חומר רקע

1075 המשרד לשירותי דת פעולות הביקורת במשרד ובשש מועצות דתיות- אשדוד, ירושלים, כפר סבא, לוד, ראשון לציון ותל אביב- ;יפו נבדקו היבטים הנוגעים להעסקת רבני השכונות ובכללם: מינויים מצבת כוח האדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה והפיקוח על עבודת הרבנים; עבודה נוספת ופרישה לגמל .אות רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות תקציר המועצות הדתיות (להלן גם- המועצות) מוסמכות ואחראיות, מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א- 1971 ,, לספק את שירותי הדת היהודיים בישראל בין היתר באמצעות רבני העיר ורבני השכונות. הרבנים מספקים לתושב ים שירותי דת במגוון תחומים כמו נישואין, כשרות, אבלות, תפילות ושיעורי תורה. בארץ פועלות112 מועצות דתיות בתחומי הרשויות המקומיות. מנתוני המשרד לשירותי דת (להלן גם- המשרד) המעודכנים ליולי2009 עולה כי ב- 52 מ- 112 המועצות הדתיות מכהנים207 .רבני שכונות פעול ות הביקורת בחודשים פברואר- ספטמבר2009 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים להעסקת רבני השכונות ובכללם: מינויים; מצבת כוח האדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרותם ממנה והפיקוח על עבודתם; עבודה נוספת ופרישה לגמלאות. הבדיקה נעשתה במשרד ובשש מועצ ות דתיות- ,אשדוד, ירושלים, כפר סבא לוד, ראשון לציון ותל אביב- .יפו עיקרי הממצאים המשרד לא בחן את צורכי הדת של תושבי השכונות ולא הגדיר את מהות התפקיד של .רב השכונה, את דרישות היסוד המתחייבות מכך, את סמכויותיו ואת תקן המשרה 1076 דוח שנתי60ב כפועל יוצא מכך מוקנית לרב היכולת לפעול במסגרת תפקידו על פי יזמתו, השקפתו .ושיקול דעתו בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת שטחן ומספר תושביהן של שכונות קיימות, וסביר .להניח שרב שכונה אחד אינו יכול לספק את שירותי הדת לכלל התושבים בשכונה נמצא כי נוסף על רבני השכונות פועלים בחלק מהערים גם רבני קה ילות (רבני בית .כנסת) הממלאים חלק מתפקידיו המסורתיים של רב שכונה נמצא כי הרבנים אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה ועל פעילותם בשכונות, וכי המשרד והמועצות אינם מחייבים אותם לעשות כן, אף שלנוכח העצמאות, הגמישות ומרחב הפעולה המוקנים להם מעצם תפקידם ראוי לבצע בק רה ופיקוח על פעילותם. רק חלק .מהמועצות הכירו בחשיבות הדיווחים וניהלו רישום נוכחות ידני לפי חוזר מנכ"ל המשרד מיוני2001 המועצות הדתיות מחויבות לנהל רישום של ימי חופשה או מחלה של עובדים ואמורות לנכות ימים אלו ממאזן ימי החופשה או המחלה של העובד, ולעתים אף מש כרו השוטף. נמצא כי43 מ- 68 רבני שכונות המכהנים בשש המועצות הדתיות שנבדקו יצאו לחו"ל בשנים2007-2008 למשך שלושה עד311 ,ימים כי סכומם הכולל של ימי ההיעדרות שלהם היה2,039 ימים1 , וכי מרביתם לא דיווחו על היעדרותם מהעבודה למועצות שבהן הם מכהנים. עשרה מ- 43 הרבנ ים האמורים שהו בחו"ל באותן שנים יותר מ- 52 ימים- .מכסת ימי החופשה השנתית לאותה תקופה בהיעדר דיווח לא ניכתה המועצה את הימים שבהם נעדרו הרבנים מעבודתם ממכסת .ימי החופשה שלהם ושילמה להם שכר עבורם, אף שחלקם לכאורה לא היו זכאים לכך נמצא כי נוכח אי-הדיווח על היע דרותם מהעבודה של רבני השכונות כל מועצה דתית פועלת לפי הסדרים פנימיים שקבעה לעניין פדיון ימי חופשה ומחלה שלא נוצלו המשולם לרבנים בעת פרישתם לגמלאות. נוסף על כך בתקופת היעדרות הרבנים אין באפשרות המועצה לבצע בקרה על מתן שירותי הדת לתושבי השכונה. ממצאים אלה מח זקים את הצורך שהמועצות הדתיות יבצעו מעקב אחר היעדרויותיהם של הרבנים .מעבודתם חוקת העבודה של עובדים ברשויות המקומיות, החלה על עובדי המועצות הדתיות2 , מחייבת את רבני השכונות המעוניינים לעבוד בעבודה נוספת לקבל את אישור המועצה לכך. האישור נדרש גם כדי לאפשר למו עצה לבדוק אם יש בעבודה הנוספת משום ניגוד עניינים לתפקיד רב שכונה ואם העבודה הנוספת אינה פוגעת בזמינותו של הרב, בהיקף השירותים שהוא נותן לתושבים וברמתם. נמצא כי25 רבני שכונות עובדים, בד בבד עם עבודתם במועצות הדתיות, גם בגופים פרטיים שונים; חלקם מקבלים שכר עבור .העבודה הנוספת, ומרביתם לא ביקשו את אישור המועצה הדתית לעבוד בעבודה נוספת נמצא כי ל- 25 מ- 207 רבני השכונות המכהנים (כ- 12% ) כבר מלאו67 שנים, ואף על פי כן הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. יצוין כי בבית הדין הארצי לעבודה __________________ 1 .מספר הימים מתייחס לכלל הימים שבהם שהו הרבנים בחו"ל, כולל ימי שישי ושבת 2 בדצמבר1975 נחתם הסכם קיבוצי כללי עם עובדי המועצות הדתיות, ובו נקבע כי חוקת העבודה של .עובדים ברשויות המקומיות תחייב את עובדי המועצות הדתיות, ובכללם רבני השכונות המשרד לשירותי דת 1077 בירושלים תלויה ועומדת עתירה3 בנ ושא גיל הפרישה של רבני שכונות. במועד סיום .הביקורת טרם ניתן פסק דין בעתירה ועדת תקינה הפועלת במשרד היא המוסמכת לאשר למועצות הדתיות איוש משרות של רבני שכונות. נמצא כי המשרד אישר העסקת רבני שכונות במועצה הדתית בתל אביב- יפו אף שחברי ועדת התקינה לא חתמו על פרו טוקול הדיון. יצוין כי בסופו של דבר לא אוישו התקנים והמשרד דרש להקפיא אותם. עוד יצוין כי ממאי2008 לא אישרה הוועדה משרות לרבני שכונות כיוון שטרם גובש נוהל לבחירתם. בשל כך ובשל פרישת .רבנים או פטירתם פחת מספר רבני השכונות המכהנים נמצא כי כמה רבנים המכהנים במועצות הדתיות אינם רשומים במצבת כוח האדם של .המשרד, וכמה רבנים הרשומים במצבת כוח האדם של המשרד אינם מכהנים במועצות במצב זה נפגעת יכולתו של המשרד, האמור לפקח על פעילותן של המועצות בתחום כוח האדם, לבצע מעקב תקציבי ולקיים בקרה על כוח האדם המועסק במועצות הדתי.ות סיכום והמלצות רבני השכונות הם נציגיה של המועצה הדתית בשכונות האחראים לספק לתושבים שירותי דת במגוון תחומים במעגלי החיים. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים הן במישור המהותי, הנוגע לתפקידו של רב שכונה ולסמכויות המוקנות לו, והן במישור המינהלי, הנוגע לסדרי העב.ודה כמתחייב מכללי מינהל תקין על המשרד לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות, ולפיהם להגדיר את סמכויותיהם של רבני השכונות ואת תפקידיהם, ובכלל זאת את תפקידם כמתווכים בין המועצה לתושבים ולרבני הקהילות הפועלים בחלק מהשכונות תוך שיתוף ותיאום אתם. לנ וכח הצמצום במספר רבני השכונות והתרחבות השכונות מצד אחד והשיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת מצד אחר, על המשרד לבחון את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר הרבנים שיכהנו בכל מועצה דתית ולהקפיד כי העסקתם תאושר רק ב התאם להחלטת ועדת תקינה ועל פי אמות מידה מפורטות שייקבעו בנוהל. כמו כן עליו לפעול לכך שמצבת .כוח האדם במועצות הדתיות תהיה מעודכנת ואמינה על המשרד לפתח נוהלי עבודה מתאימים לרבני השכונות, לגבש נוהלי דיווח ובקרה על נוכחות והיעדרות מהעבודה ולקבוע כללים לעניין זכאותם לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות ולקיים בקרה ומעקב בעניין על מנת להבטיח שרבני השכונות .ימלאו את תפקידם כראוי ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם על המועצות הדתיות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת שפורסמו בשלהי שנת2009 כ די לוודא שאין בה משום ניגוד עניינים או פגיעה בזמינותם של הרבנים ובהיקף השירותים שהם מחויבים לתת לתושבי השכונה. נוכח תופעת עיסוקם הנוסף של רבני השכונות, על המשרד לבחון מחדש את מהות התפקיד ואת היקף .המשרה של רב שכונה __________________ 3 סק59/09 , הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות המעו"ף וארגון רבני השכונות נ' מדינת ישראל - ,המשרד לשירותי דת ואחרים.טרם פורסם 1078 דוח שנתי60ב ♦ מבוא המועצות הדתיות (להלן גם- המועצות) מוסמכות ואחראיות, מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א- 1971 , לספק את שירותי הדת היהודיים בישראל, בין היתר באמצעות רבני העיר .ורבני השכונות ב חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980 , נקבע כי רב שכונה הוא מי שהמוע צה הדתית מינתה לתפקיד, באישור השר לשירותי דת. אופן המינוי של רבני השכונות ותנאי העסקתם מוסדרים בהנחיות שפרסם המשרד לשירותי דת (להלן גם- המשרד) וכפופים להסכמים קיבוציים החלים בעניינם. לפי חוזר מנכ"ל המשרד (להלן- חוזר מנכ"ל) מספטמבר1987, רב שכונה הוא מי ש מכהן בשכונה שבתחום המועצה הדתית, ואת תפקידו וסדרי עבודתו קובע רב העיר, הממונה על הטיפול בענייני .הלכה ובאספקת שירותי הדת בעיר, ובתיאום עם ראש המועצה הדתית באותה עיר בדצמבר1975 נחתם הסכם קיבוצי כללי בדבר עובדי המועצות הדתיות, ובו נקבע כי חוקת העבודה של עו בדים ברשויות המקומיות (להלן- חוקת העבודה) תחייב את עובדי המועצות הדתיות, ובכללם רבני השכונות. בספטמבר1988 נחתם הסכם הקובע את שכרם של רבני שכונות ומושבים על פי דירוג ייחודי ועצמאי ומחיל עליהם סולם שכר ותפקוד (להלן- .)הסכם השכר המועצות הדתיות מממנות חלק מ .תקציבן מהכנסותיהן העצמיות40% מהוצאות התקציב של המועצות, בניכוי ההכנסות העצמיות, ממומנים מתקציב המשרד, ו- 60% מהן ממומנים בידי הרשויות המקומיות. המשרד מפקח על פעילות המועצות בכל הנוגע לניהול כוח אדם, לניהול התקציב וליישום כללי מינהל תקין. בארץ פועלות112 מ ועצות דתיות בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות. מנתוני המשרד לשירותי דת המעודכנים ליולי2009 עולה כי ב- 52 מ- 112 המועצות הדתיות מכהנים207 רבני שכונות. בשנת2008 היה השכר החודשי הממוצע של168 מרבני השכונות המכהנים כ- 9,000 ש"ח ברוטו4 . בחודשים פברואר- ספטמבר2009 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הנוגעים לרבני שכונות במשרד לשירותי דת ובשש מועצות דתיות שבהן מכהנים68 רבני שכונות, כמפורט להלן: באשדוד מכהנים שלושה רבני שכונה, בירושלים– 27 רבנים, בכפר סבא– שישה, בלוד– שבעה, בראשון לציון- שמונה, ובתל אביב- 17 רבנ ים. ההיבטים שנבדקו הם מינויים; מצבת כוח אדם; הגדרת ;התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה בשל חופשה ומחלה והפיקוח על עבודתם .עבודה נוספת ופרישה לגמלאות מינויים של רבני השכונות בחוזר מנכ"ל מספטמבר1987 נקבעו, בין היתר, התנאים לבחירת רבני שכונו ,ת במועצות הדתיות ובכללם: הרב המקומי והמועצה הדתית החליטו כי יש צורך באיוש המשרה הדרושה, והמשרד אישר __________________ 4 הנתונים התקבלו ממשרדי רואי חשבון שהמשרד מינה כדי לבחון את הצורך בביצוע תכנית הבראה .במועצות הדתיות המשרד לשירותי דת 1079 את תקן המשרה. לפי תנאי הכשירות, על מועמד להיות בעל תעודת כושר לרב מהרבנות הראשית לישראל. כמו כן נקבע כי על המועצה לפרסם מכרז לאיוש המשרה וכן לפרסם את תנאי הכשירות .לאיושה בעיתון יומי ובבתי הכנסת בשכונה, דהיינו מכרז חיצוני 1. בדומה להחלטות הממשלה בדבר הקפאה של קליטת עובדים חדשים במשרדי הממשלה5 , החליט באפריל2003 .סגן שר הדתות דאז, הרב יצחק לוי, להקפיא קליטת כוח אדם במועצות הדתיות מאותו מועד איושם של תקנים קיי .מים או אישורם של תקנים חדשים מחויבים באישור של המשרד נמצא כי ביולי2003 מינתה המועצה הדתית בתל אביב שלושה מעובדיה6 לרבני שכונות, וכי הם נבחרו במכרז פנימי. באותו חודש מינתה גם המועצה הדתית בירושלים רב שכונה, והוא הועסק ,על סמך חוזה אישי. שתי המועצות הדתיות הללו לא פעלו כמתחייב מחוזר המנכ"ל האמור המחייב בחירה באמצעות מכרז חיצוני. כמו כן, נוכח ההחלטה מאפריל2003 להקפיא ק ליטת .עובדים חדשים, היה על המועצה בירושלים לקבל את אישור המשרד למינוי המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר2009 כי המינויים האמורים .לעיל הובאו לידיעתו לראשונה באמצעות דוח מבקר המדינה, וכי הם אינם מקובלים עליו 2. בתחילת שנת2008 מינה מנכ"ל המשרד, מר אביגדור אוחנה, ועדה בראשותו שתפקידה לאשר קליטת עובדים קבועים וזמניים ושינויי תקינה במועצות הדתיות (להלן- ועדת התקינה). עם חברי הוועדה נמנים היועץ המשפטי של המשרד או נציגתו, נציג מאגף פיקוח ובקרה ומנהלת תחום תקינה .במועצות הדתיות במאי2008 התכנסה ועדת התקינה לדון בבקשה לאישור העסקה זמנית של ארבעה רבני שכונות בתל אביב, ואולם חברי הוועדה לא חתמו על פרוטוקול הדיון. למרות זאת הודיע המשרד ביוני2008 ליו"ר המועצה הדתית בתל אביב כי הוועדה החליטה "לאשר העסקה זמנית של4 רבני שכונות". יצוין כי בסופו ש.ל דבר לא אוישו התקנים 3. נמצא כי ממאי2008 לא אישרה ועדת התקינה משרות לרבני שכונות. היועץ המשפטי של המשרד הסביר למשרד מבקר המדינה כי הוחלט להקפיא את מתן האישורים לאיוש משרות של רבני .שכונות עד שיגובש נוהל חדש לבחירתם המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר2010 כי לאחר שהוחלט לגבש נוהל חדש, המשרד הודיע ליו"ר המועצה הדתית בתל אביב- יפו שיש להקפיא את האישור שניתן לו ולא לקדם מהלכים לבחירת רבני שכונות. עוד הודיע המשרד כי הוא "פועל ויפעל לאישור תקנים אך ורק באמצעות ועדת התקינה המשרדית או במסגרת הליך תוכנית הבראה" אשר מתבצע במועצות .הדתיות לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שרבני שכונות ימונו על פי נוהלי המשרד ולמנוע מינויים שאינם נדרשים ראוי כי אישור התקנים או איושם יבוצע רק באמצעות ועדת התקינה שבה שותפים הגורמים המקצועיים במשרד, וכי מסקנות תכני ת ההבראה, שאותן מגבשים גורמים חיצוניים, ישמשו כהמלצה בלבד ולא כמסלול מקביל לוועדת התקינה. כמו כן על .המשרד לאשר תקנים על בסיס תהליך מובנה וסדור ועל פי תבחינים מפורטים שייקבעו בנוהל __________________ 5 החלטה2361 מיולי2002 והחלטה66 מאפריל2003 . 6 .רב אחד ששימש רב מנהל מחלקה, ושני רבנים ששימשו משגיחי כשרות 1080 דוח שנתי60ב מצבת רבני השכונות במועצות הדתיות לפי חוזר מנכ"ל מיוני2001 יפקח המשרד על מ .צבת העובדים במועצות הדתיות לצורכי מעקב ותקצוב נקבע כי על מועצה דתית שחל שינוי במצבת עובדיה לדווח על כך בתוך שבעה ימים למשרד, ובתחילת .כל שנה עליה להעביר דוח מפורט ובו שמותיהם ופרטיהם של כל העובדים שהיא מעסיקה 1. עד אוגוסט2008 הטיפול בנושאי התעסוקה והפר ישה של עובדי המועצות הדתיות היה באחריותם של מחלקת תקינה ופרט ושל תחום תקינה במועצות הדתיות (להלן- )תחום תקינה במשרד. בספטמבר2008 הוקם במשרד אגף כוח אדם במועצות הדתיות ורישום נישואין (להלן- אגף כוח אדם), שאליו הועבר הטיפול ברוב נושאי התעסוקה והפרישה של ע ובדי המועצות. נושא התקינה .נשאר באחריותו של תחום תקינה במשרד בתיאור התפקיד של מנהל אגף כוח אדם פורטו הנושאים שבאחריותו, ובכללם "ריכוז, עיבוד וטיוב נתוני השכר ונתוני העובדים, לרבות מערכות לאחזור מידע, לצורך הפקת דוחות שונים". כלומר המשרד ביצע את השינוי האר גוני האמור לעיל כדי לרכז את כל נתוני עובדי המועצות ולדאוג לעדכונם. למרות זאת התברר כי אגף כוח אדם ותחום תקינה מנהלים מאגרי מידע עצמאיים ונפרדים שאינם מתואמים ביניהם. עקב כך כאשר שינויים מדווחים ליחידה אחת הם אינם מתעדכנים אוטומטית ביחידה השנייה. יצוין כי ש תי היחידות מטפלות באותה אוכלוסייה, ולעתים מידע שמגיע .ליחידה אחת חיוני גם לשנייה ,לדעת משרד מבקר המדינה כדי לאפשר בקרה ופיקוח על מצבת כוח האדם במועצות הדתיות ועל ,השינויים שחלים בה ראוי שהמשרד ידאג לאיחוד מערכות הנתונים של מחלקת כוח אדם ושל .תחום התקינה, ובשלב ראשון יבצע לפחות תיאום בין שתי המערכות המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי נושא איחוד מערכות הנתונים יטופל במסגרת שינוי ארגוני שעתיד להתבצע במשרד באמצעות חברה לייעוץ ארגוני. לדבריו, המשרד נ מצא בשלב של סיום .הליכים לבחירת החברה 2. משרד מבקר המדינה השווה בין מצבת רבני השכונות המנוהלת בתחום התקינה במשרד ובין מצבת רבני השכונות המנוהלת במועצות הדתיות שנבדקו והעלה כי בכל אחת ממערכות הנתונים האמורות יש נתונים שונים על13 :רבני שכונות, כמפורט להלן )(א חמישה מהרבנים רשומים במצבת כוח האדם של המשרד כמכהנים בפועל, אולם הם אינם רשומים במצבת כוח האדם שבמועצות הדתיות. הועלה כי חמשת הרבנים סיימו את עבודתם במועצות בנסיבות שונות, כמפורט להלן: בירושלים- שני רבני שכונות פרשו לגמלאות, האחד במאי2005 והשני באפרי ל2008 , ורב אחר שוהה בחופשה ללא תשלום יותר משלוש שנים; בכפר סבא- רב שכונה פוטר מתפקידו בספטמבר2008 , ובאשדוד- רב שכונה נפטר במרס2009 . )(ב שמונה רבנים רשומים כרבני שכונות מכהנים במועצות הדתיות ואינם רשומים במצבת כוח האדם של המשרד, כמפורט להלן: בירושלים- רב שכונה מונה בחוזה אישי, ורב אחר, שהיה מנהל מחלקה שכבר אינה פעילה, החל לכהן כרב שכונה; בתל אביב- שלושה רבנים מונו באמצעות מכרז פנימי, ובעניין שני רבנים אחרים- המועצה הודיעה למשרד על פרישתם הצפויה לגמלאות באוקטובר 2007 אולם השר לשירותי דת דאז הורה להקפ יא את פרישתם, והרבנים ממשיכים לכהן כרבני שכונות (ראו להלן בפרק הדן בפרישת רבני השכונות לגמלאות); בלוד- רב שכונה מונה באפריל2008 . מהמסמכים שעמדו לרשות משרד מבקר המדינה עולה כי המועצות באשדוד, בירושלים ובלוד לא דיווחו לתחום התקינה על השינויים האמורים במצב ת כוח האדם שלהן. לעומתן, המועצות בתל אביב ובכפר סבא דיווחו לתחום התקינה על השינויים בכוח האדם שהן מעסיקות, כנדרש בחוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת 1081 האמור, אולם תחום תקינה לא עדכן חלק מהשינויים האמורים שהועברו אליו. יצוין כי בעקבות הביקורת פנתה מנהלת תחום התקינה באפריל2009 למועצ ות הדתיות וביקשה עדכון על העובדים .המועסקים במועצה ועדכנה לפיו את מצבת כוח האדם של המשרד המועצה הדתית מירושלים הסבירה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר2009 כי שני הרבנים הוצאו לגמלאות במסגרת תכנית התייעלות שהוחלה על המועצה באפריל2009 והביאה לשינויים במצבת כוח האדם במועצה. היא הוסיפה כי המועצה והמשרד שוקדים על עדכון מצבת כוח האדם .ועל בניית מצבה חדשה על פי הכללים שנקבעו בתכנית ההתייעלות במצב הקיים נמנע מהמשרד לבצע מעקב תקציבי ובקרה ראויה על העובדים המועסקים במועצות הדתיות, ובכלל זה פיקוח על מספרם, על תפקידי .הם ועל התקנים שהם מאיישים ,היעדר נתונים מעודכנים עלול להביא לקבלת החלטות שגויות ולגרום לשיבושים ולחוסר ודאות למשל בעניין התקנים הנדרשים והצורך באיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לדאוג .לעדכון שוטף של השינויים במצבת כוח האדם במועצות הדתיות המשרד לשירו תי דת הודיע בתשובתו כי הוא פועל לקבלת עדכונים שוטפים על שינויים הנוגעים .לנתוני העובדים המועסקים במועצות 3. כאמור, באפריל2003 הוחלט להקפיא תקנים במועצות הדתיות, ובכלל זה להקפיא מינויים חדשים של רבני השכונות. במועד זה היו רשומים במצבת כוח האדם של המשרד258 רבני שכונה מכהנים. ביולי2009 , כשש שנים לאחר מכן, היו רשומים207 רבני שכונות מכהנים. כלומר בשש השנים הללו פחת מספר רבני השכונות המכהנים בכ- 20% 7 , והגורמים לכך הם פרישה של רבני .השכונות או פטירה מצד אחד, והיעדר מינויים חדשים בגלל הקפאת תקנים חדשים מצד אחר מתחשיב שעשה משרד מבקר המדינה8 עולה כי רב שכונה מכהן נותן שירותים לכ- 2,800 עד כ- 71,600 תושבים יהודים, ובממוצע לכ- 19,000 יהודים. בעמנואל, יישוב המונה2,800 ,תושבים מכהן רב שכונה אחד, וגם בעיר חדרה, המונה71,600 תושבים יהודים, מכהן רק רב שכונה אחד. עוד הועלה ,כי יש הבדלים ניכרים במספר רבני השכונות גם בין יישובים שמספר תושביהם דומה. למשל בערים קריית-אתא ונהרייה יש כ- 46,000 תושבים יהודים, ומספר המשרות של רבני שכונה בהן הוא 6.5 ו-2 בהתאמה. בערים ראשון לציון וחיפה יש כ- 210,000 תושבים יהודים, ומספר משרות רבני שכונ ה בהן הוא8 ו- 23.6 בהתאמה. מכאן שקביעת מספר הרבנים המכהנים והנדרשים בכל יישוב .אינה מבוססת על תהליך סדור, מובנה ושיטתי כמה מיושבי הראש של המועצות הדתיות שנבדקו הסבירו לנציגי משרד מבקר המדינה כי בשל הקפאת התקנים של רבני השכונות הם נאלצו להרחיב את השטח שעליו אחראים הרבנים המכהנים ולצרף שכונות נוספות לתחום כהונתם. עם זאת, יש שכונות חדשות שלא מונה להם רב שכונה והם אף לא צורפו לתחומי אחריותם של רבנים מכהנים, כמו מערב העיר ראשון לציון ומערב העיר כפר .)סבא (שבכל אחד מהם כשש שכונות 4. בירושלים פועלים חמישה רבני שכ ונות, שהתמנו בשנות השבעים של המאה עשרים, ובאותה עת הם שובצו בשכונות שבמועד סיום הביקורת כבר אינן נכללות ברשימת השכונות היהודיות המוגדרות בעירייה9 . בדיקת האזורים שעליהם הם ממונים, על פי מפת העיר ירושלים, העלתה כי מדובר באזורים ששטחם ומספר תושביהם קטנים, וכי המרחקים ביניהם הם כ- 400 מטר עד1.3 .ק"מ __________________ 7 ה.נתון עלול להיות מוטה בשל ההבדלים במצבות כוח האדם שתוארו לעיל 8 חלוקה של מספר התושבים היהודים בעיר (הנתונים נלקחו מאתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומעודכנים לנובמבר2009 .) במספר הרבנים המכהנים 9 על פי פירוט השכונות המופיע באתר האינטרנט של עיריית .ירושלים 1082 דוח שנתי60ב לעומת זאת הועלה כי לא מונה רב שכונה ל- 15 שכונות ששטחן ומספר תושביהן גדולים. בעקבות השינויים שחלו בחלוקת השכונות ובפריסת התושבים ראוי לבדוק את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של הרבנים, באופן שייכללו בהם גם שכונות של .א מונה להם רב המועצה הדתית בירושלים הסבירה בתשובתה כי הרבנים האמורים מונו כחוק, אלא שמאז שינתה העירייה את גבולות השכונות. המועצה הוסיפה כי תבחן את האפשרות שהציע משרד מבקר המדינה בדבר "בחינה מחודשת של גבולות הפעילות של רבני השכונות והרחבתם לשכונות נוספות הגובלות ."'עם 'שכונות המקור על המשרד לקבוע את התקן של מספר רבני השכונות שיכהנו בכל עיר תוך בחינת הצרכים בפועל ובדיקת נתונים נוספים כמו מספר הרבנים המכהנים באזור. לדעת משרד מבקר המדינה, עד שתגובש מדיניות אחידה בדבר התקן הנדרש לתפקיד רב שכונה וייקבע נוהל בנושא, על המשרד לבחון את האפשרו .ת להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות תפקידם של רבני השכונות 1. על פי חוזר מנכ"ל מספטמבר1987 , רב העיר יקבע בתיאום עם ראש המועצה את תפקידיו של רב שכונה ואת סדרי עבודתו. ואולם לא נמצא בחוזר כל פירוט של תחומי אחריותו ותפקידיו של רב שכונה. בין המסמכי ם שעמדו לרשות הביקורת היה פרוטוקול מדיון של הנהלת המועצה הדתית בירושלים משנת1968 " :, ובו נקבעו התחומים שעליהם מופקדים רבני השכונות בעיר1 . השגחה .'כללית על מוסדות הכשרות בשכונה, אטליזים ועופות, חנויות ומסעדות, קונדיטוריות וכד 2 .. שמירת שבת ועירובין3. .טהרת המשפחה, ופקוח על המקוה בשכונה4 . עריכת נישואין .לאנשי השכונה5 .. השתתפות בתפילות בית הכנסת לפי תורנות6 . ארגון שעורי תורה לנוער .ומבוגרים7 .". מתן הרצאות בשבתות, מועדים ואירועים שונים בשכונה 2. משיחות שקיימו אנשי משרד מבקר המדינה עם יו שבי הראש של המועצות הדתיות שנבדקו בדבר פעילות של רבני השכונות בשנים האחרונות עולה כי חלק מהתחומים האמורים אינם עוד בסמכותם של רבני השכונות, וכי הם עוסקים בעיקר במתן שיעורי תורה והרצאות, ייעוץ בענייני הלכה והשתתפות בתפילות בבתי הכנסת, עריכת חופה וקידושין וה .שתתפות בהלוויות ובניחום אבלים השינויים שחלו בתפקודם ובמעמדם של רבני השכונות באים לידי ביטוי במכתבו של יו"ר אחת המועצות הדתיות למשרד מבקר המדינה מיוני2009 ,, ובו הסביר כי "לרב שכונה, אין כיום מעמד על ואם אינו מהווה דמות כריזמטית ומקובלת על מגוון העדות והזר מים, יהיה קשה מאוד למלא את תפקידו המוגדר בשכונה". עוד ציין היו"ר במכתבו כי "היום לכל בית כנסת יש רב אברך, מגיד שיעור שהופך אט- אט למורה הרוחני של הקהילה הקטנה. לכל קהילה יש רב שמקובל עליהם, איתו הם מתייעצים בנושאי הלכה, אותו הם מזמינים לשיחות ולהבדיל לאבלות - ."'אזכרות וכד 3. בנספח להסכם השכר נקבע כי רב שכונה אשר נוסף על תפקידו ממלא במועצה הדתית גם תפקיד המוגדר ברשימת התפקידים שפורטו בנספח, ייחד לתפקיד זה לפחות15 שעות בשבוע, ועבורן יקבל תוספת שכר (להלן- רב בתפקיד מוגדר). התפקידים הם: רשם נישואין, ממונה על ,כשרות, שחיטה תרומות ומעשרות, עירוב, מקוואות, הסברה תורנית, ועדת שבת וועדת שעטנז (בשלוש הערים הגדולות בלבד), מנהל מחלקה, רב פוסק בבית מטבחיים ורב חבר לשכה. בחוזר מנכ"ל מיוני2001 .נקבע כי רב בתפקיד מוגדר ימלא את תפקידו הנוסף במשרדי המועצה הדתית מתברר כי במ הלך השנים חלק מהתפקידים שבעבר היו באחריות רבני השכונות הועברו לעובדי ,המועצות הדתיות שאינם רבני שכונות, כמו מפקחי כשרות ומשגיחי כשרות בבתי עסק ובמוסדות המשרד לשירותי דת 1083 ממונים על שמירת שבת ועל עירובין וממונים על מקוואות. נוסף על כך חופה וקידושין נערכים גם על ידי רבנים שהוס.מכו לכך ולא רק על ידי רבני שכונות מהאמור לעיל עולה כי אף שחלו חליפות ותמורות במשך השנים בתפקידם המסורתי של רבני השכונות, במועד סיום הביקורת המשרד והמועצות הדתיות טרם הגדירו את צורכי הדת של תושבי השכונות ואת תפקידיהם של רבני השכונות והותירו לכל אחד מהרבנים לפעול בנושא .ביזמתו ועל פי השקפתו ושיקול דעתו 4. נוסף על רבני השכונות הפועלים מטעם המועצות הדתיות פועלים בחלק מהערים גם רבני ."קהילות (רבני בית כנסת), שהוכשרו לתפקידם על ידי עמותות שונות כמו עמותת "לקראת שליחות עמותה זו החלה לפעול בשנת2004 והיא עוסקת בה כשרה, בהשמה ובטיפוח של רבנות ומנהיגות בקהילה הישראלית. תכניות ההכשרה מתמקדות בהקניית מיומנויות שונות לרב ולרעייתו שנועדו לסייע להם בתפקידם, למשל בתפקידיהם הנוגעים למדיניות ההלכתית, לתורת הנאום, לליווי משפחות במעגלי החיים המגוונים, לעבודה קהילתית וליישוב סכ סוכים. העמותה גם פועלת בשיתוף פעולה כלכלי וארגוני עם הקהילה, אשר בוחרת את רב הקהילה ומשלמת את שכרו. ברחבי הארץ מכהנים כיום28 .רבני קהילות מטעם עמותה זו 5. בשנת2007 יזם יו"ר המועצה הדתית בתל אביב, מר אלדד מזרחי, הקמת בית הוראה מרכזי בנשיאות רב העיר בבניי ן המועצה, שמטרתו מתן מענה טלפוני מוסמך וזמין על שאלות בענייני הלכה וזהות יהודית וכן מתן מידע שוטף לרווחת הציבור. בבית ההוראה פועלים בתורנות שלושה מרבני השכונות בעיר בכל ימות השבוע (לרבות יום שישי ומוצאי שבת), והם משיבים על שאלות באמצעות הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני ובפגישות אישיות. בדצמבר2007 פורסם קובץ של פסקי הלכה המבוסס על תשובות שנתנו רבני בית ההוראה (קובץ ההלכות נקרא "הרב על הקו"). במכתב שהפיץ יו"ר המועצה בתל אביב לבתי הכנסת בעיר הוא הסביר כי מטרתו של פרויקט חדשני זה היא "לסייע ולקרב מעגלי ציבור נוספ ,ים ולהקל עליהם את ההתמודדות בתחומי החיים הדתיים, כמו: נישואין ."כשרות, טהרת משפחה, אבלות, מילה ועוד גם המועצה הדתית בירושלים הקימה בית הוראה לשירות הציבור. בית ההוראה פועל בשלושה מוקדים שאותם מאיישים רבנים מורי הוראה ועונים על שאלות הציבור בענייני הלכה. ב אחד מבתי .ההוראה מכהן רב שכונה  מאחר שבשנים האחרונות שטחן ומספר תושביהן של שכונות קיימות גדל במידה ניכרת, סביר להניח שרב שכונה אחד אינו יכול לספק את שירותי הדת לכלל התושבים בשכונה. מן הראוי שבמקומות שבהם מכהנים רבני קהילה שממלאים חלק מתפקידיו של רב השכונה תיבחן האפשרות שרב השכונה יספק את שירותי הדת הנדרשים בשכונה תוך שיתוף ותיאום עם אותם רבנים וישמש מתווך בין המועצה הדתית, שאחראית למתן שירותי הדת לתושבים, ובין תושבי השכונה ורבניה. בדרך זו יתאפשר לרבני השכונות לתת שירותים גם בשכונות ובאזורים ששטחם ומספר תושביהם גדול. הפרויקט שמופעל במועצות הדתיות בתל אביב ובירושלים הוא דוגמה טובה לפתרון זמין ויעיל לאספקת חלק משירותי הדת גם בשכונות חדשות שלא התמנה להן רב .שכונה השינויים שחלו בשנים האחרונות הן במספרם של רבני השכונות והן בתפקידיהם המסורתיים וכן הגידול הגאוגרפי והדמוגרפי של השכונות מחייבים שינ וי והתייעלות באספקת שירותי הדת 1084 דוח שנתי60ב על ידי רבני השכונות, בין היתר באמצעות השיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות השונות, ולפיהם להגדיר את תפקידם של רבני השכונות, את סמכויו תיהם ואת אזורי .כהונתם המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הוא פועל בתיאום עם הרבנות הראשית לישראל לגיבוש נוהל חדש שיעסוק בהליכי המינוי של רבני שכונות ובסדרי עבודתם, וכי הערות משרד מבקר המדינה בכל הנוגע להגדרת תפקידיו של הרב על פי צורכיהם של תושבי השכונות ב תחום הדת יובאו בחשבון .במסגרת גיבוש הנוהל החדש הרבנות הראשית לישראל הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2010 כי היא מקיימת דיונים פנימיים בנושא רבני השכונות, וכי היא תפעל בשיתוף הרבנים הראשיים להנחות את המשרד לשירותי דת בנושאים עקרוניים הקשורים לתפקיד .הרבנים דיווח של רבני שכונות על נוכחות ועל פעילות בעבודה דיווח על נוכחות 1. לפי חוזר מנכ"ל ממאי1992 כל עובדי המועצה, לרבות רבני שכונות המועסקים במשרדי המועצה הדתית בתפקיד מוגדר, חייבים בהחתמת כרטיס נוכחות. חוזר מנכ"ל מיוני2001 קבע כי רבני שכונות ידוו חו למועצה על עבודתם בשכונות באמצעות טופס ידני. חוזר מנכ"ל מפברואר2003 קבע כי רבני השכונות, לרבות רבנים בתפקיד מוגדר, פטורים מהחתמת כרטיס באמצעות שעון כיוון שלפי הסכם השכר תפקידו של רב שכונה "נמנה עם התפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אימון אישי, ותנאי עבודתו ."ונסיבותיה אינם מאפשרים פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו ,לדעת משרד מבקר המדינה, המשרד אמנם נתן לרבנים פטור מהחתמת כרטיס בשעון הנוכחות .אולם חובת הדיווח הידני נותרה בעינה, כפי שמחייבים כללי מינהל תקין 2. משרד מבקר המדינה בדק בשש המועצות הדתיות שנבדקו א ת מערך הדיווח והפיקוח על נוכחותם של רבני השכונות בעבודה. הבדיקה העלתה כי ככלל רבני השכונות אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה בשכונה. לעניין נוכחותם של רבני שכונות במועצה לצורך מילוי תפקידם המוגדר הועלה כי רק מקצתם מחתימים כרטיס נוכחות. עוד הועלה כי חלק מהמועצ ות הדתיות מנהלות רישום :ידני של נוכחות הרבנים במועצה. להלן פירוט הממצאים )(א רבני השכונות באשדוד ובכפר סבא אינם מדווחים על נוכחותם; ואשר לירושלים, מ- 27 רבנים מכהנים, רק שלושה רבנים המשמשים בתפקיד מוגדר מדווחים על נוכחותם באמצעות החתמת כרטיס בשעון הנוכחות ב.כניסתם למועצה וביציאתם ממנה המועצות הדתיות באשדוד ובכפר סבא הודיעו בתשובתן מדצמבר2009 כי הן נכשלו בניסיונן לאכוף על רבני השכונות את חובת הדיווח על נוכחותם, בשל התמיכה שמקבלים רבני השכונות מארגון .העובדים היציג שהם חבריו )(ב בראשון לציון ובתל אביב מתקיים זה15 שנים לפחות רישום נוכחות ידני על ידי אחת מעובדות המועצה. בראשון לציון מתנהל הרישום עבור כל שמונת רבני השכונה בעיר, שעובדים המשרד לשירותי דת 1085 במועצה בתורנות בין שלושה לחמישה ימים בשבוע; בתל אביב מתנהל הרישום עבור ארבעה רבני שכונה בלבד שעובד ים במועצה במשך כל ימות השבוע (מבין17 .)רבני שכונה מכהנים )(ג מיולי2006 מתנהל גם בלוד רישום נוכחות ידני על ידי אחת מעובדות המועצה עבור חמישה מששת רבני השכונה בעיר שעובדים במועצה בתורנות יום בשבוע. נמצא כי בסידור פנימי של המועצה נקבע כי במקום15 שעות שבוע יות שבהן מחויב כל רב למלא תפקיד מוגדר במועצה, יעבדו הרבנים פעם בשבוע רק ארבע שעות ואחת לארבעה שבועות רק שעתיים וחצי, ויקבלו שכר בעד15 שעות בשבוע. יוצא אפוא כי בפועל הרבנים נוכחים במועצה כ- 22.5 שעות חודשיות במקום כ- 67.5 שעות חודשיות שבהן הם מחויבים על פי ה .סכם השכר, ושעבורם משלמת להם המועצה תוספת שכר התברר כי המועצה לא דיווחה למשרד על ההחלטה האמורה ולא קיבלה את אישורו לביצועה, ובכך .פעלה שלא לפי הוראות חוזר המנכ"ל דיווח על נוכחות בעבודה על ידי רב השכונה מתחייב מכללי מינהל תקין; חובתו של הרב לספק לתושבים שירותי דת, וזכותו של המעביד המשלם את שכרו לדעת מהו התוצר או התמורה שעבורם משולם השכר. כאמור, אף שחוזר מנכ"ל מפברואר2003 פטר את הרבנים מחובת החתמת כרטיס נוכחות, הוא לא פטר אותם מדיווח ידני, ולמרות זאת לא דרשו מהם המועצות הד תיות לדווח על נוכחותם. אמנם חלק מהמועצות הכירו בחשיבות הדיווח וניהלו רישום נוכחות ידני, אולם דיווח זה מסייע באופן חלקי בלבד למעקב אחר נוכחות רבני השכונות. זאת ועוד, בדיווח ידני ייתכנו טעויות אנוש ואי- דיוקים. מהאמור לעיל עולה כי למועצה אין כלים לקיים מעקב ו .בקרה מלאים ומדויקים על נוכחותם של רבני השכונות בעבודתם בשכונות המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הערת מבקר המדינה לגבי חובת רישום נוכחות מקובלת עליו, וכי חובה זו תשולב בנוהל החדש לרבני שכונות. בתשובתה מדצמבר2009 ציינה המועצה הדתית תל אביב-יפו כי בקרה של א תפגע ברבנים תוסיף להידוק הקשר בין המועצה הדתית והרבנות .לרב השכונה ותמנע "אפליה בין עובד לעובד" במועצה הדתית דיווח על פעילות 1. לפי חוזר מנכ"ל מיוני2001 , "רצוי לערוך תוכניות עבודה בכתב לעובדים שמילוי תפקידם כרוך בעבודה מחוץ למשרד, וכן לקבוע הנחיות ביחס לשעות העבודה של העובדים הללו". יש להניח כי המשרד ראה צורך בהוצאת הנחיה כזו כיוון שלעובדים כאלה, ובכללם רבני השכונות, יש גמישות ועצמאות רבה בעבודתם מחוץ למועצה, ולכן הוא המליץ ליצור כלים בסיסיים לבקרה הן על פעילותם .והן על נוכחותם בעבודה עם זאת מתברר כי ב מסגרת הנחיות המשרד לא נדרש מהרבנים לדווח מפעם לפעם למועצה הדתית על פעילותם. בדוח ביקורת של המבקר הפנימי של המשרד על המועצה הדתית אשדוד משנת1999 צוין שהרבנות המקומית "צריכה להגביר את הפיקוח על עבודתם של רבני השכונות ,"ולדרוש מהם דיווחים חודשיים על פעילותם אולם המלצה זו לא הופצה כהנחיה לגבי שאר .המועצות הדתיות 2. .משרד מבקר המדינה בדק אם רבני השכונות במועצות שנבדקו דיווחו על פעילותם בשכונות הבדיקה העלתה כי בכל שש המועצות לא הגישו הרבנים דיווחים על פעילותם בשכונה, וכי בשנים האחרונות לא דרשו מהם המועצות להגיש .דיווחים ולא נקטו צעדים נגדם יושבי הראש של המועצות הדתיות בירושלים ובתל אביב- יפו הסבירו למשרד מבקר המדינה שלאחר פרסום חוזר המנכ"ל מפברואר2003 שפטר את רבני השכונות מהחתמת כרטיס נוכחות, החליטו הרבנים 1086 דוח שנתי60ב לפטור את עצמם גם מדיווח על פעילותם בשכונה, ובשל כך לא אכ פו המועצות הדתיות את חובת הדיווח כאמור. נושא חשיבות הדיווח על פעילות בשכונה צוין כבר במכתב משנת1975 של ראש המועצה הדתית בירושלים דאז אל רבני השכונות, ובו נאמר כי לשם יצירת הקשר הדרוש בין הנהלת המועצה הדתית ובין רבני השכונות, "מוטלת החובה על כל רב שכונה לד ווח מדי חודש על פעולותיו השגרתיות והבלתי שגרתיות בשכונה. ללא דיווחים אלה אין ההנהלה יודעת אל- נכון את מה שקורה ...בשכונות ובקושי מכירה את פעולות הרבנים בהן. עוברות תקופות ארוכות שאין כל מגע בין ההנהלה לבין הרבנים וכתוצאה מכך נגרם חוסר ידע בסיסי וחיוני לגבי הצרכים של תושבי השכונות בנושאי הדת למיניהם. חיוני ביותר עבור המועצה הדתית לבדוק ולהכיר את הצרכים הרוחניים... וזאת תוכל להשיג רק באמצעות הרב שהוא נציגה של המועצה הדתית במקום. לאור הדיווחים שנקבל מדי חודש, נוכל להזמין את הרבנים לשיחה כדי לסייע ולתרום את חלקנ ו בקידום מתן השירותים הדתיים בשכונה. זאת ועוד, ברצונה של המועצה הדתית לקדם את רבני השכונות בדירוג ובזכויות וזאת היא יכולה לעשות רק ."ע"י מגע צמוד לרבנים והכרת פעולותיהם החשובות לדעת משרד מבקר המדינה, היה צפוי שבעקבות ההמלצות של המבקר הפנימי של המשרד על המ ועצה הדתית אשדוד משנת1999 , כמפורט לעיל, ולנוכח העובדה שמצבן של שאר המועצות דומה למצבה של מועצה זו, ידרוש המשרד מרבני שכונות בכל הארץ לדווח על עבודתם ,בשכונות כנדרש לפי כללי מינהל תקין. אמנם פעילותם מגוונת ולא תמיד אפשר לפרטה במלואה אולם אפשר לדרוש מהם לדו וח על פעילויותיהם הקבועות, כמו מתן שיעורי תורה והשתתפות .באירועים ובכנסים ועל שעות קבלת קהל 3. בחוזר המנכ"ל האמור שבו ניתן פטור מהחתמת כרטיס נוכחות נקבע כי הפיקוח על עבודת רבני השכונות ייעשה בתיאום עם רב העיר. חלק מרבני העיר במועצות הדתיות שנבדקו הסבירו ל נציגי משרד מבקר המדינה כי הם משוחחים מפעם לפעם עם חלק מרבני השכונות על פעילותם ועל בעיות שהתעוררו בשכונתם, אולם, כאמור, משרד מבקר המדינה לא מצא שרבני השכונות מדווחים בכתב .לרב העיר על פעילותם באופן שוטף ושיטתי המועצה הדתית בירושלים ציינה בתשובתה כי אף שעב ודתו של הרב היא עבודה שגרתית, "יש בהחלט מקום לקיים מידי חודש או רבעון ישיבה משותפת של כל רבני השכונות עם הנהלת המועצה ובעלי תפקידים במועצה כדי לעמוד על צורכי השכונות במגוון נושאים". בתשובתה מדצמבר2009 הודיעה המועצה הדתית בלוד כי בעקבות הביקורת היא קבעה נו הל חדש, שנכנס לתוקף ב- 1.12.09 , ,ולפיו "מחויב כל רב שכונה לדווח באופן אישי ולתאר את פעילותו היומית בשבוע העבודה בכלל ."ולא רק באותו יום תורנות שהוא מבצע במועצה כפי שהיה עד כה 4. ברוב המועצות הדתיות שנבדקו לא נמצאו פרסומים המעדכנים את תושבי השכונות על שירות י ,הדת שמספקים רבני השכונות שלהם, על פעילות תורנית קבועה שהם מקיימים כמו שיעורי תורה הרצאות ותפילות ועל שעות קבלת קהל. בהיעדר דיווח שוטף של הרבנים למועצות הדתיות פרסום .כזה יכול לשמש להן מקור מידע על פעילותם הקבועה של הרבנים בשכונה מהאמור לעיל עולה כי רבנ י השכונות, שאופייה המיוחד של משרתם מאפשר להם עצמאות וגמישות בעבודתם, אינם נדרשים לעמוד בהנחיות המשרד לדווח על נוכחותם ועל פעילותם ,בשכונות. במצב זה למועצות הדתיות אין מידע ואין כלים לשם בקרה על עבודתם. זאת ועוד בהיעדר מידע על פעילות הרבנים נבצר מהמועצות הד תיות לסייע בפרסום הפעילות ובקידום .מתן השירותים הדתיים לתושבי השכונה המשרד לשירותי דת 1087 המועצות הדתיות באשדוד ובכפר סבא ציינו בתשובתן מדצמבר2009 כי אין ברשותן כל אמצעי בקרה על היקף עבודתם של רבני השכונות ועל אופן מילוי המשרה, מאחר שפעילותם נתונה לשיקול .דעתם וליזמתם האישית לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לגבש מדיניות אחידה וברורה בנוגע ,לדיווחי הרבנים ולקבוע נוהלי דיווח ובקרה על אופי פעילותם של הרבנים בשכונתם ועל היקפה .ובכלל זה אמצעי אכיפה של הנהלים, כמתחייב על פי כללי מינהל תקין המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו .כי הוא מקבל "את ההמלצה הנוגעת לחובת הדיווח החודשי במסגרת גיבוש הנוהל החדש נבחנת האפשרות לדרוש גיבוש תכנית עבודה לכל רב שכונה בתיאום עם רב העיר, והגשת דו"ח פעילות מפורט מידי תקופה, לצורך מעקב על הפעילות השוטפת של רב ."השכונה ותפקודו דיווח על ימי חופשה ומחלה ורישומם בפרק ט' לחוקת העבודה נקבעו מכסת ימי החופשה השנתית ומכסת הימים המרבית שמותר לעובד לצבור. עובד המועסק במשך שישה ימים בשבוע זכאי ל- 26 ימי חופשה ורשאי לצבור עד65 ימי חופשה, ועובד המועסק חמישה ימים בשבוע זכאי ל- 22 ימי חופשה ורשאי לצבור עד55 .ימי חופשה עובדי ה )מועצות הדתיות, ובכללם רבני השכונות, עברו לשבוע עבודה מקוצר (חמישה ימים בשבוע בהתאם להסכם קיבוצי (כללי) שצורף להסכם השכר. היועץ המשפטי של המשרד הסביר לנציגי משרד מבקר המדינה כי נוכח האופי המיוחד של תפקיד רב שכונה, אי- אפשר לקבוע כמה ימים בשבוע הוא עובד. רבנ י השכונות שנפגשו עם נציגי משרד מבקר המדינה טענו כי הם נותנים שירותי דת גם .בימי שישי ושבת חוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 , ותקנותיו מטילים על המעביד חובה לנהל פנקס חופשה וקובעים .מה הם הפרטים שהמעביד חייב לציין בו, ובכללם ימי החופשה שבהם נעדר העובד מעבודתו ל פי חוזר מנכ"ל מיוני2001 , המועצות הדתיות חייבות לנהל רישום לגבי היעדרות עובדים מעבודתם בשל חופשה או מחלה, לרבות רבני שכונה, והעובד מחויב להמציא תעודת מחלה מרופא ולהודיע על כך לממונה. כמו כן לקראת סוף השנה על המועצה לשלוח מכתב התראה לעובד אשר לא ניצל את מכס ת ימי החופשה שעליו לנצל. עוד נאמר בחוזר כי "במידה והעובד לא ניצל ימים אלו לאחר הודעת ."המוע"ד [המועצה הדתית] ינוכו ממאזן החופשות הימים שמעבר לזכות הצבירה 1. (א) בדיקת אופן רישום היעדרותם של רבני השכונה מהעבודה במועצות הדתיות שנבדקו העלתה כי בכל שש המועצות מנוהלת כרטסת ממוחשבת לרישום היעדרויות, ואולם התברר כי ;הרישום בה לא התבצע באופן שוטף ומלא, כמפורט להלן: באשדוד לא התבצע רישום כלל בירושלים התבצע רישום רק בנוגע לימי ההיעדרות של שלושת הרבנים המשמשים בתפקיד מוגדר ומחתימים כרטיס נוכחות; בכפר סבא קיזז החשב ממ אזן ימי החופשה השנתית של כל הרבנים ימים שבהם המועצה נמצאת בחופשה מרוכזת, כגון ימי חול המועד בסוכות ובפסח, כמו כן נמצא כי רק רב אחד דיווח על היעדרויותיו; בלוד ובראשון לציון התבסס הרישום על מנגנון הדיווח הידני שהונהג ,במועצות, המתייחס רק לימי התורנות במועצה ובתל אביב- יפו התבצע רק רישום בעניינם של שבעה .רבנים שדיווחו על היעדרותם למחלקת מנגנון )(ב נמצא כי המועצות הדתיות באשדוד, ירושלים וראשון לציון לא עדכנו את הרבנים בדבר יתרת ימי החופשה או המחלה העומדים לזכותם ובדבר מספר ימי החופשה שהיה עליהם לנצל עד תום 1088 דוח שנתי60ב השנה . לעומת זאת, המועצות הדתיות בכפר סבא, לוד ותל אביב- יפו שלחו במהלך השנה לכל רב פירוט של יתרת ימי חופשה שעמדו לזכותו ופירוט של מספר ימי החופשה שהיה עליו לנצל עד תום השנה. רק המועצה בכפר סבא ציינה גם את ימי המחלה שנצברו לכל רב. כמו כן דרשו המועצות מהרבנים לדו .וח בטופס המיועד לכך על היעדרות מעבודה, ובמידת הצורך לצרף אישורי מחלה 2. נוכח היעדר דיווח על נוכחות של רבני השכונות בדק משרד מבקר המדינה במועצות הדתיות שנבדקו אם רבני השכונות שנסעו לחו"ל דיווחו על היעדרותם מהעבודה, ואם המועצות הדתיות ניכו את ימי החופשה הא מורים ממכסת ימי החופשה שלהם. הבדיקה נעשתה באמצעות קובץ מרשם האוכלוסין, המבוסס על נתוני ביקורת הגבולות לשנים2007 ו- 2008 ,. בקובץ זה נרשמים, בין היתר התאריכים שבהם תושבי ישראל יוצאים מהארץ ונכנסים אליה. הבדיקה העלתה כי רוב רבני השכונה שנסעו לחו"ל לא דיווחו ע ל היעדרות מהעבודה בימים שבהם שהו בחו"ל, וכי חלק מאלה שדיווחו :לא הקפידו על דיווח מלא. להלן פירוט הממצאים )(א באשדוד- שניים משלושת הרבנים המכהנים יצאו לחו"ל ל- 321 ימים בסך הכול (כולל ימי שישי ושבת) ולא דיווחו על כך למועצה. למשל, בשנת2007 נסע אחד הרבנים לח ו"ל33 פעמים ושהה שם159 ימים בסך הכול, ובשנת2008 הוא נסע34 פעמים ושהה שם152 .ימים בסך הכול )(ב בירושלים- נמצא כי19 מ- 27 הרבנים המכהנים יצאו לחו"ל ל- 1,125 ימים בסך הכול, וכי רק שניים מהם דיווחו על כך; אחד מהם דיווח רק על39 מ- 62 ימים. שמונה מהרבנים שהו בחו"ל בשנים שנבדקו בין28 ל- 131 ,ימים, מספר ימים הגדול ממכסת ימי החופשה המותרת להם בשנה. לדוגמה בשנת2007 נסע אחד הרבנים ל- 103 ימים ובשנת2008 ל- 131 ימים, ועל פי המסמכים הוא לא דיווח על כך למועצה. באחת מנסיעותיו שהה הרב בחו"ל כחודשיים רצופים, שעבורם שי למה המועצה לרב שכר מלא. שניים מהרבנים שנסעו נהגו אמנם לדווח על היעדרותם מהעבודה, כאמור לעיל, אולם למרות זאת המועצה לא ניהלה רישום או מעקב אחר ימי החופשה שהם ניצלו. הבדיקה העלתה כי אחד מהם דיווח על עצם יציאתו לחו"ל ביוני2008 ,ואף קיבל את אישור המנגנון לכך אולם באישור לא צוין כמה ימים היה רשאי להיעדר. הרב השני קיבל מהמועצה בשנת2008 אישור להיעדרות של23 ימים .בתקופת חגי תשרי לדעת משרד מבקר המדינה, היעדרות בתקופת החגים, שבה נוכחותו של רב שכונה היא חיונית ביותר, עלולה לפגוע בתושבים הזקוקים לשירותי דת שהרב אמו ר לספק, כמו מענה לסוגיות .הלכתיות, תפילות ושיעורים המועצה הדתית בירושלים הודיעה בתשובתה כי היא תבדוק אפשרות לנכות משכרם השוטף של הרבנים האמורים את הימים החורגים ממכסת ימי החופשה שניתנת לצבירה. כמו כן היא ציינה כי תשלח לרבני השכונה תזכורת בדבר החובה לקבל אי שור מוקדם ליציאה לחופשה, ובדבר זכאותם ל- 22 ימי חופשה בשנה בלבד. המועצה גם תתריע לפני הרבנים כי אם ימי היעדרותם עקב נסיעה לחו"ל יחרגו ממכסת ימי החופשה השנתית, ינוכה משכרם התשלום עבור אותם ימים. זאת ועוד, המועצה הודיעה כי תקיים מעקב אחר נסיעות לחו"ל של רבני השכונה באמצעות קובץ ביקורת הגבולות, וכי .כל חריגה מההוראות תטופל )(ג בכפר סבא- ארבעה מבין ששת הרבנים המכהנים שהו בחו"ל66 ימים בסך הכול. התברר כי רק שניים מהרבנים דיווחו על כך, וכי אחד מהם דיווח רק על חלק מהיעדרויותיו: בשנת2007 הוא דיווח על שלושה מבין12 הימים שבהם שהה בחו"ל, וסגן יו"ר המועצה, שהשווה נתונים אלה לביקורת הגבולות, ביקש מהרב לתקן את הדיווח. נוסף על כך לא דיווח הרב על היעדרות של18 ימים שבהם שהה בחו"ל בשנת2008 . המשרד לשירותי דת 1089 )(ד בלוד- חמישה משבעת הרבנים המכהנים שהו בחו"ל133 ימים בסך הכול ולא דיווחו על כך למועצה. כאמור, בשיטת רישום הנוכחות המונהגת במועצה מתבצע מעקב אחר נוכחות הרבנים בימי תורנותם במועצה, ובהתאם לכך המועצה מחשבת רק היעדרויות מימי התורנות. בשל שיטה זו ניכתה להם המועצה רק49 ימי חופשה בגין133 הימים ששהו בחו"ל. למשל, אחד הרבנים שהה בחו"ל בשנת2007 במשך38 ימים, אך נוכו רק14 .יום ממכסת ימי החופשה שלו המועצה הדתית בלוד ציינה בתשובתה מדצמבר2009 כי לפי הנוהל החדש הרבנים נדרשים לדווח על ימי מחלה וחופשה או על היעדרות מכל סיבה שהיא, לרבות נסיעה לחו"ל, וכי המועצה תנכה את אותם הימים שבהם שהו הרבנים ב.חו"ל ממכסת ימי החופשה שלהם )(ה בראשון לציון- שלושה משמונת הרבנים המכהנים שהו בחו"ל120 ימים בסך הכול ולא דיווחו על כך למועצה. בשל שיטת רישום הנוכחות בימי התורנות בלבד המונהגת במועצה, ניכתה המועצה ממכסת ימי החופשה שלהם רק37 .ימי חופשה המועצה הדתית בראשון לציון הסבירה בתשובתה מדצמבר2009 כי בעבר רב שיצא לחו"ל הודיע רק על היעדרות מימי התורנות שלו במועצה, וכי בעקבות פרסום הביקורת הונחו הרבנים לדווח על חופשה מיום היציאה ועד יום חזרתם לעבודה. המועצה אף הודיעה כי היא תנכה את מספר הימים שבהם שהו הרבנים בחו"ל ממכ.סת ימי החופשה שלהם )(ו בתל אביב- 10 מ- 17 הרבנים המכהנים שהו בחו"ל274 ימים בסך הכול. התברר כי רק שלושה מהם דיווחו על כך, וכי שניים מהם דיווחו רק על חלק מימי ההיעדרות: רב אחד דיווח על19 מ- 41 ימי היעדרות, ורב שני דיווח על27 מ- 62 .ימים בתשובותיהם של מרבית רבני השכונות שיצאו לחו"ל ולא דיווחו על כך למועצה נאמר כי הם לא נדרשו לעשות כן ולא ידעו כי מחובתם לעשות זאת, וכי להבא יקפידו לדווח על יציאתם לחו"ל. חלקם הסבירו כי יציאתם לחו"ל הייתה לצורך השתתפות בכנסים דתיים, הרצאות ומתן שיעורים או לצורך גיוס כספים לעמותו ת ובתי הוראה שהם מפעילים בשכונה, וכי הם ראו בכך חלק בלתי נפרד מתפקידם .כרבני שכונה, ולכן לא דיווחו על כך משרד מבקר המדינה מעיר כי הרבנים חייבים לקבל את הסכמתו של המעביד ליציאתם לחו"ל ולתאם אתו את עניין הנסיעה, אף אם הם סבורים שהם יוצאים לחו"ל במסגרת תפקיד ם. קבלת אישור המועצה הדתית לכך מאפשרת למועצה לבחון אם היא רואה בכך חלק מחובותיו במסגרת תפקידו כרב שכונה או עבודה נוספת שמחייבת אותה לבחון אם הנסיעה אינה פוגעת במילוי .)חובותיו של רב השכונה (ראו להלן בפרק הדן בעבודה נוספת של רבני שכונות משרד מבקר המדינה מב יע תמיהה על כך שעובד ציבור פועל לאיסוף כספים על דעת עצמו .ורואה בכך חלק מתפקידו. מן הראוי שהמשרד ייתן דעתו על כך ויוציא הנחיות בעניין 3. .משרד מבקר המדינה בדק גם אם רבני השכונות מדווחים על היעדרותם בגין חופשת מחלה הבדיקה העלתה כי למעט רבנים במועצות בתל אביב- יפו ובראשון לציון, שהגישו למחלקת מנגנון במועצה תעודות מחלה מרופא עבור הימים שנעדרו עקב מחלה, ביתר המועצות לא דיווחו הרבנים על היעדרות ב .גין מחלה מעקב אחר היעדרויות בשל יציאה לחו"ל אינו יכול להתבצע לגבי היעדרויות מטעמי מחלה או חופשה בארץ, כיוון שבנושא זה אין מאגר מידע הדומה למאגר של ביקורת הגבולות. אולם מאחר שהתאפשרה התופעה של היעדר דיווח ובקרה על יציאות לחו"ל (ובכללן חופשות שארכו יותר מש בוע), סביר להניח שלא התבצעו דיווח ובקרה גם בעניינן של היעדרויות שאינן כרוכות .בנסיעה לחו"ל 1090 דוח שנתי60ב  מהאמור לעיל עולה כי רוב רבני השכונות אינם מדווחים על ימי היעדרותם מהעבודה בשל חופשה או מחלה, וכי הם מקבלים שכר מלא עבור אותם ימים והמועצה אינה מנכה ימים אלה ממכס ות ימי החופשה והמחלה שלהם, וכי ימים אלה נצברים לזכותם אף שלכאורה הם אינם ,זכאים להם. זאת ועוד, אם אין רבני השכונה מדווחים למועצה על היעדרות ממושכת מעבודתם נבצר מהמועצה להודיע על כך לתושבי השכונה ולוודא שרב ממלא מקום ייתן להם את שירותי .הדת הנחוצים המשרד ל שירותי דת הסביר בתשובתו כי מאחר שהוא היה ער לבעיות האמורות, הוא קיים בשנה האחרונה ישיבות בהשתתפות נציגי אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ונציגי פרקליטות המדינה בנושא דיווח ורישום של ימי חופשה ומחלה. בעקבות הישיבות גיבשה הלשכה המשפטית של המשרד טיוטת נוהל ב נושא סוגיית החופשה והמחלה. נוהל זה, שנמצא בשלבי גיבוש סופיים, דן בהיבטים שונים של סוגיית הדיווח של רבנים על ימי חופשה ומחלה, והוא יחול הן על רבני שכונות .מכהנים והן על רבני שכונות שיתמנו בעתיד לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת להבטיח שהנוהל ייכנס לתוקף בהקדם .ולקיים מנגנוני פיקוח ובקרה כדי לאכוף את הוראות המשרד ונהליו פדיון במועד הפרישה של יתרת ימי חופשה ומחלה עובדים שפרשו לגמלאות זכאים הן לגמלה והן לתשלומים נוספים, ובכללם פדיון ימי חופשה שלא נוצלו ופיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו. לפי סעיף34 לחו קת העבודה, "אין לצבור חופשה אלא על- פי הסכמת הרשות המקומית, אך לא יותר מאשר65 יום למועסקים6 ימים בשבוע ו- 55 יום למועסקים בשבוע בן5 ימים". לפי סעיף52.2 לחוקת העבודה, הזכאות לפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו מותנית בשיעור ימי המחלה הניתנים בתקופת שירותו של ה עובד וכן ברישום (מלא או חלקי) של ימי המחלה שהעובד כבר ניצל. בסעיף מפורט גם מנגנון הפיצוי של יתרת ימי המחלה. בחוזר מנכ"ל מיוני 2001 .נקבעו הנחיות בעניין פדיון ימי חופשה וימי מחלה כאמור בחוקת העבודה משרד מבקר המדינה בדק את התשלומים הנלווים לגמלה ששילמו שש מו עצות דתיות לחלק מרבני שכונה שפרשו משנת2001 :, שנת פרסומו של החוזר האמור. להלן פירוט הממצאים 1. נמצא כי מאחר שרוב הרבנים לא מדווחים על היעדרות בשל חופשת מחלה ולא מגישים למועצה תעודות מחלה, המועצות באשדוד, בכפר סבא ובלוד צוברות עבורם את כל ימי המחלה שעמדו ל רשותם במהלך שנות שירותם, גם אם חלקם נוצלו. במועד הפרישה של רבני השכונות המועצות האמורות משלמות פיצויים עבור ימי מחלה שלא נוצלו על פי נוסחה המזכה את העובד .בתשלום פיצוי מרבי 2. ,עוד נמצא כי המועצה בראשון לציון, שניהלה רישום ידני חלקי של נוכחות הרבנים במועצה והמועצה באשדוד, שלא ניהלה כל רישום, שילמו לרבנים את תמורת הפדיון של מכסת ימי החופשה המרבית לצבירה שלה זכאים עובדים שמועסקים שישה ימים בשבוע- 65 ימים; לעומת זאת, המועצה הדתית בתל אביב- יפו שילמה לרבנים עבור כל ימי החופשה שנצברו גם כאשר הם חרגו ממכסת המשרד לשירותי דת 1091 הימים המרבית לפדיון; המועצה הדתית בירושלים שילמה לרבני שכונות שפרשו לפי הסדר פנימי שנקבע לפני שנים רבות ולפיו רב שפורש יהיה זכאי ל- 25 ימי חופשה ולא יהיה זכאי לפדיון בגין ימי .מחלה בהיעדר רישום מסודר של ימי היעדרות מהעבודה לא ניתן לבצע כלל מעקב אחר ניצול ימי חופשה ומחלה של הרבנים. לפיכך כל מועצה פועלת לפי הסדרים פנימיים שקבעה לעצמה, ויש .חשש שהמועצות הדתיות שילמו לרבנים תשלומי יתר או תשלומי חסר לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לגבש מ דיניות אחידה בנושא ולקבוע נוהלי רישום ודיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה וכן על זכאות לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד .הפרישה לגמלאות, לרבות נהלים בנושא המכסה המרבית לפדיון המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הנוהל המתגבש בנושא חופשה ומחלה כולל גם הנחיות ברורות לעניין הזכאות לפדיון חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות, וכי הוא עוסק גם במכסה .המרבית לפדיון עבודה נוספת של רבני השכונות 1. (א) סעיף28 לחוקת העבודה אוסר על המועסקים במשרה מלאה לבצע עבודות חוץ בשכר נוסף על עבודתם העיקרית ללא היתר של הרשות המקומית. קבלת ההיתר האמור מותנה באלה: העבודה הנוספת תהיה לטובת הכלל; היא אינה עשויה לפגוע בתפקידיו של העובד; אין בה משום תחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד רשות; אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד ובין אדם, תאגיד או מוסד שיש להם מגע כספי, מסחרי או ענייני עם הרשות; העובד הצהיר על התמורה שיקבל בעדה. על .רבני השכונות חלה אפוא החובה לבקש מהמועצה הדתית היתר לביצוע עבודה נוספת )(ב רבני שכונות המבקשים לעבוד בעבודה נוספת עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים כאשר עניינים שעליהם הם מופקדים מתוקף תפקידם הציבורי עלולים ל התנגש עם עניין פרטי שיש להם או .עם תפקיד אחר שהם ממלאים בד בבד עם תפקידם הציבורי )(ג בעקבות דוח של מבקר המדינה בנושא הפיקוח על כשרות המזון10 פרסם המשרד לשירותי דת באוקטובר2009 הנחיות "לרבנים עובדי ציבור בנושא עריכת חופות, עבודה פרטית, מתן שיעורים והרצאות וכיו"ב". בהנחיות אלה פורטו התנאים למתן היתרים לקבלת תמורה בגין ביצוע עבודה פרטית על ידי רב עובד ציבור, ואלו הם: על רבני שכונות נאסר לעבוד בעבודה נוספת ללא אישור של ראש המועצה הדתית ושל היועץ המשפטי שלה (ובהיעדרו- היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת); היקף הע בודה הפרטית לא יעלה על מגבלת השעות של עובדים בעבודה נוספת ברשות המקומית ותוקף האישור יוגבל לשנה אחת עם אפשרות לחדשו. בהנחיות אף נקבע כי על רב השכונה לדווח ,למועצת הרבנות הראשית ולרב העיר בכל שישה חודשים על עבודות פרטיות שביצע באותה תקופה על מהותן והיקפן וע ל השכר שקיבל בעדן. על המשרד והמועצות הדתיות לעקוב אחר ביצוע ההנחיות .ולפעול לכך שהן ייאכפו בקפידה בכל המועצות הדתיות __________________ 10 ,מבקר המדינה דוח שנתי59 ב( 2009 ), 'עמ955 .ואילך 1092 דוח שנתי60ב 2. משרד מבקר המדינה עשה בדיקה, באמצעות מאגרים שונים, בעניינם של רבני השכונות בכל רחבי הארץ, ובמסגרתה בדק אם חוץ מעבודתם במועצה הם עובדים ב .ד בבד גם בעבודה נוספת :בבדיקה הועלו הממצאים האלה )(א 2 רבני שכונות (שמונה מהם מכהנים במועצה הדתית במשרה חלקית בהיקף של50% או75% ,) עובדים בד בבד עם עבודתם במועצות הדתיות גם בגופים פרטיים כגון כוללים, ישיבות בתי כנסת, בתי חולים, בד"צ פרטי, קרנות ומוסדות ח ינוך תורניים, וחלקם אף מקבלים שכר עבור .העבודה הנוספת. יצוין כי תשעה מהרבנים האמורים מכהנים בתפקיד מוגדר במועצה )(ב 17 מ- 25 הרבנים האמורים מכהנים במועצות הדתיות שנבדקו. מבדיקת תיקיהם האישיים של17 הרבנים האמורים עולה כי רק שניים מאותם רבנים ביקשו אישור לעב ודה נוספת. יצוין כי בתיקם של שניים מהם נמצאו מסמכים המתעדים את עבודתם הנוספת, אך לא נמצא אישור .של המועצה הדתית לכך הגשת בקשה לעבודה נוספת על ידי רבני השכונות מאפשרת למועצות הדתיות לבדוק אם יש בעבודה זו משום ניגוד עניינים לתפקיד רב שכונה או לרב בתפקיד מוג דר ולקבל מידע על היקף עבודתם הנוספת, על השכר שהם מקבלים או על קיומן של טובות הנאה כלשהן. עבודה נוספת ,של רבני שכונות, בעיקר של רבנים המכהנים במשרה מלאה או מועסקים בכמה עבודות נוספות .עלולה לפגוע גם בזמינותם, בהיקף השירותים שהם נותנים לתושבים וברמת השירותים האחריות המוטלת על המועצות הדתיות מעצם היותן המעסיק של רבנים אלו היא להבטיח שרבני .השכונות ימלאו את תפקידם כראוי ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם המועצה הדתית בירושלים הסבירה בתשובתה כי אין בשכר המשולם לרבנים ובתנאי העסקתם תמריץ עבור רב שכונה שנזקק להשלמת הכנסה. המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי לדעתו אין מניעה לאשר לרבני שכונה עבודה נוספת בכפוף לקבלת אישורים מהמועצות הדתיות, ובתנאי שהיא לא תפגע בעבודתם כרבני שכונה, הן מבחינת היקף השעות של העבודה הנוספת, והן מבחינת ניגוד .העניינים בתשובותיהם של רבני השכונות מדצמבר2009 הם אישרו כי הם עובדים בעבודה נוספת, ובעקבות פרסומם של הביקורת ושל הנוהל שהוציא המשרד בעניין זה ביקשו מקצתם את אישור המועצה .לעבודתם הנוספת, והאחרים טרם עשו זאת על המועצות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת ולדרוש מכל הרבני ם לדווח על עבודותיהם הנוספות. מהעובדה שהביקורת העלתה כי רבני שכונות רבים עובדים בעבודה נוספת אפשר ללמוד שמדובר בתופעה רווחת ולא במקרים מעטים. יתרה מזו, לנוכח הדרישה הלגיטימית שעיקר זמנו של הרב ייוחד למילוי תפקידו כרב שכונה, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבו ,דות פרטיות מותיר לרבני השכונה די זמן למלא כהלכה את תפקידם. לחלופין אפשר להסיק מתופעה זו שעם הזמן הצטמצם תפקידו של רב השכונה והוא אינו דורש היקף של .משרה מלאה, ואם כך יש להגדיר את התפקיד מחדש ולשקול להקצות לו משרה חלקית בלבד כאמור, גם המשרד היה ער לבעיית ע יסוקיהם הנוספים של רבני השכונות ופרסם הנחיות חדשות ולפיהן רבני שכונות יורשו לעבוד בעבודה נוספת רק בכפוף לדיווח על כך למועצות ולקבלת .אישורן לכך המשרד לשירותי דת 1093 פרישת רבני שכונות לגמלאות 1. במאי2007 הנחה מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת, מר מאיר שפיגלר (להלן- מנכ"ל הרשו ת), את ראשי המועצות הדתיות להוציא לגמלאות את העובדים אשר הגיעו לגיל פרישה. ההנחיה פורסמה בעקבות חוות דעת שנתן אגף הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה בנושא גיל פרישת חובה לעובדי המועצות הדתיות. בחוות הדעת נקבע כי גיל פרישתם של רבני השכונות יהיה גיל פרישת החובה .הקבוע בחוק באוגוסט2007 הודיע השר הממונה על שירותי הדת במשרד ראש הממשלה באותה עת, מר יצחק כהן, כי יש להקפיא את הוראת מנכ"ל הרשות בדבר הוצאת רבני שכונות לגמלאות עד שהנושא יוסדר .בתכניות הבראה 2. במאי2009 הורה השר לשירותי דת, מר יעקב מרגי, למנהלת אגף כוח אדם במשרד לשלוח ליושבי הראש של המועצות הדתיות הנחיה להוציא לגמלאות עובדים בגיל פרישת חובה ולהתחיל .בהליכי פרישה של העובדים המפורטים בנספח שצורף להנחיה מנתוני המשרד מיולי2009 על רבני השכונות עולה כי ל- 25 מ- 207 (כ- 12% ) הרבנים המכהנים מלאו67 שנים ולמרות זאת הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. חמשת המבוגרים שבהם בני79-83 . עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנים2004-2008 פרשו לגמלאות107 .רבני שכונות התברר כי במועד פרישתם היו52 מהם בני70 ( לפחות13 מהם היו בני85-91 ), והיתר פרשו .לפני הגיעם לגיל הפרישה מסיבות אחרות יצוין כי בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תלויה ועומדת עתירה11 בנושא גיל פרישה של רבני .שכונות סיכום רבני השכונות הם נציגיה של המועצה הדתית בשכונות האחראים לספק לתושבים שירותי דת במגוון תחומים במעגלי החיים. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים הן במישור המהותי, הנוגע לתפקיד רב שכונה והסמכויות המוקנות לו, והן במישור המינהלי, הנוגע לסדרי העבודה כמתחייב מכללי מינהל .תקין על המשרד לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות, ולפיהם להגדיר את סמכויותיהם של רבני השכונות ואת תפקידם, ובכלל זה כמתווכים בין המועצה לתושבים ולרבני הקהילות הפועלים בחלק מהשכונות תוך שיתוף ותיאום אתם. לנוכח הצמצום במספר רבני השכונות והתרחב ,ות השכונות מצד אחד והשיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת מצד אחר על המשרד לבחון את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר הרבנים שיכהנו בכל מועצה דתית ולהקפיד כי העסקתם תאושר רק בהתאם להחלטת ועדת תקינה ועל פי אמות מ ידה מפורטות שייקבעו בנוהל. כמו כן עליו לפעול .לכך שמצבת כוח האדם במועצות הדתיות תהיה מעודכנת ואמינה __________________ 11 סק59/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות המעו"ף וארגון רבני השכונות נ' מדינת ישראל - ,המשרד לשירותי דת ואחרים .טרם פורסם 1094 דוח שנתי60ב על המשרד להתקין נוהלי עבודה מתאימים לרבני השכונות, לגבש נוהלי דיווח ובקרה על נוכחות והיעדרות מהעבודה ולקבוע כללים לעניין זכאותם לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות ולקיים בקרה ומעקב בעניין על מנת להבטיח שרבני השכונות ימלאו את תפקידם כראוי .ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם על המועצות הדתיות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת שפורסמו בשלהי שנת2009 כדי לוודא שאין בה כדי לגרום לניגוד ע ניינים או לפגיעה בזמינותם של הרבנים ובהיקף השירותים שהם מחויבים לתת לתושבי השכונה. נוכח תופעת עיסוקם הנוסף של רבני .השכונות, על המשרד לבחון מחדש את מהות התפקיד ואת היקף המשרה של רב שכונה