הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 557043 הכנסת התשע-עשרה יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי פ/2862/19 הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לנושאי משרה בכירה בשירות הציבור), התשע"ה–2014 דברי הסבר חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, קובע מספר הגבלות שחלות על עובדי ציבור לאחר פרישתם. סעיף 4 לחוק קובע הגבלה על מי שפרש משירות ציבורי לקבל זכות, ובכלל זה, איסור קבלת משרה כשכיר, ממי שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו של הפורש, במהלך שירותו הציבורי. עם זאת, סעיף 4(ג) לחוק קובע שלושה מקרים בהם לא תחול ההגבלה האמורה: עברה שנה מיום פרישתו של העובד (שנת צינון), הוועדה למען היתרים אישרה שעברו שנתיים מיום גמר טיפולו של העובד בהחלטה או בהמלצה או לחילופין הוגשה בקשה למתן היתר לקבלת הזכות לפני תום תקופת הצינון, והבקשה אושרה. כיום אנו עדים למקרים רבים בהם עובדים בכירים בשירות הציבורי, שפרשו מתפקידם הציבורי, עוברים זמן קצר לאחר פרישתם למלא תפקידי מפתח בשוק הפרטי במגזרים שהם היו אמונים על פיקוחם במסגרת תפקידם הציבורי, עד כדי עבודה בגופים שהיו ממונים ישירות על פיקוחם. תופעה זו, המכונה "הדלת המסתובבת", היא תופעה שכיחה שאינה מקבלת כיום מענה אפקטיבי במסגרת החקיקה הקיימת ומעוררת בשיח הציבורי ביקורת חריפה וטענות קשות של חשש לניגוד עניינים ופגיעה באתיקה הציבורית. מחקרים מראים כי הצורך לתת מענה לתופעת ה"דלת המסתובבת" הוביל ברחבי העולם לחקיקה נרחבת (עו"ד גלעד נוה "סוגיות במעבר עובדי ציבור למגזר פרטי – סקירה משווה", הלשכה המשפטית, תחום חקיקה ומחקר משפטי. נכתב עבור חבר הכנסת מיקי רוזנטל, 2013), לרבות חקיקה פרטנית, שבמרכזה יצירת מנגנון של תקופת צינון. כך למשל, בארה"ב, המובילה בחקיקה פרטנית עבור משרות שונות בסולם הדירוג המינהלי, חל איסור מוחלט על נושא משרה שעזב את תפקידו בממשל האמריקני לייצג בפני רשויות בנושאים פרטניים שבהם היה מעורב באופן אישי ומהותי (18 U.S.C § 207(a)(1).). בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, מפורטת רשימת משרות בכירות בשירות הציבורי הכוללת, בין היתר, את הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה על התקציבים וכיוצא בזה. כדי לתת מענה לתופעה מוצע להרחיב את תקופת הצינון הקיימת כיום בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, לתקופה של חמש שנים עבור מי שכיהן כנושא משרה בכירה, כמפורט בתוספת לחוק המינויים, וכן עבור מי שכיהן כסגנו, מלהתמנות לתפקיד בשוק הפרטי אצל גופים שהיו תחת פיקוחו בתפקידו הציבורי. זאת, כדי למנוע ניגוד עניינים, לייעל את תקינות המינהל הציבורי ולהבטיח את אמון הציבור במקבלי ההחלטות במגזר הציבורי. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה, על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/1696/17; פ/933/18; פ/542/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בחשוון התשע"ה – 17.11.14 תיקון סעיף 4 1. בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מי שפרש משירות הציבור והיה נושא משרה מן המשרות המפורטות בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, או מי שכיהן כסגן נושא משרה כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה בסעיף זה, ובלבד שלא חל אחד מאלה: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מי שפרש משירות הציבור והיה נושא משרה מן המשרות המפורטות בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, או מי שכיהן כסגן נושא משרה כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה בסעיף זה, ובלבד שלא חל אחד מאלה: (1) עברו חמש שנים מיום פרישתו; (2) הוועדה שהוקמה לפי סעיף 11 אישרה שעברו חמש שנים מיום גמר טיפולו בהחלטה או בהמלצה."