. "האזור הכלכלי הבלעדי" – ההגדרה מפנה לסעיף 3 לחוק המוצע אשר עוסק בדרך קביעתו של האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בפירוט. יצוין כי המינוח "אזור כלכלי בלעדי" (Exclusive Economic Zone) לקוח מאמנת הים והחוק המוצע מוסיף ומבסס את הגדרותיו על מינוח זה. "האזור הסמוך" – ההגדרה קובעת כי האזור הסמוך של מדינת ישראל יהא רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס. בהקשר זה מאמצת ההגדרה המוצעת את הוראת סעיף 33 לאמנת הים הדנה בדרך קביעתו של האזור הסמוך (Contiguous Zone). "מייל ימי" – לאורכו של החוק המוצע נעשה שימוש במונח מייל ימי המבטא יחידת מרחק מקובלת ברחבי העולם למדידת שטחי הים ומרחקיהם מן החוף. מוצע לקלוט את ההגדרה המקובלת בהקשר זה אל החוק ולקבוע כי מייל ימי שקול ל-1,852 מטרים. "מימי החופין של מדינת ישראל" – בשל מאפייניה הגיאוגרפיים, מורכבים מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל משטחי ים בים התיכון ומשטחי ים בים סוף. על כן, מוצע לקבוע כי "מימי החופין של מדינת ישראל" הינם מונח מסגרת לשטחים אלה גם יחד. המונח "מימי החופין" הוא המונח העברי המקובל למים טריטוריאליים (Territorial Sea) והוא נהוג במדינת ישראל עוד משנותיה המוקדמות. על כן, מוצע לשמר מונח זה גם במסגרת החוק המוצע. "מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון" – אמנת הים קובעת כי מימיה הטריטוריאליים של מדינת החוף (territorial waters) הינם רצועת הים שמשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס שלאורך חופיה (סעיף 3 לאמנה). מוצע לקלוט הגדרה זו בהקשר של מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל בים התיכון ולהעמיד את רוחב רצועת הים שתיחשב למימי החופין של מדינת ישראל על המרחק המרבי של 12 מייל כאמור באמנת הים. "מימי החופין של מדינת ישראל בים סוף" – נוכח מאפייניו הגיאוגרפיים נקבע שטח מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל בים סוף בהסכם עם מדינת ירדן. מוצע לשקף את הוראות הסכם זה ואת הגבולות שנקבעו בו לגבי מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל אל הגדרת מימי החופין של מדינת ישראל בים סוף. אשר למקטע מימי החופין במפרץ אילת שנמצא בסמוך למצרים - מדינת ישראל תיחמה אזור זה באופן חד צדדי ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי. מוצע, אם כן, לשקף בחוק את הפרקטיקה בהקשר זה. "מימיה הפנימיים של מדינת ישראל" – מוצע לקלוט אל החוק המוצע את הגדרתם של מים פנימיים (internal waters) באמנת הים (סעיף 8) כך שהן יכללו את כל שטחי הים שבצד הפונה ליבשה של קווי הבסיס, כהגדרתם להלן. "מיתקן" – סעיף 56(1)(b)(i) לאמנת הים מעניק למדינת החוף סמכות להקים מתקנים (installations) באזור הכלכלי הבלעדי הסמוך לחופיה וסעיף 60(1) לאמנה זו מוסיף וקובע כי למדינת החוף תהא לגבי מתקנים אלה "exclusive right to construct and to authorize and regulate". ההגדרה המוצעת מבקשת לתת סימנים ברורים במתקנים שלגביהם המשפט הבינלאומי וכן החוק המוצע קובעים סמכויות. לצורך כך מאמצת ההגדרה שילוב בין מבחן פיזי ובין מבחן פונקציונאלי-תכליתי. מבחינה פיזית קובעת ההגדרה כי "מיתקן" ייחשב כל כלי או מיתקן על פי המשמעות המקובלת של מונחים אלה, בין אם הוא מחובר אל הקרקע ובין אם לאו, לרבות "כלי שיט". מבחינה פונקציונאלית-תכליתית קובעת ההגדרה כי על מנת שמיתקן או כלי שעומד במבחן הפיזי המתואר לעיל ייחשב ל"מיתקן" כהגדרתו בחוק הוא צריך להיות דרוש, במישרין או בעקיפין, לאיזו מבין המטרות המנויות בהגדרה והעולות בקנה אחד עם תכליותיו של החוק, בין היתר כפי שהן מפורטות בסעיף המטרה. בקביעת ההיבט הפונקציונאלי-תכליתי של ההגדרה נלקחו בחשבון הוראות אמנת הים הדנות בזכויות והסמכויות של מדינת החוף באזורים הימיים הסמוכים לחופיה. "מיתקן קבוע" – מוצע להבחין במסגרת החוק המוצע בין מתקנים כהגדרתם לעיל ובין מתקנים שנועדו להיוותר במקומם דרך קבע או לתקופה ממושכת. ביסוד ההבחנה המוצעת בהקשר זה עומדת התובנה כי האינטרסים של מדינת ישראל עשויים לחייב החלת מסגרת משפטית שונה במידת-מה על מתקנים קבועים מזו החלה על מתקנים בדרך כלל וזאת בשל היותם יעד אסטרטגי. על מנת להבטיח ודאות בהבחנה בין מתקנים ובין מתקנים קבועים וכפועל יוצא מכך - בדינים החלים על סוגי המתקנים השונים, מוצע להסמיך את שר המשפטים להכריז על מיתקן מסוים כ"מיתקן קבוע" אם הוא נוכח כי מדובר במיתקן שעולה בקנה אחד עם ההגדרה המוצעת כמיתקן תשתית ימי אסטרטגי האמור לשרת את המדינה למשך שנים רבות, ועל כן מחייב אבטחה והגנה בהתאם. "קווי הבסיס" – אמנת הים מציינת שתי שיטות לתיחום אזורי הים הסמוכים לחופיהן של מדינות העולם. שיטה אחת מכונה "קווי בסיס נורמליים" (סעיף 5 לאמנה). השיטה הנוספת היא שיטת "קווי הבסיס הישרים" (סעיף 7 לאמנה). בהתאם לתנאים שמציבה האמנה, מדינת ישראל בחרה לאמץ את השיטה האחרונה וזאת, בין היתר, נוכח העובדה שמדינות נוספות באזור הים התיכון נקטו בה. על פי שיטה זו כל מדינה מסמנת נקודות ציון על גבי החוף שלה על פי קריטריונים קרטוגרפיים וגיאודזיים מקובלים ומותחת ביניהן קווים ישרים אשר מהווים את קווי הבסיס ואשר מהם מודדים בכיוון הים את שטחי הים השונים המרכיבים את ה"אזורים הימיים" של המדינות. על כן, מוצע לקלוט אל החוק המוצע את שיטת קווי הבסיס הישרים ולבסס עליה את מדידת האזורים הימיים של מדינת ישראל וזאת בשונה מן השיטה שנהגה במדינת ישראל קודם לכן, כפי שנקבעה בפקודת הפרשנות. ההגדרה מפנה לסעיף 4, לפיו הממשלה תקבע בהחלטתה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים. סעיף 3 סעיף קטן (א) עוסק בדרכי קביעת האזור הכלכלי הבלעדי מבחינה גיאוגרפית. סעיף קטן זה עוסק בברירת המחדל לקביעת האזור הכלכלי הבלעדי והוא מאמץ את הוראת סעיף 57 לאמנת הים העוסקת ב-"breadth of the exclusive economic zone". סעיף קטן (ב) החוק המוצע מכיר בכך שעשויה להתקיים חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בהתאם לאופן קביעתו המפורט בסעיף קטן (א) ובין אזורים שמדינות אחרות הסמוכות למדינת ישראל מכירות בהם כ"אזורים כלכליים בלעדיים". על כן, ובהשראת סעיף 74 לאמנת הים, מוצע לקבוע כי הגבול של האזור הכלכלי הבלעדי בתחום החופף אזור דומה של מדינה אחרת ייקבע בהסכם. יצוין כי למדינת ישראל יש הסכם רלוונטי אחד בהקשר זה - הוא ההסכם שנחתם ביום 17 בדצמבר 2010 בנושא חלוקת האזור הכלכלי הבלעדי בין ישראל לקפריסין. סעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי כל עוד לא הושג הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בתחום החופף ייקבע על פי כללי המשפט הבינלאומי, בהתאם לפרקטיקה המקובלת בהקשר זה. סעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי מקום שבו נכנס לתוקף הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), על שר החוץ להודיע על כך למנהל המרכז למיפוי ישראל, בצירוף העתק מן ההסכם, וזאת בתוך שלושים ימים ממועד חתימתו. סעיף 4 מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים. הממשלה תהיה רשאית להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. סעיף 5 מוצע לקבוע את מעמדם של מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים כשטח המצוי בריבונותה של מדינת ישראל ואשר חלים עליהם כל החוקים החלים על מדינת ישראל, למעט חוקים שקובעים אחרת. סעיף 6 מוצע לקבוע כי על האזור הסמוך יחולו חיקוקים שעניינם מניעה, גילוי ואכיפה של הפרות דין בשטח מדינת ישראל ובמימי החופין שלה, בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה ותברואה, ובלבד שהם מנויים בתוספת הראשונה. בהקשר זה מסתמך החוק המוצע על הוראת סעיף 33 לאמנת הים. נוכח החפיפה בין האזור הסמוך ובין האזור הכלכלי הבלעדי, הרי שהחיקוקים החלים באזור הסמוך כמפורט בסעיף זה מתווספים על החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי כמפורט להלן. סעיף 7 מוצע לקבוע כי על האזור הכלכלי הבלעדי יחולו חיקוקים שעניינם חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, הקמת איים מלאכותיים, מיתקנים ומיתקני קבע, מחקר בתחום מדעי הים והגנה על הסביבה הימית ועל המגוון הביולוגי שבה, ובלבד שהם מנויים בתוספת השנייה. בהקשר זה נוסח החוק המוצע תואם את המסגרת הקבועה בסעיפים 56, 60 ו-143 לאמנת הים. סעיף 8 מוצע לקבוע כי על המיתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו חיקוקים שעניינם שימוש, הפעלה והסדרה של הפעילות המבוצעת באותם מיתקנים ובלבד שהם מנויים בתוספת השלישית. גם בהקשר זה נוסח החוק המוצע באופן שתואם את המסגרת של הוראת סעיף 60 לאמנת הים. סעיף 9 מוצע לקבוע כי על המיתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ואשר עליהם הכריז שר המשפטים, יחולו, בנוסף לחיקוקים החלים על מתקנים, גם חיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. סעיף 10 מוצע לקבוע כי "אוצרות טבע" הם נכסי מדינה אשר יחולו עליהם, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951 (להלן – חוק נכסי המדינה). בהקשר זה מאמץ החוק את התפישה הקיימת היום במדינת ישראל לפיה אוצרות הטבע הפזורים באזורים הימיים הם נכסים שגילוים והפקתם צריך שייעשו למען רווחת הציבור בישראלי ואשר לצורך כך יש לראות בהם נכסי מדינה. החלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע אף מבהירה כי הממשלה רשאית, בין היתר, "להרשות את השימוש בהם או את ניצולם... בתנאים שתראם נאותים" (סעיף 5(א) לחוק נכסי המדינה). החלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע שבהם עוסק החוק המוצע תואמת אף את פסיקתו של בית המשפט העליון (בג"ץ 3734/11 דודיאן נ' כנסת ישראל (טרם פורסם, 15.8.2012)). בהחלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי אין כדי להוות טענה לריבונות באותו האזור. ההחלה של חוק נכסי המדינה נדרשת לצורך מימוש זכויותיה הריבוניות של המדינה באזור זה כאמור באמנת הים, ובפרט הזכות לנצל את אוצרות הטבע המצויים בו. סעיף 11 מוצע לקבוע סעיף תחולה ייחודי בעניין דיני המס של מדינת ישראל ביחס לאזור הכלכלי הבלעדי, וזאת בהתחשב בתפישה המקובלת שתחולתם של חיקוקים אלה הינה פרסונאלית ולא טריטוריאלית. משכך, קובע הסעיף המוצע מהם הנכסים והפעולות שעליהם יחולו דיני המס של מדינת ישראל מקום שהם מתבצעים באזור הכלכלי הבלעדי שלה וקשורים בניצול אוצרות הטבע המצויים באזור זה. לצורך כך מפנה הסעיף לתוספת החמישית לחוק המוצע, שבה מפורטים חיקוקי המס הרלוונטיים לפעילות המבוצעת באזור הכלכלי הבלעדי. כמו כן, קובע הסעיף המוצע כי למי שנתונות סמכויות פיקוח ואכיפה על פי חוקי המס תהיינה אותן הסמכויות גם באזור הכלכלי הבלעדי. הסדר זה נדרש מאחר שהחלת חוקי המס הינה, כאמור, פרסונאלית בשונה מהחלת החיקוקים האחרים שאליהם נדרש חוק זה. סעיף 12 מוצע לקבוע כי חוק העונשין, התשל"ז–1977, יחול על העבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספות הראשונה עד החמישית לחוק. אשר על כן, אין לראות בעבירות אלה המבוצעות באיזה מבין האזורים הימיים כ"עבירות חוץ". סעיף 13 מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע הסדרים לעדכון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, כך שיותאם לתכנון הסביבה הימית בהיבטים בהם תכנונה שונה מתכנון הסביבה היבשתית. ההסדרים יתבססו על מסקנותיה של ועדה אשר תוקם לצורך כך. לאור דחיפות תכנון המרחב הימי למרות התגברות השימוש בים בשנים האחרונות, מוצע לתחום את מועד אישור התיקונים בחוק על ידי הממשלה לשישה חודשים ממועד תחילת החוק המוצע. מוצע שהוועדה שתוקם לצורך עדכון החוק תבחן מודלים שונים לתכנון וניהול המרחב הימי, ביניהם מודלים שנבחרו במדינות שונות, לרבות האפשרות להקמת רשות ניהול ים חדשה שתוקם בחוק, דוגמת המודל שנבחר באנגליה. מוצע כי התיקון לחוק יכלול הוראות לעניין הכנת תכנון ימי מרחבי (Marine Spatial planning) וקביעת מועדים להשלמתו. סעיף 14 מוצע להגדיר בחוק את תחומי סמכותו של השר להגנת הסביבה כדי להבטיח את ההגנה על הסביבה הימית. חשיבות ההפרדה בין הרשות המוסמכת להגן על הסביבה הימית ובין הרשויות המופקדות על הפיתוח הכלכלי של משאבי הים הוכרה זה מכבר על ידי מדינות רבות, לרבות במסגרת הדירקטיבה האירופית לגבי בטיחות בקידוחי נפט וגז בים (2013/30/EU (EU Directive המחייבת את מדינות האיחוד ליישם את ההפרדה בחקיקתן הלאומית. מוצע לחייב את השר להגנת הסביבה להתקין תקנות בנושא ביצוע הערכות סביבתיות אסטרטגיות בעת קביעת מדיניות בנושא פתיחת אזורים בים לחיפושי גז ונפט, כמקובל במדינות רבות בעולם. כמו כן מוצע לחייב את השר לקבוע בתקנות כללים להכנת תכניות ניהול סביבתי על ידי בעלי זכויות נפט. סעיף 15 מוצע לקבוע בתקנות כללים לעניין הכנת דוחות על סכנות משמעותיות ממתקני תשתית, שיותקנו על ידי השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר הכלכלה, ותקנות לעניין הערכות סיכון הנוגעות לבטיחות וגיהות עובדים, שיותקנו על ידי שר הכלכלה, שנושא זה נמצא בתחום סמכותו. סעיף 16 מוצע לא להחיל בשלב זה את פקודת הדיג על האזור הכלכלי הבלעדי, לאור ההסכמה הרחבה על פיה נדרש תיקון הפקודה באופן שיקדם ניהול בר-קיימא של ענף הדיג. לפיכך מוצע להטיל על שר החקלאות להקים ועדה שתציע תיקון לפקודת הדיג, הכולל הוראות לרפורמה בענף. מוצע לתחום את מועד אישור הרפורמה החוקית בענף הדיג לשישה חודשים ממועד תחילת החוק המוצע. סעיף 17 מוצע לממש בחוק את עקרון המזהם-משלם, על ידי הסמכתו של השר להגנת הסביבה וכן שרים אחרים, כל אחד בתחום אחריותו, להתקין תקנות שיעגנו את אחריותם המוחלטת וחבותם של בעל זכויות לשימוש במשאבי הים למנוע נזקים סביבתיים וזיהום של הים ולטפל בנזקים שנגרמים לסביבה הימית כתוצאה מפעילותם הן בשגרה והן בעקבות תאונה. סעיף 18 מוצע להסמיך את שר המשפטים לשנות את התוספות הראשונה עד החמישית בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, דהיינו – אותם שרים הממונים על ביצועם של החיקוקים שאותם מבקשים להוסיף לאיזה מבין התוספות או לגרוע מהן. כמו כן מוצע לקבוע כי שינוי התוספות ייעשה בהתחשב בהוראות המשפט הבינלאומי, ובכלל זה אמנת הים, וזאת נוכח השאיפה של שיטת המשפט הישראלית ליצור מתאם בין הדין הפנימי ובין הוראות המשפט הבינלאומי ובשים לב למסגרת שהתווה המשפט הבינלאומי בעיצוב ההסדרים שבחוק מוצע זה. סעיף 19 מוצע להעניק לשוטרים את הסמכויות הנתונות להם לפי כל דין על מנת לאכוף ולמנוע עבירות ולטפל בחשדות לביצוע עבירות הפוגעות בזכויות של המדינה על פי החוק המוצע, וכמפורט באותו סעיף. סעיפים 20-31 מוצע לבצע תיקונים עקיפים בחיקוקים שונים ולבטל חיקוקים אחרים על מנת להתאימם להוראות החוק המוצע. סעיף 32 בסעיף 32 מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהא אמון על ביצועו של חוק זה, ולהסמיך אותו לקבוע תקנות הנדרשות לצורך כך. הצעת החוק מבוססת על תזכיר חוק האזורים הימיים שפרסם משרד המשפטים בתאריך 23.12.2013 להערות הציבור. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בחשוון התשע"ה – 10.11.14 פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות מטרות החוק 1. מטרתו של חוק זה לתחום את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל ולקבוע את הזכויות והסמכויות של המדינה באותם אזורים, לרבות באמצעות קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים המצויים בהם, והכל בהתחשב בהוראות המשפט הבין-לאומי ולשם השגת היעדים המפורטים להלן: מטרתו של חוק זה לתחום את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל ולקבוע את הזכויות והסמכויות של המדינה באותם אזורים, לרבות באמצעות קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים המצויים בהם, והכל בהתחשב בהוראות המשפט הבין-לאומי ולשם השגת היעדים המפורטים להלן: מטרתו של חוק זה לתחום את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל ולקבוע את הזכויות והסמכויות של המדינה באותם אזורים, לרבות באמצעות קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים המצויים בהם, והכל בהתחשב בהוראות המשפט הבין-לאומי ולשם השגת היעדים המפורטים להלן: מטרתו של חוק זה לתחום את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל ולקבוע את הזכויות והסמכויות של המדינה באותם אזורים, לרבות באמצעות קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים המצויים בהם, והכל בהתחשב בהוראות המשפט הבין-לאומי ולשם השגת היעדים המפורטים להלן: מטרתו של חוק זה לתחום את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל ולקבוע את הזכויות והסמכויות של המדינה באותם אזורים, לרבות באמצעות קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים המצויים בהם, והכל בהתחשב בהוראות המשפט הבין-לאומי ולשם השגת היעדים המפורטים להלן: (1) הגשמת ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופין ובמימיה הפנימיים; (1) הגשמת ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופין ובמימיה הפנימיים; (1) הגשמת ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופין ובמימיה הפנימיים; (1) הגשמת ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופין ובמימיה הפנימיים; (1) הגשמת ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופין ובמימיה הפנימיים; (2) הגברת יכולת המניעה של ביצוע הפרות דין בשטחי מדינת ישראל; (2) הגברת יכולת המניעה של ביצוע הפרות דין בשטחי מדינת ישראל; (2) הגברת יכולת המניעה של ביצוע הפרות דין בשטחי מדינת ישראל; (2) הגברת יכולת המניעה של ביצוע הפרות דין בשטחי מדינת ישראל; (2) הגברת יכולת המניעה של ביצוע הפרות דין בשטחי מדינת ישראל; (3) מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי; (3) מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי; (3) מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי; (3) מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי; (3) מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי; (4) הבטחת פיתוחו וניצולו של האזור הכלכלי הבלעדי, לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בו, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועקרונות פיתוח בר קיימא; (4) הבטחת פיתוחו וניצולו של האזור הכלכלי הבלעדי, לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בו, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועקרונות פיתוח בר קיימא; (4) הבטחת פיתוחו וניצולו של האזור הכלכלי הבלעדי, לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בו, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועקרונות פיתוח בר קיימא; (4) הבטחת פיתוחו וניצולו של האזור הכלכלי הבלעדי, לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בו, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועקרונות פיתוח בר קיימא; (4) הבטחת פיתוחו וניצולו של האזור הכלכלי הבלעדי, לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בו, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועקרונות פיתוח בר קיימא; (5) הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית, במטרה להבטיח את תפקוד המערכות האקולוגיות ושמירת המגוון הביולוגי בים; (5) הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית, במטרה להבטיח את תפקוד המערכות האקולוגיות ושמירת המגוון הביולוגי בים; (5) הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית, במטרה להבטיח את תפקוד המערכות האקולוגיות ושמירת המגוון הביולוגי בים; (5) הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית, במטרה להבטיח את תפקוד המערכות האקולוגיות ושמירת המגוון הביולוגי בים; (5) הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית, במטרה להבטיח את תפקוד המערכות האקולוגיות ושמירת המגוון הביולוגי בים; (6) קידום המחקר הימי, לשם הבנת המערכות האקולוגיות, התהליכים והמשאבים הימיים, במטרה להבטיח פיתוח בר קיימא של משאבי הים; (6) קידום המחקר הימי, לשם הבנת המערכות האקולוגיות, התהליכים והמשאבים הימיים, במטרה להבטיח פיתוח בר קיימא של משאבי הים; (6) קידום המחקר הימי, לשם הבנת המערכות האקולוגיות, התהליכים והמשאבים הימיים, במטרה להבטיח פיתוח בר קיימא של משאבי הים; (6) קידום המחקר הימי, לשם הבנת המערכות האקולוגיות, התהליכים והמשאבים הימיים, במטרה להבטיח פיתוח בר קיימא של משאבי הים; (6) קידום המחקר הימי, לשם הבנת המערכות האקולוגיות, התהליכים והמשאבים הימיים, במטרה להבטיח פיתוח בר קיימא של משאבי הים; (7) עמידה בהוראות וביעדים הקבועים באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, לרבות אמנת המגוון הביולוגי, אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה; (7) עמידה בהוראות וביעדים הקבועים באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, לרבות אמנת המגוון הביולוגי, אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה; (7) עמידה בהוראות וביעדים הקבועים באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, לרבות אמנת המגוון הביולוגי, אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה; (7) עמידה בהוראות וביעדים הקבועים באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, לרבות אמנת המגוון הביולוגי, אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה; (7) עמידה בהוראות וביעדים הקבועים באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, לרבות אמנת המגוון הביולוגי, אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה; (8) הגדרת האחריות המלאה של בעלי זכות לשימוש במשאבי טבע בים למוכנות, למזעור נזקים ולחבות בגין כל נזק שיגרם עקב פעילותם לאדם או לסביבה. (8) הגדרת האחריות המלאה של בעלי זכות לשימוש במשאבי טבע בים למוכנות, למזעור נזקים ולחבות בגין כל נזק שיגרם עקב פעילותם לאדם או לסביבה. (8) הגדרת האחריות המלאה של בעלי זכות לשימוש במשאבי טבע בים למוכנות, למזעור נזקים ולחבות בגין כל נזק שיגרם עקב פעילותם לאדם או לסביבה. (8) הגדרת האחריות המלאה של בעלי זכות לשימוש במשאבי טבע בים למוכנות, למזעור נזקים ולחבות בגין כל נזק שיגרם עקב פעילותם לאדם או לסביבה. (8) הגדרת האחריות המלאה של בעלי זכות לשימוש במשאבי טבע בים למוכנות, למזעור נזקים ולחבות בגין כל נזק שיגרם עקב פעילותם לאדם או לסביבה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "אוצרות טבע" – חומר שהוא מטבעו או כתוצאה מעיבודו בעל ערך כלכלי, למעט עתיקה כהגדרתה בחוק העתיקות, דג כהגדרתו בפקודת הדיג, וערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, ולרבות כל אחד מאלה: "אוצרות טבע" – חומר שהוא מטבעו או כתוצאה מעיבודו בעל ערך כלכלי, למעט עתיקה כהגדרתה בחוק העתיקות, דג כהגדרתו בפקודת הדיג, וערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, ולרבות כל אחד מאלה: "אוצרות טבע" – חומר שהוא מטבעו או כתוצאה מעיבודו בעל ערך כלכלי, למעט עתיקה כהגדרתה בחוק העתיקות, דג כהגדרתו בפקודת הדיג, וערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, ולרבות כל אחד מאלה: "אוצרות טבע" – חומר שהוא מטבעו או כתוצאה מעיבודו בעל ערך כלכלי, למעט עתיקה כהגדרתה בחוק העתיקות, דג כהגדרתו בפקודת הדיג, וערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, ולרבות כל אחד מאלה: "אוצרות טבע" – חומר שהוא מטבעו או כתוצאה מעיבודו בעל ערך כלכלי, למעט עתיקה כהגדרתה בחוק העתיקות, דג כהגדרתו בפקודת הדיג, וערך טבע מוגן כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, ולרבות כל אחד מאלה: (1) מחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות; (1) מחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות; (1) מחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות; (1) מחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות; (2) נפט כהגדרתו בחוק הנפט; (2) נפט כהגדרתו בחוק הנפט; (2) נפט כהגדרתו בחוק הנפט; (2) נפט כהגדרתו בחוק הנפט; (3) מקור אנרגיה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989; (3) מקור אנרגיה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989; (3) מקור אנרגיה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989; (3) מקור אנרגיה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995, והפרוטוקולים במסגרתה, במידה שישראל אשררה אותם; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995, והפרוטוקולים במסגרתה, במידה שישראל אשררה אותם; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995, והפרוטוקולים במסגרתה, במידה שישראל אשררה אותם; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995, והפרוטוקולים במסגרתה, במידה שישראל אשררה אותם; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995, והפרוטוקולים במסגרתה, במידה שישראל אשררה אותם; "אמנת המגוון הביולוגי" - האמנה על המגוון הביולוגי, שנחתמה בוועידת כדור הארץ בריו דה-ז'נרו ביום 5 ביוני 1992; "אמנת המגוון הביולוגי" - האמנה על המגוון הביולוגי, שנחתמה בוועידת כדור הארץ בריו דה-ז'נרו ביום 5 ביוני 1992; "אמנת המגוון הביולוגי" - האמנה על המגוון הביולוגי, שנחתמה בוועידת כדור הארץ בריו דה-ז'נרו ביום 5 ביוני 1992; "אמנת המגוון הביולוגי" - האמנה על המגוון הביולוגי, שנחתמה בוועידת כדור הארץ בריו דה-ז'נרו ביום 5 ביוני 1992; "אמנת המגוון הביולוגי" - האמנה על המגוון הביולוגי, שנחתמה בוועידת כדור הארץ בריו דה-ז'נרו ביום 5 ביוני 1992; "האזורים הימיים" – אזור המורכב ממימי החופין, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי; "האזורים הימיים" – אזור המורכב ממימי החופין, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי; "האזורים הימיים" – אזור המורכב ממימי החופין, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי; "האזורים הימיים" – אזור המורכב ממימי החופין, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי; "האזורים הימיים" – אזור המורכב ממימי החופין, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי; "האזור הכלכלי הבלעדי" – האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל , אשר נקבע לפי הוראות סעיף 3; "האזור הכלכלי הבלעדי" – האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל , אשר נקבע לפי הוראות סעיף 3; "האזור הכלכלי הבלעדי" – האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל , אשר נקבע לפי הוראות סעיף 3; "האזור הכלכלי הבלעדי" – האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל , אשר נקבע לפי הוראות סעיף 3; "האזור הכלכלי הבלעדי" – האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל , אשר נקבע לפי הוראות סעיף 3; "האזור הסמוך" – רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס; "האזור הסמוך" – רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס; "האזור הסמוך" – רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס; "האזור הסמוך" – רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס; "האזור הסמוך" – רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס; "האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן" –  האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים בשמן (OPRC) שנחתמה ביום 30 בנובמבר 1990; "האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן" –  האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים בשמן (OPRC) שנחתמה ביום 30 בנובמבר 1990; "האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן" –  האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים בשמן (OPRC) שנחתמה ביום 30 בנובמבר 1990; "האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן" –  האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים בשמן (OPRC) שנחתמה ביום 30 בנובמבר 1990; "האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן" –  האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים בשמן (OPRC) שנחתמה ביום 30 בנובמבר 1990; "הערכה סביבתית אסטרטגית" – תהליך הערכה של השפעת חלופות שונות של תכניות מדיניות אסטרטגית או תכניות אב, הנערך על ידי רשות ציבורית בהתייעצות עם הציבור, ואשר מסוכם בדוח סביבתי וכולל תהליך ניטור; "הערכה סביבתית אסטרטגית" – תהליך הערכה של השפעת חלופות שונות של תכניות מדיניות אסטרטגית או תכניות אב, הנערך על ידי רשות ציבורית בהתייעצות עם הציבור, ואשר מסוכם בדוח סביבתי וכולל תהליך ניטור; "הערכה סביבתית אסטרטגית" – תהליך הערכה של השפעת חלופות שונות של תכניות מדיניות אסטרטגית או תכניות אב, הנערך על ידי רשות ציבורית בהתייעצות עם הציבור, ואשר מסוכם בדוח סביבתי וכולל תהליך ניטור; "הערכה סביבתית אסטרטגית" – תהליך הערכה של השפעת חלופות שונות של תכניות מדיניות אסטרטגית או תכניות אב, הנערך על ידי רשות ציבורית בהתייעצות עם הציבור, ואשר מסוכם בדוח סביבתי וכולל תהליך ניטור; "הערכה סביבתית אסטרטגית" – תהליך הערכה של השפעת חלופות שונות של תכניות מדיניות אסטרטגית או תכניות אב, הנערך על ידי רשות ציבורית בהתייעצות עם הציבור, ואשר מסוכם בדוח סביבתי וכולל תהליך ניטור; "זכות לשימוש במשאבי טבע בים" – זכות לניצול אוצרות טבע, לרבות זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, זכויות לעיסוק בחקלאות ימית או זכויות המוקנות בדין לעסוק בכל פעילות אחרת בים; "זכות לשימוש במשאבי טבע בים" – זכות לניצול אוצרות טבע, לרבות זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, זכויות לעיסוק בחקלאות ימית או זכויות המוקנות בדין לעסוק בכל פעילות אחרת בים; "זכות לשימוש במשאבי טבע בים" – זכות לניצול אוצרות טבע, לרבות זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, זכויות לעיסוק בחקלאות ימית או זכויות המוקנות בדין לעסוק בכל פעילות אחרת בים; "זכות לשימוש במשאבי טבע בים" – זכות לניצול אוצרות טבע, לרבות זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, זכויות לעיסוק בחקלאות ימית או זכויות המוקנות בדין לעסוק בכל פעילות אחרת בים; "זכות לשימוש במשאבי טבע בים" – זכות לניצול אוצרות טבע, לרבות זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, זכויות לעיסוק בחקלאות ימית או זכויות המוקנות בדין לעסוק בכל פעילות אחרת בים; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן" – חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004; "חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן" – חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004; "חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן" – חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004; "חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן" – חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004; "חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן" – חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח–1978; "חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח–1978; "חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח–1978; "חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח–1978; "חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח–1978; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; "חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; "חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; "חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; "חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; "חוק נכסי המדינה" – חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951; "חוק נכסי המדינה" – חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951; "חוק נכסי המדינה" – חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951; "חוק נכסי המדינה" – חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951; "חוק נכסי המדינה" – חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951; "חוק ספנות חופית" – חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005; "חוק ספנות חופית" – חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005; "חוק ספנות חופית" – חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005; "חוק ספנות חופית" – חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005; "חוק ספנות חופית" – חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005; "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960; "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960; "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960; "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960; "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–1960; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (nautical mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (nautical mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (nautical mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (nautical mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (nautical mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מימי החופין של מדינת ישראל" – מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון ומימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת, לרבות , קרקע הים שתחתם והמרחב האווירי שמעליהם; "מימי החופין של מדינת ישראל" – מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון ומימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת, לרבות , קרקע הים שתחתם והמרחב האווירי שמעליהם; "מימי החופין של מדינת ישראל" – מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון ומימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת, לרבות , קרקע הים שתחתם והמרחב האווירי שמעליהם; "מימי החופין של מדינת ישראל" – מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון ומימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת, לרבות , קרקע הים שתחתם והמרחב האווירי שמעליהם; "מימי החופין של מדינת ישראל" – מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון ומימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת, לרבות , קרקע הים שתחתם והמרחב האווירי שמעליהם; "מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון" – רצועת הים התיכון המשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס; "מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון" – רצועת הים התיכון המשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס; "מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון" – רצועת הים התיכון המשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס; "מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון" – רצועת הים התיכון המשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס; "מימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון" – רצועת הים התיכון המשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס; "מימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת" – רצועת ים סוף שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי בין ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן רצועת הים בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי; "מימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת" – רצועת ים סוף שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי בין ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן רצועת הים בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי; "מימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת" – רצועת ים סוף שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי בין ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן רצועת הים בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי; "מימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת" – רצועת ים סוף שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי בין ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן רצועת הים בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי; "מימי החופין של מדינת ישראל במפרץ אילת" – רצועת ים סוף שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי בין ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן רצועת הים בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי; "מימיה הפנימיים של מדינת ישראל" – רצועת הים התיכון בצד היבשתי של קווי הבסיס; "מימיה הפנימיים של מדינת ישראל" – רצועת הים התיכון בצד היבשתי של קווי הבסיס; "מימיה הפנימיים של מדינת ישראל" – רצועת הים התיכון בצד היבשתי של קווי הבסיס; "מימיה הפנימיים של מדינת ישראל" – רצועת הים התיכון בצד היבשתי של קווי הבסיס; "מימיה הפנימיים של מדינת ישראל" – רצועת הים התיכון בצד היבשתי של קווי הבסיס; "מערכת ניהול סביבתי" – מערכת הכוללת, בין השאר, כלים לזיהוי, ניהול, טיפול ומניעה של השפעות סביבתית ודיווח והנעת שיפור של הביצועים הסביבתיים, העומדת בדרישות התקן הישראלי והבין-לאומי ת"י ISO 14001 או סטנדרט מוכר אחר שיאושר על ידי השר להגנת הסביבה; "מערכת ניהול סביבתי" – מערכת הכוללת, בין השאר, כלים לזיהוי, ניהול, טיפול ומניעה של השפעות סביבתית ודיווח והנעת שיפור של הביצועים הסביבתיים, העומדת בדרישות התקן הישראלי והבין-לאומי ת"י ISO 14001 או סטנדרט מוכר אחר שיאושר על ידי השר להגנת הסביבה; "מערכת ניהול סביבתי" – מערכת הכוללת, בין השאר, כלים לזיהוי, ניהול, טיפול ומניעה של השפעות סביבתית ודיווח והנעת שיפור של הביצועים הסביבתיים, העומדת בדרישות התקן הישראלי והבין-לאומי ת"י ISO 14001 או סטנדרט מוכר אחר שיאושר על ידי השר להגנת הסביבה; "מערכת ניהול סביבתי" – מערכת הכוללת, בין השאר, כלים לזיהוי, ניהול, טיפול ומניעה של השפעות סביבתית ודיווח והנעת שיפור של הביצועים הסביבתיים, העומדת בדרישות התקן הישראלי והבין-לאומי ת"י ISO 14001 או סטנדרט מוכר אחר שיאושר על ידי השר להגנת הסביבה; "מערכת ניהול סביבתי" – מערכת הכוללת, בין השאר, כלים לזיהוי, ניהול, טיפול ומניעה של השפעות סביבתית ודיווח והנעת שיפור של הביצועים הסביבתיים, העומדת בדרישות התקן הישראלי והבין-לאומי ת"י ISO 14001 או סטנדרט מוכר אחר שיאושר על ידי השר להגנת הסביבה; "מיתקן" – בין אם הוא מחובר אל הקרקע ובין אם לאו, אשר נדרש, במישרין או בעקיפין, לצורך חיפוש, הפקה, ניצול, שימור וניהול של אוצרות טבע, לצורך הקמה של מיתקן אחר, לצורך חקלאות ימית, ביצוע מחקר בתחום מדעי הים או שמירה על הסביבה הימית או על ערכי טבע מוגנים, וזאת אף אם הוא כלי שיט, ולרבות כל אחד מאלה: "מיתקן" – בין אם הוא מחובר אל הקרקע ובין אם לאו, אשר נדרש, במישרין או בעקיפין, לצורך חיפוש, הפקה, ניצול, שימור וניהול של אוצרות טבע, לצורך הקמה של מיתקן אחר, לצורך חקלאות ימית, ביצוע מחקר בתחום מדעי הים או שמירה על הסביבה הימית או על ערכי טבע מוגנים, וזאת אף אם הוא כלי שיט, ולרבות כל אחד מאלה: "מיתקן" – בין אם הוא מחובר אל הקרקע ובין אם לאו, אשר נדרש, במישרין או בעקיפין, לצורך חיפוש, הפקה, ניצול, שימור וניהול של אוצרות טבע, לצורך הקמה של מיתקן אחר, לצורך חקלאות ימית, ביצוע מחקר בתחום מדעי הים או שמירה על הסביבה הימית או על ערכי טבע מוגנים, וזאת אף אם הוא כלי שיט, ולרבות כל אחד מאלה: "מיתקן" – בין אם הוא מחובר אל הקרקע ובין אם לאו, אשר נדרש, במישרין או בעקיפין, לצורך חיפוש, הפקה, ניצול, שימור וניהול של אוצרות טבע, לצורך הקמה של מיתקן אחר, לצורך חקלאות ימית, ביצוע מחקר בתחום מדעי הים או שמירה על הסביבה הימית או על ערכי טבע מוגנים, וזאת אף אם הוא כלי שיט, ולרבות כל אחד מאלה: "מיתקן" – בין אם הוא מחובר אל הקרקע ובין אם לאו, אשר נדרש, במישרין או בעקיפין, לצורך חיפוש, הפקה, ניצול, שימור וניהול של אוצרות טבע, לצורך הקמה של מיתקן אחר, לצורך חקלאות ימית, ביצוע מחקר בתחום מדעי הים או שמירה על הסביבה הימית או על ערכי טבע מוגנים, וזאת אף אם הוא כלי שיט, ולרבות כל אחד מאלה: (1) בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה; (1) בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה; (1) בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה; (1) בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה; (2) מיתקן אחסון, מיתקן גז, מיתקן גט"ן ומערכת הולכה כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי; (2) מיתקן אחסון, מיתקן גז, מיתקן גט"ן ומערכת הולכה כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי; (2) מיתקן אחסון, מיתקן גז, מיתקן גט"ן ומערכת הולכה כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי; (2) מיתקן אחסון, מיתקן גז, מיתקן גט"ן ומערכת הולכה כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי; (3) כלי הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע חיפוש נפט, הפקת נפט או פיתוח כהגדרתם בחוק הנפט, או לצורך ביצוע עבודת גז כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי; (3) כלי הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע חיפוש נפט, הפקת נפט או פיתוח כהגדרתם בחוק הנפט, או לצורך ביצוע עבודת גז כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי; (3) כלי הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע חיפוש נפט, הפקת נפט או פיתוח כהגדרתם בחוק הנפט, או לצורך ביצוע עבודת גז כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי; (3) כלי הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע חיפוש נפט, הפקת נפט או פיתוח כהגדרתם בחוק הנפט, או לצורך ביצוע עבודת גז כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי; (4) מיתקן הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע מטרת נפט כאמור בסעיף 44 לחוק הנפט; (4) מיתקן הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע מטרת נפט כאמור בסעיף 44 לחוק הנפט; (4) מיתקן הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע מטרת נפט כאמור בסעיף 44 לחוק הנפט; (4) מיתקן הנדרש במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע מטרת נפט כאמור בסעיף 44 לחוק הנפט; "מיתקן קבוע" – מיתקן שנועד להיוותר במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת ואשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות ; "מיתקן קבוע" – מיתקן שנועד להיוותר במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת ואשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות ; "מיתקן קבוע" – מיתקן שנועד להיוותר במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת ואשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות ; "מיתקן קבוע" – מיתקן שנועד להיוותר במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת ואשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות ; "מיתקן קבוע" – מיתקן שנועד להיוותר במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת ואשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות ; "פקודת הבטיחות בעבודה" – פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970; "פקודת הבטיחות בעבודה" – פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970; "פקודת הבטיחות בעבודה" – פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970; "פקודת הבטיחות בעבודה" – פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970; "פקודת הבטיחות בעבודה" – פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970; "פקודת הדיג" – פקודת הדיג, 1937; "פקודת הדיג" – פקודת הדיג, 1937; "פקודת הדיג" – פקודת הדיג, 1937; "פקודת הדיג" – פקודת הדיג, 1937; "פקודת הדיג" – פקודת הדיג, 1937; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים  בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 4; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים  בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 4; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים  בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 4; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים  בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 4; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים  בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 4; "קרקע הים" – לרבות תת-הקרקע על כל עומקה וכן כל המחובר אל קרקעית הים, למעט מיתקן; "קרקע הים" – לרבות תת-הקרקע על כל עומקה וכן כל המחובר אל קרקעית הים, למעט מיתקן; "קרקע הים" – לרבות תת-הקרקע על כל עומקה וכן כל המחובר אל קרקעית הים, למעט מיתקן; "קרקע הים" – לרבות תת-הקרקע על כל עומקה וכן כל המחובר אל קרקעית הים, למעט מיתקן; "קרקע הים" – לרבות תת-הקרקע על כל עומקה וכן כל המחובר אל קרקעית הים, למעט מיתקן; "תכנון ימי מרחבי" – תכנית מיתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, אשר חלה על מימי החופין של מדינת ישראל ועל האזור הכלכלי הבלעדי, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרים; "תכנון ימי מרחבי" – תכנית מיתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, אשר חלה על מימי החופין של מדינת ישראל ועל האזור הכלכלי הבלעדי, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרים; "תכנון ימי מרחבי" – תכנית מיתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, אשר חלה על מימי החופין של מדינת ישראל ועל האזור הכלכלי הבלעדי, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרים; "תכנון ימי מרחבי" – תכנית מיתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, אשר חלה על מימי החופין של מדינת ישראל ועל האזור הכלכלי הבלעדי, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרים; "תכנון ימי מרחבי" – תכנית מיתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, אשר חלה על מימי החופין של מדינת ישראל ועל האזור הכלכלי הבלעדי, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרים; "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים. פרק ב': קביעת האזורים הימיים של מדינת ישראל פרק ב': קביעת האזורים הימיים של מדינת ישראל פרק ב': קביעת האזורים הימיים של מדינת ישראל פרק ב': קביעת האזורים הימיים של מדינת ישראל פרק ב': קביעת האזורים הימיים של מדינת ישראל האזור הכלכלי הבלעדי 3. (א) למדינת ישראל יהא אזור כלכלי בלעדי אשר יכלול את רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים ברצועה זו. (א) למדינת ישראל יהא אזור כלכלי בלעדי אשר יכלול את רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים ברצועה זו. (א) למדינת ישראל יהא אזור כלכלי בלעדי אשר יכלול את רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים ברצועה זו. (א) למדינת ישראל יהא אזור כלכלי בלעדי אשר יכלול את רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים ברצועה זו. (א) למדינת ישראל יהא אזור כלכלי בלעדי אשר יכלול את רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים ברצועה זו. (ב) חפף האזור הכלכלי הבלעדי כאמור בסעיף קטן (א) אזור אשר מדינה אחרת קבעה או הכריזה עליו כאזור כלכלי בלעדי, ייקבע גבול האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף בין האזורים בהסכם עם אותה מדינה. (ב) חפף האזור הכלכלי הבלעדי כאמור בסעיף קטן (א) אזור אשר מדינה אחרת קבעה או הכריזה עליו כאזור כלכלי בלעדי, ייקבע גבול האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף בין האזורים בהסכם עם אותה מדינה. (ב) חפף האזור הכלכלי הבלעדי כאמור בסעיף קטן (א) אזור אשר מדינה אחרת קבעה או הכריזה עליו כאזור כלכלי בלעדי, ייקבע גבול האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף בין האזורים בהסכם עם אותה מדינה. (ב) חפף האזור הכלכלי הבלעדי כאמור בסעיף קטן (א) אזור אשר מדינה אחרת קבעה או הכריזה עליו כאזור כלכלי בלעדי, ייקבע גבול האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף בין האזורים בהסכם עם אותה מדינה. (ב) חפף האזור הכלכלי הבלעדי כאמור בסעיף קטן (א) אזור אשר מדינה אחרת קבעה או הכריזה עליו כאזור כלכלי בלעדי, ייקבע גבול האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף בין האזורים בהסכם עם אותה מדינה. (ג) לא הושג הסכם בין המדינות כאמור בסעיף קטן (ב) – ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף על פי כללי המשפט הבין-לאומי. (ג) לא הושג הסכם בין המדינות כאמור בסעיף קטן (ב) – ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף על פי כללי המשפט הבין-לאומי. (ג) לא הושג הסכם בין המדינות כאמור בסעיף קטן (ב) – ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף על פי כללי המשפט הבין-לאומי. (ג) לא הושג הסכם בין המדינות כאמור בסעיף קטן (ב) – ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף על פי כללי המשפט הבין-לאומי. (ג) לא הושג הסכם בין המדינות כאמור בסעיף קטן (ב) – ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בשטח החופף על פי כללי המשפט הבין-לאומי. (ד) שר החוץ יודיע למנהל הכללי של המרכז למיפוי ישראל על כניסתו לתוקף של הסכם שנחתם כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום חתימת ההסכם ויצרף להודעתו העתק של אותו הסכם. (ד) שר החוץ יודיע למנהל הכללי של המרכז למיפוי ישראל על כניסתו לתוקף של הסכם שנחתם כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום חתימת ההסכם ויצרף להודעתו העתק של אותו הסכם. (ד) שר החוץ יודיע למנהל הכללי של המרכז למיפוי ישראל על כניסתו לתוקף של הסכם שנחתם כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום חתימת ההסכם ויצרף להודעתו העתק של אותו הסכם. (ד) שר החוץ יודיע למנהל הכללי של המרכז למיפוי ישראל על כניסתו לתוקף של הסכם שנחתם כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום חתימת ההסכם ויצרף להודעתו העתק של אותו הסכם. (ד) שר החוץ יודיע למנהל הכללי של המרכז למיפוי ישראל על כניסתו לתוקף של הסכם שנחתם כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום חתימת ההסכם ויצרף להודעתו העתק של אותו הסכם. קביעת קווי הבסיס 4. הממשלה תקבע בהחלטה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. הממשלה תקבע בהחלטה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. הממשלה תקבע בהחלטה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. הממשלה תקבע בהחלטה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. הממשלה תקבע בהחלטה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. פרק ג': תחולת דינים ומעמדם של אוצרות טבע באזורים הימיים פרק ג': תחולת דינים ומעמדם של אוצרות טבע באזורים הימיים פרק ג': תחולת דינים ומעמדם של אוצרות טבע באזורים הימיים פרק ג': תחולת דינים ומעמדם של אוצרות טבע באזורים הימיים פרק ג': תחולת דינים ומעמדם של אוצרות טבע באזורים הימיים מעמדם המשפטי של מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים 5. מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים הם שטח המצוי תחת ריבונותה של המדינה וכל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם וכן במתקנים ובמתקנים קבועים המצויים בהם, אלא אם כן נקבע בחוק אחרת. מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים הם שטח המצוי תחת ריבונותה של המדינה וכל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם וכן במתקנים ובמתקנים קבועים המצויים בהם, אלא אם כן נקבע בחוק אחרת. מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים הם שטח המצוי תחת ריבונותה של המדינה וכל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם וכן במתקנים ובמתקנים קבועים המצויים בהם, אלא אם כן נקבע בחוק אחרת. מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים הם שטח המצוי תחת ריבונותה של המדינה וכל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם וכן במתקנים ובמתקנים קבועים המצויים בהם, אלא אם כן נקבע בחוק אחרת. מימי החופין של מדינת ישראל ומימיה הפנימיים הם שטח המצוי תחת ריבונותה של המדינה וכל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם וכן במתקנים ובמתקנים קבועים המצויים בהם, אלא אם כן נקבע בחוק אחרת. תחולת דינים באזור הסמוך 6. חיקוקים שעניינם מניעה, גילוי ואכיפה של הפרות דין בשטח מדינת ישראל ובמימי החופין שלה, בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה, ותברואה, יחולו באזור הסמוך, ובלבד שהם מנויים בתוספת הראשונה. חיקוקים שעניינם מניעה, גילוי ואכיפה של הפרות דין בשטח מדינת ישראל ובמימי החופין שלה, בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה, ותברואה, יחולו באזור הסמוך, ובלבד שהם מנויים בתוספת הראשונה. חיקוקים שעניינם מניעה, גילוי ואכיפה של הפרות דין בשטח מדינת ישראל ובמימי החופין שלה, בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה, ותברואה, יחולו באזור הסמוך, ובלבד שהם מנויים בתוספת הראשונה. חיקוקים שעניינם מניעה, גילוי ואכיפה של הפרות דין בשטח מדינת ישראל ובמימי החופין שלה, בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה, ותברואה, יחולו באזור הסמוך, ובלבד שהם מנויים בתוספת הראשונה. חיקוקים שעניינם מניעה, גילוי ואכיפה של הפרות דין בשטח מדינת ישראל ובמימי החופין שלה, בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה, ותברואה, יחולו באזור הסמוך, ובלבד שהם מנויים בתוספת הראשונה. תחולת דינים באזור הכלכלי הבלעדי 7. חיקוקים שעניינם חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע, הפקת אנרגיה מתחדשת, מחקר בתחום מדעי הים ושימור ערכי טבע והגנה על הסביבה הימית, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי, ובלבד שהם מנויים בתוספת השנייה. חיקוקים שעניינם חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע, הפקת אנרגיה מתחדשת, מחקר בתחום מדעי הים ושימור ערכי טבע והגנה על הסביבה הימית, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי, ובלבד שהם מנויים בתוספת השנייה. חיקוקים שעניינם חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע, הפקת אנרגיה מתחדשת, מחקר בתחום מדעי הים ושימור ערכי טבע והגנה על הסביבה הימית, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי, ובלבד שהם מנויים בתוספת השנייה. חיקוקים שעניינם חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע, הפקת אנרגיה מתחדשת, מחקר בתחום מדעי הים ושימור ערכי טבע והגנה על הסביבה הימית, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי, ובלבד שהם מנויים בתוספת השנייה. חיקוקים שעניינם חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע, הפקת אנרגיה מתחדשת, מחקר בתחום מדעי הים ושימור ערכי טבע והגנה על הסביבה הימית, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי, ובלבד שהם מנויים בתוספת השנייה. תחולת דינים במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי 8. במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו, בנוסף לחיקוקים כאמור בסעיף 7, חיקוקים שעניינם שימוש, הפעלה והסדרה של הפעילות המבוצעת בהם, ובלבד שחיקוקים אלה מנויים בתוספת השלישית. במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו, בנוסף לחיקוקים כאמור בסעיף 7, חיקוקים שעניינם שימוש, הפעלה והסדרה של הפעילות המבוצעת בהם, ובלבד שחיקוקים אלה מנויים בתוספת השלישית. במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו, בנוסף לחיקוקים כאמור בסעיף 7, חיקוקים שעניינם שימוש, הפעלה והסדרה של הפעילות המבוצעת בהם, ובלבד שחיקוקים אלה מנויים בתוספת השלישית. במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו, בנוסף לחיקוקים כאמור בסעיף 7, חיקוקים שעניינם שימוש, הפעלה והסדרה של הפעילות המבוצעת בהם, ובלבד שחיקוקים אלה מנויים בתוספת השלישית. במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו, בנוסף לחיקוקים כאמור בסעיף 7, חיקוקים שעניינם שימוש, הפעלה והסדרה של הפעילות המבוצעת בהם, ובלבד שחיקוקים אלה מנויים בתוספת השלישית. תחולת דינים במתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי 9. במתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו בנוסף לחיקוקים החלים במתקנים לפי סעיף 8, גם החיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. במתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו בנוסף לחיקוקים החלים במתקנים לפי סעיף 8, גם החיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. במתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו בנוסף לחיקוקים החלים במתקנים לפי סעיף 8, גם החיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. במתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו בנוסף לחיקוקים החלים במתקנים לפי סעיף 8, גם החיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. במתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו בנוסף לחיקוקים החלים במתקנים לפי סעיף 8, גם החיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. תחולת דיני מס באזור הכלכלי הבלעדי 10. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "חוקי המס" – החוקים המפורטים בתוספת החמישית, לרבות חיקוקים שנקבעו לפיהם; "חוקי המס" – החוקים המפורטים בתוספת החמישית, לרבות חיקוקים שנקבעו לפיהם; "חוקי המס" – החוקים המפורטים בתוספת החמישית, לרבות חיקוקים שנקבעו לפיהם; "חוקי המס" – החוקים המפורטים בתוספת החמישית, לרבות חיקוקים שנקבעו לפיהם; "חוקי המס" – החוקים המפורטים בתוספת החמישית, לרבות חיקוקים שנקבעו לפיהם; "מיתקן" – לרבות מיתקן קבע; "מיתקן" – לרבות מיתקן קבע; "מיתקן" – לרבות מיתקן קבע; "מיתקן" – לרבות מיתקן קבע; "מיתקן" – לרבות מיתקן קבע; "נכס" – לרבות זכות, טובת הנאה ונכס בלתי מוחשי אחר הקשור, במישרין או בעקיפין, לחיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע; "נכס" – לרבות זכות, טובת הנאה ונכס בלתי מוחשי אחר הקשור, במישרין או בעקיפין, לחיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע; "נכס" – לרבות זכות, טובת הנאה ונכס בלתי מוחשי אחר הקשור, במישרין או בעקיפין, לחיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע; "נכס" – לרבות זכות, טובת הנאה ונכס בלתי מוחשי אחר הקשור, במישרין או בעקיפין, לחיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע; "נכס" – לרבות זכות, טובת הנאה ונכס בלתי מוחשי אחר הקשור, במישרין או בעקיפין, לחיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע; "פעולה" – כל פעולה שעניינה, במישרין או בעקיפין, חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות מכירתם, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע וכן פעילות הנלווית לפעולה כאמור. "פעולה" – כל פעולה שעניינה, במישרין או בעקיפין, חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות מכירתם, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע וכן פעילות הנלווית לפעולה כאמור. "פעולה" – כל פעולה שעניינה, במישרין או בעקיפין, חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות מכירתם, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע וכן פעילות הנלווית לפעולה כאמור. "פעולה" – כל פעולה שעניינה, במישרין או בעקיפין, חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות מכירתם, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע וכן פעילות הנלווית לפעולה כאמור. "פעולה" – כל פעולה שעניינה, במישרין או בעקיפין, חיפוש, ניצול, שימור וניהול אוצרות טבע, לרבות מכירתם, הקמת איים מלאכותיים, מתקנים ומתקני קבע וכן פעילות הנלווית לפעולה כאמור. (ב) כל פעולה באזור הכלכלי הבלעדי יראו אותה כאילו נעשתה בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ב) כל פעולה באזור הכלכלי הבלעדי יראו אותה כאילו נעשתה בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ב) כל פעולה באזור הכלכלי הבלעדי יראו אותה כאילו נעשתה בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ב) כל פעולה באזור הכלכלי הבלעדי יראו אותה כאילו נעשתה בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ב) כל פעולה באזור הכלכלי הבלעדי יראו אותה כאילו נעשתה בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ג) כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו כאילו היה נכס בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ג) כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו כאילו היה נכס בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ג) כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו כאילו היה נכס בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ג) כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו כאילו היה נכס בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ג) כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו כאילו היה נכס בישראל לעניין חוקי המס, אלא אם כן נקבע בהם אחרת. (ד) (1) הובא מיתקן מחוץ לישראל אל האזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יובא לישראל. (1) הובא מיתקן מחוץ לישראל אל האזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יובא לישראל. (1) הובא מיתקן מחוץ לישראל אל האזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יובא לישראל. (1) הובא מיתקן מחוץ לישראל אל האזור הכלכלי הבלעדי, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יובא לישראל. (2) הוצא מיתקן מהאזור הכלכלי הבלעדי אל מחוץ לישראל, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יוצא מישראל. (2) הוצא מיתקן מהאזור הכלכלי הבלעדי אל מחוץ לישראל, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יוצא מישראל. (2) הוצא מיתקן מהאזור הכלכלי הבלעדי אל מחוץ לישראל, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יוצא מישראל. (2) הוצא מיתקן מהאזור הכלכלי הבלעדי אל מחוץ לישראל, יראו אותו לעניין חוקי המס כמיתקן אשר יוצא מישראל. (3) הובאו טובין מחוץ לישראל אל מיתקן באזור הכלכלי הבלעדי או הוצאו ממנו אל מחוץ לישראל, יראו אותם לעניין חוקי המס כטובין אשר יובאו לישראל או יוצאו ממנה, לפי העניין. (3) הובאו טובין מחוץ לישראל אל מיתקן באזור הכלכלי הבלעדי או הוצאו ממנו אל מחוץ לישראל, יראו אותם לעניין חוקי המס כטובין אשר יובאו לישראל או יוצאו ממנה, לפי העניין. (3) הובאו טובין מחוץ לישראל אל מיתקן באזור הכלכלי הבלעדי או הוצאו ממנו אל מחוץ לישראל, יראו אותם לעניין חוקי המס כטובין אשר יובאו לישראל או יוצאו ממנה, לפי העניין. (3) הובאו טובין מחוץ לישראל אל מיתקן באזור הכלכלי הבלעדי או הוצאו ממנו אל מחוץ לישראל, יראו אותם לעניין חוקי המס כטובין אשר יובאו לישראל או יוצאו ממנה, לפי העניין. (ה) מי שהוקנו לו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקי המס, יהיה בעל אותן הסמכויות גם באזור הכלכלי הבלעדי. (ה) מי שהוקנו לו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקי המס, יהיה בעל אותן הסמכויות גם באזור הכלכלי הבלעדי. (ה) מי שהוקנו לו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקי המס, יהיה בעל אותן הסמכויות גם באזור הכלכלי הבלעדי. (ה) מי שהוקנו לו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקי המס, יהיה בעל אותן הסמכויות גם באזור הכלכלי הבלעדי. (ה) מי שהוקנו לו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי חוקי המס, יהיה בעל אותן הסמכויות גם באזור הכלכלי הבלעדי. דין אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי 11. (א) אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי מדינה ויחולו עליהם, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע לגביהם אחרת לפי חוק. (א) אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי מדינה ויחולו עליהם, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע לגביהם אחרת לפי חוק. (א) אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי מדינה ויחולו עליהם, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע לגביהם אחרת לפי חוק. (א) אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי מדינה ויחולו עליהם, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע לגביהם אחרת לפי חוק. (א) אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי מדינה ויחולו עליהם, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע לגביהם אחרת לפי חוק. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה לא יחולו על אוצר טבע מסוג נפט, כהגדרתו בחוק הנפט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה לא יחולו על אוצר טבע מסוג נפט, כהגדרתו בחוק הנפט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה לא יחולו על אוצר טבע מסוג נפט, כהגדרתו בחוק הנפט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה לא יחולו על אוצר טבע מסוג נפט, כהגדרתו בחוק הנפט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה לא יחולו על אוצר טבע מסוג נפט, כהגדרתו בחוק הנפט. תחולת חוק העונשין 12. על עבירה לפי הוראות הדין המנויות בסעיפים 6 עד 10 יחולו דיני העונשין של מדינת ישראל. על עבירה לפי הוראות הדין המנויות בסעיפים 6 עד 10 יחולו דיני העונשין של מדינת ישראל. על עבירה לפי הוראות הדין המנויות בסעיפים 6 עד 10 יחולו דיני העונשין של מדינת ישראל. על עבירה לפי הוראות הדין המנויות בסעיפים 6 עד 10 יחולו דיני העונשין של מדינת ישראל. על עבירה לפי הוראות הדין המנויות בסעיפים 6 עד 10 יחולו דיני העונשין של מדינת ישראל. פרק ד': סמכויות תכנון וניהול האזורים הימיים פרק ד': סמכויות תכנון וניהול האזורים הימיים פרק ד': סמכויות תכנון וניהול האזורים הימיים פרק ד': סמכויות תכנון וניהול האזורים הימיים פרק ד': סמכויות תכנון וניהול האזורים הימיים תכנון מימי החופין והאזור הכלכלי הבלעדי 13. הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילת חוק זה, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שר הכלכלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה, אשר מסדירה את תכנון הסביבה החופית והימית. הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילת חוק זה, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שר הכלכלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה, אשר מסדירה את תכנון הסביבה החופית והימית. הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילת חוק זה, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שר הכלכלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה, אשר מסדירה את תכנון הסביבה החופית והימית. הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילת חוק זה, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שר הכלכלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה, אשר מסדירה את תכנון הסביבה החופית והימית. הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילת חוק זה, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שר הכלכלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבנייה, אשר מסדירה את תכנון הסביבה החופית והימית. (ב) הגיש שר הפנים הצעה כאמור בסעיף קטן (א) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתקבע, ואשר לא תעלה על חודשיים. (ב) הגיש שר הפנים הצעה כאמור בסעיף קטן (א) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתקבע, ואשר לא תעלה על חודשיים. (ב) הגיש שר הפנים הצעה כאמור בסעיף קטן (א) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתקבע, ואשר לא תעלה על חודשיים. (ב) הגיש שר הפנים הצעה כאמור בסעיף קטן (א) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתקבע, ואשר לא תעלה על חודשיים. (ב) הגיש שר הפנים הצעה כאמור בסעיף קטן (א) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתקבע, ואשר לא תעלה על חודשיים. (ג) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול, לכל הפחות, הוראות בעניינים אלה: (ג) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול, לכל הפחות, הוראות בעניינים אלה: (ג) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול, לכל הפחות, הוראות בעניינים אלה: (ג) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול, לכל הפחות, הוראות בעניינים אלה: (ג) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול, לכל הפחות, הוראות בעניינים אלה: קביעת הגוף המוסמך להכין תכנון ימי מרחבי, אשר יכול שיהיה רשות ניהול הים אשר תוקם בחוק או הוועדה לשמירת הסביבה החופית; קביעת הגוף המוסמך להכין תכנון ימי מרחבי, אשר יכול שיהיה רשות ניהול הים אשר תוקם בחוק או הוועדה לשמירת הסביבה החופית; קביעת הגוף המוסמך להכין תכנון ימי מרחבי, אשר יכול שיהיה רשות ניהול הים אשר תוקם בחוק או הוועדה לשמירת הסביבה החופית; קביעת הגוף המוסמך להכין תכנון ימי מרחבי, אשר יכול שיהיה רשות ניהול הים אשר תוקם בחוק או הוועדה לשמירת הסביבה החופית; (2) הוראות לעריכת תכנון ימי מרחבי ותחולתו; (2) הוראות לעריכת תכנון ימי מרחבי ותחולתו; (2) הוראות לעריכת תכנון ימי מרחבי ותחולתו; (2) הוראות לעריכת תכנון ימי מרחבי ותחולתו; (3) המועד להגשת התכנון הימי המרחבי לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובלבד שיהיה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; (3) המועד להגשת התכנון הימי המרחבי לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובלבד שיהיה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; (3) המועד להגשת התכנון הימי המרחבי לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובלבד שיהיה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; (3) המועד להגשת התכנון הימי המרחבי לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובלבד שיהיה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; (4) המועדים לעדכונים עיתיים של התכנון הימי המרחבי, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים; (4) המועדים לעדכונים עיתיים של התכנון הימי המרחבי, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים; (4) המועדים לעדכונים עיתיים של התכנון הימי המרחבי, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים; (4) המועדים לעדכונים עיתיים של התכנון הימי המרחבי, ובלבד שלא יעלו על חמש שנים; (5) המועד להשגת יעד של הכרזת עשרה אחוזים משטח האזורים הימיים כולם כאזורים מוגנים; (5) המועד להשגת יעד של הכרזת עשרה אחוזים משטח האזורים הימיים כולם כאזורים מוגנים; (5) המועד להשגת יעד של הכרזת עשרה אחוזים משטח האזורים הימיים כולם כאזורים מוגנים; (5) המועד להשגת יעד של הכרזת עשרה אחוזים משטח האזורים הימיים כולם כאזורים מוגנים; (6) הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך, תוך התחשבות בשיקולים של פיתוח בר קיימא ושימור לדורות הבאים. (6) הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך, תוך התחשבות בשיקולים של פיתוח בר קיימא ושימור לדורות הבאים. (6) הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך, תוך התחשבות בשיקולים של פיתוח בר קיימא ושימור לדורות הבאים. (6) הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך, תוך התחשבות בשיקולים של פיתוח בר קיימא ושימור לדורות הבאים. תקנות בעניין הגנה על הסביבה הימית 14. השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בעניינים אלה: השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בעניינים אלה: השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בעניינים אלה: השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בעניינים אלה: השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בעניינים אלה: (1) ביצוע הערכות סביבתיות אסטרטגיות בעת קביעת מדיניות לניצול משאבי טבע בים, לרבות לפני מתן היתר מוקדם כמשמעות בחוק הנפט והסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (1) ביצוע הערכות סביבתיות אסטרטגיות בעת קביעת מדיניות לניצול משאבי טבע בים, לרבות לפני מתן היתר מוקדם כמשמעות בחוק הנפט והסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (1) ביצוע הערכות סביבתיות אסטרטגיות בעת קביעת מדיניות לניצול משאבי טבע בים, לרבות לפני מתן היתר מוקדם כמשמעות בחוק הנפט והסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (1) ביצוע הערכות סביבתיות אסטרטגיות בעת קביעת מדיניות לניצול משאבי טבע בים, לרבות לפני מתן היתר מוקדם כמשמעות בחוק הנפט והסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (1) ביצוע הערכות סביבתיות אסטרטגיות בעת קביעת מדיניות לניצול משאבי טבע בים, לרבות לפני מתן היתר מוקדם כמשמעות בחוק הנפט והסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (2) ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט, לרבות הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (2) ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט, לרבות הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (2) ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט, לרבות הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (2) ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט, לרבות הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (2) ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט, לרבות הסדרים לשיתוף אפקטיבי ורלוונטי של הציבור בהליך; (3) דרישות סביבתיות מבעלי זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, לרבות הוכחת יכולת ניהול סביבתית לפני מתן זכות נפט; (3) דרישות סביבתיות מבעלי זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, לרבות הוכחת יכולת ניהול סביבתית לפני מתן זכות נפט; (3) דרישות סביבתיות מבעלי זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, לרבות הוכחת יכולת ניהול סביבתית לפני מתן זכות נפט; (3) דרישות סביבתיות מבעלי זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, לרבות הוכחת יכולת ניהול סביבתית לפני מתן זכות נפט; (3) דרישות סביבתיות מבעלי זכות נפט כמשמעותה בחוק הנפט, לרבות הוכחת יכולת ניהול סביבתית לפני מתן זכות נפט; (4) כללים לאישור מערכת ניהול סביבתי, לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט; (4) כללים לאישור מערכת ניהול סביבתי, לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט; (4) כללים לאישור מערכת ניהול סביבתי, לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט; (4) כללים לאישור מערכת ניהול סביבתי, לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט; (4) כללים לאישור מערכת ניהול סביבתי, לפני ביצוע פיתוח כמשמעותו בחוק הנפט; (5) פיקוח על יישום מערכת ניהול סביבתיות; (5) פיקוח על יישום מערכת ניהול סביבתיות; (5) פיקוח על יישום מערכת ניהול סביבתיות; (5) פיקוח על יישום מערכת ניהול סביבתיות; (5) פיקוח על יישום מערכת ניהול סביבתיות; (6) קביעת החובה להכין ולבצע תכניות להתמודדות עם תקריות של זיהום בשמן, הסדרת דרכי הטיפול בתקריות ובתוצאותיהן ויישום הוראות האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן. (6) קביעת החובה להכין ולבצע תכניות להתמודדות עם תקריות של זיהום בשמן, הסדרת דרכי הטיפול בתקריות ובתוצאותיהן ויישום הוראות האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן. (6) קביעת החובה להכין ולבצע תכניות להתמודדות עם תקריות של זיהום בשמן, הסדרת דרכי הטיפול בתקריות ובתוצאותיהן ויישום הוראות האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן. (6) קביעת החובה להכין ולבצע תכניות להתמודדות עם תקריות של זיהום בשמן, הסדרת דרכי הטיפול בתקריות ובתוצאותיהן ויישום הוראות האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן. (6) קביעת החובה להכין ולבצע תכניות להתמודדות עם תקריות של זיהום בשמן, הסדרת דרכי הטיפול בתקריות ובתוצאותיהן ויישום הוראות האמנה הבין-לאומית בעניין זיהום ים בשמן. תקנות לעניין הערכות סיכונים ממיתקני תשתית 15. (א) השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר האנרגיה והמים ושר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת דוח על סכנות משמעותיות מכל מיתקן תשתית המוקם באזור בים שבשליטת ישראל; תקנות כאמור יכילו הוראות בעניין עדכון עיתי של הדוח האמור אחת לחמש שנים לפחות. (א) השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר האנרגיה והמים ושר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת דוח על סכנות משמעותיות מכל מיתקן תשתית המוקם באזור בים שבשליטת ישראל; תקנות כאמור יכילו הוראות בעניין עדכון עיתי של הדוח האמור אחת לחמש שנים לפחות. (א) השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר האנרגיה והמים ושר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת דוח על סכנות משמעותיות מכל מיתקן תשתית המוקם באזור בים שבשליטת ישראל; תקנות כאמור יכילו הוראות בעניין עדכון עיתי של הדוח האמור אחת לחמש שנים לפחות. (א) השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר האנרגיה והמים ושר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת דוח על סכנות משמעותיות מכל מיתקן תשתית המוקם באזור בים שבשליטת ישראל; תקנות כאמור יכילו הוראות בעניין עדכון עיתי של הדוח האמור אחת לחמש שנים לפחות. (א) השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר האנרגיה והמים ושר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת דוח על סכנות משמעותיות מכל מיתקן תשתית המוקם באזור בים שבשליטת ישראל; תקנות כאמור יכילו הוראות בעניין עדכון עיתי של הדוח האמור אחת לחמש שנים לפחות. (ב) שר הכלכלה יקבע הוראות בנוגע לבדיקות והערכות סיכונים הנוגעות לבטיחות וגיהות עובדים בתשתיות הימיות. (ב) שר הכלכלה יקבע הוראות בנוגע לבדיקות והערכות סיכונים הנוגעות לבטיחות וגיהות עובדים בתשתיות הימיות. (ב) שר הכלכלה יקבע הוראות בנוגע לבדיקות והערכות סיכונים הנוגעות לבטיחות וגיהות עובדים בתשתיות הימיות. (ב) שר הכלכלה יקבע הוראות בנוגע לבדיקות והערכות סיכונים הנוגעות לבטיחות וגיהות עובדים בתשתיות הימיות. (ב) שר הכלכלה יקבע הוראות בנוגע לבדיקות והערכות סיכונים הנוגעות לבטיחות וגיהות עובדים בתשתיות הימיות. תקנות לעניין ניהול בר קיימא של הדיג 16. (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר יקים ועדה שתגיש הצעה לתיקון פקודת הדיג, באופן שתקדם ניהול בר קיימא של הדיג ובהתאם לאמנות בין-לאומיות שישראל צד להן. (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר יקים ועדה שתגיש הצעה לתיקון פקודת הדיג, באופן שתקדם ניהול בר קיימא של הדיג ובהתאם לאמנות בין-לאומיות שישראל צד להן. (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר יקים ועדה שתגיש הצעה לתיקון פקודת הדיג, באופן שתקדם ניהול בר קיימא של הדיג ובהתאם לאמנות בין-לאומיות שישראל צד להן. (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר יקים ועדה שתגיש הצעה לתיקון פקודת הדיג, באופן שתקדם ניהול בר קיימא של הדיג ובהתאם לאמנות בין-לאומיות שישראל צד להן. (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר יקים ועדה שתגיש הצעה לתיקון פקודת הדיג, באופן שתקדם ניהול בר קיימא של הדיג ובהתאם לאמנות בין-לאומיות שישראל צד להן. (ב) הממשלה תאשר, לפי הצעת שר החקלאות ופיתוח הכפר, הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג, שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) הממשלה תאשר, לפי הצעת שר החקלאות ופיתוח הכפר, הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג, שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) הממשלה תאשר, לפי הצעת שר החקלאות ופיתוח הכפר, הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג, שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) הממשלה תאשר, לפי הצעת שר החקלאות ופיתוח הכפר, הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג, שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) הממשלה תאשר, לפי הצעת שר החקלאות ופיתוח הכפר, הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג, שתוגש בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) הגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר הצעה לתיקון פקודת הדיג כאמור בסעיף קטן (ב) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר החקלאות ופיתוח הכפר להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ואשר לא תעלה על חודשיים. (ג) הגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר הצעה לתיקון פקודת הדיג כאמור בסעיף קטן (ב) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר החקלאות ופיתוח הכפר להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ואשר לא תעלה על חודשיים. (ג) הגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר הצעה לתיקון פקודת הדיג כאמור בסעיף קטן (ב) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר החקלאות ופיתוח הכפר להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ואשר לא תעלה על חודשיים. (ג) הגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר הצעה לתיקון פקודת הדיג כאמור בסעיף קטן (ב) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר החקלאות ופיתוח הכפר להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ואשר לא תעלה על חודשיים. (ג) הגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר הצעה לתיקון פקודת הדיג כאמור בסעיף קטן (ב) והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר החקלאות ופיתוח הכפר להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ואשר לא תעלה על חודשיים. אחריות וחבות בעלי זכויות לשימוש במשאבי טבע בים 17. (א) השר להגנת הסביבה יקבע הוראות בעניין אחריותם וחבותם של בעלי זכויות לשימוש במשאבי טבע בים למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותם או פעילות מי מטעמם בים, במישרין או בעקיפין. (א) השר להגנת הסביבה יקבע הוראות בעניין אחריותם וחבותם של בעלי זכויות לשימוש במשאבי טבע בים למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותם או פעילות מי מטעמם בים, במישרין או בעקיפין. (א) השר להגנת הסביבה יקבע הוראות בעניין אחריותם וחבותם של בעלי זכויות לשימוש במשאבי טבע בים למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותם או פעילות מי מטעמם בים, במישרין או בעקיפין. (א) השר להגנת הסביבה יקבע הוראות בעניין אחריותם וחבותם של בעלי זכויות לשימוש במשאבי טבע בים למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותם או פעילות מי מטעמם בים, במישרין או בעקיפין. (א) השר להגנת הסביבה יקבע הוראות בעניין אחריותם וחבותם של בעלי זכויות לשימוש במשאבי טבע בים למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותם או פעילות מי מטעמם בים, במישרין או בעקיפין. (ב) שר שבסמכותו להקצות זכות לשימוש במשאבי טבע בים יפעל במטרה להבטיח את אחריותו וחבותו המוחלטת של בעל הזכות למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותו או פעילות מי מטעמו בים, במישרין או בעקיפין. (ב) שר שבסמכותו להקצות זכות לשימוש במשאבי טבע בים יפעל במטרה להבטיח את אחריותו וחבותו המוחלטת של בעל הזכות למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותו או פעילות מי מטעמו בים, במישרין או בעקיפין. (ב) שר שבסמכותו להקצות זכות לשימוש במשאבי טבע בים יפעל במטרה להבטיח את אחריותו וחבותו המוחלטת של בעל הזכות למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותו או פעילות מי מטעמו בים, במישרין או בעקיפין. (ב) שר שבסמכותו להקצות זכות לשימוש במשאבי טבע בים יפעל במטרה להבטיח את אחריותו וחבותו המוחלטת של בעל הזכות למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותו או פעילות מי מטעמו בים, במישרין או בעקיפין. (ב) שר שבסמכותו להקצות זכות לשימוש במשאבי טבע בים יפעל במטרה להבטיח את אחריותו וחבותו המוחלטת של בעל הזכות למנוע, לצמצם, לטפל, לנקות ולשקם נזקים סביבתיים וזיהום שנגרם, במעשה או במחדל, עקב פעילותו או פעילות מי מטעמו בים, במישרין או בעקיפין. פרק ה': הוראות שונות פרק ה': הוראות שונות פרק ה': הוראות שונות פרק ה': הוראות שונות פרק ה': הוראות שונות שינוי התוספות 18. השר רשאי לשנות את התוספות הראשונה עד החמישית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, ובהתחשב בהתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. השר רשאי לשנות את התוספות הראשונה עד החמישית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, ובהתחשב בהתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. השר רשאי לשנות את התוספות הראשונה עד החמישית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, ובהתחשב בהתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. השר רשאי לשנות את התוספות הראשונה עד החמישית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, ובהתחשב בהתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. השר רשאי לשנות את התוספות הראשונה עד החמישית, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, ובהתחשב בהתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. סמכויות אכיפה של שוטר 19. (א) שוטר רשאי להפעיל סמכותו לפי כל דין – (א) שוטר רשאי להפעיל סמכותו לפי כל דין – (א) שוטר רשאי להפעיל סמכותו לפי כל דין – (א) שוטר רשאי להפעיל סמכותו לפי כל דין – (א) שוטר רשאי להפעיל סמכותו לפי כל דין – (1) באזור הכלכלי הבלעדי – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספות השנייה עד החמישית ולגבי עבירות שדיני העונשין של מדינת ישראל חלים עליהן לפי סעיף 13(א) לחוק העונשין; (1) באזור הכלכלי הבלעדי – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספות השנייה עד החמישית ולגבי עבירות שדיני העונשין של מדינת ישראל חלים עליהן לפי סעיף 13(א) לחוק העונשין; (1) באזור הכלכלי הבלעדי – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספות השנייה עד החמישית ולגבי עבירות שדיני העונשין של מדינת ישראל חלים עליהן לפי סעיף 13(א) לחוק העונשין; (1) באזור הכלכלי הבלעדי – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספות השנייה עד החמישית ולגבי עבירות שדיני העונשין של מדינת ישראל חלים עליהן לפי סעיף 13(א) לחוק העונשין; (2) באזור הסמוך – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספת הראשונה ולגבי עבירות בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה או תברואה, שכולן או מקצתן היו צפויות להתבצע בישראל או במימי החופין שלה. (2) באזור הסמוך – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספת הראשונה ולגבי עבירות בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה או תברואה, שכולן או מקצתן היו צפויות להתבצע בישראל או במימי החופין שלה. (2) באזור הסמוך – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספת הראשונה ולגבי עבירות בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה או תברואה, שכולן או מקצתן היו צפויות להתבצע בישראל או במימי החופין שלה. (2) באזור הסמוך – לגבי עבירות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספת הראשונה ולגבי עבירות בתחומי מכס, פיסקלי, הגירה או תברואה, שכולן או מקצתן היו צפויות להתבצע בישראל או במימי החופין שלה. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בחוק העונשין. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בחוק העונשין. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בחוק העונשין. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בחוק העונשין. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בחוק העונשין. תיקון חוק הכניסה לישראל 20. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 14 יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 14 יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 14 יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 14 יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אחרי סעיף 14 יבוא: "תקנות לעניין סדרי כניסה באזור הכלכלי הבלעדי "תקנות לעניין סדרי כניסה באזור הכלכלי הבלעדי "תקנות לעניין סדרי כניסה באזור הכלכלי הבלעדי 14א. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, רשאי לקבוע הוראות וכללים לעניין סדרי כניסה אל המיתקנים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי. (ב) שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סדרי כניסה וישיבה במדינת ישראל ובמימי החופין שלה, שיחולו על מי שאינו אזרח ישראלי ומבקש להיכנס אל ישראל ממיתקנים ומיתקנים קבועים באזור הכלכלי הבלעדי של המדינה, כמשמעותם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014. (ג) בסעיף זה – "מיתקנים", "מיתקנים קבועים" ו"אזור כלכלי בלעדי" – כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014. תיקון פקודת הבטיחות בעבודה 21. בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970 , אחרי סעיף 246 יבוא: בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970 , אחרי סעיף 246 יבוא: בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970 , אחרי סעיף 246 יבוא: בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970 , אחרי סעיף 246 יבוא: בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970 , אחרי סעיף 246 יבוא: "הוראות בדבר בטיחות העבודה במתקנים בים "הוראות בדבר בטיחות העבודה במתקנים בים "הוראות בדבר בטיחות העבודה במתקנים בים 246א. שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יקבע כללים להבטחת בטיחות העבודה והבטיחות התפעולית במתקנים בים; הכללים יכללו יעדים מחייבים לעניין העסקת עובדים ישראלים על מתיקנים בים; בסעיף זה, "מיתקנים" – כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014." תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה 22. בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954, בסעיף 8ד, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954, בסעיף 8ד, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954, בסעיף 8ד, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954, בסעיף 8ד, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954, בסעיף 8ד, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: "(ט) שר הכלכלה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת תכנית ניהול בטיחות (בסעיף זה – התכנית) שתחול באזורים הימיים, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014; בהוראות ייקבעו הפרטים שייכללו בתכנית ועדכונה, שיתוף העובדים במקום העבודה בהכנה וביצוע של התכנית ודיווח אנונימי וסודי של עובדים לגבי תקלות בטיחות." "(ט) שר הכלכלה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת תכנית ניהול בטיחות (בסעיף זה – התכנית) שתחול באזורים הימיים, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014; בהוראות ייקבעו הפרטים שייכללו בתכנית ועדכונה, שיתוף העובדים במקום העבודה בהכנה וביצוע של התכנית ודיווח אנונימי וסודי של עובדים לגבי תקלות בטיחות." "(ט) שר הכלכלה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת תכנית ניהול בטיחות (בסעיף זה – התכנית) שתחול באזורים הימיים, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014; בהוראות ייקבעו הפרטים שייכללו בתכנית ועדכונה, שיתוף העובדים במקום העבודה בהכנה וביצוע של התכנית ודיווח אנונימי וסודי של עובדים לגבי תקלות בטיחות." "(ט) שר הכלכלה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת תכנית ניהול בטיחות (בסעיף זה – התכנית) שתחול באזורים הימיים, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014; בהוראות ייקבעו הפרטים שייכללו בתכנית ועדכונה, שיתוף העובדים במקום העבודה בהכנה וביצוע של התכנית ודיווח אנונימי וסודי של עובדים לגבי תקלות בטיחות." "(ט) שר הכלכלה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת תכנית ניהול בטיחות (בסעיף זה – התכנית) שתחול באזורים הימיים, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014; בהוראות ייקבעו הפרטים שייכללו בתכנית ועדכונה, שיתוף העובדים במקום העבודה בהכנה וביצוע של התכנית ודיווח אנונימי וסודי של עובדים לגבי תקלות בטיחות." תיקון חוק העונשין 23. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, אחרי סעיף 13 יבוא: "עבירות באזור הכלכלי הבלעדי "עבירות באזור הכלכלי הבלעדי "עבירות באזור הכלכלי הבלעדי 13א. (א) בסעיף זה – "חוק האזורים הימיים" – חוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014; "האזור הכלכלי הבלעדי" ו"מיתקן קבוע" – כהגדרתם בחוק האזורים הימיים. (ב) דיני העונשין של מדינת ישראל יחולו על עבירת חוץ שנעברה, כולה או מקצתה, באזור הכלכלי הבלעדי, אם היא פוגעת או שיש בה כדי לפגוע במימוש זכויותיה וסמכויותיה של מדינת ישראל באותו אזור, כאמור בחוק האזורים הימיים. (ג) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת חוץ שנעברה, כולה או מקצתה, במיתקן קבוע באזור הכלכלי הבלעדי." תיקון פקודת הדיג 24. בפקודת הדיג, בסעיף 2, במקום ההגדרה "ישראל" יבוא: בפקודת הדיג, בסעיף 2, במקום ההגדרה "ישראל" יבוא: בפקודת הדיג, בסעיף 2, במקום ההגדרה "ישראל" יבוא: בפקודת הדיג, בסעיף 2, במקום ההגדרה "ישראל" יבוא: בפקודת הדיג, בסעיף 2, במקום ההגדרה "ישראל" יבוא: ""ישראל" – לרבות מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". ""ישראל" – לרבות מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". ""ישראל" – לרבות מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". ""ישראל" – לרבות מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". ""ישראל" – לרבות מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". תיקון חוק הפרשנות 25. בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981, בסעיף 3, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא: בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981, בסעיף 3, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא: בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981, בסעיף 3, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא: בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981, בסעיף 3, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא: בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981, בסעיף 3, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא: ""מימי חופין" – מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""מימי חופין" – מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""מימי חופין" – מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""מימי חופין" – מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""מימי חופין" – מימי החופין של מדינת ישראל, כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" תיקון חוק ספנות חופית 26. בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 – בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 – בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 – בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 – בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) ההגדרה "האזור הימי" – תימחק; (א) ההגדרה "האזור הימי" – תימחק; (א) ההגדרה "האזור הימי" – תימחק; (א) ההגדרה "האזור הימי" – תימחק; (ב) אחרי ההגדרה "גרור" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "גרור" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "גרור" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "גרור" יבוא: ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;" (2) בכל מקום, במקום "האזור הימי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "האזור הימי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "האזור הימי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "האזור הימי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "האזור הימי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". תיקון חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן 27. בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004 – בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004 – בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004 – בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004 – בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד–2004 – (1) בסעיף 1, ההגדרה "אזור נלווה" – תימחק; (1) בסעיף 1, ההגדרה "אזור נלווה" – תימחק; (1) בסעיף 1, ההגדרה "אזור נלווה" – תימחק; (1) בסעיף 1, ההגדרה "אזור נלווה" – תימחק; (1) בסעיף 1, ההגדרה "אזור נלווה" – תימחק; (2) בסעיף 2(1), במקום "וכן באזור הנלווה" יבוא "וכן באזור הכלכלי הבלעדי, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014". (2) בסעיף 2(1), במקום "וכן באזור הנלווה" יבוא "וכן באזור הכלכלי הבלעדי, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014". (2) בסעיף 2(1), במקום "וכן באזור הנלווה" יבוא "וכן באזור הכלכלי הבלעדי, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014". (2) בסעיף 2(1), במקום "וכן באזור הנלווה" יבוא "וכן באזור הכלכלי הבלעדי, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014". (2) בסעיף 2(1), במקום "וכן באזור הנלווה" יבוא "וכן באזור הכלכלי הבלעדי, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014". תיקון חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים 28. בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1998, בסעיף 1, בהגדרה "מקור יבשתי" במקום "מיתקן ימי קבוע" יבוא "מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1998, בסעיף 1, בהגדרה "מקור יבשתי" במקום "מיתקן ימי קבוע" יבוא "מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1998, בסעיף 1, בהגדרה "מקור יבשתי" במקום "מיתקן ימי קבוע" יבוא "מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1998, בסעיף 1, בהגדרה "מקור יבשתי" במקום "מיתקן ימי קבוע" יבוא "מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1998, בסעיף 1, בהגדרה "מקור יבשתי" במקום "מיתקן ימי קבוע" יבוא "מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;". תיקון חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים) 29. בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח–2008 – בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח–2008 – בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח–2008 – בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח–2008 – בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח–2008 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי "בחוק זה – " יבוא: (א) אחרי "בחוק זה – " יבוא: (א) אחרי "בחוק זה – " יבוא: (א) אחרי "בחוק זה – " יבוא: ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; ""האזור הכלכלי הבלעדי" – כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; (ב) ההגדרה "מדף יבשתי" – תימחק; (ב) ההגדרה "מדף יבשתי" – תימחק; (ב) ההגדרה "מדף יבשתי" – תימחק; (ב) ההגדרה "מדף יבשתי" – תימחק; (ג) בהגדרה "מיתקן ימי", במקום "וכן כל מיתקן או מבנה המחובר לקרקעית הים באופן קבוע, המשמש למטרת מחקר או ניצול משאבים או למטרה כלכלית אחרת" יבוא "וכן כל מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; (ג) בהגדרה "מיתקן ימי", במקום "וכן כל מיתקן או מבנה המחובר לקרקעית הים באופן קבוע, המשמש למטרת מחקר או ניצול משאבים או למטרה כלכלית אחרת" יבוא "וכן כל מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; (ג) בהגדרה "מיתקן ימי", במקום "וכן כל מיתקן או מבנה המחובר לקרקעית הים באופן קבוע, המשמש למטרת מחקר או ניצול משאבים או למטרה כלכלית אחרת" יבוא "וכן כל מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; (ג) בהגדרה "מיתקן ימי", במקום "וכן כל מיתקן או מבנה המחובר לקרקעית הים באופן קבוע, המשמש למטרת מחקר או ניצול משאבים או למטרה כלכלית אחרת" יבוא "וכן כל מיתקן, כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה–2014;"; (2) בכל מקום, במקום "מדף יבשתי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "מדף יבשתי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "מדף יבשתי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "מדף יבשתי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". (2) בכל מקום, במקום "מדף יבשתי" יבוא "האזור הכלכלי הבלעדי". ביטול חוק השטחים התת ימיים 30. חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג–1953 – בטל. חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג–1953 – בטל. חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג–1953 – בטל. חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג–1953 – בטל. חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג–1953 – בטל. ביטול חוק מימי חופין 31. חוק מימי-חופין, התשי"ז–1956 – בטל. חוק מימי-חופין, התשי"ז–1956 – בטל. חוק מימי-חופין, התשי"ז–1956 – בטל. חוק מימי-חופין, התשי"ז–1956 – בטל. חוק מימי-חופין, התשי"ז–1956 – בטל. ביצוע ותקנות 32. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה (סעיפים 6, 12 ו-19(2)) (סעיפים 6, 12 ו-19(2)) (סעיפים 6, 12 ו-19(2)) (סעיפים 6, 12 ו-19(2)) (סעיפים 6, 12 ו-19(2)) החיקוקים החלים באזור הסמוך החיקוקים החלים באזור הסמוך החיקוקים החלים באזור הסמוך החיקוקים החלים באזור הסמוך החיקוקים החלים באזור הסמוך חוק העתיקות והחיקוקים שנקבעו לפיו. חוק העתיקות והחיקוקים שנקבעו לפיו. חוק העתיקות והחיקוקים שנקבעו לפיו. חוק העתיקות והחיקוקים שנקבעו לפיו. חוק העתיקות והחיקוקים שנקבעו לפיו. תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה (סעיפים 7, 12 ו-19(1)) (סעיפים 7, 12 ו-19(1)) (סעיפים 7, 12 ו-19(1)) (סעיפים 7, 12 ו-19(1)) (סעיפים 7, 12 ו-19(1)) החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי (1) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (2) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (2) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (2) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (2) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (2) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (3) פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (3) פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (3) פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (3) פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (3) פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (4) חוק גנים לאומיים והחיקוקים שנקבעו לפיו; (4) חוק גנים לאומיים והחיקוקים שנקבעו לפיו; (4) חוק גנים לאומיים והחיקוקים שנקבעו לפיו; (4) חוק גנים לאומיים והחיקוקים שנקבעו לפיו; (4) חוק גנים לאומיים והחיקוקים שנקבעו לפיו; (6) חוק הנפט והחיקוקים שנקבעו לפיו; (6) חוק הנפט והחיקוקים שנקבעו לפיו; (6) חוק הנפט והחיקוקים שנקבעו לפיו; (6) חוק הנפט והחיקוקים שנקבעו לפיו; (6) חוק הנפט והחיקוקים שנקבעו לפיו; (7) חוק משק הגז הטבעי והחיקוקים שנקבעו לפיו; (7) חוק משק הגז הטבעי והחיקוקים שנקבעו לפיו; (7) חוק משק הגז הטבעי והחיקוקים שנקבעו לפיו; (7) חוק משק הגז הטבעי והחיקוקים שנקבעו לפיו; (7) חוק משק הגז הטבעי והחיקוקים שנקבעו לפיו; (8) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (8) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (8) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (8) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (8) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (9) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (9) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (9) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (9) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (9) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (10) פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (10) פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (10) פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (10) פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (10) פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971, והחיקוקים שנקבעו לפיה; (11) חוק ספנות חופית והחיקוקים שנקבעו לפיו; (11) חוק ספנות חופית והחיקוקים שנקבעו לפיו; (11) חוק ספנות חופית והחיקוקים שנקבעו לפיו; (11) חוק ספנות חופית והחיקוקים שנקבעו לפיו; (11) חוק ספנות חופית והחיקוקים שנקבעו לפיו; (12) חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (12) חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (12) חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (12) חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (12) חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (13) חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן והחיקוקים שנקבעו לפיו; (13) חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן והחיקוקים שנקבעו לפיו; (13) חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן והחיקוקים שנקבעו לפיו; (13) חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן והחיקוקים שנקבעו לפיו; (13) חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן והחיקוקים שנקבעו לפיו; (14) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (14) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (14) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (14) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (14) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, והחיקוקים שנקבעו לפיו; (15) חוק התכנון והבניה והחיקוקים שנקבעו לפיו; (15) חוק התכנון והבניה והחיקוקים שנקבעו לפיו; (15) חוק התכנון והבניה והחיקוקים שנקבעו לפיו; (15) חוק התכנון והבניה והחיקוקים שנקבעו לפיו; (15) חוק התכנון והבניה והחיקוקים שנקבעו לפיו; (16) חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (16) חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (16) חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (16) חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (16) חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, והחיקוקים שנקבעו לפיו. תוספת שלישית תוספת שלישית תוספת שלישית תוספת שלישית תוספת שלישית (סעיפים 8, 12 ו-19(1)) (סעיפים 8, 12 ו-19(1)) (סעיפים 8, 12 ו-19(1)) (סעיפים 8, 12 ו-19(1)) (סעיפים 8, 12 ו-19(1)) החיקוקים החלים במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה החיקוקים החלים במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה החיקוקים החלים במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה החיקוקים החלים במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה החיקוקים החלים במתקנים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה (1) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (1) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (1) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (1) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (1) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (3) פקודת הבטיחות בעבודה והחיקוקים שנקבעו לפיה. (3) פקודת הבטיחות בעבודה והחיקוקים שנקבעו לפיה. (3) פקודת הבטיחות בעבודה והחיקוקים שנקבעו לפיה. (3) פקודת הבטיחות בעבודה והחיקוקים שנקבעו לפיה. (3) פקודת הבטיחות בעבודה והחיקוקים שנקבעו לפיה. תוספת רביעית תוספת רביעית תוספת רביעית תוספת רביעית תוספת רביעית (סעיפים 9, 12 ו-19(1)) (סעיפים 9, 12 ו-19(1)) (סעיפים 9, 12 ו-19(1)) (סעיפים 9, 12 ו-19(1)) (סעיפים 9, 12 ו-19(1)) החיקוקים החלים במתקנים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה והשלישית החיקוקים החלים במתקנים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה והשלישית החיקוקים החלים במתקנים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה והשלישית החיקוקים החלים במתקנים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה והשלישית החיקוקים החלים במתקנים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בנוסף לחיקוקים החלים לפי התוספת השנייה והשלישית (1) חוק הכניסה לישראל והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק הכניסה לישראל והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק הכניסה לישראל והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק הכניסה לישראל והחיקוקים שנקבעו לפיו; (1) חוק הכניסה לישראל והחיקוקים שנקבעו לפיו; (2) חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, והחיקוקים שנקבעו לפיו. (2) חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, והחיקוקים שנקבעו לפיו. תוספת חמישית תוספת חמישית תוספת חמישית תוספת חמישית תוספת חמישית חוקי מס חוקי מס חוקי מס חוקי מס חוקי מס (סעיפים 11, 12 ו-19(1)) (סעיפים 11, 12 ו-19(1)) (סעיפים 11, 12 ו-19(1)) (סעיפים 11, 12 ו-19(1)) (סעיפים 11, 12 ו-19(1)) (1) פקודת מס הכנסה; (1) פקודת מס הכנסה; (1) פקודת מס הכנסה; (1) פקודת מס הכנסה; (1) פקודת מס הכנסה; (2) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985; (2) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985; (2) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985; (2) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985; (2) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985; (3) חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב–1992; (3) חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב–1992; (3) חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב–1992; (3) חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב–1992; (3) חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב–1992; (4) פקודת המסים (גבייה); (4) פקודת המסים (גבייה); (4) פקודת המסים (גבייה); (4) פקודת המסים (גבייה); (4) פקודת המסים (גבייה); (5) חוק קיזוז מיסים, התש"ם–1980; (5) חוק קיזוז מיסים, התש"ם–1980; (5) חוק קיזוז מיסים, התש"ם–1980; (5) חוק קיזוז מיסים, התש"ם–1980; (5) חוק קיזוז מיסים, התש"ם–1980; (6) חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א–1980; (6) חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א–1980; (6) חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א–1980; (6) חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א–1980; (6) חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א–1980; (7) חוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967; (7) חוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967; (7) חוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967; (7) חוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967; (7) חוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967; (8) חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011; (8) חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011; (8) חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011; (8) חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011; (8) חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011; (9) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; (9) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; (9) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; (9) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; (9) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; (10) פקודת המכס; (10) פקודת המכס; (10) פקודת המכס; (10) פקודת המכס; (10) פקודת המכס; (11) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (11) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (11) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (11) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (11) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (12) פקודת תעריף המכס והפטורים; (12) פקודת תעריף המכס והפטורים; (12) פקודת תעריף המכס והפטורים; (12) פקודת תעריף המכס והפטורים; (12) פקודת תעריף המכס והפטורים; (13) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958; (13) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958; (13) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958; (13) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958; (13) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958; (14) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט–1949; (14) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט–1949; (14) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט–1949; (14) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט–1949; (14) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט–1949; (15) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז–1957; (15) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז–1957; (15) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז–1957; (15) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז–1957; (15) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז–1957; (16) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח–1968. (16) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח–1968. (16) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח–1968. (16) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח–1968. (16) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח–1968.