הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2014 בנובמבר24 902 ב' בכסלו התשע"ה עמוד ) (השתתפות בפעילות של ארגונים מזוינים במדינות חוץ),121 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 398 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2014-התשע"ה 398 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (השתתפות בפעילות של ארגונים 121'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 2014-מזוינים במדינות חוץ), התשע"ה 122 תיקון סעיף .1 ), אחרי סעיף קטן (ב122 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1977-בחוק העונשין, התשל"ז יבוא: )1"(ב אזרח ישראלי או תושב קבע ישראלי המשתתף בפעילות של ארגון מזוין, )1( ; שנים5 מאסר- דינו - בסעיף קטן זה )2( ארגון מזוין לא מדינתי במדינת חוץ המנוי בחלק א' לתוספת- ""ארגון מזוין ראשונה א' או הפועל באזור או במדינה המנויים בחלק ב' לתוספת ראשונה א'; ) 4()(א2 מי שמחזיק באשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף- ""תושב קבע ישראלי .2‏1952-לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב )2(ב שר הביטחון בהסכמת שר החוץ, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א'." 1977- לחוק העונשין, התשל"ז122 סעיף סעיפים החוק), שעניינו "גיוס לכוחות חוץ",- (להלן 2– ו1 קובע בסעיף קטן (א) שבו איסור על אזרח ישראלי להתנדב לשרת בכוחות מזוינים של מדינות חוץ. כמו כן קבועה בו חזקה ולפיה אזרח ישראלי ששירת בכוח מזוין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההיפך. העונש בצד עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר. סעיף קטן (ב) לסעיף האמור אוסר לגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזוין של מדינת חוץ, כאשר המגייס אינו נציגה הרשמי של המדינה והמגויס אינו אזרחה. העונש בצד עבירה זו הוא חמש שנות מאסר. בסעיף קטן (ג) לאותו סעיף, קבוע פטור מאחריות פלילית על מעשה שנעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת, מוסד או ארגון בין–לאומי או בהיתר מסוים או כללי שניתן מטעם הממשלה. לחוק, קבוע 122 האיסור הפלילי הקיים היום בסעיף בסימן שעניינו פגיעה ביחסי חוץ, אשר בפרק "ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים". תכלית האיסור היא להגן מפני פגיעה בערך המוגן של יחסי חוץ, אשר עלול להיפגע כאשר אזרח של מדינת ישראל מתנדב לשרת בכוחות מזוינים של מדינה אחרת. בשנים האחרונות התברר כי אזרחים ותושבי קבע ישראלים) נוטלים חלק בפעילות של - ישראלים (להלן ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים במדינות חוץ, כגון ישראלים המצטרפים לפעילות או לאימונים של כוחות המורדים בסוריה. פעילות כאמור נערכת לעתים בחסות ארגוני טרור. תופעה זו יוצרת סיכון ביטחוני למדינת ישראל ועלולה להביא ליצירת פלטפורמה לפעילות טרור בישראל. זאת מאחר שהצטרפות לארגונים כאמור עלולה להוות תמריץ לישראלים שעברו בהם אימונים לסייע, עם שובם לישראל, לפעילות טרור וליישם את הידע שרכשו. בנוסף, יש בתופעה זו כדי לסכן את יחסי החוץ של מדינת ישראל, בדומה לסיכון הנשקף ליחסי החוץ משירות (א) 122 בכוח מזוין רשמי של מדינה זרה, כאמור בסעיף לחוק. השתתפות בפעילות של ארגונים מזוינים במדינות חוץ מחזקת רשתות טרור בין–לאומיות ואי–נקיטת עמדה בעניין עלולה להתפרש כפגיעה באינטרס המאבק בטרור של הקהילה הבין–לאומית, ובכך לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. זאת במיוחד כאשר הארגונים המזוינים שבפעילותם משתתף הישראלי, פועלים במישרין או בעקיפין נגד מדינה שישראל אינה מצויה עמה בעימות. כיום קיימות כמה עבירות שנותנות מענה חלקי לתופעה של הצטרפות לפעילות של ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים בחוץ לארץ. כך למשל, היציאה מישראל לצורך השתתפות בפעילות של ארגונים כאמור עשויה להיחשב א לחוק מניעת הסתננות (עבירות 2 עבירה לפי סעיף (א) לתקנות שעת 18 , או לפי סעיף1954-ושיפוט), התשי"ד . ואולם עבירות 1948-חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח אלה אינן מבטאות די הצורך את הערכים המוגנים של ביטחון המדינה והגנה על יחסי החוץ שעלולים להיפגע .32 '; התשע"ה, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ 1 .354 'ס"ח התשי"ב, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 24.11.2014 ,, ב' בכסלו התשע"ה902 - הצעות חוק הממשלה 399 הוספת תוספת ראשונה א' .2 :לפני התוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא "תוספת ראשונה א' ))".1(ב122 (סעיף .2 :לפני התוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא הוספת תוספת ראשונה א' "תוספת ראשונה א' ))".1(ב122 (סעיף כתוצאה מעצם ההצטרפות לארגונים כאמור, ולכן אין בהן כדי להוות מענה הולם לטיפול בתופעה. אם ישראלי יוצר קשר עם מי שנכלל בהגדרה "סוכן חוץ", ניתן לייחס לחוק. 114 לו עבירה של מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף ואולם במרבית המקרים פעילי הארגונים המזוינים אינם נכללים בהגדרה זו, ואין למגע עמם קשר ישיר לפגיעה בביטחון ישראל, ולכן גם במקרה זה אין מענה הולם לטיפול בתופעה. לאור האמור לעיל, עולה הצורך בתיקון חקיקה שיתאים את החקיקה הישראלית להתפתחויות בזירה הבין–לאומית בעניין זה ויאפשר העמדה לדין של ישראלים המשתתפים בפעילות של ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים בחוץ לארץ. יובהר כי המונח "ארגונים מזוינים שאינם מדינתיים", מתייחס לארגונים מזוינים בלתי פורמליים הפועלים במדינה או באזור מסוים בה, ולא לצבאות רשמיים או לגופים מזוינים אחרים שהם זרועות של מדינה, שעליהם יחולו האיסורים הקבועים (א) ו–(ב). עוד יודגש כי מוצע שהאיסור 122 היום בסעיפים החדש יחול גם על תושבי קבע בישראל, שאינם אזרחים, זאת משום שאין הבדל בינם לבין אזרחים מבחינת הסיכון לביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ שהשתתפות בארגונים כאמור יוצרת. בניגוד לאיסור הקיים היום על התנדבות לשרת בכוחות מזוינים מדינתיים, שהוא איסור כללי המוחרג לגבי מעשה שנעשה בהיתר או על פי הסכם, כאמור בסעיף קטן (ג), מוצע כי האיסור להצטרפות לאותם ארגונים מזוינים לא מדינתיים יוגבל מלכתחילה לאותם ארגונים שעצם ההצטרפות אליהם עלולה לפגוע בערכים המוגנים בעבירה יחסי החוץ וביטחון המדינה. הסיבה לכך היא שהאיסור - הקיים היום מצומצם ומוגדר לצבאות רשמיים של מדינות זרות, שם הפגיעה בערכים המוגנים היא מובהקת, ואילו כעת מוצע להרחיב את האיסור להשתתפות בפעילות של כל ארגון מזוין זר לא מדינתי, שלא בהכרח פוגעת באותם ערכים. בשל כך, ראוי כי שר הביטחון בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יערוך בחינה פרטנית, ויאסור את השתתפות הישראלים רק בעילות של אותם ארגונים מזוינים במדינות חוץ המזיקים לאינטרסים של מדינת ישראל. מוצע לאפשר לשר הביטחון לקבוע בתוספת לחוק גם אזורים או מדינות שעליהם תחול העבירה הפלילית, בלי למנות את שמות הארגונים המזוינים עצמם. כך למשל, יהיה ניתן לאסור על הצטרפות לכל ארגון מזוין לא מדינתי הפועל במדינה מסוימת או (א) שבו יש איסור 122 באזור מסוים. יובהר, כי בשונה מסעיף על התנדבות לכוח מזוין מדינתי, השתתפות בפעילות של ארגון מזוין זר אחר בחוץ לארץ היא בהכרח התנדבותית באופייה, שכן אין כל חובת גיוס לארגון לא פורמלי, בשונה מכוח מזוין מדינתי. לכן מוצע כי סעיף קטן (ג) הקיים יחול גם על העבירה החדשה, כך שבמקרים מתאימים יוכל להינתן היתר להשתתפות בפעילות של ארגונים מזוינים מסוימים או של ארגונים מזוינים הפועלים באזורים או במדינות כפי שנקבעו בתוספת הראשונה א'. לחוק עבירה נוספת 122 לפיכך מוצע להוסיף לסעיף של השתתפות בפעילות של ארגון מזוין לא מדינתי במדינת חוץ המנוי בחלק א' לתוספת ראשונה א' או הפועל באזור או במדינה המנויים בחלק ב' לתוספת ראשונה א', כפי שיקבע שר הביטחון, בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. מוצע לקבוע כי העונש המרבי על עבירה כאמור יהיה מאסר חמש שנים. ד ב ר י ה ס ב ר 24.11.2014 ,, ב' בכסלו התשע"ה902 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקל חדש1.62 המחיר