הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563114
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת דב חנין
פ/610/20
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – ניכויים לשמירת זכויות), התשע"ה–2015
דברי הסבר
מבוטח לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, זכאי בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לקבל דמי פגיעה בשל תאונת עבודה כמשמעותה בחוק. דמי הפגיעה כאמור הם מעין תחליף שכר – כאשר יחסי העובד-מעביד ממשיכים להתקיים, אך המעביד אינו ממשיך לשלם את השכר באופן ישיר אלא באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
כיום, אין התייחסות ברורה לעניין רצף הזכויות של עובד המקבל דמי פגיעה לגבי פנסיה וקרן השתלמות, שיסודן כידוע בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי או בחוזה עבודה.
יצוין כי המחוקק היה ער לנושא בהקשר לנשים המקבלות דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי וקבע הסדר מפורש בעניין בסעיף 7א לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954.
הצעת החוק מושתתת על עקרון השוויון ומטרתה להסדיר את המשך ההפרשות לפנסיה, לקרן השתלמות ולקופת הגמל, במידה והצדדים קיבלו על עצמם את החובה – גם בתקופת תשלום דמי הפגיעה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/202), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/335/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/925/18; פ/95/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
הוספת סעיף 19ד 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 19ג יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 19ג יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 19ג יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 19ג יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 19ג יבוא:
"ניכויים לשמירת זכויות "ניכויים לשמירת זכויות "ניכויים לשמירת זכויות 19ד. (א) עובד הזכאי לדמי פגיעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, והוא ומעבידו או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה, לקרן השתלמות או לקופת גמל, לפי הוראות הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה, ובלבד שהעובד שילם בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליו, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף העובד לעבוד בתקופה האמורה.
(ב) נהג המעביד בלבד לשלם את התשלומים כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך לשלמם במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיף העובד לעבוד בתקופה שבעדה משולמים לו דמי פגיעה.
(ג) נהגו גם המעביד וגם העובד לשלם תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), ישלם העובד את התשלומים החלים עליו, לא יאוחר משלושים יום לאחר קבלת דמי הפגיעה וימציא למעבידו אישור על ביצוע התשלומים; המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף קטן (א) תוך שלושים יום מיום המצאת האישור כאמור.".