הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 562415
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
פ/167/20
הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשע"ה–2015
דברי הסבר
בישראל מפונות מדי שנה למעלה מאלפיים משפחות מדירותיהן עקב חוסר יכולתן לעמוד בתשלומי המשכנתה או שכר הדירה, או מסיבות אחרות. החובות נצברו במקרים רבים בשל פיטורים, מחלה או הפחתה בקצבאות הביטוח הלאומי. משפחות אלה מתקשות למצוא דיור חלופי מידי. הפינוי מהבית יוצר תופעה חברתית קשה – משפחות רבות על ילדיהן נותרות ללא קורת גג, ובמקרה הטוב נקרעות בין מספר בתים של קרובים ומכרים. כמו כן, קיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של נפגעי עבירה, נשים מוכות ואחרים אשר מוצאים עצמם ללא קורת גג כאשר הם יוצאים לאחר תקופת שיקום ממקלטים שונים.
בעיית המשפחות מחוסרות הדיור היא בעיה קשה ההולכת ומתגברת. החוק מגדיר את מחוסרי הדיור כבודדים, ולא כמשפחות, ועקב כך המשפחות משוללות זכויות ותמיכה כמעט לחלוטין. המערך הסוציאלי הקורס אינו מסוגל לטפל היום ביעילות בתופעה, ועקב מצוקה תקציבית הוא אינו מסוגל להעמיד לרשות המשפחות את הסיוע הבסיסי כפי שנקבע בתקנון העובדים הסוציאליים.
המצב הקיים כיום, טיפול הרשויות במשפחות אלה אינו נותן מענה הולם למצוקתן. גם הזכויות המעטות המוקנות להן על פי דין אינן באות לידי מימוש, לדוגמה:
א) סיוע חד פעמי בשכר דירה – למרות שתקנון העובדים הסוציאליים, הקוד האתי והמקצועי של העובדים הסוציאליים ומחלקות הרווחה מאפשרות תשלום חד-פעמי עבור שכר דירה לפרק זמן שלא יעלה על חודשיים למשפחות וליחידים אשר עונים על תנאים מסוימים, סיוע זה ממומש לעיתים רחוקות מאוד, בעיקר מסיבות תקציביות.
ב) סיוע בשכר דירה מטעם משרד הבינוי – על פי נהלי משרד הבינוי, משפחות אשר היתה בבעלותן דירה משנת 1971 אינן זכאיות לסיוע בדיור. משפחות אלה רשאיות לפנות לוועדת חריגים של המשרד, אך תהליך זה אורך זמן, שבמהלכו נותרות המשפחות ללא קורת גג.
ג) היחידה לטיפול בדרי רחוב בעירייה – העירייה אינה מטפלת במשפחות, אלא רק בבודדים בני 18 ומעלה המשוטטים ברחובות לפחות ארבעה שבועות ללא קורת גג, ואשר מנותקים מהמשפחה ומהסביבה. משפחות ובודדים רבים המצויים במצוקה ללא קורת גג אינם עונים על הקריטריונים ואינם זוכים לסיוע של היחידה משרד השיכון כ"דרי רחוב".
ד) דיור חלופי – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (וכן בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב–1972) כלול סעיף המחייב להעמיד סידור חלופי למי שפונה מביתו. לגבי פינוי בעקבות אי תשלום משכנתה, הסכמי המשכנתה כוללים סעיף ויתור על הזכות לדיור חלופי, כאשר ברוב המקרים הבנקים למשכנתאות אינם טורחים להדגיש בפני החותמים את זכותם המעוגנת בחוק לדיור חלופי ואת הוויתור שלהם על זכות זו. ואמנם, מרבית נוטלי המשכנתאות כלל אינם מודעים לכך.
הפתרון המוצע הוא מציאת פתרונות דיור חלופיים זמניים למשפחות המפונות בדרך של הקמת "דירות מעבר" אשר ישמשו לשיכון משפחות לפרק זמן קצוב לאחר שנותרו ללא קורת גג, וזאת במקביל להענקת שירותים סוציאליים מקיפים לדיירים על ידי אגף הרווחה. הפתרון עשוי להיות מיושם באמצעות גורמים שונים, כגון: משרדי הממשלה, העירייה, תורמים, עמותות, חברות משכנות ועוד.
במהלך שהותן של המשפחות בדירות המעבר הן יעברו תהליך של העצמה ומימוש זכויותיהן כך שיוכלו בתום תקופת השהייה לעבור לדיור של קבע.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/654/19).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3839/17), ועל ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/3843/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/33/18), ועל ידי חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין (פ/939/18; הוסרה מסדר היום ביום י"ז באדר התש"ע (3 במרס 2010)), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/362/19), ועל ידי חבר הכנסת מאיר פרוש (פ/1207/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ה – 4.5.15
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להבטיח קיום מערך הולם של דירות מקלט לאוכלוסיות נזקקות. מטרתו של חוק זה להבטיח קיום מערך הולם של דירות מקלט לאוכלוסיות נזקקות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אוכלוסייה נזקקת" – כל אחד מאלה: "אוכלוסייה נזקקת" – כל אחד מאלה:
(1) מי שפונה מדירתו עקב חוסר יכולת לשלם תשלומי משכנתה או שכר דירה;
(2) נפגעי אלימות במשפחה;
(3) קורבנות עבירה וקורבנות תקיפה מינית;
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה עולה על 10,000; "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה עולה על 10,000;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים. "השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
דירות מקלט 3. רשות מקומית תקיים מערך של דירות מקלט לשם שיכונן, לתקופת מעבר, של אוכלוסיות נזקקות. רשות מקומית תקיים מערך של דירות מקלט לשם שיכונן, לתקופת מעבר, של אוכלוסיות נזקקות.
זכאות לדירת מקלט 4. השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מספר מזערי של דירות מקלט שעל הרשות המקומית לקיים, בהתחשב במספר התושבים ברשות המקומית, וכן כללי זכאות למגורים ומשך המגורים בדירות מקלט לאוכלוסייה נזקקת, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין העדפה של אוכלוסייה מבין האוכלוסיות הנזקקות. השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מספר מזערי של דירות מקלט שעל הרשות המקומית לקיים, בהתחשב במספר התושבים ברשות המקומית, וכן כללי זכאות למגורים ומשך המגורים בדירות מקלט לאוכלוסייה נזקקת, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין העדפה של אוכלוסייה מבין האוכלוסיות הנזקקות.
מימון 5. רכישת דירות המקלט תמומן מאוצר המדינה והוצאות האחזקה וההפעלה של דירות המקלט יכוסו מתקציב הרשות המקומית שבשטחה הן מצויות. רכישת דירות המקלט תמומן מאוצר המדינה והוצאות האחזקה וההפעלה של דירות המקלט יכוסו מתקציב הרשות המקומית שבשטחה הן מצויות.
שמירת דינים 6. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות 7. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחילה 8. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.