הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563223
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת קארין אלהרר
דב חנין
מיקי לוי
יעקב פרי
עפר שלח
יעל גרמן
שי פירון
תמר זנדברג
מיכל רוזין
פ/937/20
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה–2015
דברי הסבר
בדיני פשיטת הרגל מתן הפטר היא אחת מהמטרות העיקריות של ההליכים. ההפטר נועד לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו. הצורך במתן ההפטר נובע מכך שחייבים המצויים בפשיטת רגל הם חייבים חדלי פירעון, כלומר חייבים שאין ביכולתם לשלם את חובם. ללא מתן הפטר לחייבים אלו, הרי שלא יהיה ביכולתם לצאת ממעגל חובותיהם לדרך חדשה.
החשיבות שבמתן ההפטר נובעת הן מתפיסה סוציאלית והערך החברתי שבמתן הזדמנות נוספת לאנשים שכשלו כלכלית והן מנקודת מבט כלכלית משקית המבקשת לשלב את החייב בחיי הכלכלה.
ההפטר אינו קיים בדיני ההוצאה לפועל. הנחת הבסיס של מערכת ההוצאה לפועל היא כי החייב יכול לשלם את חובותיו ועל כן אין כל סיבה לפתור אותו מתשלום חובותיו. תכליתה של מערכת ההוצאה לפועל היא לסייע לנושים לגבות את חובם תוך שמירה על זכויותיו של החייב.
חריג לכלל זה מצוי בפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק), במוסד ה"חייב המוגבל באמצעים". על פי החוק, רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב שמבקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על התקופות הקבועות בחוק כחייב מוגבל באמצעים. לאחר ההכרזה קובע הרשם לחייב צו תשלומים בהתאם ליכולתו. בנוסף, כדי להבטיח את פירעון החוב וכדי למנוע יצירת חובות נוספים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על חייב מוגבל באמצעים הגבלות שונות הקבועות בחוק.
תכליתו של מוסד זה היא לסייע לחייבים שיש ביכולתם לשלם את חובם, באמצעות הסדר תשלומים שנפרס על פני תקופה ממושכת. לכן מעמדו של חייב כמוגבל באמצעים אמור היה להיות זמני עד לתשלום חובו בהתאם לצו התשלומים.
אולם בפועל מוכרזים במקרים רבים חייבים מוגבלים באמצעים גם כאשר אין ביכולתם לשלם את חובם והם למעשה חדלי פירעון. במקרים לא מעטים התשלומים נמוכים משיעור הריבית שצובר החוב, כך שהתשלום החודשי שמשלם החייב אף אינו מצליח להקטין את החוב. חייבים אלו אינם מצליחים, גם לא באמצעות צו התשלומים, לשלם את חובותיהם והם נותרים כחייבים מוגבלים באמצעים תקופות ארוכות מאוד. בכך נפגעים החייבים פגיעה קשה כיוון שההגבלות המוטלות עליהם אינן מאפשרות להם לצאת לדרך חדשה.
למעשה, חייבים אלה הם חדלי פירעון והטיפול בהם צריך היה להיעשות במערכת פשיטת הרגל ולא במערכת ההוצאה לפועל. שם אפשר למצות את יכולת התשלום של החייב מנכסיו ולאחר מכן להעניק לו הפטר שיאפשר לו להתחיל פרק חדש בחייו, אולם המציאות מראה כי רק חייבים מעטים פונים להליך של פשיטת רגל. זאת ככל הנראה בעיקר בשל החשש של החייבים מהליך מורכב וארוך הדורש ייצוג משפטי ותשלום פיקדון.
כך נוצר מצב בו חייבים רבים שהם חדלי פירעון נותרים במערכת ההוצאה לפועל כחייבים מוגבלים באמצעים משך שנים ארוכות. ואולם, כאמור, למוסד החייב המוגבל באמצעים אין הכלים הנדרשים לטיפול בחייב חדל פירעון מכיוון שאין באפשרותו להעניק הפטר. כך נמנעת מחייבים אלה האפשרות להשתקם ולצאת לדרך חדשה, אפשרות שהייתה פתוחה בפניהם אם היו פונים אל מערכת פשיטת הרגל במועד. אף לנושים אין תועלת כלכלית משמעותית במצב זה, כיוון שאלה לעולם לא יקבלו את חובם.
הצורך להמשיך ולנהל עשרות אלפי תיקים, אשר אינם צפויים להיסגר, מכביד גם על מערכת ההוצאה לפועל ופוגע ביעילותה.
לאור כל האמור לעיל, יש צורך בתיקון חוק ההוצאה לפועל, כך שיסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים, בתנאים שונים.
העיקרון שעומד בבסיס החוק הוא להעניק לאותם החייבים את האפשרות לקבל את ההפטר שהיו זכאים לו אילו היו פונים להליכי פשיטת רגל במועד. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים להפטר במסגרת הליך פשיטת רגל, לא יקבלו הפטר גם בהליך זה.
ההסדר המוצע כולל תנאי סף לזכאות להפטר בהוצאה לפועל, שאינם נדרשים לשם קבלת הפטר על פי פקודת פשיטת הרגל. כמו כן, ההפטר בהוצאה לפועל לא יפטור מחובות שהפטר מכוח הפקודה אינו פוטר מהם. כלומר, ההפטר מכוח התיקון המוצע מחמיר יותר מבחינת תנאי הסף הנדרשים לקבלתו, אך תוצאותיו זהות להפטר הניתן מכוח פקודת פשיטת הרגל. השינוי העיקרי הוא במיקומו של ההליך מבחינה מוסדית. במקום לדרוש מחייבים מוגבלים באמצעים לפתוח בהליך נוסף, של פשיטת רגל, ולבקש במסגרתו הפטר, מוצע לאתר את החייבים שממילא היו זכאים להפטר לו היו פותחים בהליך פשיטת רגל במועד, ולאפשר להם לקבלו במסגרת ההליך שבו הם נמצאים בו – הליך ההוצאה לפועל.
בעוד שפשיטת רגל מתנהלת בבית משפט המתמחה בכך, מערכת ההוצאה לפועל היא גוף מנהלי שעיסוקו העיקרי שונה. לכן, מוצע להסמיך אותה לטפל רק בחייבים בעלי חובות נמוכים באופן יחסי, שאינם דורשים חקירות מעמיקות או פתרונות מורכבים. כיוון שההפטר יחול גם על חובות שאינם מוכרים למערכת ההוצאה לפועל ואינם מטופלים במסגרתה, מוצע שההליך יהיה פומבי ויאפשר גם לנושים "חיצוניים" להשתתף בהליך על ידי הגשת התנגדויות.
כדי לעודד את החייבים העומדים בתנאים לפנות למסלול זה, מוצע כי רשות האכיפה והגבייה תערוך בדיקה של התיקים לפחות אחת לשנה ותודיע לחייבים שלכאורה עומדים בתנאים על זכותם להגיש בקשה להפטר.
עיקרי החוק המוצע
עיקר 1: הסמכת רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים שעומדים בתנאים (סעיפים 69י2 עד 69י4)
תנאי סף להגשת הבקשה להפטר:
תנאי הסף מיועדים להבטיח שההפטר יינתן לקבוצת החייבים המוגבלים באמצעים שהטיפול בהם במסגרת ההוצאה לפועל אינו צפוי להביא לפירעון החוב בעתיד הנראה לעין, מדובר בחייבים שהם למעשה חדלי פירעון. כמו כן המטרה היא להבטיח שמתן ההפטר יביא לפגיעה מזערית בנושים מכיוון שהתשלום החודשי שמשלם החייב זניח ביחס לסכום החוב הכולל.
תנאי הסף באים להבטיח שההליך יחול על חייבים שחובם נמוך יחסית והסיכויים שישולם אפסיים אך זאת מבלי לפגוע פגיעה משמעותית בנושים. תנאי הסף הם: הימצאות של החייב במעמד של חייב מוגבל באמצעים במשך חמש השנים האחרונות; סך חובותיו בהוצאה לפועל אינו עולה על 400,000 שקלים; לחייב אין נכסים הניתנים לעיקול למעט משכורת; התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן לחייב לא יאפשר פירעון של עשרה אחוזים מהקרן לפחות, וזאת בתוך שלוש שנים; החייב עומד, ככלל, בצו התשלומים שנקבע לו. לעניין תנאי זה, מוצע כי הרשם יוכל לתת הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי זה אם שוכנע כי החייב אינו עומד בצו התשלומים בשל הרעה משמעותית במצבו הכלכלי או בשל נסיבות חריגות.
לאחר חמש שנים של הליכי גבייה לרוב לא נותרים בידי החייב נכסים, והיכולת לגבות את החוב מוצתה. בשל הפגיעה הצפויה בקניינם של הנושים, מוצע שהגשת הבקשה למתן הפטר תניע הליך נוסף של איסוף מידע על אודות נכסי החייב כדי לוודא שלא נותרו בידיו נכסים שניתן להיפרע מהם.
סייגים למתן הפטר:
מוצע כי במקרים בהם יש בסיס לטענה שמתקיימות נסיבות המסייגות מתן הפטר לפי סעיפים 63, 70, 69 ו-98 לפקודת פשיטת הרגל (הכוללות בין היתר ניצול לרעה של ההליכים, התנהלות כלכלית לא אחראית, העברות והעדפות מרמה), רשם ההוצאה לפועל לא ייתן צו הפטר לחייב. אמנם פקודת פשיטת הרגל אינה מונעת בהכרח מתן הפטר בנסיבות אלו, אך הליך פשיטת רגל מתקיים בבית המשפט, שתפקידו לקבל הכרעות גם במקרי ביניים ועומדים לרשותו כלים למתן פתרונות מורכבים. אלא שכאן אנו עוסקים בהליך מנהלי ולכן הוא יתמקד במקרים פשוטים בלבד. יובהר כי במקרים אלו, המונעים מתן הפטר במסגרת התיקון, פתוחה הדרך בפני החייב לפתוח בהליך לפשיטת רגל.
כמו כן, מוצע כי אם מתן ההפטר לחייב צפוי לגרום פגיעה כלכלית משמעותית לנושה או לזוכה בהתחשב במאפייני החוב וההחזר החודשי לכל נושה, לא יינתן הפטר. זאת כדי לא לפתור מצוקתו של אדם אחד בגרימת מצוקה לאחר. יובהר כי הבדיקה האם ההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית תיעשה בהשוואה למצבו של הזוכה או הנושה לו ימשיך החייב לשלם לפי צו התשלומים, ולא בהנחה שהחייב ישלם את מלוא החוב באופן מיידי.
פעולת ההפטר:
מוצע להשוות את פעולת ההפטר לזו של הפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל, כך שתוצאת שני ההליכים תהיה זהה. דהיינו זהו הפטר לחייב מכל החובות שחב בהם ביום הגשת הבקשה, כולל אלה שלא הגיעו להוצאה לפועל, מלבד חובות שמוחרגים מההפטר לפי סעיף 69 לפקודה.
עיקר 2: פומביות ההליך (סעיפים 69י5 עד 69י8)
כיוון שההפטר ניתן כלפי כולי עלמא, יש לאפשר לכל נושה שעלול להיפגע ממתן ההפטר הזדמנות להשתתף בהליך. מוצע כי לצורך כך החייב ימסור במסגרת בקשת ההפטר רשימה עדכנית של זוכיו בהוצאה לפועל ונושים שהחוב שלהם לא נגבה במסגרת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל תמציא לנושים אלה הודעה פרטנית, וכן מוצע שעם הפתיחה בהליך תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה ובשני עיתונים יומיים כדי לאפשר גם לנושים שהחייב לא ציין בבקשתו להצטרף להליך. הפרסום באינטרנט ייעשה באופן השומר על פרטיותו של החייב במידת האפשר.
עיקר 3: מעמדם של הנושים (סעיפים 69י9 עד 69י13)
הנושים והזוכים הם המשיבים לבקשתו של החייב להפטר. מוצע שנושים וזוכים המתנגדים להליך יוכלו להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים מיום שקיבלו את ההודעה. כדי לאפשר דיון ענייני, טעמי ההתנגדות הוגבלו לאי עמידת החייב בתנאי הסף לכניסה להליך או לטענה שמתקיימים הסייגים המונעים מתן הפטר. אם הוגשו התנגדויות, הרשם יקבע מועד לדיון בהן, אליו יוזמנו הזוכים, המתנגדים וכל מי שצוין בבקשת החייב כנושה. אם מצא הרשם שההתנגדויות אינן חסרות בסיס, לא יינתן הפטר. במקרה זה ייתן הרשם לחייב ולנושים מידע בדבר האפשרות לפנות להליך פשיטת רגל. יובהר גם כי אם ההתנגדויות יתקבלו הן לא יהוו חסם בהליך לפשיטת רגל. אם לא הוגשו התנגדויות, או אם מצא הרשם שהן חסרות בסיס, יוכל הרשם לתת צו הפטר.
עוד מוצע לאפשר לנושים להגיש במסגרת הזמן שהוקצב להגשת התנגדויות בקשת נושה לפשיטת רגל בבית המשפט. זאת בלי להגיש התנגדות להפטר בהוצאה לפועל וללא צורך בהכרעת הרשם. אם יבחרו הנושים לפנות להליך של פשיטת רגל, ייבחן עניינו של החייב על ידי ערכאה שיפוטית בעלת מומחיות בנושא, שתכריע בשאלה האם מתקיימים סייגים למתן הפטר והאם הוא מוצדק בנסיבות. אם הוגשה בקשה כאמור, רשם ההוצאה לפועל ידחה את הדיון בבקשת ההפטר, ואם יינתן צו כינוס, בקשת ההפטר תידחה וענייניו של החייב יתבררו בבית המשפט על פי פקודת פשיטת הרגל. אפשרות זו מוצעת כדי לאפשר לנושה שסבור שהחייב אכן חדל פירעון, אך מעוניין בבחינה שיפוטית של שאלה זו ומוכן להוביל תהליך כזה, להפנות את החייב למסלול של פשיטת רגל. מובן שגם במקרה בו החייב יבחר לפנות להליך של פשיטת, רגל תידחה הבקשה להפטר במסגרת ההוצאה לפועל.
עיקר 4: בדיקה והודעה על זכאות לכאורה להפטר (סעיף 69י14)
כיוון שחייבים מוגבלים באמצעים אינם פונים מיוזמתם להליך של פשיטת רגל מסיבות שונות, מוצע כי רשות האכיפה והגבייה תערוך בדיקות תקופתיות ברשימת החייבים המוגבלים באמצעים ותשלח לחייבים העומדים לכאורה בתנאי סעיף 69י2 הודעה על זכאותם להגיש בקשה להפטר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באייר התשע"ה – 18.5.15
הוספת סימן א' לפרק ז'1 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ז'1, אחרי הכותרת "חייב מוגבל באמצעים" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ז'1, אחרי הכותרת "חייב מוגבל באמצעים" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ז'1, אחרי הכותרת "חייב מוגבל באמצעים" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ז'1, אחרי הכותרת "חייב מוגבל באמצעים" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ז'1, אחרי הכותרת "חייב מוגבל באמצעים" יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ז'1, אחרי הכותרת "חייב מוגבל באמצעים" יבוא:
"סימן א' – כללי" "סימן א' – כללי" "סימן א' – כללי" "סימן א' – כללי" "סימן א' – כללי" "סימן א' – כללי"
תיקון סעיף 69ה 2. בסעיף 69ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 69י2". בסעיף 69ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 69י2". בסעיף 69ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 69י2". בסעיף 69ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 69י2". בסעיף 69ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 69י2". בסעיף 69ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי "או משבוטלה הכרזתו" יבוא "או לאחר קבלת הפטר לפי סעיף 69י2".
הוספת סימן ב' לפרק ז'1 3. אחרי סעיף 69י לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69י לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69י לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69י לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69י לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69י לחוק העיקרי יבוא:
"סימן ב' – הפטר לחייב מוגבל באמצעים" "סימן ב' – הפטר לחייב מוגבל באמצעים" "סימן ב' – הפטר לחייב מוגבל באמצעים" "סימן ב' – הפטר לחייב מוגבל באמצעים" "סימן ב' – הפטר לחייב מוגבל באמצעים" "סימן ב' – הפטר לחייב מוגבל באמצעים"
הגדרות הגדרות הגדרות 69י1. בסימן זה – בסימן זה –
"הפטר" – כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל; "הפטר" – כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל;
"מסלול הפטר" – מסלול למתן הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות סימן זה; "מסלול הפטר" – מסלול למתן הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות סימן זה;
"פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980. "פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980.
סמכות למתן הפטר סמכות למתן הפטר סמכות למתן הפטר 69י2. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן צו הפטר, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה – בקשת הפטר), אם שוכנע שהתקיימו כל אלה: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן צו הפטר, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה – בקשת הפטר), אם שוכנע שהתקיימו כל אלה:
(1) החייב הוא חייב מוגבל באמצעים בחמש השנים האחרונות לפחות;
(2) סך חובותיו בהוצאה לפועל במועד הגשת הבקשה אינו עולה על 400,000 שקלים חדשים;
(3) הרשם שוכנע כי לחייב אין נכסים הניתנים לעיקול ולמימוש למעט משכורת;
(4) התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן לחייב לא יאפשר פירעון של עשרה אחוזים מהקרן לפחות, וזאת בתוך שלוש השנים הקרובות;
(5) החייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו; על אף האמור בפסקה זו, רשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן צו הפטר גם אם החייב אינו עומד בצו התשלומים אם שוכנע כי אי העמידה בצו התשלומים נובעת מהרעה משמעותית במצבו הכלכלי של החייב או מנסיבות חריגות אחרות.
(ב) לצורך הבדיקה האם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) יקיים הרשם בדיקה בדבר יכולתו של החייב על בסיס מידע עדכני שנאסף מכוח סעיף 7ב. (ב) לצורך הבדיקה האם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) יקיים הרשם בדיקה בדבר יכולתו של החייב על בסיס מידע עדכני שנאסף מכוח סעיף 7ב.
סייגים למתן הפטר סייגים למתן הפטר סייגים למתן הפטר 69י3. רשם ההוצאה לפועל לא ייתן צו הפטר אם שוכנע שמתקיים אחד מאלה: רשם ההוצאה לפועל לא ייתן צו הפטר אם שוכנע שמתקיים אחד מאלה:
(1) קיימות נסיבות המסייגות מתן הפטר לפי סעיפים 63 או 70 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים; (1) קיימות נסיבות המסייגות מתן הפטר לפי סעיפים 63 או 70 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים;
(2) החייב ביצע פעולות שהיו ניתנות לביטול לפי סעיפים 96 ו-98 לפקודת פשיטת הרגל, לו היו ננקטים נגד החייב הליכי פשיטת רגל; (2) החייב ביצע פעולות שהיו ניתנות לביטול לפי סעיפים 96 ו-98 לפקודת פשיטת הרגל, לו היו ננקטים נגד החייב הליכי פשיטת רגל;
(3) מתן ההפטר לחייב זה יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית באחד או יותר מנושי החייב, בהתחשב בין היתר בכל אחד מאלה: (3) מתן ההפטר לחייב זה יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית באחד או יותר מנושי החייב, בהתחשב בין היתר בכל אחד מאלה:
(א) גובה החוב של כל אחד מנושי החייב;
(ב) גובה התשלום החודשי לכל אחד מנושי החייב;
(ג) מצבו הכלכלי של כל אחד מנושי החייב.
פעולת ההפטר פעולת ההפטר פעולת ההפטר 69י4. צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה, אשר חל על החייב במועד הגשת בקשת ההפטר, למעט חובות שצו הפטר בפשיטת רגל לא היה פוטר מהם לפי סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים. צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה, אשר חל על החייב במועד הגשת בקשת ההפטר, למעט חובות שצו הפטר בפשיטת רגל לא היה פוטר מהם לפי סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים.
הגשת בקשת הפטר הגשת בקשת הפטר הגשת בקשת הפטר 69י5. (א) לבקשת הפטר יצורפו כל אלה: (א) לבקשת הפטר יצורפו כל אלה:
(1) רשימת הנושים של החייב הכוללת כתובת עדכנית ופרטי התקשרות עדכניים; לעניין זה, "נושה" – זוכה בהוצאה לפועל וכן נושה אחר של החייב בגין חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה;
(2) תצהיר כי התקיימו התנאים כאמור בסעיף 69י2 וכי לא התקיימו הסייגים הקבועים בסעיף 69י3.
(ב) בקשת הפטר יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול ההפטר; מסלול הפטר יפעל בכל אחד מהמחוזות, כהגדרתם בסעיף 2(ג). (ב) בקשת הפטר יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול ההפטר; מסלול הפטר יפעל בכל אחד מהמחוזות, כהגדרתם בסעיף 2(ג).
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חייב יכול להגיש בקשה להפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין בקשת ההפטר בכל לשכת הוצאה לפועל. התיק יתנהל בלשכה שבה פועל מסלול הפטר במחוז בו מתנהל תיק האיחוד של החייב. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חייב יכול להגיש בקשה להפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין בקשת ההפטר בכל לשכת הוצאה לפועל. התיק יתנהל בלשכה שבה פועל מסלול הפטר במחוז בו מתנהל תיק האיחוד של החייב.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11.
פתיחת הליך להפטר פתיחת הליך להפטר פתיחת הליך להפטר 69י6. הוגשה בקשת הפטר וסבר הרשם כי התקיימו לכאורה התנאים למתן הפטר, יורה על פתיחת הליך להפטר. הוגשה בקשת הפטר וסבר הרשם כי התקיימו לכאורה התנאים למתן הפטר, יורה על פתיחת הליך להפטר.
פרסום פרסום פרסום 69י7. (א) הודעה על פתיחת הליך להפטר תפורסם על ידי מערכת ההוצאה לפועל באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה וכן בשני עיתונים יומיים בתוך 30 ימים ממועד פתיחת ההליך כאמור בסעיף 69י6. בהודעה יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה בה נפתח ההליך והתאריך האחרון להגשת התנגדות. (א) הודעה על פתיחת הליך להפטר תפורסם על ידי מערכת ההוצאה לפועל באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה וכן בשני עיתונים יומיים בתוך 30 ימים ממועד פתיחת ההליך כאמור בסעיף 69י6. בהודעה יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה בה נפתח ההליך והתאריך האחרון להגשת התנגדות.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין משך הזמן שבו יפורסם המידע, והכל כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו ואת ההגנה על פרטיות החייב. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין משך הזמן שבו יפורסם המידע, והכל כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו ואת ההגנה על פרטיות החייב.
המצאת הודעה לנושים המצאת הודעה לנושים המצאת הודעה לנושים 69י8. מערכת ההוצאה לפועל תמציא הודעה על פתיחת הליך להפטר לזוכים ולנושיו הנוספים של החייב, אשר פורטו בבקשת ההפטר בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ההמצאה. מערכת ההוצאה לפועל תמציא הודעה על פתיחת הליך להפטר לזוכים ולנושיו הנוספים של החייב, אשר פורטו בבקשת ההפטר בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ההמצאה.
הגשת התנגדות הגשת התנגדות הגשת התנגדות 69י9. (א) נושה רשאי להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה על פתיחת הליך להפטר כאמור בסעיף 69י7. (א) נושה רשאי להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה על פתיחת הליך להפטר כאמור בסעיף 69י7.
(ב) נושה שהומצאה לו הודעה על פתיחת הליך להפטר לפי סעיף 69י8 רשאי להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את ההודעה. (ב) נושה שהומצאה לו הודעה על פתיחת הליך להפטר לפי סעיף 69י8 רשאי להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את ההודעה.
(ג) התנגדות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תוגש בטענה כי לא מתקיימים התנאים לפי סעיף 69י2 או שמתקיימים הסייגים לפי סעיף 69י3. (ג) התנגדות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תוגש בטענה כי לא מתקיימים התנאים לפי סעיף 69י2 או שמתקיימים הסייגים לפי סעיף 69י3.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך את התקופה להגשת התנגדות. (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך את התקופה להגשת התנגדות.
סיום הליך עקב בקשה לפשיטת רגל סיום הליך עקב בקשה לפשיטת רגל סיום הליך עקב בקשה לפשיטת רגל 69י.10 (א) הגיש זוכה או נושה בקשת פשיטת רגל נגד החייב כאמור בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את ההודעה על פתיחת ההליך לפי סעיף 69י8, יודיע על כך באופן מיידי לרשם ההוצאה לפועל ויצרף לה עותק של הבקשה. (א) הגיש זוכה או נושה בקשת פשיטת רגל נגד החייב כאמור בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את ההודעה על פתיחת ההליך לפי סעיף 69י8, יודיע על כך באופן מיידי לרשם ההוצאה לפועל ויצרף לה עותק של הבקשה.
(ב) הוגשה בקשה לפשיטת רגל כאמור, ידחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה להפטר. (ב) הוגשה בקשה לפשיטת רגל כאמור, ידחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה להפטר.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם דחה בית המשפט את בקשת פשיטת הרגל של הנושה לפי סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל מכיוון שהראיות שהביא הנושה לא הניחו את דעת בית המשפט, רשאי הרשם לחדש את הדיון בבקשה להפטר אם ביקש זאת החייב. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם דחה בית המשפט את בקשת פשיטת הרגל של הנושה לפי סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל מכיוון שהראיות שהביא הנושה לא הניחו את דעת בית המשפט, רשאי הרשם לחדש את הדיון בבקשה להפטר אם ביקש זאת החייב.
דיון בהתנגדויות דיון בהתנגדויות דיון בהתנגדויות 69י11. הוגשו התנגדויות – יקבע הרשם דיון בבקשה במעמד הצדדים, והודעה על כך תישלח לזוכים, לכל מי שהגיש התנגדות ולמי שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף 69י8. הוגשו התנגדויות – יקבע הרשם דיון בבקשה במעמד הצדדים, והודעה על כך תישלח לזוכים, לכל מי שהגיש התנגדות ולמי שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף 69י8.
הפטר הפטר הפטר 69י12. הוגשו התנגדויות ולאחר שנערך דיון כאמור בסעיף 69י11 שוכנע הרשם כי ההתנגדויות חסרות בסיס או שלא הוגשו התנגדויות כלל – רשאי הרשם ליתן צו הפטר לפי סעיף 69י2. הוגשו התנגדויות ולאחר שנערך דיון כאמור בסעיף 69י11 שוכנע הרשם כי ההתנגדויות חסרות בסיס או שלא הוגשו התנגדויות כלל – רשאי הרשם ליתן צו הפטר לפי סעיף 69י2.
דחיית בקשה להפטר דחיית בקשה להפטר דחיית בקשה להפטר 69י13. דחה הרשם את בקשת החייב להפטר, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליך פשיטת רגל. דחה הרשם את בקשת החייב להפטר כיוון שבדיקתו העלתה שלחייב נכסים הניתנים לעיקול – יהיה רשאי להעביר את המידע לזוכים. דחה הרשם את בקשת החייב להפטר, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליך פשיטת רגל. דחה הרשם את בקשת החייב להפטר כיוון שבדיקתו העלתה שלחייב נכסים הניתנים לעיקול – יהיה רשאי להעביר את המידע לזוכים.
הודעה על זכאות לכאורה הודעה על זכאות לכאורה הודעה על זכאות לכאורה 69י14. (א) רשות האכיפה והגביה תערוך, לפחות פעם בשנה, את רשימת החייבים העומדים לכאורה בתנאים לקבלת הפטר לפי סעיף 69י2. (א) רשות האכיפה והגביה תערוך, לפחות פעם בשנה, את רשימת החייבים העומדים לכאורה בתנאים לקבלת הפטר לפי סעיף 69י2.
(ב) רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים, העומדים לכאורה בתנאים לקבלת הפטר לפי סעיף 69י2 הודעה על זכאותם לכאורה להגיש בקשה להפטר. (ב) רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים, העומדים לכאורה בתנאים לקבלת הפטר לפי סעיף 69י2 הודעה על זכאותם לכאורה להגיש בקשה להפטר.
סמכות לקבוע הוראות ביצוע סמכות לקבוע הוראות ביצוע סמכות לקבוע הוראות ביצוע 69י15. (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סימן זה. (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סימן זה.
(ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר." (ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר."
תיקון סעיף 80 4. בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "ו-74(א)" יבוא "74(א) ו-69י2". בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "ו-74(א)" יבוא "74(א) ו-69י2". בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "ו-74(א)" יבוא "74(א) ו-69י2". בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "ו-74(א)" יבוא "74(א) ו-69י2". בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "ו-74(א)" יבוא "74(א) ו-69י2". בסעיף 80(ב) לחוק העיקרי, במקום "ו-74(א)" יבוא "74(א) ו-69י2".
תיקון פקודת פשיטת הרגל 5. בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 90א, אחרי "וקיבל הפטר" יבוא "או הפטר מכוח סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל". בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 90א, אחרי "וקיבל הפטר" יבוא "או הפטר מכוח סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל". בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 90א, אחרי "וקיבל הפטר" יבוא "או הפטר מכוח סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל". בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 90א, אחרי "וקיבל הפטר" יבוא "או הפטר מכוח סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל". בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 90א, אחרי "וקיבל הפטר" יבוא "או הפטר מכוח סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל". בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 90א, אחרי "וקיבל הפטר" יבוא "או הפטר מכוח סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל".