הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 6,267 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 563278 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי פ/663/20 הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015 דברי הסבר מטרתה של הצעת חוק זו היא להתמודד עם תופעה של דחיית תשלום לספקים ולנותני שירותים המספקים שירותים וטובין למוסדות המדינה ולקבוע הסדר כללי על התשלומים שמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים מחויבים בתשלומם לפי התקשרויות עם ספקים ונותני שירותים. מוצע לקבוע כי גופים כמפורט בהצעת החוק יחויבו לשלם בעד הטובין או השירות לא יאוחר משלושים ימים מתום החודש שבו מסר להם הספק או נותן השירותים את החשבון לתשלום. גופים אלה כוללים מלבד משרדי הממשלה, גם גופים אחרים שהממשלה משתתפת בתקציבם והם צבא הגנה לישראל, יחידות הסמך של משרד הביטחון וחברות ממשלתיות בתחום הביטחון, רשויות מקומיות, מועצות דתיות, חברות ממשלתיות וחברות בנות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, חברות עירוניות ותאגידים מקומיים וכן מוסדות להשכלה גבוהה. מוצע להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בעניין פטור מתחולת החוק לגופים מסוימים או להתקשרויות מסוימות. גוף ציבורי שהוראות החוק חלות עליו ואיחר במועד התשלום לפי החוק יחויב בתשלום הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת ריבית בשיעור של 5 אחוזים לשנה, בעד התקופה שבה עוכב התשלום. על הוראות החוק המוצע ניתן יהיה להתנות בהתקשרות בין הצדדים רק לטובת הספק או נותן השירות. לבסוף, מוצע להחריג מתחולת החוק מוסדות רפואיים ציבוריים (בתי חולים, קופות חולים ומגן דוד אדום) שבשל בעיות תקציביות קשות קיים חשש ממשי לקריסתם אם החוק יחול עליהם, וכן יצרנים, ספקים או יבואנים של טובין מיובאים וספקים של עבודה שאינה מבוצעת בישראל נוכח אופי היחסים השונה בינם ובין מוסדות המדינה. הצעת החוק מבוססת בעיקרה על הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015 (כ-589), אשר נוסחה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, בהסתמך על הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/753/19) ועל ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב (פ/836/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15 מטרה 1. חוק זה מטרתו להסדיר את מועד התשלומים בידי מוסדות המדינה, כאמור בחוק זה, לספק או לנותן שירותים, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין. חוק זה מטרתו להסדיר את מועד התשלומים בידי מוסדות המדינה, כאמור בחוק זה, לספק או לנותן שירותים, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין. הסדר תשלום לספק או לנותן שירותים 2. מסר ספק או נותן שירותים חשבון למשרד ממשרדי הממשלה, למערכת הביטחון, לגוף מתוקצב, לגוף נתמך, לחברה-בת ממשלתית, לתאגיד שהוקם בחוק, לתאגיד מקומי או למוסד להשכלה גבוהה, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין, ישולם לו הסכום הנקוב בחשבון לא יאוחר משלושים ימים מתום החודש שבו נמסר החשבון; בסעיף זה – מסר ספק או נותן שירותים חשבון למשרד ממשרדי הממשלה, למערכת הביטחון, לגוף מתוקצב, לגוף נתמך, לחברה-בת ממשלתית, לתאגיד שהוקם בחוק, לתאגיד מקומי או למוסד להשכלה גבוהה, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין, ישולם לו הסכום הנקוב בחשבון לא יאוחר משלושים ימים מתום החודש שבו נמסר החשבון; בסעיף זה – "גוף מתוקצב" ו"גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "גוף מתוקצב" ו"גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "חשבון – דרישה לתשלום או חשבונית שנמסרו כדין; "חשבון – דרישה לתשלום או חשבונית שנמסרו כדין; "מוסד להשכלה גבוהה" ו"מערכת הביטחון" – כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "מוסד להשכלה גבוהה" ו"מערכת הביטחון" – כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; "תאגיד מקומי" – תאגיד אשר לפחות מחצית מההון הרשום שלו או לפחות מחצית מכוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955 (בהגדרה זו – רשות מקומית), או בידי תאגיד מקומי, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה: "תאגיד מקומי" – תאגיד אשר לפחות מחצית מההון הרשום שלו או לפחות מחצית מכוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955 (בהגדרה זו – רשות מקומית), או בידי תאגיד מקומי, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה: (1) רשות מקומית אחרת, אחת או יותר; (2) המדינה; (3) תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר. פטור מהסדרי תשלום 3. שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת הסדר התשלום האמור בסעיף 2 לגוף המנוי בסעיף האמור, או להתקשרויות מסוימות, לרבות התקשרויות במכרז של גוף שהוראות אותו סעיף חלות עליו. שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת הסדר התשלום האמור בסעיף 2 לגוף המנוי בסעיף האמור, או להתקשרויות מסוימות, לרבות התקשרויות במכרז של גוף שהוראות אותו סעיף חלות עליו. הצמדה וריבית 4. לא שילם גוף המנוי בסעיף 2 סכום הנקוב בחשבון במועד לפי הוראות חוק זה, יחויב לשלם לספק או לנותן השירות, מלבד הסכום האמור, תוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, ותוספת ריבית בשיעור של 5 אחוזים לשנה, בעד התקופה שבה עוכב התשלום. לא שילם גוף המנוי בסעיף 2 סכום הנקוב בחשבון במועד לפי הוראות חוק זה, יחויב לשלם לספק או לנותן השירות, מלבד הסכום האמור, תוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, ותוספת ריבית בשיעור של 5 אחוזים לשנה, בעד התקופה שבה עוכב התשלום. סייג לתחולת החוק על מוסדות מסוימים 5. הוראות חוק זה לא יחולו על מוסדות רפואיים ועל ספק חוץ; בסעיף זה – הוראות חוק זה לא יחולו על מוסדות רפואיים ועל ספק חוץ; בסעיף זה – "מוסד רפואי" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, וכן קופת חולים ומגן דוד אדום, כהגדרתם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "מוסד רפואי" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, וכן קופת חולים ומגן דוד אדום, כהגדרתם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין מיובאים, או ספק של עבודה שאינה מבוצעת בישראל, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים. "ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין מיובאים, או ספק של עבודה שאינה מבוצעת בישראל, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים. התניה – לטובת הספק או נותן השירות 6. אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הספק או נותן השירות. אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הספק או נותן השירות. תחילה ותחולה 7. תחילתו של חוק זה ביום ___**, והוא יחול על התקשרויות שנעשו מיום תחילתו ואילך. תחילתו של חוק זה ביום ___**, והוא יחול על התקשרויות שנעשו מיום תחילתו ואילך.