הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563000
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
עבדאללה אבו מערוף
פ/534/20
הצעת חוק מיסוי משאבי טבע, התשע"ה–2015
דברי הסבר
משאבי הטבע שבשטחה הריבוני והכלכלי של המדינה הם אוצרות המדינה וקניין הציבור. אלו הם משאבים מתכלים ונדירים ואין הצדקה שגורמים פרטיים בלבד ולא כלל הציבור, ייהנו באופן בלעדי מהרווחים המושאים מהפקתם.
מדובר במשאבי טבע כגון מחצבים, שהם חומרים בעלי ערך כלכלי שהם חלק מקליפת האדמה או שמוצאם הטבעי הוא מקליפת האדמה וכן מים מינרלים. כך למשל חברות המפיקות מים מינרלים המשווקות אותו לציבור וכן חברות לייצור משקאות נוספים המבוססים על מים מינרלים או חברות שלהן קידוחים עצמאיים לשאיבת מים, אינן משלמות תמלוגים למדינה, אלא משלמות היטל הפקה בתעריף מוזל של "מפיק תעשייתי". זהו מצב בלתי הוגן. למעשה, חברות אלה, לא די בכך שהן מקבלות רווחים ממכירת משאב הטבע לציבור, אף אינן משלמות את השווי הראוי בעבור משאב הטבע. דוגמא נוספת ניתן לראות בפקודת המכרות, שכן בהתאם להוראות הפקודה שיעור התמלוגים עומד על כ- 2% בלבד.
בהצעת חוק זו, מוצע לקבוע היטל ייעודי על רווחים מהפקת משאבי טבע, לרבות מחצבים והפקת מים, למעט מיזם נפט כהגדרתו בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011 (להלן – חוק מיסוי רווחי נפט), שכן הטלת היטל על מיזם כאמור מוסדרת בחוק האמור. שיעור ההיטל המוצע על רווחים המופקים ממשאבי טבע, בשנת מס, יעמוד על 80%. שיעור זה יבטיח את השבת השווי הראוי לציבור ויגביר את הצדק החלוקתי.
יצוין, כי חוק מיסוי רווחי נפט תיקן מחדל קיים לגבי משאבי הגז והנפט. החוק קובע תשלום בהתבסס על הנחה מוצדקת, לפיה הציבור הוא הבעלים של המשאב. המדינה מאפשרת להפיק, לכרות ולנהל מיזם בדרך של זיכיון או רישיון, ובגין אותם מיזמים ועל מנת בכל זאת, לעודד הקמת מיזמים מהסוג הזה או כל כרייה אחרת, בעלי המיזם זכאים לקבל אחוז מהרווח, ואילו היתרה מועברת לציבור באמצעות היטל המשולם לקופת המדינה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1767/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
מטרה 1. מטרת חוק זה היא לקבוע מס לבעל זכות ניצול משאבי טבע מתוך הכרה שמשאבי הטבע במדינת ישראל שייכים לאזרחיה ולהעבירם לקרן למטרות חברתיות– כלכליות. מטרת חוק זה היא לקבוע מס לבעל זכות ניצול משאבי טבע מתוך הכרה שמשאבי הטבע במדינת ישראל שייכים לאזרחיה ולהעבירם לקרן למטרות חברתיות– כלכליות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"משאבי טבע" – למעט נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב–1952; "משאבי טבע" – למעט נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב–1952;
"בעל הזכות" – בעל זכות לניצול משאבי טבע בישראל, לרבות בעל זכות כרייה כהגדרתו בפקודת המכרות ובעל רישיון הפקה כמשמעותו בסעיף 23 לחוק המים, התשי"ט–1959, ובלבד שההפקה היא למטרות מסחריות; "בעל הזכות" – בעל זכות לניצול משאבי טבע בישראל, לרבות בעל זכות כרייה כהגדרתו בפקודת המכרות ובעל רישיון הפקה כמשמעותו בסעיף 23 לחוק המים, התשי"ט–1959, ובלבד שההפקה היא למטרות מסחריות;
"היטל" – היטל על משאבי טבע, כמשמעותו בסעיף 3; "היטל" – היטל על משאבי טבע, כמשמעותו בסעיף 3;
"השר" – שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. "השר" – שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
היטל משאבי טבע 3. על רווחים המופקים ממשאבי טבע בשנת מס ישולם היטל בשיעור של 80%. על רווחים המופקים ממשאבי טבע בשנת מס ישולם היטל בשיעור של 80%.
אופן חישוב רווחים 4. (א) רווחים המופקים ממשאבי הטבע יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש שבין סך התקבולים השוטפים בשנת המס, לבין סך התשלומים השוטפים בשנה האמורה. (א) רווחים המופקים ממשאבי הטבע יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש שבין סך התקבולים השוטפים בשנת המס, לבין סך התשלומים השוטפים בשנה האמורה.
(ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה –
"תקבולים שוטפים" – תקבולים שהתקבלו בפועל בשנת המס; "תקבולים שוטפים" – תקבולים שהתקבלו בפועל בשנת המס;
"תשלומים שוטפים" – תשלומים כמפורט להלן, ששולמו בפועל בשנת המס: "תשלומים שוטפים" – תשלומים כמפורט להלן, ששולמו בפועל בשנת המס:
(1) תשלומים ששולמו במישרין לצורך יצירת תקבולים;
(2) השקעות הקמה; לעניין זה, "השקעות הקמה" – תשלומים ששולמו בפועל ושימשו במישרין לצורך תכנונה, יצירתה והקמתה של התשתית הנדרשת בהפקת משאבי טבע, או התשתית הנדרשת לצורך אחסון משאבי הטבע.
העברת רווחים לשנות מס עוקבות 5. היו רווחי ההפקה בשנת מס כלשהי נמוכים מאפס, יופחת סכומם מרווחי ההפקה בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם ניתן להפחית את הסכום האמור באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה. היו רווחי ההפקה בשנת מס כלשהי נמוכים מאפס, יופחת סכומם מרווחי ההפקה בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם ניתן להפחית את הסכום האמור באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה.
חיוב בתשלום ההיטל 6. כל אחד מבעלי זכות של מיזם הפקת משאבי טבע חייב בתשלום היטל בהתאם לחלקו היחסי בזכות ההפקה. כל אחד מבעלי זכות של מיזם הפקת משאבי טבע חייב בתשלום היטל בהתאם לחלקו היחסי בזכות ההפקה.
מועד התשלום ומקדמות 7. ההיטל ישולם עד תום 30 ימים שלאחר המועד להגשת דוח מקדם ההיטל ורווחי ההפקה לפי סעיף 8. ההיטל ישולם עד תום 30 ימים שלאחר המועד להגשת דוח מקדם ההיטל ורווחי ההפקה לפי סעיף 8.
קנס על פיגור (א) פיגר בעל הזכות יותר משבעה ימים בתשלום ההיטל שהוא חייב בו לפי סעיף 3 או בתשלום חלק ממנו, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס). (א) פיגר בעל הזכות יותר משבעה ימים בתשלום ההיטל שהוא חייב בו לפי סעיף 3 או בתשלום חלק ממנו, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס).
(ב) לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין סעיף 195א לפקודת מס הכנסה. (ב) לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין סעיף 195א לפקודת מס הכנסה.
חובת דיווח 8. בעל זכות של מיזם חיפוש והפקת משאבי טבע יגיש, לגבי כל שנת מס החל בשנת המס הראשונה שבתקופת החיפוש, דיווח לגבי רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח מקדם היטל) ודיווח לגבי רווחי הפקת משאבי הטבע של המיזם באותה שנה (בחוק זה – דוח רווחי הפקת משאבי טבע); המועד להגשת ההיטל ייקבע בתקנות על ידי שר האוצר. בעל זכות של מיזם חיפוש והפקת משאבי טבע יגיש, לגבי כל שנת מס החל בשנת המס הראשונה שבתקופת החיפוש, דיווח לגבי רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח מקדם היטל) ודיווח לגבי רווחי הפקת משאבי הטבע של המיזם באותה שנה (בחוק זה – דוח רווחי הפקת משאבי טבע); המועד להגשת ההיטל ייקבע בתקנות על ידי שר האוצר.
קרן לניהול כספי היטל על אוצרות טבע 9. (א) הממשלה תקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל על רווחים שהופקו ממשאבי טבע לפי חוק זה אשר יועברו למטרות חברתיות-כלכליות. (א) הממשלה תקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל על רווחים שהופקו ממשאבי טבע לפי חוק זה אשר יועברו למטרות חברתיות-כלכליות.
(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לעניין אופן פעולתה של הקרן, לרבות לעניין אופן הוצאת הכספים שינוהלו בה והמטרות שלשמן יועברו. (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לעניין אופן פעולתה של הקרן, לרבות לעניין אופן הוצאת הכספים שינוהלו בה והמטרות שלשמן יועברו.
ביצוע תקנות 10. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, להתקין תקנות לביצועו.
תיקון חוק המים 11. בחוק המים, התשי"ט–1959, בסעיף 116, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, בסעיף 116, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון הפקה כאמור בסעיף 23, המפיק מים למטרה מסחרית, ישלם היטל בהתאם להוראות חוק היטל על משאבי טבע, התשע"ד–2013; לעניין זה, "מטרה מסחרית" – הפקת מים ממקור מים לצורך הספקתו לאחרים, בתמורה לתשלום." "(א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון הפקה כאמור בסעיף 23, המפיק מים למטרה מסחרית, ישלם היטל בהתאם להוראות חוק היטל על משאבי טבע, התשע"ד–2013; לעניין זה, "מטרה מסחרית" – הפקת מים ממקור מים לצורך הספקתו לאחרים, בתמורה לתשלום."
תחילה ותחולה 12. תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015), והוא יחול על רווחים שהתקבלו מיום זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015), והוא יחול על רווחים שהתקבלו מיום זה ואילך.