הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563603
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת רחל עזריה
יעקב מרגי
משה גפני
טלי פלוסקוב
דב חנין
רועי פולקמן
ניסן סלומינסקי
מרב מיכאלי
אילן גילאון
ז'קי לוי
חיים ילין
אורלי לוי אבקסיס
פ/815/20
הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הארכת תקופת החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק),
התשע"ה–2015
דברי הסבר
שוק העבודה והתעסוקה בשנים האחרונות שונה מהותית מזה של שנות ה-'70 ו-ה-'80 למאה הקודמת ועל אחת כמה וכמה מזה של שנות ה-50 בהם נחקקו חוקי העבודה בישראל.
בשונה מהדורות הקודמים לנו, שעבדו בעבודה אחת או בשתי עבודות, לכל היותר, במשך חייהם, כיום, הניידות התעסוקתית גבוהה בהרבה. אופי שוק העבודה השתנה והוא גמיש יותר ויציב פחות הן מבחינת המעסיקים והן מבחינת המועסקים.
המחקרים תומכים בכך ומראים כי עובדים עד גיל 35 מחליפים בממוצע כל 4.6 שנים מקום עבודה ורק 58% מבני ה-35 ומעלה עבדו במקום עבודה אחד ב-10 שנים האחרונות. מכאן ניתן ללמוד שחלק הארי מהעובדים לא מגיעים לשנת העבודה החמישית המקנה תוספת ימים לחופשה השנתית, ולכן זכאים רק למינימום שעומד על 10 ימי חופשה בשנה (לא כולל ימי שישי ושבת).
הצעת החוק מבקשת להשוות את מספר ימי החופשה השנתית המינימליים למספר הנהוג במרבית מדינות ה-OECD . האיחוד האירופאי קבע מינימום של 20 ימים לחופשה שנתית, לא כולל חגים ומועדים. רף מינימום זה אומץ בבלגיה, אירלנד, בריטניה, איטליה והולנד. במדינות נוספות ובהן צרפת ופינלנד מינימום ימי החופשה השנתית מגיע אף ל-30 יום.
ימי החופשה השנתית של העובדים הם כלי מרכזי להתמודדות עם הפער בין ימי הפעילות במערכת החינוך לימי העבודה במשק. היות שזמני ההוראה בבתי ספר בישראל אינם תואמים את זמני העבודה המקובלים במשק יש פער גדול בין ימי החופשה הנהוגים במערכת החינוך לאלו הנהוגים במשק המכביד מאוד על אוכלוסיית המשפחות הצעירות.
החוק הקיים אינו נותן מענה לשוק העבודה הגמיש, המשתנה ובלתי יציב של המאה ה-21 בכל הנוגע למספר ימי החופשה השנתית. בפועל, רוב אוכלוסיות העובדים הצעירים אך גם הוותיקים יותר אינם מצליחים לצבור את הוותק התעסוקתי הנדרש לכמות ימי חופשה שנתית שהולמת את צרכיהם כהורים, כבעלי משפחה ובכלל.
על כן מוצע לתקן את החוק באופן שבו בעד שנת העבודה הראשונה יהיה עובד זכאי ל-21 ימי חופשה שנתית, בעד השנה השנייה יהיה זכאי ל-23 ימים, בעד השנה השלישית יהיה זכאי ל-25 ימים וליום נוסף לכל שנה מעל השנה הרביעית לעבודתו ולא יותר מ-28 ימים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באייר התשע"ה – 18.5.15
תיקון סעיף 3 1. בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 3(א), במקום פסקאות (1) עד (5) יבוא:
"(1) בעד השנה הראשונה – 21 יום;
(2) בעד השנה השנייה – 23 יום;
(3) בעד השנה השלישית – 25 יום;
(4) בעד השנה הרביעית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום."