הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563061
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת רועי פולקמן
אלי כהן
מירב בן ארי
בצלאל סמוטריץ'
איתן כבל
פ/662/20
הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015
דברי הסבר
מוסר התשלומים במדינת ישראל, לספקים ולנותני שירות ישראליים, הוא אחת מהבעיות המוכרות והמעיקות על המשק הישראלי. אחוז העסקאות שבהן מתבצע איחור בתשלומים נע בין 14-16 אחוזים, וממוצע ימי האיחור נע סביב 10 ימים. התועלת הצומחת למדינת ישראל מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הכלכלי הנגרם לגופים העסקיים בכלל ולעסקים הקטנים והבינוניים בפרט, שכן עלות האשראי של הגופים העסקיים גבוהה משמעותית בהתקשרויות עם המדינה.
בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות הלאומית, בסביבה העסקית, בשימוש במקורות אשראי בנקאיים למטרות הון חוזר שמקורו בפיגור בתשלומים ולא למטרות צמיחה, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו פוגעות במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים שנאלצים לממן את הפיגור בתשלומים בגיוס הלוואות יקרות, דבר אשר פוגע באיתותם ואף עלול לגרום לקריסתם, לפגיעה בצמיחה ולעליה באבטלה.
בעוד שניתן להבין, גם אם לא להצדיק, מקרים בהם מוסדות פרטיים נקלעים לקשיי נזילות ולכן אינם עומדים במוסר התשלומים המקובל, הרי שאין להשלים עם מקרים כאלה כאשר הגורם המעכב הוא המדינה.
כמו בכל נושא אחר, על הממשלה להוות דוגמה בעמידתה בתנאים הכלכליים אשר מצופה מאזרחיה לעמוד בהם. על כן נועדה הצעת החוק לעגן את זכותם של עסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן בהתקשרויותיהם עם המדינה.
הצעת החוק מבוססת בעיקרה על הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015 (כ-589), אשר נוסחה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, בהסתמך על הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/753/19) ועל ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב (פ/836/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
מטרה
1. חוק זה מטרתו להסדיר את מועד התשלומים בידי מוסדות המדינה, כאמור בחוק זה, לספק או לנותן שירותים, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין. חוק זה מטרתו להסדיר את מועד התשלומים בידי מוסדות המדינה, כאמור בחוק זה, לספק או לנותן שירותים, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין.
הסדר תשלום לספק או לנותן שירותים 2. מסר ספק או נותן שירותים חשבון למשרד ממשרדי הממשלה, למערכת הביטחון, לחברה ממשלתית, לחברה בת-ממשלתית, לתאגיד מקומי, למוסד להשכלה גבוהה, למועצה דתית או לבנק ישראל, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין, ישולם לו הסכום הנקוב בחשבון לא יאוחר משלושים ימים מתום החודש שבו נמסר החשבון; בסעיף זה – מסר ספק או נותן שירותים חשבון למשרד ממשרדי הממשלה, למערכת הביטחון, לחברה ממשלתית, לחברה בת-ממשלתית, לתאגיד מקומי, למוסד להשכלה גבוהה, למועצה דתית או לבנק ישראל, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין, ישולם לו הסכום הנקוב בחשבון לא יאוחר משלושים ימים מתום החודש שבו נמסר החשבון; בסעיף זה –
"חשבון" – דרישה לתשלום או חשבונית שנמסרו כדין; "חשבון" – דרישה לתשלום או חשבונית שנמסרו כדין;
"מוסד להשכלה גבוהה", "מועצה דתית" ו-"מערכת הביטחון" – כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "מוסד להשכלה גבוהה", "מועצה דתית" ו-"מערכת הביטחון" – כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992;
"משרדי הממשלה" – לרבות יחידות סמך; "משרדי הממשלה" – לרבות יחידות סמך;
"תאגיד מקומי" – תאגיד אשר לפחות מחצית מההון הרשום שלו או לפחות מחצית מכוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1995 (בהגדרה זו – רשות מקומית) או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה: "תאגיד מקומי" – תאגיד אשר לפחות מחצית מההון הרשום שלו או לפחות מחצית מכוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1995 (בהגדרה זו – רשות מקומית) או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
(1) רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
(2) המדינה;
(3) תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר הממונה על הגוף שהתקשר עם הספק או עם נותן השירותים, או המנהל הכללי של הגוף האמור, רשאי לדחות את התשלום האמור בשלושים ימים נוספים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר הממונה על הגוף שהתקשר עם הספק או עם נותן השירותים, או המנהל הכללי של הגוף האמור, רשאי לדחות את התשלום האמור בשלושים ימים נוספים.
הצמדה וריבית 4. לא שילם גוף המנוי בסעיף קטן (א) סכום הנקוב בחשבון במועד לפי הוראות חוק זה, יחויב לשלם לספק או לנותן השירות, מלבד הסכום האמור, תוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, ותוספת ריבית בשיעור של 4 אחוזים לשנה בעד התקופה שבה עוכב התשלום. לא שילם גוף המנוי בסעיף קטן (א) סכום הנקוב בחשבון במועד לפי הוראות חוק זה, יחויב לשלם לספק או לנותן השירות, מלבד הסכום האמור, תוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, ותוספת ריבית בשיעור של 4 אחוזים לשנה בעד התקופה שבה עוכב התשלום.
סייג לתחולת החוק על מוסדות מסויימים 5. הוראות חוק זה לא יחולו על מוסדות רפואיים ועל ספקי חוץ; בסעיף זה – הוראות חוק זה לא יחולו על מוסדות רפואיים ועל ספקי חוץ; בסעיף זה –
"מוסד רפואי" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "מוסד רפואי" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
"ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין מיובאים, או ספק של עבודה שאינה מבוצעת בישראל, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים. "ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין מיובאים, או ספק של עבודה שאינה מבוצעת בישראל, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים.
תחילה ותחולה 6. תחילתו של חוק זה ביום **, והוא יחול על התקשרויות שנעשו מיום תחילתו ואילך. תחילתו של חוק זה ביום **, והוא יחול על התקשרויות שנעשו מיום תחילתו ואילך.