הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 562656 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון אילן גילאון עיסאווי פריג' מיכל רוזין תמר זנדברג פ/250/20 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון – ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית), התשע"ה–2015 דברי הסבר בשנים האחרונות קטן בהדרגה היקף ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר. משמעות הדבר היא שהשפעת הממשלה על המשק הולכת ומצטמצמת. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של המגזר הציבורי באמצעות צמצום בתקציבים ובתקנים, שחיקת השכר לעובדי המדינה ופגיעה מתמשכת באיכותם של שירותים בסיסיים דוגמת חינוך ובריאות. חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, קובע שתי מגבלות על גודל ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר: תקרת הגירעון – קביעת יעד גירעון שנתי ותוואי גירעון רב-שנתי שמטרתם להביא להקטנת היחס בין החוב לתוצר. כלל ההוצאה – כלל פיסקלי שקובע שהגידול בהוצאה הציבורית משנת התקציב 2015 ואילך, יהיה הסכום שלממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ואחוז אחד כפול היחס שבין 50% ובין היחס חוב-תוצר. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את כלל ההוצאה, אולם במקביל לשמור על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת, אותם יש לשמר באמצעות מיסוי פרוגרסיבי ומניעת תכנוני מס אגרסיביים. שמירה על הגירעון מאפשרת להגדיל את ההוצאה הציבורית ללא פגיעה ביחס החוב-תוצר. בהשוואה בינלאומית, סך ההוצאה הציבורית בישראל קטנה מהממוצע במדינות ה-OECD, בעוד ההוצאה הביטחונית גדולה יותר. מצב זה, יחד עם כלל ההוצאה, יוצר שחיקה של ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים חיוניים כגון בריאות, חינוך ורווחה. ביטול כלל ההוצאה ושמירה על יעד הגירעון יאפשרו להגדיל בעתיד את ההוצאה הציבורית במקרה של גידול בהכנסות המדינה ממסים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/676/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באייר התשע"ה – 4.5.15 ביטול סעיף 6א 1. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, סעיף 6א – בטל.