הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 562825
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
איימן עודה
עאידה תומא סלימאן
יוסף ג'בארין
עבדאללה אבו מערוף
פ/679/20
הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – זכאות לסיוע בהליך אזרחי), התשע"ה–2015
דברי הסבר
חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, והתקנות שהותקנו מכוחו, קובעים את הזכאות העקרונית לקבלת סיוע משפטי ואת הקריטריונים לכך. נשים הן הקורבן הטיפוסי לפגיעות של אלימות מינית ושל אלימות על רקע מגדרי, והגשת תביעה אזרחית לפיצוי בגין נזק שנגרם להן בשל ביצוע עבירה נגדן אינה מחזה נפוץ; עם זאת, פעמים רבות כאשר מוגשת התביעה, נאלצת האישה להתמודד בכוחות עצמה עם הגשתה, והיא הנושאת העיקרית בנטל הכלכלי והרגשי הכרוך בכך.
כמו כל אזרח אשר חוק הסיוע המשפטי חל עליו, ניתן לזהות את השימוש של מי שהורשעו בעבירות מין ובעבירות אלימות בסיוע המשפטי שמעניקות לשכות הסיוע לנתבעים בהליך אזרחי; בשל שימוש זה, מתנהלות לרוב הגנות סרק ממושכות בתביעותיהן של נשים קורבנות אלימות נגד תוקפיהן, אשר על-אף שהורשעו בדין, נהנים מן היכולת להתיש משפטית את התובעות דרך השימוש בשירותיה של לשכת הסיוע המשפטי, במימון המדינה, אותה המדינה אשר הרשיעה אותם זה מכבר באותה עבירה ממש בגינה הם נתבעים.
להבדיל מהמשפט הפלילי, ההליך האזרחי מתנהל מול תובע פרטי, אשר אין לו כל כוח עודף על זה של הנתבע, ולרוב כוחו אף חלש יותר לאור היותה קורבן עבירתו. שנית, הזכות לייצוג במשפט הפלילי חלה עד אשר נקבע בפסק דין חלוט של מערכת המשפט הישראלית כי הנאשם אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. לעומת זאת, בהליך האזרחי שבו עסקינן, מצויה ממילא קביעה פוזיטיבית וחלוטה של בית משפט ישראלי שהרשיע את הנתבע בביצוע מעשה העבירה, ואין עוד מקום לראותו כמסתכן בקביעה כוזבת בעניין זה.
משנקבע כי אדם הורשע בעבירה, אשר בגינה הוא נתבע כעת לפיצוי של קורבנו, לא עומדת עוד כל הצדקה לכך שציבור משלמי המסים בישראל יממן את הגנתו של העבריין בהליך האזרחי. אותו אדם זכה להגנה דרך המשפט הפלילי, ולמימונה, והוכרע סופית ובאופן שאינו ניתן עוד לערעור כי הוא אשם בביצוע העבירה הנדונה.
תופעת המימון הציבורי הבלתי צודק של תביעות אזרחיות נפוצה במיוחד במקרים של עבריינים שהורשעו בדין, והם אסירים המרצים את עונשם בגין ביצוע מעשה העבירה. אסירים-נתבעים אלה זכאים כמעט אוטומטית לסיוע מהלשכה לסיוע משפטי בשל היותם נעדרי השתכרות. כך, דווקא במקרים חמורים, יש סבירות גבוהה ביותר כי הנתבע ייהנה מקבלת סיוע משפטי.
בסיס משפטי חשוב לקביעתה של אחריות צפויה של הנתבע בתיקי אלימות מינית, ניתן למצוא בהוראות סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971. לאור הוראות סעיף זה, אפשרות השימוש בפסק הדין המרשיע במסגרת ניהול תובענה אזרחית לפיצוי בגין הנזק שנגרם לקורבן האלימות, יוצרת סבירות גבוהה מאד להטלת אחריות נזיקית בגין ביצוע העבירה על הנתבע בהליך האזרחי, וגם מסיבה זו אין זה ראוי לממן מכספי ציבור משלמי המסים את הגנתו של העבריין שהורשע בדין.
על כן מוצע לקבוע שבהליכים לגביית פיצויים בגין הרשעה בעבירות המפורטות, לא יינתן סיוע משפטי לנתבע.
"עבירת אלימות" מוגדרת בדרך של שימוש בהגדרה כללית, ובלשון ריבוי. ההגדרה הכללית מכוונת לכל עבירות האלימות נגד גוף האדם, מתוך הנחה שרוב התביעות האזרחיות לפיצוי המוגשות נגד מי שהורשעו בדינם, ייסובו סביב ציר זה של פגיעה גופנית. הנקיטה בלשון המרבה ("לרבות") מיועדת להותיר עניין זה פתוח לשיקול דעת הגורם המכריע לבחון אם אכן מדובר בעבירת אלימות, מתוך הנחה שלא כדאי ליצור "רשימה סגורה" של עבירות בתחום. בסוף ההגדרה מצויה רשימה של עבירות האלימות והאלימות המינית "הקלאסיות", כפי שהן מופיעות בחוק העונשין, כעבירות שבוודאות ניתן לקבוע לגביהן כי אין זה ראוי להעניק למי שהורשע בביצוען סיוע אזרחי על חשבון הציבור.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/382/18; פ/563/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באייר התשע"ה – 18.5.15
תיקון סעיף 2 1. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בסעיף 2, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקש שירות משפטי מי שהורשע בבית משפט בישראל בפסק דין חלוט, לעניין הליך משפטי לפיצוי קורבן העבירה בה הורשע, ידחה ראש הלשכה את בקשתו.
(ג) בסעיף זה –
"הליך משפטי לפיצוי קורבן העבירה" – הליך משפטי שבו הנתבע או אחד הנתבעים הוא מי שהורשע בבית משפט בישראל בביצוע עבירת אלימות, ואפשר להשתמש בו בפסק הדין שהרשיע את הנתבע, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971;
"עבירת אלימות" – עבירה נגד גופו של אדם, לרבות עבירות לפי סימנים א, ה, ו1 ו-ח לפרק י' לחוק העונשין."
תחילה 2. שירות שהוחל בו בהליך משפטי לפיצוי קורבן של עבירת אלימות לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, שלפי חוק זה אין זכאות לו, רשאי ראש הלשכה להורות על הפסקתו וכן להורות כי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שייקבע בתקנות.