הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563118
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת דב חנין
פ/616/20
הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קצובת הבראה), התשע"ה–2015
דברי הסבר
ההסכם הקיבוצי הכללי שנערך ונחתם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית בדבר תשלום קצובת הבראה, אשר הוחל בצו הרחבה על כלל המשק בחריגים מסוימים, קובע כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.
נושא ההבראה של העובדים צריך להתפרש על פי מטרתו ותכליתו, ובמיוחד בהיותו נושק לביטחון הסוציאלי, ולכבודו של האדם העובד ולרווחתו.
שלילת דמי ההבראה מעובד מחמת שלא "הצליח" לצבור שנת עבודה תמימה, מסכלת את המטרות האמורות. קצובת ההבראה, כמו החופשה השנתית, צריכה להשתלם באופן יחסי למשך עבודתו של העובד באותו מקום עבודה.
עולם העבודה אינו קופא על שמריו והשינויים בו מחייבים התאמת הנורמות החלות בתחומים שונים, וזאת כדי לבטא כראוי את ההגנה הראויה על זכויות העובד, כבודו ורווחתו.
כאשר באות לעולם תבניות עבודה חדשות שבסיס התהוותן הוא זמינות ההעסקה, עלולות להיפגע זכויות מהותיות של העובד. המחוקק אימץ את הגישה המתחשבת בפרקי זמן קצרים ונתן לכך ביטוי גם בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001. גם בעניין ההבראה יכול להיווצר מצב בלתי נסבל, כאשר עובד יעבוד אצל מספר מעסיקים, בכל פעם פחות משנת עבודה תמימה וכך תקופח זכותו לקבל קצובת הבראה כלשהי. מצב זה איננו מתיישב עם תקנת הציבור ואין תחושת הצדק והיושר סובלת אותו.
מתחייבת איפוא גישה אחרת, שהצעת חוק זו נועדה להנהיגה, והכל בלי להוריד ממעמדם של ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הניתנים בעקבותיהם בעניין הנדון.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/139), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/407/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/789/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת ( פ/83/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
הוספת סעיף 17א 1. בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, אחרי סעיף 17 יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, אחרי סעיף 17 יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, אחרי סעיף 17 יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, אחרי סעיף 17 יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, אחרי סעיף 17 יבוא:
"קצובת הבראה "קצובת הבראה "קצובת הבראה 17א. (א) עובד זכאי לקבל ממעסיקו קצובת הבראה אחת לשנה, במועד לתשלום משכורת בעד אחד מהחודשים יוני עד ספטמבר.
(ב) סכום קצבת ההבראה יחושב לפי מספר ימי ההבראה שנקבעו בצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש ולפי הסכומים המפורטים בצו הרחבה לעניין זה שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
(ג) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, עובד יהיה זכאי לקצובת הבראה לפי סעיף זה גם בעד השנה הראשונה לעבודתו; עבד העובד חלק משנה יהיה זכאי לחלק יחסי מקצובת ההבראה.
(ד) עבד העובד במשרה חלקית, תשולם קצבת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסכם קיבוצי או מהסדר קיבוצי שהוראותיו מיטיבות עם העובד.
(ו) לעניין סעיף זה –
"קצובת הבראה" – השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובד;
"צו הרחבה" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957."