הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 562419 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יאיר לפיד שי פירון יעל גרמן מאיר כהן עפר שלח יעקב פרי חיים ילין קארין אלהרר יואל רזבוזוב עליזה לביא מיקי לוי פ/408/20 הצעת חוק העונשין (תיקון – הפרת אמונים), התשע"ה–2015 דברי הסבר השחיתות השלטונית הפכה לאיום אסטרטגי על החברה ועל הדמוקרטיה הישראלית. היא מעדיפה אינטרסים פוליטיים, אישיים וכלכליים על פני נבחרי ציבור, שהם נאמניו, ולנגד עיניהם האינטרס הציבורי. בעצם נוכחותה חותרת השחיתות השלטונית תחת אמון הציבור במוסדות השלטון ובשיטה הדמוקרטית. השחיתות הציבורית נוגסת בשוויון ההזדמנויות וסותרת את חובת הנאמנות של נבחרי הציבור ומשרתיו לציבור. היא פוגעת בלכידות החברתית, באיכות החיים של אזרחי המדינה ותושביה ובצמיחה הכלכלית. עבירת הפרת אמונים לא קיבלה עד כה הגדרת משמעות וגבולות בחקיקה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, הגדיר פעולות שיש בהן הפרת אמונים "מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית". היעדר הגדרה מפורשת בחוק לעבירת הפרת אמונים הותיר שטח אפור נרחב, אשר שימש לא אחת כיתד היאחזות לפוליטיקאים עובדי ציבור שסרחו, כאשר נתלו בהיעדר הפליליות של מעשיהם והתעלמו מהסוגיות האתיות והציבוריות העולות ממעשיהם. הצעת חוק זו מגדירה את עבירת "הפרת אמונים" ואת העונשים המתלווים לה, ומעמידה גבולות מוסריים לעובדי ציבורים בפעילותם היומיומית. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת יוחנן פלסנר ויריב לוין (פ/2171/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת יריב לוין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1835/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באייר התשע"ה – 4.5.15 החלפת סעיף 284 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 284 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 284 יבוא: "הפרת אמונים "הפרת אמונים "הפרת אמונים 284. (א) עובד ציבור העושה, תוך מחשבה פלילית, מעשה, לרבות אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3), באופן שיש בו כדי לפגוע פגיעה חמורה בערכי טוהר המידות של עובדי הציבור, באמון הציבור בשירות הציבורי או בפעולתו התקינה של השירות הציבורי, ובכלל זה באינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור או הגוף הציבורי בו הוא נושא משרה או תפקיד (בסעיף זה ובסעיף 284א – הערכים המוגנים), דינו – מאסר שלוש שנים: (א) עובד ציבור העושה, תוך מחשבה פלילית, מעשה, לרבות אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3), באופן שיש בו כדי לפגוע פגיעה חמורה בערכי טוהר המידות של עובדי הציבור, באמון הציבור בשירות הציבורי או בפעולתו התקינה של השירות הציבורי, ובכלל זה באינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור או הגוף הציבורי בו הוא נושא משרה או תפקיד (בסעיף זה ובסעיף 284א – הערכים המוגנים), דינו – מאסר שלוש שנים: (1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור, בהיותו במצב של ניגוד עניינים מהותי; בסעיף זה, "ניגוד עניינים מהותי" – מצב שבו נמצא אדם כאשר לו, לבן משפחתו, לתאגיד שבו הוא חבר, מתעתד להיות חבר בו או מקורב אליו, או לאדם הקרוב אליו אישית או עסקית, יש אינטרס כלכלי נקודתי העלול להיות מושפע ישירות מהפעולה השלטונית, או אינטרס אישי משמעותי אחר, העלול להיות מושפע ישירות מהפעולה השלטונית; (2) קבלת טובת הנאה אשר ניתנה לו או לבן משפחתו, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, בן, אח, סב, נכד, וכן בן או בן זוג של כל אחד מאלה; (3) שימוש במידע פנים שלטוני שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו שלא למטרה ציבורית, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם קידום עניין אישי; בסעיף זה, "מידע פנים שלטוני" – מידע שלא פורסם לציבור, ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשמרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם. (ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחד מאלה: (ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחד מאלה: (1) הוא ביצע את הפעולה השלטונית לאחר שקיבל אישור בכתב ומראש מהיועץ המשפטי לממשלה או מטעמו לעשותה; (2) הוא ביקש בכתב את אישור היועץ המשפטי לממשלה לעשיית הפעולה, מסר את מלוא המידע הרלוונטי ולא נענה בתוך חודש ימים ממועד קבלת הפנייה המלאה אצל היועץ המשפטי לממשלה; קיבל המבקש תשובה שלילית לאחר חלוף חודש ימים, יחול הפטור רק על פעולות שנעשו לפני שהתקבלה התשובה אצל המבקש; (3) היועץ המשפטי לממשלה או גורם שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לפי חוק זה פרסם, בכפוף לאישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשימה מפורטת של אינטרסים כלכליים, אשר אין בהם כדי להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור באופן העלול להעמידו במצב של הפרת אמונים, והאינטרס הכלכלי שבבסיס האישום נכלל ברשימה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה; (4) הוא נדרש לבצע את הפעולה באופן מיידי בשל דחיפות העניין או שלא ניתן היה לאשר את הפעולה כאמור בפסקה (1) בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ועשה את המעשה מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית." הוספת סעיפים 284א ו-284ב 2. אחרי סעיף 284 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 284 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 284 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 284 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 284 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 284 לחוק העיקרי יבוא: "מרמה של עובד הציבור "מרמה של עובד הציבור "מרמה של עובד הציבור 284א. עובד הציבור העושה מעשה מרמה כהגדרתו בסעיף 414, שיש בו כדי לפגוע בערכים המוגנים, דינו – מאסר חמש שנים. עובד הציבור העושה מעשה מרמה כהגדרתו בסעיף 414, שיש בו כדי לפגוע בערכים המוגנים, דינו – מאסר חמש שנים. מרמה ציבורית מרמה ציבורית מרמה ציבורית 284ב. עובד הציבור העושה מעשה מרמה ציבורית, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "מרמה ציבורית" – יצירת מצג שווא בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כלפי עובד ציבור אחר, או מסירת דיווח כוזב לעובד ציבור אחר, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לעובד הציבור האחר, כאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור האחר במילוי תפקידו." עובד הציבור העושה מעשה מרמה ציבורית, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "מרמה ציבורית" – יצירת מצג שווא בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כלפי עובד ציבור אחר, או מסירת דיווח כוזב לעובד ציבור אחר, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לעובד הציבור האחר, כאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור האחר במילוי תפקידו."