הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,368 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 562698 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת שלי יחימוביץ' פ/779/20 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – שמירה על קרקעות המדינה בעת הליכי הפרטה), התשע"ה–2015 דברי הסבר מקרקעי ישראל הם משאב מוגבל אשר מכוח החלטה על הקצאתו או שימוש בו עשויות להיגזר משמעויות אף לדורות הבאים. לפיכך, מחויבות הרשויות המוסמכות, ובכללן הגורמים המפריטים, לפעול גם מכוח שיקולי פיתוח בר קיימא, המבטיחים את אינטרס הדורות הבאים. כאשר מדובר בהחלטה מינהלית אשר מסדירה מצב משפטי לדורות רבים קדימה, מחויב הגורם הממשלתי הרלוונטי, ולענייננו ממשלת ישראל ויתר הגורמים האמונים על ניהול הליכי ההפרטה, לתת עדיפות ממשית לשיקולי הטווח הארוך דלעיל. כאשר המדינה מפריטה חברה ממשלתית כדי להביא לייצור או אספקת שירותים באמצעות גורם פרטי משיקולים שונים, ובכללם היעילות הכלכלית, היא אינה מחויבת אגב כך להעביר את הבעלות בקרקעות המדינה או להעניק זכות חכירה ארוכה באופן שישאיר את הקרקעות בידי הגורם הרוכש גם לאחר שתפקע הסיבה שלשמה התקבלה החלטת ההפרטה. מצב זה עשוי להוביל לכך שגם אם יהיה בבוא היום אינטרס ציבורי רחב שייעודו של המקרקעין ישונה לשטח ציבורי פתוח לרווחת הציבור כאשר יפסיק הגוף הרוכש או מי שבא בנעליו להשתמש במקרקעין לצורך בו שימשו ערב ההפרטה, הרי שמרגע שלא הוסדרה החזרת הקרקעות למדינה בעת הליכי ההפרטה, קטן מאוד הסיכוי למימוש אינטרס ציבורי זה. במצב זה, רבים הסיכויים כי בבוא היום יועדף על פני האינטרס הציבורי אינטרס פרטי הנתמך בלובי ממוקד ומאורגן היטב. יצוין כי היעדר יכולתן של קבוצות גדולות להתאגד ולייצג את אינטרס הציבור הרחב אל מול אינטרסים קונקרטיים של לובי מאורגן היטב, הוא "כשל שוק" מוכר בקרב המובילים שבחוקרים בתחומי מדע המדינה ומשפטנים ברחבי העולם. הצעת החוק אינה מגבילה את יכולתה של המדינה להפריט, ואף לא מגבילה את יכולתה של המדינה להעניק זכות חכירה בקרקעות החברה המופרטת. עם זאת, הצעת החוק מבטיחה כי ביום בו יפסיק הגוף הרוכש, או מי שבא בנעליו, להשתמש במקרקעין לצורך בו שימשו ערב ההפרטה, או כאשר ישונה ייעודם, ידעו אלה כי הקרקע חוזרת לידי הציבור. בכך יהיה אף כדי להקטין את התמריץ העתידי להפעלת לובי שיאפשר שינוי הייעוד למטרות שאינן ציבוריות או ייעוד שמייצג אינטרס צר של בעלי הון. יצוין כי סעיף 59ו1 המוצע קובע חריג לכלל, בנוגע להליכי הפרטה שבהם הבעיה המתוארת לעיל אינה קיימת, שכן אין מדובר בחברה שלה שטחי יצור או שטחים פתוחים רבים ועיקר הקרקעות המוחזקות על ידי החברה המופרטת הן למטרות משרדיות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/1590/17). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/671/18; פ/762/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באייר התשע"ה – 18.5.15 הוספת סעיף 59ו1 1. בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה–1975, אחרי סעיף 59ו יבוא: בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה–1975, אחרי סעיף 59ו יבוא: בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה–1975, אחרי סעיף 59ו יבוא: בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה–1975, אחרי סעיף 59ו יבוא: בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה–1975, אחרי סעיף 59ו יבוא: "שמירה על קרקעות המדינה בעת הליכי הפרטה "שמירה על קרקעות המדינה בעת הליכי הפרטה "שמירה על קרקעות המדינה בעת הליכי הפרטה 59ו1. (א) חייבה החלטת הפרטה להעביר זכות בעלות או חכירה לדורות בקרקעות מדינה אשר שימשו את החברה המופרטת, תותנה ההפרטה בהחזרת אותן קרקעות לידי המדינה, עם שינוי יעודן לאחר ההפרטה או עם סיום השימוש בהן למטרה לה שימשו בפועל עד לסמוך למועד ההפרטה; ועדת השרים והרשות יוודאו ביצוע הוראות סעיף זה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הליכי הפרטה שבהם רוב שטחי הקרקעות שימשו את החברה המופרטת למטרת משרדי הנהלת החברה."