הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 562351 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אילן גילאון זהבה גלאון עיסאווי פריג' מיכל רוזין תמר זנדברג פ/506/20 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשע"ה–2015 דברי הסבר הזכות לחינוך היא זכות יסוד בסיסית ואחריות המדינה על מימושה עוגנה בחקיקה, בהיקפים שונים, לאורך השנים. עד שנת 1984 לימוד החובה חל על ילדים בגילאים חמש ומעלה. עם כניסתו לתוקף של תיקון מספר 16 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – החוק), הורחבה תחולת הוראות החוק לילדים בגילאים שלוש ומעלה ונקבעה תחולה הדרגתית של הוראות אלה לתקופה של שש שנים. עד כה הושלמה החלת החוק רק על כשליש מכלל הילדים בגילאים שלוש וארבע והשלמת ההחלה על כלל האוכלוסייה נדחתה שוב ושוב בחוקי ההסדרים השונים. ההחלה המלאה של הוראות אלה אמורה להסתיים רק בשנת הלימודים הבאה. יתרה מכך, גם לחינוך בגיל הרך נודעת השפעה מכרעת על התפתחות האדם. החינוך לו זוכים פעוטות (גילאי אפס עד שלוש) משמעותי ביותר להתפתחותם הפיזית, הקוגניטיבית והנפשית. ללא טיפול נאות וסביבה תומכת ומאתגרת, התפתחות הפעוט עלולה להיפגע. למצער, פעוטות רבים אינם זוכים לחינוך וטיפול ראויים, והמדינה אינה מספקת מענה מתאים. מעונות לפעוטות עולים הון עתק בישראל, החל מ-2,300 שקלים חדשים לחודש במעונות שמפוקחים על ידי משרד הכלכלה ועד 4,000 שקלים חדשים לחודש במעונות יום פרטיים. יש להדגיש כי מספר המקומות בגנים המפוקחים מוגבל, לכן בפני ההורים עומדות שתי ברירות קשות: לרשום את ילדיהם למעון פרטי ולקרוס תחת הנטל הכלכלי או לחילופין לוותר על שליחת הפעוט למעון ובכך למנוע ממנו את זכות היסוד והסביבה התומכת לה הוא זקוק. המצב הקיים מגדיל פערים חברתיים-כלכליים ויוצר חוסר שוויון הזדמנויות לפעוטות כבר בתחילת חייהם ובשלב משמעותי בהתפתחותם. על המדינה מוטלת החובה לאפשר שוויון הזדמנויות בחינוך, שיווין אשר ניתן לקדם רק על ידי מתן חינוך חינם נאות לפעוטות. יודגש שהצעת החוק אינה מחילה חובת לימוד על הפעוטות, אלא מחייבת את המדינה לספק לימוד חינם לפעוטות שהוריהם מעוניינים בכך. העלות הכספית של החוק המוצע אמנם רבה, אך חלק ניכר מעלות זאת יכוסה על ידי כניסת הורים שנאלצים להישאר בבית עם ילדיהם למעגל העבודה. כיון שמדובר באוכלוסיה שהיא נשית ברובה, השתלבותן של נשים אלו במעגל העבודה תגדיל את השוויון בין המגדרים ותעצים את מעמד האישה. הכניסה למעגל העבודה תשפר את מצבן הכלכלי של המשפחות, בכך תוריד את תלותן בקצבאות הביטוח הלאומי, ובנוסף תתרום להגדלת התוצר הלאומי ולגידול בגביית המסים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/3611/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/680/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15 תיקון סעיף 1 1. בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "רשות חינוך מקומית" יבוא: ""פעוט" פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים משלושה חודשים עד שלוש שנים;"; (2) בהגדרה "הורים" במקום "של ילד או של נער" יבוא "של פעוט, של ילד או של נער", במקום "של הילד או של הנער" יבוא "של הפעוט, של הילד או של הנער" ובמקום "שהילד או הנער" יבוא "שהפעוט, הילד או הנער;"; (3) בהגדרה "מוסד חינוך", אחרי "ללימוד שיטתי" יבוא "לפעוטות,". תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6 לחוק העיקרי, בפסקה (א)(1), לפני "מי שחל עליו" יבוא "פעוט או". תיקון סעיף 7 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "לילדים ולנערים" יבוא "או חינוך חינם לפעוטות". תיקון סעיף 7א 4. בסעיף 7א לחוק העיקרי – (1) בכל מקום, במקום "ילד או נער" יבוא "פעוט, ילד או נער"; (2) בכל מקום, "הילד או הנער" יבוא "הפעוט, הילד או הנער"; (3) במקום "ילדים או נערים" יבוא "פעוטות, ילדים או נערים". תחילה 5. תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים ______. תיקון חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16) 6. בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד–1984, בסעיף 2, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק העיקרי יוחל לימוד חובה על ילדים בגיל 3 ו-4 בישובים, בשכונות, במוסדות חינוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך בצווים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ו".