הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 558921 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת אורית סטרוק שולי מועלם-רפאלי מירי רגב יעקב אשר יעקב מרגי רינה פרנקל פ/2850/19 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ועדת חריגים הומניטרית להעסקת עובדי סיעוד מעבר לתקופה המותרת), התשע"ה–2014 דברי הסבר סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, כפי שנוסף לחוק בשנת 2011, הסמיך את שר הפנים להאריך שהות עובדי הסיעוד הזרים בישראל מעבר לתקופות המרביות הרגילות הקבועות בחוק הכניסה לישראל. בעקבות תיקון החוק, הוגשו אלפי בקשות חריגות לוועדה המייעצת, ומחמת עומס הבקשות והזמן הרב הנדרש לבדוק אותן לעומק, הוחלט בשנת 2014 על מתן אישור גורף לכ-5000 בקשות חריגות כאמור, תוך הקשחת הקריטריונים בנוהל המשמש את הוועדה לבחינת בקשות חדשות שיוגשו. לדעת הגורמים המקצועיים ברשות ההגירה, המציאות שנוצרה לאחר התיקון האמור גרמה לתופעות קשות, הן מהפן של נטישת מטופלים סיעודיים והן מהפן של פגיעה במדיניות ההגירה של המדינה כלהלן: - הגברת נטישת מטופלים – לפני התיקון, עובד זר שסיים 51 חודשים בישראל, אשר ביקש להישאר בישראל תקופה נוספת כדין, היה חייב להמשיך לעבוד אצל המטופל הסיעודי אותו סעד באותה העת, והוא לא היה רשאי לעבור לעבוד אצל מטופל אחר, מאחר והוא יצא את תקופת ההעסקה המרבית המותרת בישראל. התיקון לחוק, שנועד להיטיב עם מטופלים סיעודיים, בפועל פגע במטופלים אחרים, מאחר שבעקבות התיקון, גם עובדי סיעוד הוותיקים הנ"ל יוכלו לעזוב את המטופלים הסיעודיים שאותם סעדו, ולעבור למטופלים אחרים אשר הגישו אותם לוועדת החריגים. במקרים רבים, אותו עובד זר עבר בין מטופל למטופל גם בזמן ההמתנה להחלטת ועדת החריגים בעניינו, כך שגם למטופל שהגישו לוועדת החריגים אין ודאות לגבי הישארות העובד הזר אצלו. - הגדלת מצאי העובדים הזרים השוהים בישראל תקופות ארוכות – בעקבות התיקון לחוק והעיכוב בטיפול בבקשות בעקבות העומס הרב שנוצר, וכן האישור הגורף בתנאים שנקבע בעקבות כך, עלה באופן משמעותי מספר עובדי הסיעוד הזרים שהעסקתם ושהותם במדינה הותרה במשך תקופות ארוכות. על השפעת אורך שהותו של עובד זר על זכויותיו בישראל ניתן ללמוד מפסק הדין בבג"ץ 1105/06 קו לעובד נגד שר הרווחה, מיום 22 ביוני 2014, אשר הורה לשר הבריאות להסדיר לעובדי סיעוד זרים השוהים בישראל תקופות ארוכות, ביטוח רפואי בתנאים קרובים יותר לביטוח המסופק לתושבי המדינה, וזאת בעקבות זיקתם החזקה לישראל. נוכח פסק הדין, המשך התרת עבודתם של מספר גדול של עובדים זרים בישראל במשך תקופות ארוכות, עלול בסופו של יום לפגוע במדיניות ההגירה של ישראל, ולחייב הענקת זכויות נוספת לעובדים ותיקים בדומה לזכויות המוענקות לתושבים, מלבד ההשלכות התקציביות למערך הבריאות של המדינה. כן יצוין כי התיקון עודד עובדים זרים להישאר בישראל גם באופן בלתי חוקי, ונמצא כי גם עובדים שהיו מיועדים להרחקה הוגשו לוועדת החריגים על ידי מטופלים סיעודיים שביקשו להעסיקם על אף שהותם שלא כדין במדינה במשך תקופות ארוכות. אי לכך, לדעת הגורמים המקצועיים ברשות, קיים צורך דחוף לתקן את הוראות סעיף 3א(ב1) הנ"ל, במטרה לקבוע תנאי סף קשיחים בחוק לגבי העובדים הזרים שניתן לשקול הארכת שהותם מעבר לתקופות ההעסקה הרגילות של עובדי סיעוד זרים, לבקשת מטופל סיעודי במקרים המאניים מיוחדים. לפי ההצעה, שר הפנים יהא רשאי להאריך שהות של עובד זר שנכנס לישראל באשרת ב/1 לענף הסיעוד, רק אם העובד שוהה בישראל כדין והתקיימו לו תנאים נוספים כלהלן אשר יעודדו נאמנות למטופל סיעודי אחר ומניעת נטישת מטופלים במשך תקופת שהותו בישראל, העובד הזר הנדרש הועסק כדין אצל מטופל סיעודי אחד במשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות. העובד הזר הנדרש סיים את העסקתו האחרונה בישראל טרם הגשת הבקשה לוועדה בעקבות פטירת המטופל הסיעודי שאותו סעד, או בעקבות מעבר המטופל הסיעודי למוסד סיעודי, ולא בעקבות התפטרות או פיטורין. בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו מעל 7 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר המבוקש לישראל למעט במקרים של מטופלים קשים הזכאים לקצבת שר"מ מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 175% או נכי צה"ל ברמה של 100%+ או ילדים נכים במצבים קשים במיוחד, שלגביהם המגבלה תעמוד על 12 שנים. לא התקבלה החלטה קודמת של שר הפנים לגבי בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה לגבי העובד הזר הנדרש, מלבד החלטה להאריך רישיון ביקור של עובד לפי סעיף זה לטיפול בבן זוג של המטופל הסיעודי אשר הגיש את הבקשה הנוכחית. לא הוגשה בקשה קודמת להאריך את רישיון העובד הזר לפי סעיף זה על ידי מטופל סיעודי אחר, מלבד בן משפחה של המטופל הסיעודי המבקש. לסיכום: תיקון סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל על מנת למגר את תופעת הנטישות, יוכל לתרום הן למטופלים הסיעודיים והן למדינה, בכך שימנע חשש להשתקעות עובדים זרים רבים בה, תוך מתן מענה למספר מצומצם של מקרים חריגים העומדים בתנאי החוק. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בחשוון התשע"ה – 10.11.14 תיקון סעיף 3א 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 3א(ב1), במקום פסקה (1) יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 3א(ב1), במקום פסקה (1) יבוא: "(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי שר הפנים לקבל החלטה להתיר הארכת תוקף רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לצורך הטיפול במטופל סיעודי בעל היתר בתוקף להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 (להלן – מטופל סיעודי) מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל, והקשורים למורכבות או ייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש, ובלבד שהעובד הזר שהארכת רישיונו נדרשת לפי סעיף זה (להלן – העובד הזר הנדרש) שוהה כדין בישראל והתקיימו לגביו התנאים המצטברים להלן: "(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי שר הפנים לקבל החלטה להתיר הארכת תוקף רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לצורך הטיפול במטופל סיעודי בעל היתר בתוקף להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 (להלן – מטופל סיעודי) מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל, והקשורים למורכבות או ייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש, ובלבד שהעובד הזר שהארכת רישיונו נדרשת לפי סעיף זה (להלן – העובד הזר הנדרש) שוהה כדין בישראל והתקיימו לגביו התנאים המצטברים להלן: (א) במשך תקופת שהותו בישראל, העובד הזר הנדרש הועסק כדין אצל מטופל סיעודי אחד במשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות. (ב) העובד הזר הנדרש סיים את תקופת העסקתו האחרונה בישראל, אשר קדם למועד הגשת הבקשה לפי סעיף זה, בעקבות פטירת המטופל הסיעודי אותו סעד, או בעקבות מעבר המטופל הסיעודי אותו סעד למוסד סיעודי בלבד. (ג) בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו מעל 7 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל לעבודה בענף הסיעוד. על אף האמור, אם הארכת רישיונו של העובד הזר הנדרש נדרשת לטיפול במטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 175% לפחות, או שהוא נכה צה"ל שהוכר כסיעודי ברמה של 100%+, או אם מדובר בילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מאת המוסד לביטוח לאומי ברמה של 100% בלבד, והוא בעל נכות קשה במיוחד, ולא עברו מעל 12 שנה מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל. (ד) לא התקבלה החלטת קודמת של שר הפנים לגבי בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה להארכת רישיונו של העובד הזר הנדרש, מלבד החלטה להאריך רישיון ביקור של עובד לפי סעיף זה לטיפול בבן זוג של המטופל הסיעודי אשר הגיש את הבקשה הנוכחית. (ה) לא הוגשה בקשה קודמת להאריך את רישיון העובד הזר הנדרש לפי סעיף זה על ידי מטופל סיעודי אחר, מלבד בקשה שהוגשה על ידי מטופל סיעוד שהוא בן זוג של המטופל הסיעודי המבקש." הוראת מעבר 2. אין באמור בתיקון זה לפגוע בהחלטה שהתקבלה לפי סעיף זה לפני תחילתו של תיקון זה. אין באמור בתיקון זה לפגוע בהחלטה שהתקבלה לפי סעיף זה לפני תחילתו של תיקון זה.