הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 563462 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני פ/963/20 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי למתלונן), התשע"ה–2015 דברי הסבר בתנאי המכרזים שהמדינה מפרסמת וההסכמים עליהם חתומים בעלי רישיונות לקו שירות להסעה באוטובוסים או מוניות, ישנו הסדר, לפיו בעל רישיון שאינו עומד בתנאי הרישיון, או שהוא עובר על החוק, ישלם למדינה פיצוי מוסכם, בסכום הקבוע במכרז או בהסכם. כך לדוגמה, בתנאי המכרז להפעלת תחבורה ציבורית באשכול אשדוד יבנה תל אביב (04/2013) נקבע, כי מפעיל השירות ישלם למדינה פיצויים מוסכמים, בשל אי עמידה בתנאי הרישיון. דוגמאות לפיצויים מוסכמים שנקבעו: אי ביצוע נסיעה – 2,000 שקלים חדשים, חריגה מלוח הזמנים (הקדמה או איחור) – 500 שקלים חדשים, אי עצירה בתחנה – 1,000 שקלים חדשים, הסעה מעל 10 נוסעים בעמידה באוטובוס בינעירוני – 1,000 שקלים חדשים, אוטובוס מלוכלך – 500 שקלים חדשים, אי הוספת נסיעת תגבור, בשל אוטובוס מלא בתחנת המוצא – 1,000 שקלים חדשים, עבירה על תקנות התעבורה – 1,000 שקלים חדשים. עד לשנת 2012, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים העמיד לדין חברות תחבורה שלא עמדו בתנאי הרישיון, ואם בית המשפט הרשיע את החברות, העונש שהושת עליהן הסתכם בדרך כלל בקנסות בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים חדשים לקופת המדינה, ובפיצוי שנע בדרך כלל בין 500 ל-1500 שקלים חדשים לאזרח שבעקבות תלונתו הוגש כתב האישום. בשנת 2012, בוטל הצו שהסמיך את חוקרי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לחקור תלונות של כל אדם לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוס ובמונית) התשל"ד–1974, שבוטל גם הוא, ובעקבות כך הופסקה העמדתם לדין של חברות התחבורה, מה שגרם לכך שהצרכן של התחבורה הציבורית אינו חלק מתהליך התביעה ואינו מקבל פיצוי על הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לו. כיום, הסנקציה היחידה נגד חברות התחבורה במקרים של הפרת תנאי הרישיון היא חיובם בפיצוי מוסכם שנקבע בתנאי המכרז, הרישיון או ההסכם. מוצע, כי במקרה שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחייב את חברות התחבורה בתשלום פיצוי לאוצר המדינה, בעקבות תלונה, יועבר חלק מהפיצוי למתלונן שנפגע. תיקון זה יחזיר לקדמותו את ההסדר לפיו המתלונן יקבל את הפיצוי המגיע לו, וכן יעודד את ציבור הנוסעים להגיש תלונה כשבעל הרישיון אינו עומד בתנאי הרישיון, דבר שיגרום לשיפור וייעול השירות בתחבורה הציבורית. נראה שלהצעה זו אין כל משמעות תקציבית, לאור ההנחה שבעקבות התיקון צפוי שיוגשו יותר תלונות על ידי ציבור הנוסעים, וייתכן גם שקופת המדינה תצא נשכרת. בהתחשב בסכומי הפיצויים שפסקו בתי המשפט למתלוננים בעבר, מוצע שהפיצוי לא יפחת מ-30% מהסכום ששילם מפעיל התחבורה הציבורית למדינה בעקבות התלונה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2807/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באייר התשע"ה – 18.5.15 תיקון סעיף 71א 1. בפקודת התעבורה, בסעיף 71א, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) הפר בעל רישיון לקו שירות תנאי מתנאי הרישיון לקו שירות, וחויב בתשלום פיצוי לפי הרישיון או ההסכם שחתם עליו עם המדינה בשל אותה הפרה בעקבות תלונה שהגיש נגדו אדם, יעביר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים למתלונן סכום שלא יפחת משלושים אחוז מהפיצוי שהוא חויב בתשלומו."