הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563010
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
עבדאללה אבו מערוף
פ/541/20
הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התשע"ה–2015
דברי הסבר
על פי המצב החוקי הקיים, בעל חיים שנעצר בשל שנשך אדם, מבודד למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר, ללא קשר למועד הנשיכה. נושא הבידוד וההסגר הוא נושא כאוב ביותר הן לבעל החיים והן לבעליו. על כן מוצע למזער, ככל שניתן, את משך הזמן בו מצוי בעל החיים בבידוד, בכפוף לתנאים, ובלבד שאין בכך כדי לסכן את בריאות הציבור.
מבדיקה מקצועית עולה, כי חשיבות הבידוד וההסגר, לצורך שמירה על בריאות הציבור, היא במשך תקופה של עשרה ימים מיום הנשיכה ולא מיום כניסת בעל החיים להסגר. בנוסף, נמצא כי הסיכוי של בעל חיים אשר נשך בעקבות התגרות להיות נשא כלבת הוא נמוך. כמו כן, נראה, כי אין טעם להותיר בעל חיים בבידוד לאחר שנמצא כי הוא מחוסן נגד כלבת.
לפיכך, מוצע לתקן את פקודת הכלבת כך שמניין הימים שבהם מצוי בעל החיים בבידוד יהיה מיום אירוע הנשיכה ולא מיום הדיווח. בנוסף, מוצע להותיר לשיקול דעת הרופא הממשלתי או הרופא הווטרינר הממשלתי לפטור מבידוד בעל חיים שנשך בעקבות התגרות בו ואשר אינו מצוי ביישוב שבו דווח על מקרי כלבת, או בשל נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות מתן פטור מבידוד. כמו כן, מוצע לקבוע כי בעל חיים שנמצא בבידוד אשר הבדיקות העלו כי יש לו נוגדנים לכלבת ישוחרר מידית. כמו כן, מוצע לקבוע, מטעמים הומניטריים, כי בעל חיים שבעליו לא בא לשחררו חמישה ימים לאחר תום הבידוד שבו הוא היה מצוי, ייחשב כבעל חיים עזוב וכי אין להשמידו כפי שמותר היום לפי סעיף 4(4) לפקודה.
הצעת החוק תיצור איזון ראוי יותר בין מידת סבלו הבלתי נמנע של בעל החיים לבין הצורך בשמירה על בריאות הציבור.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה (מ-430; הוסרה מסדר היום לפני הקריאה השלישית, ביום ו' באב התשס"ט (27 ביולי 2009)), ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/569/18).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת עינת וילף וקבוצת חברי הכנסת (פ/4078/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/55/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
תיקון סעיף 4 1. בפקודת הכלבת, 1934, בסעיף 4 – בפקודת הכלבת, 1934, בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (1), בפסקה (ב) – (1) בסעיף קטן (1), בפסקה (ב) –
(א) אחרי "הקרובה ביותר" יבוא "ואולם, הרופא הממשלתי או הרופא הווטרינר הממשלתי רשאי להורות כי בעל חי כאמור לא יילקח למאורת בידוד, אם מצא כי בעל החי נשך בתגובה להתגרות והוא אינו נמצא ביישוב שבו דווח על כלבת, או אם מצא כי התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת";
(ב) בסופה יבוא "לעניין סעיף זה, "התגרות" – פעולה שעשה האדם שננשך בכוונה לעורר את תגובת בעל החי.";
(2) בסעיף קטן (2), במקום "התחלת המעצר" יבוא "הנשיכה או עד להגעת תוצאות שליליות לבדיקת נוגדנים לכלבת, לפי המוקדם"; (2) בסעיף קטן (2), במקום "התחלת המעצר" יבוא "הנשיכה או עד להגעת תוצאות שליליות לבדיקת נוגדנים לכלבת, לפי המוקדם";
(3) בסעיף קטן (3), המילים "עשרת" – יימחקו; (3) בסעיף קטן (3), המילים "עשרת" – יימחקו;
(4) בסעיף קטן (4), במקום "מותר להשמיד אותו בעל-חי מבלי" יבוא "יהיה בעל החי, בעל חי עזוב ויטופל כמפורט בסעיף 6 , ובלי." (4) בסעיף קטן (4), במקום "מותר להשמיד אותו בעל-חי מבלי" יבוא "יהיה בעל החי, בעל חי עזוב ויטופל כמפורט בסעיף 6 , ובלי."