הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2014 בדצמבר8 909 ט"ז בכסלו התשע"ה עמוד 502 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2014-הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה 502 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2014-הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה פרק א': מטרה מטרת החוק .1 מטרתו של חוק זה להגדיר את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל הכוללים את מימי החופים, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי (בחוק האזורים הימיים), וכן לעגן את הזכויות והסמכויות של מדינת ישראל באזורים אלה, - זה לרבות בדרך של קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים ימיים המצויים בהם, והכול בהתחשב בהוראות המשפט הבין–לאומי ובין השאר לשם השגת יעדים אלה: בדומה למדינות רבות ברחבי העולם, עוסקת כללי מדינת ישראל מזה שנים לא מעטות בפיתוח שטחי הים הסמוכים לחופיה, בעיקר לצורך גילוי וניצול אוצרות הטבע הטמונים בהם. פעולות ראשונות בהקשר זה בוצעו בידי מדינת ישראל, או בפיקוחה ובעידודה, כבר בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה. ואולם הגילויים המשמעותיים ביותר של אוצרות טבע בשטחי הים החלו למן שנות התשעים המאוחרות, עם איתורם של כמה מרבצי גז טבעי בסמוך לחופי אשקלון, ובהמשך עם גילוים - בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים- של מאגרי גז טבעי בהיקף משמעותי בשטחי הים שמעבר לגבולות מדינת ישראל. המסגרת המשפטית שעליה נסמכו רשויות המדינה לאורך השנים התבססה בעיקר על חוק השטחים התת– חוק השטחים התת–ימיים). - (להלן1953-ימיים, התשי"ג (א) לחוק האמור קובע כי: 1 סעיף "שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת–קרקע של השטחים התת–ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה." החוק האמור לא מתייחס במפורש להיקף המשפט הישראלי שאפשר להחיל מכוחו על שטחי הים שמעבר ככלל, לפי המקובל - למים הטריטוריאליים, שטחים שבהם לא חלה ריבונות ישראלית. הפרשנות המקובלת בישראל - היא כי מכוח חוק השטחים התת–ימיים, ניתן להחיל בשטחי הים שמעבר למים הטריטוריאליים של המדינה, לכל הפחות, את החיקוקים העוסקים ברגולציה של תחום הנפט והגז הטבעי, חיקוקי הגנת הסביבה והחיקוקים הפיסקליים של מדינת ישראל. החוק המוצע מבקש לקבוע בצורה ברורה את המסגרת המשפטית החולשת על שטחי הים, את הזכויות שיש למדינת ישראל בשטחים אלה וכן את גדרי הסמכויות שרשויות המדינה השונות רשאיות להפעיל בהם. בכך גם חותר החוק המוצע להעניק ודאות לכל הגורמים הפועלים בשטחי הים השונים. הוראות החוק המוצע נקבעו בהתחשב בפרקטיקה בין–לאומית הקיימת בעניין זה וכן בשים לב לכללי המשפט הבין–לאומי אשר, כפי שיפורט להלן, קובעים הסדרים מפורטים לגבי זכויותיהן וסמכויותיהן של מדינות העולם באזורי הים הסמוכים להן. כללי המשפט הבין–לאומי שעליהם בין השאר מתבסס החוק המוצע, מעוגנים בכמה אמנות בין–לאומיות רב–צדדיות העוסקות בנושא ואשר לחלק מהוראותיהן יש גם תוקף של משפט מנהגי. בראש ובראשונה מתבסס החוק : אמנת 1958 המוצע על סדרה של שלוש אמנות משנת Convention on( המים הטריטוריאליים והאזור הסמוך the Territorial Sea and the Contiguous Zone Convention on the High( ); אמנת הים הפתוח1958 Convention on( ); ואמנת המדף היבשתיSeas 1958 אמנת המדף- ) (להלןthe Continental Shelf 1958 היבשתי). כמו כן, מתבסס החוק המוצע על הוראות אמנת United Nations Convention on( 1982 הים משנת אמנת הים). בין - ) (להלןthe Law of the Sea 1982 הנושאים שבהם עוסקת אמנה רחבת–היקף זו ניתן למנות את הגדרתם של האזורים הימיים הקרובים לחופיהן של מדינות העולם; את דרכי תיחומם וקביעתם של אזורים אלה; וכן את הזכויות והסמכויות של המדינות באותם אזורים. כמו כן, עוסקת אמנת הים בהיבטים של שמירת הסביבה הימית. , 1958 מדינת ישראל חתמה על סדרת האמנות משנת אף שמדינת - . אשר לאמנת הים1961 ואשררה אותן בשנת ישראל איננה חתומה, וממילא לא אשררה, אמנה זו, היא מקבלת על עצמה את הוראותיה המנהגיות של האמנה, ובכלל זה ההוראות העוסקות בשטחי הים, אשר בהתחשב בהן נוסח החוק המוצע. לאור האמור, החוק המוצע מבקש להגשים שתי מטרות עיקריות: להגדיר את שטחי הים השונים המצויים בקרבת מדינת ישראל וכן לקבוע את הזכויות והסמכויות באותם שטחים. - וכן גופים נוספים- של רשויות המדינה ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 503 ;מימוש ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופים ובמים הפנימיים )1( הגברת יכולת המניעה והגילוי של עבירות והפרות דין בשטח מדינת ישראל )2( ;והטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשלהן מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף )3( ;היבשתי הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות )4( ;לעניין אוצרות הטבע המצויים בהם הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית ועל ערכי טבע מוגנים. )5( ;מימוש ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופים ובמים הפנימיים )1( הגברת יכולת המניעה והגילוי של עבירות והפרות דין בשטח מדינת ישראל )2( ;והטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשלהן מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף )3( ;היבשתי הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות )4( ;לעניין אוצרות הטבע המצויים בהם הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית ועל ערכי טבע מוגנים. )5( כדי להגדיר את שטחי הים השונים שעליהם חל החוק המוצע, והמכונים בחוק זה "אזורים ימיים", נהוג, בהתאם להסדר הקבוע באמנת הים, להקדים ולקבוע את הנקודות בחוף (או בסמוך אליו) אשר מהן יימדדו אזורים אלה. החוק המוצע משנה את הדרך שבה פועלת היום מדינת ישראל בעניין זה. על פי ההגדרה "מימי חופין" חוק - (להלן1981- לחוק הפרשנות, התשמ"א3 שבסעיף הפרשנות), נמדדים מימי החופים מ"נקודת שפל המים שבחוף". עם זאת, על פי החוק המוצע תיקבע נקודת המוצא למדידת האזורים הימיים בשיטה אחרת הידועה ) straight baselines( "גם כשיטת "קווי הבסיס הישרים שיטת קווי הבסיס הישרים), שיטה המקובלת גם - (להלן לאמנת הים. 7 באזורנו ומוסדרת בסעיף בהתאם לשיטת קווי הבסיס הישרים, נבחרות נקודות ), coastal states( מסוימות על חופיהן של מדינות חוף או בסמוך להם, המשקפות, בין השאר, את מאפייניה הגיאוגרפיים של אותה מדינה ואת קו החוף שלה, בהתאם לנוהג קרטוגרפי מקובל. הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות שנבחרו כאמור הם קווי הבסיס, קרי הקווים המשמשים נקודת מוצא לצורך מדידת האזורים הימיים השונים. החוק המוצע קובע כי האזורים הימיים ייקבעו בהתאם לשיטת קווי הבסיס הישרים, ומסמיך את הממשלה להחליט על הנקודות הגיאוגרפיות שמהן ימתחו אותם קווים (וכן על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם). על בסיס קווים אלה, ובהתחשב במאפיינים הפרטניים של מדינת ישראל, מגדיר החוק המוצע חמישה אזורים ימיים הרלוונטיים לגבי מדינת ישראל: )  מימי החופים;1( ;)  מים פנימיים2( ;)  האזור הסמוך3( ;)  האזור הכלכלי הבלעדי4( .)  המדף היבשתי של מדינת ישראל5( בפרקים ג', ד' ו–ה' לחוק המוצע, קובע החוק, לצד ההגדרה של כל אזור ימי, את הזכויות והסמכויות שיש למדינת ישראל בכל אחד מאותם אזורים בהתאם לכללי המשפט הבין–לאומי. את הדינים אשר יחולו בכל אזור מוצע לפרט בתוספות לחוק המוצע. יצוין כי החוק המוצע קובע הסדר מיוחד לעניין מיתקנים ימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, וזאת בעיקר בשל כך שבמיתקנים אלה מתקיימת פעילות אנושית הטעונה רובד נוסף של הסדרה משפטית. החוק המוצע גם מוסיף ומבחין בין מיתקנים ימיים "רגילים" ובין מיתקנים ימיים "קבועים" העתידים להימצא באזור האמור לאורך זמן, כמו למשל מיתקן ימי המשמש לחיפוש ולהפקה של אוצרות טבע. על מיתקנים ימיים קבועים מסוג זה מוצע להחיל, נוסף על החיקוקים שהוחלו באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים ימיים, חיקוקים נוספים. כאמור, פיתוח שטחי הים הסמוכים לישראל היה 1 סעיף מניע מרכזי להסדרת המצב המשפטי באזורים הימיים. ככלל, עיגון הזכויות והסמכויות הנתונות למדינת ישראל באזורים הימיים לפי החוק המוצע, נועד להגשים את היעדים שלהלן, בהתחשב בהוראות המשפט הבין– לאומי: )  מימוש ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופים 1( ;ובמים הפנימיים )  הגברת יכולת המניעה והגילוי של עבירות והפרות 2( דין אחרות בשטח מדינת ישראל והטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשלהן, וזאת באמצעות מתן סמכויות לצורך כך באזור הסמוך; )  מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור 3( ;הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי )  הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי 4( והמדף היבשתי לרבות לעניין אוצרות הטבע הטמונים בהם; )  הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית 5( ועל ערכי טבע מוגנים, שמשקלם הלך והתחזק בין השאר בשל הוראות אמנת הים. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 504 פרק ב': הגדרות הגדרות .2 - בחוק זה כלל המשאבים באזורים הימיים שמקורם מן הטבע והם בעלי ערך - ""אוצרות טבע כלכלי מטבעם או כתוצאה מעיבודם, בין שהם חי, צומח או דומם, למעט ערך ;1‏1989-טבע מוגן ולרבות מקור אנרגיה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כמשמעותו - ""האזור הכלכלי הבלעדי ; 9 בסעיף ;37 שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן לפי הוראות סעיף- ""אזור ימי מוגן ; 6 האזור הסמוך של מדינת ישראל כמשמעותו בסעיף- ""האזור הסמוך חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, - ""חוק גנים לאומיים ;2‏1998-התשנ"ח ;3‏1952- חוק הנפט, התשי"ב- """חוק הנפט ;4‏1977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין ;5‏1978- חוק העתיקות, התשל"ח- ""חוק העתיקות ;10 המדף היבשתי של מדינת ישראל, כמשמעותו בסעיף- ""המדף היבשתי ;4 המים הפנימיים של מדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף- ""המים הפנימיים ;3 מימי החופים של מדינת ישראל כמשמעותם בסעיף- ""מימי החופים מבנה או מיתקן לרבות אסדה, באזור הכלכלי הבלעדי, בין שהוא מחובר - ""מיתקן ימי לקרקע הים ובין שאינו מחובר, הנדרש לביצוע אחת הפעולות כמפורט להלן באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת גם אם הוא כלי שיט כהגדרתו בחוק הספנות (כלי :6‏1960-שיט), התש"ך מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה 2 סעיף שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המפורטים להלן. חלק משמעותי מן הפעילות - "להגדרה "אוצרות טבע המבוצעת באזורים הימיים בעידודה ובפיקוחה של מדינת ישראל, נעשה לצורך איתור אוצרות טבע בשטחי הים והפקתם באמצעים טכנולוגיים שונים. אמנת הים מקנה Natural( זכויות ריבוניות לאיתור וניצול של אוצרות טבע ) באזור הכלכלי הבלעדי.resources על פי המוצע ייחשבו לאוצרות טבע כל המשאבים באזורים הימיים שמקורם מן הטבע והם בעלי ערך כלכלי מטבעם או כתוצאה מעיבודם, בין שהם חי, צומח או דומם, (להלן 1952-כמו למשל נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב חוק הנפט), הכולל גם גז טבעי. כמו כן מוצע לכלול - בהגדרה גם מקורות אנרגיה כהגדרתם בחוק מקורות חוק מקורות אנרגיה), דוגמת - (להלן1989-אנרגיה, התש"ן רוח וגלים. , ייחשבו אוצרות הטבע לנכסי 11 על פי המוצע בסעיף 1951-המדינה שחל לגביהם חוק נכסי המדינה, התשי"א חוק נכסי המדינה). בהתאם, מוצע למעט מההגדרה - (להלן "ערך טבע מוגן" כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, שמורות (להלן 1998-טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח חוק גנים לאומיים), וזאת משום שעל פי טיבו ומהותו - .הוא אינו מתאים להיחשב לאוצר טבע המהווה נכס מדינה ) לאמנת הים מעניק 1)(b)(i(56 סעיף- "להגדרה "מיתקן ימי ) Installations( למדינות חוף סמכות להקים מיתקנים לאותה 60(1) באזור הכלכלי הבלעדי הסמוך לחופיהן, וסעיף אמנה מוסיף וקובע כי למדינות אלה תהיה סמכות בלעדית לגבי הסדרת הקמתם של מיתקנים כאמור והפיקוח על פעילותם. ההגדרה המוצעת מבקשת לתת סימנים ברורים .28 'ס"ח התש"ן, עמ 1 .202 'ס"ח התשנ"ח, עמ 2 .322 'ס"ח התשי"ב, עמ 3 .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 4 .76 'ס"ח התשל"ח, עמ 5 .67 'ס"ח התש"ך, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 505 ;חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע )1( ;הנחת כבלים וצינורות )2( ;ביצוע מחקר בתחום מדעי הים )3( הקמה או פירוק של מבנה או מיתקן אחר, לרבות אסדה, המיועד לאחת )4( ;)3( ) עד1( המטרות המפורטות בפסקאות מיתקן ימי המתוכנן לעמוד במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת, - ""מיתקן ימי קבוע ששר המשפטים הכריז עליו בהודעה ברשומות, ולעניין מיתקן הנדרש לפעולה ששר המשפטים הכריז עליו כאמור - ") להגדרה "מיתקן ימי1( כאמור בפסקה לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; לרבות זכות;- ""נכס כהגדרתו בחוק גנים לאומיים;- ""ערך טבע מוגן הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות הגאוגרפיות שעליהן החליטה - ""קווי הבסיס ;38 הממשלה לפי סעיף לרבות תת–קרקע הים;- ""קרקע הים כמשמעותה בחוק גנים לאומיים.- ""הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ;חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע )1( ;הנחת כבלים וצינורות )2( ;ביצוע מחקר בתחום מדעי הים )3( הקמה או פירוק של מבנה או מיתקן אחר, לרבות אסדה, המיועד לאחת )4( ;)3( ) עד1( המטרות המפורטות בפסקאות מיתקן ימי המתוכנן לעמוד במקומו דרך קבע או לתקופה ממושכת, - ""מיתקן ימי קבוע ששר המשפטים הכריז עליו בהודעה ברשומות, ולעניין מיתקן הנדרש לפעולה ששר המשפטים הכריז עליו כאמור - ") להגדרה "מיתקן ימי1( כאמור בפסקה לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; לרבות זכות;- ""נכס כהגדרתו בחוק גנים לאומיים;- ""ערך טבע מוגן הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות הגאוגרפיות שעליהן החליטה - ""קווי הבסיס ;38 הממשלה לפי סעיף לרבות תת–קרקע הים;- ""קרקע הים כמשמעותה בחוק גנים לאומיים.- ""הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים במיתקנים שלגביהם מעניק החוק המוצע סמכויות וזכויות בהקשר זה, ואשר אליהם מתייחסת אמנת הים. ההגדרה המוצעת משלבת בין מבחן פיזי למבחן תכליתי. מבחינה פיזית מוצע לקבוע כי -פונקציונלי למיתקן ימי ייחשב כל מבנה או מיתקן באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות אסדה, בין שהוא מחובר לקרקע הים ובין שאינו מחובר לה, וזאת אף אם הוא נחשב לכלי שיט . מבחינה 1960-כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך תכליתית קובעת ההגדרה כי כדי שמיתקן -פונקציונלית העומד במבחן הפיזי המתואר לעיל ייחשב למיתקן ימי לצורך החוק המוצע, עליו להיות נדרש לאחת מן הפעולות המנויות בהגדרה (ונועדו להתבצע באזור הכלכלי הבלעדי): חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע; הנחת כבלים וצינורות; ביצוע מחקר בתחום מדעי הים והקמה או פירוק של מבנה או מיתקן אחר, לרבות אסדה, שנועד לאחת המטרות הנזכרות לעיל. תכליתי טמון -עיקר חשיבותו של המבחן הפונקציונלי בכך שהוא מוציא מהגדרת "מיתקן ימי" כלי שיט שאינם דרושים למטרה מהמטרות המפורטות בהגדרה, כמו למשל כלי שיט החולפים באופן אקראי באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. בהתאם, כלי שיט מעין אלה לא יהיו כפופים להסדרים המיוחדים שמוצע לקבוע בחוק זה לגבי מיתקנים ימיים, אלא רק לזכויות ולסמכויות המוקנות על פי החוק המוצע לרשויות המדינה, ולגופים נוספים, באזורים הימיים השונים שבהם אותם כלי שיט מצויים או חולפים. לעניין החיקוקים שמוצע להחיל במיתקנים ימיים . 12 ראו להלן בדברי ההסבר לסעיף החוק המוצע מבחין בין - "להגדרה "מיתקן ימי קבוע מיתקנים ימיים כהגדרתם המוצעת לעיל ובין מיתקנים ימיים כאמור שנועדו להיוותר במקומם דרך קבע או לתקופה ממושכת. ביסוד ההבחנה האמורה עומדת ההנחה שלפיה האינטרסים של מדינת ישראל במיתקנים ימיים קבועים כגון אלה עשויים לחייב החלת מסגרת משפטית שונה מזו החלה על מיתקנים ימיים בדרך כלל, וזאת בשל היותם אתר אסטרטגי (למשל, מיתקן שמספק חלק ניכר מתצרוכת האנרגיה של המדינה) ובשל התקופה הממושכת שבמהלכה הם עתידים להימצא באזורי הים הסמוכים לחופי מדינת ישראל. אשר על כן, קובע החוק המוצע כי במיתקנים ימיים קבועים יחולו חיקוקים נוספים על אלה החלים במיתקנים ימיים שאינם קבועים. מוצע לקבוע כי מיתקן ימי קבוע הוא מיתקן ימי המתוכנן לעמוד במקומו באופן קבוע או לתקופה ממושכת, ששר המשפטים הכריז עליו בהודעה ברשומות כעל "מיתקן ימי קבוע". הדרישה להכרזה ברשומות נועדה להבטיח ודאות לגבי ההבחנה בין מיתקנים ימיים ובין מיתקנים לגבי הדינים החלים - ימיים קבועים, וכפועל יוצא מכך על המיתקנים הימיים השונים. לעניין זה מוצע לקבוע עוד כי הכרזת השר על מיתקן ימי שנדרש לחיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע, כמיתקן ימי קבוע, תיעשה לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. כאמור בחלק הכללי, החוק המוצע - "להגדרה "קווי בסיס משנה את הדרך שבה נוקטת ישראל כדי למדוד את אזורי הים השונים הסמוכים לחופיה. בהתאם לשיטה המוצעת, יימדדו האזורים הימיים מהקווים הישרים הנמתחים בין נקודות גאוגרפיות בחוף או בקרבתו, הנקבעות על פי פרקטיקה קרטוגרפית מקובלת. אותם קווים ישרים המשמשים נקודת מוצא לצורך מדידת האזורים הימיים השונים, הם קווי הבסיס. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 506 פרק ג': מימי החופים והמים הפנימיים מימי החופים .3 :מימי החופים של מדינת ישראל הם מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים 12 רצועת הים התיכון ברוחב של )1( ;באותה רצועה והמרחב האווירי שמעליה רצועת ים סוף הכוללת את רצועת הים שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף )2( לבין הגבול הימי שבין מדינת ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות ) וכן את רצועת הים שמעבר לרצועה האמורה 1996 בינואר18( מיום כ"ו בטבת התשנ"ו הנמצאת בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין–לאומי, ולרבות קרקע הים ברצועת ים סוף האמורה והמרחב האווירי שמעליה. המים הפנימיים .4 ,המים הפנימיים של מדינת ישראל הם המים בשטח שמקווי הבסיס לכיוון היבשה לרבות קרקע הים שמתחתיהם והמרחב האווירי שמעליהם. מעמדם של מימי החופים והמים הפנימיים .5 מימי החופים והמים הפנימיים הם בשטח הריבונות של מדינת ישראל, וכל חיקוק (א) החל במדינת ישראל יחול גם בהם, אלא אם כן נקבע אחרת באותו חיקוק. כל חיקוק החל על מימי החופים יחול גם במים הפנימיים, אלא אם כן נקבע אחרת (ב) באותו חיקוק. מדידת המרחקים של אזורי הים השונים בהתבסס על קווים ישרים כאמור היא פרקטיקה מקובלת, והבחירה בה נתמכת גם בעובדה שמדינות שכנות אחרות נוהגות אף הן בדרך זו לצורך תיחום והגדרת אזורי הים שלהן, לשם קביעת הזכויות והסמכויות הנתונות להן באותם אזורים. לחוק המוצע מסמיך את הממשלה, לאחר 38 סעיף קבלת חוות דעת מן המרכז למיפוי ישראל, לקבוע מהן הנקודות הגאוגרפיות שישמשו לקביעת אותם קווים ישרים. לקביעות אלה יש משמעות מדינית, וכך נהוג גם במדינות אחרות בעולם. "מימי החופים" של מדינת ישראל הם המים 3 סעיף Territorial( הטריטוריאליים של המדינה ) והם נכללים בגבולותיה. בשונה מההגדרה הקיימת sea ,של "מימי חופין" בחוק הפרשנות שהיא הגדרה כללית מבחין החוק המוצע בין מימי החופים של מדינת ישראל ) לחוק המוצע) ובין מימי החופים 1(3 בים התיכון (סעיף ) לחוק המוצע).2(3 שלה בים סוף (סעיף על פי המוצע, מימי החופים של ישראל בים התיכון מיילים ימיים מקווי 12 הם רצועת הים התיכון ברוחב של הבסיס, לרבות קרקע הים (הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת–קרקע הים) באותה רצועה והמרחב האווירי ) היא יחידת מרחק Nautical mile( שמעליה. מייל ימי מטרים. 1,852 מקובלת למדידת מרחקים ימיים, העומדת על ההגדרה המוצעת של מימי החופים של ישראל בים התיכון מתבססת על ההגדרות הקבועות באמנת הים (ראו סעיף לאמנה).3 מימי החופים של מדינת ישראל בים סוף (סעיף )) נקבעים, לעומת זאת, בדרך אחרת. בשל המאפיינים 2(3 הגאוגרפיים של מדינת ישראל, אין לה בים סוף אזורים ימיים נרחבים בדומה לאלה שיש לה בים התיכון. האזור הימי היחיד של מדינת ישראל בים סוף הוא "מימי החופים", ובשל הקרבה למדינות שכנות, לא מגיע אותו אזור למלוא המרחק שנקבע באמנת הים. הגבול של מימי החופים של מדינת ישראל בים סוף מול ממלכת ירדן נקבע במסגרת הסכם בין המדינות מיום ). מוצע לעגן בחוק את 1996 בינואר18( כ"ו בטבת התשנ"ו הגבול הימי האמור, ולקבוע כי מימי החופים באותו אזור יסתיימו באותו גבול ימי כפי שנקבע בהסכם האמור. למדינת ישראל אין הסכם דומה עם מצרים, שהגבול אתה עובר סמוך למפרץ אילת. לכן, תיחום מימי החופים של מדינת ישראל ברצועת ים סוף הסמוכה למצרים נקבע באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבין–לאומי. לאמנת הים, כוללים המים 8 בהתאם לסעיף 4 סעיף ) של מדינת internal waters( הפנימיים ישראל את מי הים המצויים בצד של קווי הבסיס הפונה ליבשה. כפועל יוצא מכך, כוללים המים הפנימיים של המדינה את שטחי הים התיכון המצויים בין קווי הבסיס ובין היבשה, וכן את מקורות המים שבתוך גבולותיה היבשתיים של המדינה. יצוין כי בדומה למימי החופים, אף המים הפנימיים נחשבים למים טריטוריאליים של המדינה הכלולים בגבולותיה. כפי שכבר צוין, מימי החופים והמים הפנימיים 5 סעיף נחשבים, בהתאם לאמנת הים, לחלק מן הטריטוריה של מדינת ישראל. לפיכך קובע החוק המוצע כי מעמדם של אזורים ימיים אלה הוא כשל אזורים המצויים בריבונות המדינה, וכי כל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם, אלא אם כן נקבע אחרת באותו חיקוק. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 507 פרק ד': האזור הסמוך האזור הסמוך .6 האזור הסמוך של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד מיילים ימיים מקווי הבסיס.24 למרחק של הדין לעניין עתיקות באזור הסמוך .7 חוק העתיקות והתקנות לפיו יחולו באזור הסמוך, ויראו לעניין חיקוקים אלה כל (א) פעולה המתבצעת באזור הסמוך כאילו היא מתבצעת בישראל, כל נכס המצוי באזור הסמוך כאילו הוא מצוי בישראל וכל כניסה אל האזור הסמוך ויציאה ממנו, כאילו הם כניסה לישראל או יציאה ממנה. לחוק העונשין וסימן ג' לפרק ג' בחוק האמור, דיני העונשין 7 על אף הוראות סעיף (ב) של מדינת ישראל יחולו על כל עבירה לפי חוק העתיקות או התקנות לפיו שנעברה, (א) לחוק 7 כולה או מקצתה, באזור הסמוך כאילו הייתה עבירת פנים כהגדרתה בסעיף העונשין. סמכויות שוטר לפי דין יהיו נתונות לו באזור הסמוך לגבי עבירה לפי חוק (ג) העתיקות או התקנות לפיו שנעברה, כולה או מקצתה, באזור האמור; אין בהוראות לחוק העתיקות. 40 סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף סמכויות באזור הסמוך לשם מניעת עבירות והפרות בשטח ישראל .8 סמכויות שוטר לפי דין וכן סמכויות פיקוח ואכיפה הנתונות לאדם אחר לפי חיקוקי התוספת הראשונה, לגבי עבירות או הפרות לפי החיקוקים האמורים, יהיו נתונות להם גם באזור הסמוך לשם מניעת ביצוע העבירות וההפרות כאמור בשטח ישראל, לשם גילוין ולשם הטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשלהן; לעניין זה, "חיקוקי התוספת חיקוקים בתחומי תשלומי חובה לרבות מכס, הגירה ובריאות הציבור, - "הראשונה המנויים בתוספת הראשונה. פרק ד': האזור הסמוך .6 האזור הסמוך של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד מיילים ימיים מקווי הבסיס.24 למרחק של האזור הסמוך .7 חוק העתיקות והתקנות לפיו יחולו באזור הסמוך, ויראו לעניין חיקוקים אלה כל (א) פעולה המתבצעת באזור הסמוך כאילו היא מתבצעת בישראל, כל נכס המצוי באזור הסמוך כאילו הוא מצוי בישראל וכל כניסה אל האזור הסמוך ויציאה ממנו, כאילו הם כניסה לישראל או יציאה ממנה. הדין לעניין עתיקות באזור הסמוך לחוק העונשין וסימן ג' לפרק ג' בחוק האמור, דיני העונשין 7 על אף הוראות סעיף (ב) של מדינת ישראל יחולו על כל עבירה לפי חוק העתיקות או התקנות לפיו שנעברה, (א) לחוק 7 כולה או מקצתה, באזור הסמוך כאילו הייתה עבירת פנים כהגדרתה בסעיף העונשין. סמכויות שוטר לפי דין יהיו נתונות לו באזור הסמוך לגבי עבירה לפי חוק (ג) העתיקות או התקנות לפיו שנעברה, כולה או מקצתה, באזור האמור; אין בהוראות לחוק העתיקות. 40 סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף .8 סמכויות שוטר לפי דין וכן סמכויות פיקוח ואכיפה הנתונות לאדם אחר לפי חיקוקי התוספת הראשונה, לגבי עבירות או הפרות לפי החיקוקים האמורים, יהיו נתונות להם גם באזור הסמוך לשם מניעת ביצוע העבירות וההפרות כאמור בשטח ישראל, לשם גילוין ולשם הטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשלהן; לעניין זה, "חיקוקי התוספת חיקוקים בתחומי תשלומי חובה לרבות מכס, הגירה ובריאות הציבור, - "הראשונה המנויים בתוספת הראשונה. סמכויות באזור הסמוך לשם מניעת עבירות והפרות בשטח ישראל Contiguous–האזור הסמוך (הידוע גם כ 6 סעיף ) לאמנת הים כשטח 1(33 ) מוגדר בסעיףZone מיילים ימיים לכל היותר מקווי24 המגיע למרחק של הבסיס. בהתחשב בהגדרה זו, וכדי להימנע מחפיפה עם מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון, מוצע להגדיר את האזור הסמוך של מדינת ישראל כרצועת הים התיכון מיילים ימיים 24 שמעבר למימי החופים, עד למרחק של מקווי הבסיס. בכל הקשור לסמכויות המניעה וההענשה ) לאמנת הים להפעיל, מדובר, מטבע 1(33 שמאפשר סעיף הדברים, בסמכויות הנוגעות לפעילויות בכל האזור הסמוך, לרבות קרקע הים ותת–הקרקע באותו אזור. לסעיף קטן (א) 7 סעיף אמנת הים מעניקה למדינות חוף סמכויות לגבי ) 2(303 הגנה על עתיקות המצויות באזור הסמוך (ראו סעיף לאמנת הים), וזאת כדי לאפשר שמירה מוגברת על עתיקות גם באזור זה ולמנוע סחר בעתיקות. מוצע לעגן הסדר כאמור גם בחוק המוצע, ולקבוע כי באזור הסמוך יחולו חוק העתיקות), - (להלן1978-חוק העתיקות, התשל"ח והתקנות לפיו. עוד מוצע לקבוע כי לעניין חוק העתיקות והתקנות לפיו, יראו כל פעולה המתבצעת באזור הסמוך כאילו היא מתבצעת בישראל. כמו כן, יראו כל נכס המצוי באזור הסמוך כאילו הוא מצוי בישראל, וכל כניסה אל האזור הסמוך או יציאה ממנו, כאילו הן כניסה לישראל או יציאה ממנה. לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) כדי להבטיח אכיפה של הדין וליצור הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע עבירות לפי חוק העתיקות והתקנות לפיו, החוק המוצע מוסיף וקובע כי עבירה לפי חיקוקים אלה שנעברה כולה או מקצתה באזור הסמוך ייראו אותה (א) לחוק העונשין, 7 כ"עבירת פנים" כהגדרתה בסעיף חוק העונשין) ויחולו עליה דיני - (להלן1977-התשל"ז העונשין של מדינת ישראל. כמו כן מוצע לקבוע כי לשוטר יהיו נתונות, באזור הסמוך, סמכויות לגבי עבירות על חוק העתיקות והתקנות לפיו שנעברו, כולן או מקצתן, באזור הסמוך. זאת, בלי לגרוע מן הסמכויות שנתונות באותו עניין למפקחי רשות לחוק האמור. 40 העתיקות לפי סעיף ותוספת ראשונה8 סעיף ) לאמנת הים קובע כי באזור הסמוך יהיו 2(33 סעיף למדינת חוף דוגמת מדינת ישראל סמכויות הנחוצות למימוש אחד מהיעדים האלה: )  מניעת הפרה של חוקים בתחומי מכס, כספים, הגירה 1( או בריאות הציבור, והתקנות לפיהם, בשטח המדינה או prevent infringement of( במימי החופים שלה its customs, fiscal, immigration or sanitary laws and regulations within its territory or ;)territorial sea ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 508 פרק ה': האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי סימן א': הגדרת האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי האזור הכלכלי הבלעדי .9 האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי (א) מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה.200 החופים עד למרחק של חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כאמור בסעיף קטן (א), אזור כלכלי (ב) בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור לפי כללי המשפט הבין–לאומי.- )  ענישה בשל הפרה של חיקוקים כאמור המבוצעת בשטח2( punish infringement( המדינה או במימי החופים שלה of the above laws and regulations committed .)within its territory or territorial sea”. ההסדר המתואר מאפשר למדינות חוף לפעול באזור הסמוך, כדי למנוע עבירות והפרות דין (בתחומים הנזכרים ) לאמנת הים) בשטחן או להעניש בשל עבירות 2(33 בסעיף והפרות כאמור שבוצעו בשטחן. הסעיף המוצע משקף את ההסדר המתואר באמנת הים, וקובע כי הסמכויות הנתונות לשוטר או לאדם אחר המחזיק בסמכויות פיקוח ואכיפה לפי הדין, יהיו נתונות להם גם באזור הסמוך, לשם מניעת ביצוע עבירות והפרות בשטח ישראל, לשם גילוין של עבירות והפרות אלה ולשם הטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשל ביצוען. ואולם, כפי שקובעת גם אמנת הים, הסמכויות הנתונות בהקשר זה לא יהיו נתונות לגבי כל עבירה או הפרה באשר הן. חלף זאת, הסמכויות הנתונות על פי החוק המוצע הן רק סמכויות הקבועות בחיקוקים ועשויה לכלול - המנויים בתוספת הראשונה, שכוללת על פי המוצע, רק חיקוקים באחד מן התחומים האלה: - מכס, כספים, הגירה ובריאות הציבור. בהתאם, יוכל שר המשפטים, בהפעילו את סמכותו לשנות את התוספת לחוק המוצע, להוסיף לה רק חיקוקים 42 כאמור בסעיף בתחומים אלה. החיקוקים בתחום המכס והכספים שמוצע לכלול בתוספת הראשונה הם פקודת המכס, חוק מס ערך , חוק מס קניה (טובין ושירותים), 1975-מוסף, התשל"ו , ופקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], 1952-התשי"ב , והתקנות שהותקנו מכוחם.1979-התשל"ט בתחום ההגירה מוצע למנות בתוספת הראשונה את חוק הכניסה - (להלן1952-חוק הכניסה לישראל, התשי"ב לישראל), והחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), , ואת התקנות שהותקנו מכוחם.1954-התשי"ד החיקוקים בתחום בריאות הציבור המנויים בתוספת הראשונה כנוסחה המוצע הם פקודת בריאות הציבור , פקודת ההסגר [נוסח 1983-(מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג , וחלק ד' לפקודת בריאות העם, 1981-חדש], התשמ"א , והתקנות שהותקנו מכוחם.1940 כאמור בחלק הכללי, פיתוח שטחי הים הסמוכים 9 סעיף לחופי המדינה, בעיקר לצורך גילוי וניצול אוצרות הטבע הטמונים בהם, הוא מטרה מרכזית של ההסדר המוצע בחוק זה. בישראל, מבוצעת פעילות זו בעיקרה באזור המכונה האזור הכלכלי הבלעדי, כפי שיפורט להלן. לאמנת הים מגדיר את האזור הכלכלי 57 סעיף ) כך:Exclusive economic zone( הבלעדי “ The exclusive economic zone shall not extend beyond 200 nautical miles from the baselines from which the breadth of the territorial sea is .”measured בהתאם להוראה זו של האמנה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה 200 .)רצועה (הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת–קרקע הים בד בבד, החוק המוצע מכיר בכך שעשויה להתקיים חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כפי שהוגדר כאמור, ובין אזור כלכלי בלעדי של מדינות אחרות הסמוכות למדינת ישראל. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי במקרה של חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל לבין אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל לפי כללי המשפט הבין–- עוד לא הושג הסכם כאמור לאומי. יצוין כי מדינת ישראל חתומה על הסכם אחד בהקשר זה, והוא ההסכם שנחתם ביום י' בטבת התשע"א ) בנושא חלוקת האזור הכלכלי הבלעדי 2010 בדצמבר17( .בין ישראל לקפריסין יש לציין כי על פי ההגדרה המוצעת של האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, מתקיימת חפיפה בינו ובין האזור הסמוך. על כן, בתחום החפיפה בין האזורים האמורים יחולו ההסדרים הרלוונטיים לאזור הכלכלי הבלעדי ולאזור הסמוך גם יחד. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 509 המדף היבשתי .10 המדף היבשתי של מדינת ישראל הוא קרקע הים התיכון שמעבר למימי החופים עד מיילים ימיים מקווי הבסיס.200 למרחק של סימן ב': תחולת דינים וסמכויות דין אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי .11 ,אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי המדינה; הוראות חוק נכסי המדינה , יחולו לגבי אוצרות טבע כאמור, אלא אם כן נקבע אחרת, במפורש או 7‏1951-התשי"א במשתמע, בחוק זה או בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי חוק זה. תחולת דינים באזור הכלכלי הבלעדי .12 ,חיקוקים החלים לעניין פעולות כמפורט להלן, לרבות פעולות הנלוות להן (א) וחיקוקים החלים לעניין נכסים הקשורים לפעולות כאמור, המנויים בתוספת השנייה, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי לעניין אותם פעולות ונכסים: .10 המדף היבשתי של מדינת ישראל הוא קרקע הים התיכון שמעבר למימי החופים עד מיילים ימיים מקווי הבסיס.200 למרחק של המדף היבשתי סימן ב': תחולת דינים וסמכויות .11 ,אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי המדינה; הוראות חוק נכסי המדינה , יחולו לגבי אוצרות טבע כאמור, אלא אם כן נקבע אחרת, במפורש או 7‏1951-התשי"א במשתמע, בחוק זה או בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי חוק זה. דין אוצרות טבע באזור הכלכלי הבלעדי .12 ,חיקוקים החלים לעניין פעולות כמפורט להלן, לרבות פעולות הנלוות להן (א) וחיקוקים החלים לעניין נכסים הקשורים לפעולות כאמור, המנויים בתוספת השנייה, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי לעניין אותם פעולות ונכסים: תחולת דינים באזור הכלכלי הבלעדי ) של continental shelf( המדף היבשתי10 סעיף ) 1(76 מדינות חוף דוגמת ישראל מוגדר בסעיף לאמנת הים ככולל את: …“ the seabed and subsoil of the submarine areas that extend beyond its territorial sea throughout the natural prolongation of its land territory to the outer edge of the continental margin, or to a distance of 200 nautical miles from the baselines from which the breadth of the territorial sea is measured where the outer edge of the continental margin does not extend up to that .”distance בהתאם להוראה זו קיימות, אפוא, שתי אפשרויות להגדרת המדף היבשתי. אפשר להגדירו כקרקע הים ותת– קרקע הים עד קצה שולי היבשת. לחלופין, אם קצה שולי מיילים ימיים מקווי 200–היבשת נגמר במרחק של פחות מ הבסיס, אפשר להגדירו כקרקע הים ותת–הקרקע עד מרחק מיילים ימיים מקווי הבסיס. הוראה דומה קיימת 200 של גם באמנת המדף היבשתי. במאפיינים הגיאוגרפיים של מדינת ישראל, מסתיים 200-קצה שולי היבשת בים התיכון במרחק של פחות מ מיילים ימיים. לפיכך, מוצע לאמץ את ההגדרה החלופית שהוזכרה לעיל, ולקבוע כי המדף היבשתי של מדינת ישראל הוא קרקע הים התיכון (הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת–קרקע הים) שמעבר למימי החופים, עד למרחק מיילים ימיים מקווי הבסיס.200 של סעיפים אלה עניינם תחולת הדינים והסמכויות סעיפים באזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי של 15 עד11 מדינת ישראל, וכן תחולתם של דינים נוספים כללי וסמכויות נוספות הרלוונטיות לפעילות במיתקנים ימיים ובמיתקנים ימיים קבועים המצויים באותם אזורים. מוצע לקבוע כי אוצרות טבע (כהגדרתם המוצעת 11 סעיף בחוק) באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי המדינה שיחולו עליהם הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע אחרת, במפורש או במשתמע, בחוק המוצע או בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי החוק המוצע. בהקשר זה מאמץ החוק המוצע את התפישה שלפיה אוצרות הטבע הפזורים באזור הכלכלי הבלעדי, אף שמדובר באזור שנמצא מעבר למימי החופים ולגבולות מדינת ישראל, הם נכסים שגילוים והפקתם צריך שייעשו למען רווחת הציבור בישראל, ולצורך כך יש לראות בהם נכסי המדינה. בין השאר, מבהירה החלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי כי הממשלה רשאית "להרשות את השימוש בהם או את ניצולם... הכל בתנאים (א) לחוק 5 שתראם נאותים" (כפי שקובע, בין השאר, סעיף נכסי המדינה). כמו כן מבססת החלת החוק האמור את זכותה של המדינה להחיל לגבי הפעילות באוצרות הטבע כלי מיסוי שבאמצעותם אפשר להבטיח כי הציבור בישראל יקבל את חלקו הכלכלי הראוי בהם. החלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע שבהם עוסק החוק המוצע תואמת את פסיקתו של בית המשפט דודיאן נ' כנסת ישראל (פורסם 3734/11 העליון בבג"ץ ), שבה נקבע כי יש לראות באוצרות הטבע 15.8.2012 ,בנבו המצויים בשטחי הים, נכסי מדינה כמובנו של מונח זה בחוק נכסי המדינה. יודגש כי אין בהחלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי משום טענה לריבונות באותו אזור. סעיף זה עוסק בהחלת חיקוקים של מדינת 12 סעיף ישראל באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים ימיים כללי ומיתקנים ימיים קבועים המצויים בו. מעבר לקביעת סוג החיקוקים שיחולו באזור או במיתקנים כאמור, בהתאם למאפייניהם ולהסדרה הנדרשת בהם, כפי שיפורט להלן, מוצע, בין השאר כדי להבטיח וודאות לגורמים הפועלים באזור זה, כי החיקוקים שיחולו יהיו כאלה המנויים בתוספות שנייה עד רביעית לחוק המוצע. בכך קובע החוק המוצע מבחן מהותי לעניין סוגי החיקוקים שיחולו באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים כאמור, בין השאר בהתחשב בהוראות המשפט הבין–לאומי, אך בד בבד אינו מותיר עמימות בהקשר זה בהפנותו לרשימה סגורה של חיקוקים בתוספות. על פי המוצע יוכל שר המשפטים לשנות את התוספות בצו, בדרך הקבועה לכך המוצע.42 בסעיף לסעיף קטן (א) ותוספת שנייה אמנת הים אשר מגדירה את האזור הכלכלי הבלעדי קובעת גם את הזכויות והסמכויות הנתונות למדינות חוף, בדומה לישראל, ביחס לאותו אזור. וכך קובע בעניין זה לאמנת הים:56 סעיף .52 'ס"ח התשי"א, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 510 ;חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע )1( ;הנחת כבלים וצינורות )2( ;ביצוע מחקר מדעי )3( ;הקמת מיתקנים ימיים )4( ;שמירת הבטיחות והביטחון במיתקנים הימיים ובסביבתם )5( .הגנה על הסביבה ובכלל זה על ערכי טבע מוגנים )6( “1. In the exclusive economic zone, the coastal State has: (a) sovereign rights for the purpose of exploring and exploiting, conserving and managing the natural resources, whether living or non-living, of the waters superjacent to the seabed and of the seabed and its subsoil, and with regard to other activities for the exploration of the zone, such as the production of energy from the water, currents and winds; (b) jurisdiction as provided in the relevant provisions of this Convention with regard to: (i) the establishment and use of artificial islands, installations and structures; (ii) marine scientific research; (iii) the protection and preservation of the marine environment; (c) other rights and duties provided for in this Convention.” סעיף קטן (א) המוצע משקף את ההסדר שקובעת אמנת הים בכל הנוגע לאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת לחוק המוצע. 9 ישראל, כפי שהוגדר כאמור בסעיף קרי דברי חקיקה - לצורך כך, מוצע לקבוע כי חיקוקים החלים לעניין אחת הפעולות - והתקנות שהותקנו מכוחם המפורטות בסעיף קטן (א) המוצע, לרבות פעולות נלוות להן, וכן חיקוקים החלים לעניין נכסים הקשורים לפעולות כאמור, המפורטים בתוספת השנייה, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי. הפעולות המנויות בסעיף קטן (א) המוצע בהקשר זה הן: חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע; הנחת כבלים וצינורות; ביצוע מחקר מדעי; הגנה על הסביבה ובכלל זה על ערכי טבע מוגנים; הקמת מיתקנים ימיים ושמירת הביטחון והבטיחות במתקנים הימיים ובסביבתם (לעניין סמכותה של מדינת ישראל להסדיר לאמנת הים).260 פעולות אחרונות אלה ראו: סעיף יצוין כי בין החיקוקים החלים לעניין הגנה על הסביבה, ובכלל זה על ערכי טבע מוגנים, שמוצע לכלול בתוספת השנייה, ניתן למנות את ההוראות בחוק גנים לאומיים החלות לעניין אזור ימי מוגן (כהגדרתו בסעיף (ד) לחוק המוצע, וכן את 37 (א) לחוק המוצע) לפי סעיף37 הוראות חוק גנים לאומיים הנוגעות לערכי טבע מוגנים המוצע), והתקנות לפיהן. 37 (ראו דברי ההסבר לסעיף בין החיקוקים שעניינם פעילויות של חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע, ושמוצע לכלול בתוספת השנייה ניתן לציין את חוק הנפט, את חוק משק חוק משק הגז הטבעי), - (להלן2002-הגז הטבעי, התשס"ב את חוק מקורות אנרגיה ואת פקודת הטלגרף האלחוטי ; חיקוקים בתחום התחבורה 1972-[נוסח חדש], התשל"ב , 1971-הימית, כגון פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א , 2005-חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה וחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין–לאומי ומיתקנים ימיים), ; וחיקוקים כמו פקודת הסטטיסטיקה 2008-התשס"ח , וחוק ההגבלים העסקיים, 1972-[נוסח חדש], התשל"ב (וכל התקנות שנקבעו לפי אותם חיקוקים, 1988-התשמ"ח אלא אם קובע החוק המוצע אחרת). בין החיקוקים החלים לעניין הנחת כבלים וצינורות ושמוצע לכלול כעת בתוספת השנייה ניתן לציין את חוק הנפט, חוק משק הגז הטבעי וחוק התקשורת (בזק (וכל התקנות שנקבעו לפי אותם 1982-ושידורים), התשמ"ב חיקוקים, אלא אם קובע החוק המוצע אחרת). בין החיקוקים החלים לעניין שמירת הביטחון והבטיחות במיתקנים הימיים ובסביבתם ושמוצע לכלול כעת בתוספת השנייה, ניתן לציין את החוק להסדרת (וכל התקנות 1998-הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח שנקבעו לפי אותו חיקוק). בין החיקוקים החלים לעניין הגנה על הסביבה ובכלל זה שמירה על ערכי טבע מוגנים ושמוצע לכלול כעת בתוספת השנייה ניתן לציין את חוק שמירת הניקיון, ; חוק 2008-; חוק אוויר נקי, התשס"ח1984-התשמ"ד ; חוק האחריות לפיצוי 1961-למניעת מפגעים, התשכ"א ; וכאמור את החלקים הרלוונטיים 2004-נזקי שמן, התשס"ד שהוחלו לעניין אזור ימי מוגן, כהגדרתו בחוק המוצע, ולעניין ערכי טבע מוגנים מתוך חוק גנים לאומיים (וכל התקנות שנקבעו לפי אותם חיקוקים, אלא אם קובע החוק המוצע אחרת). ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 511 בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי (ב) הבלעדי יחולו גם חיקוקים המנויים בתוספת השלישית, שעניינם הסדרת הפעילות המבוצעת במיתקנים כאמור, ובכלל זה תעסוקה, ביטחון סוציאלי, תשלומי חובה, הגירה, בטיחות ובריאות. בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), במיתקנים הימיים הקבועים המצויים (ג) באזור הכלכלי הבלעדי יחולו חיקוקים נוספים שעניינם כאמור בסעיף קטן (ב), המנויים בתוספת הרביעית, ושהחלתם דרושה בשל תקופת הפעילות הממושכת של מיתקנים אלה. על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי שר הכלכלה, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע (ד) כי הוראות החיקוקים בתחום דיני העבודה ובטיחות עובדים, ששר הכלכלה ממונה על ביצוען, המנויים בתוספת הרביעית, כולן או חלקן, לא יחולו במיתקנים הימיים בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי (ב) הבלעדי יחולו גם חיקוקים המנויים בתוספת השלישית, שעניינם הסדרת הפעילות המבוצעת במיתקנים כאמור, ובכלל זה תעסוקה, ביטחון סוציאלי, תשלומי חובה, הגירה, בטיחות ובריאות. בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), במיתקנים הימיים הקבועים המצויים (ג) באזור הכלכלי הבלעדי יחולו חיקוקים נוספים שעניינם כאמור בסעיף קטן (ב), המנויים בתוספת הרביעית, ושהחלתם דרושה בשל תקופת הפעילות הממושכת של מיתקנים אלה. על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי שר הכלכלה, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע (ד) כי הוראות החיקוקים בתחום דיני העבודה ובטיחות עובדים, ששר הכלכלה ממונה על ביצוען, המנויים בתוספת הרביעית, כולן או חלקן, לא יחולו במיתקנים הימיים לסעיף קטן (ב) ותוספת שלישית מוצע לקבוע אילו חיקוקים יחולו במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, נוסף על החיקוקים החלים באותו אזור לפי סעיף קטן (א) המוצע. ) 2(60 בהקשר זה מוצע הסדר המשקף את סעיף לאמנת הים, הקובע כך: “ The coastal state shall have exclusive jurisdiction over… installations and structures, including jurisdiction with regard to customs, fiscal, health, safety and immigration laws and regulations”. ,ההסדר המוצע, כמו גם ההסדר שנקבע באמנת הים מבוסס על ההכרה בכך שהפעילות במיתקנים הימיים היא בעיקרה פעילות אנושית הטעונה הסדרה אחרת מזו הנחוצה באזורים הימיים עצמם. בהתאם, מוצע לקבוע כי במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו גם חיקוקים (המנויים בתוספת השלישית לחוק המוצע) שעניינם הסדרת הפעילות המבוצעת במיתקנים אלה, ובכלל זה תעסוקה, ביטחון סוציאלי, הסדרי כניסה ויציאה, בטיחות ובריאות. בין החיקוקים בתחום הביטחון הסוציאלי שמוצע לכלול בתוספת השלישית ניתן לציין את חוק הביטוח , והתקנות לפיו. יש לציין עם זאת 1995-הלאומי, התשנ"ה כי מוצע להחיל חיקוקים אלה אך ורק לעניין תושבים ישראלים כהגדרתם בחוק האמור, וזאת כדי לספק את מעטפת ההגנה הבסיסית שמקנה אותו חוק לתושבי ישראל, ולא להרחיבה לקבוצות נוספות כמו עובדים זרים. עוד מוצע לכלול בתוספת זו את חוק התגמולים לנפגעי , והתקנות לפיו, וכן מוצע 1970-פעולות איבה, התש"ל לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, 14 לכלול בה את סעיף , והתקנות לפיו, זאת כדי להבטיח כי מי 1994-התשנ"ד שמעסיק עובדים במיתקנים ימיים באזור הכלכלי הבלעדי יפריש כדין דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי. יצוין והזכאות לשירותי בריאות לפיו והחובה - כי החוק האמור חל רק לגבי תושבי ישראל.- להפריש דמי ביטוח כאמור לסעיף קטן (ג) ותוספת רביעית מוצע לקבוע אילו חיקוקים יחולו במיתקנים ימיים קבועים כהגדרתם המוצעת בחוק זה, קרי במיתקנים אשר בשל תקופת הזמן הממושכת שבמהלכה הם עתידים להיוותר באותו אזור, הכריז עליהם שר המשפטים כמיתקנים ימיים קבועים. כאמור בחלק הכללי, מיתקנים ימיים קבועים הם אתרים אסטרטגיים שלמדינת ישראל יש אינטרס מוגבר להסדיר את פעילותם. על כן, מוצע למנות בתוספת הרביעית לחוק המוצע רשימה של חיקוקים שיחולו במיתקנים אלה, נוסף על החיקוקים שיחולו על פי המוצע במיתקנים ימיים "רגילים". מדובר בחיקוקים באותם תחומים המנויים בסעיף קטן (ב) המוצע לעניין מיתקנים ימיים רגילים, ושמוצדק להחילם במיתקנים ימיים קבועים בשל תקופת הפעילות הממושכת של מיתקנים אלה. בין החיקוקים שמוצע למנות כאמור בתוספת הרביעית לחוק המוצע ניתן לציין חיקוקים בתחום העבודה, ובכלל זה חוקי המגן וחוקים נוספים הנוגעים 1991-לזכויות עובדים (כגון: חוק עובדים זרים, התשנ"א חוק עובדים זרים), חוק שעות עבודה ומנוחה, - (להלן , והתקנות לפיהם) וחיקוקים בתחום בטיחות 1951-התשי"א העובדים (כגון פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], , והתקנות לפיה). חוק עובדים זרים מחייב 1970-התש"ל מעסיק של עובד זר בקבלת היתר העסקה ובתשלום אגרות, ומטיל עליו חובות כלפי העובד וביניהן החובה להסדיר ביטוח רפואי, העמדת מגורים הולמים וכריתת הסכם עבודה. כיום, מועסקים במיתקנים הימיים עובדים רבים שהם עובדים זרים ומכאן חשיבות החלתו של חוק עובדים זרים לעניין זה. לסעיף קטן (ד) כפי שכבר צוין, במיתקנים ימיים קבועים באזור הכלכלי הבלעדי מוצע להחיל בסעיף קטן (ג), חיקוקים בתחום העבודה והבטיחות בעבודה. עם זאת, החלת חיקוקים בתחומים אלה, כלשונם, עשויה שלא לעלות בקנה אחד עם דרכי הפעילות הייחודיות הנוהגות במיתקנים ימיים קבועים. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 512 הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, דרך כלל או לגבי סוגי עבודה או סוגי עובדים שיקבע, ורשאי שר הכלכלה לקבוע בתקנות כאמור כי הוראות החיקוקים כאמור, כולן או חלקן, יחולו בשינויים שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו בהתאם למקובל לעניין זה באזורים כלכליים בלעדיים של מדינות מפותחות, ובלבד שתקנות כאמור לא יסתרו הוראות של אמנה בין–לאומית שמדינת ישראל אשררה. לעניין החיקוקים החלים לפי סעיף זה באזור הכלכלי הבלעדי, במיתקנים הימיים (ה) המצויים בו או במיתקנים הימיים הקבועים המצויים בו, יראו כל פעולה המתבצעת באזור הכלכלי הבלעדי או במיתקנים האמורים, כאילו היא מתבצעת בישראל, כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי או בימתקנים האמורים כאילו הוא מצוי בישראל, וכל פעולה של כניסה לאזור הכלכלי הבלעדי או למיתקנים האמורים או יציאה מהם כאילו היא כניסה לישראל או יציאה ממנה. תחולת דיני העונשין .13 לחוק העונשין וסימן ג' לפרק ג' בחוק האמור, דיני העונשין של7 על אף הוראות סעיף מדינת ישראל יחולו על כל עבירה הקבועה בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי סימן זה, שנעברה כולה או מקצתה באזור האמור, כאילו הייתה עבירת פנים (א) לחוק העונשין. 7 כהגדרתה בסעיף סמכויות שוטר באזור הכלכלי הבלעדי .14 סמכויות שוטר לפי דין יהיו נתונות לו באזור הכלכלי הבלעדי לגבי עבירה שדיני (א) א לחוק 13 לחוק זה, או לפי סעיף13 העונשין של מדינת ישראל חלים עליה לפי סעיף העונשין. לפיכך, מוצע להסמיך את שר הכלכלה, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בתקנות הוראות להתאמת החיקוקים האמורים, כולם או חלקם, לצרכים והמאפיינים של הפעילות בתחום העבודה ובטיחות עובדים במיתקנים הימיים הקבועים. בתקנות כאמור מוסמך השר אף לקבוע כי הוראות החיקוקים שהוחלו, כולן או חלקן, כלל לא יחולו בהקשר זה. עם זאת, על פי המוצע, תקנות כאמור לא יכולות לסתור הוראות של אמנה בין–לאומית שמדינת ישראל אשררה. לסעיף קטן (ה) בין החיקוקים החלים (או עשויים לחול) על פי החוק המוצע באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים הימיים או במיתקנים הימיים הקבועים המצויים בו, יש חיקוקים שאין די בהחלה טריטוריאלית שלהם באזור האמור, זאת מאחר שהם קובעים הסדרי תחולה פרסונלית לעניין פעולות מסוימות או נכסים מסוימים (כמו למשל חוקי מס). מוצע על כן לקבוע כי לעניין החיקוקים החלים על פי המוצע באזור הכלכלי הבלעדי, במיתקנים הימיים שבו או במיתקנים הימיים הקבועים שבו (תחולה טריטוריאלית), יראו כל פעולה המבוצעת באותו אזור או באותם מיתקנים כאילו היא בוצעה בישראל, כל נכס המצוי באותו אזור או באותם מיתקנים כאילו הוא מצוי בישראל, וכל כניסה אל האזור הכלכלי הבלעדי או אל המיתקנים האמורים או יציאה מהם, כאילו הם כניסה לישראל או יציאה ממנה. כך למשל, חיקוקי המס המנויים על פי המוצע בתוספת השנייה (דוגמת פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי ) החלים לעניין הפעולות 2011-רווחי נפט, התשע"א המפורטות בסעיף קטן (א) או לעניין נכסים הקשורים לאותן פעולות, יחולו על פי המוצע באזור הכלכלי הבלעדי לעניין אותם פעולות או נכסים. בהתאם לכך, כל פעולה או נכס שהיוו עילה להטלת מס או לפטור ממס לפי חיקוקים אלה, אילו בוצעה הפעולה בשטח המדינה, אילו הנכס היה מצוי בשטח המדינה, או אילו הטובין שבהם עוסקים החיקוקים הוכנסו לישראל או הוצאו ממנה, מהווים עילה כאמור אם הם מבוצעים באזור הכלכלי הבלעדי, נמצאים בו, מוכנסים אליו או מוצאים ממנו. כפי שכבר צוין, מצוי האזור הכלכלי הבלעדי13 סעיף מעבר לגבולות מדינת ישראל. במצב זה, על פי הוראות דיני העונשין, העבירות המבוצעות באותו אזור (ב) לחוק העונשין. עם 7 הן "עבירות חוץ" כהגדרתן בסעיף זאת, מוצע לקבוע כי על אף הוראות אותו סעיף, וכן על אף הוראות סימן ג' לפרק ג' לחוק העונשין (שעניינו תחולת דיני העונשין על עבירות חוץ), יראו עבירות הקבועות בחיקוק מן החיקוקים שהוחלו לפי החוק המוצע באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות באלה שהוחלו במיתקנים ימיים או במיתקנים ימיים קבועים באותו אזור, שבוצעו כולן או מקצתן באזור הכלכלי הבלעדי או במיתקנים כאמור, (א) לחוק העונשין 7 כאילו הן עבירות פנים כהגדרתן בסעיף עבירת פנים). כאמור, החלתם של חיקוקים אלה, - (להלן ובהתאם גם אכיפתם, עולה בקנה אחד עם הזכויות והסמכויות הנתונות למדינת ישראל באזורים הימיים, בין השאר על פי אמנת הים. לסעיף קטן (א)14 סעיף מאחר שהאזור הכלכלי הבלעדי מצוי, כאמור, מעבר לגבולות מדינת ישראל, קיים חוסר ודאות לגבי ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 513 הסמכויות לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות (ב) בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי סימן זה. מעמד המדף היבשתי .15 דין המדף היבשתי ואוצרות הטבע המצויים בו, לעניין חוק זה, כדין האזור הכלכלי הבלעדי ואוצרות טבע המצויים באותו אזור. סימן ג': מסמך מדיניות מסמך מדיניות ממשלתית לעניין הסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי .16 הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שלוש שנים מיום תחילתו (א) של חוק זה, מסמך מדיניות ארוכת טווח לעניין הסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי מסמך המדיניות); במסמך המדיניות ייכללו, בין השאר, כל אלה:- הבלעדי (בסימן זה העקרונות, היעדים וסדרי העדיפויות לעניין הפעילויות והשימושים באזור )1( ;הכלכלי הבלעדי, לרבות באזור ימי מוגן, היקפם ויחסי הגומלין ביניהם אמצעים ודרכים לעמידה בעקרונות, ביעדים ובסדרי עדיפויות כאמור )2( ;), ובכלל זה פיקוח ומעקב אחר יישומם1( בפסקה הסמכויות לפי סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות (ב) בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי סימן זה. .15 דין המדף היבשתי ואוצרות הטבע המצויים בו, לעניין חוק זה, כדין האזור הכלכלי הבלעדי ואוצרות טבע המצויים באותו אזור. מעמד המדף היבשתי סימן ג': מסמך מדיניות .16 הממשלה תאשר, לפי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שלוש שנים מיום תחילתו (א) של חוק זה, מסמך מדיניות ארוכת טווח לעניין הסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי מסמך המדיניות); במסמך המדיניות ייכללו, בין השאר, כל אלה:- הבלעדי (בסימן זה מסמך מדיניות ממשלתית לעניין הסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי העקרונות, היעדים וסדרי העדיפויות לעניין הפעילויות והשימושים באזור )1( ;הכלכלי הבלעדי, לרבות באזור ימי מוגן, היקפם ויחסי הגומלין ביניהם אמצעים ודרכים לעמידה בעקרונות, ביעדים ובסדרי עדיפויות כאמור )2( ;), ובכלל זה פיקוח ומעקב אחר יישומם1( בפסקה המצב המשפטי באשר לסמכויות שוטרים באותו אזור. לפיכך, מוצע לקבוע במפורש כי סמכויות שוטר לפי דין יהיו נתונות לו באזור הכלכלי הבלעדי לגבי עבירה שנעברה, כולה או מקצתה, באזור האמור ושדיני העונשין לחוק המוצע 13 של מדינת ישראל חלים עליה לפי סעיף (עבירה שרואים אותה כאילו היא עבירת פנים) או סעיף (עבירות חוץ 48 א לחוק העונשין כנוסחו המוצע בסעיף13 .)שדיני העונשין של ישראל חלים עליהן לסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר כי אין בהקניית סמכויות השוטר לפי סעיף קטן (א) המוצע כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה הנתונות לגורמים נוספים על פי החיקוקים באזור הכלכלי הבלעדי, במיתקנים 12 שמוצע להחיל בסעיף ימיים או במיתקנים ימיים קבועים באזור זה. לחוק המוצע מגדיר את המדף היבשתי, 10 סעיף15 סעיף כאמור, כקרקע הים התיכון שמעבר למימי מיילים ימיים מקווי הבסיס. 200 החופים עד למרחק של (א) לחוק המוצע מגדיר במקביל את האזור הכלכלי 9 סעיף הבלעדי של מדינת ישראל כרצועת הים התיכון שמעבר מיילים ימיים מקווי 200 למימי החופים עד למרחק של הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה. בכך נוצרת חפיפה בין המדף היבשתי מצד אחד, ובין האזור הכלכלי הבלעדי מצד שני. למען הבהירות של הדין הפנימי, ובשים לב לכך שהאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כולל, נוסף על קרקע הים שמרכיבה את המדף היבשתי, גם את רצועת הים התיכון שמעליה, הוחלט שלא לקבוע בחוק המוצע הסדרים ייחודיים ושונים לגבי המדף היבשתי, וחלף זאת לקבוע כי דין המדף היבשתי ואוצרות הטבע המצויים בו לעניין חוק זה, הוא כדין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל ואוצרות הטבע המצויים בו. מדינות רבות בעולם מתמודדות עם האתגרים16 סעיף הנובעים מן הפעילויות באזורים הימיים, ובכלל זה באזור הכלכלי הבלעדי, בין השאר בדרך של יצירת מתווה הסדרה כולל הקובע את העקרונות והיעדים לניצול אזורי הים, את היקף השימושים באזורים אלה ואת קשרי הגומלין ביניהם. מתווה מעין זה ידוע ברחבי העולם ).Marine Spatial Planning( "כ"תכנון ימי מרחבי החוק המוצע מעגן את הפרקטיקה העולמית בהקשר זה ונותן ביטוי לתהליך שמתרחש למעשה כבר היום בממשלת ישראל בעניין הכנת מסמך אשר יתווה את המדיניות הממשלתית נוכח מכלול השימושים הקיימים והאפשריים באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת באופן מתואם ומקצועי ומתוך ראייה ארוכת טווח ביחס לאזור זה. בהתאם, קובע החוק המוצע כי הממשלה תאשר, על פי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע, מסמך מדיניות שיעסוק בהסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי. מסמך המדיניות יכלול בין השאר עקרונות, יעדים וסדרי עדיפויות לגבי הפעילויות והשימושים באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות באזור ימי מוגן; אמצעים ודרכים להגשמת העקרונות, היעדים וסדרי העדיפויות כאמור; וכן הנחיות למשרדי הממשלה, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים, כדי ליישם את הוראות מסמך המדיניות, והנחיות למתן היתרים לפעולות באזור המהוות פעולות פוגעות בידי מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף (ד) לחוק 37 (ד) לחוק גנים לאומיים, כפי שהוחל בסעיף30 היתר פגיעה), לרבות קביעת פעולות- המוצע (להלן מותרות באזור ימי מוגן שביצוען אינו טעון היתר כאמור. לעניין זה מוצע כי אם נקבעו במסמך המדיניות פעולות מותרות כאמור, תפורסם רשימת הפעולות המותרות באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, והודעה על קביעתה ועל כל שינוי בה, תפורסם ברשומות. עוד מוצע לקבוע כי במקרה שהממשלה החליטה לא לאשר את מסמך המדיניות, על שר הפנים להגיש לה מסמך חדש בתוך תקופה שתורה אשר לא תעלה על שישה חודשים. הסעיף קובע עוד כי מסמך המדיניות יעודכן מעת ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 514 הנחיות לשרי הממשלה ולמשרדיהם, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם )3( הם ממונים, וכן הנחיות לעניין מתן היתרים בידי מנהל הרשות לשמירת הטבע (ד) לחוק גנים לאומיים, כפי 30 והגנים הלאומיים באזור ימי מוגן, לפי סעיף (ה), לרבות קביעת פעולות מותרות באזור ימי מוגן שביצוען 37 שהוחל בסעיף אינו טעון היתרים כאמור. הגיש שר הפנים הצעה למסמך מדיניות כאמור בסעיף קטן (א) והחליטה הממשלה (ב) שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ושלא תעלה על שישה חודשים. הממשלה, לפי הצעת שר הפנים או שר אחר, תעדכן את מסמך המדיניות מעת (ג) לעת, אחת לחמש שנים, לפחות. נקבעו במסמך המדיניות פעולות מותרות באזור ימי מוגן כאמור בסעיף (ד) ), תפורסם רשימת הפעולות המותרות באתר האינטרנט של משרד ראש 3()קטן (א הממשלה, והודעה על הקביעה כאמור וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות. גוף ציבורי שהוקנתה לו סמכות על פי דין באזור הכלכלי הבלעדי וכל אדם (ה) הממלא תפקיד ציבורי לפי דין שהוקנתה לו סמכות כאמור, לרבות הגורם המוסמך לעניין מתן אישורים לביצוע פעולות לקדיחת נפט כאמור בסימן - 17 כהגדרתו בסעיף לעניין מתן היתר לפי סעיף - ד', ולרבות מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (ה), לגבי אזור ימי מוגן, יפעילו את 37 (ד) לחוק הגנים הלאומיים, כפי שהוחל בסעיף30 סמכותם כאמור בהתאם למסמך המדיניות; ראה גוף או אדם כאמור כי לצורך הפעלת סמכויותיו עליו לסטות ממסמך המדיניות, לא יעשה כן אלא באישור הממשלה. סימן ד': אישור פעולות לקדיחת נפט הגדרות .17 - בסימן זה ;26 הגורם המוסמך לאשר פעולה לקדיחת נפט לפי סעיף- ""הגורם המוסמך כהגדרתם בחוק הנפט;- ""הפקת נפט", "זכות נפט", "חיפוש נפט" ו"נפט מסמך המפרט את אלה: - ""מסמך סביבתי לעת ולפחות אחת לחמש שנים, וזאת לפי הצעת שר הפנים או שר אחר. אשר למעמדו של מסמך מדיניות שאושר בממשלה, מבהיר סעיף זה כי הוא מחייב כל גוף ציבורי בעל סמכות באזור הכלכלי הבלעדי וכל אדם הממלא תפקיד ציבורי לפי דין שהוקנתה לו סמכות כאמור, ובכלל זה את הגורם לחוק המוצע) לאשר פעולה לקדיחת 26 המוסמך (לפי סעיף נפט כהגדרתה בחוק המוצע, באזור הכלכלי הבלעדי, ואת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומים לעניין מתן היתר פגיעה כאמור לעיל. על פי המוצע, אם נדרש גוף או אדם כאמור לסטות ממסמך המדיניות לצורך הפעלת סמכויותיו, עליו לקבל לכך את אישור הממשלה. בסימן זה מוצע להבנות תהליך שבמסגרתו סעיפים תתבצע בדיקה של ההיבטים המעין–תכנוניים 33 עד17 השונים הכרוכים בביצוע פעולה לקדיחת נפט כללי (כהגדרתה המוצעת להלן) באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת בדרך של הסמכת כמה גורמים לבחון ולהחליט אם לאשר פעולות כאמור. ראשית מוצע להקים ועדה לאישור פעולות לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי. לחוק 26 הוועדה, או גורם מוסמך אחר כאמור בסעיף המוצע, יבחנו בין השאר את ההשפעות הסביבתיות של פעולות אלה על בסיס מסמך סביבתי וחוות דעת מאת נציג המשרד להגנת הסביבה שיוגשו לעיונם, ויחליטו אם לאשר את הפעולות, הכול כמפורט להלן. ההליך המוצע הוא הליך מעין תכנוני, והוא מהווה הסדר חלופי, היות שדיני התכנון והבנייה של מדינת ישראל אינם חלים באזור הכלכלי הבלעדי. מוצע להגדיר מונחים שבהם נעשה שימוש17 סעיף בסימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע, ובכלל זה המונחים "מסמך סביבתי" ו"פעולה לקדיחת נפט". במרכזו של התהליך המעין–- "להגדרה "מסמך סביבתי תכנוני לאישור פעולה לקדיחת נפט עומדת הבדיקה של ההשפעות הסביבתיות הצפויות מאותה פעולה. על פי המוצע, במסגרת התהליך יוגש בידי מי שמבקש לבצע ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 515 ,ההשפעות הסביבתיות מפעולה לקדיחת נפט ומפעולות הנלוות לה )1( לרבות מפעולות אחסון ושינוע של תוצרי הקדיחה ובין השאר ההשפעות על ההשפעות - הקרקע, האוויר, הים, ערכי הטבע והנוף, החי והצומח (בהגדרה זו הסביבתיות); בדיקת חלופות לעניין מיקום ביצוע הפעולה לקדיחת נפט והטכנולוגיה )2( ;לביצועה בשים לב להשפעות הסביבתיות המלצות ביחס להנחיות ולאמצעים הנדרשים לצורך מזעור ההשפעות )3( הסביבתיות, ובכלל זה לעניין המועד לביצוע הפעולה לקדיחת הנפט והפעולות הנלוות לה; הוראות לעניין שיקום האתר עם סיום ביצוע הפעולה לקדיחת נפט; )4( ;ניטור רקע של הסביבה הימית )5( קדיחת נפט במהלך חיפוש נפט או במהלך הפקת נפט, הקמת- ""פעולה לקדיחת נפט מיתקן ימי קבוע לצורך קדיחת נפט או לשם טיפול בתוצרי הקדיחה או אחסונם או פירוק מיתקן ימי כאמור, והנחת תשתיות וצינורות להובלת נפט. הוועדה לאישור פעולות לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי .18 מוקמת בזה במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, ועדה לאישור פעולות (א) לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי בהתאם להוראות סימן זה ולתוספת החמישית הוועדה).- (בסימן זה ואלה חברי הוועדה: (ב) לחוק הנפט, והוא יהיה יושב 2 הממונה על ענייני נפט כמשמעותו בסעיף )1( ;ראש הוועדה עובד משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שימנה שר התשתיות )2( ;הלאומיות האנרגיה והמים עובד המשרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה; )3( ;עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים )4( ;עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה )5( ;עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון )6( ;עובד משרד החוץ שימנה שר החוץ )7( ,ההשפעות הסביבתיות מפעולה לקדיחת נפט ומפעולות הנלוות לה )1( לרבות מפעולות אחסון ושינוע של תוצרי הקדיחה ובין השאר ההשפעות על ההשפעות - הקרקע, האוויר, הים, ערכי הטבע והנוף, החי והצומח (בהגדרה זו הסביבתיות); בדיקת חלופות לעניין מיקום ביצוע הפעולה לקדיחת נפט והטכנולוגיה )2( ;לביצועה בשים לב להשפעות הסביבתיות המלצות ביחס להנחיות ולאמצעים הנדרשים לצורך מזעור ההשפעות )3( הסביבתיות, ובכלל זה לעניין המועד לביצוע הפעולה לקדיחת הנפט והפעולות הנלוות לה; הוראות לעניין שיקום האתר עם סיום ביצוע הפעולה לקדיחת נפט; )4( ;ניטור רקע של הסביבה הימית )5( קדיחת נפט במהלך חיפוש נפט או במהלך הפקת נפט, הקמת- ""פעולה לקדיחת נפט מיתקן ימי קבוע לצורך קדיחת נפט או לשם טיפול בתוצרי הקדיחה או אחסונם או פירוק מיתקן ימי כאמור, והנחת תשתיות וצינורות להובלת נפט. .18 מוקמת בזה במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, ועדה לאישור פעולות (א) לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי בהתאם להוראות סימן זה ולתוספת החמישית הוועדה).- (בסימן זה הוועדה לאישור פעולות לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי ואלה חברי הוועדה: (ב) לחוק הנפט, והוא יהיה יושב 2 הממונה על ענייני נפט כמשמעותו בסעיף )1( ;ראש הוועדה עובד משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שימנה שר התשתיות )2( ;הלאומיות האנרגיה והמים עובד המשרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה; )3( ;עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים )4( ;עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה )5( ;עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון )6( ;עובד משרד החוץ שימנה שר החוץ )7( פעולה לקדיחת נפט, מסמך סביבתי אשר יכלול התייחסות להשפעות הסביבתיות מהפעולה לקדיחת נפט ומפעולות נלוות לה; בדיקת חלופות לעניין מיקום ביצוע הפעולה לקדיחת נפט והטכנולוגיה לביצועה, בשים לב להשפעות הסביבתיות הצפויות ממנה; המלצות ביחס להנחיות ולאמצעים למזעור אותן השפעות סביבתיות; הוראות בדבר שיקום האתר בגמר ביצוע הפעולה; ותוצאות ניטור רקע של הסביבה הימית. מוצע לקבוע בצורה - "להגדרה "פעולה לקדיחת נפט ברורה מהי פעולה לקדיחת נפט שביצועה דורש את תהליך האישור הקבוע בסימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע. על פי המוצע, תיחשב כל אחת מאלה לפעולה לקדיחת נפט: קדיחת נפט במהלך חיפוש נפט או במהלך הפקת נפט; הקמת מיתקן ימי קבוע לצורך קדיחת נפט (במהלך חיפוש או במהלך הפקה) או לשם טיפול במוצרי הקדיחה או אחסונם או פירוקו של מיתקן כאמור; והנחת תשתיות וצינורות להובלת נפט ותוצריו. , מוצע לקבוע26 כמפורט בדברי ההסבר לסעיף18 סעיף כמה גורמים שיהיו מוסמכים לאשר פעולות לקדיחת נפט לפי סימן ד' לפרק ה' לחוק המוצע. על פי המוצע, אחד הגורמים המוסמכים לאשר פעולה לקדיחת נפט לפי סימן זה היא ועדה אשר תוקם במשרד התשתיות 13 חברים, ובהם16 הלאומיות האנרגיה והמים ותמנה נציגים של משרדי ממשלה שונים הנוגעים לעניין, וכן נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ושני נציגים מקצועיים, אחד מתחום איכות הסביבה ואחד מתחום מדעי הים שהוא עובד חברת חקר ימים ואגמים לישראל הוועדה). בראש הוועדה יעמוד הממונה על ענייני - (להלן ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 516 ;עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים )8( ;עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר )9( ;) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר10( ) עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה שר התחבורה והבטיחות11( ;בדרכים ) עובד משרד הכלכלה שימנה שר הכלכלה;12( ;) עובד משרד הבריאות שימנה שר הבריאות13( ) עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה השר להגנת14( ;הסביבה על פי הצעת מנהל הרשות ) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, המפורטים 15( בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני , שימנה שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, 8‏2002-חקיקה), התשס"ג בהסכמת השר להגנת הסביבה; ) נציג חברת חקר ימים ואגמים לישראל, בעל מומחיות בתחום מדעי הים, 16( .שימנה שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, לפי המלצת מנהל החברה לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או (ג) נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בוועדה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. תקופת כהונה .19 .חבר ועדה ימונה לתקופה של חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות סיום כהונה והשעיה .20 :חבר ועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה (א) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר שמינהו; )1( הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או נציג הגוף שאותו הוא מייצג )2( ; הוא נתמנה להיות עובד המדינה- בוועדה, ולגבי נציג הציבור נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר שמינה אותו העבירו מכהונתו )3( ;בהודעה בכתב הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר שמינה אותו העבירו מכהונתו )4( ;בהודעה בכתב הוא נעדר, בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה או )5( מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, והשר שמינה אותו העבירו מכהונתו בהודעה בכתב; יושב ראש הוועדה ידווח על היעדרותו של חבר ועדה מישיבות כאמור לשר שמינה אותו; בחבר הוועדה התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן )6( ;כחבר ועדה - נפט במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (להלן הממונה על ענייני נפט). כמו כן מוצע לקבוע סייגים למינוי לוועדה, כמקובל בדברי חקיקה העוסקים בהקמת גופים ציבוריים מסוג זה. בסעיפים אלה מוצע לקבוע הוראות בעניין סעיפים תקופת הכהונה של חברי הוועדה, סיום כהונה21 עד19 . והשעיה ומינוי ממלא מקום לחבר הוועדה הוראות אלה בנוסחן המוצע מקובלות בדברי חקיקה העוסקים בהקמת גופים מסוג זה. .118 'ס"ח התשס"ג, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 517 .)(ג18 הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף )7( (ג), רשאי השר שמינה18 הוגש נגד חבר ועדה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף (ב) אותו להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו. חדל לכהן חבר ועדה, יפעל השר שמינה אותו למינוי חבר אחר במקומו בהקדם (ג) האפשרי. ממלא מקום לחבר הוועדה .21 שר הממנה חבר לוועדה, רשאי למנות לו, בדרך שבה נתמנה אותו חבר, ממלא (א) מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת הוועדה ישתתף ממלא מקום אחד בלבד. הכשירות הנדרשת מחבר הוועדה נדרשת גם מממלא מקומו. (ב) נעדר חבר הוועדה מישיבה של הוועדה, יהיה לממלא מקומו מעמד של חבר (ג) לאותה הישיבה. תוקף פעולות .22 קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה, לא ייפגעו מחמת שלא מונו לראשונה כל חבריה או מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, ובלבד שמכהנים בה כדין החברים ).4( ) עד1()(ב18 המנויים בסעיף סדרי עבודת הוועדה .23 ; לא היה22 המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא חברי הוועדה המנויים בסעיף (א) דקות 15–מניין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה יושב ראש הוועדה את פתיחת הישיבה ל שלאחריהן תהיה הישיבה כדין גם אם השתתפו בה ארבעה חברים ובהם היושב ראש. החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, (ב) תכריע עמדתו של יושב ראש הוועדה. הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי סימן זה. (ג) החלת דינים .24 :חברי הוועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ;9‏1969-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט )1( ;10‏1979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם )2( ; ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור- חוק העונשין )3( .11‏1971-פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א )4( .)(ג18 הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף )7( (ג), רשאי השר שמינה18 הוגש נגד חבר ועדה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף (ב) אותו להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו. חדל לכהן חבר ועדה, יפעל השר שמינה אותו למינוי חבר אחר במקומו בהקדם (ג) האפשרי. .21 שר הממנה חבר לוועדה, רשאי למנות לו, בדרך שבה נתמנה אותו חבר, ממלא (א) מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת הוועדה ישתתף ממלא מקום אחד בלבד. ממלא מקום לחבר הוועדה הכשירות הנדרשת מחבר הוועדה נדרשת גם מממלא מקומו. (ב) נעדר חבר הוועדה מישיבה של הוועדה, יהיה לממלא מקומו מעמד של חבר (ג) לאותה הישיבה. .22 קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה, לא ייפגעו מחמת שלא מונו לראשונה כל חבריה או מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, ובלבד שמכהנים בה כדין החברים ).4( ) עד1()(ב18 המנויים בסעיף תוקף פעולות .23 ; לא היה22 המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא חברי הוועדה המנויים בסעיף (א) דקות 15–מניין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה יושב ראש הוועדה את פתיחת הישיבה ל שלאחריהן תהיה הישיבה כדין גם אם השתתפו בה ארבעה חברים ובהם היושב ראש. סדרי עבודת הוועדה החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, (ב) תכריע עמדתו של יושב ראש הוועדה. הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי סימן זה. (ג) .24 :חברי הוועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה החלת דינים ;9‏1969-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט )1( ;10‏1979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם )2( ; ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור- חוק העונשין )3( .11‏1971-פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א )4( מוצע כי הוועדה תוכל להתחיל לפעול ולהפעיל22 סעיף את סמכותה לבחון בקשות לאישור פעולות (ב)18 לקדיחת נפט, מעת שמונו החברים המנויים בסעיף ), וזאת גם אם טרם מונו שאר חברי הוועדה. כמו 4( ) עד1( ,כן, מוצע כי קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה משהתחילה לפעול כדין, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר הוועדה, ובלבד שמכהנים בה כדין אותם החברים שמינוים הוא תנאי לתחילת פעילותה. מוצע לקבוע כי המניין החוקי לדיון בישיבות 23 סעיף הוועדה הוא, ככלל, חברי הוועדה המנויים ) לחוק המוצע. עם זאת, מוצע להוסיף 4( ) עד1()(ב18 בסעיף דקות ממועד פתיחת הישיבה לא 15 ולקבוע כי אם לאחר נתקיים המניין החוקי, יוכל היושב ראש לקיים את הדיון בוועדה, ובלבד שבאותו דיון נוכחים ארבעה חברים (ובהם היושב ראש), לפחות. כמו כן מוצע לקבוע הוראות המקובלות בחקיקה בעניין סדרי עבודה וקבלת החלטות בוועדה. כך, מוצע לקבוע כי החלטות הוועדה יתקבלו בדעת רוב חבריה המשתתפים בישיבה, וכי במצב של קולות שקולים, תכריע דעתו של היושב ראש. כן מוצע לקבוע כי הוועדה תהיה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו במסגרת החוק המוצע. מוצע לקבוע כי חברי הוועדה שאינם עובדי 24 סעיף נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים - המדינה הלאומיים, נציג הגופים הציבוריים בתחום איכות הסביבה ייחשבו לעובדי המדינה - והמומחה בתחום מדעי הים לעניין החיקוקים המפורטים בסעיף זה, וזאת כדי להבטיח כי במסגרת מילוי תפקידם בוועדה הם יפעלו על פי אמות המידה וכללי ההתנהגות המצופים, ככלל, מעובדי המדינה. .144 'ס"ח התשכ"ט, עמ 9 .2 'ס"ח התש"ם, עמ 10 .421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 11 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 518 ועדת המשנה .25 לצד הוועדה תפעל ועדת משנה לאישור פעולות לקדיחת נפט באזור הכלכלי (א) ועדת המשנה). - הבלעדי בהתאם להוראות סימן זה והתוספת החמישית (בסימן זה ); 16(–) ו8( ,)4( ,)3( ,)1()(ב18 בוועדת המשנה יכהנו חברי הוועדה שמונו לפי סעיף (ב) יושב ראש הוועדה יהיה יושב ראש ועדת המשנה. (ב)18 המניין החוקי בישיבות ועדת המשנה הוא חברי הוועדה המנויים בסעיף (ג) ); לא היה מניין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה יושב ראש ועדת המשנה את 4(–) ו3( ,)1( דקות שלאחריהן תהיה הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שלושה15–פתיחת הישיבה ל חברים ובהם היושב ראש. החלטות ועדת המשנה יתקבלו ברוב דעות המשתתפים בישיבה; היו הקולות (ד) שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש ועדת המשנה. ועדת המשנה תקבע את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי סימן (ה) זה. הגורם המוסמך לאשר פעולה לקדיחת נפט .26 הוועדה, ועדת המשנה או יושב ראש הוועדה יהיו מוסמכים לאשר פעולות (א) לקדיחת נפט לפי הוראות סימן זה, בהתאם למורכבות הפעולות ולרמת הרגישות של האזור שבו הן עתידות להתבצע, כמפורט בתוספת החמישית. - )על אף הוראות סעיף קטן (א (ב) הוועדה, בהחלטה של רוב חבריה, רשאית להעביר לסמכות ועדת המשנה )1( ;בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט הנמצאת בסמכותה של הוועדה לבקשת שניים מחברי וועדת המשנה או שבעה מחברי הוועדה, יעביר )2( יושב ראש הוועדה לסמכות ועדת המשנה, בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט הנמצאת בסמכותו, וועדת המשנה תעביר לסמכות הוועדה, בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט הנמצאת בסמכותה של ועדת המשנה. מוצע כי לצד הוועדה תפעל ועדת משנה שבה25 סעיף - יכהנו חמישה חברים מתוך חברי הוועדה ארבעה נציגים של משרדי ממשלה שונים, וחבר נוסף שהוא המומחה בתחום מדעי הים. כמפורט להלן בדברי , גם ועדה זו תשמש גורם המוסמך לאשר 26 ההסבר לסעיף פעולות לקדיחת נפט בהתאם לסימן ד' לפרק ה' והתוספת החמישית לחוק המוצע. עוד מוצע לקבוע כי המניין החוקי לדיון בישיבות ועדת המשנה הוא שלושה חברים (נציגי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים) ובהם היושב ראש. ואולם דקות ממועד פתיחת הישיבה לא נתקיים 15 אם לאחר המניין החוקי, יוכל יושב ראש ועדת המשנה לקיים את הדיון, ובלבד שנוכחים בו שלושה חברים (ובהם היושב ראש), לפחות. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות המקובלות בחקיקה בעניין סדרי עבודה וקבלת החלטות בוועדה. כך, מוצע לקבוע כי החלטות ועדת המשנה יתקבלו בדעת רוב חבריה המשתתפים בישיבה, וכי במצב של קולות שקולים, תכריע דעתו של היושב ראש. כן מוצע לקבוע כי ועדת המשנה תהיה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו במסגרת החוק המוצע. ותוספת חמישית26 סעיף הגורם המוסמך, כפי שיבואר להלן, הוא הגורם שמוסמך לאשר פעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי לפי הוראות סימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע. על פי המוצע, נקבע גורם זה לפי מורכבות הפעולות ורמת הרגישות של האזור בתוך האזור הכלכלי הבלעדי שבו הן מבוצעות, כמפורט בתוספת החמישית לחוק המוצע. הגורמים המוסמכים לאשר פעולות לקדיחת נפט הם, על פי המוצע, הוועדה לאישור פעולות לקדיחת נפט לחוק, ועדת המשנה הפועלת לפי 18 שהוקמה לפי סעיף לחוק או הממונה על ענייני הנפט, שמכהן גם 25 סעיף כיושב הראש של ועדות אלה. על אף האמור, מוצע כי הוועדה, בהחלטת רוב חבריה, תהיה רשאית להעביר לסמכות ועדת המשנה בקשה הנמצאת בסמכותה של הוועדה. עוד מוצע לקבוע, כי לפי בקשה של שניים מחברי ועדת המשנה או שבעה מחברי הוועדה, יעביר יושב ראש הוועדה בקשה שבסמכותו (בהתאם למפורט בתוספת החמישית), לסמכות ועדת המשנה. עוד מוצע לקבוע כי באותו אופן יהיה אפשר להעביר בקשות שבסמכותה של ועדת המשנה (בהתאם למפורט בתוספת החמישית), לסמכות הוועדה. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 519 הוועדה תחליט על חלוקת האזור הכלכלי הבלעדי לשלושה אזורים לפי רמת (ג) הרגישות שלהם; רמת הרגישות של כל אזור תיקבע בהתאם לפעילויות ולשימושים באותו אזור ובהתחשב בהבטים סביבתיים הנוגעים לאזור האמור ולמערכות האקולוגיות שבו; הצעת החלוקה תובא לוועדה באמצעות יושב ראש הוועדה. אישור הוועדה לצורך ביצוע פעולה לקדיחת נפט .27 לא יבצע בעל זכות נפט פעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי אלא אם כן (א) ניתן לו אישור לכך מאת הגורם המוסמך ובהתאם לתנאיו. הוראות סעיף זה יראו אותן כתנאי בזכות הנפט של בעל הזכות. (ב) אין בדרישת האישור לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החיקוקים כפי שהוחלו (ג) , ובכלל זה מההוראות לפי חוק הנפט.12 לפי סעיף בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט .28 בעל זכות נפט המבקש לבצע פעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי יגיש (א) , בקשה לכך 27 ליושב ראש הוועדה, לצורך קבלת אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף הכוללת תיאור מילולי של הפעולה לקדיחת הנפט המבוקשת, מפת התמצאות, תשריט תחום שטח הפעולה הכולל מיקום ותשתיות נלוות, וכן תיאור של השטח שיחולו עליו בקשה לאישור פעולה).- מגבלות כתוצאה מביצוע הפעולה (בסימן זה הוגשה בקשה לאישור פעולה לפי סעיף קטן (א) ליושב ראש הוועדה, יעבירה (ב) לגורם המוסמך, לטיפולו, ויידע את מגיש הבקשה בדבר זהות הגורם המוסמך. יושב - בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), היה הגורם המוסמך לאישור הפעולה (ג) יעבירה לידיעת חברי ועדת המשנה; היה הגורם המוסמך לאישור - ראש הוועדה יעבירה יושב ראש הוועדה לידיעת חברי הוועדה.- ועדת המשנה- הפעולה הוועדה תחליט על חלוקת האזור הכלכלי הבלעדי לשלושה אזורים לפי רמת (ג) הרגישות שלהם; רמת הרגישות של כל אזור תיקבע בהתאם לפעילויות ולשימושים באותו אזור ובהתחשב בהבטים סביבתיים הנוגעים לאזור האמור ולמערכות האקולוגיות שבו; הצעת החלוקה תובא לוועדה באמצעות יושב ראש הוועדה. .27 לא יבצע בעל זכות נפט פעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי אלא אם כן (א) ניתן לו אישור לכך מאת הגורם המוסמך ובהתאם לתנאיו. אישור הוועדה לצורך ביצוע פעולה לקדיחת נפט הוראות סעיף זה יראו אותן כתנאי בזכות הנפט של בעל הזכות. (ב) אין בדרישת האישור לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החיקוקים כפי שהוחלו (ג) , ובכלל זה מההוראות לפי חוק הנפט.12 לפי סעיף .28 בעל זכות נפט המבקש לבצע פעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי יגיש (א) , בקשה לכך 27 ליושב ראש הוועדה, לצורך קבלת אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף הכוללת תיאור מילולי של הפעולה לקדיחת הנפט המבוקשת, מפת התמצאות, תשריט תחום שטח הפעולה הכולל מיקום ותשתיות נלוות, וכן תיאור של השטח שיחולו עליו בקשה לאישור פעולה).- מגבלות כתוצאה מביצוע הפעולה (בסימן זה בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט הוגשה בקשה לאישור פעולה לפי סעיף קטן (א) ליושב ראש הוועדה, יעבירה (ב) לגורם המוסמך, לטיפולו, ויידע את מגיש הבקשה בדבר זהות הגורם המוסמך. יושב - בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), היה הגורם המוסמך לאישור הפעולה (ג) יעבירה לידיעת חברי ועדת המשנה; היה הגורם המוסמך לאישור - ראש הוועדה יעבירה יושב ראש הוועדה לידיעת חברי הוועדה.- ועדת המשנה- הפעולה סיווג האזורים לעניין מורכבות הפעולה ורמת הרגישות של האזור, לצורך קביעת הגורם המוסמך לאישור פעולה כאמור, ייעשה על פי המוצע בידי הוועדה. זו תחלק את האזור הכלכלי הבלעדי לשלושה אזורי רגישות בדרגות שונות: נמוכה, בינונית וגבוהה. רמת הרגישות של כל אזור תיקבע בהתחשב בפעילויות והשימושים השונים באותו אזור, ובהתחשב בהיבטים סביבתיים הנוגעים לאזור ולמערכות האקולוגיות שבו. מוצע כי הצעה לחלוקת האזור הכלכלי הבלעדי לאזורי רגישות כאמור תובא לוועדה באמצעות יושב ראש הוועדה. הצעה זו תגובש בידי צוות שיוקם במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שיסתייע לעניין זה בוועדת היגוי שבה יהיו חברים גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים, ובכלל זה נציג המשרד להגנת הסביבה. בתוספת החמישית מוצע לפרט, כאמור, מיהו הגורם המוסמך לאשר בקשה לפעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי לפי הקריטריונים הנזכרים לעיל של מורכבות הפעולה ורמת רגישות האזור. כך, ככלל, בקשות לביצוע פעולות שאינן מורכבות ואשר מבוצעות באזור המתאפיין ברמת רגישות נמוכה, יוגשו לאישורו של הממונה על ענייני הנפט, ובקשות לביצוע פעולות מורכבות או פעולות שמתוכננות להתבצע במקום המתאפיין ברמת רגישות גבוהה, יוגשו לאישורה של הוועדה. מוצע לקבוע כי תהליך האישור של פעולה27 סעיף שהיא פעולה לקדיחת נפט (כהגדרתה בסעיף לחוק המוצע), הקבוע בסימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע, 17 הוא תנאי לביצוע אותה הפעולה, וכי יראו את הדרישה לקבלת אישור כאמור כתנאי בזכות הנפט של בעל הזכות. כמו כן, מוצע לקבוע כי אין בדרישה לאישור הפעולה לקדיחת נפט בידי הגורם המוסמך, כדי לגרוע מהוראות באזור הכלכלי הבלעדי או 12 החיקוקים שהוחלו לפי סעיף במיתקנים הימיים שבו, ובפרט מההוראות לפי חוק הנפט. מוצע לקבוע מה צריכה לכלול הבקשה לאישור28 סעיף פעולה לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי בקשה לאישור פעולה), שתוגש ליושב ראש - (להלן הוועדה, אשר יעבירה לגורם המוסמך לאשרה לפי הוראות סימן ד' בפרק ה' והתוספת החמישית לחוק המוצע (להלן הגורם המוסמך). על פי המוצע, על הבקשה לכלול - ,תיאור מילולי של הפעולה לקדיחת הנפט המבוקשת מפת התמצאות, תשריט תחום שטח הפעולה (לרבות מיקום ותשתיות נלוות), וכן תיאור של השטח שעליו יחולו מגבלות (כגון מגבלת שיט) כתוצאה מביצוע הפעולה. בנוסף, מוצע כי יושב ראש הוועדה יעביר לידיעת חברי ועדת המשנה בקשה שלגביה הוא הגורם המוסמך, וכן יעביר לידיעת חברי הוועדה בקשה אשר ועדת המשנה היא הגורם המוסמך לגביה. .226 'ס"ח התשנ"ח, עמ 12 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 520 הנחיות להכנת מסמך סביבתי .29 בקשה לאישור פעולה, יגבש נציג28 הגיש בעל זכות נפט לפי הוראות סעיף (א) נציג המשרד להגנת הסביבה) הצעה - המשרד להגנת הסביבה בוועדה (בסימן זה - להנחיות פרטניות להכנת המסמך הסביבתי הנדרש לצורך דיון בבקשה (בסימן זה ימים 21 ההנחיות הפרטניות), ויעביר את ההצעה האמורה ליושב ראש הוועדה בתוך מהמועד שבו נמסרה לו הבקשה, ולעניין בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט במהלך ימים 45 בתוך- ) בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה- הפקה של נפט (בסימן זה מהמועד האמור. ימים מהמועד שבו נמסרה לו הבקשה לאישור 7 יושב ראש הוועדה רשאי, בתוך (ב) ימים מהמועד האמור, 14 בתוך- פעולה, ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה להעביר לנציג המשרד להגנת הסביבה את המלצותיו לעניין ההנחיות הפרטניות; הגיש יושב ראש הוועדה את המלצותיו כאמור, יגבש נציג המשרד להגנת הסביבה את הצעת ההנחיות הפרטניות לפי סעיף קטן (א) בשים לב להמלצות האמורות. הסכימו יושב ראש הוועדה ונציג המשרד להגנת הסביבה על נוסח ההנחיות (ג) הפרטניות, יעביר יושב ראש הוועדה את ההנחיות הפרטניות לבעל זכות הנפט. לא הסכימו יושב ראש הוועדה ונציג המשרד להגנת הסביבה על נוסח ההנחיות (ד) הפרטניות כאמור בסעיף קטן (ג), או לא העביר נציג המשרד להגנת הסביבה הצעה להנחיות לפי סעיף קטן (א), יכריע הגורם המוסמך לעניין ההנחיות הפרטניות ויעבירן לבעל זכות הנפט. יושב ראש הוועדה יחד עם נציג המשרד להגנת הסביבה, וכן הגורם המוסמך (ה) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ד) לאחר שנתן לנציג המשרד להגנת הסביבה הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין זה, רשאים לפטור בעל זכות נפט מהגשת מסמך סביבתי, אם שוכנעו, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין הגשת המסמך הסביבתי אינה נדרשת לצורך קבלת החלטה בבקשה לאישור פעולה. כפי שכבר צוין, היבט מרכזי של התהליך 29 סעיף שמקיים הגורם המוסמך לפי הוראות סימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע נוגע לבחינת ההשפעות הסביבתיות הצפויות מביצוע פעולה לקדיחת נפט. לצורך כך דורש החוק המוצע ממי שמבקש לבצע את פעולת הקדיחה להגיש לגורם המוסמך מסמך סביבתי שיתייחס לאותן השפעות מסמך סביבתי). הכנת המסמך באופן - ויעריך אותן (להלן המניח את הדעת טעונה קבלת הנחיות מתאימות. לשם כך מוצע לקבוע הוראות מפורטות לעניין הליך גיבוש ההנחיות להכנת המסמך הסביבתי בידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. כמו כן מוצע לקבוע מנגנון להכרעה בעניין תוכן ההנחיות במקרה שהתגלעה מחלוקת בעניין זה בין המשרד להגנת הסביבה למשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. מוצע כי במקרה כזה יובאו ההנחיות לדיון בלפני הגורם המוסמך אשר יחליט אילו הנחיות לאשר, ויעבירן לבעל זכות הנפט. במקרים שבהם הגורם המוסמך הוא הממונה על ענייני הנפט, בפועל תגבר עמדתו לגבי ההנחיות על עמדת נציג המשרד להגנת הסביבה, אך יוזכר בהקשר זה כי נציג המשרד להגנת הסביבה רשאי, יחד עם חבר נוסף בוועדת המשנה, לבקש כי הדיון בבקשה כולה יובא להכרעת ועדת המשנה, וזאת כאמור על פי המוצע ) לחוק המוצע.2()(ב26 בסעיף עוד מוצע להסמיך את יושב ראש הוועדה, יחד עם נציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה, או את הגורם לאחר שנתן לנציג המשרד להגנת הסביבה - המוסמך לפטור את מגיש - הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין הבקשה לאישור פעולה, מטעמים שיירשמו, מהגשת מסמך סביבתי. זאת אם שוכנע כי בנסיבות העניין (החריגות) אין צורך במסמך כאמור כדי לקבל החלטה בבקשה לאישור פעולה, זאת משום שמדובר בפעולה שניכר שהשפעותיה הסביבתיות קלות ערך, או משום שמדובר בפעולה שהשפעותיה הסביבתיות כה ברורות, עד שאין צורך בעריכת המסמך הסביבתי. לבסוף, ובמטרה לייעל את הליך קביעת ההנחיות המתואר לעיל וליצור ודאות בקרב הגורמים הפועלים, מוצע להסמיך את שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לגבש, בהסכמת השר להגנת הסביבה, ולפי המלצת הוועדה, הנחיות כלליות להכנת מסמך סביבתי. הנחיות אלה יהוו בסיס לגיבוש ההנחיות הפרטניות להכנת המסמך, והן יחולו על כל בקשה ובקשה המוגשת לגורם המוסמך. לעניין זה מוצע כי השרים יהיו רשאים להבחין בין פעולות לקדיחת נפט המבוצעות בשלב החיפוש ובין פעולות כאמור המבוצעות בשלב ההפקה, ולגבש הנחיות כלליות שונות לעניין כל שלב. מוצע כי הנחיות כלליות ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 521 שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים בהסכמת השר להגנת הסביבה ולפי (ו) המלצת הוועדה, יגבשו הנחיות כלליות להכנת מסמך סביבתי, שעל בסיסן יגובשו ההנחיות הפרטניות לפי סעיף זה, ורשאים הם לקבוע הנחיות כלליות שונות לעניין פעולות לקדיחת נפט במהלך חיפוש נפט ולעניין פעולות לקדיחת נפט במהלך הפקה של נפט; הנחיות כלליות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. הגשת מסמך סביבתי .30 , הנחיות פרטניות להכנת מסמך סביבתי29 בעל זכות נפט שקיבל לפי הוראות סעיף יגיש לגורם המוסמך את המסמך הסביבתי שהוכן בהתאם לאותן הנחיות, אלא אם כן קיבל פטור מהכנתו לפי הוראות סעיף קטן (ה) של הסעיף האמור. קבלת חוות דעת מקצועיות .31 , וכן מסמך סביבתי לפי28 הגיש בעל זכות נפט בקשה לאישור פעולה לפי סעיף (א) (ה), רשאי הגורם המוסמך, בתוך 29 ככל שלא קיבל פטור מהגשתו לפי סעיף- 30 סעיף ימים מיום הגשת המסמך הסביבתי או מיום ההחלטה על מתן פטור מהגשתו, לפי 21 העניין, לבקש חוות דעת מקצועיות כפי שימצא לנכון, לרבות מרשויות שהוקמו על פי דין, וכן לדרוש הבהרות והשלמות לבקשה, למסמך הסביבתי ולמסמכים שצורפו להם, , לפי העניין.33 או32 הכול לשם קבלת החלטה בבקשה לפי סעיפים נציג המשרד להגנת הסביבה יגיש לגורם המוסמך את חוות דעתו למסמך הסביבתי (ב) ימים 30 שהגיש בעל זכות הנפט, בשים לב להנחיות הפרטניות שניתנו להכנתו, בתוך ימים מהמועד 90 בתוך- מיום הגשתו, ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה האמור; נדרשו לפי סעיף קטן (א) חוות דעת, הבהרות או השלמות לעניין המסמך השלמות למסמך הסביבתי), תחל התקופה - הסביבתי והמסמכים שצורפו לו (בסימן זה לפי סעיף קטן זה במועד קבלת ההשלמות למסמך הסביבתי. החלטת יושב ראש הוועדה בבקשה לאישור פעולה .32 7 היה הגורם המוסמך בבקשה לאישור פעולה, יושב ראש הוועדה, יחליט, בתוך (א) (ב), 31 ימים מיום שהועברה לו חוות דעתו של נציג המשרד להגנת הסביבה כאמור בסעיף אם לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים; ניתן למגיש הבקשה פטור מהגשת 7 (ה), יחליט יושב ראש הוועדה כאמור בסעיף קטן זה בתוך29 המסמך הסביבתי לפי סעיף (א) חוות דעת, הבהרות 31 ימים מיום ההחלטה על מתן הפטור כאמור, ואם נדרשו לפי סעיף ימים מיום קבלתם.7 בתוך- או השלמות לעניין הבקשה והמסמכים שצורפו לה שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים בהסכמת השר להגנת הסביבה ולפי (ו) המלצת הוועדה, יגבשו הנחיות כלליות להכנת מסמך סביבתי, שעל בסיסן יגובשו ההנחיות הפרטניות לפי סעיף זה, ורשאים הם לקבוע הנחיות כלליות שונות לעניין פעולות לקדיחת נפט במהלך חיפוש נפט ולעניין פעולות לקדיחת נפט במהלך הפקה של נפט; הנחיות כלליות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. .30 , הנחיות פרטניות להכנת מסמך סביבתי29 בעל זכות נפט שקיבל לפי הוראות סעיף יגיש לגורם המוסמך את המסמך הסביבתי שהוכן בהתאם לאותן הנחיות, אלא אם כן קיבל פטור מהכנתו לפי הוראות סעיף קטן (ה) של הסעיף האמור. הגשת מסמך סביבתי .31 , וכן מסמך סביבתי לפי28 הגיש בעל זכות נפט בקשה לאישור פעולה לפי סעיף (א) (ה), רשאי הגורם המוסמך, בתוך 29 ככל שלא קיבל פטור מהגשתו לפי סעיף- 30 סעיף ימים מיום הגשת המסמך הסביבתי או מיום ההחלטה על מתן פטור מהגשתו, לפי 21 העניין, לבקש חוות דעת מקצועיות כפי שימצא לנכון, לרבות מרשויות שהוקמו על פי דין, וכן לדרוש הבהרות והשלמות לבקשה, למסמך הסביבתי ולמסמכים שצורפו להם, , לפי העניין.33 או32 הכול לשם קבלת החלטה בבקשה לפי סעיפים קבלת חוות דעת מקצועיות נציג המשרד להגנת הסביבה יגיש לגורם המוסמך את חוות דעתו למסמך הסביבתי (ב) ימים 30 שהגיש בעל זכות הנפט, בשים לב להנחיות הפרטניות שניתנו להכנתו, בתוך ימים מהמועד 90 בתוך- מיום הגשתו, ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה האמור; נדרשו לפי סעיף קטן (א) חוות דעת, הבהרות או השלמות לעניין המסמך השלמות למסמך הסביבתי), תחל התקופה - הסביבתי והמסמכים שצורפו לו (בסימן זה לפי סעיף קטן זה במועד קבלת ההשלמות למסמך הסביבתי. .32 7 היה הגורם המוסמך בבקשה לאישור פעולה, יושב ראש הוועדה, יחליט, בתוך (א) (ב), 31 ימים מיום שהועברה לו חוות דעתו של נציג המשרד להגנת הסביבה כאמור בסעיף אם לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים; ניתן למגיש הבקשה פטור מהגשת 7 (ה), יחליט יושב ראש הוועדה כאמור בסעיף קטן זה בתוך29 המסמך הסביבתי לפי סעיף (א) חוות דעת, הבהרות 31 ימים מיום ההחלטה על מתן הפטור כאמור, ואם נדרשו לפי סעיף ימים מיום קבלתם.7 בתוך- או השלמות לעניין הבקשה והמסמכים שצורפו לה החלטת יושב ראש הוועדה בבקשה לאישור פעולה כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. מוצע להבהיר כי עם גיבוש ההנחיות הפרטניות30 סעיף ומסירתן לבעל זכות הנפט שהגיש את הבקשה לאישור פעולה, יכין בעל זכות נפט כאמור את המסמך הסביבתי על פי ההנחיות שניתנו לו ויגישו לגורם המוסמך, אלא אם כן הוא קיבל פטור מהגשת מסמך סביבתי לפי (ה) לחוק המוצע.29 סעיף בהקשר זה מוצע כי לאחר הגשת הבקשה 31 סעיף והמסמך הסביבתי (אלא אם כן ניתן בעניין זה פטור), יוכל הגורם המוסמך לדרוש הבהרות ולהורות על השלמות בעניין הבקשה, המסמך הסביבתי או מסמכים אחרים שצורפו להם, וכן לבקש חוות דעת מקצועיות, וזאת ימים מיום הגשת המסמך הסביבתי או מיום שניתן 21 בתוך פטור מהגשתו. עוד מוצע לקבוע כי על נציג המשרד להגנת הסביבה לגבש את חוות דעתו בעניין המסמך הסביבתי ולהגישה ימים לכל המאוחר מיום הגשתו 30 לגורם המוסמך בתוך של המסמך הסביבתי לגורם המוסמך, אלא אם כן מדובר בבקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט במהלך הפקה של נפט, שאז יוכל נציג המשרד להגנת הסביבה להגיש את ימים מהמועד האמור. מוצע 90 חוות דעתו כאמור בתוך להבהיר כי המועדים להגשת חוות הדעת של נציג המשרד להגנת הסביבה נמנים, ככלל, ממועד הגשת המסמך הסביבתי או מיום מתן הפטור מהגשתו, ואולם אם הוחלט לבקש השלמות וחוות דעת נוספות, יימנו מועדים אלה ממועד קבלת חוות הדעת או ההשלמות, לפי העניין. מוצע לקבוע כיצד יתנהל ההליך לקבלת החלטה32 סעיף בבקשה לאישור פעולה בידי יושב ראש הוועדה. על פי המוצע, לגבי פעולות אשר הגורם המוסמך לאשרן הוא יושב ראש הוועדה, לא יתקיים דיון ראשוני והליך ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 522 החליט הגורם המוסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) לאשר את הבקשה לאישור (ב) ימים מהמועד 14 פעולה, בתנאים, יבחן את קיום התנאים בידי בעל זכות הנפט, בתוך 14 בתוך- האחרון שהורה לקיומם, ואם הודיע בעל זכות הנפט כי קוימו קודם לכן ימים מיום שהודיע בעל זכות הנפט על קיום התנאים; לא קוימו התנאים להנחת דעתו ידחה את הבקשה.- הודעה על החלטת יושב ראש הוועדה לפי סעיף זה תימסר לבעל זכות הנפט בתוך (ג) ימים ממועד קבלתה.7 החלטת הוועדה או ועדת המשנה בבקשה לאישור פעולה .33 - היה הגורם המוסמך בבקשה לאישור פעולה, הוועדה או ועדת המשנה (בסעיף זה הוועדה), יחולו הוראות אלה: ימים מיום הגשת 45 הוועדה תקיים דיון ראשוני בבקשה לאישור פעולה, בתוך )1( המסמך הסביבתי או מיום ההחלטה על מתן פטור מהגשתו, לפי העניין, ואם נדרשו מיום קבלת ההשלמות כאמור, ולעניין - )(ב31 השלמות למסמך הסביבתי לפי סעיף ימים מהמועד האמור, לפי העניין, 105 בתוך- בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה ימים מיום שהועברה לוועדה חוות 14 והכול ובלבד שדיון כאמור לא יתקיים לפני תום (ב);31 דעתו של נציג המשרד להגנת הסביבה כאמור בסעיף בתום הדיון הראשוני תחליט הוועדה אם לאשר את פרסום הבקשה לאישור )2( ), להתנות תנאים לפרסומה4( פעולה לצורך קבלת הערות מאת הציבור, כאמור בפסקה 7 או לדחותה; הודעה על החלטת הוועדה לפי פסקה זו תימסר לבעל זכות הנפט בתוך ימים ממועד קבלתה; ) להתנות תנאים לפרסום הבקשה לאישור 2( החליטה הוועדה לפי הוראות פסקה )3( ;(ב), בשינויים המחויבים32 פעולה, יחולו לעניין זה הוראות סעיף . פעולות אלה 33 לקבלת הערות הציבור כמוצע בסעיף הן פעולות מורכבות פחות שנועדו להתבצע באזורים המאופיינים ברמת רגישות נמוכה, ועל כן מוצע שלא להידרש, לצורך אישורן, להליך המורכב שנקבע לגבי פעולות שבסמכות ועדת המשנה או הוועדה. 7 מוצע לקבוע כי יושב ראש הוועדה יחליט בתוך ימים מיום הגשת חוות הדעת של נציג המשרד להגנת ואם ניתן למבקש פטור מהגשת מסמך סביבתי, - הסביבה אם לאשר את - ימים מיום מתן הפטור כאמור7 בתוך הבקשה, לאשרה בתנאים או לדחותה. כמו כן מוצע כי (א) המוצע חוות דעת מקצועיות, 31 אם נדרשו לפי סעיף הבהרות או השלמות לבקשה או למסמכיה, יחליט היושב ימים מיום קבלת ההשלמות. כן מוצע 7 ראש כאמור בתוך לקבוע כי על היושב ראש למסור לבעל זכות הנפט מגיש ימים.7 הבקשה הודעה על החלטתו בתוך מוצע כי אם החליט הגורם המוסמך לאשר את 14 הבקשה בתנאים, הוא יבחן את קיום התנאים בתוך ימים מהמועד האחרון שקבע לקיומם. היה וקוימו התנאים קודם למועד האמור, יבחן הגורם המוסמך קיומם בתוך ימים מיום שהודיע לו בעל זכות הנפט על כך שקוימו.14 סעיף זה קובע כיצד יתנהל הליך ההחלטה 33 סעיף בבקשה לאישור פעולה, כשהגורם המוסמך הוא הוועדה). כפי שיוסבר - הוועדה או ועדת המשנה (בסעיף זה להלן, כולל ההליך המוצע, נוסף על דיון ראשוני בוועדה, גם שלב של פרסום הבקשה לקבלת הערות הציבור. מוצע לקבוע כיצד יתנהל הדיון הראשוני בוועדה לגבי בקשה לאישור פעולה. על פי המוצע, יתקיים הדיון ימים מיום הגשת המסמך 45 הראשוני בוועדה בתוך הסביבתי, מיום ההחלטה בדבר פטור מהגשתו, או מיום קבלת ההשלמות או ההבהרות למסמך, אם נדרשו. ואולם אם מדובר בבקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט במהלך ימים מהמועד 105 הפקת נפט, ייערך הדיון הראשוני בתוך האמור. כדי להבטיח שהות מספקת לעיין בחוות הדעת שהגיש לוועדה נציג המשרד להגנת הסביבה, מוצע עוד ימים לפחות לאחר שהועברה 14 כי הדיון הראשוני ייערך חוות הדעת לוועדה. מוצע כי בגמר הדיון הראשוני בוועדה, יהיה עליה להחליט אם לאשר את פרסום הבקשה לצורך קבלת הערות מן הציבור, להתנות תנאים לפרסומה או לדחותה, וכן כי יהיה עליה למסור לבעל זכות הנפט מגיש הבקשה הודעה ימים.7 על החלטתה בתוך כמו כן מוצע כי אם החליטה הוועדה לאשר בקשה לפרסום בתנאים, היא תדון בשאלת קיום התנאים, בתוך ימים מהמועד האחרון שקבעה לקיומם, והיה וקוימו 14 ימים מיום14 בתוך- התנאים קודם למועד האמור שהודיע בעל זכות הנפט לוועדה על כך שקוימו. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 523 ,) לאשר את פרסום הבקשה לאישור פעולה2( החליטה הוועדה לפי הוראות פסקה )4( ) כי בעל3( או החליטה להתנות תנאים לפרסום כאמור ושוכנעה לפי הוראות פסקה זכות הנפט קיים את התנאים האמורים, יפרסם בעל זכות הנפט הודעה על כך לציבור, ; פרסום כאמור יכלול, בין השאר, את תיאור הפעולה 36 באופן ובמועד שנקבע לפי סעיף לקדיחת נפט שלגביה מתבקש אישור הוועדה, הודעה על העמדת הבקשה והמסמך הסביבתי לעיון הציבור במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, וכן הודעה על האפשרות להגיש לוועדה הערות בעניין הבקשה, המועד להגשת ההערות ואופן הגשתן; ) מידע שחלה עליו חובת סודיות 4( לא יפורסם ולא יועמד לעיון הציבור לפי פסקה )5( ;לפי חוק הנפט מצאה הוועדה כי פרט מהפרטים שיש לכלול בפרסום או להעמידו לעיון הציבור )6( ) לחוק1()(א9 ) הוא מסוג המידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף4( לפי פסקה , רשאית היא להורות כי הפרט האמור לא יפורסם או 12‏1998-חופש המידע, התשנ"ח לא יועמד לעיון הציבור או להורות על אופן פרסומו והעמדתו לעיון ציבור כאמור; ימים ממועד פרסום 21 הערות מאת הציבור לבקשה לאישור פעולה יוגשו בתוך )7( - ), ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה4( הבקשה לאישור פעולה לפי פסקה ימים מהמועד האמור;30 בתוך ימים מהמועד האחרון להגשת ההערות מאת הציבור 7 הוועדה תחליט, בתוך )8( ימים21 בתוך- ), ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה7( כאמור בפסקה מהמועד האמור, לאחר שדנה בהערות הציבור שהוגשו, אם לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים; החליטה הוועדה לאשר את הבקשה לאישור פעולה, בתנאים, (ב), בשינויים המחויבים;32 יחולו לעניין זה הוראות סעיף ימים 7 ) תימסר לבעל זכות הנפט בתוך8( הודעה על החלטת הוועדה לפי פסקה )9( .ממועד קבלתה פרסום הודעה על אישור פעולה .34 , לפי העניין, לאשר את הבקשה לאישור33 או32 החליט הגורם המוסמך לפי סעיפים פעולה, יפרסם בעל זכות הנפט הודעה על כך לציבור באופן ובמועד שנקבעו לפי ).6(–) ו5(33 , ויחולו לעניין זה הוראות סעיף36 סעיף ,) לאשר את פרסום הבקשה לאישור פעולה2( החליטה הוועדה לפי הוראות פסקה )4( ) כי בעל3( או החליטה להתנות תנאים לפרסום כאמור ושוכנעה לפי הוראות פסקה זכות הנפט קיים את התנאים האמורים, יפרסם בעל זכות הנפט הודעה על כך לציבור, ; פרסום כאמור יכלול, בין השאר, את תיאור הפעולה 36 באופן ובמועד שנקבע לפי סעיף לקדיחת נפט שלגביה מתבקש אישור הוועדה, הודעה על העמדת הבקשה והמסמך הסביבתי לעיון הציבור במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, וכן הודעה על האפשרות להגיש לוועדה הערות בעניין הבקשה, המועד להגשת ההערות ואופן הגשתן; ) מידע שחלה עליו חובת סודיות 4( לא יפורסם ולא יועמד לעיון הציבור לפי פסקה )5( ;לפי חוק הנפט מצאה הוועדה כי פרט מהפרטים שיש לכלול בפרסום או להעמידו לעיון הציבור )6( ) לחוק1()(א9 ) הוא מסוג המידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף4( לפי פסקה , רשאית היא להורות כי הפרט האמור לא יפורסם או 12‏1998-חופש המידע, התשנ"ח לא יועמד לעיון הציבור או להורות על אופן פרסומו והעמדתו לעיון ציבור כאמור; ימים ממועד פרסום 21 הערות מאת הציבור לבקשה לאישור פעולה יוגשו בתוך )7( - ), ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה4( הבקשה לאישור פעולה לפי פסקה ימים מהמועד האמור;30 בתוך ימים מהמועד האחרון להגשת ההערות מאת הציבור 7 הוועדה תחליט, בתוך )8( ימים21 בתוך- ), ולעניין בקשה לאישור פעולה במהלך הפקה7( כאמור בפסקה מהמועד האמור, לאחר שדנה בהערות הציבור שהוגשו, אם לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים; החליטה הוועדה לאשר את הבקשה לאישור פעולה, בתנאים, (ב), בשינויים המחויבים;32 יחולו לעניין זה הוראות סעיף ימים 7 ) תימסר לבעל זכות הנפט בתוך8( הודעה על החלטת הוועדה לפי פסקה )9( .ממועד קבלתה .34 , לפי העניין, לאשר את הבקשה לאישור33 או32 החליט הגורם המוסמך לפי סעיפים פעולה, יפרסם בעל זכות הנפט הודעה על כך לציבור באופן ובמועד שנקבעו לפי ).6(–) ו5(33 , ויחולו לעניין זה הוראות סעיף36 סעיף פרסום הודעה על אישור פעולה עוד מוצע לקבוע הליך לקבלת הערות הציבור לבקשות לאישור פעולה שהוועדה אישרה לפרסמן. בעניין זה מוצע לקבוע כי על בעל זכות הנפט לפרסם הודעה על אישורה של בקשה כאמור לפרסום, וכי עליו לכלול בהודעה כאמור גם פרטים מסוימים בדבר טיב הבקשה, וכן הודעה על האפשרות לעיין בבקשה ובמסמך הסביבתי במשרד התשתיות האנרגיה והמים ולהגיש לוועדה הערות מאת הציבור לגבי הבקשה. מוצע להבהיר כי חובת הפרסום וההעמדה לעיון הציבור לא תחול על מידע שחלה לגביו חובת סודיות לפי חוק הנפט. כן לא תחול חובה זו על פרט מהפרטים הטעונים פרסום או העמדה לעיון הציבור שהוא מסוג ) 1()(א9 המידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף , ושהוועדה החליטה 1998-לחוק חופש המידע, התשנ"ח להורות שלא יפורסם או להורות על דרך פרסומו. לבסוף, מוצע לקבוע הוראות בדבר הדרך להגשת הערות הציבור לבקשה, לוועדה, ובירורן לפניה. בהקשר זה מוצע כי יהיה אפשר להגיש הערות כאמור לוועדה בתוך ימים ממועד פרסום הבקשה לאישור פעולה, אלא אם 21 מדובר בפרסום של בקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט 30 שאז יהיה אפשר להגישן בתוך- במהלך הפקת נפט ימים ממועד הפרסום כאמור. על פי המוצע, תדון הוועדה ימים מהמועד האחרון 7 בהערות הציבור ותחליט, בתוך ימים מאותו מועד אם מדובר 21 להגשת הערות (או בתוך בבקשה לאישור פעולה לקדיחת נפט במהלך הפקת נפט) אם לאשר את הבקשה, לאשרה בתנאים או לדחותה, - ,ותמסור הודעה על כך לבעל זכות הנפט, מגיש הבקשה ימים.7 בתוך מוצע לקבוע כי משאושרה הבקשה לאישור34 סעיף פעולה, או אושרה בתנאים והגורם המוסמך שוכנע שקוימו התנאים, יפרסם בעל זכות הנפט הודעה ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 524 סמכות לדחיית מועדים .35 יושב ראש הוועדה או הוועדה רשאים, מטעמים שיירשמו, לדחות את המועדים הקבועים בסימן זה אם מצאו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. תקנות .36 שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר (א) להגנת הסביבה, ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סימן זה, ובכלל זה הוראות לעניין סדרי עבודתו של הגורם המוסמך, הוראות לעניין , אופן הפרסום, תוכנו ומועדי הפרסום, הוראות 34–) ו4(33 הפרסום לציבור לפי סעיפים לעניין המסמכים שיועמדו לעיון הציבור לצורך הגשת הערות לבקשה לאישור פעולה ) והוראות לעניין אופן הגשת ההערות.7(33 לפי סעיף תקנות לפי סעיף קטן (א) לעניין המסמך הסביבתי יותקנו בהסכמת השר להגנת (ב) הסביבה. סימן ה': הכרזה על אזור ימי מוגן הכרזה על אזור ימי מוגן באזור הכלכלי הבלעדי .37 שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הביטחון, ועל פי (א) הצעת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או בהתייעצות עמה, להכריז על שטח שטח בים התיכון - "באזור הכלכלי הבלעדי כאזור ימי מוגן; לעניין זה, "אזור ימי מוגן שבו נשמרים חי, צומח, דומם או קרקע, שיש בהם עניין מדעי או חינוכי, מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם. לא יכריז שר הפנים על אזור ימי מוגן לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים כל (ב) אלה: , ואם 16 ההכרזה תואמת את מסמך המדיניות שאישרה הממשלה לפי סעיף )1( ; ההכרזה ניתנה באישור הממשלה- טרם אושר מסמך כאמור ניתנה הזדמנות למועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים )2( כמשמעותה בחוק גנים לאומיים, לחוות דעתה בדבר התאמתו של השטח לשמש ימים מיום שהובאה לידיעתה 60 אזור ימי מוגן, ובלבד שחוות דעתה תוגש בתוך הכוונה להכריז כאמור. לציבור על אישור הבקשה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות לחוק המוצע. הסייגים לעניין חובת הסודיות 36 לפי סעיף הנזכרים לעניין פרסום הבקשה להערות הציבור (לפי סעיף ) לחוק המוצע) יחולו על פי המוצע גם על פרסום 6(–) ו5(33 .ההודעה על אישורה כמקובל בחקיקה, מוצע להסמיך את הוועדה 35 סעיף או את יושב ראש הוועדה לדחות, מטעמים שיירשמו, את המועדים הקבועים בחוק המוצע בהקשר של הליכי אישור פעולה לקדיחת נפט בידי הגורם המוסמך. מוצע להסמיך את שר התשתיות הלאומיות 36 סעיף האנרגיה והמים, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר להגנת הסביבה, לקבוע בתקנות הוראות לביצוע סימן ד' לפרק ה' לחוק המוצע, הקובע את ההליך לאישור פעולה לקדיחת נפט, ובכלל זה הוראות לעניין סדרי עבודתו של הגורם המוסמך, פרסום לציבור, המסמכים שיעמדו לעיון הציבור לצורך הגשת הערותיו ואופן הגשתן. תקנות כאמור ייקבעו לאחר קבלת חוות דעת של הוועדה בעניינן. עוד מוצע כי תקנות כאמור הנוגעות למסמך הסביבתי יותקנו בהסכמת השר להגנת הסביבה. במדינות שונות ברחבי העולם נהוג לקבועֻ37 סעיף אזורים מסוימים בים אשר ייחשבו ל"אזורים ) וזאת במטרה marine protected area( "ימיים מוגנים לשמר באותם אזורים, לאורך זמן ממושך, את הטבע והמערכות הביולוגיות הייחודיות המצויות בהם. מוצע לקבוע הסדר בעניין הכרזה על אזורים ימיים מוגנים באזור הכלכלי הבלעדי. לשם כך, מוצע להסמיך את שר הפנים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הביטחון, ועל פי הצעתה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או בהתייעצות עמה, להכריז על שטח באזור הכלכלי הבלעדי כאזור ימי מוגן (כהגדרתו המוצעת בסעיף זה). כמו כן מוצע להתנות את ההכרזה בכמה תנאים. ראשית, בכך שהיא תואמת את מסמך המדיניות שאישרה הממשלה - לחוק המוצע, ואם לא אושר מסמך כאמור16 לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 525 , רשאי16 הכריז שר הפנים על אזור ימי מוגן בטרם אושר מסמך המדיניות לפי סעיף (ג) הוא לקבוע בהכרזה פעולות מותרות באזור ימי מוגן שביצוען אינו טעון היתר מאת (ד) לחוק גנים לאומיים, 30 מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף כפי שהוחל בסעיף קטן (ה). הכרזה על שטח כאזור ימי מוגן לפי סעיף זה טעונה פרסום ברשומות. (ד) אזור ימי מוגן שהוכרז לפי סעיף זה, יראו אותו כשמורת טבע לעניין חוק גנים (ה) לאומיים, והוראות החוק האמור והתקנות לפיו החלות לעניין שמורת טבע יחולו לגביו, (ד) לחוק האמור שיחולו בכפוף להוראות 30 בשינויים המחויבים, לרבות הוראות סעיף ) או בהכרזה לפי 3()(א16 שנקבעו לעניין פעולות מותרות במסמך המדיניות לפי סעיף סעיף קטן (ג), לרבות ההוראות לעניין עונשין, פיקוח ואכיפה שבחוק האמור, ולמעט (ב) לחוק האמור.55–ב, ו36 ,32 ,31 ,)(א) עד (ג30 ,29 עד22 סעיפים האיסורים וההגבלות החלים לעניין אזור ימי מוגן לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא (ו) יחולו על צבא ההגנה לישראל או על שלוחה אחרת של מערכת הביטחון ששר הביטחון או ראש הממשלה אישר אותה לעניין זה. על שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן, תיעשה כל פעולה 7 חל חוק העתיקות לפי סעיף (ז) לפי החוק האמור בהתייעצות בין הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבין רשות .13‏1989-העתיקות כמשמעותה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט שר הפנים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לבטל או לשנות הכרזה (ח) על אזור ימי מוגן; ביטול או שינוי כאמור טעונים פרסום ברשומות. פרק ו': שונות קביעת הנקודות הגאוגרפיות והודעה על קצה תחום האזורים הימיים .38 הממשלה, לאחר קבלת חוות דעתו של המרכז למיפוי ישראל, תקבע בהחלטתה את הנקודות הגאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. , רשאי16 הכריז שר הפנים על אזור ימי מוגן בטרם אושר מסמך המדיניות לפי סעיף (ג) הוא לקבוע בהכרזה פעולות מותרות באזור ימי מוגן שביצוען אינו טעון היתר מאת (ד) לחוק גנים לאומיים, 30 מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף כפי שהוחל בסעיף קטן (ה). הכרזה על שטח כאזור ימי מוגן לפי סעיף זה טעונה פרסום ברשומות. (ד) אזור ימי מוגן שהוכרז לפי סעיף זה, יראו אותו כשמורת טבע לעניין חוק גנים (ה) לאומיים, והוראות החוק האמור והתקנות לפיו החלות לעניין שמורת טבע יחולו לגביו, (ד) לחוק האמור שיחולו בכפוף להוראות 30 בשינויים המחויבים, לרבות הוראות סעיף ) או בהכרזה לפי 3()(א16 שנקבעו לעניין פעולות מותרות במסמך המדיניות לפי סעיף סעיף קטן (ג), לרבות ההוראות לעניין עונשין, פיקוח ואכיפה שבחוק האמור, ולמעט (ב) לחוק האמור.55–ב, ו36 ,32 ,31 ,)(א) עד (ג30 ,29 עד22 סעיפים האיסורים וההגבלות החלים לעניין אזור ימי מוגן לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא (ו) יחולו על צבא ההגנה לישראל או על שלוחה אחרת של מערכת הביטחון ששר הביטחון או ראש הממשלה אישר אותה לעניין זה. על שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן, תיעשה כל פעולה 7 חל חוק העתיקות לפי סעיף (ז) לפי החוק האמור בהתייעצות בין הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבין רשות .13‏1989-העתיקות כמשמעותה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט שר הפנים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לבטל או לשנות הכרזה (ח) על אזור ימי מוגן; ביטול או שינוי כאמור טעונים פרסום ברשומות. פרק ו': שונות .38 הממשלה, לאחר קבלת חוות דעתו של המרכז למיפוי ישראל, תקבע בהחלטתה את הנקודות הגאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. קביעת הנקודות הגאוגרפיות והודעה על קצה תחום האזורים הימיים ההכרזה ניתנה באישור הממשלה. ושנית, בכך שעובר לביצוע ההכרזה, ניתנה למועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים הזדמנות לחוות את דעתה, לגבי התאמתו של השטח לשמש אזור ימי מוגן. תנאי זה יתקיים גם אם לא הוגשה חוות דעת כאמור, אם חלפו יותר מששים ימים מיום שהובאה לידיעת המועצה האמורה הכוונה להכריז על אזור ימי מוגן. לבסוף, מוצע לקבוע כי ההכרזה תפורסם ברשומות. במטרה לצקת תוכן להכרזה על אזור ימי מוגן, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ה) כי יראו אזור כאמור כשמורת טבע לעניין חלק מהוראותיו של חוק גנים לאומיים והתקנות (ד) לחוק האמור 30 לפיו, לרבות לעניין הוראת סעיף שעניינה היתר לפגיעה בשמורת טבע, הוראות העונשין והוראות הפיקוח והאכיפה המסורות לפי אותו חוק לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, וכי הוראות אלה יחולו לגבי אזור כאמור, בשינויים המחויבים. עוד מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין צבא ההגנה לישראל ויחידות ביטחוניות נוספות ולהחריגם מתחולת האיסורים וההגבלות החלים באזור ימי מוגן לפי הוראות חוק גנים לאומיים, בהתאם לסעיף קטן (ה) המוצע. כמו כן מוצע כי במקרה של מציאת עתיקה באזור ימי מוגן שחל לגביו חוק העתיקות, קרי באזור ימי מוגן הנמצא ), תטפל רשות 7 באזור הסמוך (ראו גם דברי ההסבר לסעיף העתיקות בעתיקה בתיאום עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. לבסוף, מוצע להסמיך את שר הפנים לבטל או לשנות הכרזה על אזור ימי מוגן, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה. גם ביטול או שינוי כאמור יפורסמו ברשומות. כאמור בחלק הכללי, במסגרת השינוי המוצע38 סעיף לחוק זה לעניין הגדרת האזורים הימיים של מדינת ישראל, קרי אימוץ שיטת קווי הבסיס הישרים, מוצע להסמיך את הממשלה, לאחר קבלת חוות דעת מן המרכז למיפוי ישראל, להחליט על הנקודות הגאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, אשר ביניהן יימתחו קווי הבסיס הישרים שמהם נמדדים האזורים הימיים. נוסף על כך, מוצע להסמיך את הממשלה להודיע בהחלטה כאמור על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם, כפי מיום ח' 3452 'שעשתה הממשלה בעבר בהחלטה מס ) בדבר קביעת קו התיחום 2011 ביולי10( התמוז התשע"א .88 'ס"ח התשמ"ט, עמ 13 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 526 מאגר מידע .39 שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת מידע לשר הפנים בידי משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שהוקנתה להם סמכות לפי דין באזורים הימיים, לשם איסוף המידע ושמירתו במאגר מידע. שמירת המשפט הבין–לאומי .40 אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהזכויות ומהסמכויות של מדינת ישראל בשטחי הים מכוח המשפט הבין–לאומי. עדיפות חיקוקים בתחום התחבורה הימית .41 קיימת סתירה בין הוראת חיקוק בתחום התחבורה הימית שהוחל לפי חוק זה לבין הוראת חיקוק אחר שהוחל כאמור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, תחול הוראת החיקוק בתחום התחבורה הימית. שינוי התוספות .42 שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה עד הרביעית, בהסכמת (א) השר הנוגע בדבר. שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית, לפי המלצת הוועדה (ב) ; שינוי 18 לאישור פעולות לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי שהוקמה לפי סעיף כאמור לעניין זהות הגורם המוסמך ייעשה בהתחשב במורכבות הפעולה שלאישורה מוסמך אותו גורם ולרמת הרגישות של האזור שבו היא עתידה להתבצע. ביצוע ותקנות .43 .שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו הימי הצפוני של מימי החופים והאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בים התיכון. מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע, בהתייעצות39 סעיף עם שר המשפטים, תקנות בעניין חילופי מידע בין משרדי הממשלה וגופים נוספים המחזיקים בסמכויות לגבי האזורים הימיים, וזאת לשם הקמתו של מאגר מידע ימי אשר על הכנתו עמל משרד הפנים. כאמור, בכל הנוגע לתיחום האזורים הימיים40 סעיף וקביעת הזכויות והסמכויות של מדינת ישראל כמדינת חוף באותם אזורים, משקף החוק המוצע את הוראות המשפט הבין–לאומי העוסקות בדיני הים. עם זאת, למדינת ישראל קיימות באזורי הים סמכויות וזכויות נוספות על פי המשפט הבין–לאומי, שבהן החוק המוצע לא עוסק, כמו זכויות וסמכויות בתחום הביטחוני. אשר על כן, מוצע להבהיר במפורש בסעיף זה כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מזכויות וסמכויות אחרות שמדינת ישראל רשאית להפעיל ולטעון לקיומן על פי המשפט הבין– לאומי. מטבע הדברים, אחת הפעילויות המרכזיות41 סעיף המתבצעת באזורי הים היא פעילות של כלי שיט שונים. מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע ובהוראות החיקוקים שמוצע להחיל מכוחו באזורים הימיים, כדי לגבור על הוראות חיקוקים בתחום התחבורה הימית אשר חלים אף הם מכוח החוק המוצע, וכי במקרה תחול הוראת החיקוק - של סתירה בין הוראות בהקשר זה בתחום התחבורה הימית. הקביעה כי חיקוקי התחבורה הימית המעוגנים בחקיקה שהוחלה לפי החוק המוצע גוברים על הוראות החוק המוצע והתקנות לפיו (משנקבעו כאלה), לרבות הוראות חיקוקים בתחומים אחרים שהוחלו בחוק המוצע, מבהירה כי אין בכוונתו של החוק המוצע להתערב בפעילות הסדירה, המבוססת בחלקה על אמנות בין–לאומיות, של כלי שיט. בהתאם, יחולו הוראות החוק המוצע, לרבות הוראות חיקוק בתחום אחר (שהוחל לפיו), לעניין פעילות כאמור רק כל עוד הן מתיישבות עם מה שנקבע בחיקוק בתחום התחבורה הימית, או כל עוד החלתו של החיקוק בתחום האחר או הוראות החוק המוצע אינן גורעות ממה שנקבע בחיקוק בתחום התחבורה הימית או משנות את מה שנקבע בו. מוצע להסמיך את שר המשפטים לשנות, בצו,42 סעיף את התוספות הראשונה עד הרביעית הנלוות לחוק המוצע, בהסכמת השר המופקד על ביצוע החיקוק שמבקשים להוסיף לאיזו מבין התוספות האמורות או לגרוע ממנה. שינוי התוספות בהקשר זה ייעשה בהתאם (א) 12– ו8 לסוג החיקוקים שיכול להיכלל בהן לפי סעיפים עד (ג) לחוק המוצע. כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים לשנות את התוספת החמישית, המפרטת את הגורם המוסמך לאישור פעולה לקדיחת נפט בהתאם למורכבות הפעולה ולרמת הרגישות של האזור שבו מבקשים לבצעה (ראו המוצע). שינוי התוספת החמישית 26 דברי ההסבר לסעיף ייעשה על פי המוצע לפי המלצת הוועדה, ובהתחשב במורכבות הפעולה שלאישורה מוסמך אותו גורם וברמת הרגישות של האזור שבו היא עתידה להתבצע. מוצע לקבוע כי שר המשפטים ממונה על ביצועו 43 סעיף של חוק זה וכי הוא רשאי להתקין תקנות לצורך כך. ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 527 ביטול חוק השטחים התת ימיים .44 . בטל- 14‏1953-חוק השטחים התת–ימיים, התשי"ג ביטול חוק מימי חופין .45 . בטל- 15‏1956-חוק מימי–חופין, התשי"ז תיקון חוק הכניסה לישראל .46 : יבוא14 , אחרי סעיף16‏1952-בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב "קביעת הסדרים מיוחדים לעניין האזור הכלכלי הבלעדי א.14 ,"בסעיף זה, "האזור הכלכלי הבלעדי", "מיתקן ימי (א) כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, - ""מיתקן ימי קבוע .2014-התשע"ה שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר (ב) התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, לקבוע סדרי כניסה מיוחדים וכללים מיוחדים בדבר רשות כניסה אל המיתקנים הימיים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי. שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע (ג) סדרי כניסה וכללים בדבר מתן אשרות ורישיונות ישיבה לעניין מי שאינו אזרח ישראלי המבקש להיכנס לישראל ממיתקן ימי המצוי באזור הכלכלי הבלעדי." .44 . בטל- 14‏1953-חוק השטחים התת–ימיים, התשי"ג ביטול חוק השטחים התת ימיים .45 . בטל- 15‏1956-חוק מימי–חופין, התשי"ז ביטול חוק מימי חופין .46 : יבוא14 , אחרי סעיף16‏1952-בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב תיקון חוק הכניסה לישראל "קביעת הסדרים מיוחדים לעניין האזור הכלכלי הבלעדי א.14 ,"בסעיף זה, "האזור הכלכלי הבלעדי", "מיתקן ימי (א) כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, - ""מיתקן ימי קבוע .2014-התשע"ה שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר (ב) התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, לקבוע סדרי כניסה מיוחדים וכללים מיוחדים בדבר רשות כניסה אל המיתקנים הימיים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי. שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע (ג) סדרי כניסה וכללים בדבר מתן אשרות ורישיונות ישיבה לעניין מי שאינו אזרח ישראלי המבקש להיכנס לישראל ממיתקן ימי המצוי באזור הכלכלי הבלעדי." מאחר שהחוק המוצע יוצר מסגרת משפטית סעיפים חדשה בעניין הגדרת האזורים הימיים והזכויות 45– ו44 והסמכויות הנתונות בהם למדינת ישראל, מוצע ימיים ואת חוק מימי חופין, -לבטל את חוק השטחים התת , הנוגעים להגדרת אזורים כאמור.1956-התשי"ז חוק השטחים התת–ימיים קובע כך: שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת– .  (א) 1" קרקע של השטחים התת–ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה. (ב)  שום דבר האמור בסעיף קטן (א) לא יפגע באופיים של המים שמעל לשטחים התת–ימיים הללו, ושמחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, כמימי לב–ים." :1956-וכך קובע חוק מימי חופין, התשי"ז , 1981- לחוק הפרשנות, התשמ"א3 בסעיף . (א) 1" בהגדרה של מימי חופין, במקום "ששה מילים" יבוא "שנים עשר מילים ימיים". לחוק הפרשנות, 1 על אף האמור בסעיף (ב) , תחול ההגדרה של מימי חופין כאמור 1981-תשמ"א בסעיף קטן (א) גם על חיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת החוק האמור. .  כל מקום בדין שנאמר בו, כי חלק מן הים הפתוח 2 שעל חופי המדינה נכלל בתחומיה או חל עליו דין פלוני או סמכות לפי דין פלוני, ותחומו של אותו חלק לא נקבע או שנקבע במרחק שהוא פחות משנים עשר מילים ימיים יהיה תחומו - מנקודת השפל או מנקודה אחרת שבחוף שנים עשר מילים ימיים כאמור." כאמור, מוצע להחיל את חוק הכניסה לישראל 46 סעיף במיתקנים ימיים קבועים המצויים באזור (ג) לחוק המוצע). החלתו של 12 הכלכלי הבלעדי (בסעיף החוק האמור נחוצה בשל התקופה הממושכת שבמהלכה עתידים מיתקנים אלה להימצא באזור הכלכלי הבלעדי, ובשל היותם של אותם מיתקנים אתרים אסטרטגיים בעלי חשיבות רבה למדינת ישראל, אשר מוצדק לפקח ולקיים בקרה על זהות הגורמים העובדים והנמצאים בהם. עם זאת, החלתו של חוק הכניסה לישראל על המיתקנים הימיים הקבועים על פי המוצע, עשויה לחייב קביעת סדרי כניסה מיוחדים וכללים מיוחדים בדבר רשות כניסה למיתקנים אלה. על כן, מוצע לתקן את חוק הכניסה לישראל ולהסמיך את שר הפנים לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, הסדרים ייחודיים בעניין הכניסה למיתקנים אלה. בנוסף, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים, סדרי כניסה וכללים בדבר מתן אשרות ורישיונות ישיבה לעניין מי שאינו אזרח רגיל או - ישראלי המבקש להיכנס לישראל ממיתקן ימי המצוי באזור הכלכלי הבלעדי.- קבוע .53 'ס"ח התשי"ג , עמ 14 .90 '; התש"ן, עמ2 'ס"ח התשי"ז, עמ 15 .415 '; התשע"ד, עמ354 'ס"ח התשי"ב, עמ 16 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 528 תיקון חוק התקנים .47 : יבוא22 , אחרי סעיף17‏1953-בחוק התקנים, התשי"ג "הוראות מיוחדות לעניין מיתקנים ימיים קבועים באזור הכלכלי הבלעדי א.22 "בסעיף זה, "האזור הכלכלי הבלעדי", "מיתקן ימי קבוע (א) .2014- כהגדרתם בחוק האזורים הימיים, התשע"ה- שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי (ב) לקבוע כי ההוראות לפי חוק זה, לרבות תקנים רשמיים שהוכרזו מכוחו, כולן או חלקן, לא יחולו על מיתקנים ימיים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, דרך כלל או לעניינים מסוימים, או כי יחולו בשינויים שיקבע, ורשאי שר הכלכלה לקבוע כי יחולו הסדרים חלופיים לעניין זה. תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהתאם למקובל במדינות (ג) מפותחות עם שווקים משמעותיים." תיקון חוק העונשין .48 : יבוא13 , אחרי סעיף18‏1977-בחוק העונשין, התשל"ז "עבירות באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים ימיים קבועים המצויים בו א.13 - בסעיף זה (א) חוק האזורים הימיים, התשע"ה- """חוק האזורים הימיים ;2014- כהגדרתם- ""האזור הכלכלי הבלעדי" ו"מיתקן ימי קבוע בחוק האזורים הימיים. דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת חוץ שנעברה, (ב) כולה או מקצתה, באזור הכלכלי הבלעדי, אם היא פוגעת או שיש בה כדי לפגוע במימוש זכויותיה וסמכויותיה של מדינת ישראל באותו אזור לפי חוק האזורים הימיים. (ג) לחוק המוצע, יחול חוק12 לפי סעיף47 סעיף חוק התקנים), - (להלן1953- התקנים, התשי"ג הנכלל על פי המוצע בתוספת הרביעית, במיתקנים ימיים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת כדי להבטיח את בטיחותם של המצרכים המצויים באותם המיתקנים, וכן את בטיחות המיתקנים עצמם ותהליכי העבודה בהם. עם זאת, החלת החוק עשויה לחייב התאמות ושינויים בכל הנוגע להוראות בדבר תקנים רשמיים, שהם תקנים 8 מחייבים אשר שר הכלכלה הכריז עליהם לפי סעיף לחוק התקנים ופעולה שלא בהתאם להם מהווה עבירה פלילית. התאמה זו נדרשת בשל המאפיינים המיוחדים של הפעילות במיתקנים הקבועים באזור הכלכלי הבלעדי. אשר על כן, מוצע לתקן את חוק התקנים בתיקון עקיף, ולהסמיך את שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע כי הוראות לפי חוק התקנים, כולן או חלקן, לא יחולו על מיתקנים ימיים קבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, דרך כלל או לעניינים מסוימים, או לקבוע כי יחולו בשינויים שיקבע או לקבוע הסדרים חלופיים לעניין זה. כל זאת, ובלבד שתקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהתאם למקובל במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים, כמו למשל מדינות האיחוד האירופי. התיקון המוצע תואם את המגמה הבאה לידי ביטוי בחוק התקנים בעניין אימוץ תקינה בין–לאומית. חוק העונשין קובע, בפרק ג', הוראות בדבר48 סעיף תחולה אקס–טריטוריאלית של הוראותיו ושל דיני העונשין הישראליים בכלל. בהקשר זה מבחין החוק (א) לאותו 7 האמור בין "עבירת פנים" (המוגדרת בסעיף חוק) שעליה חלים דיני העונשין של מדינת ישראל ובין (ב) לחוק האמור) שלגביה 7 "עבירת חוץ" (המוגדרת בסעיף חלים דיני העונשין של מדינת ישראל רק אם מתקיימים תנאים נוספים, חלקם מהותיים (שעניינם זיקות שונות של העבירה או נסיבותיה למדינת ישראל) וחלקם פרוצדורליים (שעניינם, למשל, אישור היועץ המשפטי לממשלה). מאחר שהאזור הכלכלי הבלעדי מצוי מעבר לגבולותיה של מדינת ישראל, הרי שהוראות דיני העונשין שלה יכולות לחול על עבירות המבוצעות בו רק אם מתקיימים בהן התנאים הקבועים בחוק העונשין לגבי "עבירת חוץ" (או אם מדובר בעבירות פליליות שנקבע, לחוק המוצע, שיחולו עליהם דיני 13–(ב) ו7 בסעיפים .4 '; התשע"ד, עמ30 'ס"ח התשי"ג, עמ 17 .402 '; התשע"ד, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ 18 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 529 ,דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת חוץ שנעברה (ג) כולה או מקצתה, במיתקן ימי קבוע המצוי באזור הכלכלי הבלעדי." תיקון פקודת מניעת זיהום מי–ים בשמן .49 - 19‏1980-בפקודת מניעת זיהום מי–ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם - 1 בסעיף )1( :בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "העברה" יבוא (א) כהגדרתם - """האזור הכלכלי הבלעדי", "מימי החופים" ו"המים הפנימיים ;";2014-בחוק האזורים הימיים, התשע"ה בסעיף קטן (ב), במקום "מימי החופין של ישראל ומימיה הפנים–ארציים" (ב) יבוא "מימי החופים, המים הפנימיים והאזור הכלכלי הבלעדי"; , במקום "למימי החופין של ישראל" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי"; 3 בסעיף )2( - 4 בסעיף )3( ;"בכותרת השוליים, במקום "למימי החופין" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי (א) במקום "מחוץ לתחום מימי החופין של ישראל" יבוא "מחוץ לאזור הכלכלי (ב) הבלעדי", ובמקום "זיהום מימי החופין של ישראל" יבוא "זיהום מימי החופים"; - 36 בסעיף )4( ;"בכותרת השוליים, במקום "למימי החופין" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי (א) במקום "לתחום מימי החופין של ישראל" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי". (ב) תיקון חוק הפרשנות .50 :, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא3 , בסעיף20‏1981-בחוק הפרשנות, התשמ"א מימי החופים של מדינת ישראל כמשמעותם בחוק האזורים הימיים, - """מימי החופים ;".2014-התשע"ה תיקון חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן .51 - 21‏2004-בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד תימחק; - ", ההגדרה "אזור נלווה1 בסעיף )1( ), במקום "לרבות במימי החופין, וכן באזור הנלווה" יבוא "לרבות במימי1(2 בסעיף )2( ."2014-החופים, וכן באזור הכלכלי הבלעדי כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה ,דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת חוץ שנעברה (ג) כולה או מקצתה, במיתקן ימי קבוע המצוי באזור הכלכלי הבלעדי." .49 - 19‏1980-בפקודת מניעת זיהום מי–ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם תיקון פקודת מניעת זיהום מי–ים בשמן - 1 בסעיף )1( :בסעיף קטן (א), לפני ההגדרה "העברה" יבוא (א) כהגדרתם - """האזור הכלכלי הבלעדי", "מימי החופים" ו"המים הפנימיים ;";2014-בחוק האזורים הימיים, התשע"ה בסעיף קטן (ב), במקום "מימי החופין של ישראל ומימיה הפנים–ארציים" (ב) יבוא "מימי החופים, המים הפנימיים והאזור הכלכלי הבלעדי"; , במקום "למימי החופין של ישראל" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי"; 3 בסעיף )2( - 4 בסעיף )3( ;"בכותרת השוליים, במקום "למימי החופין" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי (א) במקום "מחוץ לתחום מימי החופין של ישראל" יבוא "מחוץ לאזור הכלכלי (ב) הבלעדי", ובמקום "זיהום מימי החופין של ישראל" יבוא "זיהום מימי החופים"; - 36 בסעיף )4( ;"בכותרת השוליים, במקום "למימי החופין" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי (א) במקום "לתחום מימי החופין של ישראל" יבוא "לאזור הכלכלי הבלעדי". (ב) .50 :, במקום ההגדרה "מימי חופין" יבוא3 , בסעיף20‏1981-בחוק הפרשנות, התשמ"א תיקון חוק הפרשנות מימי החופים של מדינת ישראל כמשמעותם בחוק האזורים הימיים, - """מימי החופים ;".2014-התשע"ה .51 - 21‏2004-בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד תיקון חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן תימחק; - ", ההגדרה "אזור נלווה1 בסעיף )1( ), במקום "לרבות במימי החופין, וכן באזור הנלווה" יבוא "לרבות במימי1(2 בסעיף )2( ."2014-החופים, וכן באזור הכלכלי הבלעדי כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה העונשין של ישראל כאילו היו "עבירות פנים"). עם זאת, בחינת התנאים המהותיים, קרי הזיקות, שקובע חוק העונשין לעניין תחולתו על עבירות חוץ (בסימן ג' לפרק ג' באותו חוק), מעלה כי אין תנאי (או זיקה) כאמור התואם באופן מלא את האינטרסים של מדינת ישראל בהחלת דיני העונשין שלה באזור הכלכלי הבלעדי, ובכלל זה האינטרס של המדינה בקיום פעילות תקינה ובלא הפרעות בתחום החיפוש וההפקה של אוצרות הטבע באזור זה. לכן, מוצע לערוך תיקון עקיף בחוק העונשין ולהוסיף לרשימת הזיקות הקבועה בסימן ג' בפרק ג' לחוק האמור, זיקות נוספות הנוגעות במישרין לאינטרסים של מדינת ישראל לגבי האזור הכלכלי הבלעדי. בהקשר זה מוצע להבחין בין שתי זיקות רלוונטיות - א לחוק העונשין כנוסחו המוצע13 שמוצע לעגן בסעיף בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע זיקה הנוגעת לאזור הכלכלי הבלעדי ואשר מתקיימת אם עבירת חוץ שנעברה, כולה או מקצתה, באזור האמור פוגעת או שיש בה כדי לפגוע במימוש זכויותיה וסמכויותיה של מדינת ישראל באותו אזור; ובסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע זיקה הנוגעת למיתקנים ימיים קבועים באזור הכלכלי הבלעדי, ואשר מתקיימת בכל מקרה שבו מבוצעת עבירת חוץ, כולה או מקצתה, באותם מיתקנים ימיים קבועים. בסעיפים אלה מוצע לערוך תיקונים עקיפים סעיפים בדברי חקיקה שונים, כדי להתאימם להוראות 53 עד49 .743 '; ס"ח התשע"א, עמ630 ', עמ33 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 19 .358 '; התשנ"ד, עמ302 'ס"ח התשמ"א, עמ 20 .274 'ס"ח התשס"ד, עמ 21 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 530 תיקון חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר) .52 - 1 , בסעיף22‏2005-בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו במקום ההגדרה "האזור הימי" יבוא: )1( ;";2014- כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, התשע"ה- """האזור הכלכלי הבלעדי בהגדרה "ספנות חופית", בכל מקום, במקום "באזור הימי" יבוא "באזור הכלכלי )2( ."הבלעדי תיקון חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין–לאומי ומיתקנים ימיים) .53 -בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין–לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח - 23‏2008 - 1 בסעיף )1( :לפני ההגדרה "איש צוות" יבוא (א) כהגדרתו בחוק האזורים הימיים, - """האזור הכלכלי הבלעדי ;";2014-התשע"ה תימחק;- "ההגדרה "מדף יבשתי (ב) , במקום "במדף היבשתי" יבוא "באזור הכלכלי הבלעדי".19–) ו2()(ב2 בסעיפים )2( תחילה .54 .תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו סייג לתחולה .55 הוראות סימן ד' לפרק ה' לא יחולו על פעולה לקדיחת נפט שאושרה לפי חוק הנפט לפני תחילתו של חוק זה. תוספת ראשונה )8 (סעיף החיקוקים שלגביהם נתונות סמכויות פיקוח ואכיפה באזור הסמוך והתקנות לפיה;24‏פקודת המכס )1( ;, והתקנות לפיו1975-חוק מס ערך מוסף, התשל"ו )2( ;, והתקנות לפיו1952-חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב )3( ;, והתקנות לפיה25‏1979-פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט )4( ;, והתקנות לפיו26‏1952-חוק הכניסה לישראל, התשי"ב )5( ;, והתקנות לפיו27‏1954-חוק למניעת הסתננות, עבירות ושיפוט, התשי"ד )6( ;, והתקנות לפיה28‏1985-פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה )7( החוק המוצע, במיוחד לעניין הגדרות האזורים הימיים המוצעות בו. מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה תהיה סעיפים שלושה חודשים מיום פרסומו. ואולם מוצע כי 55– ו54 הוראות סימן ד' לפרק ה' לחוק המוצע לא יחולו על פעולה לקדיחת נפט שאושרה לפי חוק הנפט לפני יום תחילתו של החוק המוצע. .11 'ס"ח התשס"ו, עמ 22 .894 'ס"ח התשס"ח, עמ 23 .39 ', עמ3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 24 .625 ', עמ32 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25 .354 'ס"ח התשי"ב, עמ 26 .160 'ס"ח התשי"ד, עמ 27 .84 'ס"ח התשמ"ה, עמ 28 ד ב ר י ה ס ב ר 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 531 ;, והתקנות לפיה29‏1983-פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג )8( ;, והתקנות פיה30‏1981-פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א )9( , והתקנות לפי הפקודה האמורה לעניין החלק31‏1940 ,) חלק ד' לפקודת בריאות העם10( .האמור תוספת שנייה (א))12 (סעיף החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי והתקנות לפיה;32‏פקודת המכרות )1( ;, והתקנות לפיו47 , למעט סעיף33‏1952-חוק הנפט, התשי"ב )2( ;, למעט פרק ג', והתקנות לפיו34‏2002-חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב )3( ;, והתקנות לפיו35‏1988-חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח )4( ;, והתקנות לפיה36‏1972-פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב )5( ;, והתקנות לפיו37‏1982-חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב )6( ;, והתקנות לפיה38‏1972-פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב )7( ;, והתקנות לפיו39‏1984-חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד )8( ;, והתקנות לפיו40‏2004-חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד )9( ., והתקנות לפיו41‏2011-) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א10( ;, והתקנות לפיו42‏1983-) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג11( ;, והתקנות לפיו43‏1988-) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח12( ;, והתקנות לפיה44‏1980-) פקודת מניעת זיהום מי–ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם13( ,) הוראות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה14( )(ה37 לעניין אזור ימי מוגן, בהתאם להוראות סעיף- , והתקנות לפיו45‏1998-התשנ"ח לעניין ערכי - לחוק זה, וכן פרקים חמישי, שמיני ותשיעי לחוק האמור והתקנות לפיהם טבע מוגנים; ;, והתקנות לפיה29‏1983-פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג )8( ;, והתקנות פיה30‏1981-פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א )9( , והתקנות לפי הפקודה האמורה לעניין החלק31‏1940 ,) חלק ד' לפקודת בריאות העם10( .האמור תוספת שנייה (א))12 (סעיף החיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי והתקנות לפיה;32‏פקודת המכרות )1( ;, והתקנות לפיו47 , למעט סעיף33‏1952-חוק הנפט, התשי"ב )2( ;, למעט פרק ג', והתקנות לפיו34‏2002-חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב )3( ;, והתקנות לפיו35‏1988-חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח )4( ;, והתקנות לפיה36‏1972-פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב )5( ;, והתקנות לפיו37‏1982-חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב )6( ;, והתקנות לפיה38‏1972-פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב )7( ;, והתקנות לפיו39‏1984-חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד )8( ;, והתקנות לפיו40‏2004-חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד )9( ., והתקנות לפיו41‏2011-) חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א10( ;, והתקנות לפיו42‏1983-) חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג11( ;, והתקנות לפיו43‏1988-) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח12( ;, והתקנות לפיה44‏1980-) פקודת מניעת זיהום מי–ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם13( ,) הוראות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה14( )(ה37 לעניין אזור ימי מוגן, בהתאם להוראות סעיף- , והתקנות לפיו45‏1998-התשנ"ח לעניין ערכי - לחוק זה, וכן פרקים חמישי, שמיני ותשיעי לחוק האמור והתקנות לפיהם טבע מוגנים; .749 ', עמ36 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 29 .747 ', עמ35 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30 .239 ), (א191 ), עמ' (ע1 ', תוס1065 ע"ר 31 .938 ), (א910 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע 32 .322 'ס"ח התשי"ב, עמ 33 .55 'ס"ח התשס"ב, עמ 34 .128 'ס"ח התשמ"ח, עמ 35 .505 ', עמ25 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36 .218 'ס"ח התשמ"ב, עמ 37 .500 ', עמ24 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 38 .142 'ס"ח התשמ"ד, עמ 39 .274 'ס"ח התשס"ד, עמ 40 .738 'ס"ח התשע"א, עמ 41 .110 'ס"ח התשמ"ג, עמ 42 .118 'ס"ח התשמ"ח, עמ 43 .630 ', עמ33 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 44 .202 'ס"ח התשנ"ח, עמ 45 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 532 ;, והתקנות לפיו46‏1955-) חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו15( ;, והתקנות לפיו47‏2008-) חוק אוויר נקי, התשס"ח16( - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב- ) חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה17( ;, והתקנות לפיו48‏2012 ;, והתקנות לפיו49‏1961-) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א18( ;, והתקנות לפיו2 , למעט סעיף50‏1993-) חוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג19( ;, והתקנות לפיה51‏1971-) פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א20( ;, והתקנות לפיו52‏2005-) חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו21( ;, והתקנות לפיו53‏1998-) חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח22( ; והתקנות לפיה54‏) פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה23( -) חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין–לאומי ומתקנים ימיים), התשס"ח24( ;, והתקנות לפיו55‏2008 ;, והתקנות לפיה56‏) פקודת מס הכנסה25( ;, והתקנות לפיו57‏1985-) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה26( ;, והתקנות לפיו58‏1992-) חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב27( ;, והתקנות לפיה59‏)) פקודת המסים (גביה28( ;, והתקנות לפיו60‏1980-) חוק קיזוז מיסים, התש"ם29( ;, והתקנות לפיו61‏1980-) חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א30( ,62‏1967-) חוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז31( ;והתקנות לפיו , והתקנות לפיו;63‏2011-) חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א32( ;, והתקנות לפיו64‏1975-) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו33( ;, והתקנות לפיה65‏1937 ,) פקודת תעריף המכס והפטורים34( .10 'ס"ח התשט"ו, עמ 46 .752 'ס"ח התשס"ח, עמ 47 .238 'ס"ח התשע"ב, עמ 48 .58 'ס"ח התשכ"א, עמ 49 .28 'ס"ח התשנ"ג, עמ 50 .443 ', עמ20 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 51 .11 'ס"ח התשס"ו, עמ 52 .348 'ס"ח התשנ"ח, עמ 53 .1566 ), (א1944 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע 54 .894 'ס"ח התשס"ח, עמ 55 .120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 56 .172 'ס"ח התשמ"ה, עמ 57 .102 'ס"ח התשנ"ב, עמ 58 .1399 ), (א1374 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע 59 .50 'ס"ח התש"ם, עמ 60 .38 'ס"ח התשמ"א, עמ 61 .136 'ס"ח התשכ"ז, עמ 62 .806 'ס"ח התשע"א, עמ 63 .52 'ס"ח התשל"ו, עמ 64 .215 ), (א183 ), עמ' (ע1 ', תוס714 ע"ר 65 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 533 ;, והתקנות לפיה66‏) פקודת המכס35( ;, והתקנות לפיו67‏1952-) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב36( ;, והתקנות לפיו68‏1958-) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח37( ;, והתקנות לפיו69‏1949-) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט38( ;, והתקנות לפיו70‏1957-) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז39( ., והתקנות לפיו71‏1968-) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח40( תוספת שלישית (ב))12 (סעיף החיקוקים החלים במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי לעניין - , והתקנות לפיו72‏1995-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה )1( ;תושב ישראל כהגדרתו בחוק האמור , והתקנות לפיו;73‏1970-חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל )2( ., והתקנות לפיו74‏1994- לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד14 סעיף )3( תוספת רביעית (ג))12 (סעיף החיקוקים החלים במיתקנים הימיים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי , והתקנות לפיו;75‏1991-חוק עובדים זרים, התשנ"א )1( ;, והתקנות לפיו76‏1996-חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו )2( ;, והתקנות לפיו77‏2011-חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב )3( ;, והתקנות לפיו78‏1958-חוק הגנת השכר, התשי"ח )4( ;, והתקנות לפיו79‏1951-חוק חופשה שנתית, התשי"א )5( ;, והתקנות לפיו80‏1953-חוק עבודת הנוער, התשי"ג )6( ;, והתקנות לפיו81‏1954-חוק עבודת נשים, התשי"ד )7( ;, והתקנות לפיו82‏1987-חוק שכר מינימום, התשמ"ז )8( ;, והתקנות לפיה66‏) פקודת המכס35( ;, והתקנות לפיו67‏1952-) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב36( ;, והתקנות לפיו68‏1958-) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח37( ;, והתקנות לפיו69‏1949-) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט38( ;, והתקנות לפיו70‏1957-) חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז39( ., והתקנות לפיו71‏1968-) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח40( תוספת שלישית (ב))12 (סעיף החיקוקים החלים במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי לעניין - , והתקנות לפיו72‏1995-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה )1( ;תושב ישראל כהגדרתו בחוק האמור , והתקנות לפיו;73‏1970-חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל )2( ., והתקנות לפיו74‏1994- לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד14 סעיף )3( תוספת רביעית (ג))12 (סעיף החיקוקים החלים במיתקנים הימיים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי , והתקנות לפיו;75‏1991-חוק עובדים זרים, התשנ"א )1( ;, והתקנות לפיו76‏1996-חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו )2( ;, והתקנות לפיו77‏2011-חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב )3( ;, והתקנות לפיו78‏1958-חוק הגנת השכר, התשי"ח )4( ;, והתקנות לפיו79‏1951-חוק חופשה שנתית, התשי"א )5( ;, והתקנות לפיו80‏1953-חוק עבודת הנוער, התשי"ג )6( ;, והתקנות לפיו81‏1954-חוק עבודת נשים, התשי"ד )7( ;, והתקנות לפיו82‏1987-חוק שכר מינימום, התשמ"ז )8( .39 ', עמ3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 66 .344 'ס"ח התשי"ב, עמ 67 .160 'ס"ח התשי"ח, עמ 68 .154 'ס"ח התש"ט, עמ 69 .141 'ס"ח התשי"ז, עמ 70 .156 'ס"ח התשכ"ח, עמ 71 .210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 72 .126 'ס"ח התש"ל, עמ 73 .156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 74 .112 'ס"ח התשנ"א, עמ 75 .201 'ס"ח התשנ"ו, עמ 76 .62 'ס"ח התשע"ב, עמ 77 .86 'ס"ח התשי"ח, עמ 78 .234 'ס"ח התשי"א, עמ 79 .115 'ס"ח התשי"ג, עמ 80 .154 'ס"ח התשי"ד, עמ 81 .68 'ס"ח התשמ"ז, עמ 82 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 534 ;, והתקנות לפיו83‏1951-חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א )9( ;, והתקנות לפיו84‏1957-) חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז10( ;, והתקנות לפיו85‏1963-) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג11( ;, והתקנות לפיו86‏1988-) חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח12( ;, והתקנות לפיו87‏1998-) חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח13( ;, והתקנות לפיו88‏2006-) חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, התשס"ו14( ;, והתקנות לפיו89‏2002-) חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב15( ,)) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין16( ;, והתקנות לפיו90‏1997-התשנ"ז , והתקנות לפיו;91‏2007-) חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז17( ;, והתקנות לפיו92‏2012-) חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב18( ;, והתקנות לפיו93‏2001-) חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א19( ;, והתקנות לפיו94‏1976-) חוק דמי מחלה, התשל"ו20( ;, והתקנות לפיו95‏1998-) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח21( ;, והתקנות לפיו96‏1993-) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד22( ;, והתקנות לפיו97‏1993-) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג23( ;, והתקנות לפיו98‏1995-) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה24( ;, והתקנות לפיו99‏1952-) חוק הכניסה לישראל, התשי"ב25( ;, והתקנות לפיו100‏1954-) חוק חומרי נפץ, התשי"ד26( ;, והתקנות לפיו101‏1953 -) חוק התקנים, התשי"ג27( ;, והתקנות לפיה102‏1970-) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל28( ;, והתקנות לפיו103‏1954-) חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד29( .204 'ס"ח התשי"א, עמ 83 .63 'ס"ח התשי"ז, עמ 84 .136 'ס"ח התשכ"ג, עמ 85 .38 'ס"ח התשמ"ח, עמ 86 .166 'ס"ח התשנ"ח, עמ 87 .396 'ס"ח התשס"ו, עמ 88 .210 'ס"ח התשס"ב, עמ 89 .66 'ס"ח התשנ"ז, עמ 90 .128 'ס"ח התשס"ז, עמ 91 .176 'ס"ח התשע"ב, עמ 92 .378 'ס"ח התשס"א, עמ 93 .206 'ס"ח התשל"ו, עמ 94 .236 'ס"ח התשנ"ח, עמ 95 .33 'ס"ח התשנ"ד, עמ 96 .134 'ס"ח התשנ"ג, עמ 97 .210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 98 .354 'ס"ח התשי"ב, עמ 99 .64 'ס"ח התשי"ד, עמ 100 .30 'ס"ח התשי"ג, עמ 101 .337 ', עמ16 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 102 .202 'ס"ח התשי"ד, עמ 103 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה 535 ;, והתקנות לפיה104‏1945 ,)) פקודת תאונות ומחלות משלח–יד (הודעה30( ;, והתקנות לפיו105‏2008-) חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח31( ;, והתקנות לפיו106‏1967-) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז32( ., והתקנות לפיה1979-) פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט33( תוספת חמישית )26 (סעיף הגורם המוסמך לאשר פעולה לקדיחת נפט סוג הפעולה לקדיחת נפט רמת הרגישות אזור ברמת רגישות נמוכה אזור ברמת רגישות בינונית אזור ברמת רגישות גבוהה קדיחת נפט במהלך חיפוש נפט יושב ראש הוועדה ועדת המשנה הוועדה קדיחת נפט במהלך הפקת נפט יושב ראש הוועדה ועדת המשנה הוועדה הנחת תשתיות וצינורות להובלת נפט יושב ראש הוועדה יושב ראש הוועדה ועדת המשנה הקמת מיתקן ימי קבוע לצורך קדיחת נפט או לשם טיפול בתוצרי הקדיחה או אחסונם או פירוק מיתקן כאמור ועדת המשנה הוועדה הוועדה ;, והתקנות לפיה104‏1945 ,)) פקודת תאונות ומחלות משלח–יד (הודעה30( ;, והתקנות לפיו105‏2008-) חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח31( ;, והתקנות לפיו106‏1967-) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז32( ., והתקנות לפיה1979-) פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט33( תוספת חמישית )26 (סעיף הגורם המוסמך לאשר פעולה לקדיחת נפט סוג הפעולה לקדיחת נפט רמת הרגישות אזור ברמת רגישות נמוכה אזור ברמת רגישות בינונית אזור ברמת רגישות גבוהה קדיחת נפט במהלך חיפוש נפט יושב ראש הוועדה ועדת המשנה הוועדה קדיחת נפט במהלך הפקת נפט יושב ראש הוועדה ועדת המשנה הוועדה הנחת תשתיות וצינורות להובלת נפט יושב ראש הוועדה יושב ראש הוועדה ועדת המשנה הקמת מיתקן ימי קבוע לצורך קדיחת נפט או לשם טיפול בתוצרי הקדיחה או אחסונם או פירוק מיתקן כאמור ועדת המשנה הוועדה הוועדה .80 ), (א62 ), עמ' (ע1 ', תוס1409 ע"ר 104 .680 'ס"ח התשס"ח, עמ 105 .86 'ס"ח התשכ"ד, עמ 106 8.12.2014 ,, ט"ז בכסלו התשע"ה909 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים14.58 המחיר