הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 562732 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מיקי לוי מיכל רוזין תמר זנדברג פ/320/20 הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשר ודמי שירות), התשע"ה–2015 דברי הסבר מסעדות רבות בישראל מחתימות את המלצרים על חוזה שבו מוסכם שהם יקבלו משכורת על סמך טיפים בלבד; במקרים אלו, המעסיק לוקח את הטיפים שמקבלים העובדים, מצהיר עליהם כהכנסה, מנכה מע"מ מהטיפים, ומשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. המעסיקים כיום לא משלמים למלצרים את משכורתם מכיסם הפרטי, ולמעשה מי שמשלם את המשכורת של המלצרים בישראל הם הצרכנים שמשאירים להם תשר. למעשה הצרכן חוסך לבעל המקום את עלות המלצרים. השארת התשר אמורה להיות תשלום נוסף שהצרכן בוחר לשלם כמחווה על השירות הטוב שקיבל מהמלצר, אך נוצר מצב שבו המעסיקים מנצלים זאת ונמנעים מלשלם משכורת למלצרים. שכר המינימום בישראל נמוך וברוב עבודות המלצרות עובדים צעירים לפני או אחרי צבא, שהם כוח עבודה שאותו קל למעסיקים לנצל. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי בעל מסעדה יהיה מחויב לשלם שכר מינימום על פי חוק וזאת בלי שום קשר לתשר המושאר למלצר, וזאת מאחר שהוא לא ייחשב בגדר שכר עבודה לצורך חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, ולצורך חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987. את התשר יחלק המעסיק לעובדים בנוסף לתשלום שכר המינימום. התשר מיועד אך ורק לעובדים ואינו אמור להיכנס לכיסו של המעסיק. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/2780/18; פ/592/19), ועל ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2115/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באייר התשע"ה – 4.5.15 הוספת סעיף 3א 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: "תשר ודמי שירות – חריג לשכר עבודה 3א. לעניין חוק זה ולעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987, מענק כספי שניתן לעובד ישירות על ידי מי שקיבל או שקנה שירות ממעבידו באמצעות אותו עובד, כאשר המענק לא נכלל בתמורה שדרש המעביד ממקבל או מקונה השירות, אינו בגדר שכר עבודה; לעניין סעיף זה, "שירות" – שירות במסעדות ובבתי אוכל."