פרוטוקול ועדה
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 446>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"א באדר התשע"ה (12 במרץ 2015), שעה 10:00
<סדר היום:>
<צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות תשע"ה 2015 - שיטור עירוני בירושלים>
נכחו:
<חברי הוועדה:>
דוד צור – מ"מ היו"ר
<מוזמנים:>
יואל הדר
_
היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים
יפרח דוכובני
–
ראש תחום בכיר בשיטור העירוני, המשרד לביטחון פנים
ליאור מזרחי
–
ראש תחום מעקב ובקרה בשיטור העירוני, המשרד לביטחון פנים
איתן גולדפלם
–
ר' חטיבת תקציבים, המשרד לביטחון פנים
גוני פרנקל
–
עוזר מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים
עינת גיל-צובארי
–
רמ"ח שיטור קהילתי, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל
מירי קליין
–
ק' מדור תכנון/אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
ניר מזור
–
ר' חוליית שיטור עירוני, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
שי נחמן
–
ר' ענף שיטור וקהילה, מחוז י"ם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
מירי כהן
–
מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
ליאור לוי
–
מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
טליה אברבוך
–
יועצת השר לענייני חקיקה, המשרד לביטחון פנים
איתי קורן
–
כלכלן, מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
גבי פיסמן
–
מח' ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים
אמיר אדרי
–
רכז ביטחון פנים, אג"ת, משרד האוצר
איציק נידם
–
ראש מינהל תפעול ולשעבר מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית ירושלים
אילן ששון
–
ס' ממונה על הפיקוח העירוני, עיריית ירושלים
<ייעוץ משפטי: >
עידו בן-יצחק
<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
אסתר מימון
<צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות תשע"ה 2015 - שיטור עירוני בירושלים>
<היו"ר דוד צור:>
בוקר טוב, אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו כאן בדקה ה-90, אפילו בדקה ה-120 – מי שראה אתמול את צ'לסי. היתה דרמה-דרמה – אנחנו ממש בדרמה של הדקה ה-90, ובכל זאת חושבים שזה אירוע חשוב, ולכן מנהלת הוועדה הצליחה לדחוף את זה אפילו לוועדת ההסכמות והסכימו להביא את זה לדיון.
בסך הכול אישרנו פה כבר בעבר בוועדת הפנים את הרחבת הפיילוט ללא מעט מקומות. תפיסת העולם הזאת, אני מודה מראש, אישית תמיד אותי מאוד משכה, כי אני חושב שיש פה איגום משאבים חשוב ויש פה גם עשייה שמקרבת את השיטור לציבור וגם מרחיבה מעגלי שיטור, שזה דבר חשוב.
מאידך, אני רוצה לייצג את מי שלא פה, כי הם עוד בקמפיינים. היו לא מעט התנגדויות בעיקר מאלה שחששו מהזווית של הפרטת שירותים וביזור של סמכויות שניתנות במשורה לעובדי מדינה, משטרה. כעיקרון זו תפיסת עולם שאפשר מאוד להסכים אתה, שמשטרה חזקה צריכה להיות עצמאית לגמרי, לתת את כלל שירותי המשטרה הנדרשים ולא לבזר את שירותיה לגורמים פחות מבוקרים, פחות מקצועיים ועוד כהנה וכהנה, אם כי השיטור המשולב, הנושא של השיטור העירוני, פחות נופל לעניין הזה. מצאתי לנכון לייצג את מי שלא נמצא באגף השמאלי כדי להגיד את דבריהם.
ניתן את הבמה למשרד לביטחון פנים. תציגו אתם למה אתם כל-כך רוצים להרחיב עכשיו גם לירושלים.
<יואל הדר:>
דבר ראשון, אני רוצה להודות לוועדה, שאפילו כשהוועדה כבר נמצאת על ארגזים, כפי שאנחנו רואים פה - - -
<לאה קריכלי:>
זה של ועדת הבחירות, זה לא אנחנו.
<יואל הדר:>
כך לפחות זה מצטייר.
<היו"ר דוד צור:>
אנחנו באים, הולכים, הוועדה תמיד תישאר.
<יואל הדר:>
אנחנו גם רוצים להודות ל"כל" חברי הכנסת שהגיעו לדיון החשוב היום בוועדה.
כפי שאדוני ציין אנחנו נמצאים בפיילוט, גם בעניין של הפיילוט מבחינתנו לא היינו צריכים להיות פה היום, אלא לפני כשנתיים. היו בחירות לפני כשנתיים, וכשרצינו להביא את הפיילוט אז, כשחשבנו שהוא כבר בשל להפוך להוראת קבע, הוועדה התכנסה מחדש, והחליטה הוועדה דאז שמאחר שהיא לא מכירה את העניין מספיק היא תאריך את זה.
<עידו בן-יצחק:>
רציתם ארבע שנים, לא הצעתם קבע.
<יואל הדר:>
בסוף. בהתחלה רצינו פיילוט, אחרי זה - - -
<עידו בן-יצחק:>
לוועדה הגיעה הצעה להארכה.
<יואל הדר:>
רצינו קבע, הורידו אותנו לארבע שנים ואחרי זה הוועדה ירדה לשנתיים. אני מקווה שלא נידרש אחרי הבחירות, לכן אני אומר היום שלא נידרש עוד פעם להארכה של שנתיים, כדי שלא תגיע ועדה חדשה שתגיד שהיא לא מכירה את הנושא הזה, כי אנחנו כבר נמצאים בבשלות הרבה יותר גדולה ממה שהיינו אז מבחינת כמות הערים וגם מבחינת הפעילות וההצלחה של התוכנית, כפי שיציגו את זה חברי לאחר מכן. בכל מקרה, יש לנו עד ה-31 ביולי כדי להאריך גם את ההצעה הזאת, ואני מאוד מקווה שתהיה לנו האפשרות להפוך את זה להוראת קבע או להאריך בעקבות התוצאות. אנחנו מודעים לזה שאנחנו צריכים לטפל גם בעניין הזה.
הצורך של ירושלים לא עלה עתה, אלא לפני מספר חודשים רב, לפני שהתחילו לדון בעניין של הבחירות, גם בעקבות כמה אירועים שהיו בירושלים, שהתחילו כבר באירועי הקיץ, כשעלה הצורך לטפל, לא רק מבחינת הטיפול באלימות, שזה התפקיד של השיטור העירוני, אלא על מנת לפנות חלק ניכר מהשוטרים שמטפלים היום בנושא הזה של האלימות, שיוכלו לעסוק גם בדברים אחרים שמאוד נדרשים בירושלים. לצורך כך אפילו נדרשנו להחלטת ממשלה מיוחדת לעניין של ירושלים, מפני שכאשר קבענו תבחינים לערי כרך ירושלים אחרי תל-אביב, שהיא הראשונה, היא לא היתה בסדר עדיפות ראשון והיינו צריכים להקדים אותה באחת על מנת ליתן עדיפות לירושלים, כדי שאפשר יהיה להכניס את התוכנית לירושלים בהקדם האפשרי. ולכן ביקשנו עכשיו לדון בזה מפני שהמטרה שלנו לקדם את זה כמה שיותר מהר ולא רצינו עיכובים נוספים אחרי הבחירות, כי תאמינו לי שאין שום קשר בין הבחירות לבין האירוע הזה, מפני שמדובר בצורך לפנות שוטרים לתפקידים אחרים שנדרשים בעיקר בנושא של ירושלים. זאת הסיבה שביקשנו להקדים את זה, ואני מודה לכל האנשים פה, ליושב-ראש שהסכים להתפנות ולמנהלת הוועדה שדחפו לעניין הזה, וכל שאר האנשים שהיו מעורבים בזה, למשל היועץ המשפטי, כי יש חשיבות בשיטור העירוני כדי לטפל בשאר הדברים שהתושבים ואזרחי המדינה זקוקים להם בעת הזאת.
הבחירות לא משנות דבר. המדינה ממשיכה להתקיים, אף-על-פי שיש בחירות וגם אחרי הבחירות. לכן יש חשיבות להמשיך ולקדם את הדברים שנדרשים לצורך המשך תפקוד רציף של המדינה.
לאחר דברי הפתיחה האלה, אנחנו בסך הכול מבקשים להוסיף את ירושלים לתוספת, ונידרש אחר כך להאריך את זה, כדי שאפשר יהיה לקיים את החוק הזה כמו שצריך לגבי כל הערים. זה המודעות שלנו וזה התפקיד שלנו לאחר מכן. נעביר ליפרח.
<היו"ר דוד צור:>
יפרח , האם אפשר לתת סקירה לגבי הפרויקט בכלל, לגבי התוצאות שלו עד עכשיו? מה המסקנות ומכאן מה הלקחים לגבי ירושלים ואיך זה ייראה בירושלים?
<יפרח דוכובני:>
אני אביא סקירה קצרה של מה שקורה עד היום. המערך פועל – כשאני אומר "פועל" זה שהוא עובד באופן מבצעי – ב-30 ערים שנכנסו בארבע פעימות החל מ-2011 ועד 2014. בקנה כבר בעוד חודשיים-שלושה אנחנו עומדים להיות עם עוד עשר רשויות. זו אותה פעימה שהוכנסה ואושרה ב-2014, שהן יהפכו להיות מבצעיות. הן היום בסיום ההליכים של ההכנות לקראת פעילותן, כך שאנחנו רוצים בחודש מאי-יוני לעמוד על 40 יחידות פעילות מבצעיות שנותנות תשובות בתחום של השיטור העירוני.
בסך הכול סוף ההליך המתוקצב עד עכשיו מתוכנן ל-2016, שאז נעמוד בין 63 ל-65 ערים שתהיינה בתוכנית.
<היו"ר דוד צור:>
איך עובד התקצוב? מה המצ'ינג, אם יש בכלל?
<יפרח דוכובני:>
איתן יסביר.
<איתן גולדפלם:>
זה תקצוב. אין מצ'ינג. אני ראש חטיבת תקציבים במשרד לביטחון פנים. התקצוב הממשלתי הוא של השוטרים, הפקחים והציוד והאמצעים שלהם על ידי הרשות המקומית, וזה בעצם המצ'ינג. אין העברת תקציבים בין הממשלה לבין הרשות המקומית.
<היו"ר דוד צור:>
ניידת שיטור אחת למשל, אם מחלקים את ההוצאה זה 50-50?
<יפרח דוכובני:>
המצ'ינג עד 2013 היה ממש אחד על אחד. החלטת הממשלה שבאה ב-2013 נתנה אפשרות לבחון את הדברים גם בהיבט הכלכלי, קרי, ערים שהן חלשות בהיבט הכלכלי, לעשות את המצ'ינג של שניים על אחד. קרי, במקומות שהרשות חלשה זה שני שוטרים מול פקח, ורשויות שהן חזקות ההקצאה היא הפוכה.
<היו"ר דוד צור:>
האם התקציב הוא אקסוגני? האם האוצר נותן לפרויקט או שזה מתוך כלל התקציב?
<איתן גולדפלם:>
האוצר תקצב תקציב חיצוני למשרד לביטחון פנים לצורך זה.
<היו"ר דוד צור:>
ירושלים עכשיו במובן הזה היא גם מקבלת - - -
<איתן גולדפלם:>
על ירושלים יש לנו הסכמות עם משרד האוצר שב-2015 במסגרת תקציב המשכי נתחיל להפעיל את זה בירושלים, ובמסגרת דיוני התקציב של 2015-2016 - - -
<היו"ר דוד צור:>
כמה זה עולה פרויקט השיטור העירוני בירושלים?
<איתן גולדפלם:>
העלויות החד-פעמיות הן כ-5.5 מיליון שקלים והעלויות השוטפות השנתיות בעיקרן זה השכר של השוטרים, זה כ-11 מיליון שקל.
<היו"ר דוד צור:>
יפרח, לגבי תוצאות. האם זה הוריד בפשיעה?
<יפרח דוכובני:>
אני אתן לחברי במשטרה, לניר ולעינת, להציג את התפוקות, אני רוצה קצת להציג את הנושא המחקרי, שהוא הנושא היותר חשוב, וזה התוצאות.
בינואר נערך סקר שעוד לא פרסמנו, כי הוא עוד מעובד. אנחנו בטרום הפרסום הפורמלי של הסקר, אבל כבר עולה מסקר תושבים שנעשה על-ידי חברה חיצונית, שסקרה 511 אנשים שמהווים מדגם מייצג בכל אותן ערים שהפיילוט עובד בהן – שמנו את הדגש כמובן באותן ערים שהפיילוט עובד בהן משנה ויותר – ביישובים שבהם התקיים הפיילוט יש ממש עלייה בתחושת הביטחון. לקחנו 12 ערים שפועלות מ-2011, כדי שיהיה לנו בסיס השוואתי. ב-2011 לדוגמה, באותן 12 ערים, דיברנו על 46% אנשים שדיברו על תחושת ביטחון טובה או טובה מאוד. ב-2014 באותן ערים כבר 68.3% מדברים על תחושת ביטחון. אנחנו גם משליכים את זה לפעילות של השיטור העירוני. גם מצאנו שככל שהתפקוד של השיטור העירוני נתפס כפעילות טובה בעיני התושבים כך רמת האלימות נתפסת כנמוכה. זה עולה מהסקר בצורה מובהקת. עוד דבר שמצאנו הוא, שככל שתפקוד השיטור העירוני נתפס כטוב תחושת הביטחון עולה. זאת אומרת, זה מקביל אחד לשני.
המודעות לתוכנית בקרב האוכלוסייה, גם היא נבדקה, ומצאנו שהיא גדלה. עלתה מ-39.7% מהציבור ב-2013 שמכיר את התוכנית הזאת ל-53.2% ב-2014. גם היום אנחנו עושים פעולות לשיווק ככל שניתן במסגרת מגבלות תקציביות.
עשינו סקר נוסף. עשינו סקר שקראנו לו "סקר אנשי מפתח". נשאלו בעלי העניין ברשות, קרי, ראש העיר, מנהלי אגפים, מנכ"לים בעירייה, לצד אנשי משטרה ברמות ודרגות שונות ואנשים שעומדים על יד, לוויינים, כמו מנהלי מתנ"סים או אנשים שיש להם עניין בפעילות השיטור. אני יכול להגיד בשורה התחתונה שמידת שביעות הרצון היא מ-85% ומעלה, היא מידת שביעות רצון טובה או טובה מאוד. אנחנו עוד מנתחים את הסקר, אנחנו מציגים אותו לכל רשות ורשות, אבל במדד התוצאות, ואני חושב שזה מייצג את מדד התוצאות, אנחנו בכיוון הנכון. לגבי תפוקות אני מציע שניר או עינת יציגו את התפוקות במילים מספר.
<ניר מזור:>
בוקר טוב, אני ראש חוליית שיטור עירוני, אני שייך לאגף המבצעים במחלקת השיטור הקהילתי במטה הארצי, ואני הגורם המרכז בצד של המשטרה את כל תהליך ההקמה, ליווי היחידות הקיימות. אני אציג טיפה את הנתונים העסקיים של מערכי האכיפה העירוניים בארץ, למרות שאולי קצת קשה לקלוט בעל-פה, ואחרי זה אני אתן קצת נתונים ערכיים, כי אני מסתובב רוב הזמן בין מפקדי תחנות ובין ראשי רשויות, אנשים ששייכים לגורם המוניציפלי, שאני מדבר אתם ושומע אותם, ואני רוצה כל הזמן לבחון את עצמנו עם כל הסיפור הזה, מה הערך המוסף שלו, מה הדבר הנוסף שאנחנו נותנים לעיריות הקיימות ולמשטרה, על מנת לחזק את היכולת שלנו לשפר את השירות לאזרח.
אני אתחיל מנתונים כלליים. סיכמנו את שנת 2014. אני אחלק את זה באופן גס לנתוני עשייה מול פעילות תגובה, זאת אומרת, שאזרחים קוראים לנו, ואחר-כך אני אדבר על פעילות יזומה. אחד התפקידים העיקריים שאנחנו מייעדים ליחידות האלה זה לא רק להגיב, אלא לאתר את הבעיות ולפעול בצורה חכמה, בצורה ממוקדת, בצורה מניעתית, להיות במקום הנכון ובזמן הנכון.
אני אתחיל בחלק התגובתי. בשנת 2014 היחידות שלנו טיפלו ביותר מ-126,000 אירועי מוקד 100. זאת אומרת, אירועים שהתקבלו למוקד המשטרתי. בנוסף, עוד 62,000 אירועים שהתקבלו למוקד 106. אנחנו רואים עלייה מאוד-מאוד משמעותית בפנייה לשירותי 106. זה אומר כנראה שהאזרחים הבינו שה-106 יכול לתת סעד ומענה מהיר וטוב ויעיל לכל העניינים שנוגעים לאיכות החיים, ואני מזכיר שבנוסף למניעת אלימות זה אולי הייעוד הגדול ביותר של המערכים האלה, לתת איזה פתרון ואיזה מענה לעבירות שאולי עד לא מזמן המשטרה התקשתה בסדר העדיפויות - - -
<היו"ר דוד צור:>
למשל הקמות רעש.
<ניר מזור:>
הרבה מאוד הקמות רעש, הרבה מאוד נושאי ניקיון.
<יפרח דוכובני:>
במיוחד.
<היו"ר דוד צור:>
זה הוריד נתח גדול מפעילות הסיור בעניין הזה?
<יפרח דוכובני:>
ממש-ממש כן.
<ניר מזור:>
לא רק שזה הוריד נתח גדול היום אנחנו יודעים למפות נקודות חמות בישיבות שאנחנו עושים עם הרשות. אנחנו יודעים לאתר את המקומות האלה, אנחנו יודעים להציב כוח קטן או גדול, על-פי הדרישה מראש. בשנה האחרונה יש ירידה בסדר גודל של הפניות בנושאים האלה, זה אומר שאנחנו עובדים ברמה המניעתית בצורה טובה. זה 106. זה לא רק רעש. זה רעש, זה ניקיון. זה סוג עבירות שאף אחד לא התעסק אתן והיום אנחנו יודעים לתת מענה. אני בקשר רצוף עם המשרד להגנת הסביבה, שהוא בעצמו נכנס לבעיה, כי כמות הדוחות שהמשטרה מייצרת למשרד היא הרבה יותר גדולה ממה שהם ידעו לטפל בה בעבר, והיום הם נערכים בעצמם כדי לראות איך מוסיפים תובעים ואיך מוסיפים אנשים למשרד להגנת הסביבה, כדי לטפל בכל כמויות החומר שהמשטרה, שהתחילה להתעסק בזה, מזרימה לכיוון שלהם. דרך אגב, גם המשרד תמיד מציין שנעשתה תפנית בכל מה שנוגע לאכיפת חוקי איכות החיים על-ידי שוטרים ופקחים. אני תמיד שמח לשמוע את זה.
בנוסף - - -
<היו"ר דוד צור:>
האם יש פה נציג האוצר?
<לאה קריכלי:>
אם אתה רוצה, אנחנו נקרא לו.
<היו"ר דוד צור:>
רציתי לדעת כמה כסף נכנס, כי יש פה המון דוחות.
<ניר מזור:>
הכסף קודם כול מתחלק בין הכסף שהולך למדינה - - -
<יואל הדר:>
יש גם הרשות המקומית - - -
<ניר מזור:>
אני לא אמור לדבר על כסף, אבל הכסף שהמערך מייצר לכאורה, למעשה הולך לשני מקומות – האחד, למדינה, דרך דוחות המשרד להגנת הסביבה, והשני, דרך דוחות התנועה שהולכים לרשויות המקומיות.
<היו"ר דוד צור:>
השאלה אם זה מחזיר את עצמו. זה מה שאני רוצה לדעת.
<ניר מזור:>
זה מאוד תלוי ביכולת של הרשות לאכוף. יש רשויות שהן חזקות מאוד בנושא אכיפה. למשל ברמת גן הם מעידים על זה, קודם כול שכמות ההוצאות על ונדליזם ועל הוצאות שהם שמו לכל מיני תיקונים של דברים הצטמצמה לשליש ממה שהיה טרום הקמת היחידה. זה משמעותי. מעבר לזה, ברמת גן למשל הם אוכפים בצורה מאוד-מאוד יעילה את כל נושא הרעש והניקיון, וזה מזרים די הרבה כספים לקופת העירייה והם אומרים שזה מכסה כמעט לגמרי את היחידה. אני כמובן לא ערב לנתון הזה. שיבוא מישהו מהעירייה ויגיד אם זה נכון. זה מה שהם הציגו לנו.
<היו"ר דוד צור:>
האם השלטון המקומי לא נמצא פה?
<איציק נידם:>
עירייה. עיריית ירושלים.
<ניר מזור:>
אני יודע להגיד עוד נתון - - -
<היו"ר דוד צור:>
כמה ניידות בסך הכול יש בארץ?
<ניר מזור:>
כמה כלי רכב?
<היו"ר דוד צור:>
כן, כמה ניידות?
<ניר מזור:>
יש היום קרוב ל-200 ניידות משטרתיות ובמקביל בערך 200 ניידות עירוניות.
<יפרח דוכובני:>
יש 400 כלי רכב בסך הכול.
<עינת גיל-צובארי:>
קטנועים.
<יפרח דוכובני:>
כולל דו-גלגלי. היום במשטרה זה תלת גלגלי.
<היו"ר דוד צור:>
כשאתה אומר "נקודות חמות", זה אומר אירועים מתוכננים שבהם אתם רוצים להוריד את כמות האירועים שמגיעים משם, כי אתם מאתרים ששם מוקד בעייתי.
<יפרח דוכובני:>
לא רק בנקודות החמות, גם בתופעות. זה ארגז כלים אצל ראש עיר, כאשר מצביע ראש עיר או האנשים שלו מצביעים ליחידה על תופעה שהם מבקשים שיטפלו בה, זה יכול להיות גניבות חול, זה יכול להיות פינוי מדרכות. קח את בני-ברק לדוגמה, פינוי המדרכות בבני-ברק היה פרויקט שאף אחד לא התעסק אתו, והיום בבני-ברק, ברחוב רבי עקיבא, הולכים אנשים ברגל, הם לא צריכים לרדת עם עגלות לאמצע הכביש. הם מתלבשים על תופעה ויכולים לחסל אותה, והיא לא תחזור שוב. זה היתרון.
<ניר מזור:>
למעשה יפרח קצת דיבר על החלק השני שרציתי לדבר.
<יפרח דוכובני:>
גנבתי, אני מתנצל.
<ניר מזור:>
אני לא אחזור כמובן. אחד הדברים שבאמת אנחנו חושבים שהיחידות האלה יודעות לעשות יותר טוב מכל גוף אחר זה לעשות תיאום בין האינטרסים של העירייה לאינטרסים של המשטרה ולצאת לטפל בתופעות שבסופו של דבר מטרידות את האזרח.
מעבר לרעש ולניקיון – יפרח ציין כאן שתי תופעות שטופלו בצורה מאוד-מאוד יפה – המנגנונים שמלווים את החוק והחלטת הממשלה מחייבים את המשטרה לדבר עם העירייה על התופעות שאנחנו רוצים לטפל בהן. היום אנחנו יודעים להצביע על תופעות מקסימות, מעבר לתופעות שהוא ציין פה. לצורך הדוגמה בלבד, באשקלון למשל הצליחו בארבעה החודשים האחרונים לחסל לחלוטין חמש חוות פירטיות. היתה תופעה של סוסים שמסתובבים ברחובות ומסכנים אזרחים, בדיעבד לנו כמשטרה הסתבר שהחוות האלה היו שייכות למשפחות פשע, כך שהרווחנו פעמיים. אם אני לוקח את הצד של הציבור בעניין, הציבור באמת הצליח, בתופעה שהפריעה לו, של סוסים משוטטים בעיר אשקלון, שהיא תיעלם.
דוגמה קטנה מהמגזר הערבי. בבאקה אל גרביה הקמנו יחידה לפני כשנה, ובאקה אל גרביה בנויה בצורה כזאת שיש לה רחוב ראשי ומרכזי, שהוא למעשה עורק החיים המרכזי בעיר, והצליחו להבין שלאורך כל הרחוב המרכזי הזה עומדים עשרות, אולי מאות רכבים ששמו שם עם מודעות למכירה, ולמעשה כל תושבי העיר הזאת, כשרוצים לגשת ולקבל שירותים שכל אזרח רוצה, סופר או כל דבר, לא יכולים לחנות בסמוך. החליטו שזה מה שמעניין את התושבים בעיר באקה אל גרביה. פינו שם מאות רכבים מהציר הראשי, היום הציר פנוי, אזרח שרוצה לבוא ולהסתפר או לקנות במכולת יכול לעשות את זה בחופשיות וזה בסדר גמור. יש פה עוד הרבה תופעות שהבאתי כדי לספר, אני לא חושב שזה נכון.
<היו"ר דוד צור:>
אל תיכנס לרזולוציה הזאת, אבל זה יפה לשמוע. אני שואל עכשיו עוד משהו שהוא שייך ולא שייך. בהמשך לעניין הזה – והיה לנו דיון או שניים בנושא, אני יודע שיש התנגדויות של חרדים לעניין, אבל זה לא רלוונטי – למה לא מתקדמים בנושא של איחוד המוקדים? למשל 106, 100, מד"א? למה לא מתקדמים עם הנושא הזה? אני יודע שנעשתה עבודה גדולה בעניין במשטרה ובמשרד.
<יואל הדר:>
התחלנו בנושא הזה, אבל היה אירוע משטרתי מצער שגרם לכך שיש איזה עיכוב מסוים. היו אירועים מסוימים במשטרה שמנעו את המשך הקידום של זה. מחסור בכוח-אדם מסוים.
<היו"ר דוד צור:>
זה אף פעם לא פרסונלי. הידע נשמר. יש חוק שימור הידע גם אם אין חוק שימור הניצב...
<יואל הדר:>
יש בעיה, צריך אנשים. זה נושא חשוב מספיק - - -
<היו"ר דוד צור:>
אתם אומרים שתבואו עם - - -
<יואל הדר:>
יש בעיה בנושא של המטרידים שאנחנו צריכים לטפל. יש הרבה נושאים.
<היו"ר דוד צור:>
דווקא בגלל זה.
<יואל הדר:>
בנושא הזה יש עיכוב מסוים.
<היו"ר דוד צור:>
מה מתוכנן בירושלים? מה הולך להיות הפרויקט בירושלים? בואו נשמע.
<יפרח דוכובני:>
אולי נשמע את ירושלים בעצמה. ישבנו עם ירושלים ועשינו מספר מפגשים.
<היו"ר דוד צור:>
מי הנציג?
<שי נחמן:>
בוקר טוב. אני ראש ענף שיטור וקהילה במחוז ירושלים, וקיבלתי את המשימה להוביל את השיטור העירוני בעיר. אנחנו מתכוונים להפעיל את היחידה הזאת עם שלוש שלוחות בעיר. כרגע, בשלב הראשון, אנחנו מתמקדים במערב העיר. אנחנו מחלקים את השלוחות בצורה גסה לצפון העיר, למרכז העיר ולדרום העיר. כרגע אנחנו בחלק המערבי.
<היו"ר דוד צור:>
האם זה כפוף למרחב?
<שי נחמן:>
הוא יהיה כפוף למחוז, לצורך העניין מפקד המחוז. לי יש חור בעניין הזה. יהיו שלושה מפקדי שלוחות. הם יישבו במקום אחוד ביחד עם עיריית ירושלים. עדיין לא איתרנו מקום, ומשם הם יצאו למשימות שאנחנו נגדיר להם, לפי שעון פעילות שנראה שנדרשת בעיר ירושלים ולפי העניין של ראש העיר.
<היו"ר דוד צור:>
כמה ניידות יש?
<ניר מזור:>
חמש משטרתיות, חמש עירוניות, עשרה קטנועים משטרתיים ועשרה קטנועים עירוניים. 20 קטנועים ועשר ניידות.
<שי נחמן:>
בסך הכול 100 איש. 50 שוטרים - - -
<היו"ר דוד צור:>
כמה משמרות?
<שי נחמן:>
לא יהיו משמרות, זה שעון של העיר - - -
<יפרח דוכובני:>
זה שעון חיים. העבודה בשיטור העירוני מוכוונת לשעון חיים.
<היו"ר דוד צור:>
בדרך כלל קבעו לשתי משמרות, ויותר משמרות יום, אלא אם כן זה שווייץ וצריך - - -
<קריאה:>
סופי שבוע - - -
<יפרח דוכובני:>
השעות המתות מבחינת העבירות האלה - - -
<שי נחמן:>
בעיקר בירושלים סופי שבוע, חמישי ומוצאי-שבת יהיו מן הסתם אטרקטיביים, בשאר השבוע זה בעיקר יתמקד - - -
<היו"ר דוד צור:>
מתי זה הולך לקרות מבחינת לוחות-זמנים? האם השוטרים מוכנים, הפקחים, הניידות?
<שי נחמן:>
אנחנו בשלב ההקמה. אנחנו מקווים שבתוך פחות משנה זה יצא לדרך בפועל.
<איציק נידם:>
זו מערכת תוספתית, הכול גיוס מחדש, גם של פקחים וגם של שוטרים, כך שזמן ההכשרה ייקח זמן.
<יפרח דוכובני:>
במיוחד הכשרות שוטרים. אנחנו מעריכים שזה ייקח בין 10 חודשים לשנה. זה לא יהיה חכם לעשות כמו במקומות שנתקלנו בבעיות גדולות יותר, במקומות שרצנו והקמנו, ואז לקחו אנשים מהסיור - - -
<היו"ר דוד צור:>
לא אמור להיות איזה תמהיל של אנשים קיימים עם אנשים חדשים שמגייסים?
<יפרח דוכובני:>
התמהיל הפורמלי מדבר על 25% אנשים מנוסים ועוד 75% חדשים. בפועל, המצאי בשטח שזה נוטה יותר ל-50%-40% ותיקים מול 50% מגויסים. זה התמהיל הנכון מבצעית. אנחנו גם לא פותחים יחידות עם פחות מ-70% כוח שעומד מוכן. אנחנו לא רוצים לפתוח בהדרגה, כי אז הפעילות שלהם לא תניב תוצאות. בירושלים במיוחד לא פשוט לנו שם למשטרה. המשטרה קצת מתקשה בגיוס אנשים לירושלים וזה לא יהיה חכם לרוקן את הסיור ולשים אותו כמו שעשו בחלק מהמקומות שבהם נתקלנו בבעיות. לכן צריך קצת לקחת אוויר, אבל התהליך יתחיל מאישור הוועדה ופרסום התקנים – יתחיל הליך של גיוס השוטרים. במקביל, אנחנו מתאמים בין לו"ז העירייה לבין לו"ז המשטרה שנגיע לשורה התחתונה ביחד.
<היו"ר דוד צור:>
ירושלים.
<ניר מזור:>
אם אפשר להוסיף עוד דבר קטן, ברשותך.
<היו"ר דוד צור:>
כן.
<ניר מזור:>
אני חושב שבירושלים המערך הזה מקבל משנה תוקף. לדעתי זה היה צריך להיות מזמן. כמו שאתה ודאי מכיר אנחנו מתעסקים ביום-יום בעיקר בפח"ע, בהר הבית, בסד"צ, בחרדים, והשוטרים לא מגיעים לנושאים האלה. הם בנישה מאוד-מאוד פינתית לצערי, וכשהיחידה הזאת תקום, אני מאמין שנרגיש שינוי משמעותי בעניין הזה, זה יוריד גם את הנפח של העיסוק של ניידות הסיור בדברים שיותר חשוב להם כרגע.
<היו"ר דוד צור:>
עירייה.
<איציק נידם:>
קודם כול, במהלך החודשים האחרונים קיימנו מספר מפגשים גם בערים אחרות, למדנו איך הפעילות, איך נוהלי העבודה, איך להקים - - -
<היו"ר דוד צור:>
מה תפקידך?
<איציק נידם:>
אני ראש מינהל תפעול ונמצא אתי אילן ששון מהפיקוח העירוני. הכוונה שלנו להקים את היחידה בהתאם למודל של המשרד לביטחון פנים – עבירות איכות חיים בלבד, עם פיקוח עירוני, כלומר, עם פקחים עירוניים, הקונטקסט יהיה אכיפה ולא ביטחון. אנחנו רוצים באמת לתת את הדגש בעיקר לנושא האכיפה. אין ספק שהשילוב הזה של שוטר עם פקח הוא הרכב מנצח. זה ערך תוספתי אדיר לעיר, גם בהיבטי איכות חיים וגם בתחושת ביטחון.
<היו"ר דוד צור:>
הנושא של עבירות תנועה. איזה מעבירות התנועה אפשר ובכלל להוריד אותן - - -
<ניר מזור:>
אנחנו מכווינים את היחידות שלנו לטפל בעבירות תנועה שהמאפיינים שלהן זה עבירות בריונות, עבירות שפוגעות במשתמשי הדרך האחרים. בגלל זה גם ברמה הארצית כיחידה משטרתית אנחנו מוחרגים מכלל היעדים של האת"ן, שהם הולכים על קטגוריה מאוד-מאוד מסוימת של עבירות. אנחנו מוחרגים ברמה הארצית כדי לטפל באותן עבירות שמוגדרות עבירות איכות חיים. אם אתם רוצים דוגמאות, אז עבירות כמו קיפוח זכות למשל – שיירת רכבים שרוצה לפנות שמאלה, ויש אחד שחושב שהזמן שלו יותר יקר משל כולם ובא ונעמד ראשון או עבירה מסוג חניה על מדרכה או חניה בחניית נכה.
<היו"ר דוד צור:>
דבל פרקינג.
<ניר מזור:>
טריפל פרקינג, חניה באמצע כיכר. כל העבירות שפוגעות במשתמשי הדרך האחרים אצלנו זה בליבה של האכיפה.
<היו"ר דוד צור:>
ברור. עינת.
<עינת גיל-צובארי:>
המשטרה הכניסה במהלך השנה האחרונה את המדידה של איכות השיטור העירוני למערכת המפנ"ה, ובכל תחנת משטרה שיש בה שיטור עירוני, מפקד התחנה נמדד ב-7% מסך כול פעילות התחנה, שזה המון, במיקוד העשייה של השיטור העירוני, כדי שהיחידות האלה לא יוסטו לפעילות אחרת. זה באמת משאיר אותן בתוך התחום הטריטוריאלי ורק בעבירות שצריכות שוטר ולא נשאבות לפעילויות אחרות, לסיור.
<היו"ר דוד צור:>
מבחינת המבנה הארגוני הם כפופים בעצם לרמ"ס.
<עינת גיל-צובארי:>
למפקד התחנה.
<יפרח דוכובני:>
למפקד התחנה בכוונת מכוון, שלא יישאבו לכיוון שאנחנו לא רוצים שהם יהיו בו.
<היו"ר דוד צור:>
משרד המשפטים, האם אתם מזהים איזה בעיה?
<גבי פיסמן:>
אנחנו נותנים את ברכתנו.
<היו"ר דוד צור:>
האם אתם בעד שהפיילוט הזה כבר יהפוך להיות - - -
<גבי פיסמן:>
בהארכת הוראת השעה הקודמת אכן מדובר היה בפרויקט שנמצא בתחילת דרכו, הוא הופעל במספר רשויות מצומצם, היתה עדיין בעיה של הכשרות, זאת אומרת, ההכשרות לא הסתיימו בחלק מהערים, ולכן אז כן היינו בדעה שעדיין זה צריך להיות לפרק זמן מוגבל של ארבע שנים. עכשיו אני חושבת שאנחנו במקום אחר לגמרי, יש הוכחות בשטח, פידבקים חיוביים מכל המקומות, ואני חושבת שהפרויקט הזה הוכיח - - -
<היו"ר דוד צור:>
אם המשרד לביטחון פנים יכין את החומר לוועדה בחצי השנה הקרובה, בסופו של דבר יהיה אפשר לאשר את זה לא כהוראת שעה?
<גבי פיסמן:>
מבחינתנו יש מקום לחשוב על זה.
<יואל הדר:>
הטיוטה כבר הועברה למשרד המשפטים.
<היו"ר דוד צור:>
יפה. באמת לא דיברנו על ההכשרות. לסיכום, תגידו לנו במילה אחרונה בעיקר בנושא של הפקחים. אני פחות מוטרד מהעניין של השוטרים, כי הם עוברים הכשרה רגילה עם התאמות, אבל פה הפקחים צריכים לעשות טרנספורמציה מבחינת שימוש בסמכויות וכן הלאה. זה תמיד היה החשש. אני לא אומר שהוא לא עקב אכילס, כי יכול להיות שהפיילוט מוכיח אחרת, לא עקבתי אחרי זה.
<יפרח דוכובני:>
נכון. הפקחים בניגוד לשוטרים לא עושים שמונה חודשים של הכשרה לצערי, הם עושים הכשרה של פקח עירוני, שזו הכשרה של משרד הפנים, זה 52 שעות של הכשרה, הכשרה אחת, ואחר-כך אלה שהולכים לתחום של הפקח המסייע, קרי, לעבוד ביחידת אכיפה עירונית, עושים עוד הכשרה של חמישה ימים באחד מבתי הספר לאבטחה שהמשטרה אישרה, ובחמישה הימים האלה אחד הדברים שאנחנו שמים עליו דגש בסילבוס זו הכשרה להפעיל את הסמכויות הנוספות שניתנות להם, כמו סמכות העיכוב, סמכות החיפוש, סמכות תפיסת החפץ וכו'. זאת ההכשרה. בנוסף, אנחנו כמשרד יחד עם החוליה יחד עם המשטרה, אנחנו עושים העשרות שנתיות, אנחנו עושים עוד שני ימי הכשרה בכל שנה לפקח, ועכשיו גם נכניס מבחן שנתי לפקח – המשטרה עושה את זה במסגרת שלה לשוטרים – שהוא יהיה חייב לעמוד בו. אנחנו בונים תהליך מסודר של מה קורה אם הוא לא עומד במבחן, הוא עושה מבחן חוזר וכו'.
<היו"ר דוד צור:>
האם ההשתלמויות וההכשרות נעשות גם במשותף?
<יפרח דוכובני:>
זה משותף. ההעשרות נעשות במשותף, רק אתמול היינו בהעשרה מחוזית באשקלון. עשינו הכשרה בת יום ל-100 איש, 50 שוטרים ו-50 פקחים. כך אנחנו עוברים את כל הארץ, יש לנו תוכנית סדורה, הן להכשרות והן לבקרות. אולי לא נגענו בבקרות. המערך הזה מלווה בבקרות סדורות שאנחנו עושים יחד עם האנשים של ניר מזור ויוצאים סיכומים ויש מעקב אחרי העניין.
<היו"ר דוד צור:>
אמיר, בוקר טוב. יש לי שתי שאלות אליכם. באופן כללי נאמר כאן שהפרויקט מתוקצב ויש הבנות והסכמה גם לגבי היציאה לדרך בירושלים. שמענו את המספרים, הם באמת לא גדולים בכלל התקציב של המשרד לביטחון פנים. לא שאלנו, כי אין פה נציג של השלטון המקומי, אם כי יש פה נציג של ירושלים, האם זה אותו דבר גם לגבי הרשויות המקומיות מבחינת תקצוב אקסוגני או שזה התחשבנות אתם מתקציב איזון או משהו אחר?
<איתי קורן:>
- - -
<היו"ר דוד צור:>
שנייה, אני אתן לך לדבר.
<איתי קורן:>
אני ממשרד הפנים, מהמינהל לשלטון המקומי.
<היו"ר דוד צור:>
אני אתן גם לך לדבר.
שאלה שנייה. האם עשיתם עד עכשיו בדיקה של מספרים איך זה השיב את עצמו? האם זה מממן את עצמו דרך הדוחות שנכנסים לרשויות או דוחות ארציים דרך משרד הפנים שנכנסים לאוצר המדינה בהיבט של קנסות ודוחות?
<אמיר אדרי:>
אני אתחיל משאלת עלות-תועלת. לא בחנו עדיין ברמה פרטנית. המשרד לביטחון פנים הציג לנו מצגת בנושא שבה הוצגו התועלות. הקושי הוא בכימות התועלות ולנסות להעביר אותן למספרים. כמו הרבה מאוד השקעות של הממשלה, מרבית ההשקעות של הממשלה הן בעלות תשואה חיובית, כלומר, הן מחזירות את עצמן. השאלה כמה הן מחזירות את עצמן, בתוך כמה זמן, ועד כמה הן טובות ביחס לחלופות, ביחס להשקעות האחרות. תמיד זה נמדד ביחס לחלופות. זה משהו שנעשה בשיתוף עם המשרד לביטחון פנים.
<היו"ר דוד צור:>
עדיין אין נתונים על העניין הזה. לגבי תקצוב הפרויקטים, האם יש תת-תקצוב? לא שמעתי ביקורת בעניין. בדרך כלל באים אלינו עם פרויקטים לא מתוקצבים וכן הלאה.
<אמיר אדרי:>
קיים סיכום תקציבי בנוגע לשיטור עירוני. הסיכום הגיע במקורו מיוזמה של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, שבו הוסכם על תוספת של 35 רשויות מקומיות שיזכו לקבל שיטור עירוני, כמובן בהתאם למפתחות. כלומר, עיר חזקה תשתתף באחוזים משמעותיים יותר ביחס לרשות חלשה.
<היו"ר דוד צור:>
האם הרשויות מתוקצבות לעניין הזה?
<אמיר אדרי:>
לא.
<איציק נידם:>
יש לנו דיאלוג עכשיו עם האוצר על התמהיל, והוא יתוקצב בהתאם לצורך. המקורות יהיו, חלקם מהאוצר, חלקם מקורות עירוניים.
<היו"ר דוד צור:>
משרד הפנים.
<איתי קורן:>
אני ממינהל לשלטון המקומי במשרד הפנים. אני אחלק את זה לשני נושאים. לגבי הנושא של התקצוב, הרשויות המקומיות לא מתוקצבות על-ידי משרד הפנים באיזה תחום של הפיילוט של השיטור העירוני. בדרך כלל אותן רשויות חלשות, כמו שנאמר פה, מספר הפקחים שהן מעמידות, כמו שאמרנו זה אחד לשני שוטרים. הרשות צריכה לממן את אותו פקח או שהיא מממנת אותם מהתקציב השוטף שלה, מהארנונה ומהדוחות שהיא גובה, או, אפשרות נוספת, יש הנושא של אגרת שמירה שהרשות המקומית יכולה לחוקק חוק עזר לאגרת שמירה. בחוזה מנכ"ל שהוצאנו בפברואר 2013 הרשות המקומיות יכולה לכלול את אותם פקחים שמסייעים לשיטור העירוני, אפשר לכלול אותם בתחשיב של אגרת השמירה.
<היו"ר דוד צור:>
כמה רשויות עשו את זה כבר? אני יודע שתל-אביב עשתה.
<איתי קורן:>
בשנה האחרונה היו בחירות, ברשויות היתה שנת בחירות, הן פחות רצו לגעת בזה. אני יכול להגיד לך שבשנת 2014 ועכשיו, תחילת 2015, אני נפגש עם הרשויות, וכמעט כל רשות שנכנסת לפיילוט, לנושא של השיטור העירוני, רוצה במקביל לגבות את אגרת השמירה.
<היו"ר דוד צור:>
זה דורש אישור הוועדה, לא?
<עידו בן-יצחק:>
כשהוועדה אישרה את החוק שמסדיר את קביעת אגרת השמירה וכשהיא אישרה את החוק של השיטור העירוני, אני לא חושב שהיא התכוונה לכך שיגבו כספים אקסטרה מהתושבים על השיטור העירוני. להיפך, אחד הדברים שהוועדה חששה מהם היא שהעברה של העניינים שנעשו על-ידי המשטרה, שאותם היא עושה במסגרת תקציבה שנקבע במסים הכלליים של המדינה, לא יוטל על האזרחים במסגרת אגרות והיטלים אחרים.
<איתי קורן:>
אני אומר לך בשטח, הלכה למעשה - - -
<עידו בן-יצחק:>
אני לא יודע מה אומר השטח, אני יודע מה - - -
<היו"ר דוד צור:>
זה לא דורש אישור? הוא דורש אישור רק ממשרד הפנים לעשות - - -
<איתי קורן:>
חוק עזר דורש את אישור משרד הפנים, הרשות המקומית מביאה את ההחלטה קודם כול בפני מליאת המועצה. אגב, זה איזה רכיב בתחשיב. אגרת השמירה למעשה היא רק על אותם פקחים מסייעים מהשירות העירוני - - -
<היו"ר דוד צור:>
נקרא לילד בשמו, זה עוד פעם הטלת מסים על התושבים. איך שלא תקרא לזה במילים יפות.
<איתי קורן:>
אם נגעת בעיריית תל-אביב, גם עיריית תל-אביב לצורך העניין כבר התחילה לגבות אגרת שמירה מתושבי תל-אביב. אגב, יש תעריפים מקסימליים. יש תקנות של תעריף מקסימלי. חלק מאותן עלויות של אגרת שמירה זה גם אותם פקחים מסייעים לשיטור העירוני. זה משהו ידוע לרשויות המקומיות.
<עידו בן-יצחק:>
לא היה ידוע לחברי הכנסת כשהם חוקקו את החוק.
<קריאות:>
- - -
<איתי קורן:>
אני משקף את הדברים, אני לא - - -
<היו"ר דוד צור:>
אמיר, לא סתם רציתי לגעת בסוגיה התקציבית, כי בסוף אסור לנו - - - את האזרח. מה שקורה כאן, יש מצב שיש משטרה יחסית חלשה במובן היכולת שלה לספק את כל השירותים על כלל המשימות שלה. יש פה רעיון חכם, וצריך לעודד אותו, יש פה איגום של משאבים, הליכה ביחד, זה מייצר שירות הרבה יותר חזק. כרעיון זה נהדר, גם מצביעים פה על תוצאות טובות, בטח בהקשר של השירות לאזרח, של הורדת פשיעה, של הסטה של כוחות מקצועיים לתחומים אחרים ומיקוד בתחומים של איכות חיים. זאת אומרת, יש פה ווין-ווין. הבעיה העיקרית להבין את המודל העסקי, התקציבי של הנושא הזה, כי איך שלא מסתכלים על זה, אם זה יהיה הכיוון שבו הולכים ומשיתים עלויות על אזרחים, אנחנו נמצא שתי טענות מאוד קשות, שבכוונה הצגתי בתחילת הדיון, האחת, של ביזור של סמכויות והתערטלות מאחריות וסמכות של מדינה, למרות שיש פה רשויות שהם עובדי ציבור, אבל עדיין בתחום הזה של משטרה. ואם לנקוט בלשון עדינה, שלא יעבדו על הציבור עוד פעם מבחינה כספית, כי בסוף הוא גם משלם. והשנייה, יש פה גם רשויות חזקות אל מול חלשות, גם זו טענה שנשמעת – יש עליה תשובה כמובן, אבל היא גם נשמעת – לצורך העניין בבאקה או בירוחם יהיה קשה מאוד לעשות שיטור עירוני ולהשית עוד עלויות של ארנונה על התושבים, ולכן הם לא יזכו כנראה לשיטור עירוני. לכן הציפייה לפחות מהכסף שחוזר, בגלל זה תעשו את העבודה הזאת, כי מן הסתם זה יעלה פה את כמות הדוחות, אז מהכסף שחוזר. לדעתי צריך לרדת מהסיפור של היטלי - - -
<קריאות:>
אגרת שמירה.
<היו"ר דוד צור:>
מה עוד, זה עכשיו לא קשור, אבל פרוצדורלית אני חושב שלמעשה להעלאה של ארנונה נדרש אישור של הוועדה.
<עידו בן-יצחק:>
לא של - - -
<איתי קורן:>
להעלאה חריגה של ארנונה דרוש אישור של שר פנים ושר האוצר.
<היו"ר דוד צור:>
האם זה לא מגיע לוועדה?
<עידו בן-יצחק:>
הוועדה הזאת לא דנה בכלל בארנונה.
<איתי קורן:>
לאגרת שמירה צריך אישור חוק עזר עירוני, בתהליך רגיל של משרד הפנים - - -
<עידו בן-יצחק:>
בכל מקרה אגרה נוספת, כמו שנאמר פה, מאחר שזה נקבע במסגרת חוק זה, זה לא משהו - - -
<היו"ר דוד צור:>
לא משנה. נדרש אישור כנסת.
<עידו בן-יצחק:>
לא.
<היו"ר דוד צור:>
להעלאה של ארנונה חריגה.
<עידו בן-יצחק:>
אני לא מכיר את הנושא של ארנונה, אבל - - -
<היו"ר דוד צור:>
כחבר ועדת כלכלה, דנו בזה כל הזמן.
<איתי קורן:>
בארנונה יש העלאה אוטומטית. אני לא מעורה עד הסוף בפרטים, אבל יש בארנונה המנגנון האוטומטי שאנחנו מכירים, מעבר לזה כל רשות שרוצה לקבוע מעבר למנגנון האוטומטי זה נקרא "בקשה חריגה". בקשה חריגה נידונה במשרד הפנים, בסופו של דבר שר הפנים, אם הוא חושב שהנימוקים נכונים, הוא צריך לאשר את זה, ואז הוא מביא את זה גם לחתימת שר האוצר, וברגע ששני השרים חותמים - - -
<היו"ר דוד צור:>
זה יוצא כתקנה? התקנות האלה לא אמורות לעבור אישור כנסת?
<יואל הדר:>
חוק עזר עירוני עובר אישור של שר הפנים ולא צריך לעבור אישור כנסת.
<עידו בן-יצחק:>
אם חוקי העזר של כל 256 הרשויות היו מגיעים לפה, לא היינו יוצאים מהוועדה - - -
<היו"ר דוד צור:>
נושא הארנונה אני יודע - - -
<יואל הדר:>
זה לא ארנונה, זה משהו אחר.
<היו"ר דוד צור:>
איך שתקרא לזה, זה ארנונה.
<יואל הדר:>
זה לא ארנונה, זה משהו אחר.
<עידו בן-יצחק:>
זה היטל נוסף.
<היו"ר דוד צור:>
תקרא לזה "עבודה בעיניים". זה לא הגיוני. תחשוב מהזווית של האזרח. הוא משלם מס הכנסה, הוא משלם ארנונה, הוא משלם הכול, הוא אומר: תשמרו עלי. שומרים עליו. יש משטרה, אחלה. פתאום אומרים לו: יש לנו רעיון נהדר, אנחנו עושים שילוב של משטרה עם עירייה, נשמור עליך עוד יותר טוב. הוא אומר: אחלה, מצוין. אומרים לו: עכשיו תשלם על זה. זה לא הגיוני. אני יכול להבין את זה מהזווית של מי שמסתכל על הביטחון, על השירות, אני בטוח שנותנים לו שירות יותר טוב. מכיוון שיש פה כסף שחוזר – זה לא שאין פה כסף שחוזר – לכן חשובה העבודה של משרד הפנים, משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים והשלטון המקומי כדי לראות מה הדלתא. אמרת: 35 מיליון שקל שהלכו. יש עסקאות חד-פעמיות שברור שהן לאורך זמן, ואחרי זה יש כסף שחוזר, אז בואו נראה מה הכסף שחוזר. יכול להיות שיסתבר פתאום שיש פה עסק רווחי, אז צריך לעשות אולי רק התאמה של הכספים ולא עוד פעם להשית עלויות על האזרח.
אני לא רוצה לפתוח עוד פעם מעבר למה שדיברנו על העניין הזה, לכן אני אעמיד להצבעה את הבקשה. תקרא מה שצריך, ונצביע.
<עידו בן-יצחק:>
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 2), התשע"ה-2015.
סעיף 1, שינוי התוספת הראשונה לחוק.
"בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 56, יבוא: "57 ירושלים"."
<היו"ר דוד צור:>
הערות? האם מישהו רוצה להגיד משהו? מי בעד? אני. נגד, אני מניח שהכנסת הבאה תגיד.
הצבעה
בעד – פה אחד
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, אושר.
<היו"ר דוד צור:>
אושר. שיהיה יום טוב.
<יואל הדר:>
תודה רבה. יום טוב.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:48.>